את צודקת שכל אחד מבטא את עצמו בצורה אחרת, ואפילו מתייחס לפגיעה בצורה שונה, אבל מפה ועד להגיד שגבר מתחתן בשביל אישות.. הפוך. תחשבי על זה מנקודת מבט גברית, כובשת.. בשביל אישות אין לו שום צורך להינשא ולהכניס את עצמו לרוטינה שוחקת, למערכת יחסים קבועה שיש בה עליות וירידות (והרבה ירידות) ותחזוק מתמיד. ועוד עם אותה פרטנרית לכל החיים, בואי.
אגב, גם בתור אישה, לעצמך, זה מאוד קשה לחיות בתחושה שהגבר איתך רק בגלל זה. זה כל מה שאת שווה? זה הדבר היחיד שיש לך לתת? תעריכי את עצמך ביותר מזה. את מכלול שלם של דברים שבגינם הוא נקשר אלייך *נפשית* ובחר לחלוק איתך את חייו, על כל המשתמע מכך- כלכלית, חברתית, משפחתית - את הולכת להיות (או שאת כבר מחילה, לא הסתכלתי בכרטיס) האמא של הילדים שלו. זו שמטפלת בהם ומחדירה להם ערכים, נותנת להם מעצמה, מעצמיותה ממש ומעצבת את אישיותם והופכת אותם מתינוקות חסרי ישע לאנשים בעלי אופי וקומה ומדרגה רוחנית. כל החגים והשבתות והשמחות המשפחתיות, וכל הרגעים הפחות שמחים, השגרתיים וה׳רגילים׳. נראה לך שגבר מתחתן וכל זה נופל עליו בהפתעה? הוא לא לוקח את זה בחשבון? הכל מתחיל ונגמר במיטה?
תאמיני לי, תלונה אחת שהוא שומע על אמא שלו לא שווה לו גם 100 פעם להיות איתך יחד.
אז מה כן?
הוא רוצה שתהיי שמחה. בשבילו זה מעיד על כך שהוא מוצלח. הוא עושה את התפקיד שלו כמו שצריך. וברגע שאת לא, הוא מרגיש כישלון. והתגובה..? כל אחד מגיב לזה בדרך שלו, לרוב זה ריחוק ואדישות, יש כאלה שזה יכול להתבטא אצלם בכעס כי האישה כפוית טובה ואיך היא לא רואה כמה הוא משתדל ועושה עבורה, והיא לא שמחה ואפילו מתלוננת?
אז איך עושים את זה נכון? איך לוקחים את הדברים בפרופורציות הנכונות?
קודם כל, להבין ולהפנים שאתם לא אחד נגד השני. אתם לא אויבים אלא זוג אוהבים. שאולי קצת נשחקו, אבל בחרתם זו בזה מסיבה מסוימת.
כל אחד צריך לנסות להיכנס לראש של השני ולדון אותו לכף זכות. להבין את השוני ביניכם, לתקשר נכון - בהקשר של מה להגיד, אם להגיד, איך להגיד ומתי ולתחזק את זה נכון. זה דורש המון השקעה וכן, זוגיות זה תחזוק אינסופי, אבל הפירות של זוגיות טובה לא יסולאו מפז. וזה לא קורה מעצמו כמו בסרטים הרומנטיים. זה החרטא של העולם שלנו. אל תתייאשו, ואם צריך תפני לייעוץ זוגי.
וגם בשביל קשר עם הבעל