אני כבר עוד מעט בן 24 ואני עדיין לא רציני בקטע הזה של שידוכים..
לא היה לי משהו מאז השחרור
ואני לא באמת מנסה לחפש.. כאילו משהו מונע ממני אתזה
מדי פעם אני נכנס לאתרי הכרויות מקבל הודעות ורואה שיש מצב להמשיך ואז כזה עוברת לי מחשבה "למה נכנסת לפו?אתה הרי לא באמת רוצה את זה כרגע אז למה אתה מבזבז תזמן"
ז"א זה לא שאני כבוי לגמרי אם ייצא לי יחסית להכיר מישי אני כן אנסה אבל לא יותר מדיי
אני מרגיש שבגיל הזה אני כבר אמור להיות עמוק בתוך המהלך הזה של הדייטים אבל- לא רוצה להכניס רגל בכלל..
מרגיש חוסר מוטיבציה מטורף
וזה לא מהסיבות הרגילות שכמו שתמיד אומרים "איך אתה מצפה ממישהו לאהוב אותך אם אתה לא אוהב את עצמך"?
אני אוהב את איך שאני נראה, תכלס אני יודע שאני בחור טוב עם שאיפות, רמה רוחנית, אני יודע מי אני, אני אוהב את עצמי!
נשמע שהכל בסדר אתי
אז למה אני דופק את עצמי ככה?
מצד אחד ברור שאני רוצה כבר להיות בקשר רציני, מצד שני לא ואני אפילו לא מבין למה!
אופ
~סוף פריקה~

בהצלחה
