מהותית - האם צריך כשרות ממלכתית וגיור ממלכתי, או עדיף להפריט. האם לחזק את מעמדה של הרבנות ואיך (כלומר, יש מי שיבוא ויטען שהרפורמה מחזקת את הרבנות)

מעשית - בעיקר בכשרות, האם בסופו של דבר, לצרכן הכשרות יהיה קל יותר וזול יותר לקבל כשרות איכותית יותר, או קשה ויקר לקבל כשרות, והסטנדרטים יהיו נמוכים יותר

בגיור - האם הרפורמה תגרום לגיורים פיקטיביים או לא תקינים

צריך להבדיל בין שתי השאלות. לדוגמה, אפשר לטעון שהרבנות היא גוף מקולקל לחלוטין, אבל אחרי הרפורמה מצב הכשרות יהיה גרוע עוד יותר.

לצערי, רוב הגופים שכותבים בעניין מערבבים בין שתי השאלות הללו. אבל בכל זאת יש להם גם הרבה טיעונים ענייניים.

זאת ההערה שלי על הנושא. אין לי הפניה לחומר ספציפי שאתה לא תוכל למצוא בחיפוש גוגל.

אולי הוא משקר והוא לא מאמין בזה בעצמו, אבל שמעתי דעה כזאת.

אני אישית מתעניין בעיקר בשאלה המעשית ולא במעמד הרבנות, וגם בזה אין לי שום השפעה, אז ההתעניינות שלי מועטה והידע מוגבל

אמרתי שיש כאן שאלות נפרדות וחשוב להפריד ביניהן ולא לערבב אותן.

בעיני הרבה יותר חשוב התוצאה בפועל מאשר השאלה המהותית.

לגבי השאלה מי מחליט - הנקודה היא שכרגע הכשרות היא מערכת ממשלתית, ולכן יש לפוליטיקאים אמירה בתחום (אולי זאת הסיבה של מי שאומר שהרפורמה מחזקת את הרבנות). בדיוק כמו שלעיריה יש אמירה בקשר לבניה של בית כנסת. ראש עיר יכול להחליט שבשטח מסוים לא ייבנה בית כנסת כי הוא רוצה לסלול שם כביש, וזו החלטה לגיטימית.

בעיית תקנים של רבני ערים שלא מאויישים.

מחדלים בכל מערך הכשרות.

זה לא שהמצב הקיים הוא אופטימלי.

אם הדברים היו נעסקים על ידי אנשים ישרים זה לא היה נראה ככה.

יבוא מישהו ויאמר "אבל אני לא סומך על הרבנות ועל הרבנים, ולכן אתמוך ברפורמה"

ויגרום נזקים אישיים ובלתי הפיכים לצרכנים, כדי להלחם במערכת על גבם.

בעיני זה היה חלק מהכשל של ההתנתקות - במקום להדגיש שזה פשע ברמה האנושית, התייחסו לזה מנקודת המבט האידאולוגית, וכך אנשים בעלי אידאולוגיה שונה יכלו להתעלם מזה

הוועדה המשותפת לחקירת האירוע של אהוביה סנדק היא דוגמה לזה שצריך בסופו של דבר להסתכל גם על האדם בשטח, ולא רק על השאלה מה הצד האידאולוגי שלנו

גם "יהודי לא מגרש יהודי" זה לא כמו "האם יש הצדקה חוקית" או "מדובר בפשע נגד האנושות"

היו דיבורים כאלה, אבל רוב הדיבורים היו ברמה האידאולגית. זה מה שזכור לי.

או בטחונית, וכו'.

אבל היתה מעט מאד התייחסות לזה שזה פשע לגרור אדם מהבית שלו. שאין הצדקה לציות לפקודה כזאת.

רק לדוגמה - היה אז מישהו שפרסם חוברת בשם "כפתור הפלא" (הייתי מאד שמח אם מישהו יאמר לי איך להשיג את החוברת היום), שהתייחסה לזה שחיילים חושבים שהם צריכים לשאול את הרב *שלהם* אם להשתתף בהתנתקות או לא. כשבפועל, זה שהרב *שלך* אמר לך שמותר, לא אומר שמותר לך לגרור *מישהו אחר* מהבית שלו. זה התיחסות לפן האישי - לא הכל זה שאלה הלכתית מהותית שאתה חושב שאפשר להקל בה, יש כאן גם אדם שאתה פוגע בו.

מסכים שצריך לנהל גם מאבק נפרד על התהליך. אבל צריך לשים לב לא להזניח את הפן האישי.

נכון, המחאה בענין אהוביה סנדק (בעיקר בדרגים הפוליטיים) היא בעיקר ברמה האנושית, ולכן היא מצליחה יותר

השמאלנים פחות מחוברים לזהות היהודית שלהם, ובטח לא אוהבים שמישהו אחר מכתיב להם אותה

בעיני הסלוגן הזה נתפס כסלוגן ימני קיצוני ולא השפיע יותר מדי.

אבל מה שחשוב הוא העיקרון, והייתי מאד מודע לזה בשעתו - על מה היו הדיבורים וכו'. גם אם הדוגמה שלי לא ממחישה מספיק

בגלל ההדגשה של הזהות היהודית.

אבל נניח לזה.

את הבנת את דעתי, אני כנראה הבנתי את דעתך, חבל לבזבז את הזמן של שנינו על זה

הטענה שמדינה יהודית צריכה כשרות ממלכתית (סמוטריץ'), היא אמירה שיש בה המון הנחות מוקדמות ממש לא מוסכמות

הטענה שהרפורמה המוצעת תגרום לעליית מחירים, היא טענה עובדתית, ניתן לשאול עליה מומחים לא-מוטים, והנזק מובן לכולם (יהיה אפשר למשל לבדוק אם תהיה הוזלה עבור צרכן שאיננו מקפיד על כשרות, אבל יש איך למדוד את זה ולתמחר)

כשאדם אומר "אני חושב שצריך כשרות מטעם המדינה, *וגם* כי אחרת תהיה עליית מחירים" - על הטענה הראשונה יש מי שיחלוק, וממילא לא מאמינים לו שהטענה השניה היא בעלת זכות עמידה עצמאית, ולכן לא מתייחסים גם אליה.

חשוב שתהיה בהירות של כל הטיעונים של כל צד. כל טיעון כשלעצמו, ואיזה טיעון תלוי באיזה טיעון, ומה אני טוען בגלל איזה אידאולוגיה ואיזו אמונה

בעניין הרפורמה בכשרות, הסיפור כולו הוא פארסה מוחלטת, כי ההצעה בכלל מחזקת את מעמד הרבנות. ההתנגדות במסגרת הרבנות לרפורמה קשורה באכסיומות אבסורדיות, כאילו מעמדה של הרבנות הראשית - או המונופול החקיקתי על הצגת מזון ככשר - הם יסוד מוסד של עצם קיום הריבונות.
אם לדעתי תשאל, הנושא כולו דורש הפרטה מלאה בדיוק כפי שזה מתנהל מחוץ לגבולות ישראל. העוסקים בו במסגרת ממלכתית יעשו זאת רק עבור מוסדות שהמזון המוגש בהם דורש כשרות, משרדי הממשלה, הצבא, המשטרה וכדומה. ושם אין שום בעיה עם כזה "מונופול", כשם שאין לאיש בעיה עם מונופול על עצם פעולת השירות הממלכתי, ממערכת הבטחון ועד למכבי האש.

מבחינתי כל הסיפור הוא שטות מוחלטת, ומתן כהנא מבזבז את זמנו היקר ואת כספי משלם המיסים שמממן לו משרה מיותרת של שר במשרד ממשלתי מיותר.
הפרטה תביא לזינוק עצום במחירי הכשרות, כי לא המדינה תישאר מחוייבת לספק כשרות אלא כל אחד יעשה כרצונו, ומי שייזקק לכשרויות אמינות ישלם תמורתן מחיר כבד שיגולגל אל הצרכן.
היה עדיף שמתן כהנא - טייס קרב, מפקד גיבור, קצין סיירת - יעסוק בכלכלת המדינה, בבעיות האנרגיה, איכות הסביבה, משק המים שעתידו מבהיל, הבנייה והפיתוח, אפילו ההייטק והתעשייה.
עצם העיסוק ברפורמה הזו מפלג, מתסיס ומקלקל את האווירה במדינה הזאת ולחלוטין לא מועיל.
אבל הנקודה שבה אתה נוגע היא הכי פחות עניינית.
רמת ההשגחה הטובה תישאר אותו הדבר, הנקודה היא שייתוספו רמות השגחה וכשרות אחרות שרבים יסכימו ברצון לקבל ולצרוך. אבל בלתי מתקבל על הדעת שהמדינה צריכה להיות אחראית למה שמישהו מוכן או לא מוכן להכניס לפה. זה לא אמור להיות עניינו של אף אחד, זה בדיוק מה שקורה מחוץ לישראל, כל אחד מקבל על עצמו כשרות כזו או אחרת ואין שום משרד ממשלתי לאכוף חומרות בענייני תותים וטריפסים או גלאטנעס של בשר.

ההכרזה "מדינה יהודית" היא טאוטולוגיה, סיסמה ריקה שאין בה כלום.
למותר לציין שהמקור למושג הזה הוא מגילת העצמאות, נוסח מעורפל שאף אינו חוקה או חלק מחוקי המדינה.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.