מהותית - האם צריך כשרות ממלכתית וגיור ממלכתי, או עדיף להפריט. האם לחזק את מעמדה של הרבנות ואיך (כלומר, יש מי שיבוא ויטען שהרפורמה מחזקת את הרבנות)

מעשית - בעיקר בכשרות, האם בסופו של דבר, לצרכן הכשרות יהיה קל יותר וזול יותר לקבל כשרות איכותית יותר, או קשה ויקר לקבל כשרות, והסטנדרטים יהיו נמוכים יותר

בגיור - האם הרפורמה תגרום לגיורים פיקטיביים או לא תקינים

צריך להבדיל בין שתי השאלות. לדוגמה, אפשר לטעון שהרבנות היא גוף מקולקל לחלוטין, אבל אחרי הרפורמה מצב הכשרות יהיה גרוע עוד יותר.

לצערי, רוב הגופים שכותבים בעניין מערבבים בין שתי השאלות הללו. אבל בכל זאת יש להם גם הרבה טיעונים ענייניים.

זאת ההערה שלי על הנושא. אין לי הפניה לחומר ספציפי שאתה לא תוכל למצוא בחיפוש גוגל.

אולי הוא משקר והוא לא מאמין בזה בעצמו, אבל שמעתי דעה כזאת.

אני אישית מתעניין בעיקר בשאלה המעשית ולא במעמד הרבנות, וגם בזה אין לי שום השפעה, אז ההתעניינות שלי מועטה והידע מוגבל

אמרתי שיש כאן שאלות נפרדות וחשוב להפריד ביניהן ולא לערבב אותן.

בעיני הרבה יותר חשוב התוצאה בפועל מאשר השאלה המהותית.

לגבי השאלה מי מחליט - הנקודה היא שכרגע הכשרות היא מערכת ממשלתית, ולכן יש לפוליטיקאים אמירה בתחום (אולי זאת הסיבה של מי שאומר שהרפורמה מחזקת את הרבנות). בדיוק כמו שלעיריה יש אמירה בקשר לבניה של בית כנסת. ראש עיר יכול להחליט שבשטח מסוים לא ייבנה בית כנסת כי הוא רוצה לסלול שם כביש, וזו החלטה לגיטימית.

בעיית תקנים של רבני ערים שלא מאויישים.

מחדלים בכל מערך הכשרות.

זה לא שהמצב הקיים הוא אופטימלי.

אם הדברים היו נעסקים על ידי אנשים ישרים זה לא היה נראה ככה.

יבוא מישהו ויאמר "אבל אני לא סומך על הרבנות ועל הרבנים, ולכן אתמוך ברפורמה"

ויגרום נזקים אישיים ובלתי הפיכים לצרכנים, כדי להלחם במערכת על גבם.

בעיני זה היה חלק מהכשל של ההתנתקות - במקום להדגיש שזה פשע ברמה האנושית, התייחסו לזה מנקודת המבט האידאולוגית, וכך אנשים בעלי אידאולוגיה שונה יכלו להתעלם מזה

הוועדה המשותפת לחקירת האירוע של אהוביה סנדק היא דוגמה לזה שצריך בסופו של דבר להסתכל גם על האדם בשטח, ולא רק על השאלה מה הצד האידאולוגי שלנו

גם "יהודי לא מגרש יהודי" זה לא כמו "האם יש הצדקה חוקית" או "מדובר בפשע נגד האנושות"

היו דיבורים כאלה, אבל רוב הדיבורים היו ברמה האידאולגית. זה מה שזכור לי.

או בטחונית, וכו'.

אבל היתה מעט מאד התייחסות לזה שזה פשע לגרור אדם מהבית שלו. שאין הצדקה לציות לפקודה כזאת.

רק לדוגמה - היה אז מישהו שפרסם חוברת בשם "כפתור הפלא" (הייתי מאד שמח אם מישהו יאמר לי איך להשיג את החוברת היום), שהתייחסה לזה שחיילים חושבים שהם צריכים לשאול את הרב *שלהם* אם להשתתף בהתנתקות או לא. כשבפועל, זה שהרב *שלך* אמר לך שמותר, לא אומר שמותר לך לגרור *מישהו אחר* מהבית שלו. זה התיחסות לפן האישי - לא הכל זה שאלה הלכתית מהותית שאתה חושב שאפשר להקל בה, יש כאן גם אדם שאתה פוגע בו.

מסכים שצריך לנהל גם מאבק נפרד על התהליך. אבל צריך לשים לב לא להזניח את הפן האישי.

נכון, המחאה בענין אהוביה סנדק (בעיקר בדרגים הפוליטיים) היא בעיקר ברמה האנושית, ולכן היא מצליחה יותר

השמאלנים פחות מחוברים לזהות היהודית שלהם, ובטח לא אוהבים שמישהו אחר מכתיב להם אותה

בעיני הסלוגן הזה נתפס כסלוגן ימני קיצוני ולא השפיע יותר מדי.

אבל מה שחשוב הוא העיקרון, והייתי מאד מודע לזה בשעתו - על מה היו הדיבורים וכו'. גם אם הדוגמה שלי לא ממחישה מספיק

בגלל ההדגשה של הזהות היהודית.

אבל נניח לזה.

את הבנת את דעתי, אני כנראה הבנתי את דעתך, חבל לבזבז את הזמן של שנינו על זה

הטענה שמדינה יהודית צריכה כשרות ממלכתית (סמוטריץ'), היא אמירה שיש בה המון הנחות מוקדמות ממש לא מוסכמות

הטענה שהרפורמה המוצעת תגרום לעליית מחירים, היא טענה עובדתית, ניתן לשאול עליה מומחים לא-מוטים, והנזק מובן לכולם (יהיה אפשר למשל לבדוק אם תהיה הוזלה עבור צרכן שאיננו מקפיד על כשרות, אבל יש איך למדוד את זה ולתמחר)

כשאדם אומר "אני חושב שצריך כשרות מטעם המדינה, *וגם* כי אחרת תהיה עליית מחירים" - על הטענה הראשונה יש מי שיחלוק, וממילא לא מאמינים לו שהטענה השניה היא בעלת זכות עמידה עצמאית, ולכן לא מתייחסים גם אליה.

חשוב שתהיה בהירות של כל הטיעונים של כל צד. כל טיעון כשלעצמו, ואיזה טיעון תלוי באיזה טיעון, ומה אני טוען בגלל איזה אידאולוגיה ואיזו אמונה

בעניין הרפורמה בכשרות, הסיפור כולו הוא פארסה מוחלטת, כי ההצעה בכלל מחזקת את מעמד הרבנות. ההתנגדות במסגרת הרבנות לרפורמה קשורה באכסיומות אבסורדיות, כאילו מעמדה של הרבנות הראשית - או המונופול החקיקתי על הצגת מזון ככשר - הם יסוד מוסד של עצם קיום הריבונות.
אם לדעתי תשאל, הנושא כולו דורש הפרטה מלאה בדיוק כפי שזה מתנהל מחוץ לגבולות ישראל. העוסקים בו במסגרת ממלכתית יעשו זאת רק עבור מוסדות שהמזון המוגש בהם דורש כשרות, משרדי הממשלה, הצבא, המשטרה וכדומה. ושם אין שום בעיה עם כזה "מונופול", כשם שאין לאיש בעיה עם מונופול על עצם פעולת השירות הממלכתי, ממערכת הבטחון ועד למכבי האש.

מבחינתי כל הסיפור הוא שטות מוחלטת, ומתן כהנא מבזבז את זמנו היקר ואת כספי משלם המיסים שמממן לו משרה מיותרת של שר במשרד ממשלתי מיותר.
הפרטה תביא לזינוק עצום במחירי הכשרות, כי לא המדינה תישאר מחוייבת לספק כשרות אלא כל אחד יעשה כרצונו, ומי שייזקק לכשרויות אמינות ישלם תמורתן מחיר כבד שיגולגל אל הצרכן.
היה עדיף שמתן כהנא - טייס קרב, מפקד גיבור, קצין סיירת - יעסוק בכלכלת המדינה, בבעיות האנרגיה, איכות הסביבה, משק המים שעתידו מבהיל, הבנייה והפיתוח, אפילו ההייטק והתעשייה.
עצם העיסוק ברפורמה הזו מפלג, מתסיס ומקלקל את האווירה במדינה הזאת ולחלוטין לא מועיל.
אבל הנקודה שבה אתה נוגע היא הכי פחות עניינית.
רמת ההשגחה הטובה תישאר אותו הדבר, הנקודה היא שייתוספו רמות השגחה וכשרות אחרות שרבים יסכימו ברצון לקבל ולצרוך. אבל בלתי מתקבל על הדעת שהמדינה צריכה להיות אחראית למה שמישהו מוכן או לא מוכן להכניס לפה. זה לא אמור להיות עניינו של אף אחד, זה בדיוק מה שקורה מחוץ לישראל, כל אחד מקבל על עצמו כשרות כזו או אחרת ואין שום משרד ממשלתי לאכוף חומרות בענייני תותים וטריפסים או גלאטנעס של בשר.

ההכרזה "מדינה יהודית" היא טאוטולוגיה, סיסמה ריקה שאין בה כלום.
למותר לציין שהמקור למושג הזה הוא מגילת העצמאות, נוסח מעורפל שאף אינו חוקה או חלק מחוקי המדינה.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים