אנונימית בהו"ל
ועכשיו לשאלה העיקריתמתחדשת11 תסמיני גמילה ממתוק דומים לתסמיני גמילה מסמים.
זה לא פשוט לגוף
מאחלת לך שתצליחי...
סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,
שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב
אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה
מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.
דם צילום הכל תקין.
חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה
אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות
רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.
בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).
לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.
וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)
בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)
אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.
אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.
5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.
היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום?
לא.
אז לא כואבת לי הבטן.
אין לי כח לאתגרים.
מיציתי.
איזה ילד רגיש ומהמם.
יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?
יוצא לכם לראות אותם הרבה?
אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.
ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.
הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))
מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.
הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו
לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים
לא מצליחה לחשוב על משהו
היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו
היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס
מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.
יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.
הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו
אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.
זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.
מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂
וואו, גדול עליי.
מרגישה מוצפת מכל כיוון.
רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע
רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות
ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק
בגיל 4 קצת פחות.
אני רוצה להיות בת יענה.
מתואמתאחרונהרציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...
אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...
(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)
בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️
גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...
אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!
יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים
מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה
ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.
לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.
לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.
כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...
אשמח לכל דעה או רעיון
מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...
וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...
יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)
צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.
לא מוצאת מקום באיזור...
ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?
זה זול ומרשים.
סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד
"וואי, איך את כל כך שמנה?"
"ממש רואים שהיית בהריון"
"את נהיית הר''
.
.
.
הערות צובטות, נכון?
לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.
אז למה כשזה לצד השני זה מותר?
למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.
.
.
.
זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.
לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.
זה נושא רגיש.
גם אצל מישהי ששוקלת מעט.
.
.
.
אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.
אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?
אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?
.
.
.
משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.
אז שתדעו- לפעמים זה לא.
לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.
אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.
.
.
.
והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.
והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.
כי מבחינתי
זו לא
מחמאה.
חג שמח🌟
מתלבטת אם לעשות..
אשמח לשמוע את דעתכן על הבדיקה הזו
שיקולים בעד- לא מעוניינת לעשות מי שפיר/ סיסי שליה אבל בכל זאת רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר
שיקולים נגד- יקר, לא אבחנתי, אני פחות אוהבת לבדוק אקסטרה כשאין צורך ספציפי, כי גם זה מכניס אותי ללחץ..
למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.
אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.
אז זה משתנה בין נשים...
הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.
זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.
בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך
לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".
שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.
גם אם כל הבדיקות תקינות.
אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).
בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).
אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).
ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).
לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.
רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.
ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).
אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות...
מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...
יודעת שיש את צומת ספרים...
אשמח לעוד רעיונות..
ושילב נראה לי גם מקבלים.
לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.
גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.
אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס..
חוץ מטויסאראס.
יש יותר חנויות של בגדי ילדים.
אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.
את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.
או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.
יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.
משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף.
חח סליחה על החוסר קשר...
יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?
סליחה שאני חופרת 🤭
אשמח ממש לתובנות..
למאמרים, להכל.
לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.
זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.
בגדול - מאוד תלוי גיל.
0-2, 2-5, 6 ומעלה.
כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.
בנוסף, לכל הגילאים:
1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.
2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.
3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.
4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.
שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..
הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים..
גם אצלי ככה
אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.
של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא
לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם
אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת
אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות
רואה בסביבתי שילדים שיושבים מול מסך ממש קשה לנתק אותם
בעיניי זה ממכר ולכן לילדים קשה להתנתק מהמסך
אז אצלנו זה פשוט לא וזהו.
לא רואה שום יתרון למסך לילד
זה רק להורים שיהיה להם יותר קל (שזה לגיטימי)
אבל אני בשיקולי עלות מול תועלת מעדיפה שלא יהיה וזהו.
עם משקפים מהיסודי
מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר
רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?
תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר
ילדתי שניים בינתיים ב"ה
הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה
הבן שלי בן 4 מאוד מתעניין באנגלית
כל היום שואל אותי
אמא איך אומרים שולחן באנגלית? איך אומרים תודה באנגלית?
יש לנו בבית משחק של אותיות באנגלית אז כבר מכיר ומזהה את כל האותיות באנגלית.
קצת מתלבטת אם ללמד אותו מעבר לכך
ובעיקר אם כן אז איך עושים את זה?
אני בעצמי יודעת אנגלית די בסיסית, שלא לדבר שהמבטא שלי איום ונורא
קצת חושפת אותו למילים שזה אומרים ככה וזה ככה
אבל לדעתי זה לא משהו שיעזור לו לדעת מעבר ויחזיק מעמד.
סרטים לא באים בחשבון! הילדים אצלנו לא חשופים למסכים בכלל בכלל
אז לא סרטים ולא שיעורים (שזה גם לא נראה לי מתאים בגיל)
חשבתי בעיקר משחקים, ספרים ושירים.
אני מאוד רוצה שייחשף לא דרך המבטא שלי שכאמור הוא לא משהו.
יש רעיונות בקהל?
וגם אני רוצה משהו חוויתי וכייפי.
פשוט לא תמיד יש לי מה להגיב..כבתחילהחוזר בארבע מהגן ובשש כבר מתחילים שגרת ערב.
אבל אם את יודעת בגדול מה עושים בחוג אשמח לקבל השראה
נעשה לו חוג פרטי בבית
יש ספרים מנגנים עם מילים בסיסיות לפי נושאים
(כמו בעברית..)
אם מסך לא בא בחשבון אולי רק שמע? סיפורי ילדים באנגלית
מה שואילו פינו שלחה נשמע לי טוב כי זה שילוב של עברית ואנגלית.
אבל גם פה מתלבטת איך הדרך הנכונה לחשוף ילדים לאנגלית
