וְאוּלַי מִי שֶׁלֹּא הִתְחַנֵּן וְצָעַק
וּבָעַט וְחָרַט בְּקִירוֹת
וְשָׁאַג וְקָבַר כְּאֵבָיו בִּשְׂמִיכָה מְיֻתֶּמֶת
אוּלַי לֹא יָדַע זֶה הָאִישׁ
אֶת טַעְמָהּ הָעָרֵב לַחֵךְ
הַנִּמְתָּק לַשְּׂפָתַיִם צְמֵאוֹת.
וּמִי שֶׁלֹּא חָרַד וְצָעַד אֶל תּוֹךְ פִּיר חֲשָׁשׁוֹת וּפְחָדִים
וְהִקְרִיב שַׁלְוָתוֹ בְּעַד וַדָּאוּת מְהַתֶּלֶת
וְרָמַס בְּדַרְכּוֹ לֹא אַחַת עֲרָכִים שֶׁרָצָה לְשַׁמֵּר
וְנִמְלָא חֲרָטָה וְאָהַב
וְשָׁב לְדַרְכּוֹ.
וּמִי שֶׁעֶדְרֵי פַּרְפָּרִים לֹּא כָּבְשׁוּ כָּל פִּנָּה בְּגוּפוֹ
וַאֲוִיר הָרִים מְשַׁכֵּר המַדִּיף נִיחוֹחַ שֶׁל חֹפֶשׁ
לֹּא הוּפַץ בַּחֲדָרִים הַכְּמוּסִים בְּיוֹתֵר בלִבּוֹ
וּבֵינוֹ לְבֵינוֹ לֹּא הוֹדָה שֶׁיֵּשׁ זִיק
שֶׁל אֹשֶׁר קָטָן בְּקִרְבּוֹ.
וּמִי שֶׁמָּצָא וּמִי שֶׁאִבֵּד וּמִי שֶׁנּוֹתַר מֵאָחוֹר
וּמִי שֶׁנָּטַשׁ וּמִי שֶׁשִּׁקֵּר
מִתְאַוֶּה לִשְׁכֹּחַ, וְרֶגַע אַחַר כָּךְ לִזְכֹּר
וּמִי שֶׁהָלַךְ בַּלֵּילוֹת בְּעִיר מִתְנַדְנֵד כְּמוֹ הֵלֶךְ שִׁכּוֹר
אוּלַי לְעוֹלָם לֹא יֶדַע
אַהֲבָה מַהִי.
