כדאי לעשות הפגנה או משו אחרת התכנים ילכו וידרדרו מרגע לרגע

מנסים להתכחש בכוח למי שהם

מעניין אולי רק במועד קיץ

אל תטרחו לקרוא הכל, מספיק את התקציר https://www.wgalil.ac.il/files/GENDER/Language_and_gender.pdf

עשיתי בגרות לשון זכר וקיבלתי מאה.

מה זה אומר?

לא אמרתי שזה אומר בהכרח שנשים יקבלו ציונים נמוכים בגלל שימוש בלשון זכר, אלא שעובדתית זה משפיע, סטטיסטית. אני יודעת שזה הכי קל לבטל נתון שלא מסתדר עם הדעה שלנו, אבל מה לעשות שלפעמים הפמיניסטיות צודקות. שלא תבינו אותי לא נכון, אני חושבת שהן מגזימות לפי כל קנה מידה, אבל זה לא אומר שהן תמיד טועות.

היא אמורה להסתכל על זה בצורה ריאלית בלי להתחשבן.

הטענה היא שלמוח שלנו (אפילו לא במודע) לוקח קצת זמן להמיר את ההוראה לשפה שהוא רגיל אליה. זה מוכח בכל הניסויים והמחקרים שנעשו.

דרך אגב, הינה כתבה מעניינת שמצאתי: בלשנות: השפה העברית מפלה דווקא גברים

תשנו אותם וכל הדירקטוריונים בחברות הגדולות יהיו עם רוב נשי?

(מעניין שהן אף פעם למסתכלות על פילוג המין אצל פועלי בניין, שם אין צורך בשוויון)

לפי ההיגיון הזה, בשפות בהן אין פניה נפרדת לנשים וגברים אז הנשים צריכות להצליח יותר מאשר בשפות שיש.

אז נשים דוברות אנגלית אמורות להצליח יותר מדוברות צרפתית. אשמח לראות מקור סטטיסטי אחרת נשארנו במדגם הדגימה הפיצי הזה יחסית לטענות שהוא מעלה.

כשאני עונה על שאלה באזרחות אני לפעמים כותבת "צייני הציגי והסבירי" גם כשבהוראות זה נכתב בלשון זכר (ובואו, למורה יש דברים יותר חשובים לעשות מלערוך כל שאלה במבחן) סתם כי ככה מתחשק לי. אין לי שום חוסר בטחון בהיותי נקבה שאני צריכה שיזכירו לי את זה כל דקה, ולא היה שום שוני במבחנים כתבתי את זה בלשון זכר או בלשון נקבה.

הגישה הזאת מאוד מתנשאת על נשים. כאילו אין לנו את היכולת השכלית להבין מילים אם הן לא הותאמו לנו באופן אישי בניגוד לכללי השפה. כאילו אנחנו חלשות וטיפשות שלא יכולות לקלוט את העולם אם הוא לא עבר ריכוך מיוחד בשבילינו.

אם כבר זה הרבה יותר פוגעני משימוש תקין בעברית.

@שפרינצא בוזגלו יש לך מה משהו להוסיף? אני ממש אשמח לשמוע מה שיש לך להגיד.

אני בכלל לא מסכימה עם הפמיניסטיות, רק הערתי שבעניין הספציפי והפיצי הזה הן צדקו.

גם אני לא מרגישה שום צורך בשינוי הניסוח. וכמובן שאף אחד לא חושב שנשים הן טיפשות, זה מדובר גם לגבי גברים שעונים על שאלונים שמנוסחים בלשון נקבה.

במקום שנרגיש טוב עם המקום שלנו הן כל הזמן מנסות להסביר למה החיים שלנו זבל לעומת החיים של הגברים.
אני לא רואה איך זה מעצים אותנו. אני בהחלט חושבת שאישה יכולה לשמש בתפקידים ניהוליים, בהחלט התקדמנו מבעבר, ולאישה יש מקום מכובד יותר, יש חברות בהן הנשים באמת צריכות להילחם על משהו (חברות סופר אורתודוקסיות כמו חרדים נניח), אצלינו כבר מזמן עברנו את השלב הזה, הן באמת יכולות לנוח ולהרגיע, זהו, השלימו את המהפכה לא צריך להרוס כל חלקה טובה סתם...


אני מתה עליך!! תמיד כותבת כ"כ יפה!

תפיסת עולם שמתאימה לזו של החברה שלהן והן פשוט צריכות להבין שזה לא המקום המתאים עבורן? אולי קהילות כאלה הן באמת קיצוניות ומתאימות לאנשים מאוד מאוד סגורים? מי שבוחר להיות בחברה או בזרם מסויימים צריך להזדהות עם הערכים שלהם ואם הוא לא מזדהה אין למה להילחם. יש להבין שהמקום לא טוב בשבילן. אין למה לנסות לשנות דברים שקבועים כבר חמישים שנים.

אני לא חושבת שאנחנו מדברות על אותו הדבר.

יש הבדל בין נגיד לקבל לגיטימציה חברתית להוציא תואר במקצוע מדעי ולהשתמש בו, לבין לבכות על "פערי השכר" או על ישיבה נפרדת באירועים.

יש הבדל בין לבכות על ברכת 'שלא עשני אישה' ו'התורה ממש לא שיוויונית וזה פוגע באישה' לבין לבכות על צורך קיומי בעצמאות וניידות (נניח על כ"כ שבחברה החרדית אישה לא מורשה לנהוג ברכב למרות שאין קשר להלכה).
בהחלט ישנן חברות שאישה עדיין צריכה להילחם בעבור צרכים בסיסיים שלה.
בחברה הדתית לאומית למשל המלחמה מיותרת, יש לנו את מה שאנחנו צריכות, היחס כלפינו מכבד ולא מחפיץ, מה עוד צריך?



להגיד- 'מפריע לך אז עופי מפה' זה לא ישים ולא אפשרי.
לא כך מתנהלת חברה מתוקנת. חברה מתוקנת מחפשת להשתפר.
ואם היא לא מחפשת את זה אז צריך להילחם.

יש טענה שקראתי לא מזמן בספר ממש מקומם בשם "חזרה ללא תשובה" של מיכה גודמן (דתי למרבה הפלא), שאומרת שהדת לפעמים סותרת את הערכים שלנו, אחת הדוגמאות שהוא הביא לכך היא שנשים מופלות לרעה ביהדות - הן פסולות לעדות (שמעתי תירוץ יפה שאומר שהזמנה לעדות מבית הדין היא חובה והרי נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן. התירוץ הזה אולי עונה על למה הן פטורות מעדות אבל לא למה אסור להן להעיד), אסור להן להצטרף למניין, להצטרף לזימון, לעלות לתורה ועוד דברים כאלה.

למען האמת נשארתי בלי מילים. וזה נדיר. אשמח לקבל תשובות

אבל לגבי תפילין ומניין וציצית וכו'- זה באמת מה שחסר לי? כאילו אין לי מצוות אחרות לקיים שממש דחוף לי להתעורר לפני סוף זמן קר"ש, ולהקפיד על תפילה במניין, ולא לשכוח תפילין, ולהקפיד על ציצית..
עזבי אותי, טוב לי איפה שאני. באמת!

זה לא סתם נראה לנו מופרך, זה באמת לא מתאים (על פי רוב) לנפש הנשית.

תפילין וציצית דרך אגב אולי מותר בהיתר מיוחד, מניין, זימון ועלייה לתורה אולי יש חשש זה לא ממש צנוע, אבל עדות?? ויותר מזה, בדקתי עכשיו בויקיפדיה, אבא יכול לבטל נדרים של ביתו ולאחר הנישואים הבעל יכול לבטל. מה האישה היא רכוש? גם כתוב במשנה שהאיש קודם לאשה להחיות (מסכת הוריות, פרק ג, משנה ז).

קראתי פעם ספר של הרב אלישע אבינר בשם "בת מלך" שעונה ממש יפה על הרבה ציטוטים בגמרא שלכאורה נגד נשים, אבל הוא לא דיבר על ההלכות שבמפורש מפלות נשים.

@נשמה כללית
אולי אתה קצת יותר מונח בסוגיה? 

וכן, אז גם מהנשים נמנעה ההשכלה- ולכן הן לא תמיד הבינו לאן הן נכנסות..

אני לא חשבת שזה בריא נפשית לחפש איפה להעלב. אם מעניין אותך הנושאים האלו את יכולה לשאול אנשים שמבינים בתחום, אבל לא מתוך "אכלו לי, שתו לי, הפלו לי".

אם את מאמינה שהתורה היא אמת וה' נתן סמכות לחכמים, בטוח שיש הסבר מתקבל על הדעת או שהמצב לא באמת כמו שהוא נראה. 

כשהגישה הראשונית היא לחפש את האפליה, לא מפתיע שמוצאים את מה שמחפשים. (זה מה שאני חושבת על המחקר הזה באתי לכתוב שזה שטויות אבל אז מצאתי את זה - נוער וגיל ההתבגרות )

ואולי הובנתי לא נכון, אני ממש לא מהמתמסכנות האלה, רק ביקשתי להבין את הנקודה הזאת.

ולגבי המחקר שהבאתי, תתפלאי אבל אני באמת חיפשתי נתונים שיחזקו את הדעה שלי (מה שנקרא הטיית האישוש) אבל מצאתי ההיפך. וכשאני מוצאת נתונים שסותרים את הדעה שלי, בניגוד לרוב האנשים, אני פתוחה לקבל. כמובן שאחרי הפעלת שיקול דעת.

הרי הנשים היו, לפחות אז, החלק החלש בחברה.

על אישה היה הרבה יותר קל לאיים [ויכול להיות שאולי זה נכון גם היום], אז החשש שמא מישהו עומד מאחורי אותה העדות היה מוצדק [דמיינו למשל אישה שנפגעה מינית.. כמה נשים מספרות על מה שהפוגע עשה כדי שהיא תשתוק?].

ועוד דבר: עדות אינה "זכות".. להעיד זה לא דבר חיובי.. זה להיכנס לתוך הרפש של דיני שכנים, ממון וכו'.

הגברים, שגם ככה היו [ועודם] שקועים בלית ברירה בדברים הללו- פחות נורא שיעידו. נשים, שאז לא היו מעורבות בזה- אין למה להכניס אותן לשם..

--

 לגבי הטענה הראשונה: הדת לא סותרת את הערכים, נקודה. מי שיש לו בעיה עם ערכי הדת- מוזמן לחשוב טוב איפה הטעות שלו, יכול להיות שהוא פשוט לא הבין טוב ו/או מחזיק בדעות זרות.. ה"ערכים" אמורים להיות ע"פ התורה ולא להיפך.

ולגבי העניין של הערכים, הוא באמת כתב שם שטויות. עיצבן אותי ממש. הטענה העיקרית שלו נגד הדת הייתה שהיא בהכרח מביאה לרגשות אשמה ולשיפוטיות, אבל כל אמת וכל מחויבות מביאה איתה בהכרח שיפוטיות. אם מישהו יגיד לי שאחת ועוד אחד שווה שלוש אני אחשוב שהוא טועה. אין מה לעשות, יש אמת. כשאדם לוקח על עצמו תפקיד בעל אחריות ומחויבות הוא לוקח בחשבון שהוא יטעה והוא ירגיש אשם, אבל היתרונות של המחויבות הזאת הם בלי שום פרופורציה.

העדות היא חובה, היא לא רשות.
מי שראה מחויב להעיד.
 

החברה שלה, לטובתה עדיף לה לחפש מקום שיהיה לה יותר טוב.

זה פשוט יקר, ולא שווה להחזיק אנטנות לדור 3-2 בשביל חברה כזו מצומצמת ולא משנה מה היא.


תפסיקו להתבכיין.
אף אחד לא רוצה בראתכם. מישהו פשוט לא רוצה ברעת עצמו ולא יהיה פריייאר.
 

מתי יגיע תור החרדים לצאת פרייארים?


דת בכלל לא קשורה למשוואה. רוב העם מעדיף את הרבנות כפי שהתנהלה עד כה ע"פ הרפורמות של מתן כהנא.

אני לא יודעת מה איתך, אבל אם את חושבת שרק לחרדיים יש דברים דחופים וחשובים שהם לא יכולים לוותר עליהם- צר לי לבשר לך שככה זה אצל כולם.
ובתור מדינה, כל עוד זה לא עבירה על התורה והמצוות צריך להתחשב בכולם.
במיוחד אם האנשים שדורשים את הרפורמה הרבה יותר תורמים למדינה בפועל (ואל תזכירי לי את איחוד הצלה ואת זק"א כי זה לא תרומה למדינה אלא לחברה).

זו לא המלחמה. 
זה רק מה שהחרדיים מנסים לייצר.


המלחמה היא על כסף. והקומה הכשרה ודור 2/3 גורמים הפסד כספי.

נראלי את לא באמת הבנת על מה נלחמים פה.
שמעת תעמולת בכיינות קלאסית של 'אכלו לי שתו לי' וכמובן בגלל שיש להם כיפה שחורה אז הם צודקים...

תבדקי לבד.
יש פה מספיק נתונים בשרשור הזה. פשוט תקראי.

התכוונתי להזיה של חותמות כשרות שהן יותר אישור חברתי של מי "אנשי שלומינו" ואין להן קשר להלכה.

מרגש סוף סוףף

את/ה(ם/ן) בעד שאלות מהסוג הזה? זה פשוט מיותר, רווי אג'נדה פוסטמודרנית ויגרום לבלבול של הנבחן/ת/ים/ות.

ככה את רוצה שהבגרות שלך תיראה?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...