לבעלי כבר ממש קשה, אנחנו מדברים על זה המון
גם לי קשה. מאוד.
אבל הקושי שלנו שונה.
לי קשה שהוא לא יכול לעודד אותי ולחבק אותי,מתגעגעת למגע שלו שהשרה עלי ביטחון ורוגע... סובלת מההרחקות וכל ההלכות. רוצה לישון לידו בלילה להתכרבל מתחת לשמיכה. וכן כבר רוצה לקיים איתו יחסים, אבל זה בתחתית רשימת הסיבות...
הוא לעומת זאת קשה לו שלא קיימנו יחסים כבר מן רב, זה הדבר היחיד שמפריע לו, ככה זה נראה, הוא רוצה שאטבול כדי שנוכל לקיים יחסים כבר, ואנחנו מדברים על זה הרבה ואני רואה שממש קשה לו והוא גם אומר את זה... מתאפק כבר הרבה זמן.
זה עושה לי הרגשה לא ככ טובה, אפילו קצת תחושה של החפצה.. של כלי לפורקן סוג של(יודעת שאלו מילים קשות)... בתקופה שהיינו מותרים הוא לא היה ככ בענין, כמו עכשיו, היינו מקימים יחסים אולי פעם בשבוע אם לא פחות... אבל מה, עכשיו כשכבר הרבה זמן הוא לא הגיע לפורקן זה קשה לו והוא רוצה שאטבול ובטח אם הוא היה נוגע בעצמו ומממש את זה לבד, אז לא היה בוער לו שכבר אטבול...
הוא כן אחד של חום ומגע ואהבה, מחבק הרבה וכו, אבל כרגע נראה שהקטע הזה, הקטע הריגשי יותר, לא מה שבוער לו כדי שנסיים עם ההרחקות האלו, אלא יותר הקטע המיני. אני יודעת שעבור גברים יחסי מין זה הדרך להראות אהבה, אבל כאן זה פחות המקרה- הוא פשוט לא עשה את זה הרבה זמן אז הוא משתוקק כבר לפרוק.
אתן מבינות מה אני מתכוונת?
אני רוצה שבעלי יחשוק בי, וב"ה שזה חסר לו ... אבל עדין ...
ומין הסתם אחרי שנהיה מותרים תקופה (כנראה אקח גלולות הנקה, שזה אומר שאין מחזור) זה שוב פעם יחזור להיות פעם ב..
אשמח לשמוע מה דעתכן איך אתן מסתכלות על זה


וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...
