בעזהי"ת
הפוך- אני מרגישה שהשנתיים המתמשכות האלה רק הוציאו לי את המיץ עוד יותר ועכשיו כל אי-וודאות מכניס אותי ישירות לעומק ההתשה, עוד יותר ממה שהיה בהתחלה..
בס''ד
תראו, אני גם ככה ברוב הזמן נמצאת בבית עם הקטנה (עוד מהרבה לפני הקורונה). זה לא שהייתי רגילה לימים לגמרי לבד והכל השתבש.
אז כן, כשיש עוד ילדים בבית, אני מפסידה את הזמן שהיא ישנה שנ''ץ. אבל בעלי נותן לי זמן בסוף היום להשלים, אז בסך הכל זה לא שאני יוצאת ממש 'מופסדת' מבחינת הזמן הפנוי שיש לי ביום.
מבחינת עבודה, אני גם ככה עובדת על אש קטנה, ברמה של 1-2 שעות ביום (לעתים קצת יותר) ומהבחינה הזאת, אין ממש הבדל אם הילדים בבית או לא (בזכות ההפסקה הנ''ל שבעלי מעניק לי בסוף היום).
מבחינת מטלות הבית, באופן קצת פרדקוסלי אני נוטה להיות יותר פרודוקטיבית דווקא כשהילדים נמצאים (בשאר הימים אני מנצלת את כל הזמן שהקטנה ישנה כדי לעבוד וזה בא על חשבון דברים כמו כלים, איפוס הבית וכביסות. כשהילדים כאן, קורה לא מעט שאני מנצלת רגעים שהם מתעסקים לבד כדי להתקדם עם תפעול הבית).
מבחינת כושר, דווקא קצת יותר קל לי כשהילדים בבית כי עם הקורונה הכנסנו סדר יום שמתחיל עם פעילות גופנית. בימים שהילדים במסגרות, אני יותר צריכה להתאמץ כני להכניס את הזמנים האלה של פעילות גופנית ללו''ז, וזה יותר נוטה להתפספס.
אני עם תו ירוק, כך שאני יכולה לצאת לנשום אוויר (אני אכן משתדלת לעשות זאת על בסיס יומי).
ב''ה גופנית אני מרגישה טוב, וכך גם כל בני הבית.
הדבר העיקרי הבולט הוא ברמה הזוגית, שם אני כן מרגישה שבידודים מאתגרים אותנו כי הם לוקחים מאיתנו את היציאה השבועית שממש יקרה לנו. אנחנו משתדלים לחפות על זה בדרכים יצירתיות אבל עדיין - זה לא זה.
אלו הנתונים...
סבבה בסך הכל, לא?
אז למה קשה לי עדיין?
למה אני עצבנית בכל זאת?
למה אני מתרוקנת מאוויר כשמגיעה הודעה חדשה שמכניסה ילד לבידוד?
אני מרגישה שאני צריכה שתסבירו לי לאט ובסבלנות למה אני בסדר שאני נחלשת מהמצב הזה.
למה, למרות התנאים הבסדר גמור שלנו, אני מתקשה עם התקופה הזאת.
רוצות לשקף לי למה המצב שלנו (כדור, כמדינה), 'מצב הקורונה', כל-כך לא נורמלי?
כי משהו בי באמת ובתמים חושב שיאללה, צריך ללמוד לזרום עם זה כבר,
לעבור בקלילות ממצב למצב, ולא להתרגש יותר מכל אי הוודאות שיש...
וכשאני רואה שאני עדיין לא לגמרי זורמת, משהו בי חושב שיש כאן ציון נכשל.
אתן יודעות מה שאני ממש רוצה?
שתשקפו לי למה זה קשה.
שהמילים שלכן תפגשו את הלב שלי.
שאני אוריד כמה דמעות של הקלה אולי.
ושאלך להתנצל לבעלי היקר על כל הלא נחמד שיוצא ממני בימים האחרונים.
תודה, אוהבת אתכן ❤🙏🏼
ותודה גדולה לכן, @סליל, @מתואמת, @פלספנית ו-@בת 30 יקרות שהגבתן לי להודעה הראשונה!
אני לא יודעת לכתוב כ"כ יפה ולהבהיר את מה שאני מרגישה.
אבל אני כ"כ מבינה למה את מתכוונת! וזה שהרציונל אומר שלא אמור להיות לך כ"כ קשה, זה יותר קשה! זה תוספת מע"מ על המצפון...
עצם זה שמישהו אומר לך מה לעשות ומתי, והנושא שיחה המרכזי בעולם הוא לא כ"כ נחמד, עושה חרדות ועצבים וצורך לש-ק-ט!
זהו, רק רציתי להגיד שאני ממש, אבל ממש מבינה אותך!
מתואמת
אהבתי ממש!
בס''ד
את ממש ממש צודקת. אני חושבת שאחד הדברים שלקחתי מהשרשור זה לרדת מרעיונות גבוהים (של תהיות על כמה אני למדתי ללמוד לזרום עם המציאות המשתנה) אל הפרטים הטכניים. כלומר ממש לפרט לעצמי מה זה בשבילי כל הקורונה הזאת, בשטח. כי חלק מן ההשפעות הן כן ממש ממש מוחשיות וממש ממש כואבות. בסגנון הדברים הגדולים שהתבטלו לכם. גם לנו היו מקרים כאלה.
אני חושבת שכשפתחתי את השרשור הייתי במקום שתהה מה כבר כל-כך קשה בזה שיש עוד בידוד. אז יש עוד בידוד. לא כזה בגיד דיל. את הרי כבר יודעת לנהל דבר כזה. מזמן. אז למה את לוקחת את זה קשה בכלל? אבל זה לא ''רק עוד בידוד''. מה שהבנתי בזכות השיחה איתכן, זה שזה הרבה יותר מעוד בידוד. זה באמת שנתיים עם הרבה וויתורים, המון התחשבות, הרבה תסכולים, הרבה מתח...
וכן, מה שכתבת על על זה שצריך גם להכיל את כל מה שזה עושה לילדים, זאת נקודה משמעותית מאד.
תודה רבה על תגובתך אורוש יקרה!
אבל ב"ה בסבב הזה פחות בידודים 
סבבים קודמים היה יותר קשה .... לפני החיסון ...
בבידודים?
אני כל הזמן שומעת בעצמי קולות שאומרים - נו יאללה זה המצב תסתגלי ותתרגלי
אבל לאאאאא
כי למשהו לא בריא קשה להסתגל
לשהות ההזויה של כולם ביחד
לעבוד או לנסות לעבוד מהבית
ולא המציאות המטורפת הזו שמשפיעה עלינו נפשית בטירוף..
אין לי איך לעודד רק מתטרפת לקושי... מייאש
.
אבל מנסה למצוא את הפן החיובי שבזה...) לפעמים אני שבורה וחסרת כוח להתמודד, ולפעמים, בעיקר כשאני זוכרת את הדברים הבאים אני מאוד מתחזקת מהם.) (בהתחלה חשבתי שאכתוב רק נקודה מסויימת ואז נוספו לי עוד נקודות אז יצא שלא כתבתי מסודר בכלל..) - הלוואי שהמשיח יגיע אבל שאני לא אראה את זה. זה בהמון תחומים - חוסר המשילות, קורונה, מציאויות הזויות של עריות, דברים שהיו ברורים כמו משפחה נורמלית כבר לא ברורים מאליהם ועוד... אז דבר ראשון אני ממש מרגישה שזה כל כך קרוב!!! זה ממש בדרך.) וכשקראתי על יציאת מצריים וקריעת ים סוף התרגשתי כל כך ואמרתי לעצמי "וואו, הלוואי שהייתי שם!!" שניה אחר כך נזכרתי באיך שבכיתי כשקראתי על השיעבוד ושבעצם לא הייתי רוצה להיות שם... לפניו ברננה!.מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.
תודה.
לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...
נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).
שלום. אשמח לעצתכן..
אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...
א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.
ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...
מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?
או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?
ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...
תודה!!
כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?
מה ההבדל במחיר בין הדירות?
בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.
שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.
לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.
מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.
.
אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...
הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.
בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?
אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.
ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.
הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.
סוף כיתה ו'.
היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.
כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.
אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.
בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.
ועכשיו זה…
פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.
היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??
אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.
ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.
מתואמתאני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.
לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.
בהצלחה, יקרה❤️
מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.
מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.
לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.
גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה
חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,
ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.
אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.
ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.
אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.
כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה.
היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד
יש גם בפתח תקווה.
יש את ירכא
ומג'יק קאס בדיסיטי
כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....
דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...
יכול לחתוך עלויות בחצי.
באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.
לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'
בריכה?
אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?
הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...
חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה
אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).
וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?
בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים
נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה
אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר
רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.
ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.
עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.
אפשר ללכת לבריכות.
פחות אטרקציה ללכת לשם
פארק הצנירים בקדומים
יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.
יש עוד הרבה
באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?
בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.
אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.
אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.
אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר
כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?
(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)
את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?
אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.
אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ
אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש
רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת
כולנהאם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?
יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.
ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?
שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?
הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.
השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.
רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).
בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.
לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:
לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.
אשמח לרעיונות -
- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע
- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם
- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים
- לעוד כיווני חשיבה
*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.
*יצירה מושקעת לסוכות.
*גם קישוט לשולחן לראש השנה
*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.
*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים
*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.
חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)
אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)
גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)
בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים)
חוגים:
אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)
מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)
בישול/אפיה
טיול
חיות
התעמלות
דרמה/ תיאטרון
נושאים:
חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)
מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)
היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל
וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!
זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר
משחקי קלפים ודימיון
משחקים חינוכיים
והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).
