שלום ליהודים.
לפני כמה שעות הוגש לי צו הרחקה בחתימת אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי. בצו זה – שהוא מנהלי, ללא משפט וללא חומר ראיות – מגרש אותי אלוף הפיקוד מביתי ביצהר ואוסר עלי להיות באזור יהודה ושומרון למשך שלשה חודשים.
בזמן האחרון לא עסקתי בשום פעילות הקשורה לתחומי ההתעניינות של המחלקה היהודית בשב"כ. הסיבה היחידה האפשרית להוצאת הצו הזה היא שאתמול בשעות הבוקר פנה אלי אלעד מאיר, רב ומחנך מהישוב חרשה, וסיפר לי שהשב"כ איים על אבא שלו בפיטורין ממשרה ממשלתית אם בנו לא יחדל מפעילותו בגבעות ובמאחזים, ואיים גם על אשתו בכך שיפעלו באופן "אגרסיווי", כלשונם, נגד בעלה אם לא יפסיק.
אמרתי לו שהתנהגות מכוערת כזו לא עוברת אפילו אצל חובשי כיפות קטנות. מפקד המחלקה היהודית בשב"כ הוא חובש כיפה כזו, מאחד מישובי יהודה ושומרון. הצעתי לו להביא את בני משפחתו לבית הכנסת באותו ישוב בשעת מנחה-מעריב, ולספר לתושבי הישוב על כך ששכנם אחראי לפשע הזה.
מלבד עצם ההתנהגות המזעזעת בה שרות הבטחון עוסק בשטויות – מקומם שפונים לאב ומנסים לפגוע בו בגלל מעשים של בנו.
בתגובה קיבלתי את הצו המנהלי, אליו מצורפת גם בהילות חסרת תקדים: תוך 48 שעות עלי לעזוב את ביתי, את ששת ילדי, ואת אשתי שעומדת לפני לידה.
על פניו הייתי צריך להיכנס ללחץ – אבל אני לא מתרגש. זה אמנם לא נעים לאשה ולילדים, אבל ברור שזה מלמד על כך שהמחלקה היהודית איבדה עשתונות, וכשאני רואה את ההיסטריה שלהם אני מבין שראש המחלקה היהודית מפוחד ולחוץ הרבה יותר ממני.
מול הבית שלו כולם לבוא
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל