אתחיל ואומר שרמת התסכול ורגשות האשמה שאני חשה הם גבוהים.
ידעתי מהרגע הראשון שחשוב לשים אותו על הבטן, והייתי שמה והוא היה מתחיל לבכות מהר אז ויתרתי לו
ולא תירגלנו כמעט.. ובשבוע הבא הוא בן 4 חודשים.
וכל כך כואב לי לחשוב שבגללי יהיה לו עיכוב בהתפתחות.
בימים האחרונים אני ממש באטרף על זה, ומנסה כמה פעמים ביום לעשות לו ״זמן בטן״ וכל פעם הוא מחזיק בערך 3-5 דקות.
בטוטאל יוצא לנו 20 דקות ביום זמן בטן, ואני תומכת בו בצדדים אחרת הידיים שלו נמרחות על הרצפה.
וכן רואים שיפור יפה מאוד והוא מצליח להרים את הראש..
אבל מתחיל לבכות …
ושמתי לב שהרבה יותר זורם לו לשכב על הבטן עלי, ודווקא על משטח הפעילות הוא פחות מחזיק מעמד.
אז מה בעצם אני רוצה?
קצת עידוד מכן..
טיפים לאיך לשפר את הזמן שהוא על הבטן
ובעיקר שתגידו לי שלא מאוחר מידי 🥲

