היה גם דייט שכלב התחיל להתרוץץ מסביבנו. ודייט אחר שהוא קפץ בינינו, בכלל כיף.

מישהו עבר ובירך אותנו בבנים זכרים בדייט ראשון

חבר של המדויט בא אלינו בדייט הראשון וישב איתנו ואחרי זה הלכנו אליו לבית והם שעות התלחששו בניהם שאני מחכה בצד

בא אלי כלב ענק כשישבנו והבחור כמעט ברח מפחד

אחלה דייטים סהכ

מיותר לציין שהחלפתי שם צבעים חח

מצחיקים..

מצחיקים וחסרי טקט😆

אבל אני נתתי עוד צאנ'ס!

וגם אז לא היה משו.. לא נורא חח

אחד הטובים

"חוסכים" "חוסכים" "חוסכים"

גם שאלתי אותו - מה אתה מפחד מכלבים?

אז הוא ענה - מה פתאום! אני רק נגעל מהם זה הכל.. 

לכי תדעי.. 

והבחור ענה: לא כזה מהר...

אבל זה לא הכי הזוי היו הזויים הרבה יותר...

ובא אדם מבוגר ואמר לי "תצמד אליה אני נכה וכואב ואני צריך לשבת"... כמובן שקמתי מיד

לא תמיד אני בטוחה שכדאי לשבת ליד

אני כן אבל בזמן האחרון שואלת את עצמי אם כדאי לשבת בספסל האחורי כשאחד מסיע

אבל שתדע שזאת דילמה של הרבה בחורים/ות

אם אני עולה טרמפ עם גבר אני אשב חד משמעית מאחורה, השאלה מה שונה כאן בדייט מבחינת הקרבה בינינו? 

ואם כבר יש ענין להזהר יותר מבחינות מסוימות אז למה ההיתר הזה?

יכול להיות שלא היה לה נעים לומר לך שתשב מאחורה כך שהיא העדיפה מצב שממילא יש דברים מקדימה....

אני לא רואה בזה פגיעה, ואם יש דברים מקדימה ויש תירוץ שאשב מאחורה זה דווקא מוערך

ועם פחות אנשים מסביב.

בתקופת האירוסין מקפידים עוד יותר מהרגיל.

אבל צודק באמת דווקא אחרי שמתארסים יש ענין להזהר יותר

לא פשוט.

אני עצמי רגילה לנהוג אחרת

אבל זאת שאלה בעיני בזמן האחרון....

אחותי ובעלה הקפידו גם בתקופת האירוסין לשבת קדימה ואחורה כשאחד נוהג, אני גיליתי אתזה פתאום והערצתי אותם על זה, ולכן גם עלתה בי השאלה הזאת

למה הקב"ה לא נתן לה להתחתן עד עכשיו?

מה בדיוק עונים לזה?

בגדול שלכל אחד יש תפקיד ואת התפקיד הזה הקב"ה שם עלינו.

אגב, היתה פגישה (ובחורה) טובה מאוד.

היינו באיזשהוא מקום ולרגע הבחור נעלם לי,

אז שאלתי מישהו שהיה באיזור אם הוא ראה אותו,

אז הוא אמר לי ''בעלך? כן, הוא פה''

עניתי לו:'' עוד לא בעלי''

מזל שיצאת מזה בשלום!

בהזיה לפחות ניצחת....

בחלומות שלי לא דמיינתי שדבר כזה באמת קרה למישהו

דייט ראשון.

הוא החליט לקחת אותי בחושך (עם פנס של טלפון) בבוץ "בשביל ההרפתקה", כשיש מדרכה מטר ליד.

אח"כ הוא הבין שזה לא מוביל למקום מעניין אז הוא עלה למדרכה דרך קוצים ובוץ שאפשר בקלות להחליק עליו, והייתי עם טבע נאות 😖

אח"כ הוא חתך בהקלטה שהוא שלח לי ב3 בלילה.

אולי זה גם מוסיף לאלמנט של ההזוי

כשקוראים את זה זה נראה בהחלט הזוי בטירוף, אבל תאכלס בסיטואציה עצמה זרמתי איכשהו חח

לקחתי מישהי לאיזה מקום שאפשר משם לראות נוף אבל צריך לעבור בין קוצים

שאלתי אותה אם זה נוח לה לעבור כאן אחרי היא התלבשה כל כך יפה... לא התכוונתי להחמיא אבל היא כן קלטה את זה כך ונהנתה מהמחמאה

היה לי משהו דומה.

קשר מתקדם יחסית אבל עדיין לא בשלב של גילויי חיבה, הבחורה מספרת לי שהיא נעקצת הרבה מיתושים. ואני כזה: "אה, אז גם יתושים אוהבים אותך" (באנגלית זה יצא יותר טוב...)

ואוו, איך שהיא הסמיקה..

בהמשך למדתי דווקא להשתמש בזה בצורה יזומה. כשצריך להחמיא אבל לא מרגישים הכי נוח, אפשר לזרוק מחמאות כאלו שהם כאילו בטעות. עם הזמן נהייתי מומחה לזה....

הסוד הקטן של איך להחמיא בלי להחמיא. כמעט תמיד יש הזמנויות

אז הוא אמר משהו כמו "חשוב לי שאנשים ישמרו על עצמם, במיוחד אנשים שחשובים לי..."

טוב שהיה קצת חושך וטוב שקרה מיד אח"כ משהו אחר כי באמת שלא היה לי מה לענות על זה...

לא בטוחה שבמקרה ההוא זה היה במקום לומר דבר כזה, זה היה דייט לא ראשון אבל גם לא 10....

קיצ תחשבו שניה לפני שאתם משחילים אם הצד השני הוא כלי קיבול למחמאות בשלב הזה...

@ultracrepidam

בנים מנסם להגיד לכן שהם בענין, ואתן רק נעלבות מזה...

וזה לא בהתלהבות, זה ברמז... באמת, תלמדו לקבל מחמאות

סתם רציתי לומר שזה באמת יכול להיות מביך ולא תמיד הזמן (לא נעלבתי... סתם הרגשתי רע שאני לא יודעת איך להגיב ואולי הוא מצפה ממני לאיזו תגובה מזדהה כשאני במקום קצת אחר)

אבל צודק

השקעת...

הנקודה השניה שהזכרת היא באמת נקודה חמה... לחבק מחמאות ולא לשלוח אותן באגרופים זו באמת אומנות...

היא באה עם משקפיים אחרי שבדייט ראשון היא הגיעה עם עדשות. אמרתי לה שיפה לה עם משקפיים.

סתאם ברור שלא אבל פעם הייתי עם עדשות בדייט ראשון ובשני עם משקפיים, אז הוא אמר לי משהו כמו "זה גם בסדר שתבואי ככה גם ככה ממש יפה לך"

יופי תיאמנו עמדות

אפילו שנראלי גם אני הייתי זורמת והייתי שוכחת מהנעליים...

עצרנו טרמפים ביחד, עלינו על איזה טרמפ שמשום מה לא שם לב שעלתה גם בחורה... אמר לו "בוא קדימה מה אתה יושב שם" שאל לאן הוא צריך וכו וכו... ושאלות משאלות שונות

אני כל הזמן צחקתי כי קלטתי שאין לו מושג שגם אני ברכב... 

קיצ רק כשבאנו לרדת ואמרתי "תודה" הוא פתאום הסתכל אחורה וקלט את שנינו, הסתכל עליו, הסתכל עלי בצורה קורעת ואז הוא נבח "יאללה מה אתם עושים תתחתנו כבר תראו איזה יפים אתם למה אתם מחכים???"

באותו שלב כבר שנינו היינו בערך ברצפה והוא ממשיך וממשיך "תקשיבו לאדם מבוגר תשמעו מה שאני אומר לכם תתחתנו כבר אין לכם למה לחכות" וכו וכו

יס מן

יצאנו מהרכב ובקושי עמדנו יציב לטרמפ הבא

לחילופין פעם עצרתי סתם טרמפים בטרמפיאדה והיה שם בחור חביב בלי קשר אלי, עצרו לנו והטרמפ ניסה לסדר מאחורה בכל מחיר שיהיה מקום לשנינו...

עד שהוא קלט "אה אתם לא זוג וזה?" גם אני לא ממש הבנתי על מה הוא מוסר את הנפש... חשבתי שבגלל הקורונה הוא לא רוצה שישבו מקדימה

נתקעתי מלא זמן בטרמפיאדה עם איזה בחור עד שהגיע טרמפ ששנינו עלינו עליו.

כל הנסיעה הנהג מנסה להוציא ממנו בכח באיזה שלב אנחנו ומתחקר כל אחד על קורות החיים שלו, וכל כמה שאלות מוודא שוב "אז אתם נוסעים ביחד"...? שנינו מאדימים ומסתכלים לכיוונים הפוכים.... באיזה שהוא שלב אשתו אומרת לו שיפסיק לחפור כי אולי לא נעים לנו כרגע לדבר על זה ולספר לו...

נראה לי הוא האמין שהתרגשותו הייתה לשווא רק כשירדנו לא באותו מקום...

רק כי אנחנו לא רוצים לחשוף שאנחנו בדייט, ורוצים שפחות יחפור, הוא פשוט לא האמין לנו!

באמת קורע

אבל נראלי שגם כשיהיה לי רכב אני אשמור סיטואציות כאלה כדי לשמור על מיקום הטרמפיסטית

או שלחילופין אני אסתפק בלהיות הטרמפ המארח.... נראה אם זה משתווה

ואישה מבוגרת יצאה ועצרה לידנו כדי להגיד לנו שהיא שמעה אותנו מדברים ושאנחנו זוג מאוד חמוד ובהצלחה.

מתי שזה על אנשים שיצנו איתם "וואי איזה הזוי הוא" אז בא ממקום מאוד מאוד רע ומאוד מתנשא. אז בנאדם שונה ממך ויש לו תפיסה שונה הרגלים וחסרונות אחרים... אז מה?? זה סיבה לצחוק עליו? (השרשור ספציפית מדבר על מקרים ולא על אנשם)

מטבע הדברים הסיטואציה של דייט יכולה להביא איתה מבוכות והזיות.... וכשמשתפים את הטעויות והמבוכות של עצמנו ושל אחרים זה סתם מכניס לפרופורציות בבחינת מי טו...

וגם סתם מצחיק

מסכימה

גם לא נראלי שהיה כאן סיפור שנתן למישהו רעיון כזה

סתם פשוט כיף לדעת שלא רק אני עושה טעויות ולא רק לי קורים דברים מביכים

או שזה סתם משהו נורא מצחיק שפוצץ את כל הסביבה שלי מצחוק אז למה לא לשמח עוד אנשים?;)

היינו באיזה מקום וקבצנית ביקשה שנביא לה מים רותחים בשני בקבוקים שהיא הביאה לנו (שהיא שומרת עליהם כבר תקופה ארוכה לפי מצבם, כמו הרבה בקבוקים שהיו בשקית הענקית לידה) מקומה 4 בבניין ליד

ואז זה היה לקחת את הבקבוקים לחפש את הפתח של הבנין לחפש מעלית לקלוט שאפשר רק לעלות במדרגות 4 קומות להגיע לקומה 4 לחפש את המיני בר שהיא דיברה עליו למלא עד למעלה (חטפתי קצת כוויה באצבע) ואז לרדת להביא לה את הבקבוקים....

אח"כ הלכנו לאכול אכילה רגשית ולא הפסקנו לחפור ולשאול את עצמנו מה עוד אפשר לעשות למען האנשים האלה שנשארים ברחוב כל לילה

לא גמרתי לצחוק

מה יש ליפעת לומר בענין? זה היה תרגיל שלה או משהו?

ראתה שזה דופק את הלנ"ו של שניהם

קמה ועשתה מעשה לא לנו לא לנו

ולכן סיפור כזה עושה לה בחילה 😅

מצד שני, אם היא לא היתה מתנגדת לתמונות זה גם היה עוזר למניעת מקרים כאלה... 

@מדרשיסטית20 אני צודק בפרשנות?.. 

(הכל בהומור כמובן)

למרות שיצא לי לשמוע מכמה חברות שאמרו שהלוואי שהיו יכולות להתחתן פשוט עם אחים שלהן אז זה לא כזה מזעזע אותי החיבור 

אפשר גם בגן הורדים 

ועם אחיות שלי וחברות בכללי

זאת מילה נפוצה אצלנו וכשאני אומרת שאני הולכת לדייט צריך לשאול איזה

פוטנציאל אמיתי תיאורטי אפילו

שמיים וארץ חח

וראיתי שם קרובת משפחה שגרה 200 ק"מ משם. באמת.

עד היום אין לי מושג מה היא איבדה שם.

לפני שלוש שנים בערך נסעתי לשבת אירוח אצל משפחה בצפון (אני גר ליד אשדוד) שמישהו המליץ לי. היה נחמד טילנו בשישי וכו'. 
בערב שבת אני בבית כנסת פתאום אני קולט שעובר אותי מישהו מהבית כנסת שלי שגר ברחוב לידי. נכנס לבית כנסת עם חבר שלו וגיסו. 
מה הסיכוי שאחרי שנסעתי שעתיים וחצי ו200 ק"מ אפגוש את השכנים שלי ?

כמה קלמזיות יואו

לפחות יש לך מה לספר לילדיך

חלקם הזויים על גבול הפליליים...ומפאת כבוד המקום לא אפרט את כולם...

וכמה יותר קלילים:

1. בחור שבכה לי בדייט (רחמי... באמת)

2. בחור שהיה בשוק שעומדת מולו בחורה ג'ינג'ית, כאילו ג'ינג'ים הם לא בני אדם... (נראה לי כבר סיפרתי את זה פה)

3. בחור שתוך די פגישה הבין שזה לא זה והציע לי את חבר שלו

4. אמממ יש עוד מלא בטוח אבל אלה עלו לי בשליפה עכשיו...

(בקצרה: בחור חסיד, שבשבילו 4 פגישות היו טו מאצ''' ולא הבין על מה אני מתלבטת ואיך זה הגיוני שאני לא קופצת משמחה מזה שהוא כבר רוצה לסגור... זה אשכרה הביא אותו לידי בכי... לפחות הוא נשוי היום אז המצפון שלי התנקה קצת)

בלי מים

1. בחורה בדייט ראשון. החלטנו שנקנה שתייה ונשב בגן ליד. הגענו לבית קפה בחוץ היא פגשה את חברה שלה ובעלה. היא התחילה לדבר איתם ואני עומד כמו מוזר ומחכה לה 5 דקות בבית קפה. 
2. בחורה אחרת גם בדייט ראשון. נראה שבשלב מסוים הבינה שזה לא מתאים לה והתחילה לשאול אותי שאלות שלא קשורות או שלא שואלים בדייט ראשון. כמו, איך פרויקט 252 ועם כמה בנות יצאתי עד עכשיו. אמרתי לה 12 אבל לא ציינתי שהיא 13. 
3. בחורה שלישית לפני הרבה שנים. פגישה ראשונה הסתובבנו בי-ם באזור מתחם התחנה. לקראת סוף הפגישה ניגשת אלינו צעירה בוכה בגיל תיכון ובוכה לנו שגנבו לה את הטלפון והיא לא מוצאת את החבר שלה וכו'. היא מתקשרת לחבר שלה מאצלנו בוכה ומקללת אותו. היא נראת לי בסדר, ספק שיכורה ספק על משהו. כך אנחנו איתה במשך כ20 דקות מחכים להוא, ואני כל הזמן דרוך עם היד על תרסיס פלפל בכיס (מתקופת פיגועי הדקירות ב-ם) על כל צרה שלא תבוא ממנה. בסוף הגיע החבר שלה וחברים שלו על אופניים בני דודים כנראה.
4. נפגשתי עם מישהי שחברה שלה פירסמה אותה בקבוצת ווצאפ. שאלתי את החברה על הגיל שלה אמרה לי, התאים לי. נפגשים כמה ימים אחרי הכל טוב ויפה מדברים נשמע בסדר. איכשהו הגענו למצב שאני אומר לה את הגיל שלה והיא מתקנת אותי. מסתבר שהבחורה גדולה ב-3 / 4 שנים ממה שהחברה שלה אמרה לי. עוד אציין שכמה חודשים אחרי זה ראיתי שהחברה שלה פירסמה אותה שוב באותו גיל שאמרה לי ולא תיקנה את זה.
יש עוד סיפורים אבל לא זוכר כרגע.

אבל יש לי איזה חבר מפעם שיש עליו כל מיני סיפורים - 

פעם הוא מצא תינוק נטוש

פעם הוא מצא מישהו שנרצח על ידי ארגוני פשע

פעם הוא הציל מישהו

לפחות חלק מזה היה בדייטים

וסיפור על בחור אחר על הצעת נישואים שהבחור ביקש מכמה חברים לעמוד בים עם שלטים, אחד מהם טבע (אבל שרד)

הגעתי ללובי של מלון, היה לובי ממש קטן אז החלטתי להתבשם מאוירה של ארץ ישראל ולחכות בחוץ ליד הכניסה.

בינתיים עוברת שם מישהי, ואני חושב "היא נחמדה, אולי זאת היא? הלוואי... אבל לא, היא הגעה ברגל, ואמרו לי שאבא שלה יקפיץ אותה לשם". בקיצור, מחכה ומחכה ומתקשר לשדכן (את המספר שלה לא היה לי. שידוך חרדי) ואחרי הרבה זמן מתברר שזאת אכן היתה היא שנכנסה וחיכתה לי בפנים.

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים

והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.

לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.

יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..

אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן 

ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה

בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.

היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.

יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...

כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.