הלכה מהגמרא, מהבית יוסף ולימוד מהמשנה ברורה.צע
הייתי שמח ללמוד הלכה מהגמרא או על כל פנים מהבית יוסף(לא בשביל לגשת למבחן, אני לא ברמה..)
אבל יש שני קשיים עיקריים 1. יכולת הבנה. (יש לא מעט סימנים קשים עבורי) 2. זמן.
אז השאלה שלי היא למשל בחלק אורח חיים.

מה לדעתכם יותר פשוט ללמוד לא רק משנה ברורה אלא גם בעה עם הבית יוסף? תפילה ברכות שבת או מועדים?
אפשר גם לבחור חלקים מתוכם (סתם דוגמא בלי באמת להכיר - תפילת שמונה עשרה ונטילת ידיים..)
או להפך, לציין מה לדעתכם נחשב קשה יותר שמוטב ללמודו רק עם המ"ב..
---רב שמואל
צריך רק לסלק אותך, טרול.
זה הכל.
להתחיל בהתחלהחסדי הים


נראה לידעתן מתחיל

שהלכה לומדים מספרי פסיקה וסיכום,

ידיעת תורה לומדים ממשני תורה,

והלכה בעיון לומדים מתחילת הסוגיה.

 

אם רצונך לדעת מה נכון לעשות בכל רגע, ספרי הלכה עכשוויים יהיו המענה האולטימטי לענ"ד. ממליץ ללא ניסיון על אוהלי הלכה.

אם רצונך ללמוד הלכה בעיון על מנת להבין סוגיה לעומק ובעתיד לקבל את יכולת הפסיקה, חושב שנכון להתחיל מהגמרא, דרך הראשונים והאחרונים כולל הבית יוסף כסיכום אמצעי ופסיקה כוללנית.

 

דרך אמצעית היא ללמוד משנה ברורה / כף החיים / רמב"ם וכדו' (קשה לראות אותם באותו המשפט~). נותן בסיס יציב וידע ברור בקלות יחסית. אך פחות מקדם יכולת פסיקת הלכה והבנה לעומק וגם לא מלמד הלכה מעשית בתחומים רבים אלא יותר לכיוון היקף ידע תורני ויציבות.

 

ולפשטות הנושא למוזכרים - ממליץ על ברכות, מועדים ולבסוף שבת, לפי סדר זה. אם כי אולי שבת צריך להיות אמצעי.

לא בטוח שעניתי בדיוק לשאלה, מקווה שבכל זאת נתן כיוון.

---רב שמואל
שכה תתרסק כמו הבניין המדומה שאתה בונה לצורכי רמאות!
זה פשוט לא נכון משום כיוון. מחילהנחשון מהרחברון

אתה ממליץ על סדרת ספרים לא קיימת. 'אהלי הלכה' שכל מה שיצא זה חוברת קטנה על הלכות חנוכה.

 

בבהילו יצאה מבית המדרש עם בעיות ניסוח, עיצוב וסידור כשכל מהותה לנגח ולהתנגח בפניני הלכה וברב מלמד על כך שהוא לא הולך על פי גדולי ישראל כשאת החוברת הזו הוציאו בלי לספר לרב יעקב אריאל כי ידעו שוא יגיד להם לא.

 

הלכה לא לומדים מספר פסיקה וסיכום. (וכתבתי אחד כזה) או יותר נכון - אם אתה צריך תשובה הרגע אכן ספרי אחרונים נותנים מענה.

 

ללמוד הלכה בלי להבין אותה זה נורא ואיום. על כגון אלו נאמר תנאים מבלי עולם שפוסקים הלכה מתוך משנתם ועיין למהרל מפראג בנתינבות עולם נתיב התורה סוף פרק ט''ו שמאריך בחומרא של זה באופן א]ילו קיצוני ( שעדיף שאדם יטעה העיקר שיפסוק מהגמ' והראשונים מאשר שיפתח טור/רמבם (ספרי הקיצורים של זמנו) ויפסוק מהם...

 

בסיס של בסיס של לימוד הלכה זה להכיר את פסיקת השו''ע ואת הנושאי כלים. 

כף החיים למי שלא הולך לפיו הרבה פחות מרכזי. רמב''ם אינו רלוונטי כלל ללימוד ההלכה למעשה אפילו תימנים לא עצרו ברמבם. הוא לא עוד ראשון, הוא רשון חשוב מאד וברור אבל הוא חלק מהעיון בסוגיא לא כדרך לעבור על הלכות. משנה ברורה הוא כן רלוונטי להלכה למעשה, הפניני הלכה, הילקוט יוסף, ועוד הרבה ספרים...

ספציפית על שבת הייתי ממליץ לאשכנזים אם כבר שש''כ (כולל הערות!) לספרדים חזון עובדיה/מנוחת אהבה

 

מבחינת סדר הלימוד ברור ששבת קודם. ברכות זה דרבנן, ולשנות ממטבע ברכה שטבעו חכמים זה בקושי דרבנן. גם אם עשית 'פאדיחה' אתה יחסית 'מכוסה'

 

שבת לעומת זאת העיד המשנה ברורה בהקדמתו בשם היערות דבש שמי שלא לומד הלכות שבת על כל פרטיהם - וודאי יחלל שבת ובאיסורי סקילה עסקינן

 

ברור שתחילת הלימוד הוא הלכות שבת

אני גדלתי בבית דתי וכשלמדתי ב''י שו''ע משנ''ב ואחרונים - גיליתי כמה לא ידעתי לקולא ולחומרא

מועדים כיוון שהם על ציר הזמן משה תיקן להם לישראל שיהיו עוסקים 30 יום קודם הרגל בהלכות הרגל... 

אשריך על הפירוט !דעתן מתחיל
נראה לי שכמה דברים התפספסו.

תחילה, אני אכן לא מכיר את אוהלי הלכה וציינתי זאת. קניתי פעמיים את הלכות חנוכה בשביל להכיר ולצערי לא הגיע אלי. שגיאות כתיב ועיצוב לא ממש מפריעות לי. המלצתי, כי זו סדרת ההלכה העכשווית שאני יכול להמליץ עליה, לצערי פניני הלכה כבר אינה כזו. מוזמן להציע המלצה שלישית. לא באתי להתנגח באחרונה, פשוט כבר אינני יכול להמליץ עליה.

אני חולק עליך. הלכה עבור פסיקה לומדים כך ולעומק, וכתבתי זאת. הלכה פשוטה, קרי: לדעת מה לעשות, לא לומדים משו"ע היום, פשוט כי הרבה נושאים לא היו בזמנו (התפתחות העולם, א"י ומדינה ועוד ועוד) ולעדות השונות יש פסיקות מאוחרות יותר שלפעמים חלוקות עליו. כך שאם תלמד רק שו"ע, לא בהכרח תדע מה לעשות. לשם הדוגמא, האחד ילמד שו"ע על בוריו והשני פניני הלכה - מי ידע מה לעשות בפועל טוב יותר?

את הרמב"ם הבאתי כדוגמא ללימוד עבור ידע רחב בתורה, לא עבור הלכה למעשה. אנא העמק בדברי.

את סדר ההלכות שציינתי הבאתי לפי סדר פשטות הלימוד, את זה חיפש פותח השרשור. אם יתחיל הוא מהלכות שבת ונשמע שהלכות אלו גדולות עליו כרגע, כלל לא בטוח שימשיך ללמוד הלכה בדרך המלך.

מקווה שעניתי.
גם אתה ארור מאוד!!רב שמואל
אין סדרה כזו. יצא רק ספרון אחד. אתה מתייחס לזה כסדרהנחשון מהרחברון

למרות שמעולם לא ראית את הסגנון, את התוכן, את העריכה ואפילו המוציאים לא ראו דבר מלבד חנוכה. זה קידום אג'נדה. לא המלצה

 

אני מכיר הרבה אנשים שלמדו רק סיפרי קיצורים. השולחן ערוך נותן כללים. ברור שלא מספיק רק שו''ע. אבל בלי בכלל זה פשוט לא זה. שוב, על כך הבאתי את דברי המהרל עיין שם

 

לגבי הרמבם. הבנתי את כוונתך אך שמת אותו באותה קטגוריה עם המשנ''ב והכף החיים שזה פשוט... לא הולך ביחד

 

אכן, לא שמתי לב שהוא חיפש הדרגה של הקושי. אבל גם אז המלצתי בעינה עומדת להתאמץ יותר ולהתחיל מהלכות שבת. ברכות יותר מסובך

 

 

 

מקבל שזו אינה סדרה כעתדעתן מתחיל

אך אתה מתווכח עם עצמך לטעון שאני מקדם משהו שאינני. אין לי משהו מיוחד כלפי אוהלי הלכה, פשוט אין לי כרגע המלצה אחרת. מוזמן להציע. לבינתיים, זו אכן נשארת המלצתי. אפשר להתחיל מהלכות חנוכה (:

 

קיצורים? אתה מתכוון אולי "הלכה". כי הלכה היא לדעת מה לעשות, וזה בדיוק מטרת הספרים הללו. גם ר' יוסף קארו, הרמב"ם, הטור והמשנה ברורה כתבו "ספרי קיצורים" - זו הרי הייתה מטרתם. על הרמב"ם יצאו לא מעטים על כך כי הוא "קיצר" את הלימוד, את כללי לימוד הלכות פסיקה השו"ע כתב בבית יוסף ובכסף משנה וכן הלאה. הסיבות שהם אינם כיום "קיצורים" היא כי ההלכה נוגעת בתחומי חיים נוספים וכי פסיקות האחרונים אינם תמיד תואמות.

 

אתה מעוניין שילמד כללים בשביל שיוכל להקיש מהם למקרים אחרים. ובכן, זו פסיקה הלכה, לא ידיעת הלכה. וזה אכן חשוב למי שבא ללמוד פסיקת הלכה. מי שרוצה לדעת רק מה לעשות כרגע - לא זו הדרך הטובה ביותר להבנתי.

 

לרמב"ם, אכן, וציינתי גם את זאת.

 

נשאר חלוקים גם על ברכות ושבת ~

כרגע אין אהלי הלכה. לא קייםנחשון מהרחברון

אני ממליץ על הסדרה שאני אוציא עוד 20 שנה. זה לא קיים (המלצתי עלילקוט יוסף ועל פניני הלכה גם אם לדעתך הוא לא לגיטימי)

 

ואכן ללמוד הלכה משו''ע בלי ב''י גם השו''ע לא התכוון לזה וכתב את זה מפורש. (שהשו''ע הוא רק קיצור חזרה למי שלמד ב''י לחזור על כל השו''ע פעם בחודש או בכמה חודשים... רבי יוסף קארו לא התכוון שתקרא שו''ע כדי לדעת מה לעשות)

גם הרמבם והטור (לפי הסבר המהרל שאמנם מעט תמוה) לא התכוונו שתקרא אותם ותדע מה לעשות.

 

אני מעוניין שילמד שו''ע לא כדי ללמוד כללי פסיקה אלא כדי שהוא יבין טוב יותר את מה שכתוב בילקוט יוסף או בפניני הלכה...

 

לגבי הרמבם. הבעיה שלי היא לא הרמבם אלא ההשוואה למשנ''ב שהוא בהחלט ספר הלכה לעומת הרמבם שהוא כבר לא ספר הלכה (שניהם הלכה רק שמהמשנב אפשר לפסוק למעשה בהמון כמעט בהכל למעט חשמל ומהרמבם לא.)

 

הלכות ברכות הן מהקשות באורח חיים (אם אתה לומד עם ב''י) בעיקר בגלל חוסר הבהירות בדוגמאות וסוג של 'שיח חירשים' בין הפוסקים והראשונים כשכל אחד מדבר על מציאות אחרת בה הפרי גדל/נאכל.

 

יש המון המון המון המון המון המון מקום לשיקול דעת של הלומד (למשל 'תורתא דנהמא' מתי יש מתי אין? תלוי תרבות וסוג הלחמים שעושים בכל מקום. עד היום כל הוויכוחים מה מברכים על לחוח מבוססים על 'זה כן תורתא דנהמא' 'זה לא תורתא דנהמא' הגדרות של היסח הדעת, של עיקר וטפל אובייקטיבי וסובייקטיבי.הלכות שבת מעט ייותר מורכבות אבל מאד מאד מוגדרות. יש שורה תחתונה חד משמעית. אין את זה בברכות ולהתחיל ללמוד מדבר 'נזיל וגמיש' כמו ברכות הלכה זה פשוט מסבך את החיים

 

 

ילקוט יוסף זה נהדרדעתן מתחיל

אך לפוסקים לשיטת הרב עובדיה. לכן לא יכולתי להמליץ. אתה מוזמן להמליץ על פניני הלכה, אמרתי אחרת? גם לא אמרתי שאינו לגיטימי. אמרתי שאני איני יכול להמליץ.

 

אאלץ לחלוק על פרשנותך למהר"ל. ביותר מכך בפשטות חלק מגדולים אלו כתבו זאת במפורש בהקדמותיהם או בספריהם השונים. ויש דוגמאות רבות נוספות ב"ה בכל דור ודור.

 

ללמוד שו"ע כדי להבין טוב יותר את פניני הלכה - אני מניח שכוונתך להבין מהיכן נובעת פסיקת פניני הלכה ולמה כך או אחרת ומי סובר כך ומי אחרת, הרי גם ציינת לא ללמוד שו"ע ללא ב"י. ובכן, אז ראוי להתחיל כבר מהגמרא, לא כך? אולי גם מהתורה. וזה מה שכתבתי - כאשר רוצים לדעת לפסוק. קשה לי להאמין שיש מי שלא מבין מה לעשות לאחר שהוא לומד פניני הלכה, ואם יש מי שכזה, ללמוד שו"ע זה הדבר האחרון שיקל עליו...

 

אנחנו חוזרים פה על נקודות אז אשאיר אותן כך.

כתבת על ברכות ושבת מניסיונך וזה נהדר. ניסיוני, מה לעשות, לימד אותי אחרת.

 

אני מבין שדרכך היא הבנת ההלכה לעומקה, אשריך. אכן זו דרך טובה וחשובה. כתבתי שיש דרך לימוד נוספת שהיא בפשטות ללמוד מה לעשות, וציינתי אותה כי אינני בטוח מה חיפש פותח השרשור. אני לא בטוח על מה אתה חולק.

קראת את המהרל? אני מניח שלא. כבר 3 הודעות אני מפנה אותך ואתהנחשון מהרחברון

מתעלם. אני אביא אותו לכאן ותגיד לי אתה אם זו פרשנות שללי או שזה כתוב מפורש (מביא את הקטע הרלוונטי ממליץ לך מאש מאש ללמוד את כל ההקשר)

 

מדגיש כמה משפטים...

 

ועוד שם התנאים מבלי עולם מבלי עולם סלקא דעתך אלא שמורין הלכה מתוך משנתן תניא נמי הכי וכי מבלי עולם הן והלא מיישבי עולם שנאמר הליכות עולם לו אלא שמורין הלכה מתוך משנתן. והא דמקשה וכי מבלי עולם ולא תירץ דהכא איירי שלא שמש תלמיד חכם. זה אינו קשיא דאף על גב שיש בו הדברים האמורים למעלה שהוא בור ועם הארץ וכל הני דברים דלעיל, מכל מקום מבלי עולם אינם נקראים. ומתרץ מפני שמורים הלכה מתוך משנתן כלומר שמורים אף שאינו יודע עיקר טעם המשנה, ובזה מבלין העולם כי העולם עומד על התורה, ואין זה נחשב תורה כאשר אין יודע בירור טעם המשנה והתורה שהיא להורות המעשה הוא עיקר תורה ועל זה העולם עומד, ולכך כאשר מורין הלכה מתוך המשנה לא מצד השכל הברור הם מבלי עולם שעומד על התורה.

ורש״י ז״ל פירש שמורים הלכה מתוך משנתן ומבלין העולם בהוראת טעות, דכיון דאין יודעים טעם המשנה פעמים שמדמים לה דבר שאינו כך, ועוד שאינם יודעים מחלוקת התנאים ולפיכך מורים הוראות טעות כך פירש רש״י, ואין הפירוש כדבריו כלל, כי מה שאמר שמורין הלכה מתוך משנתן משמע הלכה שהיא אמת ולא שייך לומר הלכה של טעות, והוי ליה לומר רק שמורין טעות מתוך המשנה.

אבל הפירוש כמו שאמרנו, כי עיקר התורה כאשר הוא מורה הלכה למעשה ודבר זה ראוי שיהיה יוצא מן התורה אשד התורה היא שכלית, ודבר זה הוא התלמוד שהוא שכלי ומזה ראוי שיהיה יוצא ההלכה למעשה, ודבר זה כודאי קיום העולם שעומד על התורה, ולפיכך התנאים שמורים הלכה מתוך המשנה הם מבלי עולם.

אבל בדור הזה אם היו פוסקים הלכה מתוך המשנה היה זה די, כי המשנה היא ראשית לתלמוד והתחלה אליו, אבל אין פוסקין הלכה מתוך המשנה שהיא עשויה לתלמוד כי התלמוד הוא פירוש המשנה, רק שהם פוסקים הלכה מתוך הפסקים אשר נתחברו להורות הלכה למעשה ולא נעשו ללמד אותם רק לפסוק מהם, ודבר זה יותר רחוק מן הרעה והראשונים כמו הרמב״ם זכרונו לברכה והטור זכרונו לברכה, אף על גב שגם הם חברו הפסקים בלא בירור לא היה דעתם רק להורות פסק ההלכה ואשר הוא עולה מתוך התלמוד.

אבל לפסוק האדם מתוכה מבלי שידע מאיזה מקום יוצא הדין רק הלכתא בלא טעמא לא עלה על דעתם ועל מחשבותם, שהרי אמרו כאן הפוסק מתוך המשנה נחשב אמגושי כמו שהתבאר כאן ובשאר מקומות שהוא נחשב כותי. ואלו ידעו המחברים כי החבורים ההם יהיו גורמין שיהיו עוזבין את התלמוד לגמרי ויהיו מתוך החבורים לא היו מחברים אותם. כי יותר ראוי ויותר נכון שיהיה פוסק מתוך התלמוד, ואף כי יש לחוש שלא ילך בדרך האמת ולא יפסוק הדין לאמיתו שתהיה ההוראה לפי האמת, מכל מקום אין לחכם רק מה שהשכל שלו נותן ומבין מתוך התלמוד, וכאשר תכונתו וחכמתו תטעה אותו עם כל זה הוא אהוב אל השם יתברך כאשר הוא מורח כפי מח שמתחייב מן שכלו ואין לדיין רק מה שעיניו רואות, והוא יותר טוב ממי שפוסק מתוך חבור אחד ולא ידע טעם הדבר כלל שהולך כמו עוד אם כן בתר חוח שאינם •war בדרך. ובאולי בקיאים בתלמוד ולא ידעו אותו איך נפסק הלכות הלא בודאי קשה הוא דבר זה שנשתכחה תורה ואין אנו ראויים לפסוק הלכה, וכל זה מפני שאין אחד חוזר על תלמודו להיות בקי ורגיל בלמודו כמו שכתבנו למעלה גודל חסרוננו בתורה עד כי יבא מורה צדקנו ויסיר טפשות לבנו ונפלאות מתורתו יראנו, אמן וכן יהי רצון במהרה בימינו אמן:

דווקא למדתידעתן מתחיל

ולא נכנסתי לדבריו כי לא ראיתי בכך צורך. הרי הזכרתי את שיטתו שלא מעטים יצאו נגד ספרי הקיצורים כלשונך. מה מצער שאותם ספרים נכתבו בפירוש עבור כך. הרמב"ם למשל -

 

"ומפני זה נערתי חצני, אני משה ברבי מיימון הספרדי, ונשענתי על הצור ברוך הוא, ובינותי בכל אֵלו הספרים, וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אֵלו החיבורין בענין האסור והמותר, והטמא והטהור, עם שאר דיני התורה, כולן בלשון ברורה ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי הכל בלא קושיא ולא פירוק. לא זה אומר בכה וזה אומר בכה, אלא דברים ברורים, קרובים נכונים, על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורין והפירושין הנמצאים מימות רבינו הקדוש ועד עכשיו."

 

יותר מכך טעמי ההלכות והסברות חלוקים ככלל כך שקשה עוד יותר לומר כך. 

ועוד, המהר"ל חולק על רש"י ושאר ראשונים על הגמרא וכך גם על הראשונים על הפסוק עצמו. 

 

בפשטות, פירטתי שיש דרך כזו עוד לפני שהגבת וכתבתי גם דרך אחרת שדווקא נראה שההתלעמות לה היא ממך. הפרשנות שלך שציינתי הינה על טענה שהדרכים הללו לא קיימות והמהר"ל גופא יוכיח - היצא על שאינו קיים?

 

ולהודעת הסיפא, 

אני חושב שלא באתי לרדת לרמה שכזו. אעצור לנושא כאן. 

אם תרצה תגובה עניינית תקבל בשמחה.

כתבת שזו הפרשנות שלינחשון מהרחברון

"אאלץ לחלוק על פרשנותך למהר"ל"

 

אני אמרתי שאכם שיטתו תמוה כבר קודם בעניין שלא לזה נכתבו הרמבם והטור. אני לא מתעלם. ציינתי את זה

 

לגבי הסיפא יותר מאשמח לשמוע תשובה עניינית 

אבהירדעתן מתחיל

הפרשנות שציינתי הינה על טענתך שהדרך הזו לא קיימת. וזה כל מה שכתבתי מתחילה - שהיא קיימת. באותה הודעה גם ציינתי שאינני מבין על מה אתה חולק, כי זה כל שכתבתי. נראה שאתה טוען שאינה קיימת - זו פרשנותך להבנתי.

 

אכן ציינת שהמהר"ל תמוה. ועדיין אתה מתעקש שאגיב עליו והוא ראייתך המרכזית. אז הנה השתמשתי בדבריו הקדושים כדי להוכיח את דברי אני, גם אם המהר"ל לא יסכים להם.

 

לסיפא,

ילקוט יוסף פוסק את פסיקות הרב עובדיה בלבד. לי למשל הספר בשימוש עמור העמקה ולא הלכה, כי זו אינה פסיקתי. פניני הלכה לעומתו משתדל לתת מענה לכמה שיותר. הסיבה שאינני ממליץ עליו שונה במהות מהסיבה שאינני ממליץ על ילקוט יוסף.

 

אינני יכול להבין שהרגיז אותך שלא המלצתי על פניני הלכה אך כרגע זה לא ישתנה. אתה יכול לחלוק בשמחה על המלצותי, אך אין לי מה להתעקש שאמליץ את שאתה מחליט להמליץ. זו המלצתי האישית ודעתי האישית ואני עומד מאחוריה בשמחה עם הסייג שציינתי מההודעה הראשונה.

 

ספר מומלץ בעיניי שמורה מה לעשות מפועל צריך להיות מפוסק בין דורנו שראוי לאסוף ולפסוק, מקובל על עמ"י וכולל פסיקות שונות. דווקא יש לי המלצה ולהבנתי חלק גדול מהספרים נכתבו מסיכומי עבר ומוכנים. לדבריהם הם אמורים לצאת תוך שבועות מספר ולא שנים.

 

זה בסדר לזלזל מצידך בסדרה הזו, אך פחות מתאים עבורי לכאן.

המלצתי אינה כתובה על קרח אלא עם סייג - שלא למדתי. זו עדיין המלצתי.

שומע, שמעתי על ספר נהדר שנקרא ***, רבים המליצו עליו וביקורות מעולות נכתבו. עוד לא קראתי בעצמי אבל נשמע שזה ספר ששווה לקרוא, ממליץ לנסות אותו.

 

לגבי האג'נדה כבר הגבתי. מוזמן להמשיך להאשים  למען האמת אני גאה באג'נדות שאני מקדם ויש רבות מהן. זו לא אחת.

לא אמרתי שזו הדרך היחידהנחשון מהרחברון

אבל מפריע לי שאתה מייחס לי  את זה "אינני יכול להבין שהרגיז אותך שלא המלצתי על פניני הלכה"

 

לא הרגיז אותי שלא המלצת על פניני הלכה. (שים לב, גם אני לא המלצתי עליו)

 

הרגיז אותי שבלי לראות, בלי לבדוק, בלי שהוא קיים אפילו המלצת עליו.

כשטעויות שמופיעות שם לא מעניינות אותך (כתבתי בעדינות בעיות בניסוח...)

 

ההתייחסויות שם הם כמעט ורק לאשכנזים בקושי לספרדים (ולא כפי שכתבת מתאים לכולם)

 

אין שם ליקוט שיטות אלא נטו הכרעות של הרבנים המחברים (שכאמור אפילו לא סיפרו לרב אריאל שמוציאים את החוברת)

 

הרבים שהמליצו וכתבו ביקורות נהדרות הם אותם אלו שהוציאו אותו והם מקדמים אג'נדה. זה לא חכמה.

 

אתה ממשיך להמליץ שילמד הלכות חנוכה כאילו עכשיו סוף חשוון. לא מבין. באמת לא מבין אם אין לך עניין לקדם כאן משהו זה פשוט לא מסתדר בשום צורה. 

מעולהדעתן מתחיל

הערתי היתה כתובה בדרך אגב עם הוספה "ללא ניסיון", לא הפכתי אותה ליותר ממה שהיא ולא קידמתי אותה בשום מקום כדבר מרכזי בדברי. זה לבינתיים אתה עשית.

יש לי במשפט טעות כתיב, כוונתי "אני יכול להבין". ומצטער שמפריע, אחזור בשמחה מהמשפט הזה. 

 

הכתב המוטה היה שיחה אפשרית על ספר קריאה כלשהו. נכתב כדי לומר שאין בעיה להמליץ על ספר שעוד לא קראת. אפשר פשוט לקרוא את דברי ללא צרות עין, הם מובנים דיים.

 

ואני לא מבין מה הבעיה להתחיל מהלכות חנוכה, צריך להתחיל היכן שהוא, לא כן? אחת מהאופציות המוצעות מהפותח הינה מועדים. מודע לעדיפות ללמוד ע"פ הסדר אך אם זה מה שיש כרגע אינני רואה בכך בעיה.

גם חוסר ליקוטי השיטות הינו נהדר בעיניי, זה הרי ספר פסיקת הלכה. גם ברמב"ם אין דעות שונות.

גם בפניני הלכה יש הטיה אשכנזית, שוב לא מוצא פסול. אם כי אשמח למצוא ספר שלם בכולו. 

 

כמו שציינתי אין לי משהו מיוחד בעד אוהלי הלכה ואפילו לא זכיתי להיות מההולכים אחר פסקי הרב אריאל. לא נראה לי שיש צורך לגרור את השיח שוב ושוב. אתה עדיין מוזמן להציע משהו טוב יותר שאני יכול להמליץ עליו והמלצתי תשתנה בהתאם.

 

על כל האמור אתה מוזמן לומר שדעתך שונה כמובן, אבל לא ברור למה אתה חושב שיש אמת מוחלטת ושהמלצה שכזו לא יכולה להיות חלק ממנה.

 

למזלי זה לא נראה לי אחד מתפקידי בעולם, לסדר לך דברים. אפשר להמשיך לחפש שגיאות לא קיימות שיוכיחו תיאוריה ערטילאית או פשוט להאמין בבן שיחך ~

אגב לפי ההיגיון שלך ילקוט יוסףנחשון מהרחברון

זה רק לפוסקים לפי הרב עובדיה

 

פניני הלכה רק לפוסקים לפי הרב מלמד

 

סדרה עלומה שעוד לא יצאה - היא היא היחידה שאתה מצליח להעלות על דעתך שמתאימה לכולם למרות שלא ראית מילה אחת שכתובה שם...

 

אתה אומר: "אין לי משהו מיוחד כלפי אוהלי הלכה, פשוט אין לי כרגע המלצה אחרת. מוזמן להציע. לבינתיים, זו אכן נשארת המלצתי. אפשר להתחיל מהלכות חנוכה" 

 

על בסיס מה אתה ממליץ בדיוק? אין שום ספר בעולם ההלכה הקיים שקראת שהוא יותר טוב מחוברת עלומה שלא ראית עדיין ולכן אתה ממליץ להתחיל מהלכות חנוכה כשכעת חודש שבט?

 

אם אין לך המלצה תגיד אין המצלה.

 

אם אין סדרה כזו אל תמליץ עליה.

 

אבל אתה מתעקש להשאר עם ההמלצה שכתובה על קרח (כיוון שלא ראית את זה בכלל) ואומר לו לשנות את סדר הלימוד שלו כדי ללמוד בזה?

 

סליחה. אתה לא עונה לעניין אתה מקדם אג'נדה

 

 

לה' יתברך יש ניקדעתן מתחיל

נראה לי.

כי לפני כמה ימים ולאחר חודשיים ב"ה הגיע אלי הלכות חנוכה. שמח לעמוד מאחורי דברי גם ללא הסייג הזכור, לאשכנזים ולספרדים, עבור ידיעת המעשה הנכון להלכה.

בעליל לא מושקע מבחינת עריכה ועיצוב (ולצערי העתק עיצובי מהרב מלמד), אך התוכן ראוי ומתאים בעיניי, כאילו ראוי אני לומר זאת. גם ראיתי שאולי סדרת מקור חיים יכולה להתאים, אך לצערי אינני בקיא גם בה מספיק ואינה על ידי.

 

(לא באתי לפתוח את הדיון שנית רק להשלים את דברי לאחר ההערה)

מקור חיים השלם היא סדרה יפהפייהארץ השוקולד
אבל מחמירה מעט ונוטה אחרי הקבלה.

היא ופניני הלכה הלכו באותו הדרך, הסבר מחשבתי ואז הלכה.

(שניהם קיבלו זאת מהבנתם של דברי הרב קוק)
אשריךדעתן מתחיל

באמת ראוי להעמיק בה.

זכור לי שהשפה וחווית המשתמש גרמו לי להתחבר פחות, אבל צריך לנסות שוב כשתהיה על ידי.

תהייה נוספת שעלתה בי היא האם לא התחדשו דברים מאז ~

 

תוכל לשלוח את דבריו? נשמע מרתק.

 

ולהצעתך המושקעת, פירוט יפה ומעט קשוח,

אני משער שהרב נויבירט לא יחתום על פסיקות הרב קנוהל ולהפך... אך אינני מתנגד לרעיון.

ספרים באמת נהדרים כולם ודרכי עוברת בחלקם.

ברוך תהיהארץ השוקולד
יתכן שאי אלו דברים השתנו, אבל יחסית זו סדרה לא ממש ישנה. (בת כמה עשרות שנים)

לצערי אין לי את הסדרה עדיין.
אבל הדברים מבוארים בהקדמתם. (את פניני הלכה ניתן למצוא באינטרנט ומקור חיים השלם כנראה יהיה בבית כנסת או בישיבה.)

ללמוד הלכה דורש זמן, אבל זה ה"לשמה" לפי המשנה ברורה (כפי שכתב בהקדמתו לליקוטי הלכות זבחים) אז ראוי להשקיע. אפשר גם בשלבים, כל יום קצת.

כמו כל ספר הלכה שיצא ושיצא, לא כולם מסכימים עם כל פסיקה שם, אבל זה לא ייחודי לספרים הללו.
לדברי המשנ"ב, בהחלטדעתן מתחיל

הרב קנוהל באמת כותב נפלא ובטוב טעם. הרב שמואל אריאל מצליח להכניס גם עומק הלכתי לניסוח יחסית פשוט.

 

אני חושב שספרי הרב רימון לא בדיוק תואמים מבחינת הסגנון והעומק. חלקם עמוקים יותר מלדעת הלכה לתחושתי. גם הסדרה לא שלמה לכל הנושאים.

רוב הסדרות לא עוסקים בכל הנושאיםארץ השוקולד
מלבד מקור חיים השלם, ילקוט יוסף, פניני הלכה ממה שאני מכיר
הספרים של הרב קנוהל והרב שמואל אריאל קולחים מאודארץ השוקולד
וגם פניני הלכה של הרב מלמד, וזה יתרון גדול כדי להרבות בלימוד.

יש גם ספרים של הרב רימון במגוון נושאים.
מה המטרה שלך?ארץ השוקולד
לשם הכנות, קביעות עיתים לתורה "ברמה גבוהה".צע
כמובן, שהודות לכך כמו שכתבו פה אפשר בעה יהיה לדעת על קצת סימנים ונושאים בהלכה מה פשרם וטעמם ..
השאלה רק מה. אני רואה שחלוקים פה על שבת וברכות.
נראה לי שטור בית יוסף על הסדר מומלץארץ השוקולד
אם תלך על הלכות שבת, יש סימנים קשים ביחס להטמנה בסביבות רנג אם אני זוכר נכון.
אולי להצטרף ללימוד של "צורבא מדרבנן"?באר מרים
יש להם חוברות מסודרות שנראה לי שנותנות מענה בדיוק למה שאתה מחפש:
לימוד הלכה ממקורה ועד לפסיקה הלכה למעשה.

לדכתי יש להם קבוצות לימוד מסודרות בכל רחבי הארץ, אבל אולי אפשר לקנות רק את החוברות וללמוד מהן בקצב שלך?
אכן חשבתי על כך וזו לגמרי אופציה. פשוט יש רצון לחויית לימודצע
יותר מאתגרת. אבל אין ספק שצורבא זה מדהים ..
הבעיה איתם שהם נותנים אשליה שהם מקיפים הכלארץ השוקולד
בעוד בדעות פוסקי ימינו הם צמצמו במגוון לתחושתי, אולי כי הם רצו שיהיה ברור הלכתית מה עושים.
יש לי הצעה טובה לידיעת הלכה:ארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך ט' באדר תשפ"ב 19:43
כשרות:
ואכלת ושבעת.
שבת:
שמירת שבת כהלכתה. (למנהג האשכנזים)
דיני אישות וכד':
איש ואשתו.
תפילה, שבת, חגים ועוד:
חזון עובדיה. (למנהג הספרדים)
ספרים מאוד מובנים ובאים לפסוק.

ואם רוצים סדרה מעולה:
מקור חיים השלם או פניני הלכה או ילקוט יוסף.
ויש גם את שלחן ערוך הקצר למנהג התימנים. (אבל למדתי ממש מעט משם, אז פחות יודע לומר כמה הוא קריא)


(על הרוב לא ציינתי למנהג האשכנזים או הספרדים כי ממה שהבנתי הם מביאים את ההלכה לעדות השונות)
עוד ספרים:ארץ השוקולד
אשי ישראל על הלכות תפילה. (אשכנזי)

ספרים של הרב הררי על החגים.
הם מעמיקים מידי ומפורטים מידינחשון מהרחברון

ומתייחסים ליותר מידי בעיות ופרטים לא נפוצים לטעמי (המקראי  קודש של הרב הררי)

מקבל את ההערה, הספרים בהודעה הראשונה לא כאלהארץ השוקולד
נכון דיברתי רק על המקראי קודשנחשון מהרחברון


הערה:הָיוֹ הָיָה

איש ואשתו ממוקם על מקום מאוד מסויים במנעד הפסיקות. צריך לדעת את זה לפני שבוחרים בו.

 

------רב שמואל
לגביך, אני מתחייב לשנוא אותך למטרה אחת בדיוק:

בזכות זה, אתה תמשיך להטריל אותם - יהודים לערבים. - גם אם לא תרצה - זה לא יועיל לך.

אתה תהיה המטריל בעל כרחך. ולמטרה זו בלבד אתה תישנא.
------רב שמואל
זוהי הודעה רשמית,

במילים ברורות,

בשפה מובנת,

תודה לאל,

בעזרת השם החונן לאדם דעת ולבן אנוש שפה
הם מסבירים בהקדמה את דרך פסיקתםארץ השוקולד
ואם מישהו ילמד ספר הלכה, תמיד מומלץ ללמוד את ההקדמה גם
לא כל אדם הוא בר הכי. כידוע לכת"רהָיוֹ הָיָהאחרונה
אולי הסדרה של הרב י.צ רימון?באר מרים
היא מתחילה מהמקורות ועד להלכה למעשה בצורה מאוד בהירה
גם אופציה טובהארץ השוקולד
ממליץ על ספרים שלך צורבא מרבנן. יש להם בכמה סגנונותעברי אנכי

יש להם "רגיל", "רועה רוחני"  והכל ללמוד מתוך המקורות בצורה נורא יפה ומסודרת. ממליץ בחום גדול

אתם מרגישים את חול המועד יותר חול או מועד?זיויק
פשיטא שמועד. 100 אחוז מועד. 0 אחוז יום חוליןקעלעברימבאראחרונה
לפי " הראשית חכמה " שמצטט אותו הרב קוק ….סיעתא דשמייא1

 אתמול למדתי את שיר השירים . אחד הנקודות שלמדתי שאין יכולת להגיע לאהבת השם אם לא טעמת מה זה אהבת

נשים יש על זה כמה שאלות:

1. מה בנוגע לאהבת אשה את השם? האם גם היא צריכה לטעום קודם אהבת גבר לפני שתגיע לאהבת השם?

2. ⁠האם הכוונה לאהבה פיזית?

3. ⁠באהבה "רוחנית" בלבד אין שלמות .

4. ⁠כיום לבחורי ישבה עניין השידוך זה דבר מורכב בלשון המעטה ואם בחור ישיבה יקח את הלימוד הזה ברצינות הוא יכול לדעתי ליפול ליאוש.

5. ⁠תוסיף לזה את המנהג האשכנזי שבחור ישיבה לא נשוי לא יכול להתעטף בציצית בתפילה ולא עלינו התסכול יגבר.

שמישהו יסביר לי למה אנחנו לא אוכלים מצות רכות כלקעלעברימבאר

החג וכל חול המועד?

לא אני טוען, השולחן ערוך פוסק שפשטידא מברכים עליההסטורי

המוציא וברכת המזון. פשטידה שלהם, שמופיעה בדברי הפוסקים בכל מקום - זה בצק שממולא בבשר/ירקות/גבינה. במילים אחרות, מה שאנחנו קוראים בורקס. זה לכאו' סותר לדבריו לפני כן לגבי מילוי, כאחת האפשרויות של פת הבאה בכיסנין.


יש מהאחרונים שבאמת תירצו שפשטידה זה דבר גדול, אבל אם כך צ"ע למה הביא דוגמא אחרת ולא פשוט ציין גודל.

לכן המג"א חילק (וזה בהחלט נכנס בלשון השו"ע) שכל מה שהוזכר מילוי (ובדומה טעם) זה כשממולא במילוי מתוק או מלוח, אבל מילוי בשר/ירקות וכד' שהוא 'אוכל' ולא ממתק, נשאר המוציא וברהמ"ז.


האחרונים (שו"ע הרב ועוד וכך הכריע במשנ"ב) הרחיבו את דבריו לכל מה שהוא 'דרך להגיש כמיני תענוג' גם אם הוא במילוי של אוכל.


לכן הרב מגנס תמיד לימד בישיבה, שעל בורקס קטן מברכים מזונות, אבל על בורקס שהוא מנת אוכל - המוציא. כך גם מחשבן בספר 'וזאת הברכה'. לגבי 'לחמניית מזונות', הרב אריאל בבאוהלה של תורה (נדמה לי כרך א') מוכיח שהיא תמיד המוציא.


(אני מודע לכך שבפוסקים הספרדים לכאו' מלמדים אחרת. צ"ע)

ימין ושמאלתמימלה..?

מה זתומרת לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין???

הקב"ה נתן לנו מוח ודברים בסיסיים שאנחנו יודעים, אם לא נתייחס למוח שלנו על דברים בסיסיים כאלו-מהר מאוד ניפול במלכודות של שרלטנים למיניהם... ה' יודע שיש כאלו אנשים, איך הוא נותן שיאמרו לזרוק את השכל כשמגיעים לרב???

מכירה את הפירוש שדווקא ימין ושמאל זה דברים שמשתנים ממקומות שונים שהאדם עומד בהם(כי ימין שלי זה שמאל של מי שעומד מולי וכזה) ועדיין, במגזר החרדי נניח ממש עומדים על זה שחייבים לעשות כל מה שהרב אומר בלי קשר למציאות, הרב לא בנאדם? לא יכול לטעות? ואיך זה מסתדר לכם עם אין אפוטרופוס לעריות? זה לא חלק מהתורה שלכם??

לא, ממש לא לזרוק את השכל כשמגיעים לרבהסטורי
ומי שצטט את הפסוק הזה לגבי רב/צדיק/אדמו"ר/בבא/מקובל - גדול ככל שיהיה, מסלף את התורה.

מדובר כאן דווקא על דין תורה, שנידון בסנהדרין גדולה.


כלומר דין שנידון בפורום רחב של שבעים תלמידי החכמים הכי גדולים, שמלבד שהם גדולי התורה, הם בקיאים גם בחכמות החול ויודעים שפות שונות. הדיון פתוח, וכל תלמיד חכם שחושב שיש לו סברא, יכול לבוא ולשטוח בפניהם את טענותיו, ממילא הסיכוי לטעות בכזה פורום - הוא בגבול האפס. כאן כנראה שמי שמשוכנע שהוא צודק והם טועים - הוא הטועה.

אני שנים רבותאריק מהדרום

הייתי מסיים מסכת הוריות בערב פסח.

אחלה מסכת.

ראשית מדובר מצד האמת בסנהדרין, ולא בכל רב שהואנקדימון
והתשובה הטובה כאן לדעתי זה כמו ההבחנה שעושה הרב מיכי אברהם בין סמכות פורמלית לסמכות מהותית. מקיימים את פסק הסנהדרין כי זו סמכותה לפסוק, ולאו דווקא בגלל שדעתם הכי צודקת או נכונה. התורה קבעה ככה את שלטון החוק. כמובן אם ישתכנעו שטעו יצטרכו להביא קרבן העלם דבר.
..טיפות של אור

אפשר לצטט הרבה מקורות לכאן ולכאן


(בירושלמי יש דרשה הפוכה, שצריך לשמוע דווקא כשהם אומרים על ימין שהוא ימין. הרבה ראשונים כתבו שמצוות לא תסור היא רק בסנהדרין, ואילו החינוך כותב שגם בחכמי כל דור ודור. חלק מהראשונים צמצמו את הדרשה שציטטת לגזירות חכמים. מסכת הוריות עומדת במתח מסויים מול הדרשה שציטטת, ויש כל מיני אפשרויות ליישב)


~~

אבל בסוף זה מביס את עצמו - ואם הרב מפרש את המקורות בצורה שמרחיבה את הסמכות שלו? אז ממילא חזרנו לאותה שאלה, האם צריך לא לסור ממה שהוא אומר (בשאלה הזאת עצמה) או לא


לכן אני חושב שהתשובה חייבת לבוא מהשכל והלב עצמם - 'אני לא מאמינה שהקב"ה רוצה שאני אחטא עם הרב, זה לא מסתדר עם התורה שלמדתי' או 'שאר הרבנים אומרים לא לזרוק את השכל אז משהו כאן משונה' או 'אני באמת לא יכולה להזדהות עם הגישה שמתוארת כאן כרווחת בציבור החרדי, ואני יודעת שאפשר לפרש את המקורות אחרת, לכן אני לא הולכת בגישה הזאת'

זה ממש לא מדבר על רב באשר הואזיויק
אלא על פסיקה של סנהדרין שזה משהו הרבה יותר מוסמך ולא רב אחד אלא קבוצה של חכמים שדנים ביניהם ומצביעים לפי הרוב
הפרשנות המדרשית מול המשמעות המקוריתshaulreznik

התורה: אמרו לכם X, אל תעשו X-1 או X+1

הפרשנות המאוחרת: אפשר לעקור ולעקר את הכתובים, אפשר לעשות טריקים ושטיקים, ולכול זה נקרא בשם 'דעת תורה'.

מה לעשות שהפרושים האריכו ימיםחתול זמני

על־פני בני האור או וואטאבר כת כזאת או אחרת.

יש כת בשם בני האור? זה לא כינוי לחשמונאים?הרמוניה
וואו מעניין😳הרמוניה
לא יצא לך לבקר בהיכל הספר?חתול זמני
לא...הרמוניה

תאמת חונכתי לחשוב שמוזיאונים זה דבר משעמם אני עדיין לא יודעת מה דעתי האובייקטיבית על מקומות כאלה (כפי שאתה אוהב להגיד חחח)

מה???זיויק

ידע זה כוח.

כן בגדול, הייתי צריכה להגיד שהכוונה בקטע של טיולהרמוניהאחרונה

כשיוצאים לטיול ויש לך אפשרות: מסלול בטבע, לונה פארק או מוזיאון- הוא יהיה אפשרות אחרונה🤷‍♀️ ככה אצלנו

ערבבת שני דבריםנקדימון
פרשנות חזל לפסוק, והמושג החרדי של דעת תורה.

אם אסור לך לסור ממה שהשופטים יגידו לך אזי המשמעות היא שעליך לשמוע להם גם אם נראה לך שזה צריך להיות הפוך. יש כאן למעשה את הניסוח (הראשון כנראה) של רעיון שלטון החוק. וכמו שהרב מיכי אברהם אומר שמדובר בסמכות פורמלית ולאו דווקא מהותית.

למה אוכלים רק אחרי סיפור יציאת מצרים ולא לפני?מבקש אמונה

קצת קשה להתעכב על סיפורים ולהנות על בטן ריקה...

אחרי אכילה אנשים נוטים להיות ישנונייםחתול זמני

או להתפזר (פיזית או נפשית)

לחם שעונים עליו דברים הרבה – אנחנו רוצים שהמצה שאנחנו אוכלים תהיה ספוגה בסיפור יציאת מצרים

תודה. סך הכל הגיוני 👍מבקש אמונה
וואלה. נשמע כיף. ככה כתוב בגמרא?מבקש אמונה
חח למה מחקת. אז מאיפה המידע?מבקש אמונה
ככה שמעתי מרבקעלעברימבאר
אה אוקיי. מעניין 👍מבקש אמונהאחרונה
נסעתי היוםפתית שלג

באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה

בלי לתקף😬

 

לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר

על אותו משקל

 

האם באמת יש חובה להחזיר להם?

זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)

 

@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ

הנה יש פה דיבורים מענייניםפתית שלג
תודה!הרמוניה

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

אני:)))))

לא אמרתי כלום 

שאלתי ת"חהרמוניה

אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"

בכל מקרה כבר החזרתי חצי.

 

למה זה היה קשור?אני:)))))
תסבירי. מענייןפתית שלג
אני לא יודעת להסבירהרמוניה

הבנתי רק בערך

יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי

לא מאמיןהסטורי
תלמיד חכם הרשה לא להחזיר גניבה?!
מפתיע, אני מסכימה איתךהרמוניה

אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה

מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות

אני לא מבין איך זה לא גניבה...הסטורי
ואיך יכולות להיות כאן תשובות שונות.
תראההרמוניה

אני לא הבנתי עד הסוף

בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת

שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון

ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום

אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת

לא מביןהסטוריאחרונה
אם מעניין אותךשלג דאשתקד

פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").

מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.


בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).

הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).


כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...

אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...

כן...הרמוניה

אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש

 

נכוןשלג דאשתקד

ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.

אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...

..הרמוניה

ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...

אתה מעצבן אותיימח שם עראפת
זה נהנה וזה לא חסר לא תקף כאן, כי דרכם של החברה להרוויח כסף היא על ידי לקוחות שמשלמים, ואם עלית ולא שילמת הם חסרים
נכוןפתית שלג

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

געוואלדימח שם עראפת
כיוונתי לדעת עלונים
אם רצית להיחנק, היתלה באלון גדולשלג דאשתקד
אתה בטח לומד עכשיו פסחים...
געוואלדימח שם עראפת
בגלל הנ"ל אני כופר
ההקשרים לא ברורים לישלג דאשתקד

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

זה לא באמת קשור, זאת רק היתה התחושה של הנוסעתפתית שלג

ונכון מאוד

אכןשלג דאשתקד
כשכתבתי נעלמו מעיניי כל התגובות שכבר דנו בדברים (ובדברי העלונים הק').
לפי ההלכה שואל שלא מדעתהסטורי
הוא גזלן...
אין ספק שזו גנבה ובוודאי עבירה מדאורייתאמי האיש? הח"ח!

אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

הייתי פעם באחת בנורווגיהחתול זמני

שמע אכיפה מטורפת

כל חמש דקות billeter billeter

גנבתshindov

הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.

ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני

שאלה חשובה 

אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים

אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים 

1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל 

2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק - 

3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים 

4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור

 

 

האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?

 

תודה 

שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני

[שמבין ענין

הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
ממליץ אבל לשאול רב, אפשר באתר ישיבה
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
אם אתם יכולים, תנסו לאכול רק מהמאכלים שלא מכילים ירקות עלים, אם אפשר לעשות את זה בלי שישימו לב.
מחוייבים לתורה קודם כל.נחלת

מסכימה. לא היינו אוכלים. איסור חמור לאכול שרצים. אולי תביאו את הירוקים הבדוקים

אתכם? אפשר לדבר איתם גלויות?  אין נימוס בדברים כאלה. נאכל דבר אחר מתוך רצון

לא לפגוע?!

השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.
הם הסכימו אחרי שיחה כנה וגילו הבנה - האם זה מותר?שמע בני

הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר 

אבל כמובן ללא בקרת תולעים

הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש. 

האם זה מספיק?

תלוי מאוד באיזו חברה מדובר...מתואמת
אשמח להסברשמע בני

במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע

מה הדרך לנקות ?

חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?

 

 

בעיקרון לא. אם הוא לא מפוקח בכללמתואמת

צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.

אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...

חושבת שכן צריך מבוקר מתולעיםנחלת

אבל באמת כדאי לשאול. אנו שואלים את הרב ויא הנחשב להמומחה בכל הנוגע

לנגיעות במזון.

 

יש גם רב ספרדי ששמענו אותו בקול ברמה, גם מאוד מדקדק.

 

לרב ויא יש ספרים בנושא וגם חוברת "קיצור קונטרס מבוא מזון לגוף ולנפש.

אנו נעזרים בה.

 

 

אם קונים לא מפוקחחתול זמניאחרונה

צריך לבדוק כל עלה מול אור בוהק, אתה לא יודע מה הולך שם.

כל עלה לוקח המון זמן לבדוק זה לא בלתי־אפשרי (אחרת איך חז"ל עשו את זה) אבל זה לוקח המון, המון זמן, ועין מאוד חדה.

החרקים החמודים האלה הם לרוב או חומים או בצבע ירוק בהיר (זהה לחלוטין לחסה, אפשר לזהות רק בקושי לפי העיניים השחורות), קטנטנים אולי בגודל של מילימטר־שניים, ויש לא מעט. הם גם לא יורדים בכזאת קלות במים.

לבבות חסה בד"כ יותר נקיים וקלים לבדיקה.

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
יש קבוצה של כושרותמבולבלת מאדדדד
מציעה להצטרף לשם ולשאול את הרבנים שם לגבי הנושא. 
שאלה נורמלית ודוסית לחלוטין לחלוטיןכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 13:00

איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?

זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.

 

כשצריך לזעזע את העם בגלל חטאיהם ולשים להםקעלעברימבאר

מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?


הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.


אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.


ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.

למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים

לא הגיוני שזה לזעזעכְּקֶדֶם

כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.

לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר

איפה כתוב שה' אוהב את יהודה יותרקעלעברימבאר
משאר השבטים?

פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.


לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.


לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.


אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם

אגיב עוד מעטכְּקֶדֶם
ממש ממש לא נכוןכְּקֶדֶםאחרונה

"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל" 

תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י

עם ישראל לא חוטא סתם. 

הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)

כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן. 

 

 

כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה

רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו" 

כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם. 

כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל. 

@אילת השחר 

 

 

אולי בגלל התוכן הרגיש, הפרק לא נכלל בבגרות בתנ"ךפ.א.
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 14:15

ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה? 
 

ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן. 

כן אבל לא כמו פהכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 15:16

הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים

חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל

??????חתול זמני

לא גדשת את הסאה?

איפה התיאור שלא ביחזקאל?קעלעברימבאר
לא ברמה של יחזקאל אבלקעלעברימבאר
חוץ מזה תקרא את פרק טז ביחזקאל, הוא יותר חריף מ כג
יש גם במשלי, לא מעט תאוריםהסטורי
ההסבר ההכרחי הוא שהתנ"ך לא מפחד מכל תיאורי החיים.
שיר השירים לא מדגיש תכניםקעלעברימבאר
לא צנועים מפורשים כמו ביחזקאל.

כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.


למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)

אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחדחתול זמני

ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.

אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.

 

זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).

 

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."

 

"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"

 

"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"

 

"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."

 

כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"

 

וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,

גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)

 

"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת:  לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."

 

וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.

אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.

 

///

 

בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.

 

המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?

 

מלבי"ם:

 

"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':

יפה.בנוסף נראה שיחזקאל היה מהמשפחהקעלעברימבאר

של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם.  שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
 

אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.


 

ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.


 

כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה 

לא רק אצל החילוניםנפש חיה.

גם כשיש תופעות תוך מגזריות

גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים

יש כמה פסוקים בוטים ביחזקאל שהמטרה שלהםזיויק
היא להראות את ההתבזות של בתולת ישראל עם הגויים, אין דרך לייפות עבודה זרה ובגידה בה'
מה גם שזו קריאה אחרונה לפני חורבן הבית, אזקעלעברימבאר
מה יש כבר להפסיד?
דבר ראשון, כן, זה כזה....תמימלה..?
מצד שני, בניגוד למה שעושים בבתי ספר שמצנזרים לנו את התנ"ך -הקב"ה לא רואה סיבה לא לומר את הדברים בפרצוף, זה מה שעשיתם, מה אתם רוצים שהוא יגיד?!

אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...


לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...


ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...

מצד הנבואה שהוצרכה לדורות, כדי שנבין עד כמה יצרנוגע, לא נוגע

הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.

כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.

כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.

אולי יעניין אותך