את לוקחת כל דבר ברצינות ומטפלת בהכל באיכפתיות, תודה! 😘

את מעלה דבר חשוב.

ואפשר לטפל בדברים כאלה, קודם כל ע"י הסברה כללית לחבר'ה שם, על סימנים לפניה שאינה רצויה, ואיך חוסמים, ובזמן.

פורום צעיר כמו נוג"ה, בצד תום הלב היפה שיכול להיות בו, עלול להיות גם מועד לדברים כאלה. מקום שיש בו אפשרות להתכתבות חופשית אישית, אחרי כביכול "היכרות" כבר מהפורום. לפעמים אפילו סתם מתוך היסחפות שאינה מתחילה מכוונת זדון.

מעבר לחסימה, גם פניה אישית ממי שמנהל, עם הסברה שהנה האדם רואה שדברים כאלה אינם נשארים חסויים, הסברת חומרתם והפגיעה שיש בהם, הכוונה לדרך אחרת. זה יכול לעזור.

וגרימת נזקים, עלולה להיות משני הכיוונים. לפעמים גם כאלה של"ע בעצמם ניזוקו בעבר. נושא קשה, שצריך חוכמה גם כדי לעצור חד משמעית פגיעה, ולפעמים גם כדי שמי שחשב לפגוע, יוכל בעצמו לעלות מזה.

כל פעם שמגיבים משהו במיוחד אם זה בנושאים אינטימיים ישר הם שולחים הודעות עם שאלות או שסתם מנסים לפתח שיחה. אני פשוט מתעלמת לחלוטין. יש כאלה שלא מתייאשים מהר אבל צריך פשוט לנשום עמוק ולא לענות.

אמרתי שכנראה קרה משהו חמור..

ואפילו בתוך התוכחה הקשה, לא"הצלחת" להעלים לגמרי את העדינות.

"ורק לבכות לקב"ה ולהתחנן לסליחה ולחזור בתשובה לאלתר ולהתחנן ולהצטער מכל הלב שלכם ולעשות רק טוב בכל שנייה מהחיים שלכם".....

אשרייך..

נקוה מאד שבאמת יועיל.

מאיפה הרשות ל"מי שמרגיש עצמו נפגע" לפרסם התכתבויות בצילומי מסך?...

ומה אם ה"הרגשה" שלו סובייקטיבית - ואובייקטיבית זה לא ממש ככה?

ומה אם יפרסם את החלק שנוח לו? אז תתחלנה כאן מלחמות צילומי מסך?

ה"תרבות" החדשה הזאת, של משפטי-שדה ברשת, היא גרועה מאד, גם אם לעיתים יוצא ממנה משהו טוב.

יש בה - לפי הענין - איסורי רכילות, לשון הרע, הוצאת שם רע, הלבנת פנים, שפיכות דמים.

מי שמרגיש עצמו נפגע, יכול אכן לשלוח דברים כאלה, למי שאמון על טיפול בדבר כזה, לפי כללי לשון הרע - צורך תועלת שאי אפשר להשיגה באופן אחר וכו'.

צריך לעשות מאמץ גדול למנוע הטרדות מכל הכיוונים, ועם זה לשמור על עוד דברים חשובים, לא האחד על חשבון השני.

ודומני שגם מי שלא לגמרי אנונימי כאן, אע"פ שהוא סה"כ כביכול "ניק", יש בכך בעיה.

וכפי שציינתי, "מרגיש עצמו" זה טווח די רחב. יכול ליצור כאן אווירה בלתי נסבלת.

מצד שני, אכן אתה צודק שצריך למנוע.

לכן דומני שדרך האמצע היא, כפי שכתבתי. שיש כתובת, שתתייחס, תפנה ישירות לאדם. כשאדם ידע ש"יודעים ממנו", זה יכול  להיות בלם חזק מאד. גם בלי צילומי מסך.. (שזה אולי פיתרון למצד קיצוני אחרי אזהרה, ששום דבר לא עוזר - ולא כ"נקמה", אלא כדי להציל להבא. וצריך שאלת חכם).

בכללי, הפיתרון היסודי הוא גם לשים לב מה אומרים, וגם לשים לב מה עוצרים. ובשלב מתאים.

[אני ממש לא מסכים עם הכנסַת הביטוי שכתבת כאן, לא מתאים, במחילה.. למרות שהתכוונת רק להסביר משהו]

הבעיה היא, שלדעת בוודאות שמדובר במציאות כמו שאתה מציין, זה לא תמיד, זה במקרי קיצון, וגם שם צריך קודם להזהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים. אין עונשים אלא אם כן מזהירים.

אבל אם כל אחד "יפרסם תמונת מסך" ממה שלא נראה לו.. ולפעמים עלול להשמיט את החלק שלו/ה בענין... (ועלולים להיות דברים כאלה. מישהי/י שפתאום לא נעים לו/ה מ"התפתחות בלתי מכוונת", כמו שאתה מכנה - ואז מצייר לעצמו/ה את המציאות אחרת) - עלולים להגיע למצב בלתי נסבל כאן, מלבד חשש שפיכות דמים שיש בכך.

על כן, אין ברירה. יש כאן דברים שעלולים להיות חמורים, משני הכיוונים. צריך בכל תוקף למנוע פגיעות. וצריך גם למנוע "תפיסת טרמפ" על נושא חמור שכזה.

על כן, קודם כל כל אחד צריך לדעת את האחריות של עצמו. בנידון של פורום כזה, שלא כמו של נוג"ה, מדובר באנשים מבוגרים. יש אחריות מלבד שלא לכתוב מה שאינו הגון, גם לא להיענות לכך.  אז נכון ש"יש מצבים" ועלולות להיות חלילה סחיפות במצבים קשים - אבל האחריות הראשונה, חומת ההגנה הראשונה, היא על מי שמרגיש מוטרד. לחסום מיידית. אם חושש שזה יקרה לא רק לו - לדווח למי שיכול מאחורי הקלעים לטפל בכך ולעיתים יכול גם לחסום כתובות של מחשב מלהגיע הנה (הרי "ניק" אפשר להחליף בקלות, למיטב הבנתי. והבנתי שכבר היו דברים מעולם).

ואם אכן יש כאלה, כפי שציינת, שזה הופך אצלם לסוג של "מקצוע" כאן, ל"ע - צריך להזהירם חד משמעית ברגע שעולים על דבר כזה, ויתכן שיהיה צורך לנקוט בפרסום, אם לא יותירו ברירה אחרת.

ולו בגלל זה שאני בערך אחד מתוך שניים/שלושה אנשים כאן שכותבים על נושאים פיננסיים.

ובכן,

א. אני לא מרוויח מיליונים... הלוואי.

ב. אני לא מחפש הרפתקאות, אני מחפש לעזור.

תתפלאי לשמוע כמה אנשים נעזרים בשרשורים שפתחתי בנושאים פיננסיים.

ג. איזה אינטרס נסתר יכול להיות לי? אני מרוויח עמלות ממישהו כאן? מקבל אחוזים? מנהל את ההשקעה? מילא אם הייתי אומר לכולם להשקיע באיזו מניה קטנה שגם אני עצמי מושקע בה, ואז אני ארוויח מכך שכולם ייכנסו ויעלו את מחיר המניה בדיוק כשאני מוכר אותה. אבל זה פשוט לא יכול להיות, כי מעולם לא המלצתי על חברה מסוימת שלדעתי כדאי להשקיע בה. מעולם. כן כתבתי שאני משקיע במדד sp500, כמו עוד מיליוני אנשים בעולם. אם אין כאן מיליארדרים שמחליטים משום מה להקשיב לי, אז לאף אחד כאן אין יכולת כלכלית להזיז את המדד הזה אפילו במיליונית האחוז.

השווי של כל החברות במדד הזה נכון ללפני חודש - 41 טריליון דולר.

130,000,000,000,000 ש"ח.

זה די מבאס לכתוב דברים לטובת הכלל ואז לשמוע שאני מחפש הרפתקאות...

ואם התכוונת למישהו אחר, אז אני עונה בדיוק את אותם הדברים רק בשמו. אלא אם כן הוא *כן* עשה דברים לתועלת אישית, אבל אני לא נתקלתי במשהו כזה.

שאכן מחפשים לעשות רק טוב. לעזור. כולל כשהם עסוקים ועל חשבון זמנם.

יש כאלה כנראה שזה מתחיל מרצון טוב לעזור - ומתפתחת לפעמים היסחפות, מצד אחד או משני צדדים.

ויש כנראה כאלה, לצערנו, שמחפשים מראש את הצד הלא-טוב. מצד האמת, הם כנראה מאד אומללים מעצם זה שהם נמצאים במציאות כזו. אבל זה לא אומר שמישהו/י אחר/ת צריך/ה לשלם את המחיר.

על כן - וביחוד בהיות שכפי שציינת נכון, הרי אפשר להחליף כינויים וכו' - הענין העיקרי הוא התנהלות זהירה, וגם סתם התנהלות בדרך-ארץ הראויה.

אדם צריך לשים לב איך ולמה הוא פונה או עונה. ומהצד השני, לשים לב לפניה או תגובה אישית שמגיעה. האם היא נראית סבירה. האם הוא מעונין בכך.

וגם אם כן, אם משהו מתחיל להיסחף בכיוון לא נוח או שאינו רצוי או ראוי - פשוט לעצור. ניתן גם לחסום.

הוא לא הוכיח שלא היה אונס, הוא חתם על הסדר טיעון במסגרתו עבירת האונס נמחקה ובמקומה הכניסו עבירה קלה יחסית של "יחסים בהסכמה", למרות שברור לכולם (גם הוא טוען וגם היא טוענת) שיחסים בהסכמה בוודאי לא היו.

ככה זה בהסדרי טיעון:

מחליפים את העבירה הקשה בעבירה פחות חמורה, בתמורה לזה ששני הצדדים יסתפקו בכך ולא ינהלו הליך משפטי בשביל להרוויח יותר או פחות ממה שהוסכם. זה ממש לא אומר שהעבירה הפחותה היא העבירה שבאמת נעשתה.

הורדת הדרגה הייתה חלק מעסקת הטיעון, זה לא היה עונש על "יחסים אסורים בהסכמה", אלא חלק מהעונש שהוא היה צריך לקבל בתמורה לכך שלא יאשימו אותו באונס. הוא העדיף לקבל הורדה בדרגה מאשר לנהל הליך משפטי שאי אפשר לדעת איך יסתיים.

דוגמה נוספת להסדר טיעון שכולל עבירות שבוודאי לא נעשו:

היה מישהו שראה בעיניים שלו מעשה אונס, ובמקום להזעיק עזרה הוא פשוט ישב וצפה. העונש על זה יכול להיות מאוד מאוד קשה, הרבה שנים בכלא. במסגרת הסדר טיעון הוחלט להאשים אותו ב"מעשה מגונה", עבירה פחות חמורה, למרות שברור גם לתביעה וגם להגנה שבוודאי הוא עצמו לא עשה שום מעשה מגונה. אז למה האשימו אותו בכך? כי חיפשו עבירה קלה יותר ממה שהוא הואשם במקור. זה לא ש"הוכח" שהוא עשה מעשה מגונה.

יתירה מזאת:

לפעמים כחלק מהסדר טיעון, לא מאשימים את הבנאדם *בכלום* - ועדיין מטילים עליו עונש. אז האם הוא קיבל עונש על כלום? לא, אלא העונש היה חלק מהעסקה.

אני מכיר אישית בן אדם שזה קרה לו... הוא יצא מהרכב בשביל לקנות משהו, ואז פרצו לו את החלון במכונית וגנבו לו את האקדח. המדינה רצתה להגיש נגדו כתב אישום על הפקרת הנשק, ועורך הדין שלו הצליח להשיג הסדר טיעון לפיו לא תהיה לו שום הרשעה משום סוג, העבר שלו יישאר חלק, אבל בית המשפט יגזור עליו עבודות שירות.

היא טענה שהיה אונס,

הוא טען שלא היה כלום.

אף אחד מהם לא טוען שהיו יחסים בהסכמה.

אך לצערי לא מוצאת כוחות לכך כרגע.

אם בהמשך יהיו - אשתדל בל"נ כאן או בפרטי היכן שרלוונטי.

שיהיו רק בשורות טובות לכולנו 🙏

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

מהי אלימות רגשית ומילולית

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?

גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.

אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.

בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

ולא נשאר כסף לטיפול

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.

אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...

אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.

זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

בבית, הבטן מופעלת.

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.

כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.

מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

מים קרים על נפש עייפה ב"ה