ביוזמת ובהדרכת @שפרינצא בוזגלו!
פרק 1: 'ויא דולורוזה'
רחוב ה'ויא דולורוזה' מתקרא כך על שם 'דרך הייסורים' (דולורס בלטינית משמעותו 'סבל' עיינו ערך ה"פ) שעבר ישו עם הצלב על גבו בדרך לצליבה (כמובן שהוא לא נצלב*).
הרחוב מתחלק לשניים, ובו 14 תחנות שבו אירעו דברים לא מעניינים שהנוצרים חושבים שהם ראויים לציון.
נתחיל מה'ויא דולורוזה' הקטנה. אל תיכנסו אליה אא"כ אתם באמת מכירים את האזור בצורה טובה. פשוט תעמדו במפגש שלה עם רחוב הגיא, די קרוב לישיבת עטרת ירושלים (עטרת כהנים לשעבר)- יש שם פינה מעניינת, כל פעם שאני שם עם חברות אנחנו עוצרות שם, זה פשוט מספק בידור ל5 דקות :
זוכרים את הסיפור עם אמא של רש"י שהקיר שקע פנימה בשביל שלא תיפגע מהפרש? אז כן, גם לנוצרים יש סיפור דומה (מעניין באמת לבדוק מי הראשון שהתחיל עם הסיפורים האלו, הראשון שמוצא לי מקבל קרדיט), הם טוענים ששם בפינת הרחוב נמאס ליש"ו לסחוב את הצלב, ובצדק, כי מן הסתם הוא לא היה כזה שרירי כמו שהם מנסים לצייר אותו, אז הוא נשען על הקיר, וראו איזה פלא! איכשהו, ניסי ניסים, הקיר שקע פנימה סביב כף ידו לאות הזדהות על הסבל הלא מוצדק שישו המסכן עובר...
אז היום אתם מוזמנים לעבור שם, לעשות ליצנות על ע"ז ולהמשיך הלאה איתנו.
אז אנחנו מתקדמים, אומרים תודה לחיילים הקדושים ששומרים עלינו, ופונים מרחוב הגיא ימינה- ל'ויא דולורוזה' הגדולה, ממשיכים!
אנחנו נעבור עכשיו מתחת לקשת אדריאנוס, אותו אדריאנוס קיסר ששאף להפוך את ישראל ל'פלשטינה', ואת ירושלים לעיר אלילים רומית: 'איליה קפיטולינה'. אותו אחד שגזר את גזירת המילה ושהרג את עשרת הרוגי מלכות, ודיכא ביד קשה את מרד בר כוכבא, עד שאמרו חז"ל: "שבע שנים בצרו אומות העולם את כרמיהן מדמם של ישראל בלא זבל" (גיטין נז), "אמר רבי יוחנן: שלוש מאות מוחי תינוקות נמצאו על אבן אחת. ר' אסי אמר: ארבעה קבין מוח נמצאו על אבן אחת" (תענית כד).
ברחוב הזה שאנו הולכים, תחת אותה הקשת שסימלה את נצחונו מתואר כי "היה הסוס שוקע בדם עד חוטמו" (איכה רבה), זו אחת מסצינות החורבן הקשות ביותר שאותו סימל אדריאנוס- איך לא?- בבנית שער ניצחון משלו אשר נקרא 'קשת אדריאנוס'. אצל היהודים ואצל הנוצרים מכונה 'אקה הומו' (='הנה האיש' אחת מן התיאולוגיות המפרסמות שלהם שבו פלטאוס מציג את ישו לעיני היהודים). שם בעצם ישנה עוד תחנה, אחת מיני 14. ופה ננצל הזדמנות חשובה, עוד ליצנותא דע"ז, הם בעצם טוענים שמשער זה יצא ישו אל עבר היהודים וכו' (הנ"ל), אך בפועל הם מפספסים משהו מבחינה היסטורית, מרוב שהם נואשים ליצור מסלול אטרקטיבי עד כנסיית הקבר הם החליטו שההיסטוריה כנראה לא כ"כ משנה, למרות שהשער נבנה לכבודו של אדיריאנוס קיסר 300 שנה אחרי שישו כבר נשרף בגהינום- עדיין נכניס את זה לרשימת התחנות, כאילו אנחנו ביום תחנות בקיטנה...
מסופר על פרו' ישראל אלדד (מראשי הלח"י, סופר ומשורר), שמידי שנה בט' באב היה נוסע למוזיאון ישראל בכדי להטיח בפיסלו של אדיריאנוס שנתגלה בבית שאן את המילים הבאות: "נו, איפה אתה אדריאנוס? ואיפה אנחנו? אחרי שנים של גלות, אחרי שנים שכל העולם רצה להמשיך את דרכו של אדיריאנוס ואלו שבאו לפניו, ואחרי 2000 שנה כמעט, אנחנו שוב פה! שוב יכולים לעמוד מול אותה קשת ארורה ולצעוק 'ניצחנו אותך!"
*הגירסא שלנו למותו של יש"ו קצת יותר מרתקת משלהם (עיינו סנהדרין מ"ב). מה שיותר מעניין זה איך התגלגל הרעיון שאהוב ליבם נצלב כשבעוד אנחנו סקלנו ותלינו אותו (תכל'ס מבחינה היסטורית זה ממש טוב לנו, אנחנו לא צריכים עוד עילה להתעללות ולעלילות דם), בעצם אונקלוס בפירוש על הפסוק "בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך" (בראשית מ' י"ט על תלית שר האופים) מתרגם את המילה 'תליה' כ'צליבה', ומכאן השאר היסטוריה, הם קישרו את התליה שלנו עם צורת ההרג הנהוגה אז ברומא- הצליבה.
(מתייג לבקשת הכותבת:
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל