היה גם דייט שכלב התחיל להתרוץץ מסביבנו. ודייט אחר שהוא קפץ בינינו, בכלל כיף.

מישהו עבר ובירך אותנו בבנים זכרים בדייט ראשון

חבר של המדויט בא אלינו בדייט הראשון וישב איתנו ואחרי זה הלכנו אליו לבית והם שעות התלחששו בניהם שאני מחכה בצד

בא אלי כלב ענק כשישבנו והבחור כמעט ברח מפחד

אחלה דייטים סהכ

מיותר לציין שהחלפתי שם צבעים חח

מצחיקים..

מצחיקים וחסרי טקט😆

אבל אני נתתי עוד צאנ'ס!

וגם אז לא היה משו.. לא נורא חח

אחד הטובים

"חוסכים" "חוסכים" "חוסכים"

גם שאלתי אותו - מה אתה מפחד מכלבים?

אז הוא ענה - מה פתאום! אני רק נגעל מהם זה הכל.. 

לכי תדעי.. 

והבחור ענה: לא כזה מהר...

אבל זה לא הכי הזוי היו הזויים הרבה יותר...

ובא אדם מבוגר ואמר לי "תצמד אליה אני נכה וכואב ואני צריך לשבת"... כמובן שקמתי מיד

לא תמיד אני בטוחה שכדאי לשבת ליד

אני כן אבל בזמן האחרון שואלת את עצמי אם כדאי לשבת בספסל האחורי כשאחד מסיע

אבל שתדע שזאת דילמה של הרבה בחורים/ות

אם אני עולה טרמפ עם גבר אני אשב חד משמעית מאחורה, השאלה מה שונה כאן בדייט מבחינת הקרבה בינינו? 

ואם כבר יש ענין להזהר יותר מבחינות מסוימות אז למה ההיתר הזה?

יכול להיות שלא היה לה נעים לומר לך שתשב מאחורה כך שהיא העדיפה מצב שממילא יש דברים מקדימה....

אני לא רואה בזה פגיעה, ואם יש דברים מקדימה ויש תירוץ שאשב מאחורה זה דווקא מוערך

ועם פחות אנשים מסביב.

בתקופת האירוסין מקפידים עוד יותר מהרגיל.

אבל צודק באמת דווקא אחרי שמתארסים יש ענין להזהר יותר

לא פשוט.

אני עצמי רגילה לנהוג אחרת

אבל זאת שאלה בעיני בזמן האחרון....

אחותי ובעלה הקפידו גם בתקופת האירוסין לשבת קדימה ואחורה כשאחד נוהג, אני גיליתי אתזה פתאום והערצתי אותם על זה, ולכן גם עלתה בי השאלה הזאת

למה הקב"ה לא נתן לה להתחתן עד עכשיו?

מה בדיוק עונים לזה?

בגדול שלכל אחד יש תפקיד ואת התפקיד הזה הקב"ה שם עלינו.

אגב, היתה פגישה (ובחורה) טובה מאוד.

היינו באיזשהוא מקום ולרגע הבחור נעלם לי,

אז שאלתי מישהו שהיה באיזור אם הוא ראה אותו,

אז הוא אמר לי ''בעלך? כן, הוא פה''

עניתי לו:'' עוד לא בעלי''

מזל שיצאת מזה בשלום!

בהזיה לפחות ניצחת....

בחלומות שלי לא דמיינתי שדבר כזה באמת קרה למישהו

דייט ראשון.

הוא החליט לקחת אותי בחושך (עם פנס של טלפון) בבוץ "בשביל ההרפתקה", כשיש מדרכה מטר ליד.

אח"כ הוא הבין שזה לא מוביל למקום מעניין אז הוא עלה למדרכה דרך קוצים ובוץ שאפשר בקלות להחליק עליו, והייתי עם טבע נאות 😖

אח"כ הוא חתך בהקלטה שהוא שלח לי ב3 בלילה.

אולי זה גם מוסיף לאלמנט של ההזוי

כשקוראים את זה זה נראה בהחלט הזוי בטירוף, אבל תאכלס בסיטואציה עצמה זרמתי איכשהו חח

לקחתי מישהי לאיזה מקום שאפשר משם לראות נוף אבל צריך לעבור בין קוצים

שאלתי אותה אם זה נוח לה לעבור כאן אחרי היא התלבשה כל כך יפה... לא התכוונתי להחמיא אבל היא כן קלטה את זה כך ונהנתה מהמחמאה

היה לי משהו דומה.

קשר מתקדם יחסית אבל עדיין לא בשלב של גילויי חיבה, הבחורה מספרת לי שהיא נעקצת הרבה מיתושים. ואני כזה: "אה, אז גם יתושים אוהבים אותך" (באנגלית זה יצא יותר טוב...)

ואוו, איך שהיא הסמיקה..

בהמשך למדתי דווקא להשתמש בזה בצורה יזומה. כשצריך להחמיא אבל לא מרגישים הכי נוח, אפשר לזרוק מחמאות כאלו שהם כאילו בטעות. עם הזמן נהייתי מומחה לזה....

הסוד הקטן של איך להחמיא בלי להחמיא. כמעט תמיד יש הזמנויות

אז הוא אמר משהו כמו "חשוב לי שאנשים ישמרו על עצמם, במיוחד אנשים שחשובים לי..."

טוב שהיה קצת חושך וטוב שקרה מיד אח"כ משהו אחר כי באמת שלא היה לי מה לענות על זה...

לא בטוחה שבמקרה ההוא זה היה במקום לומר דבר כזה, זה היה דייט לא ראשון אבל גם לא 10....

קיצ תחשבו שניה לפני שאתם משחילים אם הצד השני הוא כלי קיבול למחמאות בשלב הזה...

@ultracrepidam

בנים מנסם להגיד לכן שהם בענין, ואתן רק נעלבות מזה...

וזה לא בהתלהבות, זה ברמז... באמת, תלמדו לקבל מחמאות

סתם רציתי לומר שזה באמת יכול להיות מביך ולא תמיד הזמן (לא נעלבתי... סתם הרגשתי רע שאני לא יודעת איך להגיב ואולי הוא מצפה ממני לאיזו תגובה מזדהה כשאני במקום קצת אחר)

אבל צודק

השקעת...

הנקודה השניה שהזכרת היא באמת נקודה חמה... לחבק מחמאות ולא לשלוח אותן באגרופים זו באמת אומנות...

היא באה עם משקפיים אחרי שבדייט ראשון היא הגיעה עם עדשות. אמרתי לה שיפה לה עם משקפיים.

סתאם ברור שלא אבל פעם הייתי עם עדשות בדייט ראשון ובשני עם משקפיים, אז הוא אמר לי משהו כמו "זה גם בסדר שתבואי ככה גם ככה ממש יפה לך"

יופי תיאמנו עמדות

אפילו שנראלי גם אני הייתי זורמת והייתי שוכחת מהנעליים...

עצרנו טרמפים ביחד, עלינו על איזה טרמפ שמשום מה לא שם לב שעלתה גם בחורה... אמר לו "בוא קדימה מה אתה יושב שם" שאל לאן הוא צריך וכו וכו... ושאלות משאלות שונות

אני כל הזמן צחקתי כי קלטתי שאין לו מושג שגם אני ברכב... 

קיצ רק כשבאנו לרדת ואמרתי "תודה" הוא פתאום הסתכל אחורה וקלט את שנינו, הסתכל עליו, הסתכל עלי בצורה קורעת ואז הוא נבח "יאללה מה אתם עושים תתחתנו כבר תראו איזה יפים אתם למה אתם מחכים???"

באותו שלב כבר שנינו היינו בערך ברצפה והוא ממשיך וממשיך "תקשיבו לאדם מבוגר תשמעו מה שאני אומר לכם תתחתנו כבר אין לכם למה לחכות" וכו וכו

יס מן

יצאנו מהרכב ובקושי עמדנו יציב לטרמפ הבא

לחילופין פעם עצרתי סתם טרמפים בטרמפיאדה והיה שם בחור חביב בלי קשר אלי, עצרו לנו והטרמפ ניסה לסדר מאחורה בכל מחיר שיהיה מקום לשנינו...

עד שהוא קלט "אה אתם לא זוג וזה?" גם אני לא ממש הבנתי על מה הוא מוסר את הנפש... חשבתי שבגלל הקורונה הוא לא רוצה שישבו מקדימה

נתקעתי מלא זמן בטרמפיאדה עם איזה בחור עד שהגיע טרמפ ששנינו עלינו עליו.

כל הנסיעה הנהג מנסה להוציא ממנו בכח באיזה שלב אנחנו ומתחקר כל אחד על קורות החיים שלו, וכל כמה שאלות מוודא שוב "אז אתם נוסעים ביחד"...? שנינו מאדימים ומסתכלים לכיוונים הפוכים.... באיזה שהוא שלב אשתו אומרת לו שיפסיק לחפור כי אולי לא נעים לנו כרגע לדבר על זה ולספר לו...

נראה לי הוא האמין שהתרגשותו הייתה לשווא רק כשירדנו לא באותו מקום...

רק כי אנחנו לא רוצים לחשוף שאנחנו בדייט, ורוצים שפחות יחפור, הוא פשוט לא האמין לנו!

באמת קורע

אבל נראלי שגם כשיהיה לי רכב אני אשמור סיטואציות כאלה כדי לשמור על מיקום הטרמפיסטית

או שלחילופין אני אסתפק בלהיות הטרמפ המארח.... נראה אם זה משתווה

ואישה מבוגרת יצאה ועצרה לידנו כדי להגיד לנו שהיא שמעה אותנו מדברים ושאנחנו זוג מאוד חמוד ובהצלחה.

מתי שזה על אנשים שיצנו איתם "וואי איזה הזוי הוא" אז בא ממקום מאוד מאוד רע ומאוד מתנשא. אז בנאדם שונה ממך ויש לו תפיסה שונה הרגלים וחסרונות אחרים... אז מה?? זה סיבה לצחוק עליו? (השרשור ספציפית מדבר על מקרים ולא על אנשם)

מטבע הדברים הסיטואציה של דייט יכולה להביא איתה מבוכות והזיות.... וכשמשתפים את הטעויות והמבוכות של עצמנו ושל אחרים זה סתם מכניס לפרופורציות בבחינת מי טו...

וגם סתם מצחיק

מסכימה

גם לא נראלי שהיה כאן סיפור שנתן למישהו רעיון כזה

סתם פשוט כיף לדעת שלא רק אני עושה טעויות ולא רק לי קורים דברים מביכים

או שזה סתם משהו נורא מצחיק שפוצץ את כל הסביבה שלי מצחוק אז למה לא לשמח עוד אנשים?;)

היינו באיזה מקום וקבצנית ביקשה שנביא לה מים רותחים בשני בקבוקים שהיא הביאה לנו (שהיא שומרת עליהם כבר תקופה ארוכה לפי מצבם, כמו הרבה בקבוקים שהיו בשקית הענקית לידה) מקומה 4 בבניין ליד

ואז זה היה לקחת את הבקבוקים לחפש את הפתח של הבנין לחפש מעלית לקלוט שאפשר רק לעלות במדרגות 4 קומות להגיע לקומה 4 לחפש את המיני בר שהיא דיברה עליו למלא עד למעלה (חטפתי קצת כוויה באצבע) ואז לרדת להביא לה את הבקבוקים....

אח"כ הלכנו לאכול אכילה רגשית ולא הפסקנו לחפור ולשאול את עצמנו מה עוד אפשר לעשות למען האנשים האלה שנשארים ברחוב כל לילה

לא גמרתי לצחוק

מה יש ליפעת לומר בענין? זה היה תרגיל שלה או משהו?

ראתה שזה דופק את הלנ"ו של שניהם

קמה ועשתה מעשה לא לנו לא לנו

ולכן סיפור כזה עושה לה בחילה 😅

מצד שני, אם היא לא היתה מתנגדת לתמונות זה גם היה עוזר למניעת מקרים כאלה... 

@מדרשיסטית20 אני צודק בפרשנות?.. 

(הכל בהומור כמובן)

למרות שיצא לי לשמוע מכמה חברות שאמרו שהלוואי שהיו יכולות להתחתן פשוט עם אחים שלהן אז זה לא כזה מזעזע אותי החיבור 

אפשר גם בגן הורדים 

ועם אחיות שלי וחברות בכללי

זאת מילה נפוצה אצלנו וכשאני אומרת שאני הולכת לדייט צריך לשאול איזה

פוטנציאל אמיתי תיאורטי אפילו

שמיים וארץ חח

וראיתי שם קרובת משפחה שגרה 200 ק"מ משם. באמת.

עד היום אין לי מושג מה היא איבדה שם.

לפני שלוש שנים בערך נסעתי לשבת אירוח אצל משפחה בצפון (אני גר ליד אשדוד) שמישהו המליץ לי. היה נחמד טילנו בשישי וכו'. 
בערב שבת אני בבית כנסת פתאום אני קולט שעובר אותי מישהו מהבית כנסת שלי שגר ברחוב לידי. נכנס לבית כנסת עם חבר שלו וגיסו. 
מה הסיכוי שאחרי שנסעתי שעתיים וחצי ו200 ק"מ אפגוש את השכנים שלי ?

כמה קלמזיות יואו

לפחות יש לך מה לספר לילדיך

חלקם הזויים על גבול הפליליים...ומפאת כבוד המקום לא אפרט את כולם...

וכמה יותר קלילים:

1. בחור שבכה לי בדייט (רחמי... באמת)

2. בחור שהיה בשוק שעומדת מולו בחורה ג'ינג'ית, כאילו ג'ינג'ים הם לא בני אדם... (נראה לי כבר סיפרתי את זה פה)

3. בחור שתוך די פגישה הבין שזה לא זה והציע לי את חבר שלו

4. אמממ יש עוד מלא בטוח אבל אלה עלו לי בשליפה עכשיו...

(בקצרה: בחור חסיד, שבשבילו 4 פגישות היו טו מאצ''' ולא הבין על מה אני מתלבטת ואיך זה הגיוני שאני לא קופצת משמחה מזה שהוא כבר רוצה לסגור... זה אשכרה הביא אותו לידי בכי... לפחות הוא נשוי היום אז המצפון שלי התנקה קצת)

בלי מים

1. בחורה בדייט ראשון. החלטנו שנקנה שתייה ונשב בגן ליד. הגענו לבית קפה בחוץ היא פגשה את חברה שלה ובעלה. היא התחילה לדבר איתם ואני עומד כמו מוזר ומחכה לה 5 דקות בבית קפה. 
2. בחורה אחרת גם בדייט ראשון. נראה שבשלב מסוים הבינה שזה לא מתאים לה והתחילה לשאול אותי שאלות שלא קשורות או שלא שואלים בדייט ראשון. כמו, איך פרויקט 252 ועם כמה בנות יצאתי עד עכשיו. אמרתי לה 12 אבל לא ציינתי שהיא 13. 
3. בחורה שלישית לפני הרבה שנים. פגישה ראשונה הסתובבנו בי-ם באזור מתחם התחנה. לקראת סוף הפגישה ניגשת אלינו צעירה בוכה בגיל תיכון ובוכה לנו שגנבו לה את הטלפון והיא לא מוצאת את החבר שלה וכו'. היא מתקשרת לחבר שלה מאצלנו בוכה ומקללת אותו. היא נראת לי בסדר, ספק שיכורה ספק על משהו. כך אנחנו איתה במשך כ20 דקות מחכים להוא, ואני כל הזמן דרוך עם היד על תרסיס פלפל בכיס (מתקופת פיגועי הדקירות ב-ם) על כל צרה שלא תבוא ממנה. בסוף הגיע החבר שלה וחברים שלו על אופניים בני דודים כנראה.
4. נפגשתי עם מישהי שחברה שלה פירסמה אותה בקבוצת ווצאפ. שאלתי את החברה על הגיל שלה אמרה לי, התאים לי. נפגשים כמה ימים אחרי הכל טוב ויפה מדברים נשמע בסדר. איכשהו הגענו למצב שאני אומר לה את הגיל שלה והיא מתקנת אותי. מסתבר שהבחורה גדולה ב-3 / 4 שנים ממה שהחברה שלה אמרה לי. עוד אציין שכמה חודשים אחרי זה ראיתי שהחברה שלה פירסמה אותה שוב באותו גיל שאמרה לי ולא תיקנה את זה.
יש עוד סיפורים אבל לא זוכר כרגע.

אבל יש לי איזה חבר מפעם שיש עליו כל מיני סיפורים - 

פעם הוא מצא תינוק נטוש

פעם הוא מצא מישהו שנרצח על ידי ארגוני פשע

פעם הוא הציל מישהו

לפחות חלק מזה היה בדייטים

וסיפור על בחור אחר על הצעת נישואים שהבחור ביקש מכמה חברים לעמוד בים עם שלטים, אחד מהם טבע (אבל שרד)

הגעתי ללובי של מלון, היה לובי ממש קטן אז החלטתי להתבשם מאוירה של ארץ ישראל ולחכות בחוץ ליד הכניסה.

בינתיים עוברת שם מישהי, ואני חושב "היא נחמדה, אולי זאת היא? הלוואי... אבל לא, היא הגעה ברגל, ואמרו לי שאבא שלה יקפיץ אותה לשם". בקיצור, מחכה ומחכה ומתקשר לשדכן (את המספר שלה לא היה לי. שידוך חרדי) ואחרי הרבה זמן מתברר שזאת אכן היתה היא שנכנסה וחיכתה לי בפנים.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥