משהו יכול להסביר/להרחיב מעט על פולמוס הכשרות/הגיור?דג כחול
או להפנות למי שכתב על הנושא..

המעט שאני מבין זה שיש מחלוקת הקשורה לשאלה האם הכשרות צריכה להיות פרטית או ממלכתית.. (ייתכן ולא דייקתי)

וכן שיש תלמידי חכמים שהם מקלים יותר בגיור והאפשרות לפתוח את הסמכות לגייר לכל רב עיר תאפשר גיור מקל יותר וממילא יש מתנגדים.



כאמור, להתייחסות הפניות ועוד אשמח.
נראה לי שזה משהו כללי יותררוית 87
אם אני מבינה נכון, הדיון העיקרי הוא מי מחליט בנושאי דת, הרבנים או הפוליטיקאים? כל שאר הדיונים הפרטיים הם חשובים אבל פחות נוגעים כאן. לדעת רוב הרבנים גם המצב החוקי הקיים כיום הוא בעייתי, ולכן כל שינוי הוא רע, כמובן אם הרעיון מגיע מפוליטיקאים.
ולכןרוית 87
גם בקרב הרבנים שבעד קולות יש הרבה התנגדויות למתווים, מכיון שהם נגד זה שפוליטיקאים יחליטו לרבנים מה לעשות. כמובן שכמו בכל דבר יש מיעוט של רבנים שכן תומכים.
מבט חשוב. תודה.דג כחול
יש שתי שאלות - מהותית ומעשיתultracrepidam

מהותית - האם צריך כשרות ממלכתית וגיור ממלכתי, או עדיף להפריט. האם לחזק את מעמדה של הרבנות ואיך (כלומר, יש מי שיבוא ויטען שהרפורמה מחזקת את הרבנות)

 

מעשית - בעיקר בכשרות, האם בסופו של דבר, לצרכן הכשרות יהיה קל יותר וזול יותר לקבל כשרות איכותית יותר, או קשה ויקר לקבל כשרות, והסטנדרטים יהיו נמוכים יותר

בגיור - האם הרפורמה תגרום לגיורים פיקטיביים או לא תקינים

 

צריך להבדיל בין שתי השאלות. לדוגמה, אפשר לטעון שהרבנות היא גוף מקולקל לחלוטין, אבל אחרי הרפורמה מצב הכשרות יהיה גרוע עוד יותר.

 

לצערי, רוב הגופים שכותבים בעניין מערבבים בין שתי השאלות הללו. אבל בכל זאת יש להם גם הרבה טיעונים ענייניים.

 

זאת ההערה שלי על הנושא. אין לי הפניה לחומר ספציפי שאתה לא תוכל למצוא בחיפוש גוגל.

תודה. לא הבנתי את המאן דאמר שהרפורמה מחזקת את הרבנות?דג כחול
יש דעה כזאתultracrepidam

אולי הוא משקר והוא לא מאמין בזה בעצמו, אבל שמעתי דעה כזאת.

 

אני אישית מתעניין בעיקר בשאלה המעשית ולא במעמד הרבנות, וגם בזה אין לי שום השפעה, אז ההתעניינות שלי מועטה והידע מוגבל

ודאי שהשאלות חשובותרוית 87
אבל לא נראה לי שהם הדיון האמיתי. אולי דנים עליהם כדי לבלבל אותנו. לי נראה שהדיון האמיתי הוא מי המחליט. לדעת רוב הרבנים הפוליטיקאים לא אמורים להחליט בנושאים דתיים.
לא אמרתי שהשאלות לא חשובותultracrepidam

אמרתי שיש כאן שאלות נפרדות וחשוב להפריד ביניהן ולא לערבב אותן.

 

בעיני הרבה יותר חשוב התוצאה בפועל מאשר השאלה המהותית.

 

לגבי השאלה מי מחליט - הנקודה היא שכרגע הכשרות היא מערכת ממשלתית, ולכן יש לפוליטיקאים אמירה בתחום (אולי זאת הסיבה של מי שאומר שהרפורמה מחזקת את הרבנות). בדיוק כמו שלעיריה יש אמירה בקשר לבניה של בית כנסת. ראש עיר יכול להחליט שבשטח מסוים לא ייבנה בית כנסת כי הוא רוצה לסלול שם כביש, וזו החלטה לגיטימית.

אתה צודק שזו המציאותרוית 87
אבל כמו שברור שאין הגיון שהעיריה תחליט באיזה נוסח יתפללו או באיזה שעה, כי זה תפקיד של הגבאים והרב. וכמו (בעיני זה דוגמא מתאימה יותר) שלמרות ששר הביטחון והבריאות המחליטים הסופיים בנושאים אלו ברור שההחלטות שלהם צריכות להגיע תוך תיאום עם אנשי המקצוע. כך לדעת רוב הרבנים למרות שלכנסת יש כח חוקי להחליט דברים(שגם זה בעייתי שאנשים שלא כולם דתיים ולא כולם יהודים יכולים להתערב בנושא שאין להם הבנה בו) עדיין המינימום שיעשו הכל בתיאום עם הרבנים. בכל אופן ככה אני הבנתי ואני ממש לא מתכוונת להביע דעה.
כמובן שאחרי שזה המצברוית 87
דנים גם בהשלכות המעשיות ומה יגרמו הרפורמות. אבל נראה לי שגם אם הרפורמות היו ממש טובות עדיין הרבנים היו מתנגדים לזה שפוליטיקאים ינחיתו עליהם החלטות.
והמצב הקיים הוא ע"פ הרבנים/ההלכה?advfb

בעיית תקנים של רבני ערים שלא מאויישים.

מחדלים בכל מערך הכשרות.

זה לא שהמצב הקיים הוא אופטימלי.

 

אם הדברים היו נעסקים על ידי אנשים ישרים זה לא היה נראה ככה.

תודה!דג כחול
תודה. בקישורים אלו נראה כמו שחשבתירוית 87
כושרות כותבים קודם כל על הבעיה שזה ללא התייעצות וללא הסכמה עם הרבנים, וכמה שזה חמור, ורק אחרי זה יורדים לרפורמה בעצמה.
וזאת בדיוק הבעיה בעיניultracrepidam

יבוא מישהו ויאמר "אבל אני לא סומך על הרבנות ועל הרבנים, ולכן אתמוך ברפורמה"

ויגרום נזקים אישיים ובלתי הפיכים לצרכנים, כדי להלחם במערכת על גבם.

 

בעיני זה היה חלק מהכשל של ההתנתקות - במקום להדגיש שזה פשע ברמה האנושית, התייחסו לזה מנקודת המבט האידאולוגית, וכך אנשים בעלי אידאולוגיה שונה יכלו להתעלם מזה

 

הוועדה המשותפת לחקירת האירוע של אהוביה סנדק היא דוגמה לזה שצריך בסופו של דבר להסתכל גם על האדם בשטח, ולא רק על השאלה מה הצד האידאולוגי שלנו

נשמע מענייןרוית 87
אתה רוצה לומר שכששמים דגש על המהות זה גורם למי שחושב אחרת להתנגד אוטומטית בלי לראות את הנזקים אחשוב על זה. אבל אולי זה הפוך בגלל שנצמדים למקרים פרטיים זה גורם לאנשים לא לשים לב לתהליך.
בקשר להתנתקות ממה שזכור לי הסיסמא היתה יהודי לא מגרש יהודי ודברים דומים, שמתייחסים לפן האנושי יותר מהאידיאלוגי. ובנושא של ארץ ישראל דברו קצת פחות, ובנושא הביטחוני שהכי מהותי כאן דברו מעט מאוד.
בנושא של אהוביה סנדק דוקא עיקר המחאה היא בנושא האנושי של התנהגות המערכת כלפי האזרחים ופחות בנושא האידאולוגי של ארץ ישראל.
בכל אופן מעניין מה שאמרת.
רק לחדד -ultracrepidam

גם "יהודי לא מגרש יהודי" זה לא כמו "האם יש הצדקה חוקית" או "מדובר בפשע נגד האנושות"

היו דיבורים כאלה, אבל רוב הדיבורים היו ברמה האידאולגית. זה מה שזכור לי.

או בטחונית, וכו'.

אבל היתה מעט מאד התייחסות לזה שזה פשע לגרור אדם מהבית שלו. שאין הצדקה לציות לפקודה כזאת.

 

רק לדוגמה - היה אז מישהו שפרסם חוברת בשם "כפתור הפלא" (הייתי מאד שמח אם מישהו יאמר לי איך להשיג את החוברת היום), שהתייחסה לזה שחיילים חושבים שהם צריכים לשאול את הרב *שלהם* אם להשתתף בהתנתקות או לא. כשבפועל, זה שהרב *שלך* אמר לך שמותר, לא אומר שמותר לך לגרור *מישהו אחר* מהבית שלו. זה התיחסות לפן האישי - לא הכל זה שאלה הלכתית מהותית שאתה חושב שאפשר להקל בה, יש כאן גם אדם שאתה פוגע בו.

 

מסכים שצריך לנהל גם מאבק נפרד על התהליך. אבל צריך לשים לב לא להזניח את הפן האישי.

 

נכון, המחאה בענין אהוביה סנדק (בעיקר בדרגים הפוליטיים) היא בעיקר ברמה האנושית, ולכן היא מצליחה יותר

נראה לי שאנחנו סוטים מנושא האשכולרוית 87
אבל מה אידאולוגי ביהודי לא מגרש יהודי. אני רואה כאן רק רגש. אם יהודי יפרוץ לי לבית ודאי שאגרש אותו.
בכל אופןרוית 87
ממש מעניין אותי הדיון:האם להסתכל על המהות או על הפרטים הטכניים? וההשלכות של זה. לדעתי זה דיון שמשליך על כל החיים שלנו.
כי זה דורש עמדה מוסרית ויהודיתultracrepidam

השמאלנים פחות מחוברים לזהות היהודית שלהם, ובטח לא אוהבים שמישהו אחר מכתיב להם אותה

זה העניין?רוית 87
רוב היהודים החיים כאן בארץ ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות מרגישים אכפתיות מיהודי אחר. ויש להם רחמנות. בכל אופן גם אם המילה יהודי מדגישה את הזהות ודאי שהססמא היא רגשית ולא אידאולוגית. בשונה מההתייחסות לנושא הביטחוני או הקשר לארץ ישראל.
כך התחושה שליultracrepidam

בעיני הסלוגן הזה נתפס כסלוגן ימני קיצוני ולא השפיע יותר מדי.

אבל מה שחשוב הוא העיקרון, והייתי מאד מודע לזה בשעתו - על מה היו הדיבורים וכו'. גם אם הדוגמה שלי לא ממחישה מספיק

אולי אני טועהרוית 87
אבל מה שאני זוכרת שדווקא העניין הרגשי כן השפיע. ולכן החיילים עברו חדשים של הכנה מנטלית שצריך לעשות את זה למרות שזה קשה כי הם חיים במקום מסוכן וכך הממשלה החליטה. וגם לציבור הרחב כל הזמן סיפרו כמה מסוכן שם והראו איזה קרוילות יפות הם יקבלו על חוף הים ושיפצו אותם. וכמו שרואים בסרטונים את החיילים המגרשים בוכים ביחד עם התושבים כי רגשית היה להם קשה פשוט שכנעו אותם שזה המעשה הנכון.
אבל ללא קשר לפרשנות שלירוית 87
לא הבנתי עדיין מה אידיאולוגי בססמא הזאת ולמה היא ימנית קיצונית. אין בה שום הסבר חוץ מהעניין הרגשי. ובעניין הרגשי כל אחד שאוהב יהודים יכול להתחבר אליה ללא קשר לדעותיו.
כאמור, זה נתפס כימניultracrepidam

בגלל ההדגשה של הזהות היהודית.

 

אבל נניח לזה.

את הבנת את דעתי, אני כנראה הבנתי את דעתך, חבל לבזבז את הזמן של שנינו על זה

מסכימהרוית 87
אין תועלת בדיון על מה שהיה.
אבל בנוגע להווה, לדעתך כיום המילה יהודי נתפסת כימנית? לדוגמא בנושאי האשכול לדעתך אין דרך לדון עניינית וחייבים להתייחס לנושאים טכניים שלא מעניינים לא את המתנגדים ולא את התומכים כי אחרת אף אחד לא יקשיב לשני?
לדעתי כןultracrepidam

הטענה שמדינה יהודית צריכה כשרות ממלכתית (סמוטריץ'), היא אמירה שיש בה המון הנחות מוקדמות ממש לא מוסכמות

 

הטענה שהרפורמה המוצעת תגרום לעליית מחירים, היא טענה עובדתית, ניתן לשאול עליה מומחים לא-מוטים, והנזק מובן לכולם (יהיה אפשר למשל לבדוק אם תהיה הוזלה עבור צרכן שאיננו מקפיד על כשרות, אבל יש איך למדוד את זה ולתמחר)

 

כשאדם אומר "אני חושב שצריך כשרות מטעם המדינה, *וגם* כי אחרת תהיה עליית מחירים" - על הטענה הראשונה יש מי שיחלוק, וממילא לא מאמינים לו שהטענה השניה היא בעלת זכות עמידה עצמאית, ולכן לא מתייחסים גם אליה.

אתה צודקרוית 87
שזה יותר קל להסיט את הדיון. אבל אם שני הצדדים מתווכחים בטענה הראשונה מה יעזור שידברו רק על הטענה השניה אם שניהם לא באמת דנים בה. גם אם בזכותה צד מסוים ינצח בפרט כלשהו בסוף הבעיה האמיתית תמיד תחזור.
טעיתינפש חיה.
--- ---רב שמואל
אתה חושב, שאנשים מורכבים מכמה קבוצות עם כמה דיעות אידיאולוגיות. ואתה מניח שזו בחירה אישית של האדם. ואז, לדעתך, אין שום משמעות לקביעה - לא של רב תלמיד חכם. לא של מפקד. ולא של אף אחד. כי *אתה* ברור לך שהאמת היא כזו וכזו, כלומר, כך אתה חושב. ומבחינתך, זה הדבר הקובע ביותר בכל שאלה.

זה בודאי, שיש קבוצות אידיאולוגיות שונות. אבל הקבוצות האלה בנויות גם עם מערכת כזו או אחרת, שיוצרת את החברה האידיאולוגית.

בחז"ל, למשל, אתה רואה אפילו שיש מושג של "חבר כותי" - שזה כמובן נשמע מוזר - הרי "חבר" זה אומר ששייך לקבוצת המאמינים בתלמידי חכמים. "כותי", זה אומר שהוא שייך לקבוצה בקצה השני. מה זה "חבר כותי"? אבל אתה רואה בפירוש, שגם חז"ל אמרו "מאימתי מקבלין אותן.... וכו' מכאן ואילך הגוזל את הכותי כגוזל את ישראל" ברור שאסור לגזול אף אדם, לא יהודי ולא גוי. אבל מה, יש הבדל. "את כספך לא תיתן לו בנשך ובמרבית לא תיתן אוכלך... לנוכרי תשיך ולאחיך לא תשיך". (הרי גם "היתר עיסקא" שמאפשר דבר שהוא דמוי-ריבית ומבחינתה הלכתית זה לא נחשב לריבית, זה דבר מוסכם, אלא שזה תלוי בהקשר, בפרטים, וכולי). כמו שרואים במסכת כותבים, שיש הרבה פירוט על הזהירות בענייני ממונות מול הכותי כמו מול ישראל. אבל רק כאשר הם מגיעים לאיזה מקום מסויים של נאמנות, אז "הגוזל את הכותי כגוזל את ישראל". המילה "גוזל" מופיעה כמילה כוללנית, שמכניסה בתוכה גם את שאר כל הדברים שקשורים לאיסורי ממונות, שכוללים את הנושא שיש בו משום "גזל". "דבר הגורם לממון" וכולי.

זה ברור, וזה אפילו לגיטימי, שאדם תהיה לו דיעה שונה. ואידיאלוגיה שונה. כדי "להצטרף לזימון" (ברכות דף מ"ז) הוא צריך הוכחה שמראה שהוא באמת עבר מגדר "כותי", ואת הגדר של "חבר", שכמובן אפשר להגדיר אותו, עדיין, עדיף יותר להבין שהוא מתחיל מהגדר שבו אנשים מסויימים שנמצאים שם מבינים שזה מקובל מבחינת האידיאולוגיה והדרך שלהם.
מה שלדעתי חשוברוית 87
בכל דיון הוא לדעת מה הטענות של הצדדים. אם לא נותנים לנו את התמונה המלאה אין לנו אפשרות להסתכל נכון על המציאות.
זה חשוב מאוד להתעכב על הפרטים הקטנים אבל לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער.
אדם שלא חי כאן יכול לחשוב שהויכוח ביש"ע הוא, האם לאפשר בניה לא חוקית, כי על זה מדברים. בעוד שכל בר דעת מבין שהדיון הוא האם יהודים צריכים לגור ביש"ע הבעיה שעל זה מדברים הרבה פחות.
עם זה אני ממש ממש מסכיםultracrepidam

חשוב שתהיה בהירות של כל הטיעונים של כל צד. כל טיעון כשלעצמו, ואיזה טיעון תלוי באיזה טיעון, ומה אני טוען בגלל איזה אידאולוגיה ואיזו אמונה

לא מתייחס לשאלת הגיור.מי האיש? הח"ח!

בעניין הרפורמה בכשרות, הסיפור כולו הוא פארסה מוחלטת, כי ההצעה בכלל מחזקת את מעמד הרבנות. ההתנגדות במסגרת הרבנות לרפורמה קשורה באכסיומות אבסורדיות, כאילו מעמדה של הרבנות הראשית - או המונופול החקיקתי על הצגת מזון ככשר - הם יסוד מוסד של עצם קיום הריבונות.
אם לדעתי תשאל, הנושא כולו דורש הפרטה מלאה בדיוק כפי שזה מתנהל מחוץ לגבולות ישראל. העוסקים בו במסגרת ממלכתית יעשו זאת רק עבור מוסדות שהמזון המוגש בהם דורש כשרות, משרדי הממשלה, הצבא, המשטרה וכדומה. ושם אין שום בעיה עם כזה "מונופול", כשם שאין לאיש בעיה עם מונופול על עצם פעולת השירות הממלכתי, ממערכת הבטחון ועד למכבי האש.

---רב שמואל
כמו שכתבתי כאן

--- --- - צעירים מעל עשרים

יש הרבה משמעות חברתית. ולכן גם מבחינת יחס לאידיאולוגיה, ולהרבה דברים נוספים.

גם לעצם היות קביעה "רבנותית" מקובלת - בלי יחס לשאלה דווקא ספיציפית של היתרים במקומות מסויימים או באופנים מסויימים. (למשל, אתה רואה בחז"ל, שהיה תקופה - לפי מה שכתוב בגמרא - שאסור באיסור "מוקצה" טלטול של כל סוגי הכלים. ואחר כך לאט לאט התירו יותר, עד שהשאירו את הכללים הבסיסיים כמו "כלי שמלאכתו לאיסור" ועוד שלוש הגדרות כלליות. בתקופה ש"הכל היה אסור" - מה פירוש שהכל היה אסור? האם למשל לא השתמשו בכלי אוכל, האם אכלו בידיים? מסתבר, למשל,שהרי אנחנו מכירים היתר שנוגע לעניין אחר לגמרי שלא קשור לשבת - אבל יש דבר שנקרא "אוכל נפש". וגם כאן,מן הסתם זה היה מותר (לפני 2000 שנה ממילא לא היה הרבה חפצים שהיה צריך לטלטל, ככה שזה לא היה הבעיה הגדולה, ואחר כך הם גם התירו את השאר). אבל ההגדרה הכללית - שאולי נבעה מאיזה שינוי פתאומי שגרם צורך להחליט על דרכים נוספות מבחינה הלכתית. ויצרו גזירות לאסור כל מה שעלול לגרום ולהגיע לאיזה דבר שלא רצוי לשבת. אבל באמת כשהיה נראה להם מתאים להתיר דברים מסויימים, ואפילו להתיר "הכל חוץ מ- כמה דברים שאסורים" (גם אם הם עשויים לכלול הרבה, אולי בעיקר בימינו שיש כל מיני דברים שחלקם שייכים למטרות שונות, ולא ל"קבוצה אחת" של מטרה, ובמצב הזה השאלות מורכבות ו/או מסובכות) אז קבעו את הקביעה לא רק לפי "ההגדרה הראשונית", אלא יצרו אפשרות לפי הגדרות מסוג אחר (למשל, המטרה שלשמה מזיזים את המוקצה ("לצורך גופו" "לצורך מקומו" וכך לפי הגדרות נוספות)
ההפרטה פוגעת המשתמשי הכשרות שלא מבינים חילוקיםאניוהוא
מה שכתוב כשר הם קונים-. אבל רמת ההשגחה תרד מאד.


אתה מבין אותי לא נכון.מי האיש? הח"ח!

מבחינתי כל הסיפור הוא שטות מוחלטת, ומתן כהנא מבזבז את זמנו היקר ואת כספי משלם המיסים שמממן לו משרה מיותרת של שר במשרד ממשלתי מיותר.
הפרטה תביא לזינוק עצום במחירי הכשרות, כי לא המדינה תישאר מחוייבת לספק כשרות אלא כל אחד יעשה כרצונו, ומי שייזקק לכשרויות אמינות ישלם תמורתן מחיר כבד שיגולגל אל הצרכן.
היה עדיף שמתן כהנא - טייס קרב, מפקד גיבור, קצין סיירת - יעסוק בכלכלת המדינה, בבעיות האנרגיה, איכות הסביבה, משק המים שעתידו מבהיל, הבנייה והפיתוח, אפילו ההייטק והתעשייה.
עצם העיסוק ברפורמה הזו מפלג, מתסיס ומקלקל את האווירה במדינה הזאת ולחלוטין לא מועיל.
אבל הנקודה שבה אתה נוגע היא הכי פחות עניינית.
רמת ההשגחה הטובה תישאר אותו הדבר, הנקודה היא שייתוספו רמות השגחה וכשרות אחרות שרבים יסכימו ברצון לקבל ולצרוך. אבל בלתי מתקבל על הדעת שהמדינה צריכה להיות אחראית למה שמישהו מוכן או לא מוכן להכניס לפה. זה לא אמור להיות עניינו של אף אחד, זה בדיוק מה שקורה מחוץ לישראל, כל אחד מקבל על עצמו כשרות כזו או אחרת ואין שום משרד ממשלתי לאכוף חומרות בענייני תותים וטריפסים או גלאטנעס של בשר.

זה בדיוק הנקודה - אנחנו מדינה יהודית.אניוהוא
לכן המדינה צריכה לדאוג לכשרות
ההבנה הזו היא סובייקטיבית.מי האיש? הח"ח!

ההכרזה "מדינה יהודית" היא טאוטולוגיה, סיסמה ריקה שאין בה כלום.
למותר לציין שהמקור למושג הזה הוא מגילת העצמאות, נוסח מעורפל שאף אינו חוקה או חלק מחוקי המדינה.

מקור הטענה הזו שכתבתרב שמואלאחרונה
אין מקורה התפיסות המתנגדות לדת. אלא התפיסות שאומרת, שכיוון ששאלת דת ומדינה היא מורכבת, עדיף להתעסק בה כמה שפחות אם זה עלול לגרום לאיזה בעיה, ו"פילוג" זה פשוט נושא-העל של כל הבעיות שמורכבת לפיתרון. אבל, כמובן, המשמעות היא שזה עדיין נשאר בלי פיתרון. ובמקום לדבר על "פילוג בעם". היה מוטב לדבר על נושא-העל האחר שהוא "פילוג בדעות". ואז לפחות היה סיכוי, תיאורטית - אם היית מצליח לשכנע בחשיבות הזהירות של הדבר. אז, היה סיכוי, יחסית, להגיע, ככל האפשר לאיזה יחסית פיתרון. זה נשמע מצחיק, לא בגלל שזה מצחיק. אלא בגלל שבקהילה של משוגעים. לדבר על "אמת" רצינית". זה הרבה פעמים נשמע מצחיק
אני לא בן-אדם שאוהב ריכוזיות וגם של הרבנות, אבל למעשהחסדי הים
זה יפגע ברמת הכשרות והגרות.
פלאפון חדש. באיזה מחיר כדאי? מה היתרון של דגם יקר?מתיעצת28

אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..

ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים..  מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?

 

השאלה מה חשוב לךפשוט אני..

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

 

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

 

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

מצטרף לנאמרנפשי תערוג

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש


לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

את חייבת להגדיר לעצמך מה אופי השימוש שלך בוזיויק

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

כמו שכתבו כולםפצל"פאחרונה

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות


אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשבור הרגלים קבועיםזיויק

יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?


כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.

איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?

ההובי של חייoo

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים


כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל


ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

אמיתי? זה קל לך?זיויק
אחפש את הספר
לשנותoo

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך


הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים


אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי
כןנפש חיה.אחרונה
לאט לאטנפש חיה.

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

תהיי ספציפית?זיויק
וזה עזר?
אשתדלנפש חיה.

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.


לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)


כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....


היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי


רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג

ומוסיפים כמה שיכולים

חברים - אלו שצופים מדי פעם בסרטים\סדרותשפיכת לב

כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה?  אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).

לא הבנתי מה השאלהבנות בזות לי

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

בעיתונות הכתובה פתרו את הבעיה בצורה יותר חכמהפ.א.

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

אם זה חותך לגמרי את החלקים הבעייתיים..בנות בזות לי

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא הבנתי כלוםכְּקֶדֶם
ומרגיש לי לא מתאים בכלל 
אם הייתי צופה, הייתי משלם אלף שקל לכלחסדי היםאחרונה
דקה, אבל הכסף זה גם סיבה לא לצפות.


יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

לאמיצים בלבדזיויק
אתם מחזיקים פה פצלשים? [אני לא]
מי שאמיץoo

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

לפעמים לשאלות נקודתיות...הרמוניה
בדיוק חשבתי על זהזיויק
נשקול🙂
לא! עיניי יתהלך במישרים והייתי כשוכב בלב 'ים'.חסדי הים
איזו מן שאלה זאת?כְּקֶדֶם
#גם_פצלשים_בני_אדם@


כן. במקום אנונימי בפורומים שאיןיעל מהדרום
אני בעצמי😅פצל"פ

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

כנ"ל חחפצלשי"ת
לא הבנתי את התגובהפצלשי"ת
שהשאלה הקפיצה את אלה שזה השם שלהםזיויק
בעוד אני כיוונתי לכלל משתמשי הפורום. קפיש?
לאנפש חיה.

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

יש לי פצלש בחיים האמיתיים.די שרוט
הבעיה שהוא תמיד מנצח בויכוחים.
מאחורי כל אישה עומד גבר שלא יודע מה קרה הפעםדי שרוט
בערךמבולבלת מאדדדד
יש לי כמה שפתחתי כל פעם לשאלה ספציפית. אבל הם לא פעילים (ואני לא זוכרת את השמות שלהם בכלל😂
לאארץ השוקולד

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אה הא! תמיד ידעתי שאתה פצלש של מבולבלתדי שרוט
ארץ השוקולד

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אופס🫢מבולבלת מאדדדד
אני חושבת שנעבור להשתמש רק בפצלש השלישי שלנו, @די שרוט
רעיון טוב💪ארץ השוקולד
נקווה שלא יזהו
בניגוד למה שחושבים אין לי הרבה..בנות רבות עלי

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

מעניין ממה זה נובעזיויק
האם פצלש בניקים נובע מפיצלוש בנפש? 🫢
זהו?זיויק
לאבחור עצובאחרונה
אבל משום מה האתר מדי פעם מקפיץ לי הודעה "האם יש לך פיצול אישיות?" 
כתיבה ברשתות חברתיות: מה אתם אומרים עלחסדי הים

הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?

איזה צד עדיף.

תמיד עדיף לבחור באופציה הראשונה.בנות מרכלות עלי

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

הבעיה שזה מונע יצירתיות וכנות.חסדי היםאחרונה

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

חכמת ההמונים: קרה לכם שכעסו עליכם ולא רצו להסביר?זיויק
נגיד והשדר הוא "תבין לבד" כשזה באמת לא לגמרי מובן, או שמורגש שיש כאן משהו מעבר. מה עשיתם?
בטח, קרה ליפצלשי"ת

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

 

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

מעניין ללמוד מהמקרה שלךזיויק

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

לדעתי גם אם זה חבר וגם אם לאפצלשי"ת
אם רואים שאי אפשר לדבר- עדיף תמיד לקחת צעד אחורה.
זה ברור... במצב שאין ברירהזיויק
מה שניסיתי להבין פה מכם זה אם יש ברירה כדי לא להשאר בפער עצוב כזה 🫥
זה קורה ל100% מהגברים הנשואיםדי שרוט


אני לא בטוח שנכון לקבוע כזאת עובדה מבלי לבדוקנפשי תערוג

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

מה שחשבתי גםארץ השוקולדאחרונה
רעיונות למשחקי קופסאהרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך כ"ג בכסלו תשפ"ו 20:09

מגבשים וכייפים ששווה לקנות?

 

תודה

אליאסדרור אל
קטאן כמובןריבוזום
טיקט-טו-רייד שיחקתי פעם אחת ומאוד נהניתי אבל אין לנו בבית, אז אין לי ניסיון אישי אם הקסם שלו מחזיק מעמד. לפי מה ששמעתי מסביב נראה שכן משחק שווה. 
נראה ככה...הרמוניה
שם קוד!ריבוזום
איך שכחתי (דורש לפחות ארבעה שחקנים)
זהוו גם אליאס...הרמוניה
סיאנס. לא משחק קופסא אבל מגבש.די שרוט
ואם יש בעיה הלכתית של עבודה זרה אז טוויסטר. ואם יש בעיה הלכתית של נגיעה אז טלפון שבור. ואם יש בעיה הלכתית של במושב ליצים אז תלמדו הלכות לשון הרע.
אני בוכה😂Shandy
אציע כמה שונים:ארץ השוקולד

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

 

יואוהרמוניה

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

 

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

הרבה משחקים הם באנגלית במקורארץ השוקולד

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.


תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

אה וואלה...הרמוניה

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

 

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

מה שלא מתאים רק ל2 מהרשימהארץ השוקולד

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תודה רבה!הרמוניה
לכל אחד מתאים משהו אחרנפשי תערוגאחרונה

תלוי איזה סגנון אוהבים

מנייני קרליבך ברחבי הארץשפתותנו שבח

בס"ד

 

שלום וברכה אני מחפש קישור לרשימה הכי מקיפה של מנייני קרליבך או אם מתאים לכם מי שמכיר אשמח שיפרט פה בשרשור

מה שאני מכיר בירושלים יש כמה  קריית משה (שגם בבוקר קרליבך שזה מיוחד יפה וקצת ארוך) , 
כמה בנחלאות מעיינות, קול רינה , בקטמון יקר , בכותל ואולי עוד כמה.
יש בגבעת שמואל את המניין המפורסם של לכו נרננה 
בצפת יש כמה אני מכיר את בירב שממש צפוף ומיוחד שם.
אני מכיר שיש הרבה  ישיבות שעושות קבלת שבת קרליבך  מרכז בית אל  רמת גן  מניח שיש עוד הרבה שאני לא מכיר.

מחפש קהילות נוספות  בערים ובישובים שעושות קבלות שבת קרליבך שיש אווירה של שירה חזקה ונוצר משהו מיוחד. 
ועוד משהו קצת יותר נדיר קהילות שעושות בבוקר מניין קרליבך כמו בקריית משה למי שמכיר . 
אשמח לשמוע.

וואי לכו נרננה מדהימים!!צע
במודיעין יש בבית הכנסת "איילת השחר"נפש חיה.אחרונה

אולי יעניין אותך