היה גם דייט שכלב התחיל להתרוץץ מסביבנו. ודייט אחר שהוא קפץ בינינו, בכלל כיף.

מישהו עבר ובירך אותנו בבנים זכרים בדייט ראשון

חבר של המדויט בא אלינו בדייט הראשון וישב איתנו ואחרי זה הלכנו אליו לבית והם שעות התלחששו בניהם שאני מחכה בצד

בא אלי כלב ענק כשישבנו והבחור כמעט ברח מפחד

אחלה דייטים סהכ

מיותר לציין שהחלפתי שם צבעים חח

מצחיקים..

מצחיקים וחסרי טקט😆

אבל אני נתתי עוד צאנ'ס!

וגם אז לא היה משו.. לא נורא חח

אחד הטובים

"חוסכים" "חוסכים" "חוסכים"

גם שאלתי אותו - מה אתה מפחד מכלבים?

אז הוא ענה - מה פתאום! אני רק נגעל מהם זה הכל.. 

לכי תדעי.. 

והבחור ענה: לא כזה מהר...

אבל זה לא הכי הזוי היו הזויים הרבה יותר...

ובא אדם מבוגר ואמר לי "תצמד אליה אני נכה וכואב ואני צריך לשבת"... כמובן שקמתי מיד

לא תמיד אני בטוחה שכדאי לשבת ליד

אני כן אבל בזמן האחרון שואלת את עצמי אם כדאי לשבת בספסל האחורי כשאחד מסיע

אבל שתדע שזאת דילמה של הרבה בחורים/ות

אם אני עולה טרמפ עם גבר אני אשב חד משמעית מאחורה, השאלה מה שונה כאן בדייט מבחינת הקרבה בינינו? 

ואם כבר יש ענין להזהר יותר מבחינות מסוימות אז למה ההיתר הזה?

יכול להיות שלא היה לה נעים לומר לך שתשב מאחורה כך שהיא העדיפה מצב שממילא יש דברים מקדימה....

אני לא רואה בזה פגיעה, ואם יש דברים מקדימה ויש תירוץ שאשב מאחורה זה דווקא מוערך

ועם פחות אנשים מסביב.

בתקופת האירוסין מקפידים עוד יותר מהרגיל.

אבל צודק באמת דווקא אחרי שמתארסים יש ענין להזהר יותר

לא פשוט.

אני עצמי רגילה לנהוג אחרת

אבל זאת שאלה בעיני בזמן האחרון....

אחותי ובעלה הקפידו גם בתקופת האירוסין לשבת קדימה ואחורה כשאחד נוהג, אני גיליתי אתזה פתאום והערצתי אותם על זה, ולכן גם עלתה בי השאלה הזאת

למה הקב"ה לא נתן לה להתחתן עד עכשיו?

מה בדיוק עונים לזה?

בגדול שלכל אחד יש תפקיד ואת התפקיד הזה הקב"ה שם עלינו.

אגב, היתה פגישה (ובחורה) טובה מאוד.

היינו באיזשהוא מקום ולרגע הבחור נעלם לי,

אז שאלתי מישהו שהיה באיזור אם הוא ראה אותו,

אז הוא אמר לי ''בעלך? כן, הוא פה''

עניתי לו:'' עוד לא בעלי''

מזל שיצאת מזה בשלום!

בהזיה לפחות ניצחת....

בחלומות שלי לא דמיינתי שדבר כזה באמת קרה למישהו

דייט ראשון.

הוא החליט לקחת אותי בחושך (עם פנס של טלפון) בבוץ "בשביל ההרפתקה", כשיש מדרכה מטר ליד.

אח"כ הוא הבין שזה לא מוביל למקום מעניין אז הוא עלה למדרכה דרך קוצים ובוץ שאפשר בקלות להחליק עליו, והייתי עם טבע נאות 😖

אח"כ הוא חתך בהקלטה שהוא שלח לי ב3 בלילה.

אולי זה גם מוסיף לאלמנט של ההזוי

כשקוראים את זה זה נראה בהחלט הזוי בטירוף, אבל תאכלס בסיטואציה עצמה זרמתי איכשהו חח

לקחתי מישהי לאיזה מקום שאפשר משם לראות נוף אבל צריך לעבור בין קוצים

שאלתי אותה אם זה נוח לה לעבור כאן אחרי היא התלבשה כל כך יפה... לא התכוונתי להחמיא אבל היא כן קלטה את זה כך ונהנתה מהמחמאה

היה לי משהו דומה.

קשר מתקדם יחסית אבל עדיין לא בשלב של גילויי חיבה, הבחורה מספרת לי שהיא נעקצת הרבה מיתושים. ואני כזה: "אה, אז גם יתושים אוהבים אותך" (באנגלית זה יצא יותר טוב...)

ואוו, איך שהיא הסמיקה..

בהמשך למדתי דווקא להשתמש בזה בצורה יזומה. כשצריך להחמיא אבל לא מרגישים הכי נוח, אפשר לזרוק מחמאות כאלו שהם כאילו בטעות. עם הזמן נהייתי מומחה לזה....

הסוד הקטן של איך להחמיא בלי להחמיא. כמעט תמיד יש הזמנויות

אז הוא אמר משהו כמו "חשוב לי שאנשים ישמרו על עצמם, במיוחד אנשים שחשובים לי..."

טוב שהיה קצת חושך וטוב שקרה מיד אח"כ משהו אחר כי באמת שלא היה לי מה לענות על זה...

לא בטוחה שבמקרה ההוא זה היה במקום לומר דבר כזה, זה היה דייט לא ראשון אבל גם לא 10....

קיצ תחשבו שניה לפני שאתם משחילים אם הצד השני הוא כלי קיבול למחמאות בשלב הזה...

@ultracrepidam

בנים מנסם להגיד לכן שהם בענין, ואתן רק נעלבות מזה...

וזה לא בהתלהבות, זה ברמז... באמת, תלמדו לקבל מחמאות

סתם רציתי לומר שזה באמת יכול להיות מביך ולא תמיד הזמן (לא נעלבתי... סתם הרגשתי רע שאני לא יודעת איך להגיב ואולי הוא מצפה ממני לאיזו תגובה מזדהה כשאני במקום קצת אחר)

אבל צודק

השקעת...

הנקודה השניה שהזכרת היא באמת נקודה חמה... לחבק מחמאות ולא לשלוח אותן באגרופים זו באמת אומנות...

היא באה עם משקפיים אחרי שבדייט ראשון היא הגיעה עם עדשות. אמרתי לה שיפה לה עם משקפיים.

סתאם ברור שלא אבל פעם הייתי עם עדשות בדייט ראשון ובשני עם משקפיים, אז הוא אמר לי משהו כמו "זה גם בסדר שתבואי ככה גם ככה ממש יפה לך"

יופי תיאמנו עמדות

אפילו שנראלי גם אני הייתי זורמת והייתי שוכחת מהנעליים...

עצרנו טרמפים ביחד, עלינו על איזה טרמפ שמשום מה לא שם לב שעלתה גם בחורה... אמר לו "בוא קדימה מה אתה יושב שם" שאל לאן הוא צריך וכו וכו... ושאלות משאלות שונות

אני כל הזמן צחקתי כי קלטתי שאין לו מושג שגם אני ברכב... 

קיצ רק כשבאנו לרדת ואמרתי "תודה" הוא פתאום הסתכל אחורה וקלט את שנינו, הסתכל עליו, הסתכל עלי בצורה קורעת ואז הוא נבח "יאללה מה אתם עושים תתחתנו כבר תראו איזה יפים אתם למה אתם מחכים???"

באותו שלב כבר שנינו היינו בערך ברצפה והוא ממשיך וממשיך "תקשיבו לאדם מבוגר תשמעו מה שאני אומר לכם תתחתנו כבר אין לכם למה לחכות" וכו וכו

יס מן

יצאנו מהרכב ובקושי עמדנו יציב לטרמפ הבא

לחילופין פעם עצרתי סתם טרמפים בטרמפיאדה והיה שם בחור חביב בלי קשר אלי, עצרו לנו והטרמפ ניסה לסדר מאחורה בכל מחיר שיהיה מקום לשנינו...

עד שהוא קלט "אה אתם לא זוג וזה?" גם אני לא ממש הבנתי על מה הוא מוסר את הנפש... חשבתי שבגלל הקורונה הוא לא רוצה שישבו מקדימה

נתקעתי מלא זמן בטרמפיאדה עם איזה בחור עד שהגיע טרמפ ששנינו עלינו עליו.

כל הנסיעה הנהג מנסה להוציא ממנו בכח באיזה שלב אנחנו ומתחקר כל אחד על קורות החיים שלו, וכל כמה שאלות מוודא שוב "אז אתם נוסעים ביחד"...? שנינו מאדימים ומסתכלים לכיוונים הפוכים.... באיזה שהוא שלב אשתו אומרת לו שיפסיק לחפור כי אולי לא נעים לנו כרגע לדבר על זה ולספר לו...

נראה לי הוא האמין שהתרגשותו הייתה לשווא רק כשירדנו לא באותו מקום...

רק כי אנחנו לא רוצים לחשוף שאנחנו בדייט, ורוצים שפחות יחפור, הוא פשוט לא האמין לנו!

באמת קורע

אבל נראלי שגם כשיהיה לי רכב אני אשמור סיטואציות כאלה כדי לשמור על מיקום הטרמפיסטית

או שלחילופין אני אסתפק בלהיות הטרמפ המארח.... נראה אם זה משתווה

ואישה מבוגרת יצאה ועצרה לידנו כדי להגיד לנו שהיא שמעה אותנו מדברים ושאנחנו זוג מאוד חמוד ובהצלחה.

מתי שזה על אנשים שיצנו איתם "וואי איזה הזוי הוא" אז בא ממקום מאוד מאוד רע ומאוד מתנשא. אז בנאדם שונה ממך ויש לו תפיסה שונה הרגלים וחסרונות אחרים... אז מה?? זה סיבה לצחוק עליו? (השרשור ספציפית מדבר על מקרים ולא על אנשם)

מטבע הדברים הסיטואציה של דייט יכולה להביא איתה מבוכות והזיות.... וכשמשתפים את הטעויות והמבוכות של עצמנו ושל אחרים זה סתם מכניס לפרופורציות בבחינת מי טו...

וגם סתם מצחיק

מסכימה

גם לא נראלי שהיה כאן סיפור שנתן למישהו רעיון כזה

סתם פשוט כיף לדעת שלא רק אני עושה טעויות ולא רק לי קורים דברים מביכים

או שזה סתם משהו נורא מצחיק שפוצץ את כל הסביבה שלי מצחוק אז למה לא לשמח עוד אנשים?;)

היינו באיזה מקום וקבצנית ביקשה שנביא לה מים רותחים בשני בקבוקים שהיא הביאה לנו (שהיא שומרת עליהם כבר תקופה ארוכה לפי מצבם, כמו הרבה בקבוקים שהיו בשקית הענקית לידה) מקומה 4 בבניין ליד

ואז זה היה לקחת את הבקבוקים לחפש את הפתח של הבנין לחפש מעלית לקלוט שאפשר רק לעלות במדרגות 4 קומות להגיע לקומה 4 לחפש את המיני בר שהיא דיברה עליו למלא עד למעלה (חטפתי קצת כוויה באצבע) ואז לרדת להביא לה את הבקבוקים....

אח"כ הלכנו לאכול אכילה רגשית ולא הפסקנו לחפור ולשאול את עצמנו מה עוד אפשר לעשות למען האנשים האלה שנשארים ברחוב כל לילה

לא גמרתי לצחוק

מה יש ליפעת לומר בענין? זה היה תרגיל שלה או משהו?

ראתה שזה דופק את הלנ"ו של שניהם

קמה ועשתה מעשה לא לנו לא לנו

ולכן סיפור כזה עושה לה בחילה 😅

מצד שני, אם היא לא היתה מתנגדת לתמונות זה גם היה עוזר למניעת מקרים כאלה... 

@מדרשיסטית20 אני צודק בפרשנות?.. 

(הכל בהומור כמובן)

למרות שיצא לי לשמוע מכמה חברות שאמרו שהלוואי שהיו יכולות להתחתן פשוט עם אחים שלהן אז זה לא כזה מזעזע אותי החיבור 

אפשר גם בגן הורדים 

ועם אחיות שלי וחברות בכללי

זאת מילה נפוצה אצלנו וכשאני אומרת שאני הולכת לדייט צריך לשאול איזה

פוטנציאל אמיתי תיאורטי אפילו

שמיים וארץ חח

וראיתי שם קרובת משפחה שגרה 200 ק"מ משם. באמת.

עד היום אין לי מושג מה היא איבדה שם.

לפני שלוש שנים בערך נסעתי לשבת אירוח אצל משפחה בצפון (אני גר ליד אשדוד) שמישהו המליץ לי. היה נחמד טילנו בשישי וכו'. 
בערב שבת אני בבית כנסת פתאום אני קולט שעובר אותי מישהו מהבית כנסת שלי שגר ברחוב לידי. נכנס לבית כנסת עם חבר שלו וגיסו. 
מה הסיכוי שאחרי שנסעתי שעתיים וחצי ו200 ק"מ אפגוש את השכנים שלי ?

כמה קלמזיות יואו

לפחות יש לך מה לספר לילדיך

חלקם הזויים על גבול הפליליים...ומפאת כבוד המקום לא אפרט את כולם...

וכמה יותר קלילים:

1. בחור שבכה לי בדייט (רחמי... באמת)

2. בחור שהיה בשוק שעומדת מולו בחורה ג'ינג'ית, כאילו ג'ינג'ים הם לא בני אדם... (נראה לי כבר סיפרתי את זה פה)

3. בחור שתוך די פגישה הבין שזה לא זה והציע לי את חבר שלו

4. אמממ יש עוד מלא בטוח אבל אלה עלו לי בשליפה עכשיו...

(בקצרה: בחור חסיד, שבשבילו 4 פגישות היו טו מאצ''' ולא הבין על מה אני מתלבטת ואיך זה הגיוני שאני לא קופצת משמחה מזה שהוא כבר רוצה לסגור... זה אשכרה הביא אותו לידי בכי... לפחות הוא נשוי היום אז המצפון שלי התנקה קצת)

בלי מים

1. בחורה בדייט ראשון. החלטנו שנקנה שתייה ונשב בגן ליד. הגענו לבית קפה בחוץ היא פגשה את חברה שלה ובעלה. היא התחילה לדבר איתם ואני עומד כמו מוזר ומחכה לה 5 דקות בבית קפה. 
2. בחורה אחרת גם בדייט ראשון. נראה שבשלב מסוים הבינה שזה לא מתאים לה והתחילה לשאול אותי שאלות שלא קשורות או שלא שואלים בדייט ראשון. כמו, איך פרויקט 252 ועם כמה בנות יצאתי עד עכשיו. אמרתי לה 12 אבל לא ציינתי שהיא 13. 
3. בחורה שלישית לפני הרבה שנים. פגישה ראשונה הסתובבנו בי-ם באזור מתחם התחנה. לקראת סוף הפגישה ניגשת אלינו צעירה בוכה בגיל תיכון ובוכה לנו שגנבו לה את הטלפון והיא לא מוצאת את החבר שלה וכו'. היא מתקשרת לחבר שלה מאצלנו בוכה ומקללת אותו. היא נראת לי בסדר, ספק שיכורה ספק על משהו. כך אנחנו איתה במשך כ20 דקות מחכים להוא, ואני כל הזמן דרוך עם היד על תרסיס פלפל בכיס (מתקופת פיגועי הדקירות ב-ם) על כל צרה שלא תבוא ממנה. בסוף הגיע החבר שלה וחברים שלו על אופניים בני דודים כנראה.
4. נפגשתי עם מישהי שחברה שלה פירסמה אותה בקבוצת ווצאפ. שאלתי את החברה על הגיל שלה אמרה לי, התאים לי. נפגשים כמה ימים אחרי הכל טוב ויפה מדברים נשמע בסדר. איכשהו הגענו למצב שאני אומר לה את הגיל שלה והיא מתקנת אותי. מסתבר שהבחורה גדולה ב-3 / 4 שנים ממה שהחברה שלה אמרה לי. עוד אציין שכמה חודשים אחרי זה ראיתי שהחברה שלה פירסמה אותה שוב באותו גיל שאמרה לי ולא תיקנה את זה.
יש עוד סיפורים אבל לא זוכר כרגע.

אבל יש לי איזה חבר מפעם שיש עליו כל מיני סיפורים - 

פעם הוא מצא תינוק נטוש

פעם הוא מצא מישהו שנרצח על ידי ארגוני פשע

פעם הוא הציל מישהו

לפחות חלק מזה היה בדייטים

וסיפור על בחור אחר על הצעת נישואים שהבחור ביקש מכמה חברים לעמוד בים עם שלטים, אחד מהם טבע (אבל שרד)

הגעתי ללובי של מלון, היה לובי ממש קטן אז החלטתי להתבשם מאוירה של ארץ ישראל ולחכות בחוץ ליד הכניסה.

בינתיים עוברת שם מישהי, ואני חושב "היא נחמדה, אולי זאת היא? הלוואי... אבל לא, היא הגעה ברגל, ואמרו לי שאבא שלה יקפיץ אותה לשם". בקיצור, מחכה ומחכה ומתקשר לשדכן (את המספר שלה לא היה לי. שידוך חרדי) ואחרי הרבה זמן מתברר שזאת אכן היתה היא שנכנסה וחיכתה לי בפנים.

גם כדי להוריד לבן אדם מהראש את החשש

שמא הוא הפסיד היכרות (במהלך האירוע)

וככה הוא יהיה מרוכז בריקודים ובשמחה

כידוע ששום שידוך פוטנציאלי לא נאבד

לא שהלכתי עד היום וחיפשתי שידוך

בחתונות ולא שאני חושב שככה הרבה עושים..

יש מי שייגש.

יש מי שלא ייגש.

יש מישהו שייגש רק כשהיא לבד.

יש מישהו שייגש כשהיא עם חברות ויבקש לדבר איתם בנפרד.

בקיצור, הכל פתוח, לא ניתן לדעת..

ייגש?

איך הוא ייגש?

למען ה'

בחור דתי אחד

אני לא הייתי מעז

ובעצם...

1. החלפת מבטים הדדית לא תורמת אם אין התקדמות להיכרות.

2. יש הרבה ביישנות, צריך מתווכים בתוך האירועים האלה שיסייעו.

3. לא להציק למי שלא בעניין שלך בהנחה וכבר פנית. אמרה לא.. הסבה מבט לצד השני ... תבין שהיא לא מעוניינת בך. נקודה.

4. עדיף שלא להגיע בחבורות כי אז נדבקים אל המוכר ופחות משתלבים..

זהו בנתיים

יש מי שמצליח להתגבר על זה?

איך?

ונשמע שזה באמת לא פלטפורמה שמתאימה לכולם.

או לגשת או לא

זה מביא לי עצבים 

מבחינתי זה לא רלוונטי

למה שאני אצא עם מישהו שאפילו לפנות אלי לא מסוגל? 

אם הוא מתבייש שישלח צד ג זה גם בסדר

אבל אם כלום אין עניין סתם לבהות 

זה סתם מתסכל

אני כמתמודד עם הפרעת מצבי רוח לא אהבתי את הראיון כי כביכול הוא מציג שנישואיו עם אשתו המתמודדת פירקה אותו ואת משפחתו.

זה לא המצב שלי וחשוב היה אולי לציין את זה בראיון שיש מתמודדים, גם עם הפרעות מצבי רוח שכן מקימים משפחות ומביאים ילדים וחיים לצד המחלה.

במיוחד שהבאת את זה דווקא בפורום לנ"ו, המודעות היא דבר מאוד חשוב כשלעצמו וחשוב לדבר על זה אבל חשוב גם שלא לגרום נזק ולהפוך את כלל אוכלוסיית המתמודדים בהפרעות מצבי רוח לפסולי חיתון.

לק"י

(לא ראיתי את הכתבה, אבל קראתי כתבה איתו. כואב מאוד, אבל לא ברור לי למה החלטת להביא את זה פה....

אני מקווה שכולם יודעים שלהנשא למישהו עם התמודדות רצינית זה עניין שמצריך בירור. אבל לקחת את זה ישר למחשבות של חיים קשים זה גם לא נכון. בטח כשמדובר על סיפור של לפני הרבה שנים, והיום יש יותר מודעות ויותר דרכים לטפל).

אני חושבת שדווקא הוא הביא את זה להתבוננות על היאחזות בקושי למרות הכל 

אבל בעיני זה מרתיע יותר ממועיל.

ממה זה אמור להרתיע?

מאנשים שמתמודדים עם הפרעה נפשית כלשהי?

היה ברור לי שמסופר על מישהי שבקצה של הסקאלה של התמודדות נפשית. לא חשבתי לרגע על הכללה ביחס לכל המתמודדים. אני גם לא רואה שכתבתי ביחס מכליל כלשהו.

לק"י

ונראה לי שפספסתי את מה שכתבת או שלא קראתי לעומק.

הוא נאחז בקשר בצורה טוטאלית וזה מזכיר לי את העוצמות של קשר זוגי ועד כמה הוא חזק ומשמעותי.

זה פותח לי את הראש ביחס לזה...

בתור רווק לפעמים יוצא לחשוב על קשר כעניין פונקציונלי, כאמצעי למשהו אחר.

עצם הרעיון שקשר הוא עניין תכליתי שעומד בפני עצמו הוא לא עניין מובן מאליו בשביל רווק.

ואפשר להוציא מזה עוד דברים ביחס לפלא הזה שנקרא קשר זוגי.

נשמע הגיוני מה שאתה אומר.

הבאתי את זה בפורום לנ"ו כי הדגש שלי לא היה ביחס אליה, אלא ביחס אליו.

הוא מתאר האחזות בקשר בצורה טוטאלי וזה הזכיר תחושות שקיימים בי ואני מזהה בזולת, במינונים שונים לגמרי כמובן.

מפליא אותי עד כמה קשר זוגי יכול להיות חזק ועד כמה בנאדם אוחז בו. זה לא נתפס.

בנוגע לפירוק המשפחה, נראה שלפני שהיא "פירקה" את המשפחה היא "התפרקה" בעצמה

למה צריך לציין את זה? זה לא ברור שנכות מאה אחוז ונכות 10 אחוז זה לא בר השוואה?

כלפי הרב בני וורצמן עצמו אין לי טענה בכלל, הוא נחשף והוא מגלה אחריות על הפצת המודעות לכך.

יש לי בעיה כשמעלים את הנושא בפורום הזה, לא היה ברור לי למה, וזה עלול לפגוע באנשים דיכואניים כאן או מאני דיפרסיים או סכיזו אפקטים ומה שהוא מתאר זה דבר שמלכתחילה היית נכנסת לקשר נישואין איתו ברמת התפקוד הזו?

עזבי שזה התפרץ אצלה אחרי הנישואין, כשאת שומעת את התיאור של התפקוד הזה, היית מתחתנת עם מישהו שאומר לך שיש לו דיכאון? אולי זו מלנכוליה בלי אחוזי נכות בכלל? סתם לוקח ציפרלקס פעם ביום לא מעבר, לא ילחיץ אותך לצאת איתו אחרי התיאור.

וזה לא שכולם מבינים שהתמודדות נפש משתנה מאדם לאדם, רוב האנשים לא בעולם הזה בכלל ואני חושב שלהעלות תיאור כזה לפורום לנ"ו  זה לא בסדר, זה הופך הרבה מאוד אנשים כאן לפסולי חיתון.

עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י"ב בשבט תשפ"ו 0:56

אני מבין שנושא רגיש אז לדבר אותו בצורה מותאמת ורגישה.

אבל מה ההגיון לא לדבר בכלל?

אדרבה, כאשר מדברים בצורה מותאמת ורגישה אנשים זה מנרמל את התופעה. כאשר נמנעים לדבר על משהו הוא נשאר טאבו.

ממש אין הכוונה להכליל את כל סוגי התמודדויות השונים.

ממש גם אין הכוונה להזהיר אנשים להכנס לזוגיות בגלל ההתמודדות או רמת תפקוד מסויימת.

בכלל, לא היתה שום אמירה פרקטית ביחס לכניסה למערכת יחסים עם מישהו שמאובחן בהבחנה כזו או אחרת.

עצם ההתמודדות של הרב בני היתה נשמעת לי מרתקת, גם בלי השלכה או אמירה כלשהי.

למה זה בפורום לנ"ו?

כי זה מדבר על קשר זוגי. מכאן שכל אחד יפתח תראש שלו לאיזה מסר לצאת עם זה.

ההנחת היסוד הכל כך ברורה אצלי, היתה ועודנה, שכל אחד יכול ללמוד משהו מהסיפור הזה כי זה סיפור מעורר השראה.

אוסיף שלדעתי היתרון הגדול בפורום הוא היכולת לדון באופן אנונימי ובתקווה מכבד אודות דברים שהיינו חוששים לשאול באופן ידוע.

לא אהבתי את הקישור לעניין בפורום לנ"ו כי בעיניי זה גורם נזק והתיאורים בקישור יהפכו אנשים עם דיכאונות לפסולי חיתון.

אתה אומר קכל אחד יפתח את הראש שחו וכו' אבח רוב האנשים אינם בעולם הזה של מחלות הנפש ולהביא תיאור של אשה לא מתפקדת ושחוסר התפקוד שלה פירק את בעלה ומשפחתה ואחרי הרבה שנים גם התגרשו בסוף זה לא סיפור הצלחה ומה שאני הייתי מסיק מהסיפור לו הייתי רווק צעיר מהסרטון הזה זה שאוי ואבוי לי אם אשא אשה עם דיכאונות.

זאת החוויה סובייקטיבית שלך ביחס לראיון ואני מקבל את זה לגמרי.

בודאי שהחוויה שלי לא עולה על החוויה שלך, אבל גם החוויה שלך לא שווה יותר מהחוויה שלי ביחס לראיון.

לא חושב שנכון להכליל את החוויה שלי או את החוויה שלך על כלל האנשים או משתמשי הפורום.

לגופם של דברים - מסתבר לי שמי שיש לו דעות קדומות על התמודדויות נפשיות יהיה לו את החששות שהזכרת עם הראיון הזה או בלעדיו.

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך - 

אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.

לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.

לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -

התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.

יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).

למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?

אין מה להתבייש. 

אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?

אתה "מהגר תרבותי". 

השפה שלך, ההגדרות שלך - זה משונה ממה שאני רגילה.

ומאיך שאתה מתאר את עצמך כאן - כנראה שלא הייתי מבררת אפילו, למרות שבפועל יש מצב שאנחנו כן קרובים בדעתוינו לגבי חינוך וערכי הבית וכו'.

אתה צריך לשים לב איך אתה מציג את עצמך, ואיך אני קוראת את זה..

לדעתי אתה לא באמת חרדי. כלומר, אולי חזרת בתשובה דרכם. אבל אתה לא. סביר להניח שגם היית בצבא שזה נקודה לשלילה (לצערנו) אצל נשים חרדיות צעירות.

הייתי במקומך שוקל לקחת כמה ימים בישיבה חרד"לית או מקום דומה (אפילו לעבוד שם, לאו דווקא ללמוד) כדי לראות אם זה הכיוון שלך. לא בשביל ללמוד שם, פשוט כדי לראות אם האופי הזה של חיים ומגזר מתאים לך. אם כן זה יפשט לך את ההליכים.

יכול להיות שתגלה שאתה עדיין רוצה להיות חרדי בסוף. זה בסדר. אבל לדעתי שווה לך לבדוק חלופות סרוגות ולגלות אם הלב שלך שם.

מצב מאוד מתסכל ומבלבל, אבל חשוב שתדעי שזה קורה להרבה מאוד אנשים.  אתם אחרי השלב הראשוני. התחושה הזו ש"ירד לך" יכולה להיות פשוט ירידה במתח הרגשי אחרי שיא ההתאהבות.

ציינת שאת מרגישה באויר שהוא כבר מתכונן להציע נישואין.

בקשר של חודשיים בסהכ, זה קצב מהיר מאוד. כשצד אחד "רץ" קדימה והצד השני עוד בתהליך בחינה, נוצר פער שיוצר לחץ פנימי.

את צריכה לשאול את עצמך - האם ה"רתיעה" היא ממנו, או מהמחויבות הכבדה שפתאום מונחת על הכתפיים שלך?

אולי הגוף מגיב בנסיגה כדי להגן עלייך מהמהירות בה הדברים מתגלגלים.

בחודש הראשון אנחנו מאוהבים ב"דמות" שבנינו לעצמנו. כשהערפל מתפזר, מתחילים לראות את האדם האמיתי.

האם יש משהו ספציפי (התנהגות, ריח, צורת דיבור, משהו באופי, בדמות, אולי במחשבות על העתיד המשותף, על האחריות והתמודדות עם החיים האמיתיים, פרנסה, בית) שמפריע לך?

מה אפשר לעשות עכשיו?

1) קחי מרחק של יומיים-שלושה: אל תיפגשו. תראי אם את מתגעגעת או מרגישה הקלה. הריחוק עוזר להבין מה חסר.

2) בדיקת ערכים: תשאלי את עצמך – מעבר ל"משיכה", האם הוא אדם שאת מעריכה? האם טוב לכם ביחד ביומיום?

3) אל תמהרי להחליט: את בת 22, אין שום סיבה לקבל החלטות גורליות (כמו חתונה) אחרי חודשיים כשאת בספק. מותר לך לקחת את הזמן.

זה מאוד תלוי אישיות ותרבות, אבל יש מקומות שחודשיים זה לגמרי הסטנדרט לפגישות. כמובן אם מרגישים שצריך עוד זמן אז סבבה, אבל בעיניי לא נכון להציג את זה כתקופה קצרצרה.

לפותחת- הייתי ממליצה לשתף אותו שאת לא ממש בקצב שלו. כמובן לא צריך לומר ש"ירד לך" ממנו, אבל כן שיבין שאתם לא באותו קצב.

וכן לעשות פגישה, אפילו ח"פ (יש מקרים שזה לגמרי מספיק) שתעזור לך לזקק את התחושות שלך.

תכתבי אזור בארץ, מאמינה שיהיו כאן המלצות 

בהצלחה!

לגבי הצעה אסביר לו שצריכה עוד קצת זמן

השאלה היא מה אני עושה עם עצמי בזמן הזה..

ותודה, אני מאזור הצפון 

האם הרתיעה היא ספציפית ממנו, מהקשר הזה,

או משהו כללי יותר.

זה בהחלט משהו שיכול לקרות.

ואגב

 אני לא בטוחה שנכון לא לשקף לו את זה. אם זה מה שאת מרגישה, את כנראה מבטאת את זה בצורה לא מודעת. לדעתי, קשר אמור להיות מקום של פתיחות, של כנות - שבו מרגישים בנוח להגיד - אני מרגישה שיש הרבה פוטנציאל בקשר שלנו, אבל פתאום אני מוצאת את עצמי בחששות, שאני לא יודעת בדיוק מה הם ואיך להתמודד איתם, ושזה שלב שאת צריכה לעבור לפני שאת מוכנה לעשות את הצעד הבא.

הוא לא חייב לתת לך פתרון, אבל עצם השיתוף יוצר איזשהו אינטימיות.

לגבי המלצות - את צריכה למצוא מישהי שמתאימה לך. 

קודם כל לשקף לו את זה

שאת שמחה בקשר שלכם ואת רוצה להמשיך טוב לך איתו

אבל את מרגישה שאת לא בקצב שלו ושאת לא יודעת למה

ואת צריכה עוד זמן לעבור תהליך/בירור עם עצמך

הרבה פעמים עצם זה שאת לא מפחדת מלומר לו את זה זה כבר פותח משהו בנפש ואת אולי תביני יותר מה קרה

ואם לא אז באמת שווה פגישה עם מישהו חכם בתחום או איש מקצוע

לנסות להבין אותך ומה חסום לך או חסר לך

המון בהצלחה

יש סיכוי שאני מפחדת לפתוח איתו את זה דווקא בגלל שזה יקרב ביננו.

צריכה כאן בירור רציני עם עצמי..

פשוט לומר שצריכה עוד זמן.

בהצלחה!

ובכל מקרה ומקרה זה הוביל למסקנה אחרת.

הרבה פעמים כשמגיעים לשלב ההחלטות אחד מבני הזוג (או שניהם) יוצר משבר בתת-מודע, והתוצאות של המשבר מובילות להכרעה לכאן או לכאן.

בפעם הראשונה, ארוסתי דאז יצרה משבר שלאחריו יצאנו להפסקה בקשר ונפרדנו.

בפעם השניה, התכוונתי להציע נישואין וכשהיא הבינה את זה היא יצרה משבר שהוביל כל אחד מאיתנו לכיוון ההפוך.

שלאחריו היא התחרטה על המשבר ומאד רצתה להתחתן ואני נכנסתי למומנטום שלילי ביחס לקשר שהוביל בסוף לפרידה.

בפעם השלישית (אשתי כיום), חשבתי שהיא יוצרת משבר ובדיעבד התברר שאני זה שיצרתי משבר מדומיין, אבל זה עזר לאשתי להוריד את החסמים האחרונים שהיו לה, ובסוף אותו היום הגענו להכרעה חיובית.

אז ההמלצה שלי היא לעצור ולחשוב עם עצמך מה גורם לך להרגיש כך, ואפשר גם להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך טוב ושאת סומכת על דעתם.

הוא יכול לעזור לבנות עוד קומה בקשר.

דווקא שיוצאים מהפוצימוצי הכיפי של הקשר ואומרים דברים טיפה פחות נעימים אז זה באמת קשה, אבל לטווח טיפה יותר ארוך - זה בדיוק מה יכול לבנות את הקשר.

את יודעת להצביע על נקודת זמן בה התשוקה ירדה?

ייתכן שזה פחד מהעמקת הקשר כמו שכתבו פה, וייתכן שהיה מאורע ספיציפי שהשפיע. אולי התנהגות מסויימת מצידו? 'וידוי' שלו שהוריד לך וכו'. משהו ששיתפת והרגשת שהוא לא מבין אותך?

או שזה דווקא בגלל דריכה במקום וחוסר העמקה רגשית שאת מצפה לה והיא לא מגיעה, ואת מרגישה קשר תקוע מבחינתך למרות שמצידו זה לא מפריע להתקדם...

אני סתם זורק פה השערות.

תנסי לנתח בעצמך מה ומתי השתנה. כך או כך זה יקדם אותך. אפשר ללמוד מזה המון על עצמינו ועל הדינמיקה עם האחר. 

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.

ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.

אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.

עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.

השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?

אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..

לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.

סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.

יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..

יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.

ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.

אם את שואלת כאן שאלה רפואית, מה ההשפעות של העישון עליו ועל סביבתו - זה לא המקום הנכון.

אם את שואלת איך זה משפיע על הזוגיות - זה כבר תלוי בך.

כמו שכל דבר אצלו יכול להשפיע -

איך הוא נראה, מה הוא עשה\עושה בחייו, מה התוכניות שלו לעתיד וכו' וכו' -

יכול להיות שאלה דברים טובים ומקסימים בעינייך, אבל בעיני זה ממש לא מה שאני מחפשת.

[ורק רוצה להעיר לעניין האהבה: האם זה האדם הראשון שכלפיו את מרגישה כך? איך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלך?]

אתה כנראה בוגר מספיק כדי להבין שאנשים לא תמיד נכנסים לתבניות, ותוכל להפעיל את שיקול הדעת שלך כדי להחליט האם החריגה מההגדרות שלך זה משהו שאתה מוכן לנסות או לא, לפי הנתונים הספציפיים. אם השדכן נדבק אך ורק להגדרות היבשות, מה אנחנו מרוויחים מזה שיש בן אדם שעומד מאחורי זה?

פשוט  אני מרגיש שהשדכנית שפניתי לה מחפשת משהו שאחד לאחד תואם את מה שאמרתי וזו שיטת עבודה שאני לא בהכרח חושב שבאמת היא הכי נכונה והיא גם לא מזמנת הצעות רבות

לא מכיר שיש בלעדיות אצל שדכנים...

אבל בהנחה שצריך לבחור אז

לרוב באמת עדיף השניה, כי שידוכים מוצלחים הם לא תמיד (או אפילו לרוב לא) זוג שמתאימים בול, אלא זוג שפשוט יש התאמה וטוב להם ביחד

אבל יש פעמים שאתה בלי יותר מידי כוח ללצאת לדייטים, ואתה מעדיף רק לקבל הצעות שהם ממש מתאימות ומדוייקות, כי אז יש כביכול יותר סיכוי שהקשר יצליח לחתונה וגם אם לא לפחות הוא יהיה טוב ופחות דורש...

לא יודע אבל אם הייתי אומר התאמה דווקא מבחינת רשימה או פרטים שכתבת, אלא יש פשוט שדכנים כאלה שיש להם חוש חזק והם מצליחים לקלוט טוב אנשים ולקלוע להצעות שממש מתאימות להם