מאמר יפהארץ השוקולד
מעניין אם נוכל לשמור על דיון לגופו של עניין, נקווה

https://www.yeshiva.org.il/midrash/24684
כמה נקודות...ultracrepidam

1 הטיעון "אם לא נוותר על עקרונות מסוימים שלנו, נישאר בלי כלום" הוא טיעון בעייתי. הוא נחמד כאשר השאלה היא אם לקבל הצעת מחיר על דירה או שירות, או אם להסכים להתקבל לתפקיד מסוים במשכורת מסוימת ותנאים לא אופטימליים. אבל אמירה כמו "אם לא תעיד עדות שקר תצטרך לחלל שבת" - היא בעצם כניעה להעברה על דת. יש מקרים שבהם באמת צריך להיכנע, אבל השימוש הרווח מדי בטיעון הזה מראה שיותר מדי אנשים נכנעים מהר מדי. לחץ פוליטי לא אמור להיות שיקול בשאלה מה נכון לעשות. הוא אמור להיות שיקול שני, אחרי שהחלטתי מה הגבולות הלגיטימיים מבחינתי ומה המחיר שלהם.

 

2 לגבי עצם כללי הגיור - הסוגיה סבוכה מאד ולדעתי אין פתרון טוב באמת. אני לא בקי מדי בפרטים, אבל הרושם שלי הוא שכבר עכשיו המצב הוא שמקלים מאד מאד, ואם יקלו עוד יותר זה כבר עובר עוד גבול הסביר.

כמובן אין קדושה במערכת, אבל אם מישהו מנסה לבנות מערכת חלופית, השאלה היא 1 מה הוא מנסה להשיג 2 מה יהיו התוצאות הבלתי מכוונות שיושגו. הנקודה הזאת נכונה מאד גם לגבי הכשרות. לצערי התחושה היא 1 שהמטרה איננה לדקדק יותר אלא פחות (אולי משיקולים פוליטיים, שבעיני הם פסולים וגם לא רלוונטיים, כמו שפירטתי כבר) 2 יש סיכוי טוב שבסדקים של המערכת החדשה או בין שתי המערכות, יהיו הרבה תוצאות לא מכוונות שאינן רצויות.

 

נקודת מוצא:

המבט שלי על העולם הוא שמרני במובן של - אם משהו עובד בצורה כלשהי, אני מעדיף להיסחב איתו מאשר לנסות משהו חדש שאולי יצליח יותר ואולי יתברר כאסון

המבט שלי על דעות, השקפות ורעיונות הוא ליברלי במובן של - אני פתוח לשמוע כל דעה כשלעצמה ומוכן לשקול אותה ואת הרלוונטיות שלה.

כתבת יפהארץ השוקולד
1. יש חשש אמיתי עם טיעון כזה כפי שאמרת.
עם זאת, מהתחושה שלי בפוליטיקה צעדים קורים לרוב מחמת צורך וחשש מה יקרה אם לא.

2. ברור שהסוגיה סבוכה ולכל החלטה יש מחיר.
א. באופן פשוט הוא מנסה להשיג מקום גם לפסיקות של הרב רבינוביץ.
ב. אחד התוצאות של תחרות היא לרוב שיפור השירות.

הרב רבינוביץ זצ"ל לפני כמה שנים התייאש מלחכות כי הוא חשב שנגיע לאסון אם נמשיך לחכות והחליט שצריך לעשות מעשה ולהקל יותר בגיור ולכן הוא הקים בתי דין לגיור.
$$ultracrepidam

1

גם בפוליטיקה בעיני מדובר באסון. שוברים שתיקה הוא ארגון לגיטימי כי הוא מעביר עלינו ביקורת וכך אנחנו לא נגיע להאג, וכו'. בעיני מדובר בתפיסה גלותית, מעוותת, ואסון באופן כללי.

בטח בשאלות הלכתיות - ההכרעה לפסוק הלכה בצורה מסוימת כדי להשיג תגובה מסוימת של בג"ץ, היא דבר גרוע מאד. בדורות קודמים אולי נעשו דברים כאלה - כלומר, פסיקה לחומרה או לקולא כדי להשיג תוצאה פוליטית - אבל 1 אנחנו מקווים שזה מיעוט קטן 2 היום כולם רואים כל הכרעה הלכתית, וכל קולא נתפסת כפתח לקולות נוספות.

 

2 א

אני מאמין שהרב רבינוביץ היה אדם ירא שמים באמת. אני מבין שהוא היה חדשן גדול ורוב פסיקותיו החדשניות לא התקבלו.

לכן להכריח את הציבור בכוח לקבל את פסיקותיו של הרב רבינוביץ, זה ממש לא תקין. אם הוא פעל באופן אישי - מותר לו כרב. אבל לשנות את החוק כדי להכריח את כולם לקבל את הפסיקה - קודם כל, תגיד שזה מה שאתה עושה. דבר שני, תבין שמי שמתנגד צודק לחלוטין ואתה מנסה להכריח אותו לקבל פסיקה שונה.

הרב רבינוביץ' היה אדם חכם מאד וירא שמים מאד. זה לא מחייב אותי לקבל את הפסיקות שלו כנכונות ולפסוק על פיהן. אם משהו הדאיג אותו והוא התייאש מפתרון לבעיה שאני אינני מזדהה לא עם הפתרון שהוא מציע ולא עם הבעיות שהוא רואה - ממילא אין סיבה שלא אתנגד למה שהוא מציע.

 

2 ב

לא התוצאה היחידה. ואם אנחנו עוסקים בהפרטה כדי לשפר את השירות, יש מספיק מערכות במדינה שמשוועות לשיפור השירות, ולאף אחד לא יפריע שיהיו מתחרים לביטוח לאומי או למס הכנסה. דווקא בתחום הדת אנשים מעדיפים את המצב הקיים, ובהנחה שמטרת הממשלה היא לשרת את הציבור, הרי שהממשלה צריכה לעשות את רצון הציבור. בעיני, רוב הציבור - בטח הציבור הדתי, שבשבילו זה רלוונטי - לא מעוניין ברפורמות כמו שהן מוצגות.

 

3

יש גם את הטיעון שמוביל סמוטריץ', על החשיבות של גיור וכשרות ממלכתיים. כאן זה כבר ויכוח על מהות, והוא מתנגש חזיתית בטיעונים של המאמר שהזכרת. אבל זה בהחלט טיעון לגיטימי.

 

תגובותארץ השוקולד
1. עניין של הסתכלות ודרך פעולה בעולם.

2.
א.
A. הרב רבינוביץ ממש לא דעת יחיד, הנה יש פה מקורות רבים לכל צד
גיור קטינים לאם נכריה או חילונית / מקורות נגד ובעד
B. אף אחד לא מכריח אותך לקבל את פסיקתם, אתה מוזמן להתחתן עם מישהי שלא התגיירה ולא ממשפחת גרים.
אגב, הרב שלוש זצ"ל (רב העיר של נתניה עד השנים האחרונות) חלק על הרב עובדיה ביחס לשאלה אם אתיופים מחוייבים בגיור לחומרא, הרב עובדיה סבר שכן, והרב שלוש סמך על המסורת של הקייסים.
בפועל, לא שמעתי שהרבנות לא מכירה בנישואי אתיופים בשל כך.
C. למה רק מי שחולק צודק לחלוטין?
יש פה שתי דעות לגיטימיות בהלכה, למה לאסור לפי חוק על פסיקה מסוימת?
D. אילו היו מגיירים ללא קבלת מצוות על ידי בית דין של ג' הדיוטות, הלכה מפורשת בשלחן ערוך שהגיור תקף בדיעבד. למה כאן זה פחות טוב?
וכי רב הסומך על הרב פיינשטיין, הרב אלישיב טהרב חיים עוזר גרע מהדיוטות?

ב.
A. לא תוצאה יחידה אולי, אבל כן תוצאה.
B. אשמח לדעת איך הגעת למסקנה מה דעת הרוב.
C. ביחס לביטוח לאומי, ארגוני צדקה הם במידה מסוימת מתחרים, ואני ועוד רבים חושבים שזה מעולה.

3. יש מקור הלכתי לתפיסה הזו של סמוטריץ?
או שזו פשוט תפיסה שמאמינה בריכוזיות כדבר חיובי?
אמרתי שטיעונים אחרים לא לגיטימיים?
ברור לי שהטענות בכל צד לגיטימיות, השאלה מי צודק ומי הגיוני.
אגב, במאמר הם מביאים ראיה יפה שגם בזמן הסנהדרין הגיור לא היה ריכוזי, כי עובדה שמסורבי גיור על ידי שמאי גוירו על ידי הלל.

$$ultracrepidam

1 מסכים. מבין המקומות שדעתי שונה משלך, יש מקומות שבהם אני לא מסכים איתך, יש מקומות שבהם אני חושב שאתה טועה, יש מקומות שבהם אני מאמין שהגישה שלך היא אסון. פה אני נמצא בקצה האחרון.

 

2 א

אני לא מכיר את פרטי ההלכה ולא את ההבדל בדעות ההלכתיות. אני כן יודע שיש כאן מחלוקת, והרושם שלי הוא ששתי הדעות הן: דעה א' מקילה וסוברת שהגיור מועיל ולכן להשתמש בו, דעה ב' סוברת שהגיור הזה לא מועיל ולכן מדובר בהכנסה של נכרים לתוך עם ישראל באופן שפוגע ביכולת לעקוב אחרי זה. כך לפחות אני מבין את הויכוח. בנוסף, אני מבין שדעת הרוב היא הדעה השניה. מאד הגיוני שכאשר רוצים לקבל דעת מיעוט ולהכניס אותה לתוך המערכת, תהיה התנגדות.

ולכן: 2אA אין לי מושג. התרשמותי שדעת מיעוט 2אB בעוד שלשה דורות נאבד חשבון. לגבי האתיופים - אם נעשו דברים לא מוסכמים, זה לא אומר לעשות את זה יותר 2אC דעת מיעוט, כאמור 2אD אין לי מושג, כאמור. אני יודע שכך סוברים הרבה רבנים חשובים.

2בA חלק מהתוצאות שליליות, ולכן השאלה מה המחיר שמשלמים 2בB התרשמות אישית 2בC אוקיי, אני בטוח שיש דוגמה טובה יותר.

 

3 זה לא טיעון הלכתי ולכן אם היה לו מקור הלכתי זה היה מוזר.

שאלת מה הטיעונים והתגובות, הצגתי את זה כטיעון.

מותר לך לטעון אחרת, אבל אתה שואל מה היחס הראוי, אז הנה, הצגתי טיעון נגד.

תשובות:ארץ השוקולד
1. שני הצדדים חושבים שהצד השני מוביל לאסון.
למשל, ההתנגדות למתווה הגיור בממשלה הקודמת על ידי החרדים גרם לכך שמבחינה חוקית גיור רפורמי תקף כיום בישראל.
זה לא אסון?
וביחס להצדקה לעצם המתווה, יש תשובה נורא מפורטת מלפני שלושים שנה כמעט של הרב רבינוביץ' שבו הוא תיאר למה זה נורא בעייתי אם לא יגיירו את הקטינים.

2. א
אני ממש לא בטוח שהרושם שלך נכון ביחס לרוב הדעות.
ולגבי ביטול הגיור, ביחס לדעה החולקת בקטנים, שם לדעת חלק מהשיטות יש ביטול גיור.
אבל ביחס לגדול שהתגייר ללא קבלת מצוות, בדיעבד הגיור שלו תופס כפי שכתב במפורש השלחן ערוך ביורה דעה סימן רסח.

3. מקבל שזה לא טיעון הלכתי, אבל מה הסיבה של הטיעון הזה?
האם היא תופסת שריכוזיות זה טוב ולכן היא בעד שיהיה בגיור?
$$ultracrepidam

1 לא טענתי שהגישה שלך תוביל לאסון. טענתי שהגישה שלך כשלעצמה היא אסון.

הגישה לפיה אני שופט את עמדתי מתוך עמדת כניעה, משמעותה השרשת המעמד שהצד השני הוא השולט והשאלה מה אני יכול לחלץ, מה הרע במיעוטו שאני יכול לקבל.

במקום לגשת מנקודה של - מה אני רוצה, מה השאיפות שלי, ועכשיו - על מה אני מוכן להתפשר בהתחשב בעמדות הכח.

 

כאמור, המתווה כשלעצמו לא מעניין אותי. אני מתעניין יותר בשאלה איך מקבלים מתווה מאשר בשאלת התוצאות.

שאלת התוצאות הנקודתיות - אני מאמין שאם ארצה להתחתן עם מישהי שיש ספק כלשהו לגבי הגיור שלה, יהיה לי פתרון. לכהנים זה קצת יותר מסובך, אבל אני לא כהן ולא איש ציבור, אז יש לי אמפתיה לבעיה שלהם אבל יש עוד מיליון בעיות במדינה.

 

2 אז יש לנו ויכוח בהערכת המציאות.

אגב, להזכירך - הרב גורן נבחר לרב ראשי כאשר חתם על ביטול גיור של מישהו (פסק האח והאחות הידוע). במקרה הרבה יותר בעייתי מאשר, לדוגמה, הסיפור של הרב שרמן (שלהערכתי, לאחר קריאת כל פסקי הדין בנושא, צדק).

 

3 זה טיעון שאומר שיש דברים שבהם חשוב לשמר מעמד של מנהיגות אחידה או ריכוזית וקו מדיניות אחיד. "לצופף שורות". לא בכל תחום, בתחום הזה כן. ובעיני אלה דברי טעם - אני לא בר הכי להחליט, וזה מיקל עלי שזה כך, וממילא אין לי דעה מגובשת בנושא; אבל בהחלט מדובר בדברי טעם.

תגובותארץ השוקולד
1. אני לא תופס את הצד השני כשליט, אלא תופס שאנחנו (כמכלול וצדדים שונים) שולטים *יחד* ולכן חשוב שנצליח להגיע לפתרון שכולנו יכולים להשיג.
אילו ממשלה עם החרדים הייתה מסוגלת להגיע למתווה גיור כלשהו זה יכל להיות טוב, אבל יש לחרדים התנגדות לכל מתווה שהוצע (התנגדו גם למתווה של סמוטריץ בכנסת הקודמת) ולכן זה חיכה לממשלה הנוכחית.
ככל שעובר הזמן בלי טיפול זה בעיה, ולכן אני מעדיף שיחד נגיע להחלטה על אופן הטיפול.

2. אמת.
אני לא בקי בפרטי הסיפור של האח והאחות אז אני לא יודע על מה הוא הסתמך.

3. אשמח שתסביר למה זה טוב, מנסה להבין.
אשתדל לשמח אותך בהסבריultracrepidam

1 בעיני "אין לנו פתרון כרגע" הוא גם מתווה. בדיוק כמו שאין לי מתווה איך להתיר לשמור חמץ במקרר בפסח (בלי מכירת חמץ, לצורך העניין), או איך לפתור את בעיית הרווקות המאוחרת, ועוד.

רוב המתווים מניחים הנחות יסוד שאני לא בהכרח מסכים איתן, ולפי מה שאתה אומר, החרדים לא מקבלים אותן או את המתווה שמוצע על פיהן. אבל אם לדעתי התוצאה של לא לעשות כלום היא בעייתית פחות מאשר לעשות אחד ממגוון המתווים שהוצעו, אז נכון, לא אעשה כלום, פשוט כי זה מה שנכון לעשות. כמו שלאכול אוכל דל קלוריות לא עושה אותך רזה יותר מאשר פשוט לאכול פחות.

לגבי "שולטים יחד" - אני לא חושב שמרצ וחבריהם מנסים להשיג פתרון ש"טוב לכולם". הם מנסים למצוא פתרון שטוב בעיניהם ושהצד השני מוכן לקבל אותו. הגיע הזמן שגם אנחנו נאמץ את הגישה הזאת, זה נקרא לפעול יחד. אם הם חותרים לנצחון ואתה חותר לפשרה, אתה נכנע בהגדרה.

 

2 קראתי עכשיו פסק דין האח והאחות – ויקיפדיה

סיפור מורכב ומעניין מבחינה מעשית. אני מתרשם שמתווה הגיור כן היה עומד בדרישות של הרב גורן.... מה שבטוח שזה מורכב להניח בצורה פשוטה ש"פשוט מגיירים וזה תופס לא משנה מה".

 

3 ריכוזיות זה דבר שחשוב בשביל הנהגה. הפרטה טובה בדברים שבהם הנזק הוא לא משמעותי ואם טעינו נתקן. אבל למשל בטיחות זה לא משהו שאפשר להפריט ולסמוך על היצע וביקוש, כיון שהנזק עד שיגיעו לאיזון הוא גדול מדי.

ולכן גם בכשרות או גיור, הנזק מטעות או מסטיה מכוונת הוא חמור מכדי שנאפשר לו לקרות אפילו לזמן קצר.

מה גם שיש הרבה אנשים שיש להם אינטרס לגרום את הנזק הזה (כי בעיניהם למשל אין שום סיבה לאסור נישואי תערובת), ולכן הסיכון הוא גדול הרבה יותר.

------רב שמואל
מה פירוש 'טיעון הלכתי'? 'כלל ישראל' הוא מושג הלכתי לחלוטין - אחרת אין מושג של 'גיור'. כיוון ש'כלל ישראל' הוא מושג הלכתי - המושג ההלכתי של 'גיור' כפוף והגזר בתפיסה למדנית באופן של המערכת באיך שהיא בנויה - שהמושג 'גיור' הולך אחרי המושג 'כלל ישראל'. הדבר בסיסי ביותר, שהמושג של 'כלל ישראל' מחייב מערכות ריכוזיות - לא ייתכן אחרת. ואילו היה אחרת, זה היה כאילו היית טוען ש'כלל ישראל' הוא מושג מופשט בעלמא, ללא יישום מעשי או ביטוי מעשי. עיין בין השאר, סוף פרק ראשון במשניות סנהדרין. ולדעתי, זה עיקר המשמעות של המצווה 'מינוי מלך'. ולכן הנביאים שציפו למשמעות הזאת של המצווה מבחינה תורנית. לא רצו את הבקשה כשהעם ביקש אותה בלי המשמעות התורנית.
------רב שמואל
זה, כמובן, מלבד המושג הפשוט של מצוות 'שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך' - כמו שכתוב בחז"ל - גם "לשעריך" לפי ערים. גם "לשבטיך" לפי שבטים. - וגם סנהדרין קטנה ריכוזית לכל שבט ושבט. ועוד בתקנות אחרות, של בית דין בכל קהילה בשני וחמישי. וכן הלאה.
כתבת יפה, הערותארץ השוקולד
1. אתה צודק שלפעמים נכון יותר לא לפעול, השאלה היא מה המחיר בכל אפשרות (וחוסר פעולה היא אפשרות)
יש הבדל בינינו כיצד אנחנו מעריכים את תפיסת מר"צ וכד'

2. הסיפור הספציפי של האח והאחות הוא מקרה סבוך.
(וקח בחשבון שחשוב לעבור על מקורות נוספים ולא רק על ויקיפדיה)
אביא את דברי השלחן ערוך והרמ"א שעל דבריהם נסמכתי בהערתי:
"כשיבא הגר להתגייר בודקים אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא ליכנס לדת ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית ואם אשה היא בודקין אחריה שמא עיניה נתנה בבחורי ישראל.

ואם לא נמצאת להם עילה -- מודיעים להם כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות כדי שיפרשו. אם קיבלו ולא פירשו וראו אותם שחזרו מאהבה -- מקבלים אותם.

ואם לא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו שכר המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות -- הרי זה גר אפי' נודע שבשביל דבר הוא מתגייר הואיל ומל וטבל יצא מכלל העובדי כוכבים וחוששים לו עד שתתברר צדקתו ואפילו חזר ועבד אלילים הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קדושים.

(ישראל מומר שעשה תשובה א"צ לטבול רק מדרבנן יש לו לטבול ולקבל עליו דברי חבירות בפני ג') (נ"י פ' החולץ):" (שלחן ערוך ורמ"א, יורה דעה סימן רסח סעיף יב)

3. מעניין.
(מציע לך לבדוק אמפירית דברים ריכוזיים לעומת דברים שאינם ולראות איפה חל נזק גדול יותר.)
שים לב שאתה מניח שמי שישלוט בריכוזיות תמיד ירצה את הנכון. [דוד פטר פעם ניסח את התפיסה הזו בצורה חדה, נראה לי כך: "כח יכול לשמש לרעה בידי אנשים בעייתיים ולכן ניתן את הכח לאנשים הנכונים. כך סוברת מערכת המשפט בישראל" ותחשוב אם אתה אומר אותו דבר בעצם]
אני מעריך שהגענו לאיזון מסויםultracrepidam

כלומר, שתי העמדות הובהרו וחודדו עד תומן, הסכמנו על מה שאנחנו מסכימים, והסכמנו שלא להסכים על השאר.

(אולי בראש צלול יותר הייתי מסכם את עמדות שני הצדדים. עייף כרגע)

 

3. יש ערך בריכוזיות כשלעצמה, ויש ערך בהפרטה כשלעצמה. לא רק בגלל התוצאה.

ריכוזיות, כאמור, נדרשת במקום שבו נדרשת החלטה מהירה ומדויקת, ולפעמים החלטה לא נכונה אבל מהירה ומדויקת - ובעיקר מדיניות ברורה - היא טובה יותר מאשר שכל אחד יעשה מה שנראה לו. תחשוב לדוגמה על התקפה צבאית - (בדרך כלל) יותר טוב שהמפקד יעשה טעות וכולם ילכו איתו, מאשר שכל אחד יעשה מה שבא לו וניתן ליד הנעלמה לנצח בקרב.

לעומת זאת בתחומים כמו תשלום מסים, כמה שיותר כסף שנשאר אצל האזרח, זאת נותן לו חירות.

לכן השאלה היא לא "דברים ריכוזיים" אלא כל דבר ורמת הריכוזיות שהוא דורש.

היה פה כבר פעם דיון סוער שגם השתתפתי בו, לגבי הפעילות של עזר מציון - שם אני טענתי שעדיף שלא יהיה ריכוזי.

גם כאן, להזכירך, אני נמנע מלנקוט עמדה חד משמעית, אבל אני רק אומר שחשוב לבדוק את שתי האפשרויות ברצינות ובכבוד הנדרש, ולבדוק אילו השפעות אפשריות ומה המחירים האפשריים של כל החלטה - ובהקשר הזה, האם אנחנו חורגים מאיזון ולאיזה כיוון. 

מסכים עם הפתיחה, הגענו לאיזון שדי מבטא את המחלוקותארץ השוקולדאחרונה
אז שכוייח

ולגבי הריכוזיות, מעניין.
אני מסתכל על ריכוזיות אחרת, זה תמיד עם נזק, אבל לפעמים זה רע הכרחי.
(לצורך העניין, זה שיש ריכוזיות של צבא גורם לצבא להיות פחות טוב, אבל זה מחיר פחות קטן מכך שיהיו מיליציות.)
לא ציפיתי שתהיה הוגן ותביא את המאמר עליו הגיב אברהם סתיו>>אריאל יוסף

גיור ממלכתי | ערוץ 7
 

ועל מאמרי התגובה לתגובה אין מה לדבר...

הבאתי רק את המאמרים שראיתיארץ השוקולד
ואם לא שמת לב, לא הבאתי מאמר של הרב אברהם סתיו גם. ככה שזה די מצחיק לתקוף שלא הבאתי תגובה לרב אברהם סתיו כשלא הבאתי את דבריו של הרב אברהם סתיו. (אז הייתי מאוד הוגן, לא הבאתי אף אחד מהם)


בנוסף, יש לציין שהבאתי מאמרים שהביא פוסקים שכל רבני דורנו יכבדו.

עצוב שאתה ישר עובר לפן האישי
המאמר שהבאת נכתב ע"י אברהם סתיו.אריאל יוסף
כתוב רבנים שוניםארץ השוקולד
מנין לך שמדובר רק ברב אברהם סתיו?
לי בטוח זה לא היה ידוע.

ולגופו של עניין, היו פה טיעונים שונים, בחלקם מעולים וחלקם נתונים במחלוקת כי חלק מהנושא באמת מחלוקת פוסקים. יש לך תגובה טובה לגופו של עניין או מאמר תגובה לעיין בו?
שים לב -אריאל יוסף

כתוב במאמר שבראש השרשור:

"במאמר שפורסם בגיליון האחרון של 'בשבע', תקף הרב יהושע ון-דייק את ההצעה משני היבטים".


מה יותר מתבקש מאשר לחפש באיזה גיליון מדובר, להביא את המאמר (הוגנות בסיסית!) ולציין מי המגיב?

אז מחילה. אין לי עניין בדיון לא הוגן.

 

וזה המאמר של אברהם סתיו (רק החליפו כותרת).

היה ראוי שאחפש את המאמר המקורי, נכוןארץ השוקולד
ומעניין מה שהבאת למטה.
מה מעניין במה שהבאתי למטה? אריאל יוסף

בסה"כ הבאתי את המאמר שאתה הבאת עם כותרת שונה...

 

ויפה שאתה יודע להודות בטעות.

מעניין שהוא כתב בעילום שםארץ השוקולד
תודה
הוכחתי לך שהוא חתום עליו בשמו המלא. מה עילום שם?!אריאל יוסף

אתר ישיבה השמיטו את שמו.

אז מעניין שכך אתר ישיבה נהגארץ השוקולד
תהיתי אם זה בא מצידו או מצידם.
התביישו, מבין אותם...הָיוֹ הָיָה
רק חבל שהיום הבן-של-מייסד אתר ישיבה לא מתבייש לנהל כזה פלירט עם כותב המאמר.
צמד חמד, גאווה גדולה.
מלשון המאמר באתר ישיבה ברור שהוא הופיע לפני כן בבשבע.אריאל יוסף


אתה צודק. זה לא מאמר של הרב אברהם סתיוהָיוֹ הָיָה
זה סתם איזה אברהם סתיו. "אבא שלי היה רב".


ואברהם סתיו, כמנהגו בקודש, אכן מזכיר פוסקים שכל רבני דורינו יכבדו. אבל מצליח בכישרון רב להוציא אותם מהקשרם עד כדי כך שכל רבני דורינו לא יסבלו את זה. אין ספק שמדובר בכשרון עולה.
חבל שזה הרמה של דבריך...ארץ השוקולד
אדרבה, אתה טוען שהוא עיוות את דבריהם, תוכיח
לי "חבל" דברים אחרים.הָיוֹ הָיָה
כל אחד ומה שקריטי לו.
לי חשובה שמירת היהדות, אני מבין שיש כאלו שזה פחות חשוב להם, ויותר קריטי להם כבודו של אברהם סתיו, שלא קרא ולא שנה ולא שימש.
כמה הערות על תוכן המאמר:ארץ השוקולד
א. הרב פיינשטיין למשל התיר גיור קטנים באופן נרחב גם בלי שילכו לבית ספר דתי.
הרב רבינוביץ הלך בדרך שדרש בית ספר דתי אבל גם בא לומר זאת באופן נרחב.

ב. בעבר הגיור לא היה על ידי אף ארגון מרכזי בשונה ממה שהרב ון דייק אומר.
יש להם ראיה יפה מהלל ושמאי.

ג. השלחן ערוך כותב בפירוש ביורה דעה סימן רסח שגר שגויר על ידי בית דין של ג הדיוטות בלי קבלת מצוות בדיעבד גיורו גיור. אז איך כאן לא יהיה גיור?

ד. גיור רפורמי כיום מוכר לפי חוק כי ממשלות קודמות סירבו להגדיר מתווה חוקי. (אז חוק הגיור אולי לא יפתור את הבעיה, אבל הוא לא ייצור בעיה כזו)

ה. מקור הלכתי שכולם מחוייבים לרבנות?
------רב שמואל
אני אתייחס דווקא לסעיף ג' שלך - ומתוך כך לנושא כולו.

יש הבדל - (כמו שאמרתי דברים דומים, גם בהקשרים אחרים, בעניינים שונים - ולאו דווקא בנושאי דת, אלא גם בנושאי 'לאום' שכולל את המובן החילוני שלו, ועוד). - מכל מקום - יש הבדל, בין מצב, כמו שהיו ישראל בזמן שנכתב ה"שולחן ערוך" - שאז ישראל היו מפוזרים בגלות - מי שהתגייר - התקבל מתוך הנחה שהקהילה מכירה אותו - ומקבלים אותו על סמך ההיכרות. - גם אם התגייר באיזה אופן שלא לגמרי הכירו אותו - עדיין הוא נכנס כ"חלק מקהילה", והמצב הוא שונה לחלוטין. לעומת זאת, כרגע - כלומר היום - במצב של דורינו, גיור של אנשים רבים - במצב לא פשוט - שאין, או קשה לברר - מורכב מהרבה בחינות - לברר את היהדות - וגם את שמירת המצוות - וגם דברים נוספים - ולכן זה דבר אחר, המצב הוא שונה, וצריך - מטבע הדברים - להיבדק באופן שונה.

יש איזה קושי - בהגדרות של הנימוקים וטעמי ההלכה - כאשר, כמו בתגובה האחרונה של @ultracrepidam, שהוא בעצם - מנסה להגדיר את הכל - באופנים 'מודרניים', כלומר, על פי קריטריונים מתחומים אחרים - שאינם מוכרים בדת - לא כרגע, לא בצורה הזאת, לא במצב הזה.

ולמעשה, יש בימינו איזו "התנגשות" - כמעט טבעית - בין תחומי ההגדרות של הטעמים מבחינה הלכתית - בין הטעמים המוכרים בהלכה - כמו הטעם שאני הסברתי, שהוא צורת טעם מוכרת בהלכה. לבין טעמים מסוגים אחרים, בהגדרות המקובלות על פי תחומים אחרים, "מודרניים", שאינם בהלכה.

אני מניח, שהרבנות, היום, שרואה לעצמה מחוייבות - גם להגדרות הבסיסיות ההלכתית - וגם למושגים של ה"מדינה" שמגדיר את עצמה באופן הגדרה חילוני - ולכן הרבנות לא לוקחת את הכל בצורה שכוללת הגדרות דתיות "למרחוק", כלומר שלוקחות בחשבון באופן מיידי את כל המושגים עד למקום רחוק של התגלגלות איזה קשר אליהם. - וטוב שכך, כי אחרת, כמעט אין דרך לשמור על ההגדרות הדתיות. ומאידך, הרבנות נזהרת לקחת את הצורך הפרקטי של היעזרות בהתייחסות למושגים חילוניים, כדי לבחון מבחינה פרקטית את הדברים, את המצב, את כל מה שצריך לברר - ביחס לבני האדם והאנשים שנמצאים - וגם זה, נעשה באיזה הסתייגות. - טוב שגם כך, ובעיקר, היה כדאי, שהיו מתרגלים או מרגילים את הצורך להרכיב באופנים מותרים וראויים על פי התורה ההלכה ומנהג ובעיקר חובת חוק של המדינה - כדי שיהיה אפשר להגיע לדעות מסודרות וברורות בנושא. - כמו גם בנושאים אחרים.
אני רק שאלת תם : האם קטן שגוייר לא חייב בגיל מצוותארלט

לאשרר את הגיור, ואם לא - הגיור לא תופס? פשוט שמעתי משכנה שאמצה ילד, אז תוהה

לא, הוא לא חייב לאשררארץ השוקולד
הוא יכול לבטל למפרע בהגיעו לגיל מצוות באמצעות מחאה על גיורו.
ויש פוסקים שסברו שאם הוא מקיים אורח חיים שבו הוא לא מקיים אף מצווה ועובר עבירות באופן חופשי אז זה נחשב מחאה. (הרב יוסף אליהו הנקין לדוגמא, אבל יש שסברו שגם זו לא מחאה וכך סבר למשל הרב משה פיינשטיין.)

אני לא יודע אם המחאה צריכה להיות ממש בהגיעו לגיל מצוות וברגע שלא מחה אז על הגיור, אז לא ניתן למחות בעתיד או שעדיין ניתן.
אז בעצם לפי הדעה שאומרת שהגיור תופס בכל מקרה, אם הורים לאארלט

שומרי תו"מ מגיירים תינוק, הוא יהודי לכל דבר גם אם לא יגדל כיהודי דתי ?

נכוןארץ השוקולד
והנה הפניה לדברי פוסקים שונים עם דעות שונות במחלוקת הזו:
גיור קטינים לאם נכריה או חילונית / מקורות נגד ובעד

כי זו באמת מחלוקת עם פוסקים מכובדים בכל צד.

יש כאלה שהלכו בדרך אמצע והסתפקו בקיום חלקי של מצוות בבית (בית מסורתי לדוגמא) אבל לא נכנסו לזה בקישור כאן שעסק רק בבית חילוני לחלוטין.
נז"א- כמו שנאמר….סיעתא דשמייא1

…."דל כבודנו בגויים ושיקוצנו כטומאת הנידה".

כמו שאשה נטמאת כל 28 יום שלא באשמתה כך הגענו למצב שנטמאנו שלא באשמתנו.

כדאי שנתעורר משנתנו. לא במקרה הדברים קורים.

הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשותNachman Wilhelm

הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית

תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?

חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.

ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.

פייגלין לא מרפה: בלי תיק בטחון אני באופוזיציהאיתן גיל

הסיכוי שנתניהו יתן לו את התיק הוא אפס מוחלט, ולא סביר שמאיזנקוט בדווקא הוא יקבל את מבוקשו.

בלי פייגלין אין קואליציה אפילו לשיטת פילבר.

צודק איפוא נתניהו שמעוניין, לכאורה, בממשלה עם איזנקוט.

הכל שאלה אם ד"ר לריסה עמיר תסכים לשבת עם נתניהואריק מהדרום

היה כבר מי שהציע אמש לא לספור אותו בגוש הקואליציהמרדכיאחרונה

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

ירי בנגמ"ש או ראיה מפוכחתאיתן גיל

בן גביר בטוח שהנצחון מונח בכיס של נתניהו, וחושש שנתניהו יעדיף ממשלה עם אייזנקוט כאשר הוא עצמו נשאר בחוץ. נתניהו מכחיש תיאומים עם אייזנקוט, ואייזנקוט שותק.

מישהו כאן יודע לפרשן את האירוע?

'הפריפריה' של מצביעי בן גביר - הם ליכודניקיםהסטורי

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

לא עושה רושם שהירי בנגמש פוגע באף אחד מהםאריק מהדרום

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ביבי מעדיף את בן גביר קטן קטןנפשי תערוג

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

ביבי צריך את בן גביר עוברמשה

אבל לא יותר

זה בדיוק הענייןאיתן גיל

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

זה מאבק הגיוני, אבל הוא מוגזם, ולכן נראלינוגע, לא נוגע

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

נראה לך שמהבייס של גולן או איזנקוט יצביעו בן גביר?איתן גיל

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

איך הבנת את זה ממה שכתבתי?נוגע, לא נוגע

כתבת שלא יזיק לביבי איתמר חזקאיתן גיל

הפוך

לא זה מה שכתבתינוגע, לא נוגע

מה כתבת?איתן גיל

נקודה מעניינת בנושא -מרדכיאחרונה

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתקלתם פעם בשוטר כותב דו"ח על חניה כפולה ליד מסגד?משה

פקח חילק דוחות - רק למי שאינם מוסלמים

בעקבות הכתבה הזו נזכרתי שבירושלים בימי שישי יש רחוב ראשי (עאבד אל חמיד שומאן, בין פסגת זאב למחלף בנציון) שנחסם קבוע על ידי חניה כפולה ליד מסגד. והמשטרה שלנו והעיריה שלנו?

צרצרים.

ברור, כי תמיד מתחשבים ברגשות שלהם ומתייחסים אליהםפ.א.אחרונה

בסלחנות ובהבנה ובהכלה

ליברמן ויפן במלחמת העולם השנייה: מה הקשר?hamedinai

ליברמן ויפן במלחמת העולם השנייה: מה הקשר?

הקשר הוא פרדוקס דומה.

יפן במלחמת העולם השנייה הציגה סתירה בולטת. מצד אחד, היחס של השלטונות היפניים לפליטים יהודים בשטח שבשליטתם היה הוגן יחסית. הם סירבו לבקשות נציגי גרמניה הנאצית להסגיר יהודים שהגיעו לתחום שליטתם. מצד שני, בזירה האסטרטגית הם היו בעלי ברית של גרמניה הנאצית. כלומר: במבחן היחס המקומי ליהודים הם לא התנהגו כנאצים; במבחן הברית הגדולה הם חיזקו את הצד הנאצי.

אותו מבנה מופיע אצל ליברמן. מצד אחד הוא מדבר ימינה: ביטחון, תקיפות, "רק לא שמאל". מצד שני, במבחן הקואליציה הוא נמצא שוב ושוב בצד של מי שמונע ימין מלהרכיב שלטון יציב. הדיבור הוא ימני; הברית בפועל היא שמאלנית.

וכאן עיקר ההשוואה. במלחמת העולם השנייה עם כל הכבוד איך יפן התייחסה ליהודים בשטחה, השאלה המכרעת הייתה באיזה צד היא עמדה במערכה הגדולה. הברית עם גרמניה האריכה את המלחמה ודחתה את ההכרעה. כך גם כאן: המערכה היא לא רק על סיסמאות, אלא על מי מרכיב קואליציה. מי שמדבר ימינה אך בפועל מונע הכרעה ימנית, דוחה את הניצחון הפוליטי ומחזק את הצד שכנגד.

זה לא חריג אצל יפןארץ השוקולד

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

באיטליה עשו צרות ליהודים, למרות שהיה פחות מגרמניהhamedinai

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

יפן לא שנאו את היהודים אישיתנפשי תערוגאחרונה

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

גואלים את נחל קנה- בולמים את תכנית ערפאת!חסום לשעבר

גואלים את גוש קנה - בולמים את תוכנית ערפאת!

במשך למעלה מ-20 שנה, החזון לחבר את יצהר לעמנואל היה בגדר חלום, אך בשנה האחרונה המציאות השתנתה לחלוטין.

חלוצים נחושים שפרצו אל השטח חוללו מהפכה, והפכו את החלק העליון של נחל קנה לגוש התיישבות יהודי,

מה שהתחיל כחלום צמח במהירות לסיפור הצלחה אדיר של בנייה, חקלאות ומשפחות שקובעות את עתיד האזור.

כדי שנוכל להמשיך את תנופת העשייה ולקלוט משפחות נוספות אנו חייבים לבסס את המקום לקראת החורף.

יצאנו למבצע קריטי בעלות של מאות אלפי שקלים לסלילת כביש גישה בטוח ומסודר ולהקמת מערכות חשמל סולאריות חזקות.

התשתיות האלו הן החמצן של הגוש, והן אלו שיאפשרו את המשך הפיתוח והשליטה במרחב לדורות קדימה.

הצטרפו אלינו עכשיו, ויחד נבטיח את עתיד ההתיישבות בגוש קנה!👇 גואלים את גוש קנה - Givechak - אברהם ידידיה

כל תרומה שלכם אני מוסיף 10%, יאללה חבר'ה, בכל הכוחחסום לשעבר

תפיצו, תתרמו, זה לא "עוד קמפיין" זה מאורע היסטורי של ניתוק גוש שכם-ג'נין וגוש רמאללה-סלפית.

תהיו חלק!

אנשים!!חסום לשעבראחרונה

מי נותן 150₪ ומשלים לי יעד? יאללה תתרמו, קחו חלק במהלך האדיר הזה שקורה פה!

גואלים את גוש קנה - Givechak - אברהם ידידיה

3 מילים עם מפה יכולים לשנות את כל המפה הפוליטית:hamedinai

3 מילים עם מפה יכולים לשנות את כל המפה הפוליטית:

¹קיבוצי

²עוטף

³יו"ש

כולם מכירים כבר מה היה עם קיבוצי עוטף עזה, אבל אם מתנתקים מיו"ש כדרכשת השמאל הקיצוני, אותה סכנה ניצבת בפני קיבוצי עוטף יו"ש. והגבול סביב יו"ש הוא פי 5.2 יותר מהגבול סביב עזה

הלחץ של נתניהו על מעוז וסמוטריץ מוציא אותי מדעתימרדכי

בס"ד

הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי

מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.

למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.

אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.

וינטר צריך להחליף את מנהל הקמפיין שלו- דחוףאיתן גיל

ארדן ניסה לרכב על גיוס חרדים ונמחק.

הנדל ניסה גם הוא עד שהבין שאין לזה קונים, והעביר את השרביט לזליכה שמדבר על יוקר המחיה.

וינטר, הפוליטיקאי הטירון, צריך חונך רציני ואין לו, ולכן אינו מתרומם בסקרים.

אולי יעניין אותך