קושי בחזרה לעבודה...הילושש

היי לכולן, 

חייבת לשתף ולפרוק את הקושי שלי בחזרה לעבודה.. 

התינוק המתוק שלי כרגע בן 3+ חודשים, גיל 4 חודשים אני חוזרת לעבוד. משרה מלאה של 8.5 שעות. אני מניקה אז אין לי אפשרות להתפנק על שעת הנקה.. עובדת רחוק אז ככה שיוצא שאני לפחות 10 שעות בחוץ (במקרה הטוב..) 

זה יוצא שחוזרת הביתה נניח בסביבות 16.30 והתינוקי נכנס לישון בדכ ב 21-22:00, אז מה נשאר לי איתו? 4-5 שעות..?

לא יודעת איך להתמודד עם זה.. ככ קשה לי.. 

משאירה את התינוקי עם אבא שלו.. נכון שזה טיפה יותר מרגיע אבל באלי להיות איתו בעצמי! 

ככ קשה לי ואני אומרת את זה לבעלי והוא לא מבין את הקושי שלי, הוא אומר לי אין מה לעשות צריך כסף..

בעקבות החוסר רגישות שלו אפילו לפני כמה ימים נפלט לי שאני מתחרטת שהתחתנתי עם אברך.. כולן יוצאות לעבוד בגיל 6 חודשים ואפילו יותר ואני צריכה לעזוב את התינוק שלי בגלל כסף. הוא נפגע ממני קשות בכינו יחד חצי יום.. הרגשתי ממש לא נעים אבל זה לא פתר לי את התחושה הקשה שאני מרגישה שאני עוזבת אותו. 

באלי נס ושאני אשאר בבית עם התינוקי שלי.. 

אני מרגישה שרק אני מרגישה אותו ויודעת מה הוא רוצה.. בעלי מסוגל להשאיר אותו בלול עם המובייל ובעצמו להיות בטלפון או במחשב וזה מציק לי.. כמה אני יכולה להעיר לו? 

לא יודעת איך להתגבר על זה. 

הארכתי את החופשה בשבועיים עד גיל 4 חודשים ונכנסנו למצב שאין לו איך לשלם את השכירות.. מרגישה אשמה שמעודדת אברך לצאת לעבוד.. 

אבל מצד שני, הוא בעצמו מספר לי שבכולל שהוא לומד כל האברכים עושים משהו מהצד.. כולם מכניסים משהו.. אז למה שגם אתה לא תעשה את זה? הוא לומד עד 12.30 ואז חוזר הביתה ולא חוזר לכולל לסדר ב בטענה שאף אחד לא נמצא שם וכל האברכים לא חוזרים וגם החברותא. אני מבינה שזה קשה יותר ללמוד לבד אז לפחות תעשה משהו בצהריים, לא? 

הוא טוען שזה נסיון באמונה ולא רצה לצאת לעבוד. אני אמרתי לול שנראה לי שזה נסיון בהשתדלות בפרנסה. הוא הסכים לבדוק, מצא משהו מזדמן, אבל יש לי יסוריי מצפון. 

ועדיין לא מצליחה להתגבר על הקושי של חזרה לעבודה. איך מתמודדים? 

חשבתי אולי לשאוב ברכב בדרך לעבודה ובחזרה וכך לצאת מוקדם יותר בחצי שעה ע"ח שעת הנקה.. אבל אולי זה לא צנוע או אפילו מסוכן מידי לשאוב בדרך? מישהי עשתה את זה?

 

וגם, עוד משהו.. 

איך הסתדרתן כשיצאתן לעבוד מבחינת בישולים, נקיון? 

יש לי גם מבחנים חודשיים אחרי החזרה לעבודה.. אז איך מסתדרים גם ללמוד למבחנים גם לתחזק זוגיות וגם ילד..? 

 

איך התחלתן להרגיל את התינוק לבקבוק? 

 

חייבת חיזוקים.. 

תודה רבה לכולן!! 

רק לגבי השעת הנקהביבוש
עד כמה שאני יודעת זה לא קשור אם את שואבת או לא.
זה נקרא "שעת הורות".
חוץ מזה המקום עבודה מחויב לתת לך אופציה לשאוב.
אולי אני טועה אבל ככה זה אצלי בעבודה.
באמת קשה...
נשמע שיש עלייך עומסהמקורית
ובמחילה, אם הכולל נגמר ב12 וחצי למה לא לעבוד בערב? במקומך? או בנוסף כדי שאולי תוכלי להוריד אחוז משרה?
ואם הוא בבית, אז הוא אמור לגבות אותך איכשהו בבישולים ובסדר של הבית. זו שותפות של שניכם.
יש לי מה לכתוב לך אבל אין לי זמן עכשיובוקר אור
אנסה בערב בעזה
וואו וואו מאיפה להתחיל?כבתחילה
1. איך הבעל שומר על התינוק בשעות הבוקר והיום וגם נמצא בכולל?
אולי עכשיו זה אפשרי כי הוא עדיין קטנטן וישן הרבה. אבל עוד חודש-חודשיים הוא כבר יהיה ער יותר זמן וירצה יותר צומי.. שזה דבר שמפריע ללמידה.

2. אברכים לומדים עד 12.30 וזהו??
ככה מקבלים מלגה, על מספר שעות כזה נמוך?
לא רוצה להתערב אבל אם זאת מלגה ממשרד הדתות זה ממש גזל, כי הם צריכים להגיע למספר שעות מסוים כל חודש שכולל גם לימודים בצהרים. (יש ישיבות/כוללים שמוסיפים מכספי תרומות על הכסף שמגיע ממשרד הדתות, אם אתם מקבלים יותר מ800₪+- כנראה שזה לא רק משרד הדתות).

3. חד וחלק -
הפרנסה עליו.
הוא חתם והתחייב בכתובה.
אין פה שאלה בכלל.
אין לכם איך לסגור את החודש- שיתכבד ויצא לעבוד. בעבודה זמנית או קבועה, אבל הכנסה כלשהי.
אין סיבה בעולם שהוא ישב בבית מ12.30 ואת תקרעי את עצמך בשעות נוספות.

4. כמו שאר האברכים, למה ככ קשה לו לעבוד בהכנסה מהצד? את לא אמורה ללחוץ ולהתחנן אליו.
זאת אחריות שלו ענייני הפרנסה בבית, ושהוא ישבור את הראש איך להשיג עוד כסף לשכירות ולדברים שאתם צריכים.

5. אם אני זוכרת נכון את כתבת שהוא קונה מותגים ובגדים יקרים מאד למרות שאין לכם כסף.
לדעתי כדאי לפנות לייעוץ זוגי+כלכלי וכמה שיותר מהר, לפני שהפער יגדל ויגדל.
זה אבסורד לכל דבר.

6. ואחרון
גם בעלי אברך
אמנם לא בכולל חרדי, אלא בישיבה גבוהה דתית לאומית.
הוא לומד מהבוקר עד הצהרים, ואחכ מהצהרים עד הערב, ולפעמים גם הולך מהערב עד הלילה.
ועובד בעבודות מהצד.
*לא* על חשבון זמני לימוד. בזמנים חופשיים כמו- הפסקת צהרים, ערב, שישי, מוצש וכו'..
התורה היא לא תירוץ שלא לצאת לעבוד או לדאוג לפרנסה של הבית.
אם את מרגישה שהתורה "באה על חשבונך", ואפילו אמרת לבעלך שהלוואי שהוא לא היה אברך, כנראה שהמצב כבר חמור. זה לא אמור להיות ככה.
התורה לא באה על חשבון הכסף, והכסף לא בא על חשבון התורה. יש דרך נאותה לשלב בין הדברים.

בהצלחה
היי, כאשת אברךמנסה לעזור

ועובדת במשרה מלאה+ משפחה לא קטנה ברוך ה'...

 

בעלי לומד עד 6 בערב עם הפסקה של שעה באמצע

ואחר כך הולך ללמוד במסגרת פרטית (עם חברותא, לא בכולל) או מוסר שיעורים לאנשים מבוגרים/ בעלי בתים.

 

לא מכירה כולל שמסיים את לימודיו ב-12 וחצי בצהרים.. אולי זה כולל של חצי יום.. וגם חצי יום זה עד השעה 1 לפחות.

 

ואני אגיב בנפרד גם לפותחת..

בדיוק.. לכן היה נשמע לי מוזר.כבתחילה
גם לרוב הם מתחילים רשמית בשעה 9:00 ולא ב7-8 בבוקר. אחרי תפילה וארוחה קטנה..
מה שלומך?מאוהבת בילדי

הרבה זמן לא היית פה... שאלנו עלייך..

 

בקשר ליציאה שלו לעבודה- זה התפקיד שלו לפרנס. את רק עוזרת במה שאת יכולה... אבל אם הוא מתבטל ודורש ממך לצאת לעבוד... משהו פה קצת מריח לא טוב...

גם בעלי אברך יום שלם ועובד מהצד.

אם רוצים- מוצאים  במה... זה לא בושה ולא צריך לעשות לך מצפון "להוציא" אותו לעבודה, יותר גרוע אם תצטרכו לבקש עזרה כלכלית כי הוא התבטל מ1 בצהריים...

 

זו רק דעתי

 

בהצלחה

שלום לך מנסה לעזור

קודם כל, חיבוק גדול ומבינה מאוד את הקושי של החזרה לעבודה.

זה לא משנה מי שומר עליו.. עצם זה שזה לא את ושאתנ עוזבת אותו לכל כך הרבה שעות ביממה- זה קשה מאוד!!

 

אבל גם מי שהיא לא אשת אברך- יוצת היום לעבוד.

רוב הנשים הצעירות שאני מכירה לא יושבות בבית עם הילדים (לצערי הרב).

אם יש לך אפשרות להאריך עוד קצת את החופשת לידה- מה טוב

ואם לא- תנסו לראות מה יכול לעזור לכם.

 

אולי לצאת מוקדם בבוקר, כשהוא ישן ואז לחזור מוקדם יותר

או לנסות לעבוד חלק מהשעות מהבית (אם אפשרי), בשעות שהוא ישן.

 

 ובין לבין מנסים לעשות גם את הבישולים, הכביסות, הניקיון.

את ובעלך גם יחד. כל אחד עושה משהו וזה מקל ונותן זמן לנשימה.

 

אם הוא לא לומד אחה"צ- אז אולי למצוא משהו שהוא יכול לעבוד בו והוא טוב בו כדי להקל עלייך מבחינת העבודה בחוץ ואז אולי תוכלי לצמצם משרה ולהישאר יותר בבית.

 

בהצלחה רבה!!

ולהיות אשת אברך זאת זכות!! לא כל אחת זוכה לזה.

זכית!! אשרייך.

 

 

וואי נשמע שיש לך המון רגשות מעורבים בנידוןפלא הבריאה
1. קודם כל מול התינוק שלך. זה כואב מאוד להשאיר ילד במיוחד ילד ראשון. תשבי עם עצמך ותני לגיטימציה לכאב. יתכן שאת מרגישה שם כישלון כאמא. לא באמת כי את כשלון! אלא כי זה מה שעולה. אז תני לעצמך לכאוב ולעשות דברים שנעימים לך זה ישתחרר מעט את הכאב.
2. דבר שני מול בעלך כאברך. גם פה אני שומעת כאב. שנובע מתוך "הסכם" שעשיתם בניכם שהוא יהיה אברך ואת תעבדי. אז קודם כל להבין שגם אם זה מה שרצינו לפני החתונה. כרגע יש מציאות שונה. ייתכן שגם הרצון השתנה וזה לגיטימי ביותר! וזה בהחלט נחוץ לפתח בינכם שיחה על המציאות החדשה. ועל הצרכים והרצונות שלך. לא כאשמה או ביקורת עליו. אלא שיתוף בתחושות הכי עמוקות שלך.
יכולה לכתוב לך בנימה אישית שאני אשת אברך. שלומד יום מלא עד שש וחצי בערב. עם הפסקת צהריים באמצע. וגם אלי הגיע התובנה אחרי הילד הראשון שיותר חשוב לי להיות עם הילד יותר בבית. ויותר מזה חשוב לי להרגיש יציבות כלכלית מבעלי. (בתוקף תפקידו כבעלי. זה גם כתוב בכתובה). והוא הלך ויצא עבודה. לא פשוטה בכלל מבחינה פיזית. ומבחינת השעות. אבל בסוף הוא הצליח להכניס אפילו משכורת שלמה ככה כל חודש מבלי לפגוע בלימוד שלו. נכון זה דרש ממנו הרבה. אבל היה לו אור בעיניים כל פעם שחזר. כי הוא ידע שהוא עושה את זה למעני. והוא הרגיש הכי גבר לשמח אותי.
אז נכון לא כולם מוצאים עבודה בהיקף כזה גדול. אבל בהחלט הוא יכול לחפש עבודה שתכניס כמה אלפים בחודש ויאפשרו לך לצמצם שעות משרה אולי.
4. יתכן וה' עכשיו פותח לך פתח להסתכל על המציאות ממקום אחר. אולי לחפש מקום עבודה קרוב יותר, אולי לחפש עבודה עם פחות שעות, אולי במסגרת העבודה הקיימת את יכולה לבקש לעבוד חלק מהזמן בבית, אולי לעבור דירה למקום קרוב יותר לעבודה. אולי כולל אחר שיתן לבעלך יותר משמעות ומלגה. בקיצור ה' פותח לך אופציה לשנות משהו בחיים. לקבל הסתכלות שונה. במקום להתמסכן ולהשאב למקום קורבני למציאות, למקום קצת ממורמר שאני מרגישה חנוקה שאין לי בחירה. לשאול את עצמי איך כן? איך אני כן יכולה לשנות משהו במציאות חיי שיהיה לי טוב יותר...
5. יש עוד עניין מול בעלך והילד שאת לא מרגישה בנוח שהוא מטפל בו בצורה הטובה ביותר. גם על זה אפשר לדבר. אבל מהמקום שלך. לא מהמקום שהוא לא בסדר אם הוא משאיר אותו בעריסה. אלא מהמקום של צורך והזדקקות שלך. לדוגמא זה מאוד ישמח אותי אם פעם ב3 שעות הילד יהיה על משטח פעילות למשך ככה וככה זמן. אני ירגיש שמחה ובטוחה ללכת לעבודה אם אדע שאתה משחק איתו כל סבב עירות במשך רבע שעה. שתשלח לי תמונות מדי פעם. ועל זה הדרך. ממש להדריך אותו בצעדים קטנים איך היית רוצה שהוא יטפל בתינוק. אבל לא מהכיוון שככה זה יותר נכון כי אז בעלך יחווה ביקורת ולא יתחשק לו לשתף פעולה. אלא מהכיוון של מה זה יגרום *לך* להרגיש אם הוא יעשה את זה...
בהצלחה יקרה. עם המון שיח בצורה מכבדת של נתינת מקום לרגשות שלכם בעזרת ה' תעלו על הדרך שנכונה לכם. ותזכו להרבה שמחה בבית.
תגובה מהממת!✨♥אמא לאוצר❤אחרונה
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשונית

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


להחליף ממש ארוחהמדברה כעדן.

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....


טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

פירות מעוכים/ טחונים עם טחינה/ חמאת בוטניםיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.


ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.


אני מועכת הכל במזלג.

מחפשת הרגעות...ליני(:

אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.

ישמצב שבכזא הכל תקין?

אוף

כמובן שיש מצב שהכל טובכורסא ירוקה

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תודה! יש לי רקע בעבר של הפלות... אוף. נתפלל לטוב..ליני(:
מתלבטת אם ללכת להיבדק... 6+3 זה לא גבולי לראות דופק?
ברור זה בא והולך אבל למען השקט הנפשי תבדקיכנרת כנרת
תודה!! תוהה אם זה לא מוקדם מידי להיבדק...ליני(:
יודעת להגיד?
זה קצת גבוליהשם שליאחרונה

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.


עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלה

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

כי היה לי איחורמותקקק
ואני אחת כזאת שישר נכנסת לסרטים וחייבת לדעת
😱😱🫂🫂🫂רקאני
וואווו. הלם.באתי מפעםאחרונה

איזה נס שלא הוצאת את ההתקן!!

חיבוק , איזה חוויה מטלטלת! 

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.
לראשונה בחיי טבילה כשהבעל במילואיםבאתי מפעם

אמאל'ה, זה הזוי.

לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.

עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים  ,  מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ... 

מצטערת לשמוע♡יהלוםנוצץ

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

חיבוק ענק יקירתימדברה כעדן.

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

וואי חיבוק יקרהואני שראחרונה

אחת הטבילות הקשות שהיו לי...

בגדול משתדלת להתנהל כרגיל.

טובלת בזמן.

מתפללת מלא לה' שיקח את המסירות נפש הזאת וירשום אותה לזכותנו כזוג ומשפחה ולעמ"י.

אם יש משהו שהוא יכול לעשות כדי לעזור לך לעבור את זה יותר בטוב - להגיד לו! לא לצפות בשקט. נגיד "אני אשמח שתעשה לי משלוח של × שאני אוהבת בערב הטבילה כדי שארגיש שאתה איתי מרחוק" או אם הוא יכול להיות זמין בטלפון וזה יעזור לך לדבר איתו...

ולהיות בחמלה עצמית. מותר לבכות ולהתבאס. מותר להיות אדישה ומנותקת. מה שעולה לך באותו רגע.


זה באמת מהמסירות נפש שלנו במילואים!!

בעז"ה שלא יהיה לנו יותר מזה.

ותיפקדו בקרוב ממש!

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

לא התקנתי אצלו אבל הוצאתי אצלואנונימית בהו"ל

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

פתותית השרשור1375422
למישהי יש המלצה על רופא מתקין באזור בצפון- טבריה כרמיאל וכו?
התקנתי לאחרונה אצל דר ברונו גנפיקסחנוקה

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה


לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

לא היה לך קשה המרחק?1375422אחרונה

לא צריך לבוא לביקורת? ואם יש בעיות/רוצים לקצר את החוטים/זה כואב וכו

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
כןאהבה.

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקית

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

בדיקת מזוזות עוזרת. קריאת שמע מתוך הסידורמחי
חוץ מזה באמת לנסות לחשוב על דברים חיוביים לפני השינה, מצטרפת להמלצה להירדם עם הרפיה
אצלי קבוע היו סיוטים בהריונותעדינה אבל בשטחאחרונה
אח''כ גם בדקתי על זה בגוגל, וראיתי שזה קורה, וגם אני לפעמים הייתי הולכת לישון בחשש של מה סרט האימה שאני הולכת לראות הלילה..
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

אז נשמע שככה או ככהכמהה ליותר

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
צדקתכמהה ליותר

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעיין

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

וואו, איזה קשה!!!כמהה ליותראחרונה

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

 

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי

אולי יעניין אותך