איך משכנעים ילדונת דעתנית וחכמה בת שלוש להיגמל מחיתולים?מתואמת
לצעשה היא עוד לא בת שלוש - רק בעוד חודש.
היא מוכנה לגמילה כבר חצי שנה לפחות - יודעת לדווח מתי היא עושה או צריכה לעשות, והרבה פעמים מתעקשת שנחליף לה חיתול גם אחרי יציאה רטובה קטנה.
כבר קנינו לה מזמן סיר חמוד, היא שיחקה בו קצת ואפילו הצליחה לעשות בו פעם אחת. אבל מאז - היא פשוט מסרבת להתקרב אליו. מדי פעם היא אומרת פתאום שהיא רוצה ללבוש תחתונים, אבל כשזה מגיע למעשה - היא מסרבת.
כבר קבענו כמה "אולטימטומים" ("אחרי סוכות אני אעשה בסיר!", "אחרי חנוכה אני אעשה בסיר!") - ואף פעם היא לא עמדה בהם...
גם בשירותים עם מקטין אסלה הצענו לה לנסות, והיא סירבה. (אמרה: "אבל אני בת, לא בן!" היא בטוחה שזה מיועד לבנים, כיוון שאחיה בן הארבע וחצי משתמש בו...)
כשאלתי אותה למה היא לא רוצה לעשות בסיר, היא טענה שהיא מפחדת... אבל לא הצלחתי להבין בדיוק ממה.

אז מה עוד אפשר לעשות?
הגמילות של הילדים הקודמים (חוץ משני הגדולים) היו סיוטיות, ולא בא לי לחזור על זה...
אשמח לעצות
מה שאמא שלי היתה עושהכבתחילה
פשוט מחליטה מתי, וקובעת עובדה שאין יותר טיטול.
נגיד הילדה חוזרת מהגן, את מורידה לה את הטיטול ואומרת שזהו היא גדלה ואם היא רוצה היא יכולה ללכת לסיר או לשירותים. כמובן לשים לב אחרי רבע שעה-עשרים דקות אחרי שהיא שותה לקחת אותה בצורה יזומה לסיר ולשבת איתה שם עד שהיא תעשה.
אין כזה דבר שהיא לא מסכימה, את זאת שמחליטה שאין יותר טיטול(אפשר בהתחלה לשים בלילה).

אבל אמאלה רחמנות, עכשיו חורף. גם יהיה לה קר אחרי פספוס, וגם לך יהיו ערימות כביסה. לא עדיף כבר לחכות חודש- חודשיים שתגיע עונת מעבר לפחות?

תהיי מוכנה נפשית לפספוסים ברחבי הבית
אבל באופן כללי נשמע שהיא בוגרת ומבינה אז יש מצב זה ילך לכם ממש בקלות ובמהירות.
אני חושבת שאם הייתי מציבה את העובדה הזו בגיל שנתייםמתואמת
זה היה עובד. אבל עכשיו היא כבר גדולה ודעתנית מדי... היא פשוט תצרח ותלך להלביש לעצמה טיטול...
ואני מפחדת שאם אחכה עוד חודש-חודשיים אז היא תתבגר עוד יותר, ועוד יותר תעמוד על דעתה בעקשנות...
אם היא דעתנית וחכמהשחרית*
אז חכי שזה יבוא ממנה.
היא לא תרצה הרי להישאר לנצח עם טיטול, זה גם לא נעים להם בשלב מסויים. וכשהיא תחליט, זה ילך הכי מהר. (כל זה בהנחה שהיא כבר לא בגן עיריה או משהו שמחייב אותה להיות גמולה).
וגם לא כדאי להיכנס איתה לעניינים ומלחמות ודד ליינים, אלא רק לטפטף מידי פעם, איזה כיף זה לעשות בשירותים, רק גדולים עושים בשירותים וכו וכו.
הדעתן אצלי בבית נגמל מתי שהוא החליט ולא מתי שאני החלטתי..
תודה! זו בהחלט גם אפשרות... באיזה גיל הבן שלך נגמל?מתואמת
כרגע באמת אין משהו שדוחק בנו (היא תהיה בגן עירייה רק בשנה הבאה) - אבל אני מפחדת שהיא תגרור את זה יותר מדי, ואז נצטרך לגמול אותה בכוח ובלחץ...
נגמל קצת אחרי גיל 3שחרית*
אבל נולד בחודש סיוון והיה בשל הרבה לפני.
ולא הייתם בלחץ מהכניסה לגן עירייה?מתואמת
לפחות אצלנו, אם זה באמת יקרה קצת אחרי גיל שלוש, זה עוד לא יהיה סמוך לגן עירייה...
לאשחרית*
זה 3 חודשים עד הכניסה לגן, די והותר כדי להיגמל כמו שצריך. והוא באמת היחיד מבין ילדי שלא פיספס אף פעם אחר כך (בגן).
ברוך ה'!מתואמת
יש לי פשוט טראומה מגמילות סמוך לכניסה לגן עירייה... עם שלושה ילדים התחלנו את הגמילה כחודשיים או שלושה לפני הגן, וזה היה גרוע... הם לא הגיעו גמולים כמו שצריך לגן...
למה הכניסה לגן מהווה פקטוראמא_טריה_ל-2
אני מבינה שלא כדאי לשלב גמילה עם קליטה, בעיקר בגלל עומס על הילד,
אבל בעייני ממש לא נורא אם הוא מפספס שם, או אפילו אצלנו חלק הגיעו עם חיתול ונגמלו אחרי הקליטה בשיתוף עם המטפלות.
לכל ילד יש את הקצב שלו, חבל לעשות תהליך בלחץ בגלל איזה דד ליין לכאורה...
בעינייך זה לא נורא, אבל בעיני הגננות כן...מתואמת
התאומים היו בגן חנ"מ, אז שם קיבלו בהבנה את זה שהם עוד לא גמולים ואז סייעו בגמילה שלהם, אבל זו שאחריהם נכנסה לגן רגיל (בגיל שנתיים ותשעה חודשים), עם 35 ילדות, גננת ושתי סייעות. הן היו מחויבות לקבל אותה ככה, כשהיא עוד לא לגמרי גמולה, אבל קשה לומר שהן עשו זאת בשמחה... לא מאשימה אותן, זה באמת עמוס מדי (והיו עוד כמה לא גמולות מלבדה), ובכל זאת זה לא נעים...
הבנתי אותךאמא_טריה_ל-2
העצה שאצלנו עבדה למי שמפחד מאסלההמקורית
זה להדביק את הטיטול לישבנון. אני לא מסוגלת להתמודד עם סיר האמת... וזה מרכך את המעבר. אצלנו זה היה יותר למס 2
לקח לנו בערך חודשיים עד שהצלחתי לשחרר את הטיטול והוא תפס בטחון אבל זה בהחלט היה הדבר שהכי עזר בנוסף לאסרטיביות שלי ולידיעתה ברורה שזה הזמן
תודה! זה רעיון שנשמע טוב.מתואמת
אולי אנסה אותו על הסיר? כי לשירותים יש פחות סיכוי שתסכים להתקרב...
שווה לנסות. תכלס אין מה להפסיד. ואין לדעתיהמקורית
הבדל בין סיר לישבנון ככ, חוץ מהעובדה שאני כאמור לא מוכנה להשתמש בו
תודה!מתואמת
אבל מה זה אומר שהיא דעתנית?רקלתשוהנ
דעתנית זה לא סיבה להתנגד לגמילה.
היא עומדת על דעתה בעוצמה בעניין מסויים, אבל מה העניין?

אני לא יודעת אם אפשר להבין ממנה מה מרתיע/מפחיד/מאיים עליה, או מה הפרשנות שיש לה בראש ללעזוב את הטיטול וללכת לשירותים, אבל יש משהו שבגללו היא לא מסכימה...

אישית אני מחכה כרגע בסבלנות ולאט לאט זה עובד, אצלינו ברור לי שהיה פחד כלשהו שלחץ לא עובד עליו בשום צורה.
היא דעתנית, ולכן עומדת בתוקף על מה שהיא מחליטהמתואמת
זה מתבטא בעוד תחומים (כמו למשל - מי בדיוק ייקח אותה לגן...), אבל בעוד שבדברים אחרים לפעמים אני כן מכריחה אותה, כאן אני חוששת - כי אולי זה יפגע במוטובציה שלה להיגמל ורק יגרום ליותר פספוסים...
בכל אופן, זה באמת מה שאני מנסה לעשות - להבין מה גורם לה להתנגד כל-כך לגמילה. ואין לי רעיונות איך "להוציא" את זה ממנה...
זו הגברת שלא עפה על הגן?אורוש3
יודעת מה היא רוצה.
בסוף היא הולכת או שהיא איתך?
לדעתי תשחררי. היא מוכנה. היא רואה ששם עושים הגדולים. יום אחד היא פשוט תרצה ואז בע''ה ילך ממש בקלות.
חוץ מזה שהייתי מחכה טיפה בלי קשר אם אין איזה רצון או לחץ. סתם שלא יהיה קר כי פחות כיף וגם ככה הכביסות מנופחות מבגדי חורף. אולי תקני לה ישבנון. תניחי שם. ואם תשאל תראי לה. חשיפה הדרגתית. זה גם נח. וגם משהו אחר.
זו בהחלט היא... מתואמת
כיום ב"ה היא הולכת לגן. בהתייעצות עם הגננת שלה (שבעלת ניסיון של שנים) החלטנו להתעקש איתה על כך. גם בזה היא מצאה איך לעמוד על שלה - מוכנה ללכת לגן רק עם אבא ורק אם הוא לוקח אותה על הכתפיים... אבל ב"ה בגן היא נהנית למדי, ולאט-לאט נפתחת.
את החשיפה לסיר ולשירותים התחלנו כבר מזמן, והיא אפילו נהנתה להכיר אותם. אבל בשלב המעשה היא מתעקשת שלא...
אולי באמת נשחרר וזהו. מדי פעם נזכיר לה שהיא גדולה ויכולה להיות בלי חיתול, אבל לא ננסה לשכנע אותה בכוח. מקווה שזה יעבוד...
חמודה! בהצלחה רבה!אורוש3
מבטיחים ממתק עם כל עשיה בסירמיואשת******
כן ממתקים
גם אני לא אוהבת
לא חינוכי
לא בריא
לא ולא ולא
וחודשיים סיוטיים של פספוסים
ושכנה חמודה שהיא כבר סבתא שבכיתי לה יום אחד
והסתכלה עלי ברחמים ואמרה תני לה ממתק כל פעם שהיא הולכת
ועשיתי
ומגמלה
וזהו.
ולא אכפת לי שזה לא חינוכי . זה עובד
כמובן בחרנו דברים קטנים, 3 שוקולד צ’יפס, 1-2 עדשים קטנות. זה הסדר גודל.
זה עבד
שום דבר אחר לא ענין אותי
🙈
רציתי באמת להימנע מזה...מתואמת
אבל אולי אין ברירה
ננסה עם פצפוצי שוקולד. אבל זה אומר שצריך להחזיק מאגר קבוע בבית - וזה דבר שמתחסל אצלנו...
תודה!
בהצלחה ❤️מיואשת******
אצלנו היה עם שוקולד ציפסזמני לשליש1
1 לפיפי
2 לקקי
וכן זה עבד כמו קסם
מוסיפה עוד משהועוד תשובה
אני לא יודעת אם זה הכיוון.אם לא מתאים לך תתעלמי.

אצלינו אחד מהילדים מאד פחד לשבת על האסלה (ובאופן כללי בחרדה משינויים, ועוד דברים)
התחלתי מכמה מים של שיר שהמצאתי לו שמי שגדול עושה בשירותים,
ואת השוקולדציפס נתתי קודם על עצם הישיבה- יושבים על הישבנון, (אפילו עם בגדים) אני סופרת עד עשר (צרחות שה ישמור בזמן הזה) יורדים ומקבלים שוקולד ציפס, כמה פעמים ביום, אחרי
שהתרגל עברנו לישיבה בלי בגדים, ואחרי התרגלות לאסלה העברתי את השוקולד לפרס על עשיה בשירותים.
התחלתי גמילה כשלא הייתי בטוחה שהוא מספיק בשל, וזה עדיין לא היה מספיק חלק, אבל עזר כדי לצלוח את השלב הראשון, ולהתגבר על הפחד
תודה רבה! באמת יכול להיות שהכיוון הזה יעזורמתואמת
גם הקודם שלי פחד נורא, ורק לאחרונה הוא מצליח לשבת באסלה בלי לפחד... חבל שלא ידעתי את הטיפ שלך כבר אז...
אצלנו עם הגדולה היה ככהבארץ אהבתי
רק שאצלנו היה גם אלמנט של לחץ לגמול לפני הכניסה לגן (היא קטנה בשנתון, נכנסה בגיל שנתיים ו-9), אז לא הרגשתי שאני באמת יכולה לחכות בסבלנות עד שהיא תרצה מעצמה. (והיא גם ילדה שהיה לה קשה בכלל עם שינויים, כל מעבר מבגדי קיץ לבגדי חורף או להיפך גם היה גורר קושי, אז לעבור לתחתונים מעצמה היה נשמע שלא יקרה בעתיד הקרוב...).

מה שעזר אצלנו בסופו של דבר היה להתחיל את הגמילה כשנגמרים הטיטולים בבית. לא קנינו חבילות חדשות, וכשנגמר אז אין מה לעשות - כי אין.
זה עזר לי בעיקר כי ככה יכולתי להראות לה שאני גם מצטערת איתה ומבינה אותה שקשה לה עם השינוי, בלי שהיא כועסת עלי שאני לא נותנת לה מה שהיא רוצה.
אחר כך גם נתנו שוקולד צ'יפס/צימוק/חמוצית (לבחירתה) - בהתחלה על כל ישיבה בשירותים, ובהמשך על כל הצלחה.

אני לא בטוחה שזו היתה הדרך הכי אידאלית לגמול. יכול להיות שאם היה אפשר לחכות יותר זה היה עובר יותר בקלות.
לא לקח לה הרבה זמן ללמוד לעצור את עצמה ולא לפספס, אבל די הרבה זמן היא עוד פחדה, אז הלכה לשירותים רק כשאין ברירה, והיתה מתאפקת המון.
אחר כך כשהתחילה גן, לקח יותר מחודש עד שהצליחה לעשות בגן (כל יום היתה מתאפקת עד 2, ואז הייתי לוקחת אותה לשירותים של הגן כי אחרת היתה מפספסת בדרך הביתה...).

מה שכן הרווחנו מהגמילה בדרך הזאת היה שהורדנו טיטול ביום ובלילה ביחד (מה שלא הייתי מעיזה לנסות סתם ככה), והגמילת לילה ב"ה היתה ממש קלה. ראיתי שהיא תמיד מתעוררת לפני שהיא עושה, אז כל פעם שהתעוררה הייתי לוקחת לשירותים, וכשהיא היתה חצי ישנה היא אפילו לא היתה מתנגדת. היה הרבה יותר קל מאשר ביום...

בכל מקרה, במקרה שלך הייתי חושבת לחכות ואולי לתת לה הזדמנויות להתנסות בשירותים עם צ'ופר, בלי לחץ (אולי רק לפני אמבטיה, או בבוקר כשהיא קמה, מה שזורם איתה).
ואולי לקראת סוף השנה, אם היא עדיין לא מגיעה לזה לבד, אז להשתמש בדרכים שקצת דוחקות אותה לפינה, כמו שאנחנו עשינו.
תודה רבה!מתואמת
אולי באמת אנסה להציע לה לפני האמבטיה. (אם כי פעם או פעמיים הצעתי לה והיא התנגדה...)
להוציא את הטיטולים לגמרי זה לא אפשרי, כי הגדול יותר משתמש בהם בלילה...
אנחנו הודענו שמחר יש מסיבה לכבוד שהגברת נגמלתנירה22
חילקנו לכולם הפתעה לכבוד המאורע. היא התלהבה והסכימה אחרי תקופה ארוכה של סירוב.
מסיבה זה רעיון! כדאי להצמיד את זה למסיבת יום ההולדתמתואמת
בעוד חודש, או לעשות משהו נפרד?
נראה לי שלא להצמידנירה22
אחרת זה יבלע בתוך מסיבת יום ההולדת
צודקת... אז אולי באמת נכריז כל מסיבה כזו בימים הקרובים.מתואמת
מקווה שיצליח...
מוסיפה עוד משהובארץ אהבתי
כתבתי פה פעם שאנחנו עשינו מסיבה כזאת כדי לגמול את הבן שלי מהנקה.
מאוד עזר אצלנו שסיפרתי לו מראש סיפור על ילד שמאוד אהב לינוק, ואז כבר היה גדול, ועשו לו מסיבה ואחריה הוא כבר לא ינק. (האמת שאצלו הגמילה התחילה מזה שסיפרתי לו את הסיפור, ואז הוא הציע שנעשה את זה גם לו, ואז המשכתי לספר לו שוב מידי פעם עם פרטים יותר מדוייקים)
בתוך הסיפור הכנסתי להתייחסות לזה שהיה לו קצת קשה, ולפעמים הוא היה קצת עצוב, אבל הוא התגבר (פירטתי כמובן יותר כשסיפרתי לו).

אולי את יכולה להתחיל עם סיפור כזה ולראות איך היא מגיבה. ואם את מרגישה שזה יכול לעבוד, אז להמשיך ולספר לה עם פירוט שיעזור לה להתכונן...
סיפור זה גם רעיוןמתואמת
אם כי כמו שסיפרתי בפורום השני באחד הסיפורים - היא חכמה מדי בשביל זה, היא מיד מבינה שהסיפור מדבר עליה
אבל אולי היא בכל זאת תיהנה מ"צורת ההגשה" הזו...
אצלנו זה גם ברור לגמרי שזה מדבר עליהםבארץ אהבתי
ועדיין מאוד עוזר.

אני משתמשת בזה הרבה, לפעמים גם תוך כדי סיטואציות מאתגרות. למשל באמצע שהילד בוכה ולא נרגע, אני אומרת לו - 'אתה יודע שגם לפילפילון קרה פעם ממש כמוך? פעם פילפילון...' ואז אני מגוללת את כל הסיפור שקרה לו, כאילו זה קרה גם לפילפילון. ואני יכולה להכניס בפנים את הרגשות שלו (ואז הוא מרגיש שבאמת הבנתי אותו), ואני מכניסה גם את הצד של האמא (נגיד למה היא לא הרשתה מה שהוא רצה).
לפעמים עצם הסיפור מרגיע ואז אני כשאני מגיעה לחלק שהתחלתי לספר לו, אני מסיימת בזה שאמא פילה סיפרה לפילפילון סיפור על ילד שקרה לו בדיוק אותו דבר, ולילד הזה קראו xxx (השם שלו)...
ולפעמים אני ממשיכה את הסיפור ומספרת גם מה שקרה אחר כך, לפי איך שהייתי רוצה שיקרה, והרבה פעמים זה עוזר...

וכשאני מספרת על משהו שעוד לא קרה אבל אני רוצה שיקרה אצלנו (למשל על גמילה), אני מספרת שוב על אותה משפחת פילים שהם כבר יודעים שכל מה שקורה לנו קורה גם אצלם, ואני מתחילה במה שקורה גם אצלנו (פעם היה פיל חמוד שמאוד אהב לינוק. הוא במיוחד אהב לינוק בבוקר כשהוא קם, ואחרי שהוא חוזר מהגן...), ואז משם אני ממשיכה למה שאני הייתי רוצה שנעשה אצלנו, ורואה איך זה זורם.
נשמע ממש ממש חמוד!מתואמת
לפני כמה זמן התחלתי סדרת סיפורים כזו לילדון הגדול יותר (כל פעם בהתאם למקרה אחר שקרה לו), אבל לדעתי הוא לא לגמרי קלט שהסיפור אמור לדבר אליו... אולי כי נתתי לו מלכתחילה להיות שותף בסיפורים - לבחור את השמות לגיבורים וכו'. זה השפיע עליו רק בתת-מודע...
וואי תקשיבי עצת זהבאוהבת את השבת
כבר השתמשתי בסיפור כזה כמה פעמים מאז שראיתי שכתבת וראלי שעוד אשתמש הרבה ממש יפה!!
כי ברמת דבר ראשון זה מראה ומשמיע לילד שאנחנו באמת שומעים ומבינים אותו ויש מקום לתחושות שלו וגם מאפשר לתמלל את הרקע.. מה היה לפני וכו
איזה כיף לשמוע שזה עוזר! זה באמת כלי מעולה...בארץ אהבתיאחרונה
בחנ"מ ממש משתמשים בסיפורים כאלורק שאלה לי
"סיפור חברתי" - ממש כותבים הכל על ספר, עם תמונות כמה שיותר מוחשיות, עם רגשות שעלולים לצוץ ועם דרכי התמודדות מתאימים.
עוזר לצלוח כל מיני שינויים בחיים.
לדעתי ממש לא קשור רק לחנ"מ, יכול לעזור לכל ילד באשר הוא.
אנחנו עשינו סיפור כזה לגדולה (לא אפרט מה בדיוק מחשש לאאויטנג. אם מעניין אותך אפשר בשמחה בפרטי) שהיא ממש לא חנ"מ... ועזר מאוד!
נכון. מכירה את זה מהעבודה (גם בחנ"מ)בארץ אהבתי
זה טיפה שונה כי בסיפור חברתי אומרים בפירוש שמדובר על הילד עצמו, אצלנו בדרך כלל אפילו כותבים בגוף ראשון (כאילו הילד מספר על עצמו).
אבל בעצם זה ממש אותו כלי, רק שאני התאמתי קצת אלינו. אני דווקא אוהבת שזה על דמויות אחרות, כי זה משאיר מקום לאפשרות שאצלנו זה יקרה אחרת.
עוקבת... יש לי אחד כזהמקרמה
כל פעם יש לו הסבר חדש למה לא להתישב על האסלה.
הדיא היה בשבת שהוא הסביר לי שאסור לעשות ק*י בשבת בשרותים...

בצאת שבת כבר היה לו תירוץ אחר
מצחיקון שהוא... באמת מזכיר את הבת שלימתואמת
עם היציאות מהסוג הזה
מניסיוני המראוהבת את השבת
רק בלי לחץ, אפשר להתקדם טיטול על האסלה נשמע טוב

אבל הכי חשוב בלי לחץ להרגיש אותה מתי היא רוצה להתקדם כי לא נעים לה מאחרים.. אבל לנטרל כל רגש שלילי ויש שיגידו גם חיובי כדי להיות ממש בנחת ובסוג של אדישות עם זה.. בלי מטענים.. הצליחה אחלה לא הצליחה גם אחלה..

כן חשוב במקביל לגשש ולנסות בנחת ובעדינות להתקדם, טיטול על האסלה והדרגתיות גם פה עשו קסמים.. להשתדל להנחות אותה אבל בשום אופן לא להכניס שום לחץ רגשי כלשהוא כי בגמילה שמעתי על המון מקרים שפשוט עובד הפוך..
תודה רבה!מתואמת
אני באמת צריכה לנטרל את הרגשות שלי, שמתבססים על הקושי בגמילות הקודמות... (וגם את רגשות התסכול - כי אני מרגישה שעד ששוב יש לי ילדה שהתחילה לדבר ולגלות הבנה במציאות בגיל מוקדם, ציפיתי שגם עם הגמילה הפעם זה ילך מוקדם וחלק... וזה לא כך...)
מקווה שאצליח...
אצלנו עזר לתת לו "סולם" לרדת מהעץ שטיפס עליואם מאושרת
החמודי שלנו שמאד מאד "דעתן". החליט שהוא לא עושה בשרותים,וכל השיטות שניסינו לא עזרו,רק גרמו ההפך...
( להתמודד עם עצירות כבר היה יותר קשה🙁).
אחרי הרבה הרבה הרבה זמן, קראתי נראה לי בפורום הזה רעיון שב"ה עבד.
כשהוא צריך-לשים טיטול בחדר השרותים.
אמרנו לו שהוא לא צריך לעשות בשרותים,ולא להתקרב אליהם,אבל מכיוון שהוא כבר גדול,הטיטול מחכה לו רק בשרותים. ( לאסלה הוא הרי הצהיר שהוא לא מתקרב)
ואז כשהוא היה צריך החל לעשות שם,
אחרי כמה זמן,מעצמו נמאס לו לשים טיטול ואיכשהו בשקט הוא עבר לאסלה.
בהצלחה רבה!!!
רעיון מעניין! אולי ננסה...מתואמת
(והאמת שהיא סובלת מעצירות כבר מגיל צעיר זו עוד אחת מהחששות שלי מפני הגמילה...)
🙁אם מאושרת
זה באמת לא קל.
אז אולי יעזור לך גם איך "בילינו" בשרותים עם הטיטול.
היתה לו ערכה והוא יכל לשחק עד שעשה-
דברים שמרפים ומשחררים- בועות סבון,פלסטלינה,כדור קטן,לקפוץ.
ומשהו שמאד עזר- במשך היום לעשות דברים שמרפים את הגוף- לרוץ,לקפוץ,להתגלש במגלשות.
נשמע מעניין... מקווה שיהיה לי כוח להשקיע עד כדי כך. תודה!מתואמת
שמעתי המלצה על סטופציק . זה אמור לעזור לעצירותלא מחוברת
אנחנו לא בגיל . של של דר קיי באופן כללי מאוד מרוצה מהחומרים שלו.
וזה טבעי
אנחנו נותנים נורמלקסמתואמת
עוזר לפעם-פעמיים, וחוזר חלילה...
אם יש כאן מישהי שניסתה סטופציק באופן אישי - אשמח לשמוע!
אנחנו נתנו את זה לתקופה ממש ארוכהמיואשת******
כמה חודשים, מינון נמוך באופן קבוע. ועכשיו אין לה כבר יותר עצירות והפסקנו
היה לנו ככה גם עם בת נוספת
הרופא אמר לנו שזה לא ממכר בשום אופן, ושיש ילדים שמפתחים עצירות בגלל הגמילה (אצלינו זה התחיל לפני הגמילה , עם הגדולה נראה לי שנתנו קרוב לשנה ביחד עם הגמילה והכל) ופשוט נותנים את זה קבוע ממש לתקופה ממושכת כי ברגע שביל מפחד זה גורם לעצירות וזה מעגל שמזין את עצמו
וככה עם הנורמלקס פשוט אין עצירות ושזה לתקופה ארוכה זה מבטל גם את הפחד שלהם, (גם עצירות שלא קשורה לגמילה הילד כבר נכנס לפחד מהכאב ומעגל כזה, יש בזה הרבה פסיכולוגי לא רק פיזי, אם יש פצע אז בכללל) מתרגלים לכל העסק ואחרי זמן זה עובר לגמרי
ממש הוכיח את עצמו אצלנו. ממש 4 חודשים רצוף או אפילו יותר
והיום הכל הסתדר ולא משתמשים בזה
ממליצה להתיעץ עם רופא על האופציה הזו
תודה!מתואמת
הרופא באמת אמר לתת נורמלקס בקביעות, אבל מרגיש לי שצריך פה פתרון עומק... (וגם לנו זה כבר היה עם בת אחרת, שעד היום סובלת )
הממממיואשת******
תשמעי, לנו זה היה עם בת אחרת ועשינו את זה והיום בה היא לא סובלת בכלל
מציעה כן לחשוב על הפתרון הזה
כי זה כן פתרון עומק
זה פתרון שמרגיש את הגוף למצב נורמלי, גם עוזר להחלמה פיזית של האיזור (גם אם לא רואים כלום המקום רגיש וכואב)
וגם להחלמה פסיכולוגית, אין צפיה לכאב, אין התכווצות, אין עצירות. עצירות זה דבר שלגמרי נגרם גם מהתכווצות פנימית של הגוף ומפחד ולכן חייבים לתת לאורך זמן כדי לשחרר את המוח והגוף מההתניה הזו לחלוטין
הרופא בזמנו אמר לי שיש אנשים רגישים שבזמני מעבר- מעבר לחטיבה, מעבר לתיכון, לצבא, לידת אח חדש, העצירות תחזור להם, ובמקרים כאלו כשזה חוזר שוב לתת לכמה חודשים.
היה פעם אחת במהלך החיים שלה שבאמת עשינו את זה אבל חוץ מאותה פעם בה הכל בסדר
שילמתי הרבה כסף
פרטי לעצה הזו מרופא ממש מומחה בתחום, שמחה להעביר אותה בחינם 😁
תחשבו על זה


אישית הייתי קודם נותנת חודש ונפתרת מהעתירות ורק אז גומלת תוך כדי שממשיכה לתת. לגמול עם עצירות נשמע לי מתכון לאסון ממש
תודה רבה!מתואמת
את מדברת בכצם על הנורמלקס או על סטופציק?
נורמלקסמיואשת******
או פגלקס. שזה אותו דבר
לא מכירה את הדבר השני 🤷🏼‍♀️
כל מילה.טארקו
הרגשתי את זה על עצמי.
וואו מדהימה את! ככ נכוןאוהבת את השבת
התייעצתם עם הרופא לגבי נורמלקס?טארקו
הייתה לי תקופה של כמה חודשים שלקחתי כל יום...
לא קראתי את כל התגובותמתחדשת11
תנסו לתת גם לבובה ולדובי לשבת בסיר,
לראות סרט תוך כדי ישיבה בסיר. בעיניי זה לא נורא סך הכל מעביר לה את הזמן בכיף
לתת לה לשתות תה המלצה שקיבלתי מסבתי ז"ל. התה משתן וככה יוצא לה די מהר, מבלי שתצטרכו להיות מידי יצירתיים במציאת סיבות שיגרמו לה לשבת בנחת

אגב, איך היא מגיבה כשהיא נרטבת?
היא תמיד מבקשת להחליף טיטול כשנרטבתמתואמת
כמובן, עוד לא יצא שנרטבה ממש, כי היא פשוט לא מוכנה להוריד את הטיטול...
ננסה את הרעיון עם בובה. (באמת כבר קנינו לה כמתנת יום הולדת - בלי כוונה תחילה - בובה שיש לה גם סיר...)
נראה אם היא תסכים לשתות תה...
הציעו פה בעבר, אולי יתאים לכםמתחדשת11
לומר לה כשנגמרת חבילת הטיטולים, שבקרוב החבילה תגימר ונצטרך להפרד מהטיטול.. גם לאבא אין גם לאמא גם לאח ולאחות.. כולם כבר גדולים, והנה קנינו לך תחתונים יפים
ואם את רוצה לעשות את זה אבל רוצה עדיין טיטולים בלילה-טארקו
אנחנו קנינו טיטולי פול-אפס.
זה יקר יותר, אבל כשזה אחד ביום זה לא נורא.

אנחנו לא קוראים לזה טיטולים! תחתוני לילה/תחתוני נסיעות. זה השם
הוא כמובן יודע שזה כמו טיטול
אבל ברגע שהשם של זה זה של לילה, זה ממקד אותו שזה לשימוש רק בלילה וסלאמת. לא משתמשים חוץ מזה כי זה השם והייעוד.
אצלנו זה ממש עזר.
אולי זה הפתרון... כי הגדול יותר עדיין עם טיטול בלילהמתואמת
ומהניסיון הקודם שלנו אין טעם לנסות לגמול ביום ובלילה ביחד (היה לנו רק ילד אחד שזה הצליח אצלו - ואז הוא חזר להרטיב, ובגדול...)
נחשוב על זה, אם זה שווה גם את המחיר וגם את ההתרוצצות (כי נדמה לי שאפשר להשיג אותם רק בבתי מרקחת וכדומה, לא בסופרים רגילים).
אני קונה בסופר רגיל🤷טארקו
פעם שעברה שהייתי לא היה במידה שאני צריכה אבל בגדול יש ברמי לוי שופרסל אושר עד..
אנחנו משתמשים בהאגיס, יש גם לפמפרס
זה לא התחתוני גמילה, זה חבילה כמו טיטולים רק שהם מחוברים בצדדים, ולובשים אותם כמו תחתונים..

אוכל לצלם לך את החבילה שלנו אם זה יעזור.

(ומזכירה לי שאני צריכה לקנות דחוף🤭)
אם יש באושר עד - אז מצוין תודה!מתואמת
אצלנו עבדה עוד שיטהמתחדשת11
לשים טיטול ומעל תחתונים.
בתחושה שלהם הם עדיין בגמילה ועדיין "גדולים" למרות הטיטול
רעיון מעניין... אנסה להציע לה.מתואמת
לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

מחזקת טותך ורוצה להמליץ לךמקרמה

שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"

פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות

יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..


ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...


(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)


אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

זה מרגשמתואמת

הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)

האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...

מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואיייאחרונה
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
איזה קשה זה לבחור גן חנ"מ לילד 😔shiran30005

גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.

או

גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור  עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.


לי נושא הצהרון קריטי

לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני


בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?

נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר

עונהנויה12345

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

דוקא עכשיו יש לימודים בל"ג בעומר ובאיסרו חגיעל מהדרום

לק"י


זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.


(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

אוף הקרוב נשמע מגעיל. איזה הזויאורוש3
נראה לי שאם יש צהרון בגן ליד ויש לך איך לקחת אז את הרחוק. 
זהו שאני לא ניידת ולא יכולהshiran30005

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

אז נשמע שאין שאלה בתכלס...אורוש3
בטח שיש שאלהshiran30005

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

ומה יקרה ביום שתפספסי את ההסעה?יעל...
אוף שאלה קשה...אורוש3
עונהshiran30005

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..


בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.


הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים


ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה


ומפה אני לא יודעת להחליט.


בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

אולי שאלה טפשיתפילה
אבל מה אם להזמין מדביר וכמה בחורים לסדר את החצר בגן הקרוב , אפילו על חשבון הורים?
זה לא העניין, גם בתוך הגן מבולגן ממשshiran30005

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

נוטה לחשוב שלגן השני, ממש יקל על החייםשיפור
מבאס שמוזנח שם. אולי אפשר לנסות לדבר עם העירייה על העניין, אבל אם ההורים מרוצים זה לא שיקול מכריע מבחינתי
אולי הקרוב מגעיל כי עכשיו מנקים לשנה הבאה?יעל...

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

כל הזמן זה המצב שם לצעריshiran30005

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

קצת מטריד אותי מבחינת מחלות גם. הוא רגיש...אורוש3
איך גן שפה לא שייך לרשות? הילדים שלי בגן חרדי והםרקלתשוהנ

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

 

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

זה גן עירייה אבל שייך לעמותהshiran30005

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם


בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום


מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

כדי לקבל רישיון כל שנה הם צריכים לעמוד בתקניםרקלתשוהנ

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

 

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

 

 

מה זה מוזנח?נעומית

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'


לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

למרוחקאמאשוני

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

מצטרפת לגבי המוניות- אני נוסעת במוניות כמה פעמיםיעל מהדרום

לק"י

 

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

 

בהצלחה בהחלטה!

וזה בריא שיעבור מהגן לצהרון אחרshiran30005

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן


וואי איזה תסכול 

לא יודעת. גם לי היה קשה עם זה כנראהיעל מהדרום
לק"י

אין צהרון בגן צמוד?


אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

לא, זה צהרון בגן של מרחק הליכהshiran30005
ובגלל שמדובר בילדי חנ"מ כל אחד והצרכים שלו הם מועברים בהסעה 
אויש ממש מבינה את הקטע של ההזנחהעל הנס

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה


בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

ההורים שמרוצים מהצוותרקאני

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

מתואמת

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)


אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!


מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

צהרון זה בתנאי שיש מספיק רישוםshiran30005

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

אוף, זה באמת קשה להחליט ככהמתואמת

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

תודה לכולכן!shiran30005אחרונה
לא רלוןנטי לעבור דירה

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

פתאום ביטוח לאומי החליט שאני חייבת לו 14 אלף ש"ח.אמא טובה---דיה!

התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.

 

זה הון בשבילי.

 

זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.

 

אין לי כוח לזה

וואו איזה הזיהההדיאן ד.

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

 

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

 

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

בלי שום ריבית!אמא טובה---דיה!

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

 

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

 

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

 

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

 

אוף אוף אוף.

יכול להיות שלא דיווחתם כמו שצריך?דיאן ד.

את עצמאית או שכירה?

 

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

 

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

 

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

 

אני גם עצמאית וגם שכירה.אמא טובה---דיה!
אבל עם הכנסות נמוכות יחסית.
אז יכול להיות שהדיווח שלך חסרכורסא ירוקה.
תפני לרוח ותנסי להבין מה בדיוק חסר
איזה סרט😯איזמרגד1
אולי תנסי לשלוח ציטוט של המכתב לבינה מלאכותית, או למישהו שיותר מבין בזה שינסו להבין מה כתוב שם? שגם אם תגיעי לסניף לפחות תגיעי יותר מבינה על מה מדובר ותדעי אם יש סיכוי לשנות את זה....
יש לך רו"ח?טארקו
לי רו"ח עזרה להבין מכתבים מוזרים מבט"ל
הוא אמר שהוא לא מצליח להבין.אמא טובה---דיה!
הם שלחו לי מלא מכתבים, שכל אחד מהם סותר את השני.
אז שיחפש עם מי להתייעץ אולי?טארקו

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

אם יש לך רו"ח הוא אמור לעזור לך בזהלומדת כעת

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

מה זה אומר לא מצליח להבין?טריה

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

כמה דברים.לומדת כעת

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

מההההההה הזוי!!!!אוהבת את השבת
אמאל'ה. תנסי לבקש לפרוס... אוףאורוש3
קרה לנו גם פעםקטנה67

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

יש לך רואה חשבון?המקורית
אם התשלום הוא בגין חוב מקדמות על תקופה ארוכה זה הגיוני וקורה ללא מעט עצמאיים שמשלמים תשלום קבוע בלי קשר להכנסה. בסוף כל תקןפה היטוח לאומי עושה חישוב כמה הכנסת ומחשב כמה צריך לשלם להם ודורש הפרשים. אבל צריך לוודא שזה תקין. אפשר גם לפרוס תשלום
בינתיים נראה שזו הסיבה. מבאס.אמא טובה---דיה!
אולי זה הפרשי שומהאמ פי 5

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

 

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

 

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

 

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

 

 

בהצלחה!

 

אבל אמורים כל שנה לתת לך חוב. 14000 זה על שנהאחת??ביו
זה באמת מוזר ממש, כי אני מרוויחה ממש קצת יחסית...אמא טובה---דיה!

צריכה לבדוק את זה...

תקשיבי זה הזוי ממש!מדברה כעדן.
בתור נשואה לא משלמים ביטוח לאומי! ואמור להיות פירוט באיזור האישי שלך... 
מי שעובדת כן משלמת.. מתוך השכרכורסא ירוקה.
בטח שמשלמים רק אם את לא עובדת את לא משלמתעדיין טרייה
כן פספסתימדברה כעדן.
זה כנראה כי היא עצמאית איזה מתסכל... (ההנחתה משומקום...) 
תשמעי רק רואה חשבון טובצלולה

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

אני יכולה לנסות לעזוראשת בעליאחרונה
תפני אלי בפרטי אם את רוצה
איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
לא היה לנ כלוםPandi99
דרימי H12 proעוד מעט פסח

מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.

מה יכולות לספר עליו?

זה הזמן לקנות?

מוסיפה שאלה ברשותך. האם מתאים לשימוש לאישה מבוגרתביו

או שזה כבד מידי.

 

 

כבד יחסית, לשירותך..אמא לאוצר❤
למה לא רובוטי?אמאשוני
אפשר כל יום לתת לו לעשות סיבוב על הבית טככה לא מצטבר אבק ויצא ממש נקי.
לאמא שלי יש את דגם 14, ולא כבד להשושנושי
אולי להוציא ולהכניס למתקן יכול להיות כבדאוזן הפיל

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

צודקת, לא חשבתי על זה.שושנושיאחרונה

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

בזכותך רצתי לבדוק את הנושאאוזן הפיל

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

המחיר מעולה, זה בטוחעוד מעט פסח
אבל גם 500 ש''ח זה סכום יפה שלא בא לי להוציא על משהו מעפן.
צודקת, לכן רצתי לברר, עוד לא הזמנתיאוזן הפיל

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא צריך להתלהב כי כנראה המלאי נמוך. ויגמר מהרביו
בינתיים הזמנתיעוד מעט פסח
ומקסימום אבטל אם אחליט שלא כדאי (אני עושה ככה הרבה, מזמינה בחמישי בערב כולל כל מה ש'אולי', ולפני שההזננות נסגרות עוברת שוב על הרשימה ומורידה מוצרים)
תודה שכתבת! מחכה גם לשמוע אם מישי מכירה..אוהבת את השבת
אני חושבת שזה מכשיר ששווה לקנות אותו רק בזולפרח חדש

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..


תבדקי אם יש לו ניקוי עצמיאמאשוני

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

חיזוק מיתוסים לגבי מין העובר- זרמו איתי חחחחמעיין34

אז מהניסיון שלי


הריונות עם בנות-

* חשק למתוק ולשטויות,

* הקאות בהריון,

* שיער צומח לאט אם בכלל


הריונות עם בנים-

* בחילות בקטנה, נסבל

* חשק לאוכל אמתי

* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)


לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל

חצקונים היו לי בשניהם בקטנה


וזהו;)


דווקא בהריון של הבן שלי היה לי האטה בצמיחת השיערזוית חדשה
אההמרקאני

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

אף אחד מהדברים שלך לא עבד לי😂😂😂😂חמדמדה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

הפתעתןןןמעיין34
אצלי לא עבדיעל...
איזה מהם?מעיין34
הריונות רק עם בניםמחי

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

ומה לגבי צמיחת שיער? הכי מעניין אותימעיין34
היו לי בנים ובנות ובכל ההריונות היה בערך אותו דבראוזן הפיל
לא ממש השתנה משהו, חוץ מהקו שיער שהופיע בחזה, ואז קבוע כל לידה חימצנתי את האיזור
אני בהריון רביעילב המעיין

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אהה אז במקרה שלך את מחזקת מיתוס אחדמעיין34
יש לי בן ובת, ההריונות היו דיי דומיםטארקו
ולא היה בהם אף אחד מהדברים שכתבת🤷‍♀️😅
די נווו.. אולי את עם לייזר? ח אצלי השיערות זה קיצומעיין34
ממ לא🤷‍♀️טארקו
בעצמך כתבת שזה מיתוסים....יעל מהדרום
לק"י

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

שום דבר מזה לא היה אצליהשם שליאחרונה

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.


בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.


הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.

אולי יעניין אותך