מצד אחד הן דוחפות אותך להתקדם. מצד שני זה מתסכל כל החיים להצטרך לכעוס על עצמך, כי אתה אף פעם לא מושלם ואף פעם לא מה שאתה שואף להיות. או מה שאתה או אמור לעשות. מצד שלישי, אז מה, להשלים עם מי שאתה ואז לא בטוח להשתפר מתישהו?
נקיפות מצפוןאפרת????
וואי זאת שאלת מיליון דולרadvfb
אולי לנסות לכוון שתהיה ביקורת אבל שתהיה מאו מדוייקת ועניינית.
כמו כן, לא רק להחליש אלא גם לחזק. אם עבודת ה' פוגשת אותנו לרוב בביקורת אנחנו נקשר בצורה חזקה למדי בין עבודת ה' לביקורת. אז הכיוון אולי לפתוח עוד אפיקים בעבודת ה' כדי שהמימד הזה יהיה נוכח אבל לא המימד המרכזי/היחיד.
למה ביקורת מחלישה אותנו?
כי צפינו מעצמנו ליותר ואז אנחנו מגלים שאנחנו לא עומדים ברף שלנו.
אבל אם מסתכלים מלמטה למעלה אז אין פה צד כואב.
אולי זה דורש מאיתנו להציב יעדים שמתאימים למדריגה הנוכחית שלנו ולהיות כנים ביחס לכך.
זה גם עניין של ניסוי וטעייה, אני מגלה שאני במדרגה יותר נמוכה ממה שחשבתי.. טוב מה אני עושה מכאן?? (מה אני עושה באופן הכי פרקטי שניתן)
...אפרת????
לאיזה עוד כיוונים אפשר לכוון?
אתה צודק. אני באמת לאחרונה תולה את כל עבודת השם שלי באם אני מצליחה או לא מצליחה במשהו ספציפי שאני עובדת עליו. ואם אני לא מצליחה אני מרגישה אוטומטית שהשם רחוק ממני ושאני לא ראויה לו. למרות שזו יכולה להיות נפילה אחת אחרי שבועות של התגברות. זה כל כך מתסכל.
תכלס עולה לי עוד שאלה מהשאלה שלי- יכול להיות שכל הקשר עם השם הוא פסיכולוגי אצלנו בלבד? כי תכלס לא יכול להיות שאלוקים כבר לא נמצא איתי גם אם נפלתי אבל אצלי בהרגשה זה כאילו זה נגמר. לעומת כשאני בתקופת הצלחה וההרגשה שהוא כל הזמן נמצא.
אתה צודק. אני באמת לאחרונה תולה את כל עבודת השם שלי באם אני מצליחה או לא מצליחה במשהו ספציפי שאני עובדת עליו. ואם אני לא מצליחה אני מרגישה אוטומטית שהשם רחוק ממני ושאני לא ראויה לו. למרות שזו יכולה להיות נפילה אחת אחרי שבועות של התגברות. זה כל כך מתסכל.
תכלס עולה לי עוד שאלה מהשאלה שלי- יכול להיות שכל הקשר עם השם הוא פסיכולוגי אצלנו בלבד? כי תכלס לא יכול להיות שאלוקים כבר לא נמצא איתי גם אם נפלתי אבל אצלי בהרגשה זה כאילו זה נגמר. לעומת כשאני בתקופת הצלחה וההרגשה שהוא כל הזמן נמצא.
הודאה למשלadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י"ב באדר תשפ"ב 20:48
לראות כל מי דברים טובים שקורים (לך באופן אישי או לכלל) ולהודות לה' על כך, לראות בזה כמאור פניו שנשלח אליך. היה מי שאמר שעיקר עבודת ה' היא בזה ולא בהישגים רוחניים. אולי עצם פיתוח הרגישות להתגלות של הקב"ה בשפע הברכה שיורד לעולם הוא עיקר עבודת ה'. אולי.
תפילה - אם יש איזה משהו במציאות שדורש תיקון (מישהו חולה, צריך להצליח במבחן) להתפלל בתחנונים על כך.
יש מימדים נפשיים סובייקטיביים בקשר שלנו עם הקב"ה ויש מימדים אובייקטיבים. החלק הסובייקטיבי הוא באמת קשור לעבודת רגש גדולה שיש לעבוד בעבודת ה'.
יפהאפרת????
תודה
שיעור בענייןהיום הוא היום
שאלה גדולהדעתן מתחיל
אולי,
אולי אשווה זאת לדיון גדול עוד יותר.
ההשלמה, ההכלה העצמית, נקרא לה 'אהבה'. ולמצפון נקרא 'יראה', אפשר?
ויש כמה סוגי יראות, ואולי אציע רק אחת בשביל להתמקד: יראת הרוממות.
יראה שכזו אינה מצפון וכעס פנימי על עצמי, כלל לא. יראה כזו היא מבט כלפי מעלה, מבט חלומי עם נס עצב דק מעליו. מבט אשר מסתכל על ה' יתברך כביכול, מביט בטוּב הגבוה מעט יותר, מביט בקדושה ובצדיקות - ורוצה גם; כואב את המרחק; תוהה כיצד בן מלך רחוק מהמקומות הכל כך נפלאים הללו. שואף למעלה.
מבט שכזה אינו כועס או מכאיב לעצמו ועל עצמו, אלא רק רוצה להיות גבוה יותר. מביט גבוה וכואב את המרחק. ממילא רוצה גם להתקרב. המרחק מכאיב, לא המקום.
(יש גם שיטות שונות ליראת הרוממות)
..אפרת????
יראת הרוממות הזה אותי ספציפית מובילה להאשמה עצמית. כי מרוב שהיא גדולה והרצון חזק, הכעס על כל נפילה הוא חזק.
חושבדעתן מתחיל
שאם היא מובילה אותך לכעס על עצמך כנראה איננו מדברים על אותו הדבר.
לשם הדגמא בן זוג שרחוק מן השני, מתגעגע אליו וכואב את המרחק לא מאשים או כועס על עצמו. בפשטות רק רוצה להיות קרוב יותר.
אך נראה שהגיבו לך תגובות המתאימות עבורך יותר אז אין צורך בתגובתי.
..אפרת????
יכול להיות שזה לא אותו סוג. כי אם נלך על הדוגמא שלך אז אם בן הזוג יודע שיש לו דרך להתקרב והוא לא עושה זאת אפילו שהוא מתגעגע מאוד, זה יוביל אותו לרגשות אשמה....
אז אולי זה באמת משהו אחר.
תודה רבה על התגובה
אז אולי זה באמת משהו אחר.
תודה רבה על התגובה
הנקיפות לא צריכות לנהל אותך, אלא לעורר אותך במידהחסדי הים
זו או אחרת.
השכל קובע על פי הלב והרגש קובעים בסוף איך להתנהל.
השכל קובע על פי הלב והרגש קובעים בסוף איך להתנהל.
קראתי אותך ועלו לי כמה כיווניםבארץ אהבתי
קודם כל - זו שאלה שהיא ממש יסודית בכל הנושא של תשובה.
יש הרבה מקורות שמדברים על הנושא. מכיוונים שונים ועם דגשים שונים.
אני לא חושבת שאני מכירה את הכל, אבל כן רוצה לתת כמה כיוונים שאני פגשתי ושעזרו לי.
ב'אורות התשובה' הרב קוק כותב בכמה מקומות על המרירות שהאדם מרגיש מהחטא. אני חושבת שהנקודה העיקרית שהוא כותב היא שעצם הרגשת המרירות כבר מעידה על כך שהחטא לא שייך אלינו, והיא חלק מהתשובה.
אני מעתיקה פה פסקה אחת, אבל יש עוד המון, שכל אחת מפתחת את זה מכיוון נוסף. יש גם הרבה שיעורים שאפשר לשמוע בנושא ולהרחיב יותר-
"הָעֲווֹנוֹת הֵם עֶצֶם הַיָּגוֹן, וּכְשֶׁהַנְשָׁמָה מִטַּהֶרֶת, הִיא מַרְגֶּשֶׁת אֶת הָעַצְמִיּוּת שֶׁל הָעֲווֹנוֹת וְאָז הַיָּגוֹן שֶׁל הַתְּשׁוּבָה מִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ, וּבוֹעֵר בְּקִרְבָּהּ אֵשׁ הַצַּעַר שֶׁל הַחֲרָטָה וְהַבּוּשָׁה וְהַפַּחַד הָאָיֹם, וּבָזֶה עַצְמוֹ הִיא מִזְדַּכֶּכֶת, וְתוּכַל, אַחַר עֲבֹר הַזַּעַם, לָשׁוּב לְאֵיתָנָהּ, לִהְיוֹת עוֹמֶדֶת בְּחָסְנָהּ וּבִכְבוֹדָהּ הָעַצְמִי." (אורות התשובה פרק ח', פסקה י"א).
בכיוון אחר, יש אפשר להתייחס לנושא הזה מתוך הסיפור של החכם והתם של רבי נחמן.
(אני כותבת פה מתוך הנחה שאת מכירה את הסיפור, אבל אם לא - אז ממליצה לקרוא את הסיפור ואז לחזור לקרוא פה…).
בספר 'בגן החכמה' של הרב ארוש, שבו הוא מרחיב ומפרש את הסיפור, הוא מתייחס למשפט הסיכום של רבי נחמן לסיפור - 'ואם התפילה אינה כראוי, הוא מנעל בשלושה קצוות, והבן'.
אני מעתיקה קטע שאני חושבת שמעביר את המסר בצורה ברורה (מתוך עמ' 145):
"עיקר כוונת הדברים היא לעניין הרוחניות, ששם מתגבר על האדם היצר הרע הרבה יותר, למצוא פגמים בעבודתו ולהחליש אותו, כמו שרבינו הקדוש רמז בעצמו אחרי שסיים את המעשה הזה, ואמר: ואם התפילה היא מנעל של שלוש קצוות… דהיינו שרימז שכל תכלית המעשה הזה היא ללמד את כל אדם ואדם מסר לעבודת ה' שלו, שזה העיקר, שישמח בעבודתו כמו שהיא, אפילו כשהיא יוצאת כמו המנעול הזה של התם, בעלת שלוש קצוות…
כי בכל העבודה של האדם, עבודת היום, תפילה, לימוד וכו', אם יסתכל על כל מה שעשה, הוא יראה שישנם בלי סוף חסרונות בעבודתו, ושזו למעשה נעל משולשת, ואם כן, עלול הוא ליפול בדעתו ולהיות מאוכזב (...) אבל רבינו מלמד אותנו שאלו חכמות, גאווה וכפירה, ושצריכים ללמוד מהתם שכל כך יגע וטרח, ובסוף יצא לו מנעל משולש, והוא שמח והתענג מאוד מהמנעל (...)
כך כל אחד צריך שישמח גם הוא בעבודתו, ויחיה באמונה שמה שכבר עבר, ומה שכבר עשה, זה הכי טוב. (...) רק אחרי ששמח בשלמות מהמנעל המשולש שלו, רק אז יוכל לעשות חשבון נפש מה צריך לתקן ולשפר בעתיד. אבל אם לפני שישמח בחלקו, יתחיל לחשוב מה לא בסדר בעבודתו, ומה שצריך לשפר, ויגש כך לעשות חשבון נפש ותשובה וכד', בלי שמחה, הוא יפול לעצבות ולמרה שחורה, וזה רק ירחיק אותו מהשם. (...)
זה הכלל: על מה שעבר מסתכלים רק באמונה! הבחירה היא רק מכאן ולהבא! והאדם צריך לעשות חשבון נכון: ככה היה? ככה השם רצה! אם ה' היה רוצה שיהיה אחרת, היה אחרת. כי על העבר מותר להסתכל באמונה בלבד (...) ובבחירה משתמשים להבא - לעשות תשובה על מה שנכשל בעבר ולבקש מהשם שיקרב אותו ויזכה לתקן מה שצריך לתקן"
אני חושבת שהיסוד להבנת הדברים פה, זה שבאנו לעולם בשביל לעבוד על עצמנו ולתקן את עצמנו. והקב"ה רוצה שנתמודד עם מחסומים ועם יצר הרע ועם כל מיני דברים שמרחיקים אותנו ממנו. זה עיקר העבודה שלנו פה.
אז כשאנחנו נכשלים, אם אנחנו מדברים מזה, ולא מבינים איך הגענו לחטא הזה, יש פה אפילו רמה מסויימת של גאווה נסתרת, כאילו אנחנו חושבים שעוד לפני שעבדנו על עצמנו אנחנו כל כך צדיקים שלא היינו אמורים לחטוא.
ורבי נחמן מלמד אותנו פה שעיקר העניין זה העבודה שלנו. וגם כשאנחנו נכשלים, עצם הניסיון שלנו והרצון שלנו להתקרב לה', זה צריך לשמח אותנו גם אם התוצאה לא היתה כמו שרצינו. וזה חלק מרצון ה' - שלא תמיד מצליח, ונתמודד גם עם הכישלונות שלנו, ונצמח דווקא מתוכם.
ועוד כיוון נוסף שמתחבר גם לקודמים.
שמעתי פעם שיעור של הרב ראובן ששון, על הווידוי (אם מעניין אותך לשמוע את המקור, אני יכולה לחפש קישור).
הוא דיבר שם על כך שלמרות שכביכול נראה שהוידוי הוא מצער וגורם לנו להרגיש רע על החטאים שעשינו, בעצם כשאנחנו מתוודים על החטאים, אנחנו מנתקים אותם מאיתנו - אנחנו מכריזים שהם לא באמת חלק מהרצון האמיתי שלנו, שאנחנו מצטערים על החטאים כי באמת היינו רוצים לפעול אחרת. ובעצם זה שאנחנו מבטאים את הרצון האמיתי, ואת הצער על החטא, זה מנתק אותנו מהחטא ומנקה אותנו ממנו.
אני חושבת שזה מתחבר לנקודה הראשונה שכתבתי, כי זה מבטא את זה שהצער על החטא כבר מראה שבעצם בפנים אנחנו מחוברים לטוב, והחטא נוגד את הרצון הפנימי והאמיתי שלנו.
וזה מתחבר גם לכיוון השני שהבאתי - שהחזרה בתשובה לא צריכה להיות מתוך כאב וצער, אלא מתוך שמחה. קודם כל אנחנו צריכים לשמוח בעצם העבודה שלנו, גם אם חלק לא היה הכי טוב ועל פי רצון ה'. וכשמתייחסים למה שלא היה טוב ומתוודים על זה, אז גם הווידוי הוא משמח, כי הוא מנקה אותנו מהחטא, ומראה שהוא לא באמת שייך אלינו.
אני מקווה שהצלחתי להסביר את הדברים בצורה טובה. וסליחה שיצא כזה ארוך...
יש הרבה מקורות שמדברים על הנושא. מכיוונים שונים ועם דגשים שונים.
אני לא חושבת שאני מכירה את הכל, אבל כן רוצה לתת כמה כיוונים שאני פגשתי ושעזרו לי.
ב'אורות התשובה' הרב קוק כותב בכמה מקומות על המרירות שהאדם מרגיש מהחטא. אני חושבת שהנקודה העיקרית שהוא כותב היא שעצם הרגשת המרירות כבר מעידה על כך שהחטא לא שייך אלינו, והיא חלק מהתשובה.
אני מעתיקה פה פסקה אחת, אבל יש עוד המון, שכל אחת מפתחת את זה מכיוון נוסף. יש גם הרבה שיעורים שאפשר לשמוע בנושא ולהרחיב יותר-
"הָעֲווֹנוֹת הֵם עֶצֶם הַיָּגוֹן, וּכְשֶׁהַנְשָׁמָה מִטַּהֶרֶת, הִיא מַרְגֶּשֶׁת אֶת הָעַצְמִיּוּת שֶׁל הָעֲווֹנוֹת וְאָז הַיָּגוֹן שֶׁל הַתְּשׁוּבָה מִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ, וּבוֹעֵר בְּקִרְבָּהּ אֵשׁ הַצַּעַר שֶׁל הַחֲרָטָה וְהַבּוּשָׁה וְהַפַּחַד הָאָיֹם, וּבָזֶה עַצְמוֹ הִיא מִזְדַּכֶּכֶת, וְתוּכַל, אַחַר עֲבֹר הַזַּעַם, לָשׁוּב לְאֵיתָנָהּ, לִהְיוֹת עוֹמֶדֶת בְּחָסְנָהּ וּבִכְבוֹדָהּ הָעַצְמִי." (אורות התשובה פרק ח', פסקה י"א).
בכיוון אחר, יש אפשר להתייחס לנושא הזה מתוך הסיפור של החכם והתם של רבי נחמן.
(אני כותבת פה מתוך הנחה שאת מכירה את הסיפור, אבל אם לא - אז ממליצה לקרוא את הסיפור ואז לחזור לקרוא פה…).
בספר 'בגן החכמה' של הרב ארוש, שבו הוא מרחיב ומפרש את הסיפור, הוא מתייחס למשפט הסיכום של רבי נחמן לסיפור - 'ואם התפילה אינה כראוי, הוא מנעל בשלושה קצוות, והבן'.
אני מעתיקה קטע שאני חושבת שמעביר את המסר בצורה ברורה (מתוך עמ' 145):
"עיקר כוונת הדברים היא לעניין הרוחניות, ששם מתגבר על האדם היצר הרע הרבה יותר, למצוא פגמים בעבודתו ולהחליש אותו, כמו שרבינו הקדוש רמז בעצמו אחרי שסיים את המעשה הזה, ואמר: ואם התפילה היא מנעל של שלוש קצוות… דהיינו שרימז שכל תכלית המעשה הזה היא ללמד את כל אדם ואדם מסר לעבודת ה' שלו, שזה העיקר, שישמח בעבודתו כמו שהיא, אפילו כשהיא יוצאת כמו המנעול הזה של התם, בעלת שלוש קצוות…
כי בכל העבודה של האדם, עבודת היום, תפילה, לימוד וכו', אם יסתכל על כל מה שעשה, הוא יראה שישנם בלי סוף חסרונות בעבודתו, ושזו למעשה נעל משולשת, ואם כן, עלול הוא ליפול בדעתו ולהיות מאוכזב (...) אבל רבינו מלמד אותנו שאלו חכמות, גאווה וכפירה, ושצריכים ללמוד מהתם שכל כך יגע וטרח, ובסוף יצא לו מנעל משולש, והוא שמח והתענג מאוד מהמנעל (...)
כך כל אחד צריך שישמח גם הוא בעבודתו, ויחיה באמונה שמה שכבר עבר, ומה שכבר עשה, זה הכי טוב. (...) רק אחרי ששמח בשלמות מהמנעל המשולש שלו, רק אז יוכל לעשות חשבון נפש מה צריך לתקן ולשפר בעתיד. אבל אם לפני שישמח בחלקו, יתחיל לחשוב מה לא בסדר בעבודתו, ומה שצריך לשפר, ויגש כך לעשות חשבון נפש ותשובה וכד', בלי שמחה, הוא יפול לעצבות ולמרה שחורה, וזה רק ירחיק אותו מהשם. (...)
זה הכלל: על מה שעבר מסתכלים רק באמונה! הבחירה היא רק מכאן ולהבא! והאדם צריך לעשות חשבון נכון: ככה היה? ככה השם רצה! אם ה' היה רוצה שיהיה אחרת, היה אחרת. כי על העבר מותר להסתכל באמונה בלבד (...) ובבחירה משתמשים להבא - לעשות תשובה על מה שנכשל בעבר ולבקש מהשם שיקרב אותו ויזכה לתקן מה שצריך לתקן"
אני חושבת שהיסוד להבנת הדברים פה, זה שבאנו לעולם בשביל לעבוד על עצמנו ולתקן את עצמנו. והקב"ה רוצה שנתמודד עם מחסומים ועם יצר הרע ועם כל מיני דברים שמרחיקים אותנו ממנו. זה עיקר העבודה שלנו פה.
אז כשאנחנו נכשלים, אם אנחנו מדברים מזה, ולא מבינים איך הגענו לחטא הזה, יש פה אפילו רמה מסויימת של גאווה נסתרת, כאילו אנחנו חושבים שעוד לפני שעבדנו על עצמנו אנחנו כל כך צדיקים שלא היינו אמורים לחטוא.
ורבי נחמן מלמד אותנו פה שעיקר העניין זה העבודה שלנו. וגם כשאנחנו נכשלים, עצם הניסיון שלנו והרצון שלנו להתקרב לה', זה צריך לשמח אותנו גם אם התוצאה לא היתה כמו שרצינו. וזה חלק מרצון ה' - שלא תמיד מצליח, ונתמודד גם עם הכישלונות שלנו, ונצמח דווקא מתוכם.
ועוד כיוון נוסף שמתחבר גם לקודמים.
שמעתי פעם שיעור של הרב ראובן ששון, על הווידוי (אם מעניין אותך לשמוע את המקור, אני יכולה לחפש קישור).
הוא דיבר שם על כך שלמרות שכביכול נראה שהוידוי הוא מצער וגורם לנו להרגיש רע על החטאים שעשינו, בעצם כשאנחנו מתוודים על החטאים, אנחנו מנתקים אותם מאיתנו - אנחנו מכריזים שהם לא באמת חלק מהרצון האמיתי שלנו, שאנחנו מצטערים על החטאים כי באמת היינו רוצים לפעול אחרת. ובעצם זה שאנחנו מבטאים את הרצון האמיתי, ואת הצער על החטא, זה מנתק אותנו מהחטא ומנקה אותנו ממנו.
אני חושבת שזה מתחבר לנקודה הראשונה שכתבתי, כי זה מבטא את זה שהצער על החטא כבר מראה שבעצם בפנים אנחנו מחוברים לטוב, והחטא נוגד את הרצון הפנימי והאמיתי שלנו.
וזה מתחבר גם לכיוון השני שהבאתי - שהחזרה בתשובה לא צריכה להיות מתוך כאב וצער, אלא מתוך שמחה. קודם כל אנחנו צריכים לשמוח בעצם העבודה שלנו, גם אם חלק לא היה הכי טוב ועל פי רצון ה'. וכשמתייחסים למה שלא היה טוב ומתוודים על זה, אז גם הווידוי הוא משמח, כי הוא מנקה אותנו מהחטא, ומראה שהוא לא באמת שייך אלינו.
אני מקווה שהצלחתי להסביר את הדברים בצורה טובה. וסליחה שיצא כזה ארוך...
קראתי כל מילהאפרת????
תודה רבה. עזרת לי ממש...
התחברתי מאוד לרעיון של על מה שעבר מסתכלים רק באמונה.
התחברתי מאוד לרעיון של על מה שעבר מסתכלים רק באמונה.
נקיפות מצפון זה לא טובהאדמו"ר
זה סוגיא עמוקה וארוכה,
אבל "האשמה עצמית" זה הדבר הכי מסוכן בעבודת ה'.
אדם צריך להתמקד בחיובי, במה שהוא כן הצליח,
ולשמוח בזה, ולהודות לה' על זה כל הזמן,
ורק כך, מתוך שמחה ועידוד עצמי, הוא יצליח להמשיך ולהתעלות.
כל חשיבה שלילית של אדם, על עצמו או של אחרים,
פועלת את ההיפך מהרצוי.
ההסתכלות על השלילי ובעיקר נקיפות המצפון זה הנשק הכי יעיל של היצר הרע
נגד אלו שבאמת רוצים להתקדם בעבודת ה', שאותם הוא לא מצליח בקלות לבלבל עם
התאוות והבלבולים של העולם הזה, כי הם ממוקדי מטרה ויודעים מה שהם רוצים,
לכן הוא מעסיק אותם בהאשמה עצמית, וכך גורם להם להרגיש עצובים ומדוכאים בעבודת ה',
ואז ממילא הנפילה לכל הדברים הלא טובים - קצרה ומהירה, משמחת ומשחררת רחמנא ליצלן.
כמו שכתבתי יש בזה הרבה להעמיק ולהרחיב, אבל זה רק על קצה המזלג.
בהצלחה רבה
תסביך ידוע...מבקש אמונה
בנוסף למה שכתבו כאן
מה שלמדתי עם הזמן זה שנקיפות מצפון אמורות לבוא רק מתוך גאווה טובה (כמו שרואים באורחות צדיקים בשער הגאווה)
שקודם כל אנחנו באמת חושבים על עצמנו שהביצועים שלנו כרגע לא ראויים ליכולת שלנו
וממילא נרגיש לא נעים להיות ברמה שקיימת כרגע.
אם הקול בראש אומר לנו "עזוב, בוא נשלים עם מי שאני" כנראה משהו חסר במהלך.
ממליץ על ספר שממש עשה לי סדר בראש בעניין הזה - "גן החכמה" של הרב ארוש על מעשה החכם והתם
אחרי שקראתי אותו הכל הסתדר לי בראש
נקיפות מצפון צריכות להיות על העתיד ולא על העברultracrepidam
צריך לחשוב "מה אני מסוגל לעשות ועדיין לא עשיתי" ולהאמין שאפשר להגיע מאד רחוק - "כל אדם יכול להיות כמשה רבינו"
את העבר צריך לזכור רק כדי ללמוד מה הטעויות שאנחנו עלולים לעשות
תודה לכולכםאפרת????
עזרתם ממש
לדעתי צריך למצואהפי
איפה להשתיק את הקול הזה של נקיפות המצפון ואיפה לתת לו מקום .
למשל אם עזרת למישהי ולא הרגשת שעזרת לה כמו שצריך .. למרות שיכולת לעזור לה בצורה משמעותית הרבה יותר( בלי יותר מידי מאמץ ממך כלומר זה לא בא על חשבונך ..)
אז כן יש מקום לנקיפות מצפון .
לעומת זאת אם יש לך נושא שהוא רגיש אצלך וזה עולה לך בהמון מאמץ שם אפשר להיות הרבה יותר עדינה עם עצמך .
למשל רצית להקפיד על תפילה מסויימת
גם אם אמרת חלק .. לעודד את עצמך
להיות עדינה עם עצמך במקומות שהם יותר עדינים לך
למשל אם עזרת למישהי ולא הרגשת שעזרת לה כמו שצריך .. למרות שיכולת לעזור לה בצורה משמעותית הרבה יותר( בלי יותר מידי מאמץ ממך כלומר זה לא בא על חשבונך ..)
אז כן יש מקום לנקיפות מצפון .
לעומת זאת אם יש לך נושא שהוא רגיש אצלך וזה עולה לך בהמון מאמץ שם אפשר להיות הרבה יותר עדינה עם עצמך .
למשל רצית להקפיד על תפילה מסויימת
גם אם אמרת חלק .. לעודד את עצמך
להיות עדינה עם עצמך במקומות שהם יותר עדינים לך
צריך לרצות להתקדם,ד.
ולהיות עם חוש ביקורת על מה שנראה שאינו כפי שצריך להיות,
אבל בשום אופן זה לא קשור ל"לכעוס על עצמך" בקביעות.. אלא לנתב את זה לצד החיובי, הרצון להוסיף טוב.
צריך זמנים קצובים לצורך הבקרה - מה טוב ומה צריך שיפור - ובשאר הזמן להתקדם בשמחה.
וגם - הברירה אינה בין להיות מושלם כעת ועכשיו, או לא לעשות כלום... צריך סבלנות לתהליך. כמו אדם שעולה על הכביש לכיוון מסוים: יודע שהוא על הדרך הנכונה, נוסע במהירות המותרת - ויגיע.
וגם חשוב לראות את הנקודות הטובות שיש בך. לא רק "נקיפות מצפון" (שזו תכונה טובה במינון הנכון. מראה על רגישות ואכיפתיות), אלא גם שמחה בכל דבר טוב שכבר יש. ולהודות על זה לה'.
ואולי כדאי בהקשר לזה, להביא דברים שכתב הרב קוק זצ"ל באורות-התשובה פרק ה:
"מבלעדי מחשבת התשובה, מנוחתה ובטחונה, לא יוכל האדם למצוא מנוח, והחיים הרוחניים לא יוכלו להתפתח בעולם. החוש המוסרי תובע מהאדם את הצדק והטוב, את השלמות, - והשלמות המוסרית כמה רחוקה היא מהאדם להגשימה בפועל, וכמה כחו חלש לכון מעשיו אל הטוהר של אידיאל הצדק הגמור! ואיך ישאף אל מה שאיננו ביכלתו כלל? לזאת התשובה היא טבעית לאדם, - והיא משלימתו. אם האדם עלול תמיד למכשול, להיות פוגם בצדק ובמוסר, אין זה פוגם את שלמותו, מאחר שעיקר יסוד השלמות שלו היא העריגה והחפץ הקבוע אל השלמות. והחפץ הזה הוא יסוד התשובה, שהיא מנצחת תמיד על דרכו בחיים ומשלימתו באמת"
כמו כמעט כל דבר בחיים צריך פה את דרך האמצערץ-הולךאחרונה
מצד אחד לפתח חוש מוסר שיכוון אותנו בדרך ויאותת לנו כשאנחנו לא בסדר ויעזור לנו לחזור למסלול.
מצד שני צריך לדעת לא "להיפגע" מהצער על מה שהיה (ואולי אפילו צריך לשמוח שזה כואב לנו ואנחנו לא מנותקים). אבל חשוב לדעת שלא משנה מה עשינו אנחנו עכשיו יכולים לחזור בתשובה ולהתקדם, וכשזאת המגמה שלנו - ההתקדמות אז המצפון ממילא רק מכוון אותנו ומקדם אותנו ולא מחליש.
מצד שני צריך לדעת לא "להיפגע" מהצער על מה שהיה (ואולי אפילו צריך לשמוח שזה כואב לנו ואנחנו לא מנותקים). אבל חשוב לדעת שלא משנה מה עשינו אנחנו עכשיו יכולים לחזור בתשובה ולהתקדם, וכשזאת המגמה שלנו - ההתקדמות אז המצפון ממילא רק מכוון אותנו ומקדם אותנו ולא מחליש.
ביעור חמץ שבלב - אתם על זה?זיויק
בלו"ז שלכם?
מה זה אומר בפועל?
באלול ובימים נוראים. כעת זה לא הזמן והאוירה לכךפ.א.
כל השנהadvfb
אלא?זיויק
הלוואיadvfb
ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב
אני מבינה שסיימת את כל המשימות בבית לפסח?לאחדשה
חחחחחחזיויק
שאלה טובהפתית שלג
אני לא על זה בכלל לצערי
תודה על התזכורת🙏הרמוניה
תעדכניזיויק
התקדם?זיויק
😤הרמוניה
אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים
אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב
חחחחחח תודה על ההכוונה המקצועיתזיויק
אבל מה לעשות שאני במקצוע אחר
חחחחהרמוניה
הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..
תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה
הפחד, כפיות טובהadvfb
נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.
חשובזיויק
אבל דווקא זה?
שמעתי פעם בחינה של חברadvfb
שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.
שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.
ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.
אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.
שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.
תן לגמור את החמץ הפיזי קודם ;)נפש חיה.
תכף שבת הגדולזיויק
היום ביערתי חתיכת חמץ רצינית מהלב ומהמציאותזיויקאחרונה
תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!
🤭
מי/מה זה בשבילכם ה'?הרשפון הנודד
המקור להכלadvfb
מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם
מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.
"אילו ידעתיו-הייתיו"נפש חיה.
..אני:)))))
חבר, אבא,מלך.
אבא שאני לא צריכה להתבייש ממנו והוא יכול לתתלי הכלתמימלה..?
אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.
תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...
יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רענקדימון
המקור של הכל
איני יודע כללחתול זמניאחרונה
אך זה שאני מתפלל אליו.
כל ההלכות לפסח ליום טוב וחול המועד זמינות לללימודעיתים לתורה
ערב טוב,
קיצור עיקרי ההלכות הנוגעים מעתה ועד לאחר הפסח זמין ללימוד באתר כנהגי הספרדים והאשכנזים.
להורדת הקובץ: 20260317000037.pdf
לגישה ישירה לפרקים:
- מוקצה ביום טוב
- בעלי חיים ביום טוב
- הכנה מיום טוב ליום אחר
- טוחן ביום טוב
- מכשירי אוכל נפש
- בורר ביום טוב
- רחצה ביום טוב
- הדלקת אש ביום טוב
- כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טוב
- 'על האש' ביום טוב
- הדלקת נרות יום טוב
- הוצאה ביום טוב
- בונה ביום טוב
- שמחת יום טוב
יש רגעים מתוקים כאלו שמביניםאני:)))))
שואני קרבת אלוקים לי טוב.
מדהים!!שלג דאשתקד
הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.
לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!
לגמריאני:)))))
תהני 
שלג דאשתקד
חזקזיויק
וואו איזה כיף לךפתית שלג
ממש מיוחד!אני:)))))
איזה שיר יפההרשפון הנודדאחרונה
כאב של תשובהתמהון לבב
עבר עריכה על ידי תמהון לבב בתאריך ד' בשבט תשפ"ו 21:44
אני מנסה לעודד ולשמח את עצמי, אני מאמין שזאת מצווה.
אבל הצער על מה שעשיתי על מה שעברתי, וחוזר וצף וחוזר וצף,
מפלח את הלב
קורע את הנשמה
איך אפשר ככה?
אשריך עליךadvfb
אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת
על מה הצער שלי?
שציערתי את ה' יתברך?
זה באמת צער גדול.
אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!
ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.
אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.
אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.
ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..
אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.
ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין.
אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!
אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.
י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה
אחד הדברים שמאוד חיזקו אותי בזמנואריק מהדרום
אורות התשובה ז,ז*
בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.
בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.
הצער הוא חלק מהעסקשלג דאשתקד
ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.
ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.
בהצלחה חבר יקר!!!
תודה. אשמח ברשותכם לבקשתמהון לבב
מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם
בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.
החלק השני בתורה רפ"ב בליקוטי מוהרןאריק מהדרום
יש את פרק ח באורות התשובהפצל"פ
שהכותרת שלו היא
ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ
עם כל החשיבות של הצערנרשםכלפעםמחדש
הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...
אשריך ממשזיויק
אני רק להגידאמאגיבורה
שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...
אולי מתבגרים
אולי התשובה עולה קומה
אולי יש פחות זמן...
בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...
חיספוס?זיויק
הכל יכול להיותאמאגיבורה
למרות שאני לא מאמינה שצער על עבירות יכול להתחספס.. בטח אם אתה עובד על אהבה וקרבה להשם. נראה לי שפשוט עם השנים הקשר נהיה כלכך קרוב ויומיומי ואמרתי שאתה מרגיש שהכל יכול לעבור. אצלי אישות העצות של רבי נחמן היוו ממש חיות בתקופות האלו..
בהמשך לשרשור: אני אשמח למקורות בנושא נוסף:תמהון לבב
הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.
אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.
מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.
...advfb
"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"
ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
- התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.
יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.
תודהתמהון לבב
על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.
יחד עם הצער על החטאנוגע, לא נוגע
יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.
"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".
על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.
אורות התשובההרשפון הנודד
אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)
אשרייך ממש. מעלה גדולהלאחדשהאחרונה
אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה
צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...
עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.
לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם
חזרה בתשובהאשר ברא
כחוזרת בתשובה כמה שנים טובות, אשמח לשמוע את דעתכם ועצתכם.
הרבה פעמים הכניסה לעולם של התורה והמצוות מאוד מבלבל מבחינת מגזרים,
דתי. דת"ל. דת"ל תורני. חרד"ל. חרדית ליטאי. חסידי. ארצישראלי. וכו'.
הרבה מאוד הגדרות, לכל הגדרה תת הגדרה וכן הלאה.
הרבה פעמים אם אני אומרת שאני חוזרת בתושבה, מחשיבים אותי לסגנון רבנים של הידברות.
וככל שהשנים עוברות הרבה יותר קשה לדייק מה אני? מי אני?
ראש מאוד הלכתי ומאמינה בקונספט של הצבא אבל עם תסביכים על התנהלות המדינה. [כך שלא נתפסת כ"כ 'ציונית' בציבור הדת"ל].
דוסית מידי בשביל הסרוגים ו"לחוצה" בשביל החרד"לים. לא ממושמעת מידי בשביל החרדים..
אז מה אני?
זה מאוד קשה. מרגישה שאחת לתקופה ובמיוחד כשאני יוצאת לשידוכים, אני מצאת באיזשהו בירור זהות מחודש..
ועוד יותר קשה להסביר את הסגנון הספציפי שאני-
מבית חילוני.. לציבור החרדי.. מהחרדי לגבעוני..לחרד"ל.. וכל זה כשאף ציבור לא באמת מקבל אותי במאה אחוז.
איך פעם מישהו אמר לי, שמשפחות לא רוצות להכניס חוזרים בתשובה שמא יתחילו לדבר על כל מה שהם עברו ועשו..
זה גורלנו? לחיות בתחושה שאנחנו פחות טובים?
גם מרגישה שזה החלק שמאוד קשה לי איתו, כי בסוף כל הציבורים הם (מבחוץ לפחות) מאוד קהילתיים.. ובפנים מפחידה אותי המחשבה שלא אהיה מתאימה לשום מקום.
הרבה מכם יכתבו לי "לא צריך הגדרות וכו'.."
אבל בסוף כשרוצים לחפש שידוך דרך שדכן הוא דורש הגדרה. וגם הבחור מנסה להבין מה נמצא מולו..
ועוד יותר במציאת רב/נית לליווי.. כי כל רב תחת רבניו ינסה למשוך לכיוון שלו.
ומה הכיוון שלי? הרב קוק? סאטמר? ברסלב? ליטאי? כהנא?
זה מתחלק ל2 לדעתיזיויק
את מול עצמך, ואת מול אנשים.
האם את מול עצמך מגובשת כבר?
נכוןנחלתאחרונה
אני מסכימה עם זה. כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.
אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו
בתשובה, או שבמוסדו למדנו....
מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות
בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות
דומות למגזר מסויים אך לא בכל.
הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי
והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.
ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים
ודעות את מתחברת.
לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס
ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון. וגם ההיפך מותר לך כמובן...
אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש
כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.
מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,
וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?
חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.
לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.
ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.
תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים; אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,
ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה
וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי
זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את
הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.
ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.
הכי חשוב זה הקשר שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים
אבל כל כך קשורים לקב"ה.
עולם הפוך כאן.
חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,
בקש עבדך".
אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר
שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן
אם תרצי בזה. היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים
ומאוד מאוד הם עצמם.
כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים
בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.
מבין שהשאלה שלך היא מאוד פרקטיתadvfb
ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.
אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -
יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.
גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.
נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.
בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.
לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.
מכירה את הסגנון של הרב גינזבורג?פצל"פ
מעניין אם יתאים לך...
סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים
רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?
כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני
וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...
מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?
לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?
את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?
אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?
או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?
לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו
אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק
בתור מישהי שעברה את זהאמאגיבורה
וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.
אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!
טו בשבט שלכםזיויק
איך מתחברים לקדושת הארץ?
סדר טו בשבט מיוחד?
דבלות מארץ ישראל ולא מטורקיה?
נטיעות?
לימוד? תפילות?
לבד? משפחה? בחבורה?
שאלות יפהפיותנפש חיה.
שבעת המינים (ולא רק)
תפילה על האתרוג
לימוד על הפירות
תפילה על הפירות
בקשות בעת רצון הזו
הלוואי שנזכה בשלימות.
תודה!זיויק
היה באמת מאד יפה. ברוך ה'!נפש חיה.
שירים
ברכות
דברי תורה, מדרשים
תפילה על האתרוג
ברוך ה'.
ברוך ה'זיויקאחרונה
ממליצה על השיעור הזה של הרב שניאור אשכנזיתמימלה..?
לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...
זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...