לכל המפלצות שפהנגמרו לי השמות

שמשחרות לטרף

ואורבות מעבר לפינה

 

זה מיועד אך ורק אליכם.

(כל שאר הפורום המקסים הזה, שרובו אנשים פשוט טובים טובים - יכולים לגמרי לעבור הלאה)

 

תקשיבו ותקשיבו לי טוב!!!

 

אולי אתם חושבים שאפשר לעבוד ולתמרן ולהיות מניפולטיביים

ולהשתמש בכ"כ הרבה טריקים ושטיקים

אבל על הקב"ה אתם לא תעבדו!!!

 

יש דין ויש דיין!

 

ואת כל הגועל שאתם עושים - אתם תתנו על כך את הדין!

הקב"ה רואה הכל הכל הכל

ממנו אתם לא יכולים לברוח ולהתחבא ולתחמן

 

תדעו לכם שאם תעזו, רק תעזו לפגוע כאן באישה או איש, נער או נערה - הכל הכל, כל האמת סופה לצאת לאור!

הרבה שליחים לו למקום

והוא מעליכם

הבנתם?

הקב"ה מעליכם! תמיד!

ואת כל הפגיעות שפגעתם - הוא רואה ויודע וכותב

וזה שפגעתם כאן או תכננתם לפגוע כאן באנשים ונשים תמימים - זה יפסק!!!

יש כאן מנהלים ומנהלות שנותנים את הנשמה בשביל הפורום הזה, שיהיה מרחב בטוח עבור כולנו,

יש כאן המון המון אנשים טובים שרק רוצים לעזור ולהיעזר, לתרום ולהיתרם

 

אז לנצל חולשות,

ולהשתמש במניפולציות מזוויעות כדי לפגוע - מאיפה יש לכם את התעוזה הזו?! אתם פשוט רשעים!

אתם צריכים לא להירדם בלילה ורק לבכות לקב"ה ולהתחנן לסליחה ולחזור בתשובה לאלתר ולהתחנן ולהצטער מכל הלב שלכם ולעשות רק טוב בכל שנייה מהחיים שלכם

ובטח שלא לחשוב על לפגוע בקורבן הבא או בקורבן הנוכחי!!! איך אתם מעיזים?!

ממש הופכים את התורה לסם מוות עבורכם,

טובלים ושרץ בידכם,

משתמשים בקב"ה ובתורה הקדושה ובפורום של אנשים יראי שמים, נשים נשואות - איך אין לכם בושה?!

מה תגידו לילדים שלכם?!

איך אתם בכלל יכולים להסתכל על עצמכם במראה איך?!?!

 

ורוצה לחזק ולהגיד לכל אותן נשים שנפגעו או רק חוששות להיפגע,

ולכל אותם גברים שנפגעו או חוששים להיפגע -

אני מתחננת מתחננת,

תדווחו!

תגידו!

אתם לא לבד!

אל תאשימו את עצמכם בכך שיש מפלצות בעולם, זה הם, לא אתם!!!

תגידו למנהלים, למנהלות,

תגידו לבעלים שלכן, לנשים שלכן, תשתפו בעולם האמיתי,

תאווררו את הגועל הזה ותוציאו אותו לשמש

 

סופו של כל רשע להתגלות!

והקב"ה כבר יבוא עמו בדין!

 

ומי שלא שם ב"ה ותודה לאל - תפקחו לא שבע, שבעים זוגות עיניים

יש כאן פשוט מפלצות ששוחרות לטרף שהורסות חיים שלמים!

 

 

בתפילה שהקב"ה יאיר לכולנו את הדרך

שימוגר כל הרע

ושנשמע רק טוב

🙏🙏🙏

 

 

ה' ירחםזוזיק העכבר
כנראה שבתור גבר הסיכוי שלי להיתקל בדברים כאלו הרבה יותר נמוך
מעשית אני מציע אולי לשנות את הפורמט - כניסה לפורום תהיה רק על ידי אלמנט של הזדהות מול אחד המנהלים.
לי אישית לא מפריע לוותר על אנונימיות אם זה רק מולו. מתאר לעצמי שהוא נבחר לתפקיד גם בגלל שהוא יודע להיות דיסקרטי.
אני מאוד מעריכה את המנהלים כאן, מאוד!!!נועה גבריאל
אבל לפגוע גם בילדות רווקות זה לא פחות נורא, ובזמנו אני ועוד כמה פנינו עם מיליון הוכחות אני לפחות פניתי 3 פעמים, ואמרו שאי אפשר לעשות עם זה משהו וניפנפו אותי..
אני לא אומרת את זה מזלזול,חלילה,אני גם מנהלת של איזה פורום.
רק אומרת שזה נפוץ גם בנוגה, שבעיני זה אפילו יותר נורא, ולפחות בזמנו לא עשו עם זה כלום..
אני כבר לא יודעת אם רלוונטי לעשות עם זה משהו,כי הסיפורים שאני מכירה קרו לפני שנה ומאז די התנתקתי מהפורום..
ויעידו על כך כמה וכמה ניקים..
סליחה אם אני הורסת את תוכן הדברים, זאת לא כוונתי, רק פורקת את שעל ליבי.
כרגע אני מנהלת בנוג"ה, ולא הייתה פניה בענייןחצילוש
שלא טיפלתי בה. ב"ה. ואני שבה ומזהירה שם כל הזמן.
מה זה נוגה?Noni
מעידה, אין עלייך!שפרינצא בוזגלו

את לוקחת כל דבר ברצינות ומטפלת בהכל באיכפתיות, תודה! 😘

זה היה לפני שנה וחצי,לא היית מנהלת אז..נועה גבריאל
במה לא טיפלנו?ברוקולי

כמובן שתספרי לי באישי.
את לא הורסת שום דבר..ד.

את מעלה דבר חשוב.

 

ואפשר לטפל בדברים כאלה, קודם כל ע"י הסברה כללית לחבר'ה שם, על סימנים לפניה שאינה רצויה, ואיך חוסמים, ובזמן.

 

פורום צעיר כמו נוג"ה, בצד תום הלב היפה שיכול להיות בו, עלול להיות גם מועד לדברים כאלה. מקום שיש בו אפשרות להתכתבות חופשית אישית, אחרי כביכול "היכרות" כבר מהפורום. לפעמים אפילו סתם מתוך היסחפות שאינה מתחילה מכוונת זדון.

 

מעבר לחסימה, גם פניה אישית ממי שמנהל, עם הסברה שהנה האדם רואה שדברים כאלה אינם נשארים חסויים, הסברת חומרתם והפגיעה שיש בהם, הכוונה לדרך אחרת. זה יכול לעזור.

 

וגרימת נזקים, עלולה להיות משני הכיוונים. לפעמים גם כאלה של"ע בעצמם ניזוקו בעבר. נושא קשה, שצריך חוכמה גם כדי לעצור חד משמעית פגיעה, ולפעמים גם כדי שמי שחשב לפגוע, יוכל בעצמו לעלות מזה.

אם מישהי נפגעה ממישהוruthi
בבקשה לפנות אלי באישי
(אני מרכזת כרגע תחקירים מהסוג הזה, לא בשביל עיתונות אלא כדי למנוע פגיעה)
שימי לב שאת מותחת קו בין פגיעה אמיתיתדי שרוט
לבין אינטרקציה מרצון בין 2 ניקים בשיחות אישיות.

לי היו אינטרקציות כאלה. אז שלא יתעתע.

לפעמים גם אינטרקציה מרצון עלולה להיות מקור לפגיעהפשוט אני..
אני לא יודע אם אני מסכים עם זה.די שרוט
אני חושב שבהינתן המציאות של היום, אפשר לקחת *כל* מקרה ולהפוך אותו לפגיעה לכאורה.

גם אינטרקציה מרצון בין זוג נשוי שבחרו באופן מודע, ישיר ואמיתי יכולה להפוך בין רגע ל"פגיעה" אם יתנו לזה פרשנות כל כך רחבה כמו שבהרבה מקרים קורה היום.

זאת אומרת, זוג נשוי שחיו באושר עד שעלו נישואיהם על שרטון, יכולים למצוא את עצמם במלחמת גרסאות על ניצול ופגיעה.
"שנים הוא היה אומר לי שהוא אוהב אותי. גיליתי שהוא לא באמת התכוון לזה. אז כל הפעמים שעשינו יחסים והבאנו ילדים היו מניפולציות מתוחכמות מצידו. אז אני תובעת אותו על אונס"

ואפילו אם מדובר על סטוץ בין 2 אנשים בוגרים.
"במסיבת פנויים פנויות הוא הצחיק אותי, פינק אותי, קנה לי דרינק, התייחס אלי, לא היה לי נעים להגיד לו לא. מבחינתי זה ניצול ופגיעה. הוא ידע שם הוא יחזר אחרי ואני אהנה מזה לא יהיה לי נעים לסרב לו"

אפשר לקחת *כל* סיטואציה ולהפוך אותה לפגיעה.

לכן חשוב בעיני לשים קו ברור בין פגיעה אמיתית לבין פגיעה מלאכותית שנוצרת יש מאין.
בסדר. לכן יש אמות מידה ושכל ישרחצילוש
כדי להבחין בין מקרה של ניצול ציני של אדם במצוקה תוך מניפולציות רגשיות נוראיות, לבין מה שאתה מדבר. ובבקשה, לא לנצל את השרשור הזה בשביל זה. מדברים פה על מקרים חמורים, על אמת. בהם אנשים נפגעו בצורה שלא ניתן להכיל.
תגובה אחרונה שלי לנושא רגיש זהדי שרוט
"אמות מידה ושכל ישר" אלו מושגים נזילים ולא קבועים מאדם לאדם.

במיוחד בנושא הרגיש הזה אמות המידה הופכים לרחבים והשכל הישר מתגמש בהתאם לצורך.

אין ויכוח על מקרי הקצה.
הויכוח הוא על מקרי האמצע הסבירים שהופכים אותם למקרי קצה באמצעות הרחבת הפרשנות של "פגיעה".

היות והנושא עלה, הרגשתי צורך לתת שימת לב מיוחדת גם לצד האחר של המקרים. לכן כתבתי מה שכתבתי.

ככל ומדובר על מקרי קצה שלכולי עלמא מהווים פגיעה, וניקיות שונות סיפרו לי על מקרים כאלה כאן, אז בוודאי שזה נכון וחשוב.

אבל חשוב להבין שלפעמים יש מקרים של פגיעה שהופיעו יש מאין.

עד כאן. שלא ישתמע שאני לא מעודד תלונות על פגיעות מיניות.
מה היה??מחושלת
לא הכל לפורום הפתוח.. רק חשוב מאוד מאודחצילוש
לדעת להיזהר, לשמור על עצמיכם ועל הבית שלכם.

וכנ"ל לא לפנות עם שאלות באישי, כי לא נענה, המטרה היא לזעזע ולהפנים.
מזעזע! התחברתי במיחוד כדי למחות, אחרי שאף אחד אחר לא עשה זאתק"ש
)כבר הרבה זמן לא נכנס לכאן. מכמה סיבות הבנתי שזה לא טוב לי, לפעמים קורא בלי להכנס בכלל לניק, מחילה מאלו שכתבו לי באישי במשך הזמן)

דיברו כאן על פגיעה שמתחילה (ואולי גם ממשיכה) דרך הפורום והאישי של הפורום, כך ששכל העניין של זוג נשוי לא שייך בהקשר של השרשור.

ברגע שלא מדובר על זוג נשוי - הקווים מאוד ברורים. כל הסיטואציה שתיארת, שעלולה להיות גבולית ונתונה לפרשנות, היא פשוט אסורה באיסור חמור לפי ההלכה. כל קשר אינטימי/רגשי בין שני אנשים שאינם נשואים ובוודאי אם הם נשואים לאחרים - הוא אסור לחלוטין.

ממילא ההנחה הבסיסית שאיש או אישה שמתייעצים בערוץ 7 ולא בפלטפורמות אחרות, בחרו פלטפורמה שבה יש גבולות ברורים. מי שמושך בחלקלקות לשון, את מי שמתייעץ/מתייעצת כאן לעבר שיח על עניינים אינטימיים, קשר רגשי, יחוד, מגע או חמור מכך, הוא בהכרח פוגע. מי שמנצל מצוקה, של מי שמתייעץ/צת כאן, כדי לגרור אותו, אפילו אם זה לכאורה 'בהסכמה' - הוא פוגע.

נ.ב.
כן, אני יודע שיש גם דתיים שפוגעים, אני יודע (יותר מידי טוב, לצערי הרב) שיש גם רבנים שפוגעים - אבל, הם תמיד מזידים. כלומר מנצלים את כוחם הפיזי או המנטלי, לעשות דברים שהם יודעים טוב מאוד שאסורים. כל המקרים הנתונים לכאו' לפרשנות, לא יקרו אם שומרים על גבולות ההלכה.
לא מסכים עם מה שכתבת בכלל. אבל לא ארחיב מעבר לזה.די שרוט
מחשש להתפתחות שרשור חסר תוחלת.
אני לא מתחתי קו משום סוגruthi
ביקשתי, שבמידה ויש מישהו שנפגע, שיפנה אלי.
לא פחות.
לא יותר.
אז אני אומר שרק צריך לשים לב ולהבחיןדי שרוט
בין פגיעה אמיתית לבין אינטרקציה מרצון בין 2 אנשים.

לא לקחת אינטרקציה מושכלת ומתוך רצון חופשי של 2 אנשים ולהפוך את זה לפגיעה. לזה הכוונה.
לא חושבת שמפלצות מאויימות ממשהוסוסה אדומה
כבר ראינו מפלצות שמתאבדות... אין להם אלוהים.

אם רוצים לדבר למישהו, זה מישהו שמאמינים בטוב שלו. אחרת זו סתם אמירה בעלמא.



חושבת שמחובתינו כנשים וכהורים ללמד נשים הגנה עצמית גם בנושאים האלה.
פוגעים ישארו פוגעים,
השאלה אם את תהי נפגעת או לא תלויה הרבה פעמים באימון...

כל אישה, גם לא במצוקה יכולה להיות קורבן.
הגיע הזמן לחנך להגנה עצמית.
לפרסם ניקים עם הוכחות.אניוהוא
זה מה שירתיע ויעזור.
קרציותLia

כל פעם שמגיבים משהו במיוחד אם זה בנושאים אינטימיים ישר הם שולחים הודעות עם שאלות או שסתם מנסים לפתח שיחה. אני פשוט מתעלמת לחלוטין. יש כאלה שלא מתייאשים מהר אבל צריך פשוט לנשום עמוק ולא לענות.

אוהו... כשראיתי את הניק שלך עם כותרת כזו..ד.

אמרתי שכנראה קרה משהו חמור..

 

ואפילו בתוך התוכחה הקשה, לא"הצלחת" להעלים לגמרי את העדינות.

 

"ורק לבכות לקב"ה ולהתחנן לסליחה ולחזור בתשובה לאלתר ולהתחנן ולהצטער מכל הלב שלכם ולעשות רק טוב בכל שנייה מהחיים שלכם".....

 

אשרייך..

 

נקוה מאד שבאמת יועיל.

על מה מדובר?ברק ורעם
לא הבנתי כלום.
הצעתי כבר אלף פעמים שמי שמרגיש את עצמו נפגעיהודה224
שיפרסם התכתבויות בצילומי מסך חבל שלא עושים את זה
לא מומלץ בעליל...ד.

מאיפה הרשות ל"מי שמרגיש עצמו נפגע" לפרסם התכתבויות בצילומי מסך?...

 

ומה אם ה"הרגשה" שלו סובייקטיבית - ואובייקטיבית זה לא ממש ככה?

 

ומה אם יפרסם את החלק שנוח לו? אז תתחלנה כאן מלחמות צילומי מסך?

 

ה"תרבות" החדשה הזאת, של משפטי-שדה ברשת, היא גרועה מאד, גם אם לעיתים יוצא ממנה משהו טוב.

 

יש בה - לפי הענין - איסורי רכילות, לשון הרע, הוצאת שם רע, הלבנת פנים, שפיכות דמים.

 

 

מי שמרגיש עצמו נפגע, יכול אכן לשלוח דברים כאלה, למי שאמון על טיפול בדבר כזה, לפי כללי לשון הרע - צורך תועלת שאי אפשר להשיגה באופן אחר וכו'.

 

צריך לעשות מאמץ גדול למנוע הטרדות מכל הכיוונים, ועם זה לשמור על עוד דברים חשובים, לא האחד על חשבון השני.

היי אין לשון הרע על ניקים.בדרך כלל אף אחד לא מכיר אותםיהודה224
וכן כדאי שכל ניק באשר הוא יחשוב מליון פעם על מה הוא מדבר ועם מי.
דבר שני אם כל אחד יכול לבחור מה הוא מפרסם תמיד יש את הצד השני שיוכל להגיב.
אבל המטרה העיקרית היא שאם כל ניק ידע שכל מעלליו יפורסמו עלי פורום הוא יחשוב אלף פעם לעשות מעשים שאינם הגונים גם אם הם מותרים חוקית ואסורים הלכתית
התיייחסתי לעילד.

ודומני שגם מי שלא לגמרי אנונימי כאן, אע"פ שהוא סה"כ כביכול "ניק", יש בכך בעיה.

 

וכפי שציינתי, "מרגיש עצמו" זה טווח די רחב. יכול ליצור כאן אווירה בלתי נסבלת.

 

מצד שני, אכן אתה צודק שצריך למנוע.

 

לכן דומני שדרך האמצע היא, כפי שכתבתי. שיש כתובת, שתתייחס, תפנה ישירות לאדם. כשאדם ידע ש"יודעים ממנו", זה יכול  להיות בלם חזק מאד. גם בלי צילומי מסך.. (שזה אולי פיתרון למצד קיצוני אחרי אזהרה, ששום דבר לא עוזר - ולא כ"נקמה", אלא כדי להציל להבא. וצריך שאלת חכם).

 

בכללי, הפיתרון היסודי הוא גם לשים לב מה אומרים, וגם לשים לב מה עוצרים. ובשלב מתאים.

אבל יש אנשים שכל מטרתם היא דייג של נפשות תועותיהודה224
ולא סטוצים שקרו כחלק מהתפתחות בלתי מכוונת כך שכל אחד כזה ידע שהוא עלול לשלם על זה
בכל מקרה זו דעתי והיא לא השתנתה כבר הרבה זמן אם תשתנה אני אעדכן
כנראה שאכן יש, לצערנו הרב...ד.

[אני ממש לא מסכים עם הכנסַת הביטוי שכתבת כאן, לא מתאים, במחילה.. למרות שהתכוונת רק להסביר משהו]

 

הבעיה היא, שלדעת בוודאות שמדובר במציאות כמו שאתה מציין, זה לא תמיד, זה במקרי קיצון, וגם שם צריך קודם להזהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים. אין עונשים אלא אם כן מזהירים.

 

 

אבל אם כל אחד "יפרסם תמונת מסך" ממה שלא נראה לו.. ולפעמים עלול להשמיט את החלק שלו/ה בענין... (ועלולים להיות דברים כאלה. מישהי/י שפתאום לא נעים לו/ה מ"התפתחות בלתי מכוונת", כמו שאתה מכנה - ואז מצייר לעצמו/ה את המציאות אחרת) - עלולים להגיע למצב בלתי נסבל כאן, מלבד חשש שפיכות דמים שיש בכך.

 

על כן, אין ברירה. יש כאן דברים שעלולים להיות חמורים, משני הכיוונים. צריך בכל תוקף למנוע פגיעות. וצריך גם למנוע "תפיסת טרמפ" על נושא חמור שכזה.

 

על כן, קודם כל כל אחד צריך לדעת את האחריות של עצמו. בנידון של פורום כזה, שלא כמו של נוג"ה, מדובר באנשים מבוגרים. יש אחריות מלבד שלא לכתוב מה שאינו הגון, גם לא להיענות לכך.  אז נכון ש"יש מצבים" ועלולות להיות חלילה סחיפות במצבים קשים - אבל האחריות הראשונה, חומת ההגנה הראשונה, היא על מי שמרגיש מוטרד. לחסום מיידית. אם חושש שזה יקרה לא רק לו - לדווח למי שיכול מאחורי הקלעים לטפל בכך ולעיתים יכול גם לחסום כתובות של מחשב מלהגיע הנה (הרי "ניק" אפשר להחליף בקלות, למיטב הבנתי. והבנתי שכבר היו דברים מעולם).

 

ואם אכן יש כאלה, כפי שציינת, שזה הופך אצלם לסוג של "מקצוע" כאן, ל"ע - צריך להזהירם חד משמעית ברגע שעולים על דבר כזה, ויתכן שיהיה צורך לנקוט בפרסום, אם לא יותירו ברירה אחרת.

אני מסכים עם הרעיון. עם הביצוע ממש לא.בסדר גמור
זה לא סתירה?אניוהוא
איך? אשמח להסבראניוהוא
הרעיון שתהיה דרך מפוקחת וידועה לכל, לבייש מי שעושה מעשי נבלהבסדר גמור
כך להרתיע מי שיחשוב לעשות כך.
הבעיה בהצעה שלו שזו לא דרך מפוקחת, וכל אחד יכול לזמום מה שהוא רוצה, ולהפיץ בפורום כאילו זו אמת גמורה
יש שני צדדים למטבעיהודה224
אם לדוגמא רותי רוצה לבייש את שמעון ותעלה צילומי מסך שלו מתחיל איתה אבל לא תעלה איך שהיא זרמה איתו יהיה לשמעון את האופציה להעלות צילומי מסך שיראו שהיא סתם מתנכלת לו
וזה לא נשמע דרדור רציני של יחסי האנוש?פלונפון מירוסלב
זה כלי מניעתי לדברים חמורים יותר.אניוהוא
אם צריך הפרדה מגדרית בחיים, גם הפורום דורש את זהפלונפון מירוסלב
לייצר מצבים של ריבים פומביים, האשמות שווא ומן הסתם נזקים שיגלשו לחיים האמיתיים זה לא פתרון לכלום.
המקום הזה, בעיקר לאנשים נשואים, לא ראוי כשאין גבולות ברורים בין גבר לאישה (גם לא נשואים)
דרדור רציני זה שנשים נשואות וגברים נשואים מגיעים למצביםיהודה224
שהבית שלהן מתפרק בגלל אנשים שלא שולטים ביצר שלהם
דרדור רציני זה שגבר נשוי כותב לכל משהי שמתייעצת על קושי בנישואין שלה
דרדור רציני זה שיש נשים שמחפשות לנהל דו שיח בעייתי עם גברים בפורום
וההכי בעייתי זה שקיימים כל מיני אנשים שמשחרים לטרף ומחפשים כל הזדמנות לעשות כלמיני מעשים בעייתיים.
ויש לזכור כי בפורומים פה יש צעירים וצעירות רווקים ורווקות שלא מודעים לסכנות שקיימות בפלטפורמות האלה..
אני חושב שעדיף שניק אחד או שניים ישרפו
ואנשים יוכלו להרגיש בטוחים כשהם נכנסים לכאן
מאשר שאף ניק לא יחשוש לגורלו וכנראה שכשאנחנו לא מודעים יש כל מיני חגיגות רעות מאחורי האנונימיות הזו
בכל מקרה זו דעתי אבל אני לא מנהל את הפורום כך שזו דעה בלבד
לדעתי די ברור שחלק מאנשים פה נמצאים כדיפליונקה
לחפש הרפתקאות. אם מישהו נגיד פותח שרשור מיני כל שבועיים כשהוא מצד אחד רוצה להישאר אנונימי ומצד שני טוען שהוא מוכן לעזור לאנשים במצוקה זה חשוד. כל מיני שרשורים של גברים צדיקים שאישה שלהם אף פעם לא רוצה, ברור מה הם מחפשים. ניקים שלטענתם מרוויחים מיליונים ורוצים לחלוק סוד ההצלחה, רצוי עם אנשים שלא יודעים מה זה ריבית .
ומצד שני כל מיני נשים תמימות שהכניסו להן לראש שגבר צריך לכבוש, להיות רומנטי או לחילופין כמו בסיפור של חיים ולדר שצריך להתחתן עם אפס ולהפוך אותו לעשר. מול סוג ראשון קצת גבריות של אביר , מול סוג שני קצת להתקרבן .
הגישה הזאת מעצבנתפלונפון מירוסלב
בזמנו כרווק, ואני מניח שהשיחות עדיין קיימות, היו מספיק בנות הזויות שהייתי צריך לדרוש מהן יותר מפעם אחת לא לדבר איתי בצורה שלא מקובלת עלי.
צודק , היית צריך להתלונן עליהןפליונקה
ולחסום.
אני חושב שאת מתכוונת אליפשוט אני..

ולו בגלל זה שאני בערך אחד מתוך שניים/שלושה אנשים כאן שכותבים על נושאים פיננסיים.

 

ובכן,

 

א. אני לא מרוויח מיליונים... הלוואי.

 

ב. אני לא מחפש הרפתקאות, אני מחפש לעזור.

תתפלאי לשמוע כמה אנשים נעזרים בשרשורים שפתחתי בנושאים פיננסיים.

 

ג. איזה אינטרס נסתר יכול להיות לי? אני מרוויח עמלות ממישהו כאן? מקבל אחוזים? מנהל את ההשקעה? מילא אם הייתי אומר לכולם להשקיע באיזו מניה קטנה שגם אני עצמי מושקע בה, ואז אני ארוויח מכך שכולם ייכנסו ויעלו את מחיר המניה בדיוק כשאני מוכר אותה. אבל זה פשוט לא יכול להיות, כי מעולם לא המלצתי על חברה מסוימת שלדעתי כדאי להשקיע בה. מעולם. כן כתבתי שאני משקיע במדד sp500, כמו עוד מיליוני אנשים בעולם. אם אין כאן מיליארדרים שמחליטים משום מה להקשיב לי, אז לאף אחד כאן אין יכולת כלכלית להזיז את המדד הזה אפילו במיליונית האחוז.

השווי של כל החברות במדד הזה נכון ללפני חודש - 41 טריליון דולר.

130,000,000,000,000 ש"ח.

 

זה די מבאס לכתוב דברים לטובת הכלל ואז לשמוע שאני מחפש הרפתקאות...

 

ואם התכוונת למישהו אחר, אז אני עונה בדיוק את אותם הדברים רק בשמו. אלא אם כן הוא *כן* עשה דברים לתועלת אישית, אבל אני לא נתקלתי במשהו כזה.

אתה רואה כמה זה לא תקין שחושדים בך? די שרוט
טוב , ברור שזה לא עליך ספציפיתפליונקה
ולא על אף אחד אלא בכללי. בדרך כלל אם מישהו כותב עצות או ספרים כמו אבא עני אבא עשיר, עצות האלו הם מקור של העושר שלו.
שנית, יש את השטח ציבורי ויש את השיחות פרטיות.
אז אם מישהו או מישהי לא רוצה להיפגע מינית או פיננסית אסור לה לקבל ייעוץ בשיחות פרטיות מניקים אנונימיים, אסור לכתוב פרטים, בקיצור להיזהר .
לא מקבלים ייעוץ מיני/ פיננסי/ אישי/ הנחיה הורית ממישהו שלא באמת יודעים מי הוא.
גם אם מכירים במציאות, נזהרים מכוכבים , אנשים כריזמטיים מדי, מאלו שלא רוצים תמורה.
מוסיפה, אם אנחנו באמת לא רוצים פה פגיעותפליונקה
אין טעם לפנות למפלצות , אני מניחה שהם יידעו להחליף ניק, להיכנס ממחשב אחר או לספר כמה הם תמימים .
אנחנו צריכים לדבר על כללי זהירות. כן, לחשוב, למה הוא מוכן להקדיש לי מזמנו הפנוי, הרי הוא נורא עסוק? לא לחשוב שכולם פה מלאכים ורק מחפשים לעשות טוב. ואמירה מה את חושדת בי , בעצמה נורא אדומה. אם אני לא מכירה אותך אין לי שום דרך לדעת מי אתה, מה אתה רוצה, וכמובן שום סיבה לבטוח בך.
יש כאלה,ד.

שאכן מחפשים לעשות רק טוב. לעזור. כולל כשהם עסוקים ועל חשבון זמנם.

 

יש כאלה כנראה שזה מתחיל מרצון טוב לעזור - ומתפתחת לפעמים היסחפות, מצד אחד או משני צדדים.

 

ויש כנראה כאלה, לצערנו, שמחפשים מראש את הצד הלא-טוב. מצד האמת, הם כנראה מאד אומללים מעצם זה שהם נמצאים במציאות כזו. אבל זה לא אומר שמישהו/י אחר/ת צריך/ה לשלם את המחיר.

 

 

על כן - וביחוד בהיות שכפי שציינת נכון, הרי אפשר להחליף כינויים וכו' - הענין העיקרי הוא התנהלות זהירה, וגם סתם התנהלות בדרך-ארץ הראויה.

 

אדם צריך לשים לב איך ולמה הוא פונה או עונה. ומהצד השני, לשים לב לפניה או תגובה אישית שמגיעה. האם היא נראית סבירה. האם הוא מעונין בכך.

וגם אם כן, אם משהו מתחיל להיסחף בכיוון לא נוח או שאינו רצוי או ראוי - פשוט לעצור. ניתן גם לחסום.

בתור מקום די תורני, הדרדור הראשון הואפלונפון מירוסלב
שגברים ונשים נשואים מייצרים ביניהם מערכות יחסית חבריות.
אני אתן לך דוגמאדי שרוט
המקרה של אופק בוכריס.

באה "רותי" והתלוננה שהמפקד שלה "שמעון" פגע בה מינית. אם אני זוכר נכון התלונה הייתה על אונס בהתחלה.

בסוף הוא הורשע ב"בעילה אסורה *בהסכמה*".

אחרי שהוא הוכיח שלא היה אונס, לא הייתה פגיעה, לא היה ניצול, הייתה הסכמה מלאה, הוא הורשע.

הלכה לו הקריירה. הורידו אותו בדרגה. נהרסו לו החיים. המשפחה שלו עברה ועדיין עוברת גיהינום עלי אדמות.

ולמה? כי אחת החליטה כנראה להתלונן ממניעים זרים.
ומה זה עזר שבסוף הוא לא הורשע בפגיעה?

אנחנו חיים בעולם שהגבר אוטומטית אשם.
גם אם לא הייתה פגיעה, הגבר אשם. ואופק בוכריס הוא ראיה מצוינת לזה. מבחינה חברתית יש לו כתם.

גם אם בדוגמא שלך "שמעון" יראה שלא הייתה באמת פגיעה בשיחה אישית על ידי העלאת צילומים משלו, הוא יהפוך לאשם. זה לא יעזור לו.

שלא לדבר על הצפות צילומי המסך ומלחמות שיופיעו עם תיאורים גרפיים שיחלחלו חלק ניכר מיושבי הפורום בהחלטה האם הניק או הניקית אשמים.

תיאור העובדות לא מדויק...פשוט אני..

הוא לא הוכיח שלא היה אונס, הוא חתם על הסדר טיעון במסגרתו עבירת האונס נמחקה ובמקומה הכניסו עבירה קלה יחסית של "יחסים בהסכמה", למרות שברור לכולם (גם הוא טוען וגם היא טוענת) שיחסים בהסכמה בוודאי לא היו.

 

ככה זה בהסדרי טיעון:

מחליפים את העבירה הקשה בעבירה פחות חמורה, בתמורה לזה ששני הצדדים יסתפקו בכך ולא ינהלו הליך משפטי בשביל להרוויח יותר או פחות ממה שהוסכם. זה ממש לא אומר שהעבירה הפחותה היא העבירה שבאמת נעשתה.

 

הורדת הדרגה הייתה חלק מעסקת הטיעון, זה לא היה עונש על "יחסים אסורים בהסכמה", אלא חלק מהעונש שהוא היה צריך לקבל בתמורה לכך שלא יאשימו אותו באונס. הוא העדיף לקבל הורדה בדרגה מאשר לנהל הליך משפטי שאי אפשר לדעת איך יסתיים.

 

דוגמה נוספת להסדר טיעון שכולל עבירות שבוודאי לא נעשו:

היה מישהו שראה בעיניים שלו מעשה אונס, ובמקום להזעיק עזרה הוא פשוט ישב וצפה. העונש על זה יכול להיות מאוד מאוד קשה, הרבה שנים בכלא. במסגרת הסדר טיעון הוחלט להאשים אותו ב"מעשה מגונה", עבירה פחות חמורה, למרות שברור גם לתביעה וגם להגנה שבוודאי הוא עצמו לא עשה שום מעשה מגונה. אז למה האשימו אותו בכך? כי חיפשו עבירה קלה יותר ממה שהוא הואשם במקור. זה לא ש"הוכח" שהוא עשה מעשה מגונה.

 

יתירה מזאת:

לפעמים כחלק מהסדר טיעון, לא מאשימים את הבנאדם *בכלום* - ועדיין מטילים עליו עונש. אז האם הוא קיבל עונש על כלום? לא, אלא העונש היה חלק מהעסקה.

 

אני מכיר אישית בן אדם שזה קרה לו... הוא יצא מהרכב בשביל לקנות משהו, ואז פרצו לו את החלון במכונית וגנבו לו את האקדח. המדינה רצתה להגיש נגדו כתב אישום על הפקרת הנשק, ועורך הדין שלו הצליח להשיג הסדר טיעון לפיו לא תהיה לו שום הרשעה משום סוג, העבר שלו יישאר חלק, אבל בית המשפט יגזור עליו עבודות שירות.

כמה צדק. פשוט נורארקלתשוהנ
אני לא מדבר על המישור הפלילידי שרוט
אני מדבר על המישור החברתי.

הבאתי את המישור הפלילי רק כדי להבין במה הוא הורשע.

עכשיו, אתה טוען שהוא טוען שיחסים בהסכמה לא היו? לפי מה שאני זוכר לכל אורך הדרך הוא התעקש שהכל היה בהסכמה. לא שמעתי אותו טוען שלא היו יחסים בהסכמה.
זה גם טענה מוזרה מצידו לטעון דבר כזה כי זה לכאורה הודאה.

המשפט שכתבת לדעתי מראה עד כמה זה מסוכן.
"למרות שברור לכולם שיחסים בהסכמה לא היו".
מי זה כולם? לי למשל זה ממש לא ברור.

כל מה שאני אומר זה לא אמת מדעית כן?
אבל הנסיבות לא מובילות אותי דווקא ליחסים בלי הסכמה.

כי היא התלוננה על אונס.
ולדעתי ככל שראייתי משגת נדיר למצוא הסדר טיעון שמפחית את העבירה מאונס ממש ליחסים בהסכמה. אני חושב שזה לא היה עומד במבחן "תקנות הציבור".

הייתי מצפה להסדר טיעון שאולי יפחית אונס למעשה מגונה שלא בהסכמה, מעשה סדום שלא בהסכמה או משהו אחר אבל בתוך המנעד של יחסים ללא הסכמה (לא הכי בקי בדקויות המשפטיות אבל לא כל בעילה ללא הסכמה מוגדרת אונס).

אבל להפחית את העבירה מאונס ישר ליחסים בהסכמה זה לא מצוי.


*כל מה שאני אומר זה בערבון מוגבל. מאוד יכול להיות שמבחינה עובדתית אני טועה.
אסבירפשוט אני..

היא טענה שהיה אונס,

הוא טען שלא היה כלום.

 

אף אחד מהם לא טוען שהיו יחסים בהסכמה.

בהתחלה הוא טען שלא היה כלום.די שרוט
כמו כל גנב שבוער עליו הכובע.
ואז טען שהיה אבל בהסכמה.

זהו, ממש לא נוח לי לדבר על זה עוד.
אני מרגיש שעכשיו בוחנים אותי כאחד שמתנגד להתלונן על פגיעות מיניות וזה לא המצב.

בכל מקרה, הלוואי ואנסים ירקבו והלוואי שיחסים בהסכמה לא יהפכו בעל כורח לפגיעה.


וזה לא בדיוק לא מפוקחיהודה224
כי למנהלים תמיד יהיה את האופציה למחוק את ההודעות השקריות במידה והצד המואשם יוכיח אחרת
אני מסכיםאניוהוא
עצם זה שאתה מסכים לרעיון זה הישגיהודה224
רציתי להגיב לכולם אחד אחד,נגמרו לי השמות

אך לצערי לא מוצאת כוחות לכך כרגע.

 

אם בהמשך יהיו - אשתדל בל"נ כאן או בפרטי היכן שרלוונטי.

 

שיהיו רק בשורות טובות לכולנו 🙏

אני חושבמופאסה
שלטובת העניין שכדאי לספר מה קרה באופן כללי (כמובן ללא פרטים מזהים וצהובים) כדי שכל אחד יידע שאפשר להתדרדר גם בפורומים תמימים וכש''כ שאינם תמימים.
אפשר לשאול מה קרה?? קרה משהו מיוחד בתקופה האחרונה?יהודה224
אם היה אפשר לשאול, כנראה שזה היה כתוב כאן חצילוש
טוב..בנות רבות עלי
אני מניח שלא מדובר במקרה ספציפי אלא כמשהו מתמשך.., במשך השנים ראיתי שרשורים כאלה ואחרים בנושא הזה ואף פעם לא באמת הצלחתי להבין מה קורה מאחורי הקלעים. (ניק ותיק בערך עשור שהגיח מניק חדש)

אבל- בכל זאת לא מובנת לי מצד אחד ההתרעמות על המצב ומצד שני עצם ההימצאות בפורום מעורב. אני לא מאשים את הנפגעים שנפגעו אני רק תוהה לעצמי, אם אתם מבינים את הרע שיכול להמצא כאן, אז למה לא פשוט להתנתק מפה? .. סתם תוהה לעצמי..
ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני. 

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של הבת שלי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לזוגיות שלי. וזמן לילדים שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. בזמן עם הילדים כשחוזרים מהמסגרות לפחות - אתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

המסך הוא מסךמשהאחרונה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תודה על זה !אנוני.מית

עכשיו כשאני מתייחסת לזה שוב אני חושבת שאולי זה נושא שהוא נפגע בו עד שהוא שינה כיוון ונהיה ירוק. כתבתי פה למטה. סחבתי הריונות קשים וכאלה והייתי זקוקה לאוטו בשביל פשוט לחיות. מדי פעם הוא היה לוקח את האוטו לסידורים אבל המשמעות של זה הייתה שהייתי תקועה יום שלם בבית ואף אחד מאיתנו לא אהב את זה.

אני אכן בודדה במערכה. לפני כן הרגשתי שהוא תומך בי ומחזק אותי ועוזר לי בזה שהוא מוותר על האוטו ועכשיו בעצם הוא פשוט ויתר עליו סופית ואז אני לבד "עם הרכב הזה שלך".

בשמחה, ואכן כדאינגמרו לי השמות

תמיד לצלול יותר לעומק של הדברים, כי בד"כ ההתנהגות או האמירה שאנו פוגשים ופוגשות מבחוץ זה רק "קצה הקרחון" ורק המעל לפני השטח של סיפור יותר רחב ויותר עמוק שנמצא שם מתחת לפני השטח.

וכאשר מצליחים לראות אותו בבהירות ובהבנה עמוקה זה עוזר גם להבנה עצמה כמובן, אבל גם לקירבה ואפילו גם לפתרונות.

לכן גם כאן, כדאי מאוד לשוחח בנינוחות עם בעלך על כל המקום הזה גם אצלו. ממש מההתחלה כמו שכתבת. ואיך הוא הרגיש, ואיך הוא מרגיש בהווה, ובכלל כל מה שיש בתוכו בנושא הזה, והמבט הסקרן והמשקיב הזה יכול לפתוח המון. ממש המון. וכמובן גם את לו

תגובה מהממת!יעל...

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

יש לי שאלה מעניינת לפנימשה

לפני כל הסיפור הירוק הזה - איך היו היחסים בניכם?

כלומר, יש לכם רכב אחד. אני מבין. אתם שניים. יש לכם ילדים. איך הייתה הדינמיקה שלכם?

איך הדינמיקה עם הילד?

הרכב היה בעיקר אצליאנוני.מית

הוא היה רוצה ליסוע איתו לעבודה ואני הייתי צריכה אותו כדי להקפיץ ילדים למסגרות ולחוגים. אז הוא נסע באוטובוסים ודי קיטר על זה.

מתישהו הוא עבר לאופניים והאמת שטוב לו. יוצא מוקדם בבוקר בבגדי ספורט ומתקלח בעבודה. ממש גילה את האור .

בתרגום לעברית פשוטהמשה

הירוק הוא ככל הנראה (בהסתייגות, בלי להכיר אותו) קשקוש שהוא מספר לעצמו כדי לא להודות שאין לו כח להתעמת איתך או שהוא הבין בשכל שאת זקוקה לרכב יותר ממנו ואין לו כח להתמודד עם זה.

כלומר לא איתך - הוא לא יכול לקחת לך את האוטו כי את (כמו שכתבת בעצמך פה למעלה) בהריון וסובלת. אז הוא מבזבז זמן ומתעצבן ובסוף זה מגיע לידי אין לי כח לאוטו הזה בכלל. אידיאליזציה למצב שהוא בקונפליקט פנימי מולו.

  1. הוא לא יבקש ממך את הרכב כי כל מה שהסברת פה שאת זקוקה לו. הוא יודע את זה .

  2. אבל הוא ימשיך לכעוס. הוא לא ויתר בלב שלם. הוא בעצם נכנע

הוא פשוט כועס בשקט וזה מתבטא ביחס שלו לכל הסיטואציה.

הוא רצה את האוטו, לא קיבל, אז הוא מצא לעצמו פיתרון אחר נפלא (שעושה לו גם בריאות ואושר בחיים, שעה רכיבה בבוקר זה בריאות ממש, טוב, חוץ מאוגוסט) ועכשיו הוא חוזר בתשובה שגילה את האור ואומר שאף אחד לא צריך מכוניות רק כדי שהוא לא יצטרך להתעמת עם הצורך והרצון שלו שהוא בעצמו לא מעיז להעלות.

ועכשיו הוא יתחיל למצוא לעצמו אימוני כושר ותחרויות אופניים רחוקות כדי לעשות אידיאליזציה מהסיטואציה. וזה נפלא כי הוא יהיה גבר בריא ואולי גם הבן שלך יצטרף אליו לזה.

מה מצב השיח ביניכם?shindov

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא כל כך הבנתיפצלשן

החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?

תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.

אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..

היה ברור לי שתהיה משיכה,הברדיצ'בראחרונה

רק היה לי חשש שזו תהיה משיכה ברמה נמוכה, שאולי תהיה בבחינת 'פוחת והולך' עם הזמן.

ברוך ה' לא היה כך. אך אני מרגיש שהנכונות שלי להסתפק בפחות היתה מועילה לי במידה וחששותי היו מתממשים. אך חשוב לי להדגיש - אצלי זה לעולם לא הגיע למצב שהיה צריך לעמוד למבחן.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

אם יש יכולותשבורת,לבאחרונה

אפשר לחזור אליהם,

זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.

יש זמנים כאלה של עייפות.

מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.

טוב שאתה מדבר על זה.

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&oזוזיק העכבראחרונה

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברון

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מבואות ועשאל לא מאותגרים ביטחונית?ggg

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.