והשחזתי חרב אלף לילות
אין בי שום ספק אין אולי
אני עדיין אש יוקדת
עדיין סמוראי.
ואיכשהו אני קצת יותר רגועה. ברור שמתישהו יפול לי האסימון אבל בינתיים, אני אש יוקדת.
ובאלי לצרוח את זה מול הים ברוח ולעצום עיניים ולנשום אותי ואת הים לבפנוכו ולשמור אותו אצלי.
וזה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי, וזה מדהים. ובאלי לצרוח שיותר רגוע לי. ואז להירגע עוד יותר.
אני רוצה חיבוק ענק ולבכות דמעות של שחרור.
ואני מחליטה להמשיך להילחם, כמה שזה קשה. ואני רוצה לנוח. אבל אני פייטרית, אין לי ברירה אחרת. ואני בוחרת בזה. לא רק כי אין לי ברירה. כי הבחירה בחיים נותנת לי המון. עצם הבחירה נותנת לי כוחות. ויש לי רוגע בפנוכו ואור על הפנים.
Go fighter