אבל תנסו לא להמציא 😜
יאללה, שיהיה שבוע נפלא!
היה גם דייט שכלב התחיל להתרוץץ מסביבנו. ודייט אחר שהוא קפץ בינינו, בכלל כיף.
![]()
מישהו עבר ובירך אותנו בבנים זכרים בדייט ראשון
חבר של המדויט בא אלינו בדייט הראשון וישב איתנו ואחרי זה הלכנו אליו לבית והם שעות התלחששו בניהם שאני מחכה בצד
בא אלי כלב ענק כשישבנו והבחור כמעט ברח מפחד
אחלה דייטים סהכ![]()
מיותר לציין שהחלפתי שם צבעים חח
מצחיקים..
מצחיקים וחסרי טקט😆
אבל אני נתתי עוד צאנ'ס!
וגם אז לא היה משו.. לא נורא חח
גם שאלתי אותו - מה אתה מפחד מכלבים?
אז הוא ענה - מה פתאום! אני רק נגעל מהם זה הכל..
לכי תדעי..
והבחור ענה: לא כזה מהר...
אבל זה לא הכי הזוי היו הזויים הרבה יותר...
ובא אדם מבוגר ואמר לי "תצמד אליה אני נכה וכואב ואני צריך לשבת"... כמובן שקמתי מיד
לא תמיד אני בטוחה שכדאי לשבת ליד
אני כן אבל בזמן האחרון שואלת את עצמי אם כדאי לשבת בספסל האחורי כשאחד מסיע
אבל שתדע שזאת דילמה של הרבה בחורים/ות
אם אני עולה טרמפ עם גבר אני אשב חד משמעית מאחורה, השאלה מה שונה כאן בדייט מבחינת הקרבה בינינו?
ואם כבר יש ענין להזהר יותר מבחינות מסוימות אז למה ההיתר הזה?
יכול להיות שלא היה לה נעים לומר לך שתשב מאחורה כך שהיא העדיפה מצב שממילא יש דברים מקדימה....
אני לא רואה בזה פגיעה, ואם יש דברים מקדימה ויש תירוץ שאשב מאחורה זה דווקא מוערך
ועם פחות אנשים מסביב.
בתקופת האירוסין מקפידים עוד יותר מהרגיל.
אבל צודק באמת דווקא אחרי שמתארסים יש ענין להזהר יותר
לא פשוט.
אני עצמי רגילה לנהוג אחרת
אבל זאת שאלה בעיני בזמן האחרון....
אחותי ובעלה הקפידו גם בתקופת האירוסין לשבת קדימה ואחורה כשאחד נוהג, אני גיליתי אתזה פתאום והערצתי אותם על זה, ולכן גם עלתה בי השאלה הזאת
למה הקב"ה לא נתן לה להתחתן עד עכשיו?
מה בדיוק עונים לזה?
בגדול שלכל אחד יש תפקיד ואת התפקיד הזה הקב"ה שם עלינו.
אגב, היתה פגישה (ובחורה) טובה מאוד.
היינו באיזשהוא מקום ולרגע הבחור נעלם לי,
אז שאלתי מישהו שהיה באיזור אם הוא ראה אותו,
אז הוא אמר לי ''בעלך? כן, הוא פה''
עניתי לו:'' עוד לא בעלי
''
מזל שיצאת מזה בשלום!
בהזיה לפחות ניצחת....
בחלומות שלי לא דמיינתי שדבר כזה באמת קרה למישהו
דייט ראשון.
הוא החליט לקחת אותי בחושך (עם פנס של טלפון) בבוץ "בשביל ההרפתקה", כשיש מדרכה מטר ליד.
אח"כ הוא הבין שזה לא מוביל למקום מעניין אז הוא עלה למדרכה דרך קוצים ובוץ שאפשר בקלות להחליק עליו, והייתי עם טבע נאות 😖
אח"כ הוא חתך בהקלטה שהוא שלח לי ב3 בלילה.
אולי זה גם מוסיף לאלמנט של ההזוי
כשקוראים את זה זה נראה בהחלט הזוי בטירוף, אבל תאכלס בסיטואציה עצמה זרמתי איכשהו חח
לקחתי מישהי לאיזה מקום שאפשר משם לראות נוף אבל צריך לעבור בין קוצים
שאלתי אותה אם זה נוח לה לעבור כאן אחרי היא התלבשה כל כך יפה... לא התכוונתי להחמיא אבל היא כן קלטה את זה כך ונהנתה מהמחמאה
היה לי משהו דומה.
קשר מתקדם יחסית אבל עדיין לא בשלב של גילויי חיבה, הבחורה מספרת לי שהיא נעקצת הרבה מיתושים. ואני כזה: "אה, אז גם יתושים אוהבים אותך" (באנגלית זה יצא יותר טוב...)
ואוו, איך שהיא הסמיקה..
בהמשך למדתי דווקא להשתמש בזה בצורה יזומה. כשצריך להחמיא אבל לא מרגישים הכי נוח, אפשר לזרוק מחמאות כאלו שהם כאילו בטעות. עם הזמן נהייתי מומחה לזה....
הסוד הקטן של איך להחמיא בלי להחמיא. כמעט תמיד יש הזמנויות
אז הוא אמר משהו כמו "חשוב לי שאנשים ישמרו על עצמם, במיוחד אנשים שחשובים לי..."
טוב שהיה קצת חושך וטוב שקרה מיד אח"כ משהו אחר כי באמת שלא היה לי מה לענות על זה...
לא בטוחה שבמקרה ההוא זה היה במקום לומר דבר כזה, זה היה דייט לא ראשון אבל גם לא 10....
קיצ תחשבו שניה לפני שאתם משחילים אם הצד השני הוא כלי קיבול למחמאות בשלב הזה...
בנים מנסם להגיד לכן שהם בענין, ואתן רק נעלבות מזה...
וזה לא בהתלהבות, זה ברמז... באמת, תלמדו לקבל מחמאות
סתם רציתי לומר שזה באמת יכול להיות מביך ולא תמיד הזמן (לא נעלבתי... סתם הרגשתי רע שאני לא יודעת איך להגיב ואולי הוא מצפה ממני לאיזו תגובה מזדהה כשאני במקום קצת אחר)
אבל צודק

השקעת...
הנקודה השניה שהזכרת היא באמת נקודה חמה... לחבק מחמאות ולא לשלוח אותן באגרופים זו באמת אומנות...
היא באה עם משקפיים אחרי שבדייט ראשון היא הגיעה עם עדשות. אמרתי לה שיפה לה עם משקפיים.
סתאם ברור שלא אבל פעם הייתי עם עדשות בדייט ראשון ובשני עם משקפיים, אז הוא אמר לי משהו כמו "זה גם בסדר שתבואי ככה גם ככה ממש יפה לך"
יופי תיאמנו עמדות
אפילו שנראלי גם אני הייתי זורמת והייתי שוכחת מהנעליים...

עצרנו טרמפים ביחד, עלינו על איזה טרמפ שמשום מה לא שם לב שעלתה גם בחורה... אמר לו "בוא קדימה מה אתה יושב שם" שאל לאן הוא צריך וכו וכו... ושאלות משאלות שונות
אני כל הזמן צחקתי כי קלטתי שאין לו מושג שגם אני ברכב...
קיצ רק כשבאנו לרדת ואמרתי "תודה" הוא פתאום הסתכל אחורה וקלט את שנינו, הסתכל עליו, הסתכל עלי בצורה קורעת ואז הוא נבח "יאללה מה אתם עושים תתחתנו כבר תראו איזה יפים אתם למה אתם מחכים???"
באותו שלב כבר שנינו היינו בערך ברצפה והוא ממשיך וממשיך "תקשיבו לאדם מבוגר תשמעו מה שאני אומר לכם תתחתנו כבר אין לכם למה לחכות" וכו וכו
יס מן
יצאנו מהרכב ובקושי עמדנו יציב לטרמפ הבא
לחילופין פעם עצרתי סתם טרמפים בטרמפיאדה והיה שם בחור חביב בלי קשר אלי, עצרו לנו והטרמפ ניסה לסדר מאחורה בכל מחיר שיהיה מקום לשנינו...
עד שהוא קלט "אה אתם לא זוג וזה?" גם אני לא ממש הבנתי על מה הוא מוסר את הנפש... חשבתי שבגלל הקורונה הוא לא רוצה שישבו מקדימה
נתקעתי מלא זמן בטרמפיאדה עם איזה בחור עד שהגיע טרמפ ששנינו עלינו עליו.
כל הנסיעה הנהג מנסה להוציא ממנו בכח באיזה שלב אנחנו ומתחקר כל אחד על קורות החיים שלו, וכל כמה שאלות מוודא שוב "אז אתם נוסעים ביחד"...? שנינו מאדימים ומסתכלים לכיוונים הפוכים.... באיזה שהוא שלב אשתו אומרת לו שיפסיק לחפור כי אולי לא נעים לנו כרגע לדבר על זה ולספר לו...
נראה לי הוא האמין שהתרגשותו הייתה לשווא רק כשירדנו לא באותו מקום...
רק כי אנחנו לא רוצים לחשוף שאנחנו בדייט, ורוצים שפחות יחפור, הוא פשוט לא האמין לנו!
באמת קורע
אבל נראלי שגם כשיהיה לי רכב אני אשמור סיטואציות כאלה כדי לשמור על מיקום הטרמפיסטית
או שלחילופין אני אסתפק בלהיות הטרמפ המארח.... נראה אם זה משתווה
ואישה מבוגרת יצאה ועצרה לידנו כדי להגיד לנו שהיא שמעה אותנו מדברים ושאנחנו זוג מאוד חמוד ובהצלחה.
מתי שזה על אנשים שיצנו איתם "וואי איזה הזוי הוא" אז בא ממקום מאוד מאוד רע ומאוד מתנשא. אז בנאדם שונה ממך ויש לו תפיסה שונה הרגלים וחסרונות אחרים... אז מה?? זה סיבה לצחוק עליו? (השרשור ספציפית מדבר על מקרים ולא על אנשם)
מטבע הדברים הסיטואציה של דייט יכולה להביא איתה מבוכות והזיות.... וכשמשתפים את הטעויות והמבוכות של עצמנו ושל אחרים זה סתם מכניס לפרופורציות בבחינת מי טו...
וגם סתם מצחיק
מסכימה
גם לא נראלי שהיה כאן סיפור שנתן למישהו רעיון כזה
סתם פשוט כיף לדעת שלא רק אני עושה טעויות ולא רק לי קורים דברים מביכים
או שזה סתם משהו נורא מצחיק שפוצץ את כל הסביבה שלי מצחוק אז למה לא לשמח עוד אנשים?;)

היינו באיזה מקום וקבצנית ביקשה שנביא לה מים רותחים בשני בקבוקים שהיא הביאה לנו (שהיא שומרת עליהם כבר תקופה ארוכה לפי מצבם, כמו הרבה בקבוקים שהיו בשקית הענקית לידה) מקומה 4 בבניין ליד
ואז זה היה לקחת את הבקבוקים לחפש את הפתח של הבנין לחפש מעלית לקלוט שאפשר רק לעלות במדרגות 4 קומות להגיע לקומה 4 לחפש את המיני בר שהיא דיברה עליו למלא עד למעלה (חטפתי קצת כוויה באצבע) ואז לרדת להביא לה את הבקבוקים....
אח"כ הלכנו לאכול אכילה רגשית ולא הפסקנו לחפור ולשאול את עצמנו מה עוד אפשר לעשות למען האנשים האלה שנשארים ברחוב כל לילה
לא גמרתי לצחוק
מה יש ליפעת לומר בענין? זה היה תרגיל שלה או משהו?
ראתה שזה דופק את הלנ"ו של שניהם
קמה ועשתה מעשה לא לנו לא לנו
ולכן סיפור כזה עושה לה בחילה 😅
מצד שני, אם היא לא היתה מתנגדת לתמונות זה גם היה עוזר למניעת מקרים כאלה... ![]()
@מדרשיסטית20 אני צודק בפרשנות?..
(הכל בהומור כמובן)


למרות שיצא לי לשמוע מכמה חברות שאמרו שהלוואי שהיו יכולות להתחתן פשוט עם אחים שלהן אז זה לא כזה מזעזע אותי החיבור ![]()
מיונזאפשר גם בגן הורדים ![]()
ועם אחיות שלי וחברות בכללי
זאת מילה נפוצה אצלנו וכשאני אומרת שאני הולכת לדייט צריך לשאול איזה
פוטנציאל אמיתי תיאורטי אפילו
שמיים וארץ חח
וראיתי שם קרובת משפחה שגרה 200 ק"מ משם. באמת.
עד היום אין לי מושג מה היא איבדה שם.
לפני שלוש שנים בערך נסעתי לשבת אירוח אצל משפחה בצפון (אני גר ליד אשדוד) שמישהו המליץ לי. היה נחמד טילנו בשישי וכו'.
בערב שבת אני בבית כנסת פתאום אני קולט שעובר אותי מישהו מהבית כנסת שלי שגר ברחוב לידי. נכנס לבית כנסת עם חבר שלו וגיסו.
מה הסיכוי שאחרי שנסעתי שעתיים וחצי ו200 ק"מ אפגוש את השכנים שלי ?
ארץ השוקולד
נוגע, לא נוגע

כמה קלמזיות יואו
לפחות יש לך מה לספר לילדיך
חלקם הזויים על גבול הפליליים...ומפאת כבוד המקום לא אפרט את כולם...
וכמה יותר קלילים:
1. בחור שבכה לי בדייט (רחמי... באמת)
2. בחור שהיה בשוק שעומדת מולו בחורה ג'ינג'ית, כאילו ג'ינג'ים הם לא בני אדם... (נראה לי כבר סיפרתי את זה פה)
3. בחור שתוך די פגישה הבין שזה לא זה והציע לי את חבר שלו
4. אמממ יש עוד מלא בטוח אבל אלה עלו לי בשליפה עכשיו...
(בקצרה: בחור חסיד, שבשבילו 4 פגישות היו טו מאצ''' ולא הבין על מה אני מתלבטת ואיך זה הגיוני שאני לא קופצת משמחה מזה שהוא כבר רוצה לסגור... זה אשכרה הביא אותו לידי בכי... לפחות הוא נשוי היום אז המצפון שלי התנקה קצת)
כלי פשוטבלי מים
1. בחורה בדייט ראשון. החלטנו שנקנה שתייה ונשב בגן ליד. הגענו לבית קפה בחוץ היא פגשה את חברה שלה ובעלה. היא התחילה לדבר איתם ואני עומד כמו מוזר ומחכה לה 5 דקות בבית קפה.
2. בחורה אחרת גם בדייט ראשון. נראה שבשלב מסוים הבינה שזה לא מתאים לה והתחילה לשאול אותי שאלות שלא קשורות או שלא שואלים בדייט ראשון. כמו, איך פרויקט 252 ועם כמה בנות יצאתי עד עכשיו. אמרתי לה 12 אבל לא ציינתי שהיא 13.
3. בחורה שלישית לפני הרבה שנים. פגישה ראשונה הסתובבנו בי-ם באזור מתחם התחנה. לקראת סוף הפגישה ניגשת אלינו צעירה בוכה בגיל תיכון ובוכה לנו שגנבו לה את הטלפון והיא לא מוצאת את החבר שלה וכו'. היא מתקשרת לחבר שלה מאצלנו בוכה ומקללת אותו. היא נראת לי בסדר, ספק שיכורה ספק על משהו. כך אנחנו איתה במשך כ20 דקות מחכים להוא, ואני כל הזמן דרוך עם היד על תרסיס פלפל בכיס (מתקופת פיגועי הדקירות ב-ם) על כל צרה שלא תבוא ממנה. בסוף הגיע החבר שלה וחברים שלו על אופניים בני דודים כנראה.
4. נפגשתי עם מישהי שחברה שלה פירסמה אותה בקבוצת ווצאפ. שאלתי את החברה על הגיל שלה אמרה לי, התאים לי. נפגשים כמה ימים אחרי הכל טוב ויפה מדברים נשמע בסדר. איכשהו הגענו למצב שאני אומר לה את הגיל שלה והיא מתקנת אותי. מסתבר שהבחורה גדולה ב-3 / 4 שנים ממה שהחברה שלה אמרה לי. עוד אציין שכמה חודשים אחרי זה ראיתי שהחברה שלה פירסמה אותה שוב באותו גיל שאמרה לי ולא תיקנה את זה.
יש עוד סיפורים אבל לא זוכר כרגע.
אבל בעיקרון זה היה ממש חמוד מצידו והערכתי שהוא לא עושה חשבון אם זה יוציא אותו 'לא מספיק קול' ושהוא לא משחק משחקים..
אבל יש לי איזה חבר מפעם שיש עליו כל מיני סיפורים -
פעם הוא מצא תינוק נטוש
פעם הוא מצא מישהו שנרצח על ידי ארגוני פשע
פעם הוא הציל מישהו
לפחות חלק מזה היה בדייטים
וסיפור על בחור אחר על הצעת נישואים שהבחור ביקש מכמה חברים לעמוד בים עם שלטים, אחד מהם טבע (אבל שרד)

הגעתי ללובי של מלון, היה לובי ממש קטן אז החלטתי להתבשם מאוירה של ארץ ישראל ולחכות בחוץ ליד הכניסה.
בינתיים עוברת שם מישהי, ואני חושב "היא נחמדה, אולי זאת היא? הלוואי... אבל לא, היא הגעה ברגל, ואמרו לי שאבא שלה יקפיץ אותה לשם". בקיצור, מחכה ומחכה ומתקשר לשדכן (את המספר שלה לא היה לי. שידוך חרדי) ואחרי הרבה זמן מתברר שזאת אכן היתה היא שנכנסה וחיכתה לי בפנים.

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.
אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.
הנה דוגמאות:
למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).
אני מפספס פה משהו?
אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.
לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים
אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.
והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.
בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.
תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.
קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.
אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.
מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?
בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי
יש כאן ביקוש למאמנים לחתונה?
וכמה אתם משלמים למאמן אם כן?
אין לי קשר לפרסום בערוץ 7, שואל מתוך עניין.
איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..
עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:
מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר
ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.
לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.
לא יודעת איך מוסיפים כאן.. אבל זה היה הדיון על האור והעוצמות שלי.
לענייננו.
יוצא לי ללמוד הרבה על נושא השידוכים וזוגיות, גם כי זה חשוב לי מאוד. ובעיקר כי לא הגעתי מבית שיש לו מודל כ"כ בריא לחיי נישואין.
אחרי שהייתי קצת בסערת רגשות בחוויה שלי שם..
נרגעתי והתחלתי לעשות קצת חשבון נפש עם עצמי.
והמסקנה הברורה היא שאני 'מבטלת את הנשיות שלי' ואז מלכתחילה לא נותנת לאיש להשפיע משהו.
שוב זה יושב שם על איזשהו שורש שנמצא בתהליך פירוק תודה לה'.
אז השאלה, לא יודעת אם היא מכוונת רק לנשים-
או שהיא מחולקת.
מה זה להיות אישה נשית? במובן הרגשי.
איך זה בא לידי ביטוי? איך אפשר להתחבר יותר לצד הזה שבי? (שנפגע קצת בדרך בעקבות כל מיני דברים).
בסוף באמת רואה בחוש איך ככל שאני עושה יותר עבודה עם עצמי לפרק את החסמים מגדילה בי את הרצון להתחתן וגם מרגישה שיותר מדוייקת לעצמי, מי אני. מה אני רוצה..
אולי זה גם רלוונטי לכל השאלות כאן על איך להגיע להצעה רלוונטית.
לכתחילה וגם תוך כדי, להתקלף מהקליפות הגנה של עצמנו ולהבין כמה עבודה עצמית עוד לפני שהחצי מגיע חשובה מאוד!
הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".
אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן, היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.
אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.
לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.
ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.
יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).
זה קצת מה שאת שאלת,
אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.
את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?
או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?
כי זה ממש שונה.
שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.
אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.
ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,
והיא מובילה ומנהלת.
אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.
ממש כלום.
ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.
עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,
כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.
זה מלא פעמים מתבלבל.
כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.
ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,
אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.
לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.
המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.
אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..
תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉
זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.
צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.
זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.
אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.
החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.
קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.
יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).
אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".
אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.
אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.
אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.
ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".
זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.
מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?
כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".
כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.
גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.
כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.
בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה).
ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.
וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל).
ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.
ואל תוציאי דברים מהקשרם
קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.
@צחקן טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.
אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?
אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?
וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.
להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.
נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.
אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות.
יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'
וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים.
הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).
וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.
יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.
בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום
מה אתם עשיתם?
פתית שלגחוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.
תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים.
תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים
יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.
נעוץ בהודעה בראש הפורום
לבדוק אם רלוונטי.
אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.
בהצלחה רבה!
אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )
ויש כאן הבדל גדול מאוד.
עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.
גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.
אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..
כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).
לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.
בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.
השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?
כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.
לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.
וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.
אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.
העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:
שלום, אני בשיעור ה בישיבת הסדר, על פי ההגדרות שאוהבים להגדיר אני "דתי לאומי תורני", מקפיד על הלכה לחלוטין, פתוח מאוד מחשבתית ואמונית, כלומר מברר כל סוגיה עד הסוף עד שאני מגיע לאמונה שבאמת משכנעת אותי ואני חושב שהיא אמיתית ונכונה, בלי לפחד שזאת לא אמונה "פופולרית".
התורה זה הדבר המרכזי בחיים שלי, יש ליר כשרון בלימוד עיון, בין בהתמדה בלימוד ובין ברמת הלימוד, ואני מתכנן להמשיך בישיבה בשנים הקרובות ולהעמיק בלימוד (אני לא מתכנן להיות אברך כל חיי, אני מתכנן בשנים הקרובות להבין כיצד אני יכול לממש את היכולות שלי בצורה הטובה ביותר, ובזה לעסוק).
אני מחפש מישהי מחויבת להלכה ופתוחה מחשבתית שהאמת היא הדבר הכי חשוב מבחינתה, ומעדיף מישהי שלמדה תורה ברצינות במדרשה.
זאת הייתה הקדמה לבעיה שבאתי להתייעץ עם הקהל הקדוש עליה: איך מוצאים הצעות רלוונטיות למה שאני מחפש, ובאופן כללי לציבור שלנו?
ב"שגרירים בלב" לצערי לא הצלחתי בינתיים לקבל הצעות רלוונטיות, ואני לא מכיר אף מקום אחר רציני שמשדך בציבור בציבור שלנו. כל הדברים האחרים זו או מיזמים קטנים, שאני כן מנסה להירשם אליהם אבל אני יודע שהסיכוי להתאמה נמוך, או אתרי הכרויות שמהתרשמות בסיסית נראה שהם מותאמים לציבור יותר לייטי, או שדכנים פרטיים שזה משהו זר מבחינתי (אולי זו בעיה?). הבעיה הגדולה שלי היא שאני מהראשונים מבין החברים שמתחיל לצאת, כך שאין לי כל כך אפשרות להשתדך על ידי חברים.
אשמח לעזרה!
(גילוי נאות: אין לי ווטסאפ, אבל לא מסיבות מאוד אידיאולוגיות, אלא כיון שזה בזבז לי הרבה זמן. אין לי התנגדות מהותית לבת זוג עם ווטסאפ. האם זה מרתיע בציבור שלנו?)
ואפילו, בשטח בשקט, כאחד שלומד בישיבה גבוהה, לחלקם יש חברות/ידידות מהעבר הלא רחוק.
החברים מהישיבה, מהשכונה, מהתיכונית, מהסניף.
יש בישיבה גם בחורים מבוגרים יותר, אברכים ור"מים.
אולי יש לך אחיות שמכירות.
לאמא שלך יש חברות.
פשוט צריך להציף בפני הרלוונטיים שאתה מעוניין.
אני שידכתי את אחותי לחבר מהישיבה. היא נתנה כיוון מה היא מחפשת (היא לא תיארה אותו, היא גם לא ידעה כ"כ, וזה מובן, אלא הזכירה תכונות שחשובות לה. בפועל הרעיון הגיע בעיקר מההיכרות). קיבלתי לא מעט הצעות מחברים מהישיבה, לאו דווקא בגילי, על אחות/בת דודה/פגושה.
כנראה שרוב ההצעות שתקבל (מאחל שלא תצטרך הרבה), לפחות. הרלוונטיות, תהיה ממכרים ולא ממישהו שמשדך כרטיסים.