פרט השני. לזהר מאד, שלא להחליט תכף, שדבר זה הוא בכלל גזל והזק ואונאת דברים ובשת וכיוצא בזה, רק יתבונן היטב מתחלה על פי דרכי התורה, אם הדין עמו, והשכנגדו הוא הגזלן והמזיק והמביש וכיוצא בזה, וכמעט פרט זה קשה לציר מן הכל, כי אין אדם רואה חוב לעצמו, וכל דרך איש ישר בעיניו, ואם יכשל בזה ממילא הוא בכלל מוציא שם רע, אשר הוא חמור מאסור לשון הרע:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(יש לי מה לומר לאומה בנושא. אבל רגע, קודם אגמור את 7 הכללים. ותקראו ותפנימו אותם ואח"כ תתוכחו איתי כמה שבאלכם)

שאם הוא משער, שאפשר (לז) שאם יתוכח עמו בעצמו, יהיה לתועלת, צריך הוא לדבר עמו, קדם שיפרסם הדבר לאנשים:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(במקרה דנן קצת פחות רלוונטי...אבל יש עוד דברים בעולם. והרבה פוליטיקה ואנשים שמדברים עליהם בלי סוף)

ביותר יזהר, על כל פנים שיהיה כל הספור אמת, בלי תערבת שקר, ושלא לגזם הענין יותר ממה שהוא, דהינו, שלא לחסר בספור שום פרט קטן, שהוא מבין שדבר זה הוא צד זכות של חברו, אף שבאמת אין הדבר הזה מועיל להצדיק את חברו, אבל על כל פנים, אם ידעו השומעים צד זכות זה, לא יתגנה כל כך בפניהם, וכשהוא יחסיר דבר זה, יתגנה מאד לפני השומעים - אסור גדול הוא לחסר פרט זה. כלל הדבר, שלא יגדיל העולה יותר ממה שהיא, דאם לא כן, הרי הוא בכלל מספר לשון הרע ועובר על כמה אסורין הכתובין למעלה בפתיחה, עין שם:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חשוב!

שיכון לתועלת, והוא העקר, שעליו סובב כל ההתר הזה, כתבנוהו בסעיף י"ג:

 

 

 

 

 

 

הגה"ה: ואפשר דהוא הדין אם כונתו בספורו להפג את דאגתו מלבו, הוי כמכון לתועלת על להבא, [ולפי זה מה שאמרו ז"ל, דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים, קאי גם על ענין כזה], אך שיזהר, שלא יחסרו שאר הפרטים שבסעיף זה]:

אם הוא יכול לסבב את התועלת הזו בעצה אחרת, שלא יצטרך לספר עליו, אזי בכל גוני (בכל האפנים) אסור לספר, ואפלו אם הוא מכרח לספר את המעשה, אך הוא יכול להקטין את העולה, שלא יתגנה כל כך בפני השומעים, והתועלת הזו, אשר הוא מקוה, שיצא על ידי ספורו, לא יבצר מחמת זה, (לח) מצוה היא שיקטין, ולא יגלה כל קלונו לפני השומעין, כיון שבלאו הכי (שבלא זה) גם כן יצא לו התועלת:

 שלא יסבב לו הזק על ידי ספורו יותר מכפי הדין, שהיה יוצא, אלו העידו עליו באפן זה בבית דין:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.........

שזה כלי יעיל לזיכרון

 

 

 

 

 

 

שמעתי את זה מכמה וכמה,

זה לא ממני.

 

(אני לא זוכרת מילה במילה אבל כן את הרעיונות,אז העיבוד הוא כן שלי אבל הרעיון-מגדולים.)

 

שמה שצריך לדבר עליו,

זה על התופעה.

זה על חובת הזהירות,

על "כבדהו וחשדהו"

על מסקנות לעתיד

על מוגנות.

 

וזהו.

 

לא לדבר על הבנאדם.

לא לדבר על מקרה פרטי.

אנחנו לא יכולים לעזור במקרה פרטי או מקרה שהיה 

ולכן אין לנו היתר לדבר על זה.

רק על התופעה ועל איך מתמודדים איתה.

 

 

 

כללי לשון הרע לתועלת

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)