הרב שמואל אליהו- הדור שהקים את המדינה האמין יותר מאלה שנכנסוekselion

לים סוף

 

 

 

אפילו אני שאני מגדיר את עצמי כציוני די נלהב, היה לי דיי צורם ומפתיע לשמוע את הדברים האלו.

כי בכל זאת.. אנחנו מדברים על דור המדבר.. דור שהגיע למדרגות ממש ממש גבוהות וראה כל כך הרבה ניסים!

אז כן זה נכון שאם נשווה את האהבת ישראל והאומץ של הדור של סבים שלנו לעומת דור המדבר

אז כנראה שסבא מנצח 

כי באמת דור המדבר דיי פחד מכל הקטע הזה של מלחמה (תחילת פרשת בשלח)

והרבה פעמים הם רצו לחזור בחזרה למצרים..

הכל נכון.

 

השאלה שלי היא האם זה הכרח שהמהלכים של הדור שלנו נובעים מאמונה גדולה יותר..? 

או שמדובר בסוג של "כוחי ועוצם ידי" כי תכלס.. רובם היו רחוקים מאנשים מאמינים..

ללא ספק ברור לי שהייתה להם זכות גדולה שהשם גילגל את הנס הזה ואת האתחלתא דגאולה על ידם.

אבל אני לא בטוח אם באמת הייתה להם אמונה גדולה.. ובטח שלא ביחס לדור המדבר.

 

מה דעתכם? 

מתייג ניקים שמעניין אותי לשמוע:

@הרמוניה @נשמה כללית @הפי 

@ultracrepidam@מבקש אמונה

 

זה לא מתמטי...ultracrepidam

למי יש יותר אמונה - לי או לך?

יש דברים שאני מניח שאני יותר ממך, ויש דברים שבוודאי אתה יותר טוב ממני.

לפעמים בהקשר מסוים נדרשת תכונה מסוימת דווקא

ולפעמים אפשר לומר על אדם אחד שהוא יותר טוב מאחר "בכל היבט משמעותי", או "בחשבון כולל".

אבל זה שדור מקימי המדינה האמינו ביכולתו של עם ישראל לשרוד והיו מוכנים לעשות הרבה ולשלם מחירים אישיים תמורת הרווח הזה, לא שולל מדור הולכי המדבר את המעלות שלהם

סבבהekselion

הם האמינו ביכולתו שם על ישראל לשרוד -נהדר!

אבל במה זה שונה מכל מאבק לאומי של עם אחר..?

 

כי הרי הם לא היו אנשים דתיים ונראה לי שהרבה מהם לא האמינו באלוהים (ובצדק) עם כל הצער שבדבר.. הם היו דור השואה.

אז נכון מבחינת מעשים הם היו גיבורים ואידיאליסטים בקטע שאנחנו לא מסוגלים לקלוט,ואני גם יכול לקבל את התאוריה שבתת מודע שלהם הם עשו את זה מאהבת ישראל מעצם היותם יהודים.

אבל אני לא חושב שזה בגלל שהייתה להם אמונה גדולה.. 

 

מוחה על דבריך המוטעיםultracrepidam

קודם כל, דוד בן גוריון וחבריו לא עברו את השואה. גם לא אברהם שטרן ולא שאר מנהיגי הציונות החילונית.

ולכן הטענה הזאת מוטעית.

 

הטענה הזאת היא גם חמורה מאד. אם עבור מי שעבר את השואה, עזיבת הדת היא מוצדקת, העובדה שאתה עצמך לא היית שם איננה סיבה להישאר דתי. אתה מוכן לעבוד את ה', בתנאי שהוא פוגע רק באנשים אחרים?

 

אני חושב שהיתה להם אמונה לא מודעת - כמו שהרב קוק מרבה לתאר - שהיא באופן לא ישיר אמונה בה', והתבטאה בבטחון בה' שיעזור להם להקים את המדינה. קצת כמו היתה להם (או בהם) אמונה ברמה שאין לתאר. - עבודת ה'

 

בנוסף, קח בחשבון שמה שאומר הרב שמואל כאן איננו תורה מסיני אלא הבעת עמדה בהקשר של "איך להתייחס בכבוד לדור מייסדי המדינה". יכול להיות שכאשר הוא היה מנסה לתאר מי הם דור דעה שקיבלו את התורה, הוא היה מדבר אחרת

זאת הסיבה העיקרית, בעיני, ש"אין מקשים על הדרש". דרשה נועדה לעורר את לב השומע אבל היא לא מחוייבת לעקביות ודיוק והתאמה לכלל המערכת.

...ekselion

א)התכוונתי לאותם חלוצים שהגיעו אחרי השואה ונלחמו בתשח

   

ב) לא הבנתי איך הגעת להנחה הזאת, מוכרח לציין שזה דיי פוגע שפירשת ככה את דבריי, אבל זה מובן כי תכלס אנחנו באינטנרט וקשה לקלוט באמת למה כל אחד התכוון. התכוונתי שאני לא מאשים אותם בכך שהם איבדו את האמונה

 

ג) מקבל את הטענה הזאת, אבל זה עדיין קצת רחוק מאמונה במובן הפשוט שלה.

 

ד) אתה אומר דברים ידועים.. אם תציג את הוורט הזה של הרב אליהו לחרדי ממוצע הוא יקבל חום..

   סתם העלתי את זה כאן כי זה נושא מעניין, וכי ברור לי שרוב הניקים פה בפורום מחוברים בצורה כלשהי להשקפה הזאת.

 

 

לא חייבים להתקיף מיד..

 

מבהיר...ultracrepidam

א) זה היה מיעוט. הרב לא דיבר דווקא עליהם

ב) כתבת "בצדק", לא "ואינני שופט אותם על זה". ולכן הגבתי בחומרה (תאמין לי שכתבתי יותר חריף ועידנתי את זה)

ג) מסכים איתך

ד) לא יודע, אני לא ממש מחובר להשקפה הזו... מבחינתי אני מכבד כל אדם על הדברים הטובים ש*אני יודע שיש בו* ומודע לחלוטין לצדדים השליליים שיש בו. לא מוצא סיבה להניח שדווקא דור מקימי המדינה הם בעלי *אמונה* חזקה. מה שכתבתי היה כדי לתרץ את דברי הרב, אני לעצמי קצת פחות מתחבר לגישה הזאת

ה) כמו שכתבתי, הגבתי בחריפות בגלל האמירה "ובצדק". כל השאר באמת לא היה התקפה ואני מצטער אם נתפס כך בעיניך

מגיב כדי לקבל התראות ולזכור, בהמשך אערוך ואכתוב תגובההָיוֹ הָיָה
אדרבהנוגע, לא נוגע
דור המדבר ראה כ"כ הרבה ניסים ועדיין חטא בחוסר אמונה כמה וכמה פעמים..
לא כל-כך הבנתי באיזה קטעהפי
שאומרים שהדור שיצא ממצרים יצא בזכות האמונה ..
הרי ידוע שהיה להם הרבה משברים והרמה הרוחנית שלהם היתה חלשה , לא?
נכון שהם חצו את ים סוף בגלל האמונה .
תראה לא סתם הם לא נכנסו לארץ בסוף ..
זה רצף של חטאים .. שזה לגמרי נשבר בחטא המרגלים.
אני לא יודעת מה איתך אבל מבחינתי חטא המרגלים -
המנהגים של העם !!!! אומרים שמכל שבט היה אחד , והם הלכו הוציאו רעה על הארץ.. אחרכ חזרו לשבטים שלהם וממש הקצינו ובכו ועשו סוג של משחק , לא סתם כתוב שכל העם בכו באותו לילה . זה בכייה לדורות !!! שאני קוראת את מה שהיה שם אני בשוק!!
זה כמו זוג צעיר שחוזר אחרי חתונה .. ואז הם מחליטים שלא בא להם לגור ביחד.
אל תשכח שהם ראו את הניסים מול העיניים מזה להיות בהר סיני זה מטורף .

הדור שהקים את הארץ זה דור שהיה אחרי הגלות ולא באו להציל אותו בעזרת עשרת המכות או משה ..
אז נכון שרובם לא האמינו ולא היו דתיים .
אבל קראתי פעם שהרב קרליבך אמר לא סתם חילונים הקימו את המדינה .. כדי להראות שלכל יהודי ויהודי יש מקום בארץ.

אני חושבת שהם אלופים , הם נתקלו בכל כך הרבה קשיים בהתחלה (היה כל-כך הרבה באלגן בהתחלה וכן היו גם סיפורים לא טובים שאין לי מושג למה קרו)
אבל במכלול אפשר להבין אותו.

תראיekselion

כן הייתה להם אמונה עוד לפני עשרת המכות..

בפעם הראשונה שמשה ואהרן הגיעו אל העם, הם האמינו להם.

הרמה הרוחנית שלהם הייתה בהחלט חלשה והם נפלו מלא פעמים בדברים שלנו זה נראה לגמרי כמו טמטום

אבל צריך לזכור שגם הרבה פעמים הם הגיעו לרמות מאוד גבוהות, בחציית הים, בהר סיני וכו

נראה לי שיש גם מאמר חז"ל שאומר (שכחתי איך זה הולך בדיוק) אבל בעצם הרעיון הוא שהקשר הנבואי של הנביא תלוי ברמה הרוחנית של העם. 38 שנה משה היה "בנידוי" עם השם בגלל חטא המרגלים, משמע שבאמת הרוחניות של העם סוג של נתנה 

"חיבור wifi" למשה עם השם.

 

חטא המרגלים מבחינתי זה עבירה שאנחנו לא מסוגלים לתפוס בדיוק כמו שעבודה זרה אנחנו לא מסוגלים לתפוס.

איך גדולי עולם כל כך התאוו לפסל מטופש?! זה נשגב מבינתנו, כנ"ל חטא המרגלים.

ונראה שהסיבה שרבי עקיבא אמר שלדור הזה אין חלק לעולם הבא היה בגלל חטא המרגלים.

כל הטענות שלך לגבי אותו דור נכונות.

 

אבל הנקודה שלי היא, שהדור שהקים את המדינה היה חילוני מובהק!

אז סבבה אני מקבל את זה שהשם גילגל שהזכות תהיה על ידם, והם יעשו את הניסים וכו (זה בפני עצמו מעיד שהם נשמות עצומות)

אבל - וזה אבל גדול. 

הם היו חילונים - הם לא עשו את מה שעשו מתוך אמונה עצומה באלוהים.. ובגלל זה לא כ"כ התיישב לי מה שהרב אמר.

תחשוב על המעשה העצום שהם עשו..הפיאחרונה
תקרא שוב את מה שכתבתי לדעתי זה כן עונה על זה .
ואם לא אז מחילה (;
היתה להם (או בהם) אמונה ברמה שאין לתאר.מי האיש? הח"ח!

זה לא חדל להתכתב עם האמונה הדתית היהודית רבת הדורות.
וכל זאת על אף שזה היה אולי אוסף אמונות לא לגמרי קוהרנטי או ברור.
להבנתי זה היה מנקודת מוצא בראשית צירים קרטזית תלת מימדית, כשהציונות אורתוגונלית (עד כדי משיק, גם אם בהמשך נוצרת עקומת מושך לציר המאונך) לדת היהודית.
אבל כשאתה מתבונן במה שכמה אנשים עשו אתה מבין שזה דרש אמונה באמת יוצאת מגדר הרגיל.
חלק מזה מתבטא בשירה העברית הציונית (החל ב"טושו אחים טושו לארץ אבותינו" ועד "ארץ נחלת מדבר סין" ועד בכלל).

לא לשכוח את דברי האר"י ז"ל שאנו אנו דור המדברפלונפון מירוסלב
ואם כן, חזרנו לתקן וזכינו לתקן ולכן אפשר להבין למה יש יותר גדלות בכך.
דור בלי קריעת ים סוף, ובלי מעמד הר סיני. ועדיין אהבת הארץ בוערת בלבנו
מענייןממלא כל עלמין

לא חושבת שהוא התכוון ממש בכוס מדידה שהיתה להם יותר אמונה.

אבל תחשוב רגע על דור שיש לו מנהיג נביא שמוביל אותו והוא חוזה ביציאת מצריים וניסי המדבר ואותות ומופתים גדולים...

והדור הזה שעמוד ענן מלוה אותם ביום ובלילה עמוד האש מצווה להכנס ארצה ולהלחם

עדיין נסיון, ברור

אבל עכשיו תחשוב על דור שבור מאימי השואה, עם מצומק שהדבר שמוביל אותם מאימת אירופה לאימה הגדולה יותר בארץ הוא רוח גדולה שדוחפת אותם לשיבת ציון- אין דרך אחרת להסביר את המשיכה המוזרה שלהם מן הפח אל הפחת...

הרוח הזאת כלכך לא ברורה מאליה, קודם כל- מי ומי המקימים? העם הקטנטן והשבור הזה לא היה ערוך לחשוב על מלחמה ועל פעולה, במצב נורמטיבי זה היה בדיוק הזמן לשבת ולחבוש את הפצעים, להגר לאמריקה שמציעה בדיוק את האפשרות לחיות חיי רווחה ללא אנטישמיות ומגבלות

והעם היושב בארץ עצמו ידע שהאויבים כפולים ומכופלים ממה שצפוי, והכרזה על הקמת מדינה כמוה כהתאבדות. לא סתם התאבדות של אדם יחיד, אלא העמדה לתליה של עם שלם היושב בארץ... 

מה גרם לאותם היושבים בחדר המפורסם להחליט בכל זאת על הקמת מדינת ישראל? אי אפשר להסביר דבר כזה חוץ מלהבין שפרצה בהם רוח אמונית גדולה, גם אם הם עצמם לא לגמרי הכפיפו אותה לקב"ה

מה גרם להמונים שהגיעו שבורים מאירופה להצטרף ולהלחם על המדינה היהודית? "ורוח א-להים מרחפת".... גם בתוהו ודוקא בו

חייבת לצרף את זה. מדקה 36 כדאי לראות בלופים ולהבין שהחוצפה של גולדה מאיר מול מלך ירדן, הרוח ההתאבדותית כמעט אצל החברים במנהלת העם, האומץ המבהיל של בן גוריון שידע היטב שההכרזה שלו מסוכנת מאין כמותה, ההאצה של ויצמן ה"זהיר מדי".... כל אלה הם זריקת רוח הקודש...

ואומץ שיש בו משהו מעבר לעם שהולך עם נביאיו וניסי המדבר... העם כאן קם מבור תחתית ברוח גאולית מופלאה

הצילו איזה עם גדול יש לנו

 

 

ראיית פוטנציאל מעידה על אמונהadvfb

ואם הם ראו פוטנציאל במשהו שנראה חסר כל סיכוי מבחינה ראלית אז מסתמן שהיתה שם אמונה כלשהי

 

^^^ קצר וקולעממלא כל עלמין


חוזר בי. ומסכם את הדברים שלכםekselion

כל מה שאתם אומרים לא זר לי, אבל כנראה שלא יצא לי עד עכשיו להתעמק בזה כל כך ומסתבר שאתם צודקים.

 

 

העובדה שהשם ממש האכיל בכפית את דור המדבר וגרם לו ללכת לאט לאט.. וכמובן אחרי המווון נפילות 

וכל זה עם כל כך הרבה ניסים ונבואה...

ומאידך שאנחנו משווים את זה לדור של קום המדינה

-שלא היה להם כלום מבחינה רוחנית, לא נבואה, לא ניסים(גלויים) לא אמונת חכמים ואעפ"כ הם הצליחו לבד לקיים את חזון הנביאים.

גורם לי לחשוב כאילו השם היה כל כך בטוח בדור ההוא, שהוא כבר לא היה צריך לתת לו ניסים - הוא ידע שהם יצליחו בלי זה.

אז נכון, לא הייתה אמונה במובן הפשוט שלה, הם באמת כמו שאתם אומרים לא ייתכן שהם עשו את כל זה מחזון לאומי סתמי ככל שאר העמים. שאיפה לחזור למולדת אבותיהם מהתנ"ך, שאיפה כמעט בלתי אפשרית, הם זיהו נקודת אמת בזה, גם אם זה היה בתת מודע, ישראל אם לא נביאים הם - בני נביאים הם.

זה גורם לי להבין שעם ישראל הגיע כבר לבגרות מסוימת, בגרות כזאת שהוא מסוגל לגאול את עצמו ללא העזרה המוחשית של השם, וזו התקדמות גדולה ביחס לדורות הקודמים.

 זו לא גאולה בחסד. זו גאולה אקטיבית, אז נכון זה לא כ"כ מה שציפינו שיהיה.. גאולה עם "גוון" דיי חומרי כזה ללא ניסים גלויים כמו פעם. אבל אנחנו עוד לא בגאולה השלימה מצד שני,עוד יגיע היום שתהיה התגלות השם, אבל זה לא יהיה עבורנו.

- זה יהיה בישביל אומות העולם שיבינו שהשם אחד ושמו אחד.

אנחנו לא צריכים את זה כבר, כי אפילו הריקניים שבינינו יודעים את זה גם אם לא במוצהר, בתת מודע אנחנו חיים את זה.

 

ואשריכם כולכם שהגעתם להבנות העמוקות האלו, זה מראה על אהבת ישראל, חכמה, השגות בתורת ארץ ישראל ועל כמה צדיקים שאתם.

תודה שעזרתם לי להבין את הנקודה הזאת 

סיכום יפהממלא כל עלמין

רק נקודה חשובה:

היו ניסים גדולים בדרך בהקמת המדינה, אבל הם מסוג הניסים שקורים רק בעקבות הבחירה ללכת באש ובמים ולפעול

לא מטוס שמיימי שפתאום מופיע ושואב את כולם לארץ זבת חלב ודבש, אלא יהודים שקמים בעוז לפעול להקמת בית לאומי בא"י, ואז ה' נלחם להם בענק..

כמו מה שאמר פרופסור נודע שאני לא זוכרת את שמו לסטודנט בהרצאה על אסטרטגיות מלחמה: הסטודנט שאל אותו למה הוא לא מכניס את הקרבות במלחמת השחרור וששת הימים ובקיצור מלחמות ישראל. הפרופסור ענה- פשוט למה אני לא מכניס אותם בהרצאה. אין בהם שום גוון אסטרטגי ומוסבר, מה שהיה בקרבות האלו הוא ניסים. ונס עם כל גודלו הוא לא אסטרטגיה ובטח לא דבר שניתן ללמוד ולמחזר.

אם אני מתייחס למקרה הספציפי.. לדעתי הוא בכלל לא דומהמבקש אמונה

אם רוצים להשוות

צריך לדמות מה היה קורה אילו אחרי השואה כל שונאי ישראל היו מקבלים מכות משמים עד שהיו נכנעים

 

אצל דור המדבר זה היה אחרי שהמצרים חטפו כבר 10 מכות ושינו את הגישה כלפי היהודים

ולכן גם השאילו ליהודים כלי כסף וזהב אפילו מה שהם לא ביקשו (כמו שמבואר)

ליוצאי מצרים הייתה אחלה סיבה להישאר ולא להיכנס למלחמה...

(ובנוסף, כשהם כן נלחמו וניצחו הם לא עשו מצעד צבאי והיללו את עצמם)

 

זה לא מה שהיה במקרה שלנו, שבעצם הבינו שלהישאר בחו"ל זה להיות נתון לחסדיהם של שונאים ורוצחים.

ובכללי, אם הוא אומר שבזכות האמונה זכו לכל הדברים ההם, עובדה שאצלנו לא זכו לכך

 

ובכללי אני אגיד

אני לא מתחבר לכל הקטע הזה שהדור הזה בטוח שהוא עקף את כולם בסיבוב..

לא רוצה לקנטר אבל הרב יחזקאל לוינשטיין כתב ש"חוצפא יסגא" זה שהדור בטוח שהוא אוחז באמונה יותר מכל הצדיקים שהיו

 

 

 

 

 

ומה עם דברי האר"י למהרח"ו? מפורשות אמר כךפלונפון מירוסלב
שבדורם כל דבר קטן שווה הרבה מדורות ראשונים. אז מה בדורנו?!
ביעור חמץ שבלב - אתם על זה?זיויק

בלו"ז שלכם?

מה זה אומר בפועל?

באלול ובימים נוראים. כעת זה לא הזמן והאוירה לכךפ.א.
כל השנהadvfb
אלא?זיויק
הלוואיadvfb

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני מבינה שסיימת את כל המשימות בבית לפסח?לאחדשה
חחחחחחזיויק
שאלה טובהפתית שלג

אני לא על זה בכלל לצערי

תודה על התזכורת🙏הרמוניה
תעדכניזיויק
התקדם?זיויק
😤הרמוניה

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

חחחחחח תודה על ההכוונה המקצועיתזיויק
אבל מה לעשות שאני במקצוע אחר
חחחחהרמוניה

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

הפחד, כפיות טובהadvfb

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

חשובזיויק
אבל דווקא זה?
שמעתי פעם בחינה של חברadvfb

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תן לגמור את החמץ הפיזי קודם ;)נפש חיה.
תכף שבת הגדולזיויק
היום ביערתי חתיכת חמץ רצינית מהלב ומהמציאותזיויקאחרונה

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

מי/מה זה בשבילכם ה'?הרשפון הנודד
המקור להכלadvfb

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

"אילו ידעתיו-הייתיו"נפש חיה.
..אני:)))))

חבר, אבא,מלך.

אבא שאני לא צריכה להתבייש ממנו והוא יכול לתתלי הכלתמימלה..?

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רענקדימון
המקור של הכל
איני יודע כללחתול זמניאחרונה

אך זה שאני מתפלל אליו.

יש רגעים מתוקים כאלו שמביניםאני:)))))

שואני קרבת אלוקים לי טוב.

מדהים!!שלג דאשתקד

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

לגמריאני:)))))
וואו איזה כיף לךפתית שלג

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

 

ממש מיוחד!אני:)))))
איזה שיר יפההרשפון הנודדאחרונה
החיים שליכְּקֶדֶם
הם דבר תורה
מענייןאני:)))))
וגם דברי חוליןזיויקאחרונה
ברוך המבדיל
כאב של תשובהתמהון לבב
עבר עריכה על ידי תמהון לבב בתאריך ד' בשבט תשפ"ו 21:44

 

אני מנסה לעודד ולשמח את עצמי, אני מאמין שזאת מצווה.

אבל הצער על מה שעשיתי על מה שעברתי, וחוזר וצף וחוזר וצף,

מפלח את הלב

קורע את הנשמה

איך אפשר ככה?

 

אשריך עליךadvfb

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

 

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

 

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

 

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

אחד הדברים שמאוד חיזקו אותי בזמנואריק מהדרום
אורות התשובה ז,ז*


בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

הצער הוא חלק מהעסקשלג דאשתקד

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.


בהצלחה חבר יקר!!!

תודה. אשמח ברשותכם לבקשתמהון לבב

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

החלק השני בתורה רפ"ב בליקוטי מוהרןאריק מהדרום
יש את פרק ח באורות התשובהפצל"פ

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

עם כל החשיבות של הצערנרשםכלפעםמחדש

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

אשריך ממשזיויק
אני רק להגידאמאגיבורה

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

חיספוס?זיויק
הכל יכול להיותאמאגיבורה
למרות שאני לא מאמינה שצער על עבירות יכול להתחספס.. בטח אם אתה עובד על אהבה וקרבה להשם. נראה לי שפשוט עם השנים הקשר נהיה כלכך קרוב ויומיומי ואמרתי שאתה מרגיש שהכל יכול לעבור. אצלי אישות העצות של רבי נחמן היוו ממש חיות בתקופות האלו..
בהמשך לשרשור: אני אשמח למקורות בנושא נוסף:תמהון לבב

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

...advfb

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

 

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

 

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

תודהתמהון לבב

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יחד עם הצער על החטאנוגע, לא נוגע

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.


"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אורות התשובההרשפון הנודד

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אשרייך ממש. מעלה גדולהלאחדשהאחרונה

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...


עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם

חזרה בתשובהאשר ברא

כחוזרת בתשובה כמה שנים טובות, אשמח לשמוע את דעתכם ועצתכם.

הרבה פעמים הכניסה לעולם של התורה והמצוות מאוד מבלבל מבחינת מגזרים,

דתי. דת"ל. דת"ל תורני. חרד"ל. חרדית ליטאי. חסידי. ארצישראלי. וכו'.

הרבה מאוד הגדרות, לכל הגדרה תת הגדרה וכן הלאה.

הרבה פעמים אם אני אומרת שאני חוזרת בתושבה, מחשיבים אותי לסגנון רבנים של הידברות.


וככל שהשנים עוברות הרבה יותר קשה לדייק מה אני? מי אני?

ראש מאוד הלכתי ומאמינה בקונספט של הצבא אבל עם תסביכים על התנהלות המדינה. [כך שלא נתפסת כ"כ 'ציונית' בציבור הדת"ל].


דוסית מידי בשביל הסרוגים ו"לחוצה" בשביל החרד"לים. לא ממושמעת מידי בשביל החרדים..


אז מה אני?

זה מאוד קשה. מרגישה שאחת לתקופה ובמיוחד כשאני יוצאת לשידוכים, אני  מצאת באיזשהו בירור זהות מחודש..

ועוד יותר קשה להסביר את הסגנון הספציפי שאני-

מבית חילוני.. לציבור החרדי.. מהחרדי לגבעוני..לחרד"ל.. וכל זה כשאף ציבור לא באמת מקבל אותי במאה אחוז.

איך פעם מישהו אמר לי, שמשפחות לא רוצות להכניס חוזרים בתשובה שמא יתחילו לדבר על כל מה שהם עברו ועשו..

זה גורלנו? לחיות בתחושה שאנחנו פחות טובים?


גם מרגישה שזה החלק שמאוד קשה לי איתו, כי בסוף כל הציבורים הם (מבחוץ לפחות) מאוד קהילתיים.. ובפנים מפחידה אותי המחשבה שלא אהיה מתאימה לשום מקום.


הרבה מכם יכתבו לי "לא צריך הגדרות וכו'.."

אבל בסוף כשרוצים לחפש שידוך דרך שדכן הוא דורש הגדרה. וגם הבחור מנסה להבין מה נמצא מולו..

ועוד יותר במציאת רב/נית לליווי.. כי כל רב תחת רבניו ינסה למשוך לכיוון שלו.

ומה הכיוון שלי? הרב קוק? סאטמר? ברסלב? ליטאי? כהנא?

זה מתחלק ל2 לדעתיזיויק

את מול עצמך, ואת מול אנשים.

האם את מול עצמך מגובשת כבר?

נכוןנחלתאחרונה

אני מסכימה עם זה.  כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.

אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו

בתשובה, או שבמוסדו למדנו....

 

מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות

בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות

דומות למגזר מסויים אך לא בכל.

 

הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי

והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.

ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים

ודעות את מתחברת.

 

לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס

ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון.  וגם ההיפך מותר לך כמובן...

 

אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש

כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.

 

מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,

וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?

 

חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.

לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.

 

ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.

 

תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים;  אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,

ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה

וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי

זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את

הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.

ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.  

 

הכי חשוב זה הקשר  שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים

אבל כל כך קשורים לקב"ה.

 

עולם הפוך כאן. 

 

חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,

בקש עבדך".

 

אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר

שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן

אם תרצי בזה.  היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים

ומאוד מאוד הם עצמם.

 

כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים

בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.

 

 

מבין שהשאלה שלך היא מאוד פרקטיתadvfb

ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.

 

אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -

יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.

גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.

נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.

בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.

לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.

מכירה את הסגנון של הרב גינזבורג?פצל"פ

מעניין אם יתאים לך...

סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים

רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?

כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני


וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...

מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?


לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?

את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?

אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?

או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?


לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו


אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק 

בתור מישהי שעברה את זהאמאגיבורה

וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.

אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!

טו בשבט שלכםזיויק

איך מתחברים לקדושת הארץ?

סדר טו בשבט מיוחד?

דבלות מארץ ישראל ולא מטורקיה?

נטיעות?

לימוד? תפילות?

לבד? משפחה? בחבורה?

שאלות יפהפיותנפש חיה.

שבעת המינים (ולא רק)

תפילה על האתרוג

לימוד על הפירות

תפילה על הפירות

בקשות בעת רצון הזו


הלוואי שנזכה בשלימות.

תודה!זיויק
היה באמת מאד יפה. ברוך ה'!נפש חיה.

שירים

ברכות

דברי תורה, מדרשים

תפילה על האתרוג


ברוך ה'.


ברוך ה'זיויקאחרונה
ממליצה על השיעור הזה של הרב שניאור אשכנזיתמימלה..?

לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...

זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...

אולי יעניין אותך