כבר כתבתי פה בעבר על הרצון להריון מול החשש מהתופעות.
עכשיו אני חושבת על משהו אחר.
אחרי הלידה הייתה לי תקופה של המון חרדות, אני חושבת שמשהו כמו 6 חודשים הייתי בצורה לא מודעת שרוייה בהמון חרדות שהגיעו בגלים וזו הייתה תקופה ממש קשה בשבילי, רק בדיעבד אני שמה לב כמה. באותו הזמן היה לי קשה רק כשזה התפרץ פתאום
בנוסף אני רוצה לשתף משהו אישי ממש
מרוב לחץ להיות אחת מהסטטיבטיקות ולחוות דכאון שאחרי לידה המחשבה על אולי אני בדיכאון הכניסה אותי למצב שאני כל הזמן חושדת בעצמי ומנסה להמנע מסיפורים למצבים ששמעתי שככה נשים פועלות בדיכאון, מובן?
אתן דוגמא - שמעתי סיפורים על נשים שלא רצו את התינוק שלהן, שרצו לזרוק אותו מהבית, שרצו לנעול אותו בחדר , סיפורים ממש ממש קשים.
שלצערי השפיעו עליי, ומרוב שפחדתי להגיע למצב כזה אני רק כך היום חשבתי על זה, וםאתום עברה לי מחשבה שחלילה אני לא אגיע למצב של פגיעה בילד ורק היו לי מחשבות על פגיעה בילד אבל רק כדי שלא אגיע לשם וזה ממש מלחיץ אותי שזה יחזור.
אני יודעת שזה מבולגן אבל אני לא מצליחה לכתוב את זה מסודר יותר.
משהי נתקלה בזה גם?
שיהיה ברור! אני אוהבת אותו בכל ליבי! לא פגעתי בו מעולם ולעולם לא אפגע בו! אבל מרוב סיפורים ששמעתי והפחד שלי מהם אני רק מדמיינת איך אני יכולה לפגוע וכמה אני צריכה להזהר..
הצהרתי בפני בעלי באותה התקופה שעד שלא אעבור טיפול ואדבר עם מישהו אני לא מוכנה לדון על הריון נוסף.
עברה חצי שנה ואני במקום הרבה יותר רגוע לשליו, ואני מתלבטת האם להתפשר על הנקודה הזו או להתעקש ולא לוותר על זה.
בעלי לא יודע על כל המחשבות חההסתבכויות שלי עם עצמי, הוא יודע על החרדות שהיו לי..
אני נורא מתלבטת מה לעשות בתחום הזה ואיך לנהוג ,
כי טכנית אין לי זמן ופנאי לשעות של טיפול במהלך השבוע אם זה לא הכרחי ביותר ..
עכשיו אני חושבת על משהו אחר.
אחרי הלידה הייתה לי תקופה של המון חרדות, אני חושבת שמשהו כמו 6 חודשים הייתי בצורה לא מודעת שרוייה בהמון חרדות שהגיעו בגלים וזו הייתה תקופה ממש קשה בשבילי, רק בדיעבד אני שמה לב כמה. באותו הזמן היה לי קשה רק כשזה התפרץ פתאום
בנוסף אני רוצה לשתף משהו אישי ממש
מרוב לחץ להיות אחת מהסטטיבטיקות ולחוות דכאון שאחרי לידה המחשבה על אולי אני בדיכאון הכניסה אותי למצב שאני כל הזמן חושדת בעצמי ומנסה להמנע מסיפורים למצבים ששמעתי שככה נשים פועלות בדיכאון, מובן?
אתן דוגמא - שמעתי סיפורים על נשים שלא רצו את התינוק שלהן, שרצו לזרוק אותו מהבית, שרצו לנעול אותו בחדר , סיפורים ממש ממש קשים.
שלצערי השפיעו עליי, ומרוב שפחדתי להגיע למצב כזה אני רק כך היום חשבתי על זה, וםאתום עברה לי מחשבה שחלילה אני לא אגיע למצב של פגיעה בילד ורק היו לי מחשבות על פגיעה בילד אבל רק כדי שלא אגיע לשם וזה ממש מלחיץ אותי שזה יחזור.
אני יודעת שזה מבולגן אבל אני לא מצליחה לכתוב את זה מסודר יותר.
משהי נתקלה בזה גם?
שיהיה ברור! אני אוהבת אותו בכל ליבי! לא פגעתי בו מעולם ולעולם לא אפגע בו! אבל מרוב סיפורים ששמעתי והפחד שלי מהם אני רק מדמיינת איך אני יכולה לפגוע וכמה אני צריכה להזהר..
הצהרתי בפני בעלי באותה התקופה שעד שלא אעבור טיפול ואדבר עם מישהו אני לא מוכנה לדון על הריון נוסף.
עברה חצי שנה ואני במקום הרבה יותר רגוע לשליו, ואני מתלבטת האם להתפשר על הנקודה הזו או להתעקש ולא לוותר על זה.
בעלי לא יודע על כל המחשבות חההסתבכויות שלי עם עצמי, הוא יודע על החרדות שהיו לי..
אני נורא מתלבטת מה לעשות בתחום הזה ואיך לנהוג ,
כי טכנית אין לי זמן ופנאי לשעות של טיפול במהלך השבוע אם זה לא הכרחי ביותר ..
וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...
