כשנבין מה זו אהבה ואמת ומה המרחב שנוצר בחיבור של שתיהן, ונצליח להחיל את זה במציאות, אני חושבת שיתגלה לנו מושג מוכר, שקרוב במידה מסויימת לאהבת חינם. וחשוב להגיד שבאמת, בעומק מדובר בדיון על השורש. אהבת אמת היא שורש שמתגלה בביטויים הבאים ועולים ממנו.
היא מתקיימת בכל מרחבי החיים שלנו ולא רק בין איש לאשה. היא שם גם בין בני משפחה, חברים, ואפילו אנשים שעברו באופן חד פעמי בחיינו.
היכולת לראות מעבר למעטפות החיצוניות, לשוני, לסגנון החיים השונה, לבחירות השונות, ולאהוב מתוך המפגש את הנשמה של מי שמולי, את הנקודה הפנימית שלו, את הלב, את מה שמביא באופן ייחודי לעולם גם אם אחרת ממני. זו אהבה שרואה את האמת, את המאחד בשורש למרות ההבדלים.
במקום כזה יש בדר''כ שקט, הרגשה של חיבור אצילי ועדין כי הוא עמוק יותר ופנימי יותר (בפנימיות זה יקרא אהבת מים, מזוככת ומזככת. המחבר מצד האחווה והדימיון, מצד החסד).
וזה בלי קשר אם זה יהיה האדם שאיתו אבנה בית או לא. אפשר לאהוב בני אדם באמת, זה לא רק אפשר זה יותר מזה, ציווי אלוקי. ואנשים מרגישים כשמסתכלים עליהם בעיניים אוהבות ומתוך השקפת עולם כזו.
אישית חושבת שלחפש אהבת אמת, לחפש אהבה באמת, זו גישה שאנחנו באים איתה לחיים בכלל, ולא רק לשאלת הזוגיות. זה מתחיל בלחפש את הגילוי של האהבה האלוקית אלינו בכל רגע ובכל דבר. משם נובעת היכולת שלנו להתבונן בעולם בעיניים של 'אהבת אמת' גם כלפי הבריות, ולגלות את האלוקות שבהם. פעם שמעתי בשיעור של הרב יהושע שפירא, אאל''ט אמר משמו של בעל התניא, שעיקר האהבה, לאהוב את מה שהאהוב אוהב. והקב''ה אוהב את עמ''י ולכן המבחן לאהבת ה' הוא ואהבת לרעך כמוך.
כשהאהבה מגיעה למרחב הזוגי, מצטרפת גם אהבת האש, שהיא חיבור בין השונים המשלימים. לשם שייכת המשיכה להשלמה. אבל זה השלב השני.
יש משהו בשילוב של המים והאש, החסד והגבורה, המאחד והגבול המבדיל את האחד מהשני ומאפשר השלמה לאחד, שיוצרים יחד את אהבת האמת המבוקשת בחיי הזוגיות.
