אתה חושב, שאנשים מורכבים מכמה קבוצות עם כמה דיעות אידיאולוגיות. ואתה מניח שזו בחירה אישית של האדם. ואז, לדעתך, אין שום משמעות לקביעה - לא של רב תלמיד חכם. לא של מפקד. ולא של אף אחד. כי *אתה* ברור לך שהאמת היא כזו וכזו, כלומר, כך אתה חושב. ומבחינתך, זה הדבר הקובע ביותר בכל שאלה.
זה בודאי, שיש קבוצות אידיאולוגיות שונות. אבל הקבוצות האלה בנויות גם עם מערכת כזו או אחרת, שיוצרת את החברה האידיאולוגית.
בחז"ל, למשל, אתה רואה אפילו שיש מושג של "חבר כותי" - שזה כמובן נשמע מוזר - הרי "חבר" זה אומר ששייך לקבוצת המאמינים בתלמידי חכמים. "כותי", זה אומר שהוא שייך לקבוצה בקצה השני. מה זה "חבר כותי"? אבל אתה רואה בפירוש, שגם חז"ל אמרו "מאימתי מקבלין אותן.... וכו' מכאן ואילך הגוזל את הכותי כגוזל את ישראל" ברור שאסור לגזול אף אדם, לא יהודי ולא גוי. אבל מה, יש הבדל. "את כספך לא תיתן לו בנשך ובמרבית לא תיתן אוכלך... לנוכרי תשיך ולאחיך לא תשיך". (הרי גם "היתר עיסקא" שמאפשר דבר שהוא דמוי-ריבית ומבחינתה הלכתית זה לא נחשב לריבית, זה דבר מוסכם, אלא שזה תלוי בהקשר, בפרטים, וכולי). כמו שרואים במסכת כותבים, שיש הרבה פירוט על הזהירות בענייני ממונות מול הכותי כמו מול ישראל. אבל רק כאשר הם מגיעים לאיזה מקום מסויים של נאמנות, אז "הגוזל את הכותי כגוזל את ישראל". המילה "גוזל" מופיעה כמילה כוללנית, שמכניסה בתוכה גם את שאר כל הדברים שקשורים לאיסורי ממונות, שכוללים את הנושא שיש בו משום "גזל". "דבר הגורם לממון" וכולי.
זה ברור, וזה אפילו לגיטימי, שאדם תהיה לו דיעה שונה. ואידיאלוגיה שונה. כדי "להצטרף לזימון" (ברכות דף מ"ז) הוא צריך הוכחה שמראה שהוא באמת עבר מגדר "כותי", ואת הגדר של "חבר", שכמובן אפשר להגדיר אותו, עדיין, עדיף יותר להבין שהוא מתחיל מהגדר שבו אנשים מסויימים שנמצאים שם מבינים שזה מקובל מבחינת האידיאולוגיה והדרך שלהם.