חודש אחרי לידה.. הזוגיות הזאת מתישה אותיפריקה קטנה
מאבדת את עצמי. והוא לא רואה כמה הוא פוגע בי וכמה אני נותנת.
נכון גם הוא נותן והרבה פעמים משתדל אבל בימים האחרונים ההתעצבנות הזאת מכל שטות וזה שהוא מרשה לעצמו לדבר אליי בזלזול ואפילו לא מבין מה זלזול בזה או מצטדק כי לפני אני עשיתי ככה וככה, זה יכול להוציא אותי מהכלים. כבר לא אכפת לי מכלום. מותשת. מרגישה לבד. רוב היום עם התינוק באמת שמשתדלת לתת לו את הזמן שלו אפילו שעובד בחצי משרה. לפעמים אסור להיות טוב מדי.. לתת את הכול. בקושי נחתי בכלל אחרי הלידה. עם עוד פעוט בן שנתיים בבית אז ישר חזרתי לענייני הבית לניקיונות ולסדר ותוך כדי גם לשלב הכות עם טיפול 24/7 בנסיך הקטן שאין לי כוח אליו היום ונשבר לי הלב על זה.

ומיואשת מהזוגיות לא רואה אופק.. ועדיין מדממת ושמחה על זה כי אין לי כוח בכלל לטבילה. לא מוצאת את עצמי.. מרגישה בדידות כזו.. שיש את כולם בצד אחד ואותי בצד שני. מאושרת מהחופשת לידה ומהתינוק ומצד שני יש רגעים כמו אלה שמרגישה כל כך חלשה ואבודה.. כותבת כאן כי אין למי לפרוק.. לא רוצה להדאיג את אמא שלי ועל הזוגיות לא אדבר איתה וגם לא עם חברות..
מנסה לעזור..רות א

קודם כל את ממש אחרי לידה, שזה תק' לא פשוטה מכל הבחינות אז בטח יש לזה חלק. השאלה אם מה שאת מרגישה מצד בעלך נהיה רק עכשיו או גם היה לפני.. (לא צריכה לענות)

כי אם זה רק עכשיו, אז אולי באמת קשור לתק' שהיא יותר רגישה גם פיזית, גם נפשית...

 

לגבי הטיפול בילדים- האם הגדול במסגרת? יש לך אפשרות לעזרה מהמשפחה או בייביסיטר? זה ממש הכרחי אחרי לידה לנוח..

כתבת שבגלל הגדול ישר חזרת לענייני הבית, אבל לדעתי את צריכה להוריד הילוך מזה, אז הבית יהיה יותר מלוכלך, העיקר שתנוחי יותר ולא תוציאי על זה מאמץ גדול.. 

אולי יש ארגון במקום שאת גרה שעוזר ליולדות?

 

לגבי הזוגיות- דברת על זה עם בעלך? על התחושות כלפיו? אולי שייך שתמצאו ערב שקט ותפתחו את הדברים?

 

שיהיה הרבה בהצלחה. 

זה בתקופה הזאת בעיקרפריקה קטנה
אבל תמיד מרגישה בזוגיות הזו שאני נותנת יותר. אובייקטיבית זה גם נכון. וכשהוא עושה משהו זה הרבה פעמים כאילו לא מובן מאליו למרות שבפועל זה אמור להיות הכי טריוויאלי. ומתנהג כאילו מה הוא עשה. אני חושבת שהתנהלתי לא נכון מתחילת הנישואין ועשיתי לו חיים קלים בהרבה מובנים. מרוב האהבה שלי נתתי את כל כולי ומעבר. מעל לכוחותיי. והוא התרגל שזה ככה. הוא אבא מדהים ואדם טוב אבל עם הרבה דמיונות ועצלנות שהוא לא מודע אליה..ועם הרבה חוסר הערכה כלפיי לפחות ככה מרגיש לי כי כשפתחתי את זה בפניו הוא אמר שלא אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד ואם הוא יוצא עליי על כל דבר קטן גם כשאני באמת בסדר זה מראה שהוא לא מעריך אותי אחרת היה עוצר את עצמו קצת יותר.

וזה כבר הגיע לפיצוץ ואני לצערי פתחתי הכול והעברתי עליו ביקורת קשה שלאף אחד לא היה נעים לשמוע אבל כבר אין לי ברירה הוא פשוט מתעלם כשפוגע בי או מדבר אחר כך כאילו הכול כרגיל כשהכול לא. כאילו לא בכיתי לו לפני שניה בטלפון. ונמאס לי זה לא מגיע לי אני באמת נותנת את כל הכוחות שלי בשבילו ובשביל הבית.

והגדול במסגרת אני בעיקר צריכה עזרה עם הניקיון שלזה אנחנו מחפשים מישהי אבל לא מוצאים כרגע. לא ביקשתי ממנו הרבה. רק שיכבד אותי ויהיה איתי בלב אני רוב הזמן נותנת לו את המרחב ואת הזמן שלו. רוב הלילות אני מתעוררת. אני באמת מאפשרת הכול אז אם יוצא שאני מעירה או מתעצבנת על משהו הוא מגיב פי 2 ממני או יותר וישר מדבר מגעיל.

ניסיתי לדבר בשקט זה עוזר לחצי יום וחוזר על עצמו. כבר אמרתי לו שאני לא מסוגלת לחיות איתו ככה. ושאני רוצה להתגרש ולא התכוונתי הייתי על סף התמוטטות הוא לא ראה שזה שאני ככה נסערת זה רק כדי לנער אותו שיגיד לי שהוא מצטער ושהכול בסדר ובמקום זה הוא אמר שאין בעיה אם אני רוצה נסגור את זה ככה והכול טוב. אולי באמת זה עדיף. לא מעניין אותי כבר גם אחרי הלידה הקודמת כמה חודשים אחרי עברנו משבר ואין לי כוחות. שיבין מה הוא הפסיד. שיבין כמה טוב יכול היה להיות לו אם היה מתנהג איתי אחרת. אני לא מצפה להרבה.. ולא מבקשת ממנו הרבה. וכאן כנראה הטעות ששמתי אותו ואת הבית הרבה הרבה לפניי.
חיבוקפרצוף כרית

איזה קשה זה שהבעל ככה מתיחס בזלזול לעומת כל המאמצים שאת עושה עבורו ועבור הבית, עבור הקטנטנים- זה באמת קשה, את גיבורה ואישה מהממת , אני בטוחה

 

בטוח עובר עליו משהו, הוא התנהג אליך ככה כל הזמן? 

נשמע שזה משהו זמני רק אחרי הלידה 

לא הגיוני איך שהוא מתנהג אליך, בפרט אם לא התנהג כך קודם - ולכן תנסי להרפות ממנו ולהבין שעובר עליו משהו ולא לצפות ממנו לתת לך יחס, תני איזה כמה ימים או שבוע  - שקט , שאל תצפי ממנו לתת לך יחס או עזרה

ותראי לאן זה יתפתח - התקווה שלי שאחרי שתתני לו קצת שקט ותתעסקי עם העיסוקים שלך,( במקום לבקש ממנו עזרה או תשומת לב -הוא רואה את זה כהאשמה ומתקיף או מתגונן חזרה )  - זה יעבור לו , והוא מעצמו יבוא  אליך ויבקש לדבר ולהתענין

 

כמובן אפשר לדבר על זה בזמן שקט ולומר שזה מפריע, אבל רוב הסיכויים שזה לא יעזור, כי זה משהו שעובר עליו, ככה נשמע

 

מקווה שהכל יסתדר לך לטובה!

 

אני יודעת שהוא בתקופה מבולבלת מבחינת הרבה דבריםפריקה קטנה
ואמרתי לו שאני מרגישה שהוא משליך את זה עליי. ואני מנסה לתמוך בו ולתת לו את כל הזמן שאפשר ואני באמת נותנת לו הוא בקושי עם התינוק. ועדיין אני חווה יחס כזה. והרבה פעמים הוא מתייחס יפה ומעריך ואז אמרתי משהו אחד או קצת קיטרתי והוא מתעצבן ומגיב בהגזמה. כבר דיברנו על גירושים. זאת באמת אופציה. אנחנו מתווכחים המון. הוא פוגע בי בדיבור שלו. אני פוגעת בו. אין לי כוחות. הןא מבחינתו אמר שאין בעיה. נתגרש מחר אם אני רוצה. מבחינתי לעשות את הצעד הזה זה יותר טוב מלהיות במקום שכל פעם מורידים לך את הנפש. עוד יום שנהרס לי והיה מלא בוויכוחים ובהתשות נפשיות גם מצדי וגם מצידו. אני צריכה לחזק את עצמי ואני לא מצליחה כי אני במקום שלא טוב לי בו. לפעמים עדיף לבד מאשר ביחד להיות ביחד וחהרגיש לבד זה הדבר הכי בודד שיש.
אני חושבת שאם עולה דיברו על גירושים אז צריך לעשותפנסאי
עוד צעד לפני.

נשמע שאתם בתקופה שהתקשורת בינכם לא טובה, ומה שצריך, זה גישור או ייעוץ שיעזרו לכם להבין את עצמכם.

שווה להתחיל שם לפני דיבור על גירושים וכדו. זה יכול לעשות שינוי אדיר!
מסכימההמקורית
טיפול זוגי מאוד יכול לעזור לכם
לא הייתי ממהרת להתגרש על אף התסכול
עכשיו את רואה את הרגע, את השחרור מהעול של הבדידות כביכול. אבל זה תהליך קשה ויש ילד פה וזה חייב להיות מוצא אחרון בלבד בעיניי.
תחפשו מטםל או מטפלת טובה ותראו איך זה מתקדם. אל תתייאשי עדיין
❤️
נרשמנו לסדנא שתהיה בעוד כמה ימיםפריקה קטנה
לא יודעת כמה זה יעזור.. מרגישה שהוא אטום לגמרי בתקופה האחרונה. מתנהג כאילו הוא היולדת ואני כאילו בצד החזק והתומך. התעייפתי. אני אחפש מטפל אבל לא רואה איך זה עוזר מרגישה במבוי סתום..
נשצע שאתם צריכים אווירהמקורית
ממש.אויר של שמחה. אוויר של נשימה עמוקה ונחת.
את צריכה אוויר כדי להתאושש מהלידה, ברור. וגם מהעול הנפשי שמגיע עם כל מריבה וכל התחושות שעולות איתה.
תנסי להנמיך רגע את להבות הציפייה ואש המחלוקת. קחי רגע צעד אחורה. תאפשרי לעצמך לדייק את לעצמך את הצרכים שלך. הפיזיים והנפשיים.
זה ממש מוכר לי ועברתי דבר דומה אחרי הלידה השנייה. לקח לי הרבה זמן להצליח להגיע לשם. אבל זה אפשרי, ולא במחיר של גירושין חלילה. שריפה אחים שריפה. זה מה שעולה לי בראש כשאני נזכרת. נשרף לי הלב וכאב לי בגוף.
מה שעזר לי זה לקחת צעד אחורה כמו שאמרתי. להבין איך אני עוזרת לעצמי עכשיו להירגע. לא מעניין אותי מה איתו עכשיו. הזוגיות לא מעניינת אותי עכשיו. וזו עצה שקיבלתי מהמטפלת שלי והייתה ככ נכונה לי. לא לנסות לירות לכל הכיוונים כי אין לך מספיק כדורים בקנה, המחסנית שלך ריקה.
תמלאי אותה על ידי עזרה מבחוץ אם אפשר שתאפשר לך לחשוב בבהירות בלי להט הרגשות וההורמונים.
בעלך אוהב אותך ואת אוהבת אותו. פשוט קשה לכם עכשיו. ואפשר שהתקופה הזו תעבור ותחזרו להיות שמחים בזוגיות שלכם. אתם פשוט צריכים עזרה
❤️
נשמע שהוא סתם בתקופה קשה ומדבר שטויותפרצוף כרית

לא נשמע רציני הדיבור על גירושין, נשמע שיש ביניכם קשר חזק, 

 

ויש איזה קושי בחיים עליו ועליך -

שאת רוצה שהוא ישתתף יותר והוא לא יכול כי מרגיש עמוס בעצמו (גם אם לא טכנית במטלות, אז בדאגות/מחשבות/שאיפות על החיים וכו')

ולכן צץ הדיבור הפוגעני סתם בלי קשר, מפיל אותו עליך את התסכול שלו - כי את האדם הכי קרוב אליו

 

לדעתי תנסי -

1) לעזוב אותו לנפשו , לחפש עיסוקים אחרים תחביבים/חברות/קריאה (לא לצפות ליחס , ולא להעלב כשהוא לא נותן יחס,  הוא בתקופה קשה) 

2) אל תשתפי פעולה עם המריבות! כי זה לא רציני, הוא לא באמת מתכוון לזה

וגם למען שלוות הנפש שלך ביומיום

אם הוא אומר לך משהו פוגעני תגידי משהו כמו "אתה מכאיב לי " ותלכי לעיסוקיך, אל תעני לו!!!!! כך הוא יישאר עם ההרגשה הקשה שהוא פגע בך בלי שתבזבזי את זמנך,

 זה לא שהוא באמת מתכוון לפגיעות שלו... הוא סתם מתוך כעס מגזים ומנפח ... הוא אוהב אותך מן הסתם, אם התחתנתם ועד עכשיו הכל היה בסדר (ככה לפחות נשמע מרוח הדברים שכתבת) 

זה מריבות בלופ אינסופי בלי שום הגיון... הוא סתם מוציא ת'תסכול שלו

3) נסי למצוא פתרון לעייפות שלך חוץ ממנו, עזרה ממשפחה או בתשלום, או אפילו להוריד את הסטנדרטים - שיהיה פחות נקי, לאכול אוכל פשוט או קנוי, העיקר שיהיה לך זמן לנוח ולהרגע  כמו בנאדם

4) קווי ותתפללי שבזכות היחס החומל שלך , התקופה הזו של "תכף אשוב" תעבור לו והוא יגיד "חזרתי לעצמי"  

חיבוק על המצב הלא פשוט, מוזמנת לפרטי אם בא לך 

 

 

תגובה מעולה.המקורית
תודה המקוריתפרצוף כרית


וואו נשמע קשוחאמא חדשהה
מקפיצה לך לתגובות חכמות יותר
אבל אני חושבת שאצל רבים הזוגיות אחרי לידה מאוד מתערערת ולא כדאי לעשות צעדים דרסטיים עד שהכל ירגע קצת
חיבוק חזק והרבה כוחות!
בטיפול הייתם?אמא יקרה לי*

לא חושבת שהגיוני לגשת לגירושין לפני שמיציתם עבודה על הקשר.

גירושין הם מפלט אחרון. להיות גרושה+ 2 קטנים זה לא פיקניק ובטח לא משתלם כלכלית, בלשון המעטה.

בתור עו"ד לענייני משפחה אשתף אותך שכ"כ הרבה פעמים שמעתי מנשים צעירות שהן מתחרטות על הצעד הזה

כי החיים כגרושות כ"כ קשים להן. אז כשאין ברירה- אין ברירה ובודאי שמגיע לך להיות מאושרת,

אבל תבדקי עם עצמך שעשיתם את כל ההשתדלות לשפר את הקשר.

וגם לנשום עמוק- כל לידה הופכת את הבית והזוגיות ובכל פעם צריך להרכיב את הפאזל המשפחתי מחדש.

אז גם נשימה עמוקה בתקופה הזו ואולי בעוד חודשיים כשיהיה שפוי יותר לכו יחד טיפול.

היינו ולא התחברנו למטפל בכלל אז הפסקנופריקה קטנה
אני יודעת שזה לא קל ושזה קושי עצום. אבל הקושי שאני חווה פה שובר אותי נפשית. אני יודעת שיש לי מה להפסיד והרבה אבל הוא לא יודע את זה וכאן הבעיה. אולי אם זה יקרה הוא יבין. ויהיה מאוחר מדי אבל כבר לא יהיה אכפת לי.
יקרה,שוקולד פרה.
אל תפני לגירושין כדי להראות לו. כדי שהוא יעריך אותך בדיעבד.

כי באמת גירושין זה הפסד גדול גדול של שני הצדדים.
זה ניצחון מר ממוות. למה לך ניצחון כזה?

הניצחון האמיתי יהיה ניצחון טוב ומתוק
ניצחון של האהבה והחיבור ביניכם (שבוודאי קיימים בעומק)
על הררי הכעס ותהומות הייאוש.

כל זוג בטוח שהוא לבד התהום
בטוח שרק אצלו זה הגיהינום ואצל אחרים גן עדן
אבל האמת היא שזה גם עצת היצר הרע
לייאש אותנו עוד יותר
ולהניא אותנו מפעולות מקדמות שיחזקו את הקשר הזוגי.

כרגע את צריכה תמיכה וצריכה פינוק
ונראה שבעלך למרבה הצער לא יכול לתת לך את זה.
זה כואב
זה מתסכל ומרתיח
זה גורם לך עצבים ומתי
אבל... זה המצב.

ואיומי גירושין לא יביאו אותו לעזור לך. זה אף פעם לא עוזר.

הפוך,
ככל שתשחקי את איום הגירושין עד דק,
זה כבר יהיה מרוקן מתוכן
ואז תנסי לחפש איום גדול יותר
שיזיז אותו קצת
אבל...
בתכלס אין כזה.

חפשי עזרה מבחוץ, תמיכה מבחוץ,
בכל מה שאת יכולה.
תפני את עצמך במה שאת יכולה,
ותחזיקי מעמד.
אפשר להמליץ בחוםםםםםם על מטפל מאיזור ירושלים?שירה_11

מנסיוני האישי....

יקרה שאת,שוקולד פרה.
נשמע שאת פגועה מהקלות שבה הוא מוכן לוותר עלייך.
ומהקלות שבה הוא מתעלם/מתכחש לעובדה שאת במשכב לידה וכל כך משוועת לתמיכה שלו ולעדינות מצדו.

בהחלט כואב ואילו מרומם.

אבל... יקרה שכמותך,
נראה לי שלפני שיאזלו לך הכוחות
ולפי שתגיעי לבור תחתית ממש
כדאי שתפנה לעזרה מהקופה.

בבקשה ממך. יש מערך תמיכה מקופ"ח שלא עולה כסף!!
לכי על זה בשתי ידיים!
את כל כך צריכה שיהיה מישהו שידע מה את עוברת
כי קשה להוציא החוצה
במיוחד שזה ענייני זוגיות וכו'...

הדבר הכי גרוע הוא להישאר עם זה לבד.
להרגיש שאת מתנהלת מתוך ייאוש ומצוקה
ולחוות את כל זה לבד-לבד-לבד.

אני יכולה להגיד לך שגם אני עברתי איזשהו סרט לאחרונה
ונעזרתי בסיוע דרך קופ"ח
וזאת פשוט היתה הצלה.
(מכבי, אם זה משנה לך).

הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה למצוא תמיכה מבחוץ שהיא לא בעלך.
כי כרגע הציפיות שלך ממנו רק קוברות אותך יותר ויותר.

את הלב של הבית,
ואם הלב בחושך- מה יועיל האוכל? מה יועילו הנקיונות?
את הלב, ולכן צריך לדאוג לך המיידי וזה הכי חשוב.

חיבוק גדול!
את יכולה לפרט על התמיכה מהקופ"ח מכבי?אנונימית בהו"לאחרונה
מה הם מציעים וכמה זה עולה?

וזה לא מלחיץ שהכל מתועד בתיק הרפואי?
כל הפרטים שיש לך יעזרו לי תודה
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אמן!רק רגע קט

נגעת ללבי.

תודה.

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

מצוייןבשורות משמחות

אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי

אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה

ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1אחרונה

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה

אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴

ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים

ואני חלשה

ולא כיף לי

ואני צמאה ורעבה

בה התינוקי זז בבטן

אבל אני במיטה חסרת כוח

והבית הפוך😭😭😭😭😭😭

חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

כשיש קלקול קיבהאמאשוני

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.


תרגישי טוב. שבת שלום!

בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל

בירושלים/ הסביבה

אשמח להמלצות מניסיון בלבד .

תודה רבה

מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

אולי יעניין אותך