חשק ואינטימיות- לנשים נשואות בלבד.אנונימית בהו"ל
נמצאת כבר תקופה בתוך מערבולת.
יש כאן כ"כ הרבה נשים עם חוכמת חיים. אשמח לשמוע את דעתכן.

נשואה כבר יותר מעשור, 6 ילדים ב"ה.
מאושרת מאוד, אוהבת את בעלי ונעים לי מאוד המגע שלנו.
מדברים בפתיחות (כמעט, ועד מעט אסביר למה..) על הכל, גם בצד האינטימי.

חצי שנה אחרי לידה, הנקה מלאה, עם התקן לא הורמונלי.
יש עליות ומורדות (בעיקר) בתחום החשק. וכבר תקופה שאין לי חשק. ושוב, אני אוהבת מאוד את בעלי, אוהבת את המגע, וגם (כשיש חשק) נהנת מאוד מהביחד.
אבל עכשיו דברים יותר "טכניים" עושה מאמץ בשבילו, והוא כמובן מרגיש מאוד. וזה משפיע...

יוצא לי לפעמים לראות סרטים רומנטיים, עם סצינות רומנטיות/מיניות, ושמתי לב שזה לפעמים מעורר לי את החשק, ואז זה מאוד עוזר לחשק בקיום יחסים. חשוב לי להדגיש, שכשאנחנו ביחד, אני לגמרי שם. לא חושבת בכלל על דברים חיצוניים.
זה פשוט "מצית" לי את להבת החשק הקטנה ואני מחזקת אותה עד שאני ביחד עם בעלי.

מצד אחד, כ"כ כיף להתחיל לקיים יחסים מתוך חשק. זה פשוט אחרת.וגם עושה ממש טוב לבעלי.
מצד שני, מרגיש לי לא נכון.. למרות שזה רק כדי לעורר בקצת (זה לא גורם לי חלילה להגיע לסיפוק לבד)

מוסיפה שבמקביל אני נמצאת בקורס חשק של אפרת צור. בתקווה שזה יעזור.

אשמח לשמוע את דעתכם, האם נכון להשתמש ב"עזרים" חיצוניים כאלה כדי לעורר את החשק.
מבאס אותי שאני כאילו צריכה משהו חיצוני, ולא מספיק לי רק בעלי..
עונהננה123
באופן אישי לא רואה פסול במה שאת מתארת...

אני זוכרת שמדריכת הכלות שלי דיברה איתי על הנושא המון (עסקה במיניות בריאה), ואמרה לי שמהותית, אישה הרבה פעמים צריכה לעורר את החשק בדרכים אקטיביות. כחלק מכך דיברה איתי הרבה על לעורר את הגוף באמצעות מחשבות שמנכיחות את הרצון לאהבה וגם למיניות, וכך הן מאפשרות לעורר את הנפש שמעוררת יחד איתה את הגוף. במבט של שנתיים לאחור אני רואה כמה היא צודקת. למשל בליל טבילה- יש שוני מטורף אם אני טובלת ביום עמוס, שכמובן שאני מתגעגעת בו לבעלי ורוצה כבר לטבול, אבל עסוקה גם במליון ואחד דברים אחרים לעומת יום שבו אני באה יותר מרוכזת ומנכיחה לעצמי את הרצון להיות ביחד, ממש עוסקת בזה במחשבה באופן מודע.
באופן דומה אני חושבת שיש השפעה גם בצפייה של סרטים רומנטיים. הם פשוט מנכיחים בעולם שלך את הרצון לקרבה ואהבה. באופן אישי כשאני הייתי רואה חתונמי זה היה מעורר בי משהו, למרות שזה הכי מטופש שבעולם (מה גם שאפשר לחשוב כמה רומנטיות מתגלה שם). אני חושבת שפשוט זה מנכיח בנפש, בתוך המציאות היומיומית העמוסה, מושגים של אהבה, ולי באופן אישי זה היה גורם לי לראות כמה אני ברת מזל שיש לי את בעלי ולרצות להתקרב אליו יותר...

מקווה שהייתי מובנת...

מתחברת למה שכתבתשמלה אדומה
בקשר לפותחת - אני בדיוק גם תהיה ביני לבין עצמי על העניין הזה.
כשאני בתקופה של סדרות או סרטים החשק יותר נוכח ובלי זה הוא גם נוכח אבל לפעמים מצריך ממני יותר השתדלות.
(אני עוד בודקת אן זה באמת בהשפעת הסרטים או תקופות מסויימות בחודש.)
אבל רק שתדעי שאת לא לבד בסוגיה הזו;)
ומה שכתבו מעליי מסדר את זה ומנרמל את זה
אני ממש לא חכמהאוהבת את השבת

כתבו לך ממש יפה פה! מחזקת ממש את עניין הפניות..

ולדעתי שבאמת ממש חשוב הביחד וטוב שמצאת משהו שעוזר לך!!! זה דבר ראשון! באמת עוברות עלינו תקופות לא קלות או הורמונליות ומבאס שזה פוגע בזוגיות אז זה לדעתי באמת הכי חשוב!!

מצד שני, הייתי מנסה להבין וכתבו לך פה יפה למה זה עוזר לך ואז לנסות באמת ליישם את זה ולהיות שם גם בלי משהו חיצוני פשוט כדי לא "להתמכר" ולהרגיש תלויה זעזר הזה.. ולחשוב שזה הכרחי לך כי זה לא..
אולי יותר חיזורים קטנים ואווירה רומנטית ביומיום גם יעזרו לך?

ממש חושבת שאין בעיה עם מה שאת מתארת!! ממש לא! פשוט יכול לעזור לך להשים את האצבע על משהו בחיים האמיתיים שכדאי ויכול לעזור ולקדם אותכם הלאה אם תשנו אותו קצת.. "הזדמנות לשדרג את היחסים"
בעיני זה נכון ונפלאשחרית*
אני חושבת שכל אחת מאיתנו צריכה למצוא את הדרך שלה להיכנס לבועת החשק, ואם אצלך זה מה שמצית את החשק להיות עם אישך, זה נפלא בעיני ובוודאי שזה בונה ותורם ליחד שלכם.

מעירה בקשר לסוגריים שלך- "לא גורם לי חלילה להגיע לסיפוק לבד". תורידי את החלילה. זה בסדר גמור גם לפעמים לנו כנשים להגיע לסיפוק לבד.

בהצלחה לך במסע הזה!! את נשמעת עם מודעות נהדרת לעצמך, לגוף שלך וליחד שלכם. 🤗
אז אני בדעה שונה ולדעתי זה פחות מתאיםמתחדשת11
ראיתי שכתבת שאת לגמרי שם, אבל בתחושה זה נותן טעם לפגם.. מה גם שאיך אפשר לשלוט על הדמיון בזמן הביחד כשרגע לפני ראית מה שראית? נשמע לי קצת מעבר ליכולות שלנו
אני חושבת שהרבה פעמים חשק מגיע לאישה כשהיא מקבלת מענה רגשי. שיחה.. יחס.. מפגש משותף
כדאי להשקיע במקומות האלה
להקדיש יותר זמן לשיחה וזמן משותף
מצד בעלך מחוות ודברים מקרבים

אתם מוצאים זמן לעצמכם? לשיחה או מפגש קצר?
זו לא חייבת להיות הפקה
אפילו שיחה בשניים על כוס תה או קפה עם שוקולד מנחם יכולה לקרב

בהצלחה יקירה. לאט לאט תעלו על דרך המלך
וחייבת להגיד לך שכולנו מתמודדות עם המערבולת הזו בשלב זה או אחר..
רק לגבי ההנחה שלך לגבי חשק- לפעמים זה לא עובדמיקי מאוס
מענה רגשי זה כיוון טוב וחשוב, אבל לא מעט פעמים זה לא מספיק. וזה נורמלי וזה בסדר
בייחוד כשיש קושי גופני/הורמונלי
אז הסיוע צריך להיות גופני/הורמונלי ולא רגשי.

כמובן שסרטים זה נושא ספציפי שיש מה לדון בו אבל יש עוד סוגי מענה שהם יותר גופניים-הורמונליים (שוקולד זה רעיון טוב לפעמים ;) יש כאלה שקצת יין, לפעמים מגע מסוים זה מאוד יכול להועיל, ניחוחות ארומטיים..זה מאוד אישי)

כתבת נכון, רק הדגשתי כדי שאישה לא תרגיש שהיא לא בסדר אם זה לא מספיק לה רק דברים ברגש ושיחה נעימה
מסכימה לכן כתבתי שברוב הפעמים..מתחדשת11
תודה
חשבתי שאסור ייןbula
לפני אישות
אסור לשמש כששיכוריםיעל מהדרום
לק"י

מניחה שאם לא משתכרים ממעט יין זה בסדר לשתות לפני.
לא שמעתי על זה... ברור שהכוונה שלי היא לכמות נורמליתמיקי מאוס
ממש לא לאבד את הראש... תודה שאת מדייקת

רואה שכתבו שאסור לשמש שיכורים. לא זכרתי את זה אבל טוב לדעת וזה נשמע מאוד הגיוני

אישית האמת אני בכלל לא מתחברת לאלכוהול 😅 אם זה כבר משפיע עלי אז זה בחילות וכאב ראש
אז ממש לא מנסיון אישי

אבל לרוב האנשים מעט אלכוהול ובמיוחד יין אדום (שוב,זה מה שאומרים, לא מנסיון שלי.... אז הכל לבחון ברמה האישית ולקחת בערבון מוגבל) יכול לשחרר ולהרגיע,
ובפרט להגביר את החשק המיני
זה נכון שזה מעולהרקלתשוהנ
שמצאת דרך להגיע עם חשק. ברור שאין מה להשוות...
אבל אפשר להשתמש בדמיון שלך לבד ולא בליווי סרטים, זה גם כלי מאד חזק

כתבת יפה ונכוןמתחדשת11
אני חושבת שזה פחות.המקורית
כלומר, אם הבחירה היא בין זה לבין להיות פחות בחשק, אז מעדיפה פחות בחשק.
אבל זו לא הבחירה היחידה. את יכולה ליצור מציאות כמו בסרטים, עם עבודה: אינטימיות רגשית וזוגית היא דבר שעובדים עליו. הודעות אוהבות במהלך היום, פלרטוטים בבית, אווירה טובה והומור, ציפייה למפגש הזוגי, בלי ביקורת שמורידה. זה הרבה ממה שיוצר אינטימיות זוגית. וגם, זה כמובן לא כל הזמן ככה. אבל להשתמש בסרטים כדי לחיות את הדבר האמיתי זה פחות מתאים בעיניי.
התחברתי לכל מילה.מזלטוב
אהובה שאתתוהה לי
קודם כל זה ממש ממש נורמלי. והגיוני.
ויש כאן לפי דעתי שאלה אחרת.. כי סרטים רומנטים גורמים לצופה לעוררות פיזיולוגית. זו עובדה. אז אם אין לך בעיה עם זה, ואת גם ככה צופה מרצון בסרטים כאלו אז תיעול החשק הפיזיולוגי למיניות הזוגית יכול להיות עבורך סוג של כלי. אני הייתי ממליצה לך למנן את זה כדי לא ליצור התניה שרק כך את מתעוררת פיזיולוגית. יש עוד המון דרכים וגירויים להתעורר פיזיולוגית שבעלך יכול לקחת בהם חלק פעיל. גם דיבורים, גם מעשים, גם סביבה. ובסוגריים אוסיף שכדי לא לפגוע בחשק אז אל תקיימי יחסים כשאת לא שם. לא בשבילך ולא בשביל בעלך שמעוניין ביחסים מרצון ולא ביחסים מהסכמה וריצוי.
לגבי נכון או לא נכון, איו בזה כללים. לאשה אחת או לזוג אחד זה יכול להיות הכי נכון בעולם ולהתיישב באופן הרמוני בחיים שלהם, ולאשה אחרת או זוג אחר זה יכול לגרום לחוסר נוחות. זה נןבע מתפיסות שונות לגבי מיניות ולגבי החיים.
אפרת צור מתייחסת לזה בקורס שלה. תדלגי לפרק המתאיםמיקי מאוס
אני אישית מסכימה עם הגישה שלה... זה נורא קשה בכלל לתחזק נישואים ארוכי טווח בלי זה.
כמובן שיש טווח של עזרים חיצוניים
שיש לכל אחד את הגבולות שלו מה ראוי וטוב ומה מביא איתו גם נזק

אבל עצם השימוש בעזרים הוא חשוב והוא נהדר. החשק הטבעי בנוי להישחק! גם לפי תקופות בחיים, גם לאורך נישואים ארוכי טווח עם אותו בן זוג...
והדרך לשמר ולתחזק אותו היא ע"י פעולות אקטיביות וביניהם גם שימוש בעזרים חיצוניים

בוודאי שיש הסתיגויות- אם הקביים הופכים לרגליים זה מראה שיש בעיה אמיתית שצריך לפתור, או אם העזרים האלה מסיחים אתכם מהאהבה ביניכם זה גם מכשול.
אבל מהתיאור שלך נשמע שזה מעולה, שזה במינון נמוך, שזה עוזר לך ליחסים טובים ונעימים ביניכם , ובעיני זה לא רק בסדר אלא אידאלי

אני לא מתייחסת פה לשאלה המדויקת של סרטים רומנטיים אלא השימוש בעזרים חיצוניים כדי לעורר את החשק, עצם הצפיה בהם זה שאלה אחרת אבל נשמע שהיא לא זו שמעסיקה אותך
לדעתיאמא_טריה_ל-2
זה דבר חיובי מאוד, שכן הוא מזין את היחסים שלך ותורם לחוסן הזוגי שלך, ולא להפך.
אבל אציין שכיוון שאני לא דתיה, אני מודעת למגבלות שלי בהבנת העולם ממנו את מגיעה במלואו.

יכולה להציע ספרות רומנטית כמשהו שיותר מפעיל את הדמיון...
למרות שאני כמו שאמרתי מאוד בעד מה שעוזר. אינטימיות זה נושא מורכב נורא לאורך שנים, וטוב שמצאת משהו שעוזר לך!
עונהמזלטוב
לדעתי יש כאן 2 עניינים שכדאי להפריד:
1. מצד העניין זה מאוד הגיוני שזה יעורר לך את החשק.. זה מה שקורה לנו פיזית בגוף שאנחנו רואים רומנטיקה.
זה לא פסול.
וזה לא אומר משהו על הקשר שלך עם בעלך.
זה טבעי.
הייתי אומרת שאם את במקביל מבררת את עניין החשק הטבעי שלך ומטפלת בזה, אז זה בסדר גמור.
ואני רואה שאת בקורס אצל אפרת צור וגם מודעת לעצמך. אז מעולה.

2. מוסיפה עניין שלא יודעת אם אליו התכוונת כשששאלת אם זה בסדר.
אם זה לא בכיוון שלך, דלגי ואשמח גם לא לקבל עגבניות משאר הנשים שלא במקום הזה
אינטימיות בין בני זוג היא דבר מאוד קדוש ויקר.
וחלק משמירת הקדושה זאת הקפדה שבזמן שנמצאים ביחד חושבים ממש רק אחד על השני..
לכן מהמקום הזה זה כן סוג של חסרון שפוגם לדעתי בשלמות/ טוהר/ קדושת הביחד. 'מגיעים לביחד הזה ממקום שהוא ההפך מקדושה..

בהצלחה יקרה
בעיני אם זה מוסיף אהבה אחוה ושלום ורעותכתבתנו
ולא מפריע או מסיח את הדעת בזמן שאתם ביחד ממש, זה ממש העלאת ניצוצות מהתרבות ההוליוודית..
במחילה.. לא חושבת שזו העלאת ניצוצות כי אסור הלכתית לצפותPandi99
בתכנים שיש בהם חוסר צניעות
דווקא בדיוק זו הבעיה בעיניי. הניצוצות ההוליוודייםהמקורית
שלא באמת קיימים.
התרבות המערבית מוכרת לנו חלומות דמיוניים על אנשים שהם לא אנחנו ולא קשורים אלינו, בשום צורה, ולא משקפים מערכות יחסים אמיתיות שצריכות לדעת להכיל מורכבות ועומס של שגרה שוחקת, לעתים עם ילדים, הרבה וויתורים, ראייה והתגברות על פגמים, עבודה קשה של לראות את הטוב בבן הזוג והשלמה עם חסרונות ועוד הרבה דברים אחרים שלא קיימים בסצנה של כמה דקות בין 2 שחקנים בעלילה דמיונית מעולם שקר כלשהו.
בדיוק בגלל שסרטים הם כל כך לא מייצגי מציאות מורכבתכתבתנו
ומראים רגעי שיא ושפל/ נפילות ותיקון בקצב שלעולם לא מתרחש במציאות, הנזק שלהם כנראה רב מהתועלת.
ודוקא הנק' הזו של להשתמש בזה כדי להרבות שמחה ואהבה היא תועלת הרבה יותר ממשית.
*לא נכנסת בכלל לעניין ההלכתי*.
מקוה שהובנתי, ואם לא לא נורא
הבנתי ועדיין לא מסכימה🤷המקוריתאחרונה
אבל לא חייב להסכים
האמת קצת מוזר בעיניי לקרוא לזה העלאת ניצוצותרקלתשוהנ
זה בטוח לא דבר משובח מבחינה הלכתית.
כנראה הרבה פחות מזה.

יש הרבה דרכים, דעתי היא שכדאי למצוא דרך אחרת.
מעלה נקודה שלא ראיתי שעלתהקמה ש.
בס״ד

אני תוהה אם אין כאן שאלה הלכתית של ״ולא תתורו אחרי עיניכם״...

מאחלת לך המון בהירות והמון קרבה, שמחה ושלום בית ❤️
שאלהאין סוף לטוב
יצא לך לדבר על זה עם בעלך?
איך זה בעיניו?
יכול להיות שהדעה שלו תשפיע עליך בפרט שכתבת שמרגיש לך לא נכון.
מוזר לי שכולן כאן בעד כי לעניות דעתי, לראות סרטים לא צנועים זה לא צנוע ולא מתאים לאישה יראת שמים. סוג של שרץ שאי אפשר להכשיר למען שלום בית. ומעבר לפן הדתי, זה לא סוד שהתכנים בסרטים הם עיוות של מיניות אמיתית בריאה וקדושה. המון מסרים של בגידות, התאהבות, יחסים מהירים ולא מחייבים ועוד ועוד. תני חשיבה רגע אם את רוצה לבסס או לשדרג את הקשר שלך עם בעלך בעזרת תכנים כאלה.
אהיה קצת בוטה ואשאל האם היית מייעצת לבת שלך להשתמש בתכנים כאלה בקשר עם בעלה?
ושיהיה ברור, אני הכי בעד למצוא עזרים להגביר את החשק. אין בעולם דבר חשוב יותר מחשק של בני זוג.
אז נכון, יש זמנים של פורקן ורצון לראות סרטים או סדרות, גם לי. אבל זו הנאה נפרדת לגמרי, הייתי מאד מאד נזהרת לא להפוך את זה באופן רישמי לכלי עזר לקשר הקדוש שלך עם בעלך. גם לא במינון נמוך.
כתבת יפה.. האמת ככ הרבנ זמן לא ראיתי סרטים כאלואוהבת את השבת
ששכחתי באמת את ההיבטים האלו.... נראלי לא ראיתי איזה 8 שנים, מלפני שהתחתנו..

נשמע לי שאת צודקת..

ולפותחת טוב דברנראשון שאת יודעת עכשיו שאת יכולה להגיע עם חשק ועכשיו העבודה זה למצוא איך זה מגיע ממקום אמיתי יותר של הזוגיות שלכם..
אולי יותר דייטים, אולי יותר " חיזורים" ומחוות קטנות, אולי באמת קצת ללמוד כמו שאת כבר עושה על התהליך הפיזיולוגי של הגוף.. שקורה לצד העניין הרגשי..
בדיוק מה שחשבתי..ובעיני יש פה ספק גם מהפןויקרא שמי..?
של 'בני 7 המידות'
כי כשמנסים לעורר חשק ע''י הסתכלות בסרטים- י סכוי מאוד גדול שהדמיון והציור שראית יחקק בזכרון ואחרי זה בזמן החיבור בינך לבין בעלך- זה יצוץ במחשבה..לא מבחירה מושכלת..פשוט כי זה מה שראית רגע לפני.. ואז זה להרהר במיהשהו אחר. בזמן הזה ..

ובכללי לא אגיד מה דעתי על סדרות וכו כי יודעת שיש פה מן קונצנזוס דעות כזה שדברים מסוימים לא מתקבלים בו
בני 9 מידות*נפש חיה.
אני חושבת שבתקופות שאין חשק בכלל לא כזה נורא שזה יהיהאחתפלוס
עזר לחשק.
כל עוד את לא מגיעה לידי עבירה ולא חושבת עליהם בזמן עם בעלך, זה בסדר.
רק שימי לב באמת לא להפוך את זה למשהו קבוע.
וכמובן יש הבדל בין סרט רומנטי לסרט מלוכלך-שהוא כבר בעייתי בפני עצמו
ממליצות על טרמפולינה לתינוק של עד 9 קילו לגיל 6 ח'פלפלונת
כלומר אם הבן שלי בן חצי שנה משתלם לי לקנות טרמפולינה של עד 9 קילו? בגיל ארבעה חודשים הוא שקל כמעט שבע קילו
קודם כלאיזמרגד1

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אמור לאכול בזה כי לא יושב.. ומתי שוקלים 9 ק?פלפלונת
הבנתיאיזמרגד1

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

רעיון טוב. תודהפלפלונת
מותר להושיב לאכול בכסא אוכל לזמן קצוב גם תינוק שלאאמהלה

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

 

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

 

עדיף.להאכיל בטיולון.. הטרמפולינה לרוב נשכבת מדיאוהבת את השבת

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה


בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

לא.המקורית
אני השתמשתי בטרמפולינה בגילאים קטנים יותר מחצי שנה
לא חושבתתוהה לעצמי
לנו טרמפולינה של עד 9 קילו התאימה בערך עד חצי שנה
לא צריך טרמפולינה בכלל בכזה גילאני נשארת אני
שימי במשוח הוא ילמד לאט לאט לשחק לזחול...כל אחד והקצב שלו אבל בשלב הזה בחיים לא השתמשתי בטרמפולינה.. מחודש עד 4-5 חודשים גג
תודה לכולן. עזרתן לי.פלפלונתאחרונה
הגבר- שר החוץ האישה- שרת הפנים -מה דעתכן?אני נשארת אני

יש כל מיני -דינמיקות זוגיות


יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....

וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג


ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..


מבין אלה...

1.מה מדבר אליכן ברעיון?

2. מה המציאות שלכן בפועל?

3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..

מה עושים אז? איך  מרגישים? איך נפגשים?


וסתם הגיגים בנושא


קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה

לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..

נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין

אבל

לא תמיד רואה שזה המצב

סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..


אשמח לתובנות

מחשבות שלי לאמסודרותנפש חיה.

כל אחד נכנס לנישואין עם מחשבות/רצונות לגבי עצמו ולגבי הדינמיקה עם השני

חלומות רגשות וכו יכולים להיות משותפים אם מוציאים אותם מגדר מחשבה ומדברים עליהם ביחד כי לא כתוב על המצח מה אני רוצה .... ואז אחרי שמקשיבים אחד לשני בלי שיפוט/ בלי להפריע לו להביע את מה שרוצה, מנכיחים את הרצון או רצונות של כל אחד, מכבדים (= לשון כובד, נותנים מקום לרצון במלואו, על כל מכלוליו) ואחרי ההתייחסות הראשונית הזו  אפשר לעשות תיאום ציפיות/ לבדוק מה דומה, מה שונה ומה מתנגש בין שני הרצונות

וממילא איך  בונים את הדבר הזה ביחד .


וכמובן שלא חייבים להיתפס לדפוס מסויים לעולם ועד.  כל כמה זמן יושבים ישב"צ ומדברים על התקופה/ איך אני רואה את הדברים/ ממה אני מרוצה ושמח, על מה אני מודה,  מה הייתי רוצה לשנות או לשפר  במערכת הזוגית או האישית. 

אני חושבת שחלוקה של בית וחוץאיזמרגד1

ממש לא אומרת שהוא חצי רווק ואת קורסת

מבחינתי לפחות הכוונה זה שהוא אחראי על הפרנסה ואני על בית וילדים. בפועל שנינו עובדים ושנינו מתחלקים פחות או יותר חצי חצי במטלות בית ועם הילדים וזה מעולה מבחינתי. אם ישתנה משהו נדבר על זה ובעז''ה נגיע להסכמות בינינו.

ולגבי הריצוי- אני חושבת שהרבה פעמים אנשים שיוצאים מריצוי הולכים לקצה השני של לא להתחשב באף אחד, בלי להגיע לאמצע

אז כן אני חושבת שצריך לדבר על זה ולהבין איך השינויים מסתדרים מבחינתך, ואיך הוא יכול להגשים חלומות ועדיין לקחת אחריות על החיים שלו ועל החלק שלו בבית...

יש לי כמה דברים לכתוב על זה, אנסה יותר מאוחרהמקורית
או מוצש בעז"ה
עונה עכשיוהמקורית

אני חושבת שנכון שהאישה תהיה קשובה לעצמה ולא תלך לפי תבניות כאלה ואחרות כי החיים דינמיים. והסוד במעורבות הבעל הוא תקשורת ומערכת יחסים טובה

אם לא סבבה לך להיות 'האישה בבית' ואת מרגישה שאת מוותרת על עצמך לטובת גידול הילדים - צאי לעבוד במה שאת רוצה חולמת ואוהבת, בסוף אישה שטוב לה ושמחה תהיה אמא יותר טובה לילדים בבית ואישה יותר שמחה לבעלה כי יש לך מילוי עצמי דרך הקריירה. (יש נשים שהמילוי העצמי שלהן הוא אחר, כל אחת ומה ששלה)

היום להרבה דברים טכניים שקשורים בתחזוקת הבית יש חלופות שהם לא את,. הדבר הכי חשוב שיהיה בבית בתור הורים לילדים זה לב קשוב תקשורת טובה ושלום בית.

לגבי "ככה הוא". לדעתי זו תבנית שאנחנו שמים בה את הבעל כי אנחנו לא מעזות לשנות. ברגע שאת תשני הוא יצטרך להתאים את עצמו או שתמצאי דרכים אחרות להסתדר. בסוף בעל שלא מעורב בבית זה סימפטום לבעיה אחרת לדעתי יותר עמוקה


הוא מאוד מעורב ואני גם עובדתאני נשארת אני

הטא לא מחפש שלא אעבוד


הוא רק היה רוצה שלא יהיה לי קשה להחזיק הכל לבד לתקופות ארוכות

ושבכללי יזרום לי יותר לפרגן לו ו'יסע לכל מיני שרוצה

ואני מפרגנת אבל לא תמיד בקלות

אז זה לא שר הפנים מול השר החוץהמקורית

זה משו אחר לגמרי

וברור שקשה לו. הציפיות שלו פחות ריאלית בעיניי.

אל תנסי לרבע את העיגול לגבי מה שאת מרגישה, זה מגיע אחרכך ומשלמים על זה לא מעט

למה שייעדר ככ הרבה ותחזיקי הכל לבד לתקופות ארוכות? זה מילואים? בילויים? 

קודם כל מילואיםאני נשארת אני

והז כבר קורה כל המזן במילא


וגם היה רוצה בכללי לחיות ככה

יותר מתוך שליחות ועישה משמעותית לא לבילויים

ואני גם לא מונעת ממנו.. רק יש מינונים..אני נשארת אני

ואת החלומות המממ שגדולים מעדיפה שיחכה קצת בכמה נשים ובינתים יסתפק במינון משתאים לכוחות


הוא גם לא מבקש כלום ספציפי

מבקש את זה כדרך חיים


לא יודעת בדיוק לא מבינה


מספיק קשה לי שהל שנה בממוצע לפחות 4 -5 חודשים הוא לא פה

נגמר לי הכח לחןשב מעבר

ועוד שאלה-אתן מרגישות שמסוגלות להחזיק לבד את הביתאני נשארת אני

ואת הילדים והעבודה וכו..?

גם פיזית וגם רגשית..


נגיד הבעל נעדר לתקופה ממושכת...

אתן מרגישות שזה קשה אבל סביל או מעבר לכוחות+..?


אם תציינו גם מס' ילדים אולי יותר יעזור


מנסה להבין קצת את עצמי ומעבר

אני לא ככ מצליחה להבין את השאלהSeven

הבאת ילדים בשותפות עם בעל ומעולם לא התכוונת להחזיק לבד את הבית ילדים ועבודה רגשית ופיזית לבד לא?


אם מגיעים למצבים שאין ברירה ויש העדרות של תקופה ממושכת (כמו מילואים לדוגמא) אז אנחנו מכחרות בזה שזה מעל כוחתנו ונעזרות כמה שיותר ואפשרי...

אבל זה לא הנורמה ולא האידיאל כלומר השאיפה שלנו כנשים לא צריכה להיות "להצליח להסתדר ולהחזיק הכל לבד" כי זה בדיוק ההפך ממהות נישואים ובית...


לשאלתך אני גיליתי שבמצב של אין ברירה אני מתפעלת את הכל מצויין ++ אבל זה מצב של חוסר ברירה ולא בחרתי להביא ילדים כדי לגדל לבד;)

ישלי 3 ילדים 

❤️❤️❤️אוהבת את השבת
❤️Seven
אני מסכימה זה בדיוק מה שמרגישהאני נשארת אני

לא מבינה למה זה טבעי להיות כל יכולה לאורך זמן


והוא לא חושב ככה

מבחינתו אם זה היה ההפך הוא היה עושה את זה עבורי בקלות הרבה יותר


ואני עושה

אבל קשהההה לי מאוד

וכן זקוקה גם לקצת הקלות לפעמים..לרוב לא והוא מסיים עם כולם את הסבב והכל ..אבל בצו הבא מרגישה שפשוט גדול עלי . חגים לבד בעולם ועם כל הילדים

זה דכאון . מעדיפה שיתבטל החג ולא לחגוג ולא לבנות סוכה מאשר לשבת בה כגננת לבד כל היום


אוף אני סתם משגעת אתכן


אני קצת מוצפת ופגועה וכועסת על המילואים שהשפיעו לי ככה על הזוגיות שהיתה העוגן של חיי


הוא הבעל הכי עוזר בעולם בערך כולן תמיד מקנאות בי


לא דמיינתי שזה מה שהוא מחביא בלב

אולי הוא לא באמת מחביא את זה בלבSeven

אלא הוא פשוט רוצה לצאת בתחושה שהאישה שהוא אוהב בסדר ומסתדרת?

ואז הוא רוצה לו שכמו תתני "אישור" שאת מסתדרת ויכולה להחזיק הכל לבד בשביל הרוגע הנפשי שלו שאת בסדר?

אבל אני לא..אני סובלת מזה ממשאני נשארת אני

ואני לגמרי לא רק מתלוננת ומחצינה את זה כל הזמן

זה רק עכשיו אני ככה כי אני ברגע מתוסכל


אז אולי פשוט להגיד לו את הכלSeven

בלב פתוח..

שברגיל את לא מאמינה שאישה צריכה לתפוס בית לבד ובדיוק בגלל זה בית מקימים ב2

ובמצבי חוסר ברירה- כמו מילואים את צריכה עזרה חיצונית/כל דבר אחר שיעזור לך כדי לעבור את התקופה הלא אידאלית הזו

הוא יודע..אמר י הכלאני נשארת אני

אני נראה לי ברגע מתוסכל אז אני אמשיך לכתוב כשקצת ירגע לי הלב


עכשיו מרגישה שאני בעיקר שלילית

כי יושב לי גוש ענק בלב ואין לנו מתי לדבר אפילו חוץ מערב אחד ויחיד השבוע ורק בהמשכו


תודה רבה על העזרה והרצון וההבנה

❤️❤️❤️❤️Seven
בקצרה אגידהשקט הזה

שאני מרגישה שבטבע שלנו אנחנן מרגישות יותר 'אחריות' על הבית, גם כזה במחיר של לוותר על רצונות שלנו, והגברים בטבע שלהם יותר חושבים על עצמם, לא בקטע אגוסאיסטי אלא פשוט זו המחשבה הראשונית, ואחכ חושבים איך זה יכול להסתדר עם הבית.

ובמקום להתעצבן על זה, אני חושבת שאפשר ללמוד מהם ולחשוב גם על עצמנו.

במקום לכעוס עליו ששלושה ערבים בשבוע הוא לא נמצא בבית (נניח), אז ללמוד ממנו ולהגיד, ביום הזה והזה אני לא אהיה בבית כי אני הולכת להתאמן/יוצאת עם חברה/ מה שבאלך, צריכה שתהיה בבית.

ואני חושבת שכשאנחנו נלמד לדאוג לעצמנו אז זה גם יגרום להם לראות יותר את הבית ולקחת את האחריות וגם יאוורר אותנו ויפחית את האמוציות שלנו כלפי העניין.


הכותבת היא אחת שלא דואגת לעצמה בכלל ויודעת רק לכתוב מילים יפות

אז אני דוקא ממש דואגת לעצמי תמידאני נשארת אני

וממש דואגת 'הבקרים החופשיים שלי לא יבוזבזו על סדר נקיון וביושלים ועושה מה א'ני אוהבת לעצמי והולכת לערבי נישם ץמיד או לסדנאות שבא לי.. וכשחושב לי ללכת לביכנ''ס..


ולגמרי חושבת שאני חשובה


ועדיין ברור לי שיש לי אחריות על הילדים 'הבאתי לעולם ואני אעשה מה חשושב לי ולפעמים אהי. יצירתית כדי שזה יקרה

אבל כן מסתפקת במינון ובאופן שמתאים למציאות

לא מצפה להתנער מאחריות לגמרי או כמעט

אצלנו זה ממש כךמתואמת

לא שאין שותפות, אבל האחריות הבסיסית נתונה לכל אחד לפי ה"תפקיד" שלו. (האמת שאם כבר בעלי הרבה יותר שותף בבית מאשר אני בענייני החוץ...)

זה אולי גם קשור לאופי הגברי ולאופי הנשי, אבל בעיקר זה נובע מהאופי של כל אחד מאיתנו -

בעלי איש מתמטיקה וחישובים, איש מעשי שיודע "להחזיק ראש" ולכן הוא האחראי הפיננסי של הבית והאחראי על כל הסידורים שדורשים הסתובבות בחוץ. (הוא גם נוהג ואני לא, אז זה גם קשור בזה)

אני אישה של בית מטבעי (גם עובדת מהבית) ולכן רואה יותר את הצרכים של הבית ומצליחה לנהל אותם (פחות או יותר...)

בטיפול בילדים אנחנו לגמרי שותפים, אם כי מטבע הדברים אני יותר נמצאת איתם. אבל שנינו יודעים מה הצרכים שלהם (אולי אני קצת יותר) ויודעים לטפל בהם בבית ובחוץ.

לנו זה טוב ככה... כל זוג צריך להחליט מה טוב לו.

לא הבנתי.. מבחינתי 95% מהבית הכוונה הילדיםאני נשארת אני

נקיון וסדר זה גם אבל מבחינתי הצד השולי

גם כי אני לא פרפקציוניסטית

וגם כי זה פחות מעסיק אותי


אז אני התכוונתי לסדר וניקיון, וגם כביסות ואוכלמתואמת

אלה דברים שדורשים תכנון וגם הרבה עשייה. אולי זה רק אצלי? (אני לא פרפקציוניסטית בכלל, אבל עם תשעה ילדים לא הכי מסודרים הבית מתבלגן מאוד כל יום ויש גם הרבה כביסות... באוכל אני באמת הכי פחות משקיעה, אבל גם זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת)

ושוב, הילדים נמצאים איתי חלק ניכר מהיום, אבל האחריות עליהם היא של שנינו.

ואם זה מה שמפריע לך אצלכם - אז באמת הגיע הזמן לדבר על זה וליצור שינויים מתאימים... (לא כל כך הבנתי מה בדיוק קשה לך, למען האמת. אם תפרטי נוכל אולי לתת לך טיפים)

לא מפריע לי כלום עכישו חוץ מהמילואיםאני נשארת אני

לבעלי מפריע

הוא היה רוצה דינמיקה שבה הוא משוחרר יותר בקלות ו'סבבה לי להסתדר בקלות יותר בלעדיו


הוא לא דורש את זה


הוא משתף בתחושות שלו


כמובן לרקע 'יחות על מילואים מתקרבים

והתחושה שתמיד קשה לו עם זה שכל כך קשה לי

ו

שבלב פשוט מצפה שיהיה לי קל יותר להחזיק


אוף וזה קשוח לי ההכל יחד


אצלי הסדר והניקיון הם לא המשקל ..לא כזה מעניין אותי.. עושה מה שצריך וזהו..לא מעבר...

זה פשוט ההכל יחד..האחריות התמידית וזה שאני שונאת להיות רק במעשיות ובתפקודיות של החיים אני לא אדם כזה


ומנסה להבין את עצמי אם אני חרידה שקשה לי לתקופות ארוכות להיות לבד על הכל

יש לי כמעט כמוך מצד מספר ילדים 

מילואים זה משהו אחר לגמרי!מתואמת

זה לא רק ה"תכל'ס" שאת נמצאת איתם לבד, זו גם התחושה הרגשית של הלבד, שאפילו אין לך למי לפרוק את היום שעברת בסוף היום...

אולי תנסי להסביר את זה לבעלך?

לרוב היה לי לפרוק כי הוא לא היה בלחימהאני נשארת אני

אבל טלפון זה איכס

וגם זה היה מעצבן אני מתלוננת ומשתפת והוא רק באורות ותהליכים פנימיים

ואין לומגם מה לומר אז הכל מעצבן


בפעם הקרובה באמת לא יהיה לי

הוא אמור להכנס ללבנון


והוא יודע כל מה שקשה לי.

קשה לו עם זה שבכלל כזה קשה לי

מבחינתו זה אני שחריגה שמרגישה שזה גדול עליה לבד

אז הנה, שאלת כאן, וגילית שאת לגמרי לא חריגה❤️מתואמת

השותפות הנפשית היא העיקר, וזה באמת קשה ליצור כשיש מרחק פיזי ומנטלי גם יחד.

ובאמת טלפון זה איכס ממש לא מחליף קשר קרוב, עם מבט בעיניים ותחושה פיזית של קרבה...

יכול להיות שהוא חושב שאת היחידה ככה, כי חבריו בצבא משדרים שהכול בסדר אצלם בבית (או שגם הם עצמם לא ממש קולטים מה עובר על נשותיהם). אבל את יכולה לראות כאן בפורום - ואת יכולה להזמין אותו לראות גם - כמה זה קשה לנשים כשבעליהן במילואים או לא שותפים רגשית מסיבה אחרת...

בקיצור, השאלה הפותחת שלך לא מכוונת לשאלה שבאמת רצית לשאול❤️ ואני לגמרי איתך בזה - לא, את ממש לא אמורה להחזיק הכול לבד (מה גם כשהבעל במילואים את הופכת להיות גם שרת החוץ), ובעלך צריך להבין את זה, גם אם אין לו ברירה אחרת...

זה לא טבעיאיזמרגד1אחרונה

שאישה תחזיק על עצמה את הכל לבד. במצב סטנדרטי אתם זוג ואמורים להתחלק באחריות הטכנית והנפשית.

ובעיני נכון להבהיר שזה שאת עושה מאמץ מטורף כשהוא יוצא למילואים זה לא הטבעי ולא אמור להיות בסדר ונחמד לך עם זה. וזה שהוא מצפה ככה זה רק מגביר את הקושי, כי גם קשה לך (וזה הכי הגיוני בעולם כי זה באמת אמור להיות ככה) וגם אין לך לגיטימציה מבחינתו לקושי...

להסביר שזה שהוא מבחינתו מגשים את החלומות שלו, לא אומר שאת אמורה גם להחזיק בית וילדים לבד וגם להיות סבבה עם זה שאת לבד....

אני חושבתנעמי28

שחלוקה המגדרית הכוללנית הזאת יותר מזיקה מאשר עוזרת.


הכללות האלה אולי תופסות כשמסתכלים על הכלל, אבל כשזה מגיע לפרט זה לא תמיד נכון ולפעמים מנסים להכניס את הבעל / האישה בכוח לתוכן.


בסוף זה אדם מול אדם.

את מתחתנת עם גבר אחד ולא עם כל העם הגברי, וגם הוא, עם אישה אחת.

הפיתרון הוא להיות כנים עם עצמנו להבין מה באמת מתאים לנו, גם עם החברה חושבת אחרת.

ולתקשר את זה לבעל.


שינויים יש לאורך החיים כל הזמן.

אני לא מכירה זוג שהחיים שלהם הם אחד לאחד כמו שהם דיברנו בדייטים.

אנחנו מתבגרים והצרכים והרצונות משתנים.


אני כן חושבת שנשים משלמות קצת ביוקר על הפמיניזם הלא מאוזן, במיוחד בארץ.

יש המון המון דרישה מנשים (שלא לדבר על המגזר החרדי)

גם ילודה מאוד גבוהה, גם משרה שהיא לרוב לצאת ולחזור עם הילדים הביתה, גם בישולים ונקיונות ללא עזרה חיצונית.


אני לא מתחברת למושג "חשיבה של גברים" מה זה חשיבה של גברים? בעלי לא חושב כמו אחי , כל גבר הוא אדם בפני עצמו עם מחשבות משלו.

את חיה עם בעלך ועם החשיבה שלו, ואתם צריכים לתקשר ביניכם את הרצונות והצרכים שלכם.

דעתי לא אמורה להשפיע על הזוגיות *שלך*מרגול

מה מתאים *לך*?

מה מתאים לאיש *שלך*?


זה מה שחשוב.

גם אם 90% מהנשים פה יהיו בדעה אחת, וזו לא משנה מה היא, זה לא אמור להשפיע עליכם.


תדברו. תביעו את הרצונות שלכם. את הערכים שלכם. מה טוב לכם כרגע ומה חסר. תנסו להבין יחד מה מכאן וקדימה, מה יהיה נכון לבית *שלכם*.


ובהערה קטנה אגיד- שגם אם כשהתחתנת לפני אי אלו שנים היית בדעה אחת, ועכשיו חסר לך משהו ואת בדעה השניה- זה לגיטימי לחלוטין.

אם כשהייתי מתחתנת הייתי צריכה לענות על שאלון ש*יחייב* אותי תשובותיו לכל החיים, אולי לא הייתי מתחתנת אף פעם… ובוודאי היה לי מסובך לעשות זאת.


מה שחשוב זה להיות "באותה קבןצה". אתם לא אחד נגד השני. אתם יחד, בעד שניכם, בעד הבית.

מכאן זה להבין מה טוב לקבוצה המשותפת שלכם ואיך עושים זאת. 

קראתי את התגובות שלך עכשיומרגול

מעלה אופציה

שמילואים זה לא שגרה (לצערנו בשנתיים וחצי האחרונות זה כן, אבל זה לא נורמלי!!!)


ומילואים יכולים להציף מאוד

גם כשהם לא קרביים.

ולהיות רוב היום עם הילדים ובעלך חוזר מאוחר בערב, מול להיות כל היום עם הילדים ובעלך חוזר פעם בשבועיים זה שני דברים שונים מאוד מאוד.


ומילואים יכולים לטלטל

ולהיות קשים רגשית

ואולי הוא מרגיש שגם ככה הוא סוחב הרבה כרגע, ובעיקר היה רוצה לדעת שלך כן טוב.

ושזה לא שלשניכם מאוד קשה עכשיו

וש"מותר" לו להתפרק קצת מהאחריות עכשיו.

ואולי משם זה בא.


וזה לא אומר שאת צריכה לעשות מה שהוא רוצה, ממש לא. אתם יחד ואתם תחשבו יחד על שניכם ועל הבית.

אבל זה גם לא אומר שהוא כל השנים החזיק את זה בבטן

הוא באורות במילואים ורק נהנה וטוב לו.והוא קרביאני נשארת אני

פשוט היה על הגבול ולא ממש בלחימה.


ולא הוא מפורש אומר שסה משהו עוד טרום המילואים שרצה להרגיש שאני מסתדרת יותר גם בלידיו

לא פיסית

לרוב היתי לבד רוב הזמן

הוא מדבר על התחושת מסוגלות וחוסר תלותיות רגשית

מניקות- איך אתן ישנות?אור10

מקווה שטוב יחסית

אבל השאלה היא טכנית

עם רפידות? אולי בלי חזיה?

איך אתן מנהלות את הנזילות וכו

אניDoughnut

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

כנ"ל - בתחילת ההנקהשומשומ
בהמשך שכבר אין טפטופים ישנה בלי …
כנ"לשמ"פאחרונה
לחצי שנה הראשונה 
כל פעם איך שנוח לימדפדפת

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

התלבטות הריון נוסףקפצתי לבקר

שבוע טוב!

בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי

אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'

לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.

עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.

מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.

אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים.. 

נשמע לא פשוט וזו באמת החלטה לא קלההרמה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

שאלה תאורטית - אם בעוד 3 שניםהמקורית

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?


לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

בעיני העבודה היא השיקול המשני פהרוני 1234

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

קודם כל את עדיין צעירהפרח חדש

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.


מנסיוני ככל שעולה הגיל ההריון יותר קשהנירה22

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לא כמה שנים. אבל שנה שנתיים לא חושבתפרח חדש
שזה מאוד משנה
התלבטות קשהדיאן ד.אחרונה

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

 

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

 

אני משתגעתתתאנונימית בהו"ל

ושלום מראש לכל מי שתזהה אותי

אצלנו אין חלאקה ומספרים מתי שרוצים

הקטן שלי בן שנתיים בדיוק וסיפרנו אותו בקטנה בבית כל פעם ויצא עקום ולא יפה אז היום לקחנו אותו לספר כדי שיישר את הפוני ויסדר את האורך מאחורה.

היה לנו בלתם ולא יכולתי להגיע

מפה לשם הילד חוזר מסופררררר

מוכן לכיפה

הוא נראה בן 40!!

איפה התינוק שלי???

אני מתפדחת לצאת איתו לרחוב

אני מבואסת ככ שלא הייתי שם

מה עושים עכשיו??

אל תדאגי זה גודל מהרררר חיבוקקקאוהבת את השבת
זה ממש שינוי... גם בגיל 3 זה מעבר יעל מהדרום
וואוו בטח היית בשוקקשירה_11
לפחות זה גודל להם מהר 
אוי ואבוי הוא באמת ממש תינוקDoughnut

איזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...

ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉

שימי כיפה וזה יטשטש והוא בטוח עדיין חמודדדתגל ציון
וואי מה זה מבינה אותך!באתי מפעם

גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣

איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו... 

תודה לכן⁦❤️❤️אנונימית בהו"ל

קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.

הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍

והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!

אצלנו גם לא עושים חלאקהבארץ אהבתי

והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.

לדעתי זה מתוק ממש...

וואי סליחה אם פגעתיאנונימית בהו"ל

זאת ממש לא היתה הכוונה שלי..

אני בטוחה שהם מתוקים ממש😍

האמת שהעיקר היה אלמנט ההפתעה, לא חלמתי שככה הוא יחזור ולא התכוננתי לזה וגם לא הייתי איתו בתספורת.

בקיצור הכל ביחד היה לי יותר מידי

מעניןיערת דבש
מה הענין בעצם לספר אותם בגיל כ"כ צעיר?
אנחנו סיפרנו לפני כי הציק בעין השיערKayom
יש ילדים שמאוד קשה לאסןף להם שיערטארקואחרונה

ממגוון סיבות

יחד עם זה שלא רואים ערך מיוחד בהמתנה...


גם אנחנו סיפרנו את הבן בגיל שנתיים

זה לקח באמת כמה ימים להתרגל אבל אחכ היה סבבה.. 

גם אצלנוכורסא ירוקה
זה באמת חמוד והם נראים ילדים ולא תינוקות
יאוו קטני איך זה משנה אותםKayom
אבל אל תדאגי יגדל מהר והוא עדיין חתיכי בטוח
אמאל'ה איזה שוקשמ"פ

ממש בכיתי שגזרנו בגיל 3 ועוד הייתי שם אז זה בטח פי כמה יותר קשה ( ופשוט הלם טוטאלי ) ממש הרגשתי שהילד ניהיה ענק!

זה בטח יגדל לו מהר או שאת יכולה להשאיר קצר

מישהי יכולה להסביר לי מה לא הבנתי?Kayom

מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה? 

איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?! 

מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥

טאטא תרחם

טירוףDoughnut
נראה לי שזה מהרחפני נפץ.... רחפנים עם חומר נפץנפש חיה.אחרונה
שמתפוצצים 
לנשות ישראל היקרות שאוהבות לעשות בדיקות הריוןבאתי מפעם

והבדיקות נורא יקרות!

תדעו שהזמנתי לפני איזה 9 שנים מלא בדיקות הריון בעלי אקספרס, בזיל הזול, ועדיין משמשות אותי!

הן נראות פשוטות ממש, מקלון קטנציק, אבל העיקר מזהה את ההריון.

מי שעושה הרבה בדיקות, שווה ממש. 

צריך לדעת שאם הן לא בתוקף הן כבר לא אמינות..טארקו
לשני הכיוונים
יש לזה תוקףמדברה כעדן.
לא הייתי בונה עליהן... 
התוקף שלהן עבר כברבאתי מפעם

אבל שימשו אותי נאמנה כמה שנים טובות, גיליתי איתן כמה וכמה הריונות וכשלא היה הריון יצא שלילי.

עכשיו שבאתי לקנות בסופר פארם קלטתי איזה מחירים מוגזמים. כשזה לא בתוקף כמובן לא לבנות על זה, אבל בגדול קונים בתוקף.

^^^^^רק טוב!

מסכימה איתך

קניתי גם לפני שנים.

בהריון הקודם היה קו ממש חזק ביום האיחור או יום לפני.

הפעם היה קו כמעט שקוף באותו זמן, כי הבדיקות כבר לא בתוקף. אבל היה קו.

ובדקתי כמה פעמים כשלא היה הריון וזה לא הראה כלום.

עולה גרושים ומחזיק לכמה שנים. לא מתקרב למחירים בארץ. 

לי היה פס(ממש פס, לא שקוף. אבל דק וחלש)טארקו
בבדיקה כזו שהייתה בסוף התוקף שלה

ולא היה הריון בפועל.(גם לא כימי או משו. עשיתי את הבדיקה בערב, בבוקר הלכתי לעשות בטא והיא הייתה אפס)

חח חמודה על ההמלצהאני נשארת אני
גיליתי בהריון השלישי אי שם לפני עשור כמעט

בהחלט שווה


אבל לא פעם ב9 שנים כי אין תוקף ואז לא אמין


יצא לי להשתמש בכאלו ללא תוקף והראו לפעמים קווים שקריים- לא כי מי- בדקתי בחברות אחרות ולא היה פס 

יש לך קישור? או שלא משנה איזה?ברונזה
יש באתר של יונה(אהבת עולם)
אשמח גם לקישור מנסיון של משהו אמיןלומדת כעת
זהו שקניתי מזמן... לא יודעת על קישורבאתי מפעם
רק זוכרת שזה היה מעלי אקספרס 
האמת אני אוהבת שהן גדולותKayom
ככה רואים את הפס ברור, הקטנות מציקות לי בעין
יש גם כאלה בעלי רק טיפה יותר יקרות מהקטנותאני נשארת אני
אבל עדיין זולות מהארץ
תודה טוב לדעת!Kayom
לא עושים עם זה בעיות במכס? משרד הבריאותמרגול

זכור לי שקראתי פה פעם שהם לפעמים דוחים על זה חבילות ואז *כל* החבילה חוזרת


מישהי יודעת?

זה בעייתי להביא בדיקות במשלוח מח"ול?

והאם דין iherb כדין אליאקספרס?

כן, עושיםקטנה67אחרונה
לי נתקעה חבילה עם בדיקות הריון במכס ולא הגיעה מעולם ועוד מישהי פה כתבה
שני דבריםאנונימית בהו"ל

אני פעם אחת הזמנתי והשתמשתי באחת כשלא היתה בתוקף, ויצא חיובי ולא הייתי בהריון.


השני, שהמשלוח השני, משרד הבריאות עיכב לנו את החבילה והיא לא הגיעה מעולם..


אז חזרנו לקנות בדיקות הריון בארץ


אולי הנסיונות הבאים ננסה שוב

כרגע אני בהריון ברוך ה'

הפרשה דמית קטנטנה שבוע 14תותית11

ראיתי עכשיו כמו נחש קטנטן בניגוב בגודל של כמה סמ'

אני שבוע 14+6

מה אומרות? 

אם לא ממשיך אז לא הייתי מתייחסתפרח חדש
🙏🙏תותית11אחרונה

אולי יעניין אותך