יש אנשים שבוחרים ללמוד, ולא צריך להוציא אותם כנוראיים שלא מכירים את העולם.

כל השרשור הזה מלא בתגובות כאלה.

יש אנשים שבוחרים ככה. שזה החלום שלהם. גם מהצד של הבעל, גם מהצד של האישה, וגם מהצד של ההורים.

כן. יש אנשים שבוחרים להיות הזויים.

לבחורה עצמה... ההתחייבות של החתן היא לכלה מבחינה כלכלית ולא להיפך

כל ההנהגה הזאת שקרתה שהכלה צריכה לשלם על חתן זה התהפכות היוצרות שנוצרה במציאות לא בריאה של גלות

וככה התורה מדברת...

זה חלק אם כבר מתרבות גלותית שנכנסה....

מעל זה היא כבר (לפחות לעניין לקבל קידושין) ברשות עצמה

הרעיון אבל זה כאילו אם אתה ממש רוצה שהבת שלך תתחתן עם תלמיד חכם - תעזור לו ותפרנס אותו ותן לו בוכטה כסף

אבל אז אפשר גם אליה וגם לאבא שלה.

צודק.

נכון, אבל לעניין לקבל קידושין היא לא שייכת לאבא שלה כדי שהוא יקבל את כסף הקידושין

עם הזמן זה כבר הפך ל"מסחרה" של ממש

זה נהיה כבר פחות יפה ונחמד כמו שזה נשמע..

זה הורי הבחורה שמשלמים על הבה"ח "התכשיט" בדירה ובבריאות הנפש

ואמור זה שם של דג

ואם לדבר על ד"ה- פעם חשבתי שזה ראשי תיבות דרך ה', או שגיאה של דבר אחר.. עד שהבנתי שזה דיבור המתחיל

אז זה מצטייר ככה..

אבל כשזה עוד אבן חשובה ויסודית בבניין הבית, ומטרה משותפת של כולם, אז זה מקובל ולגיטימי..

(וכן צריך לשים לב שזה לא נופל כנטל מעיק על ההורים ועל האישה)

ואני שומע על אברכיות בישיבה שלי, שנראה שהן מסורות ומחבבות את לימוד התורה לא פחות מהבעל..

שזה לא פחות אינטרס שלהן להיות נשואה ללומד תורה.

כנ"ל ההורים.

יפה אמרת

וידוע שיש שטועים בזה...

אבל חיי צער ועוני של פעם, זה לא חיי צער ועוני של היום כמובן..

ומשפחה יכולה לבחור לחיות חיים של פשטות בכדי להתמסר ללימוד תורה..

אבל כשאני שמעתי את הבדיחה הזאת לראשונה, שמעתי אותה מאברכים ותיקים, וממש לא כדבר שלילי אלא כמציאות חיים שהם חיים בה מבחירה (כמובן הם היו שמחים לקצת יותר רווחה, אבל הם היו שמחים בחלקם והאמינו בדרך שלהם)

תעשה מה שמתאים לך

בדיחה ישנה ולא מאד מצחיקה, מי שהחליט לנהוג כך שיהיה לו לבריאות.

שלו בכזה ביטחון

אני ממש לא אוהב את הנחרצות והפסקנות של אנשים כאן.

תנו לאנשים לחיות את חייהם לפי סולם הערכים שלהם. מי שחושב אחרת, שיעשה אחרת. אנחנו חיים בציבור שבו לא מכריחים אף אחד לצורת חיים מסוימת, בקושי מעודדים דברים כאלה.

הנטיה בציבור להיטפל לאנשים כי הם מוכנים - כזוג וכמשפחה - להשקיע ולהצטמצם כדי להגדיל תורה, היא נטיה מגונה בעיני.

האם צריך אנשים שלא יעבדו אלא רק ילמדו תורה? התשובה היא כן, כן, ושוב כן.

בדיוק כמו שצריך אנשים שיתנדבו בהרבה תחומים, גם בתחום הזה יש צורך במתנדבים. והם ראויים להערכה על זה. אנחנו ממש לא במצב שיש לנו יותר מדי כאלה.

אבל אני חושב שכמו שאמרתי, הציבור שמתהדר בפתיחות שלו וב"דרך האמצע" שלו צריך להיות קצת יותר מכיל למי שחורג מ"ההשקפה הטהורה"

חשוב לי בכל זאת להציג את הצד שלי

למה אני לא רוצה להכנס לדיון? כי זה יהיה דו שיח של חרשים. עולם הערכים שלך וסולם הערכים שלך שונה בקיצוניות משלי, תפיסת המציאות שלך והעובדות בעיניך שונות ממה שאני מכיר.... ולכן יהיה קשה לנהל דיון.

מצד שני, אולי כן חשוב להציג את העובדות והערכים כמו שאני רואה אותם.

1 התפיסה המסורתית והישנה היא שתפקידו של הגבר לפרנס. בתקופת חז"ל זאת היתה מציאות החיים הפשוטה, והיא משתקפת בכתובה, שהוא חוזה קדם נישואין בגרסה של לפני 1500 שנה עם מעט התאמות, כולן קודמות למהפכה התעשייתית ונכתבו במציאות חיים שונה לחלוטין משלנו.

הרמב"ם והשו"ע חיו במציאות חיים כזו, וזה התבטא בפסיקה שלהם.

הרמב"ם הליברלי פוסק שראוי לאדם להרשות לאשתו לצאת מהבית פעם בשבועיים, ולא לכלוא אותה בבית.

מהרי"ל חי בבית נפרד מאשתו השניה והפרנסה שלהם היתה נפרדת.

יש אנשים שמאמינים גם בימינו בתפיסה השמרנית לפיה תפקידו המהותי של גבר לפרנס, ובדרך כלל זה גם עובד טוב ומסתדר.

אני אישית לא רואה בזה שום ערך דתי, על אף שגם בדורנו המודרני די ברור שזה מיקל על כלכלת הבית.

כיון שאני לא מאמין בערך מהותי של חלוקת התפקידים, השאלה היא רק לגבי הסכמת בני הזוג. אני מאמין להם וסומך עליהם שהם ידעו להסתדר ולבחור מה נכון להם.

2 יש ערך לפתח את הכלכלה, יש ערך לפתח את לימוד התורה. העולם החרדי הצליח לפתח את עולם התורה שלו בצורה עשירה מאד, מה שלצערנו לא קורה בציבור הסרוג. הדרך היחידה לפתח בתי מדרש היא על ידי אנשים הפנויים מעמל הפרנסה. גם הרמב"ם למד את זה על בשרו. ולכן צריך לייקר ולכבד אנשים שמוכנים להתמסר ללימוד תורה גם במחיר צמצום כלכלי.

3 אני אישית לא מכיר אנשים שחיים חיי עוני בזמן שיש להם אפשרות אחרת. נשמע לי לא אמין. אבל הסגפנות כערך (לא ערך עליון, כן ערך) קיימת בעולם היהודי תקופה ארוכה, ונדרי תענית יוכיחו. ר' אברהם בן הרמב"ם מדבר על חיי סגפנות, כך שלא מדובר בהשפעה נוצרית דווקא (גם אם מדובר בהשפעה נוצרית, מנין הם למדו את זה? אולי מהיהודים?). סגפנות כתוצאה מהתמסרות למצוות היא ערך ברור, כמו שמזכיר ריה"ל בספר הכוזרי, ור' עקיבא הוא הדוגמה לזה. "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר".

4 מבנה הכלכלה של משפחה מודרנית הוא מורכב, בדרך כלל בשנים הראשונות הוא כולל מה שמכונה "עזרה מההורים"  (אם יש צורך) ובדרך כלל הוא כולל עבודה של שני בני הזוג. צורת החיים של אברכים בסך הכל מורידה את רכיב "העבודה של הבעל", ובאמת מצטמצמים כלכלית בשביל לספוג את הנזק הזה.

5 חשוב מאד שכל אדם יבין ויבחין מה היכולת הכלכלית שלו, ולא יפול לעול על הציבור או ייקלע למצב שבו, למשל, אשתו תסבול מהצמצום הכלכלי והוא לא יבחין בזה. בדיוק כמו שבכל תחום אחר צריך להתנהל בתבונה.

מצד שני, אדם שמתמסר ללימוד תורה ולכן חי "על הקצה", הסיכוי שלו להקלע למשבר כלכלי הוא גבוה יותר. אם בתי המדרש יבנו מערכת שתבטח את המקרים האלה, ובעצם תפרוס את התקלות האלה על כלל הציבור, העומס הזה לא יכביד מדי על אף אחד. להבנתי יש כבר מערכות כאלה ברמה מסוימת.

6 כדרכו של שוק חופשי, יש כל מיני תופעות מוזרות ולא הגיוניות, כמו אדם שצריך להוציא סכומים לא סבירים כדי להשיא את בנותיו. לדעתי היום המצב מתחיל להתאזן כי שוק חופשי בנוי על ביקוש והיצע, וכשלאנשים אין כסף אף אחד לא יכול לדרוש אותו. אבל גם כאשר המצב לא משהו מהבחינה הזאת, מדובר בהחלטות של אנשים בוגרים וזאת האחריות שלהם. אשרי אנשי בני ברק שמבזבזים את כספם כדי "לקנות" חתן תלמיד חכם ולא כדי לקנות רכב חדש.

7 בציבור החרדי מדובר בהוראות לכלל הציבור. מחוץ לציבור החרדי, אנשים בוחרים בעצמם את המסלול שהם ילכו בו. בדיוק כמו שאף אחד לא כועס על אנשים שהולכים ללמוד רפואה, נשארים בצבא קבע, או כל מקצוע תובעני אחר, כך  אין סיבה לאותה סלידה וחוסר האמון באנשים שבוחרים להשקיע את חייהם בלימוד תורה. פתיחות וחופש זה לכל הכיוונים. לא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלהם.

בעיני אין משמעות לשאלה אם "יש אידיאל שאנשים ילמדו תורה כל היום".

האם יש אידיאל שאנשים יעסקו ברפואה כל היום במשך שנים רבות? לא.

האם אתה תעדיף ללכת לרופא שזה מה שהוא עשה? כן.

למה לתורה לא מגיע היחס הזה?

זאת לא חובה של היחיד ללמוד תורה כל היום. זאת חובה של הציבור לדאוג לכך שיהיו אנשים שילמדו תורה בצורה משמעותית ויהיו מומחים בה. אם האנשים האלה גם יוכלו להתפרנס מיגיעם - זה בסדר גמור, אבל בדרך כלל קשה לתחזק מציאות כזאת, וכך נוצר מעמד ה"אברכים" שהוא ממש לא מעמד חדש, הוא מתועד כבר מאות שנים (אם לא נכליל את מעמד ה"בטלנים" של המשנה, שקיים כבר אלפי שנים)

הרמב"ם למד רפואה ואסטרונומיה ופילוסופיה. היום לא תמצא מישהו שמומחה בשלושת התחומים האלה יחד, בטח לא מישהו שהוא גם תלמיד חכם.

בדרך כלל מדברים על הציבור החרדי כביכול הוא מתייחס לחובות היחיד אבל לא דואג לציבור.

והנה כאן, דווקא החרדים הם אלה שלקחו על עצמם את המשימה של פיתוח התורה

1

טוב, בית יוסף שואל, למה לא עדיף שילמד תורה כל היום, ועונה, שמא יכלה ממונו ויתבטל מתורה.

אז זה השיקול ולפי זה צריך להכריע

וגם על זה אומר הטור "יעשה מלאכתו טפלה ותורתו עיקר" - לא כהוראה לרבנים אלא לאנשים פשוטים, מה שהאדם הסביר לא יכול לעשות היום בכלל.

הפתרון הוא התמקצעות, מבחינת העיסוק בתורה יש אנשים שמתמקצעים בתורה ויש במלאכה והם מפרנסים אותם, כיששכר וזבולון. זה מה שהציבור החרדי עושה היום.

2

רב כזה שיפתח נגריה ויעבוד ארבע שעות ביום, ימשיך להגיד את אותם דברים.

לעומת זאת אם הוא יקדיש שעתיים בשבוע לשיחה נבונה עם אנשים חכמים שמעורים בהוויות העולם, זה יעזור לו הרבה יותר.

ולגבי דברי הגר"א - אתה חושב שכל רב חייב ללמוד גם אסטרונומיה, גם רפואה, פיזיקה קוונטית, מתמטיקה גבוהה, הנדסת חשמל, בלשנות, ומי יודע מה עוד?

3

השאלה כמה משקיעים בזה ואיך. מה לדעתך המינימום שנדרש להשקיע בשביל זה?

אני לא מדבר על חובת לימוד התורה הפרטית של אדם.

אני מדבר על השאלה עד כמה לימוד התורה מפותח

לא יודע מה התחום המקצועי שלך, אבל נאמר שאתה מדבר על "כמה אנשים ילמדו תואר ראשון וימשיכו להתעניין" ואני מדבר על "כמה מאמרים אקדמיים ופריצות דרך מדעיות יהיו"

יכולה להיות תרבות שבה כולם יודעים לוח הכפל אבל רק גאון אמיתי יודע לפתור משוואה ריבועית.

ואני לא רוצה שעולם התורה יהיה במצב כזה

השאלה אם מישהו מסוגל לנתח את סוגיית ר' חנינא סגן הכהנים, לא קשורה בהכרח לידע שלו במתמטיקה

יכולה, אבל לא בהכרח

ואם הוא יבחר במקצוע כמו מסחר - זה לא יעזור לו בכלל

מצאנו את הנקודות שעליהן ניתן לדון

1

א

העולם משתנה ומתפתח. החרדים (עקרונית) לא מנסים לשנות את ההלכה, אלא לחיות חיים הלכתיים במסגרת מודרנית.

התנועה הרפורמית החליטה שהיהדות "הישנה" איננה מתאימה בערכיה ובמצוותיה לעולם החדש, ולכן צריכה להתעדכן במודע ובכוונה.

ולכן הטענה "החרדים הם גם רפורמים" היא טענה קנטרנית ולא נכונה.

אתה רוצה לטעון שאני רפורמי כי אני לא ממליץ לאנשים עם מיגרנות לתלות על הדלת תרנגולת שחוטה טריה ולעמוד מתחתיה?

*הערה: אני לא סבור שהחברה החרדית מושלמת. אבל אם מתקיפים אז רק בטענות רציניות

ב

אני רואה שקו ההגנה שלך נסוג מהכתובה ודברי חז"ל לזה שחובת הבעל לזון את אשתו מדאורייתא.

אבל קו ההגנה הזה נפרץ כבר ב"איני ניזונת ואיני עושה", כלומר מותר לאשה למחול על פרנסתה

2

טענה מעניינת, אני לא רואה מישהו שהצליח לבנות עולם תורני עשיר מספיק שלא קורס

יש מעטים שבמעטים, כמו הרב נחום רבינוביץ או הרב ליכטנשטיין שבאמת היו בקיאים בחדרי תורה ויכלו ללמד את כל חלקי התורה, וזאת לצד ידיעה משמעותית בתחום חיצוני

רוב הרבנים, גם תלמידיהם וגם, לדוגמה, בניו של הרא"ל, לא הגיעו לזה. הרב משה ליכטנשטיין מחזיק בתואר אקדמי משמעותי?

אתה לא יכול לבנות עולם תורני שמבוסס על יכולות של יחידים

3

בהתחלה קתולים, אחר כך סופים (הכרתי את הקשר, פשוט אחרי שההנהגה התקבלה אני לא רואה טעם לטעון ש"הרבנים הושפעו")... הרבנים שלנו החליטו ללמוד מכולם, ורק אתה מחזיק הדגל של היהדות המקורית

ומה עם לבוש שק של מרדכי היהודי ומלכי ישראל?

מה עם תעניות שהיו גוזרים על הציבור?

1

א

הראיתי בתגובה אחרת שכבר אצל בית יוסף זה לא נתפס כחזון אלא כהכרח

ב

העקרון ההלכתי המחייב נשאר כמו שהיה

2

אני מסכים שיש בעיות וצריך לתקן ולשפר. אבל לפני שמשנים, צריך להבין מה אנחנו מרוויחים מהמצב הקיים, מה בו נכון וחשוב, ואיך משנים את המצב עם מינימום נזק

3

ומה המטרה של סיגוף? לא לעורר לתשובה?

4-5

נכון וזאת בעיה

הבעיה היא שקשה להבדיל בין מה שהמדינה נותנת לכל אזרח לבין מה ש"עושים על חשבון המדינה"

סבסוד מעונות הרי מיועד להקל על נשים לצאת לעבודה ונעשה ממניעים לחלוטין לא דתיים.

אבל מותר לאדם לנצל את הטבות המדינה, וכך נוצר מצב שהמעונות מסובסדים

ואמנם תמיד המסים מופנים לקבוצות לחץ...

אם היה אפשר שהאזרח ינתב את כספי המסים שלו, היה הכי טוב

אבל אי אפשר, ולכן אני מעדיף שהכספים שנגבים ממני גם כך ילכו לסבסד לומדי תורה ולא פורעי חוק בדואים

לגבי לחחיות על הקצה - נכון, אבל בדורנו הרבה אנשים חיים על הקצה גם כך. עלות המחיה היא כזאת שאי אפשר לחיות כמו בדורם של חז"ל

6

גם השוק החופשי האמיתי הוא כזה...

7

לא נתפס בעיני האמירה שמי שעוסק בתורה מעוני הוא פחות ממי שלומד דף יומי ומתפרנס ברווח

אם היה מדובר על מישהו שעובד בחצי משרה כדי ללמוד בשאר הזמן (מכיר מישהו כזה)

או לפחות ויתר על קריירה רווחית כדי להשקיע עוד קצת בלימוד התורה שלו - יש כאן איזושהי השוואה

4-5

מקבל, חשוב להכיר בזה

מצד שני, בהינתן שזה המצב, אין אפשרות אחרת

(כן, אני מכיר מישהו שקיבל מלגה מסוימת והחזיר את המלגה כי הוא לא היה צריך את הכסף. האם זה סביר, או נדרש? האם אפשר לבוא בטענה למי שלא עשה כך?)

6

אני לא מבין גדול בכלכלה ולא מכיר את המציאות היטב. אני יודע על מבינים גדולים בכלכלה שלא מבינים כלום בהתנהלות הציבור החרדי ובמניעים שלו. דיברתי עם אחד כזה. כל עוד זה לא יתוקן, לא יהיה אפשר להתייחס בצורה מסודרת להתנהלות הכלכלית של הציבור החרדי, ולכןן נאלץ להשאיר הכל ליד השוק החופשי

7

לא נתפס בעיני שכך סברו הפוסקים ולא חז"ל, אני מבין את דבריהם אחרת

לא נתפס בעיני שמי שמוסר את כל ימיו ושנותיו לתורה כדי לתחזק לימוד תורה בעומק, הוא פחות ממישהו שלומד דף יומי ואיננו בקי לא במשנה, לא בגמרא, ולא בהלכה. יש ערך ללימוד תורה

הפוסקים כן שיבחו את אותם פועלים יראי שמיים, הרפתנים שהיו משננים משניות בעל פה ברפת ושאלו אם זה מותר, אותו צדיק נסתר שהיה עוובד בבטון ואמר "8 שעות עבודה, שמונה שעות לימוד תורה, 8 שעות מנוחה = 4 שעות ביום". אלה אנשים שאני מעריך לא פחות מאשר אנשים שעוסקים רוב היום בתורה

מי שלומד דף יומי זה נהדר ונפלא, וזאת התמסרות לתורה, אבל לא באותה רמה.

ולגבי הפרנסה - נדיר שלימוד דף יומי ימעיט את שעות העבודה שלך; הוא יפחית לכל היותר את שעות המנוחה שלך.

6

נו, אז זה כבר מתחיל לקרות. להוכיח לאנשים שהם טעו רק גורם להם להמשיך עם הטעות

7

הנה, בשבילך, בית יוסף:

ואח"כ ילך לעסקיו וכו' כלומר ולא תימא למה אתה אומר ילך לעסקיו יותר טוב היה לו שילמוד לעולם בתורה לכך אמר מדה טובה הוא שילך לעסקיו כדתנן (פ"ב דאבות) כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה כלומר שיכלה ממונו ואח"כ יצטרך לחזור אחר פרנסתו ולא יוכל אפי' לקבוע עתים לתורה וגם יגרום לו עון כי העוני יעבירנו על דעת קונו.

כלומר, עקרונת ומהותית אם זה מתאפשר, עדיף לעסק בתורה כל היום.

גם הטור עצמו כותב שיעשה מלאכתו עראי ותורתו עיקר.

רק בחברה שבה כולם עוסקים בתורה והמלאכה נעשית בצמצום לפי ההכרח, התורה יכולה להיות עיקר.

או אנשים עם משמעת עצמית מברזל, ואין בדורנו הרבה כאלה.

לפי דבריך היה אפשר לחשוב שבהסכם יששכר וזבולון (שכבר היו תנאים שעשו אותו, וגם הרמב"ם עצמו חי כך!) ה"יששכר" נותן את חלקו בתורה בשביל הזכויות של ה"זבולון"

אני בעד לימוד תורה. לא בעד חיות בסרט ועיוותים.

אישה לא צריכה להרגיש שעול הפרנסה הוא עליה.

זה מרתיח אותי. בשביל מה חתמת על כתובה?

זה לא אומר לחכות עד שיש מקצוע.

זה אומר להיות עם קצת תחושת אחריות, קצת תחושת שותפות, קצת הסתכלות בריאה על החיים.

אפשר ללמוד תורה ויחד עם זה לא לתת לאישה תחושה שעול הפרנסה הוא עליה.

ברור שלא כל האברכים בהכרח מתנהלים אחרת מההנ"ל, אבל הבדיחה בפתיחת השרשור מגיעה מתפיסה שבהחלט קיימת בשטח, והיא נראית לי מנוגדת לשכל הבריא + לתפיסת חז"ל על הנושא.

זאת פשוט זריקת אחריות שמתחבאת מאחורי שמות של ערכים.

"הכל עניין של בחירה" בדיוק! אם את רואה שלרוב האשה מוסיפה עוד עבודה או שמצטמצמים אני מאמין שזה מבחירה שלהם כזוג. אם האשה תבקש שיפסיק בלימוד ויצא לעבוד אני בטוח שיסכים. לרוב זה לא קורה כי האשה בוחרת בדרך חיים הזאת מראש.

כמו שיש גם סתם בטלנים שיושבים בבית במקום לצאת לעבוד.. 

מסכים שזה משהו שצריך לברר עם הבחור לפני החתונה, אבל לא מבין למה לפסול בגלל זה לגמרי אברכות.

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.