אני ממש זקוקה לעזרה,
כמה שאנחנו לא משקיעים בהם, משחקים איתם, מטפחים אותם
זה ממש סבל\סיוט להרדים אותם.
אחרי שאני איתם כמה שעות ברצף (מיותר לציין שזה רק איתם וסביבם, לא עושה כלום בבית-כלום כפשוטו)
אז אני מאכילה ובעלי מגיעה ואנחנו מקלחים, אשכרה מרתון כפול, אנחנו מנסים להרגיל אותם לישון במיטתם אחרי שעשינו להם כנראה עוול והרדמנו בעגלה כל הזמן. הם בני שנה והגיע הזמן שילמדו לישון במיטה.
בקיצור-סיוט.
ההורה המרדים צריך להיות פנוי לזה שעתיים, במקרה הזה-אני, להתעלם מזה שהבית נוסע, מבולגן ממשחקים, מלא אוכל על הרצפה אחרי שניקיתי בצורה קוסמטית ולהרדים ב-20:00. מהרגע ששמים אותם במיטה ולא משנה כמה שיחקו באמבטיה, שרנו להם, הקראנו סיפור, אמרנו לילה טוב, שרנו וכו-הם מתחילים לצרוח, לצרוח, לבכות, בכי כפול ומייסר, קורע לב ולהשתעל כאילו מה עשינו להם. אחרי בערך שעה עד שאחד כבר מראה סימני עייפות ונכון לסגת ולישון סופסוף, עד שנרדם השני הסרבן צורח! לא מתאים לו לישון. עד שאחד נרדם אחרי שעה נוראית, השני עושה בלאגנים. בכל הזמן הזה אני נכנסת, מנשקת, משכיבה שוב (הם עומדים) ומלטפת בגב, בפנים, מנחמת ואיתם חלק מהזמן בחדר עצמו. אבל הבכיין צורח ועומד להעיר לי את התאום השני. אני באפיסת כוחות, אם לא מתאים לו לישון לאחד מהם\לשניהם אני יכולה להיות בזה עד 22:00 בלילה.
וזה במקרה הטוב.
ואז למי יש כןח לארגן את הבית? בקושי יש לי תאבון לארוחת ערב, לפעמים אני פשוט קורסת למיטה.
איפה לאכול בריא? איפה לדאוג לעצמי? אני משוועת שלפחות ב20:00 שעה סבירה לכל הדעות אתחיל לראות את הבית (לא את עצמי, את הבית!) ולא מגיעה לזה ב22:00 ואפילו 23:00.
אובדת עצות. אשמח לטיפים, יועצות שינה, מה עושים????????????????????????????
🤭
