זה עומד להיות מוזר אבל מאוד מובן.
אני לא שולט בעצמי עכשיו כשאני כותב, זאת אומרת שאלוקים כותב לך. את מבינה? אל תנסי להרגיש את זה. הכל תמיד הפוך.
בנות מחוברות לרגשות, והן מחפשות את אלוקים ברגש כל הזמן. בנים זה הפוך.
ואם בת מחפשת את אלוקים רק דרך הרגש, היא נהיית אובססיבית ומתחרפנת.
היא כל הזמן מנסה להרגיש שהוא איתה, הבעיה זה שלא מבינים שאלוקים ממלא אותנו ממהמקום שלו.
אז היא מתחתנת ולא מרגישה שמרגישים אותה. אבל היא מרגישה שהיא מרגישה את אלוקים.
אבל היא עושה לאלוקים בדיוק מה שהיא מרגישה שאחרים עושים לא עושים לה.
ואז יש לה ילד, את מבינה? את מרגישה שלא יודעים מה הוא מרגיש. הרגש נכנע, והכנות גודלת.
אני מרגיש שאני צריך לעצור פה, אבל את מבינה שאולי אמשיך?