לפעמים בלילות כשכולם ישנים
מחשבותי משוטטות ואני אצלם;
עוד אין רעיה, לא נחזו עוד פנים,
אך יודע היא שם, מהלכת בעולם.
בדמיוני עולה כי שיערה עדין כצחוק,
וכי אפה נאה כלירושלים כתלים,
וכל מבטה כולו יפה ומתוק
וכעמק זורמים בו נחלים.
רעיוניה ככנפי הנשר פרושות,
נאה חוכמתה לה כמו הגלים,
גם מידותיה, טובות וצחורות,
הן ברכות שנתן לה אלוהים.
וכשעיניים ייפגשו והלב יקשור קשרים
והיסטוריה תתחיל ותתעד סיפורים,
מיד ארצה לדבר ולומר לה: בינינו
תפילתך טסה מעלי בדרכה לאלוהינו.
אבקש כי ימינו יהיו לך תכשיט
ומדורה בם תבער כמאורות בראשית,
ולילות ילחשו בקריצה שובבה
האהבה עושה תבואה.
אז מעיין החיים מעט סודו יגלה
ומכוחו הגדול על שפתי יעלה:
את בני החזיקי בקרבך,
בתי, פנייה כיופייך.
חלום אחר חלום נאחזים בי בלילות,
מלמדים אותי לשזור פרקי אמון ואמונה,
ולהרים מבטי מליל הכלולות
עד שתיקה של שעת תה בזקנה.
כך לפעמים כשכולם ישנים
אני יושב משוטט בחדרי מחשבה,
לדלות משם שמונה בתים כפנינים
של שיר חזון לאהבה.
(ט שבט, תשפב)
השיר נכתב במשך 6 ימים.
מחשבותי משוטטות ואני אצלם;
עוד אין רעיה, לא נחזו עוד פנים,
אך יודע היא שם, מהלכת בעולם.
בדמיוני עולה כי שיערה עדין כצחוק,
וכי אפה נאה כלירושלים כתלים,
וכל מבטה כולו יפה ומתוק
וכעמק זורמים בו נחלים.
רעיוניה ככנפי הנשר פרושות,
נאה חוכמתה לה כמו הגלים,
גם מידותיה, טובות וצחורות,
הן ברכות שנתן לה אלוהים.
וכשעיניים ייפגשו והלב יקשור קשרים
והיסטוריה תתחיל ותתעד סיפורים,
מיד ארצה לדבר ולומר לה: בינינו
תפילתך טסה מעלי בדרכה לאלוהינו.
אבקש כי ימינו יהיו לך תכשיט
ומדורה בם תבער כמאורות בראשית,
ולילות ילחשו בקריצה שובבה
האהבה עושה תבואה.
אז מעיין החיים מעט סודו יגלה
ומכוחו הגדול על שפתי יעלה:
את בני החזיקי בקרבך,
בתי, פנייה כיופייך.
חלום אחר חלום נאחזים בי בלילות,
מלמדים אותי לשזור פרקי אמון ואמונה,
ולהרים מבטי מליל הכלולות
עד שתיקה של שעת תה בזקנה.
כך לפעמים כשכולם ישנים
אני יושב משוטט בחדרי מחשבה,
לדלות משם שמונה בתים כפנינים
של שיר חזון לאהבה.
(ט שבט, תשפב)
השיר נכתב במשך 6 ימים.
גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.