@חסדי הים

@נחשון מהרחברון

@יו0י

@אריאל יוסף

בסיפור של משה. אולי לא צריך לצמצם את הגילוי של הכרת וכפיות טובה דווקא למשה אלא לכללות סיפור יצירת מצריים - למה זה מודגש דווקא פה?

אולי זאת הנקודה.

אסור להתעלם מטוב שאדם עשה. כי כל דרכיו משפט. חזק!

"מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאתה לאה והודתו שנאמר: הפעם אודה את ה" (ברכות ז, עמוד ב)

מדוייק. אין הבדל בין הודאה להכרת הטוב? כלומר, נראה לי שיש הפרש, הרי משה לא אומר תודה ליאור ולעפר אלא מכיר להם טובה..

הכרת טובה זה מה שקורה בראש.

מי שמודה גם מכיר טובה בראש לפני שהוא מודה

נקודות למחשבה. אתה בעצם אומר שזו חלק מהמהות של משה כענו מכל.

מעולם לא שמעתי את הדבר הזה... זה יהיה חידוש גדול בשבילי

שהקב"ה העמיד את פרעה מבין המתים (לא ע"י תחייה) כיוון שעשה תשובה. חבר הראה לי שהרב קרליבך אומר שמשה הציל אותו.

איך אפשר לדון על משהו למה משה רבינו עשה אותו אם אנחנו לא יודעים אם בכלל זה כתוב 

ואני רואה פה את כולם דנים כאילו זה ידוע.. לא ברור לי העניין 

אני לא רואה סיבה לקבל שכל דבר שהוא אמר או עשה יש לו מקור.

לפעמים זה הבנה אישית, או זיכרון מטושטש מאיפשהו 

זה לא מוריד מהכוונות הטובות שהיו לו אז לא רואה בזה חוסר כבוד.

אני מתייחס אליו כמו לכל אדם שיגיד לי חידוש מהתורה שלא שמעתי מעולם

והוא כתב את נפש החיים ורוח החיים... ומה לעניין הנצי"ב והרב קוק?

הוא כתוב עליו שהיה עילוי בצעירותו...

(חוץ מזה שהם ידועים כלא רק גאונים אלא גם בנאמנות וחתירה לאמת)

פירוש חסידי זה יכול להיות רעיון על פסוק שאולי לא לזה התכוונו, אבל הרעיון נכון

כי לפעמים נזרקה רוח הקודש במי שאמר

אבל לספר משהו שלא קרה זה כבר מנוגד לחסידות ובכלל לתורה

הרי כל הסיפורים על מעשים של צדיקים באים כדי ללמוד מהם..

אם אתה מספר משהו שלא היה אתה גם לומד משהו לא נכון

דווקא הזוהר (שהחסידות כל כך הולכת לפיו) כותב שלעומת חידושים אמיתיים שמורידים שפע

חידושי תורה של שווא גורמים ההפך.

אבל דווקא החסד של אברהם כלול מזה, וגם יותר עמוק מזה. שהרי בחסד ההשפעה היא אפילו למי שאין לי שום שייכות איתו..

ובעניין משה, מי שנבחר להנהיג את העם, ובא נאמר שהוא לא הגיע מבית של ת"ח, צריך להתייחד באיזה תכונות מיוחדות ומידות טובות בצורה יוצאת מן הכלל כדי לזכות להיות שליחו של קב"ה, ולהנהיג את עמו.

אז אולי נכון יותר שהשאלה תהיה לא 'למה דווקא משה?', אלא למה דווקא התכונה הזאת היתה צריכה להיות במי שהנהיג את העם ביציאה מהגלות לגאולה.

וזכור לי שמדובר על זה, אבל אין לי בשליפה, צריך לעיין..

בין הודאה על טוב לבין הודאה על חטא לבין הכרת הטוב לא?

?

@הרמוניה - אה, הבנתי.

אהרן הוא הוד ומשה הוא נצח (למרות שלפעמים הם מתחלפים).

אבל אני חושב שהיא נכונה.

הגמ' אומרת שעיקם הכתוב 9 אותיות כדי לא לכתוב טמאה (לגבי נוח ואת החיה אשר איננה טהורה)

ואז מקשה על עצמה הרי כתוב בהרבה מאד מקומות בתורה את המילה טמא טמאה טומאה וכו... למה לא עיקמו בכל מקום - אלא שלימדנו אותך פעם אחת ולא צריך כל פעם מחדש

(כן ראינו בגמ' שאומרת על אדה''ר שהתכסה בעלי תאנה שזה בגלל שעץ הדעת היה עץ תאנה ובמה שחטאו ניתקנו... שזה עיקרון דומה אך לא זהה)

אז התורה נותנת לנו דוגמא שתיים וזהו. תלמד להבא 

(הדוגמא השניה יותר מפורשת... עם אבימלך ופיכול ואברהם כחסד אשר עשיתי עימך תעשה עימדי  - אברהם לא נוקם להיפך כורת ברית ומתפלל וכו')

ועוד שרש"י ותוס' נחלקו עם הסיפור של עלי תאנה, ואין שם הכרת הטוב, אז ההקשר לא כ"כ מובן. כריתת ברית היא לא בדיוק הכרת טובה (דווקא הפוך, זו דרישה להכרת טובה, לכוף את השני לעשות כן [גם אם זה בהסכמתו, זו לא בחירתו הגמורה]), והדרישה באה מאבימלך ולא להיפך. (מחמת שאני חולק עליך בזה אני לא מוצא דוגמא ראשונית לכך, ועוד כנ"ל בכותרת).

משה הוא הדוגמא היחידה שבא ללמדנו על הכלל

נכון הוא פעל ככה מספר פעמים אבל הוא דוגמא אחת

אז משה בא ללמד אותנו - למה דווקא הוא?

מעניין . שמעתי מרבי שמשה הוא חיצוני לאומה, הוא גדל בבית פרעה ולומד הרבה מיתרו, ומתחתן עם מדינית. הוא צריך להיות חיצוני בגלל שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. זה ההשתתפות של האומות(ואם תרצה גם של הטבע) בגאולה .

אבל להגיד שזו השתתפות האומות (דייקא מצד משה)? לא שמעתי. זה דורש מקור לענ"ד.

עולה לי הסיפור של אשכול וענר (וממרא) - נראה שאומרים שם שהם עזרו במלחמה ואברהם הכיר להם טובה. לא סגור על זה, צריך לבדוק. 

אבל ברמת העיקרון, גם אם לא כוב שמישהו עשה להם טובה כדי שהם יכירו לו טובה עליה - זה מראה על נקודה מהותית, התורה חכתה מלהביא את הנקודה המוסרית והיסודית הזו עד משה רבנו, למה? אולי באמת יש עניין נוסף שהאבות לא זקוקים לאף אחד, הם כ"כ "יסודיים" ושורשיים (כאבות ויסודות) כך שלא שייך שמישהו יגמול עימהם טובה מלבד הקב"ה.

אבל אקח את הנקודה המרכזית בעיני - כפיות הטובה של פרעה+היסוד, עניינה של גאולה היא ההכרה העולמית שהכל מנוהל ע"י ה', הטוב והרע, החיים והמוות. זו גאולה וכן יסודה בהכרה בכלל ובהכרת הטוב בפרט (מעניין לראות שבסוף ימיו של דוד המלך, כשהוא מצוות את שלמה להתנקם ביואב ושמעי בן גרא, יש כאן בעצם את ההפך, הכרת הרע. ובן דוד הוא גואלנו).

במדרש פרקי דרבי אליעזר (פמ"ג) מסופר שפרעה ניצל מים סוף. הרב שלמה קרליבך בספרו "אבן שלמה" כותב שמשה הוא מצילו של פרעה[1], ולמה? הכרת הטוב. העניין של הכרת הטוב חוזר פעמים רבות אצל משה, במכת דם, במכת צפרדעים ובמכת כינים. ניתן לומר שבמידה כזו או אחרת זו כל מהותו של משה [והיא ניכרת אף בשמו – מקובל לומר שניתן למשה שם אחר ע"י אימו אולם התורה בחרה להשאיר לו את השם משה, השם שנתנה לו בתיה בת פרעה. למה? הכרת הטוב על כך שהצילה אותו מן היאור]. למה התורה בחרה ללמד אותנו את המושג הזה של הכרת הטוב דווקא דרך משה? במבט ראשון, הכרת הטוב של משה באה מתוך ניגודיות לחסרון הכרת הטוב של פרעה מלך מצרים "אשר לא ידע את יוסף". יוסף העצים את ממלכת מצרים והתורה מציינת שפרעה "שכח" את כל הטוב שגמל יוסף עם האומה המצרית.

אולם נראה שיש כאן נקודה עמוקה יותר. משה הוא המנהיג הראשון של עם ישראל, מנהיג ראשון ושכמותו לא יהיה ומכל מקום – לכל מנהיג ישנן תכונות נדרשות, אחת מהן – כך נראה להסיק – היא הכרת הטוב. למה? ניתן לומר שזו חלק מהענווה של משה, שנדרשת מכל מנהיג לפי רמתו ועניינו. מנהיג יכול להפוך להיות רודן ועריץ ולשלוט בכוחנות. הכרת הטוב היא הדרך הראשונה להכנע תחת יד ה', לצאת מבחינת "כוחי ועוצם ידי". אומר הזהר הקדוש – "מלכות, לית לה מגרמה  כלום", על האוחז במידה זו של המלכות, עליו לדעת ולהכיר שזה כל יסודו – על אף שהוא במקום עליון של שררה ושלטון – באמת אין לו שום דבר שעצמי לו, ש"שלו".

עיקרון דומה מצאנו ביהודה, שהודה ואמר "צדקה ממני" כאשר תמר שולחת לו את טבעתו, מטהו ופתיליו. ובאמת שביחס ליהודה הדברים עתיקים, שכן גם לאה בעת הולדתו פתחה ואמר "הפעם אודה את ה'". גם בדוד המלך מצאנו את אותו העיקרון ואפ' בצורה הפוכה. ראשית ראיתי בדוד שהקים עולה של תשובה, ומהות התשובה – וידוי, ההכרה שחטאתי לישות שגדולה ממני וגמלתיה רעה תחת טובה. בסוף ימיו של דוד הוא מצווה את בנו שלמה לגמול רעה את יואב בן צרויה ושמעי בן גרא, דוד לא שוכח את הרעה שגמלוהו ומשיב להם רעה תחת רעה.

מ"מ במשה מצאנו את שלימות מציאות הכרת הטוב, ומגלה לנו הרב שלמה קרליבך, שלימות כ"כ גדולה שמשה מוצא מקום להוכיר טובה גם לרשעים – פרעה מלך מצרים, על שגידלו בביתו והקנה את שאר התכונות של ההנהגה וגינוני המלכות.

מתייג: הסתכלו בתגובת "תוצאה".

@מישהו איתי

@נחשון מהרחברון

@הרמוניה

@יו0י

@advfb

@חסדי הים

@צהרים

@הפי

אני אוהב שיש דבר מוגמר - וזה... קיצר זה לא רק שלי.

אבל אני מניח שיש גם מדרשים על אנשים שלפני,

תחפש בטח בספר "הכרת הטוב" של הרב יואל שוורץ בו הוא מלקט עוד מדרשים על כאלה שלפני. אבל באמת זה נשמע יותר מהרגיל.

חוץמזה, לשיטתך מה עניין הכרת הטוב בעצים ובאבנים?

ושנית, כמה מתוך המכירי טובה הקודמים מצינו שהיו צריכים לבצע מכות?...

אבל לא יודע מה העניין. אני יכול סתם להעלות השראות שזה בחינה של גואל או שליחות.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.