אמ. כן.

בסוף הכל נכון,

נתחיל בעניין ההלכתי.

יש גמרא במסכת כתובות (סה,א), "אין פוסקין יינות לאישה", שלא נותנים לה יין במזונות שהיא צריכה לקבל, מטעמי צניעות. והגמרא דנה - שהרי יש הבדל בין אם היא רגילה בשתיית יין, או שבעלה לידה. ובלשון הגמרא:

"תנא: כוס אחד יפה לאשה, שנים ניוול הוא, שלשה תובעת בפה, ארבעה אפילו חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת. אמר רבא לא שנו אלא שאין בעלה עמה אבל בעלה עמה לית לן בה [=אין את הדין הזה]"

וכן, יש בזה בעיה של צניעות.. זה לא מכובד..

וכן, יש דברים שאולי לבנים מתאימים ולבנות לא. יש הבדל בין בנים לבנות..

למעשה ראיתי בעבר בילקוט יוסף, והוא גם בשם ר' חיים קנייבסקי שבפורים מי שרוצה שתשתה מעט, אבל תיזהר מאוד מלהגיע לשכרות. אבל... לא אתפלא על פוסקים שיאסרו את זה בכל תוקף בשום מצב שיהיה שלא לשתות בכלל.

אם אנשים משתכרים ברמה שצריך מישהו שישיגיח.. אז כן, צריך מישהו שיישאר פיקח בבית.

כשהייתי בשיעור א בישיבה אני הייתי הפיקח האחראי בכיתה כי קצת הגעיל אותי כל הסיפור.. אז שתיתי כמובן וזה.. אבל ברמה שיכולתי להיות אחראי.

האם זאת מוסכמה חברתית? אמ. כן. האם היא רעה? לאיודע.

בסוף.. גם בכללי, אלכוהול פחות מדבר לבנות. כמובן שזה הכללה, ואני בעצמי לא נוגע באלכוהול חוץ מפורים. וגם אז אני לא שותה עד להימרח על הרצפה. פשוט הרבה בנות פחות רוצות את זה. אם זה מצד המוסכמה החברתית, אם זה מצד החינוך לצניעות. שהוא לא רע. וגם מי שרוצה לשתות.. כאילו זה די ברור לכולן שעניין השתיה בפורים לאו דווקא מדבר גם לבנות.

ואני לא מדבר בחוץ, במקום שיכול להיות שייגרם מכך מכשול. אני מדבר על מקומות נפרדים בין גברים לנשים. במקום מעורב.. גם לגברים הייתי אומר לא לשתות (טוב, הייתי אומר להם שעדיף בכלל לא להיות שם..)

[זה לא ככ קשור, אבל יש המון דברים שמשפיעים על "עד כמה מהר אתה משתכר", בין היתר - גנים, האם אכלת לפני, משקל, עד כמה אתה "ותיק" בתחום, ומין. כמובן שזה שכלול של הכל ביחד, וזה לא כזה מופרך שתהיה בן שישתכר יותר מהר מבנות.. רק שזה קשור..]

אני רוצה להגיד עוד משהו, מי אמר שיש חיוב להשתכר בפורים? גם לבנים. ה"חייב איניש לבסומי" לא מתקבל כפשוטו בהרבה פוסקים. ובאמת פוסקים דנים האם בכלל ועד כמה. האם "להשתכר" או "להתבשם". הכל זהדיונים בפוסקים. לא רק בדרושים ובעלי מוסר. אבל אם כבר דרושים - הרעיון זה להגיע לשמחה ברמה שלא היית מצליח לשמוח בה כל השנה, ע"י האלכוהול. וזה יעבוד רק ביום פורים, ורק עם אלכוהול. לא תצליח להגיע לרמת שמחה הזאת בלי זה..

יכול להיות ובאמת, יש לנשים מעלה שהן יכולות להגיע למעלה גדולה מאוד בפורים שגברים לא יכולים לולא האלכוהול. שיותר מחוברת לרגש ולפנימיות. אני פתאום נזכר שהבא"ח מביא שהארת פורים יותר חזקה בנשים מאצל האנשים.

מקווה שכתבתי ברור

סליחה על האורך..

ואני שמחה שבהרחבה שלך בסוף יותר נגעת במה שכוונתי אליו ואני רואה שלא ממש הצלחתי להסביר קודם:

למה זאת כזאת חובה על בנים וכזה איסור על בנות?

אמ. בשמחה..

זה לא חובה על בנים. זה לא חובה בשומצב. למרות הלשון של הגמרא "חייב איניש", הפוסקים, ואפילו הראשונים על הגמרא הגיעו למסקנה שזה לא חובה לגמרי. מכל מיני סיבות, אולי לא כרגע המקום להאריך בזה.. אבל זה לא חובה.

בנוסף גם דנו, על עד כמה.

ואגיד לך את האמת? גם אני לא מעריץ יותר מידי אנשים שיכורים ברחוב שנמרחים על כל דבר וכמעט מתים בכביש.

הרב שלי אמר לי פעם מה זה היה מבחינתו פורים בישיבה, שהוא ראה מישהו יוצא מהשירותים ומתחיל לברך אשר יצר (בקול רם מאוד כמובן ) ומנסה, ומתבלבל, ואז מתחיל שוב לברך, ומתבלבל. ואז הוא התחיל לבכות שהוא לא מצליח לברך אשר יצר כי הוא רוצה להתקרב לקב"ה והוא לא יכול.

חח חמוד, לא?

הרעיון בזה (אחד הרעיונות, מנסתם יש המון. גם המקובלים נתנו בזה טעם) זה להוציא איזה משהו בפנים שלא יוצא.. משהו בשמחה, באמיתות והכנות, שלא יוצא בדכ.. אלא רק עי אלכוהול. (ושוב, רק בפורים).

אדם שאם הוא ישתה, יצאו קללות, מכות או ח"ו הטרדות וגרוע יותר - אסור לו לשתות.

וזה בדיוק הקטע - כי את תמיד רואים שיכורים בפורים? את בחורי הישיבות! ברור שרק אותם נראה שיכורים! כי מבחורי הישיבות יוצא (או לפחות אמור. אני לאיודע.. בטוח יש יוצאים מן הכלל..) דברים טובים.

למה בנות לא?

את באמת רואה שזה מכובד? בהמון המון מובנים כבודה של האישה נשמר הרבה יותר משל האיש. בין אם זה שעדיף שהיא לא תחזר על הפתחים לבקש צדקה אלא האחים שלה ילכו (זו משנה במסכת כתובות), בין אם זה בענייני עדות, שזה אחד הטעמים שהיא פסולה לעדות. ועוד המון דוגמאות. באמת המון.

וגם, לולא הטעם של כבוד.. ההבדל בין לבנים לבנות כאן הוא ברור. הוא פשוט ברור. המציאות צורחת את ההבדלים. זה פחות מתאים. המוסכמה החברתית הזאת לא הגיעה סתם. יש בה היגיון. גם במקומות של גויים יש בזה הבדל בין בנים לבנות ביחס לאכוהול.. במוסכמה החברתית הזאת יש בה מימד עצום של צניעות. וכן, כידוע צניעות זה אורח חיים ולא רק בגדים. זה אחד הדברים היותר משמעותיים. לשמור על הכבוד והצניעות.

[ואני מעלה עוד שאלה, יש מקום לבדוק, אצל כל מי שאולי רוצה לשתות. האם זה מגיע ממקום של התקרבות לקב"ה, או שזה מגיע ממקום של חיקוי של גברים.. יש ויש.]

סבבה, לא חובה. 

אבל למה כשמדובר על גברים זאת התעלות רוחנית ואצל נשים זה חוסר כבוד? יותר מפריע לי שאם זה כל כך בעייתי לנשים, למה אין בזה בעיה לגברים ואפילו מביא לקרבה ל-ה'?

שכרות כשלעצמה: זה דבר בעייתי ולא מכובד, או מקרב ל-ה'?

אם נשים אישה בסיטואציה שתיארת עם אשר יצר, אתה רואה פה פיחות מהכבוד שלה או לא?

אז למה כשגבר הולך היום עם חצאית הוא עובר על לאו דאורייתא?

כי יש הבדלים בין בנים לבנות.

[אם כי הדוגמא לא הכי דומה למקרה שלנו, היא מעבירה את הרעיון..]

כולנו בני מלכים, וצריכים לשמור על כבודנו. השאלה היא עד כמה.

מטעמים מובנים - הכבוד של האישה תופס מקום הרבה יותר גדול מאשר כבוד של גבר

כמו למשל - צניעות של אישה זה דבר שתופס הרבה יותר מקום מאשר צניעות לגבר, למרות ששניהם מאוד חשובים.

ניתן דוגמא הפוכה - לימוד תורה של גבר תופס מקום הרבה יותר גדול מאשר לימוד תורה של אישה.

שכרות כשלעצמה היא דבר לא טוב. דבר שמסמל תאווה ובריחה מהעולם הזה להנאה מדומיינת.

אבל גם בה יש משהו טוב. ובפורים אנחנו מצליחים להוציא את הנקודה הטובה בתוך הדבר הזה.

אם יקרה מקרה של אישה בדוגמא של האשר יצר. כן. בהחלט אני רואה בזה דבר פחות טוב מאשר לגבר.

זה ודאי דבר חמוד, ומעיד עליו/עליה דברים טובים מאוד, שזה הדברים האמיתיים שהוא/היא בוכה עליהם.

ובכז, זה שונה.

אמרתי גם את דעתי, אני לא בעד שגברים ימרחו על הרצפה. אני כן רואה דבר טוב בשתיה שמוציאה את האמת מבפנים.. אבל לא ברמה של להתעלף. (אמנם זה קצת קשה לדבר ככה באוויר כשזו סוגיא שמורכבת גם מפוסקים, ולא רק מרעיונות).

מצד אחד, אם עושים את זה נכון, זה מקרב לה' ונותן כוחות לנפש

מצד שני, יש בזה התבזות מסוימת (כל אחד לפי עניינו...) של האדם, וזה מחיר שמשלמים על אותן מעלות של השכרות. מחיר שיכול להיות מאד יקר. ולכן יש אדם שעבורו המחיר הזה יקר מדי.

לכאורה לא.

הרי.. השאלה היא פה לגבי המצווה, האם נכון לבנות לשתות, או לא.

ולכן, אנחנו נשקול פה שיקולים הלכתיים ותורניים כדי לברר איפה יש מצווה ואיפה אין..

לא בהכרח צריכות אלכוהול

ואפילו אם תאמר שכן, (ונראלי שזה מיעוט שבמיעוט) רביעית יין (כמשכ ילקוי ור' חיים קנייבסקי) בוודאי תעזור

בסך הכל שאלתי שאלה.

הדיבור שראיתי הוא "בנים שמחים בפורים דרך אלכוהול, ולבנות אמנם אין את זה אבל אולי בלה בלה בלה"

רק רציתי לדעת למה.

וגם אני ממש לא מעריצה את השיכורים שזרוקים ברחוב. אני לא חושבת שאם אלו היו בנות רמת הדחייה הייתה שונה.

אולי שאלה יותר מדויקת תהיה: למה זה כזה חשוב לבנים וכזה אסור לבנות?

הניגוד הזה פשוט מתמיה אותי.

אולי בגלל שבנים הם פחות רוחניים מבנות

ועל מנת לשמוח על משהו רוחני הם צריכים גורם חיצוני שבמקרה הזה יין

ובנות בגלל שהן כבר שם אז הן לא צריכות את זה

~זו סתם השערה ויש מצב שזה לא קשור בכלל~

(חח ואתה יכול היות מורה בסמינר, ככה בדיוק הן נשמעות)

גם מה הקשר בין "לא צריכות" ל"אסור"? אלו שני דברים שונים לגמרי.

אני גם בכללי לא ממש מתחברת לכל הסברי "האישה יותר טובה מהגבר" בדיוק כמו הסברי "הגבר יותר טוב מהאישה"

ברור שאנחנו שונים וטובים בתחומים שונים, אבל לשים את זה במונחים של תחרות מרגיש קצת חלול ומתנשא.

תודה על התגובה שלך בכל מקרה.

שהסיבה ששותים זה כדי להגיע למשהו עמוק.

כיון שבאמת לנשים זה יותר קל - לא צריך את זה. ואני מוסיף מה שאמרתי בתשובה שלי למעלה שהבן איש חי כותב עפ הקבלה, שהארת פורים מאירה יותר בנשים מאשר בגברים.

יש דברים מהותיים לכל מין זה פשוט

לאישה יש בינה יתרה, היא בדר"כ רגישה יותר לסביבה ועוד הרבה דברים שגבר לא

ולגבר לעומת זאת יש תכונות יותר אסרטיביות, חזקות וכו 

ברור שיש יוצאי דופן אבל ככה זה עפ רוב

וגם אני שונא את ההשוואת בין 2 המינים כאילו אנחנו בתחרות אבל לא לזה התכוון המשורר

ככה גם הגבר לא צריך לפגוע כשהוא שיכור. גם לזה יש השלכות.
 

ואומר שזה אפילו עד "העוסק במצוה פטור מן המצווה"

שתוי, יתפלל - כי קייל כדעת הרמבם שמותר להיכנס לאונס לכתחילה, והעוסק במצווה פטור מן המצווה.

צריך לדעת שזה רק בשתוי ששתה רביעית יין, אך אם אינו יכול לעמוד לפני מלך גם הרב קוק מודה בזה

לפי מה שאני יודע, ההשפעה של אלכוהול על נשים היא חריפה הרבה יותר מאשר על גברים. ולכן מסוכנת הרבה יותר.

אם ניקח גם את הנזק לנשים בהריון, אז בעצם כל אשה שעלולה להיות בהריון צריכה להזהר. ואולי כדי לא ליצור לחץ על נשים בהריון שלא רוצות לספר על ההריון, אז טוב שיש נורמה כזאת.

אני מניח שגם מבחינת הצניעות, האפשרות לפגיעה בצניעות אצל בנות היא אפשרות קרובה יותר מאשר אצל בנים.

וזה בלי להתייחס לשאלה האם השכרות בפורים היא בכלל טובה או רעה, גם עבור בנים...

פשוט הדיבור שאני ראיתי הוא "כל הקטע של פורים זה להשתכר, אבל בנות צריכות למצוא דרכים אחרות אז אולי אפשר..."

כלומר שהאידאל של החג אסור לבנות, אז הן צריכות למצוא איזה תחליף עלוב.

האידיאל של החג זה להתקרב לקבה מתוך שמחה

לא עד דלא ידע | הרב דב ליאור פוסק - "לא ראוי לנשים להשתכר" | ערוץ ７

שהיהדות ככלל לא רואה שכרות בעין יפה, בין לגברים ובין לנשים. אכן לנשים יש הסתייגות מעט גדולה יותר ובהחלט מובנת. לא בעין יפה עד כדי רבים מהפוסקים שפירשו את דברי רבא חייב איניש שלא כפשוטם כלל.

ויש גם מקום ביהדות שרואה מעט אחרת, בייחוד בפורים. החסידות גם היא בניהם ומתוכה גם הרחיקו לכת כמו בחב"ד לתת מקום לשכרות גם בשמחות מצווה נוספות כטישים ועוד. ובאמת אין איסור שאני מכיר לאישה להשתכר, כמו גם לגבר, אולי מלבד דברי האחרונים. והסתייגויות משכרות יש לא מעט, לשניהם.

ולפעמים גם הדעות חופפות, שמי שלא ישלול שכרות מכל וכל יתן לה גם מקום לנשים. כמובן בצורה ובדרך הנכונה, ממש כמו לגברים. רק שלהן מורכב מעט יותר ליצור מקום שכזה. והמוסכמה, נראית לי טבעית. שנשים פחות רוצות בכך (אולי מלבד הסקרנות) ופחות מתאים להן בכך.

"אכן לנשים יש הסתייגות מעט גדולה יותר", הגמרא אינה אוסרת שכרות לנשים.

ומנגד גינויים רבים לשכרות מהנביאים דרך חז"ל והרמב"ם ועד ימינו. למשל, אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: לא תרתח ולא תחטי (רש"י: לא תכעוס שמתוך הכעס אתה בא לידי חטא) לא תרוי (רש"י: לא תשתכר ביין) ולא תחטי (ד.מ. שמתוך שכרות אתה בא לידי חטא), וכשאתה יוצא לדרך - הִמָלֵך בקונך וצא.

בת, גם כשהיא שיכורה במינון "נמוך" זה ממש בזוי. ההיפך הגמור מכבודה.

אצל בנים, גם יכול להיות כך. אבל עד רמה מסויימת, זה יותר מחויך, כשמדובר בפורים.

ומי שאינו יכול לשלוט על רמת השתיה אחרי שכבר התחיל, וגם לא על התנהלותו, מוטב שיוותר על זה. יסמוך על השיטות ש"עד דלא ידע", זה קצת יותר ממה שרגיל, באופן שיירדם אח"כ ולא ידע מתוך שנתו (שיטת רבינו אפרים).

מחוץ לפורים - גם לגביהם גרוע מאד.

נגיד הסיטואציה שתוארה על בחור ישיבה שמנסה להגיד אשר יצר, מתבלבל ומתחיל לבכות. ואז התגובה "איזה חמוד שאלו הרצונות האמיתיים שלו"

אם זאת הרמה של שכרות טובה שרצויה בפורים ואלו הדברים שהיא אמורה להוציא, איפה *בדיוק* הנקודה הבעייתית אם שמים אישה בסיטואציה הזאת?

באופן אישי ממש לא הייתי רוצה להיות בשום מצב שבו אני עושה משהו מטופש ומישהו מסתכל מהצד ואומר "איזה חמודה". אז למה אצל גברים זה דבר טוב ומהות החג?

גם לא אצל גברים (לא קראתי את הסיטואציה שתיארת. עניתי על השאלה, בלי לקרוא מה שקודם).

פורים הוא זמן של שמחה על הצלת עם ישראל. יד ה' בתוך מערכות הטבע עצמן.

יש מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, סעודת פורים.

לגבי ה"לבשומי", שבאופן מקורי הוא בכלל שייך לסעודת פורים, יש דעות לגבי גדרו. ממש, או באופן שיביא לנמנום שבו "לא ידע". ומוסכם שאם יביא לזלזול במצוות, אין לו מקום.

נכון שבמקומות מסויימים זה נהיה כאילו "הווי היום", אבל אין הלכה כזו.

לגבי ההבדל:

במצב של שתיה מופרזת, ההתנהלות עלולה להיות לא בדיוק בשליטה רגילה (ואין דבר כזה שזה "בדיוק" הסיטואציה שתיארת וזהו. יתכן גם סתם בלבול והבל..). אז אם בחור ייראה כך, זה בוודאי לא משהו משובח, אבל נו....

אבל אם בחורה תיראה כך, זה מופקר וזול.

לא ראית פעם ברחוב בפורים חבר'ה שהולכים מבוסמים/שיכורים?..  נו, נראה לך שאם היית רואה כך בחורות זה היה נראה לך נורמלי, או זול, מגעיל, הפקרות?...  למה? רואים שזה ככה גם בלי לנסח בדיוק במילים. אולי "כבוד בת מלך פנימה", אולי הקונטרסט לצניעות שיש בהתבזות כזו..

ויש להוסיף עוד משהו.. שבחור שבאמת שוקד על תלמודו רוב-ככל הזמן, שלושה סדרים בישיבה בהתמדה, וכל מעייניו בתורה (זה לא כל אחד), אז גם כששותה מעֵבֶר לכוסית, זה מה שיוצא ממנו. מי שלא כך - כולל בחורות שבד"כ זה לא עיסוקן - אז סביר שמה שיצא לא יהיו דברי תורה, אלא שטויות והבלים....

סלח לי, הפסקה האחרונה פשוט מגעילה ולא נכונה.

כמובן, מרמה מסויימת של שתיה ואילך.

וזה, כפי שכתבתי, כולל בחורים שהם לא כאלה.

שזה גם לא מומלץ לבנים בכלל.

רק הפסקה בסוף נשמעת כאילו בחורי הישיבה הקדושים יכולים "להתקרב ל-ה' דרך שכרות" והבנות הטמאות לא.

אולי הכוונה הייתה אחרת אבל הניסוח לא משהו.

ועוד טיפ ניסוח קטן: לרוב הבנות שאני מכירה (כולל אני) יש פריחה משימוש במשפט "כל כבודה בת מלך פנימה" כהצדקה, גם הכי דוסיות וצנועות בעולם.

והסיפור הזה לא אני המצאתי, אלא @עברי אנכי פה חח - צעירים מעל עשרים

חס ושלום.

לא יעלה על הדעת שאני אומר את שני הדברים:

גם לא "שבחורי הישיבה הקדושים יכולים להתקרב לה' דרך שכרות".. (אם כי כמו כל מצוה, אם מישהו מקיים את דברי התלמוד "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" ולא עושה אגב זה דברים אחרים שאינם ראויים, אז הוא "מתקרב לה' " בעצם זה שמקיים דברי חז"ל. "מתקרב לה' " זה לא ענין של "הרגשות" דווקא... לפעמים גם יוצאים ממנו דברי תורה וביטויי נפש אמיתיים ונוגעים)

ובוודאי שחס ושלום ומגעיל לומר ש"הבנות..." וכו', אני אפילו לא מסוגל לחזור על מה שכתבת - ובאמת לא יודע מהיכן זה לקוח.

אמרתי דבר פשוט, שכל מי שמכיר את המציאות הזו מקרוב, יודע שזה כך: אדם שעמל  בתורה כל היום, מבקר עד לילה, ובראש נקי ולשם שמיים, אז זה באמת מה שממלא אותו. ועל כן, גם בזמן של אי שליטה בדיוק על דיבוריו, יצאו ממנו הדברים שכל הזמן ממלאים אותו. בדיוק כמו שהוא גם יכול לחלום בלילה עליהם...

אדם שאינו כך, או בנות שעל פי רוב אינן עוסקות בתורה באינטנסיביות כזו (וגם אינן מחוייבות, וקרבתן לה' היא באופנים אחרים וחשוב לא פחות, "גדולה הבטחה שהבטיח הקב"ה לנשים יותר מן האנשים"), אז סביר שכאשר ישתה בכמות מופרזת, ידבר שטויות...

כמובן שלא צריך כלל "לענות" על דברים שלא עלה בדעתי לומר ומזעזע אותי לחשוב שמישהי יכלה "להבין" כך - אבל לכיוון השני, הרי הדגשתי שדווקא בגלל ערך צניעותן וכבודן, גם השכרות הלא-ממש-נשלטת, מבזה אצלן יותר מאשר אצל בנים.

לגבי ה"פריחה" מהביטוי (פסוק בתהילים..), "כל כבודה בת מלך פנימה".. אני יכול להבין ממה זה בא, כי משַמש לעיתים לדברים מוקצנים במקומות מסויימים. אבל זה אמיתי. ונכתב כפשוטו. ואני לא הולך לפי "אופנות" שמזדעזעות מזה, כי זה אמיתי, וחכמים משתמשים בו. וזה מבטא דבר פשוט: אם בנותינו היו זולות, אז שכרות היתה אולי ממש "הולמת" אותן... בהיות שהן ההיפך - אז זה ההיפך. פשוט ביותר.

זה לחלוטין לא קשור ל"תוך עם ישראל הצדיקים".... 

הצדיקות של כל אדם מישראל, ובוודאי של כלל ישראל, היא משהו סגולי, פנימי.

ובוודאי שבעין טובה נוכל למצוא התנוצצות של זה בכל אחד.

אבל בגלל זה לחשוב ששכרות תוציא ממנו רק דברים טובים ודיבורים טובים - זה סוג של "פרשנות" לא נכונה של מושג הקדושה הזו. לצערנו, הרי אנחנו רואים שלמרות הצדיקות הגנוזה בנשמת כל אדם מישראל, עדיין יש ל"ע עבירות חמורות מאד. אז אצל כאלה אין נשמה קדושה? יש - וצריך לעבוד על הופעתה בצור הראויה. כדאי לעיין מחדש בסוגיא הזאת.

ונכון, ב"ה, שלפעמים אנחנו רואים גם בתוך מצבים קשים, גם של שכרות וכד', שמתגלים דברים חמודים ששייכים לטוּב של אדם מישראל. אבל אני מאד מציע להיזהר מהאמירות הללו. אתה אומר שאתה "רואה שכרות לא רק בפורים".. לצערי, אני כבר שמעתי על שיכורים שעשו דברים איומים ונוראים. מתוך שכרותם. לא בפורים ולא מתוך שתיה פורימית. סתם.

ומה שרבך אמר, זו באמת דרשה נחמדה, אבל אין דברי הגמרא יוצאים מידי פשוטם. וכן כתב הרמב"ם (אגב, בהלכות סעודת פורים, שאז הזמן המכוון לכתחילה לגבי השתיה) "ושותה יין עד שישתכר ויירדם בשיכרות". כלומרף מסביר ש"לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" מתוך שיישן.

נכון שיש כמה וכמה דרשות לגבי"איבוד הדעת". המהר"ל מסביר שזה כפשוטו, אדרבה, להראות שקדושת ישראל אינה תלויה בחיצוניות (כלומר, לאו דווקא שהם יגידו דברים נשגבים מתוך זה... אלא שבכל מצב הם עם ה'). 

וגם הרב אומר לגבי תפילה, שיתכן שגם תפילה אפשר במצב שכל השנה אינו מתאים, כי זה חלק ממצוות היום. אבל מסייג, "זולתי שיכור גמור שצ"ע אם הוא מהמצוה".

ומזכיר מקורות פנימיים, שממשיכים ע"י השתיה, כלומר דווקא ע"י "למעלה מהדעת", הארות עליונות.

אבל יש סיוג לכל זה - והוא צורת ההתנהלות. 

פעם הגיע הרצי"ה זצ"ל למסיבת פורים בליל פורים בישיבת מרכז הרב, והיו כמה שהתנהגו כשיכורים... ולא אמרו משהו "לא בסדר". הרצי"ה הביע זעזוע מזה. אמר למישהו לידו, "מרגיש כמו במסיבת שיכורים".

הקיצור, וכל מעשיך יהיו לשם שמיים. מי ששותים הרבה ונשארים בהתנהגות סבירה ביחס למצב, יש להם על מה לסמוך. מי ששותים הרבה ומתוך שכל הזמן עמלים בדברי תורה, זה מה שיוצא מהם - יש להם בוודאי על מה לסמוך. מי ששותים ונרדמים מתוך שתייתם כדי לקיים "עד דלא ידע", עושים כדברי הרמב"ם. מי ששותים "יותר מלימודם" ונזהרים לא להגיע למצב לא ראוי, בוודאי שיש להם על מי לסמוך...

מי שמבזים או מתבזים, ובוודאי בנות שמבזות את כבודן, ע"י שתיה בכמות מופרשת - אינני  חושב שיש להם על מי לסמוך.

לא משום כבודי שאינו, אלא מפאת רוחב טענותך. אך לא באתי עבור זה ע"כ אכתוב בקיצור.

א. מנהגי להשתדל לא לשמוע שמועות כלשון הרע ובודאי הוצאת שם רע ויותר מכך על עמ"י. ומילא, דיברתי על המשתכרים בפורים כדברי ההלכה ולא על שכרות בקפריסין במסיבה. לצערי שמעתי גם כן שמועות קשות על עמ"י במגוון תחומים. אך לשמחתי, אני מאמין, לא כך ה' יתברך רואנו. אני דובר מתוך עיניי - זו אינה פרשנות, שמועה, הוכחה או טענה אלא חוויה. 

ב. המשהו הסגולי-הפנימי אותו הזכרת הוא הוא היוצא לענ"ד עיניי מתוך עמ"י. מוזמן בחום להצטרף לסעודת פורים ולראות בעינייך ממה עמ"י עשוי ולאן הוא שואף. לשימחתי הגדולה עבודת ה' מקיפה את כל תחומי החיים.

ג. חוששני שרבא אינו מובן כל צורכו אם הינך חושב שהרמב"ם כיוון יותר לדבריו. פשט דברי רבא זה ודאי לא, אחרת היה כותב זאת. וכמובן אינני מוריד מדברי הרמב"ם כמלוא הנימה שמספיק להם להיתלות בר' משה עצמו. וכדבריו הפשוטים של סדר היום.

ד. בפסקתך האחרונה נעלם ממך לתת אישור לאלו הנוהגים ע"פ פשט ההלכה והשו"ע. מעט מצער שכך הוצאת דווקא את ההולכים בדברי ההלכה מחוץ לתחום.

את הערתי הראשונה כתבתי ואינני מרגיש צורך להוסיף עליה. אם תראה לנכון להמשיך לדון במעשה הנכון לרצון ה' יתברך אשאר כאן, אך אין בי רצון לכך כי החג נחגג בדרכים רבות. חלילה לא כתבתי דבר נגד החושבים והנוהגים אחרת בעניין אלא רק כאבתי את המבט על עמ"י שאיננו זכאי לו לענ"ד.

על כאלה ש"משתכרים כל השנה" ולא רק בפורים, הגבתי על כאלה. כתבתי מפורש "לא בפורים ולא מתוך שתיה פורימית".

ב. אני מניח שאתה מבין שכבר הספקתי לראות בחיי  כמה סעודות פורים עם דברים טובים וחשובים...

לא קשור ל"ממה עם ישראל עשוי", אם כי זו בוודאי הופעה של קדושת ישראל אצלם. אבל, כפי שכבר רמזת גם אתה, "עם ישראל" זה לא רק הם. הכלל, אנשים שמשתכרים בפורים לשם מצוה ויש להם יכולת לשמור על רמה בסיסית של התנהלות, יפה. מי שלא, אז לא (משתכרים לא רק בישיבות..). ואם לא לאלה כיוונת, אז אין בעיה.

ג. את דברי רבא על חייב איניש לבסומי, הזכרתי בהקשר לדרשה שהבאת מרבך, שלא יתכן שיהודי "לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". אז אמרתי שזה נחמד, אבל לא פשט הדברים. בוודאי דברי הרמב"ם שמסביר אופציה ל"עד דלא ידע" ממש, קרובה יותר מזה.

ד. בפיסקתי האחרונה הזכרתי מפורש (כמו גם בהסבר המהר"ל שהבאתי קודם לכן, וגם במה שמובא ממקורות פנימיים), "מי ששותים הרבה ונשארים בהתנהגות סבירה ביחס למצב".. דהיינו, אלה המקיימים את ההלכה כפשוטה.

אם אתה חושב שההלכה כפשוטה היא שאפשר ע"י השתיה "לבזות ולהתבזות, ובפרט בנות" - שזה הדבר ששללתי - אז אכן, אנחנו חולקים לגבי ההלכה. לא עושים מצוה ע"י עבירה.

ה. איך ש"ה' רואה אותנו", גם במצבים לא פשוטים, אינו ענין להדרכה איך עלינו להתנהג.

ו. ולגבי ה"מבט על עם ישראל".. אני ממש מציע להניח לכך. לא קשור לנושא הנידון. אם יש כאלה בעם ישראל שלא נוהגים כשורה, זה לא "מבט על עם ישראל", אלא הכרת מציאות מצערת אצל יחידים, שצריך לרצות לתקנה, ללא סתירה לאמונה בסגולתם הפנימית. אדרבה, מתוך כך.

אבל מכל מקום, מה שאתה נתלית בו, כדי "לכאוב על המבט על עם ישראל"... היה מה שהערתי אגב דברי, שבמי שלומד כל היום, סביר שמה שיצא ממנו בדיבוריו יהיו דברים ממה שמעסיק אותו. ומי שלא לומד, סביר שאם ישתה בצורה מופרזת, יֵצאו ממנו שטויות... שטויות זה כמובן לא חייב להיות משהו מושחת; יכול להיות משהו חביב, ויכול גם שלא. ואמרתי שלגבי בנים שהולכים בפורים ברחוב שיכורים, ניחא... (כל זמן שלא מדובר בדברים רעים). אבל לגבי בנות, זה ממש ההיפך מכבודן.

אני אומר, במתינות, שאין לכך כל קשר ל"מבט על עם ישראל".... מציע שאולי לפני אמירה כזו, לקרוא שוב את הדברים, ולתַרגל עליהם את המבט החיובי שאתה מעונין בו..

בשו"ט

א. אני הוא שהגבתי לדבריך על פורים ולא להפך. לאורך הדרך הדגשתי שמדובר על החג, מלבד הערה שעיניי רואות אמת זו גם מחוץ לחג, ואף אותה סייגתי שעל החג הדיון. לא על כך הגבתי ולא על זה הבאתי ראיות וגם אתה לא הגבת לשאר השנה. מצער ניסיון הסתת הדיון.

ב. תגובתך "לא קשור" ללא הסבר מדוע מעט חסרה. וסברתך לבסוף חלוקה על השו"ע ושאר פוסקים. יש לה על מה להסתמך כדברי הרמב"ם, כך להציגה כעובדה מוגמרת זוהי לא מעבר לדעתך האישית. השו"ע לא חילק בין "רמה בסיסית של התנהלות" וכך גם לא רבא ושאר צדיקי הדורות.

אדרבה חלקם הדגישו בפירוש שאין חילוק כזה בפורים :
בעולת ראיה שהזכרתי : "ונראה שמתוך כך מלמעלה, האדם נשמר אז מכל קלקול, כיון שהוא עסוק בשמחת פורים... ואף כי בכל ימי השנה הוא כעובד עבודה זרה... אבל ביום זה... המצוה אז לבסומי... מבואר בדברי האריז"ל". וכן המהר"ל שהזכרת : "וכמו שאמרו צריך לבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כלומר... לכך צריך שיהיו נמשכים לגמרי אחר הנאת הגוף עד שיסולק השכל לגמרי" ורבים רבים מספור.

ג. פשט רבא לא מורכב: "ובענין היין אמרו חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, ולרוב הפוסקים הדברים כפשטן... והאמת הוא כפשוטו שצריך ששכלו יתבלבל כל כך עד שלא ידע לכוין אם יאמרו ברוך לארור שיאמר אינו ברוך אלא ארור, וכן בהיפך שכנגדו." בפשטות, 'חייב אדם להתבסם/להשתכר עד שלא ידע/יבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי', ולא עד שלא ישן. אותו צדיק רק הסביר לדעתו מדוע רבא אומר את שאומר ולא שינה את פשטו כמלוא הנימה. אמרתי שדברי הרמב"ם רחוקים מן הפשט ואין דבר פשוט מזה. 

ד. מצטער, זה לא "ההלכה כפשוטה", זו דעתך. פשט ההלכה הוא "חייב איניש לבסומי". מאמין שכבר הרחבתי בעניין. אפשר כמובן ללכת אחרי הפוסקים אחרת, אבל אין רחוק מלומר שמי שנוהג כפשט עושה הפך ההלכה.

ה. נכון, זה עניין להשקפה כיצד להביט בעולם, דרך עיניי ה' יתברך. וכדברי חז"ל להידבק במידותיו. ועל כך הצער, המבט השלילי והלא נכון לדעתי על עמ"י.

ו. הצעתך ראויה אך מעט מצחיקה. כל תגובתי מתחילה היה לכך וזו תגובתך, "מציע להניח לזה. לא קשור לנושא הנידון"? והרי זה זה הנושא הנידון מתחילה. ולאלו שהזכרתי נראה הפוך מדבריך, שאין כאלה יחידים בעמ"י שפנימיותם טובה בפורים אלא כולם. 

ולסיפא, אכן אלו דבריך. ואכן עליהם אני כואב, שכך מביטים יהודים טובים על עמ"י. וזוהי לא טרוניא כלפיך ולא ניסיון לשכנעך אחרת מדבריך. זו תגובה של מבט כואב שמאמין ורואה אחרת במציאות וביהדות.

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.

אבל עכשיו כבר יש הרהורים,

אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.

לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..

קיצור, החיים מורכבים.

וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה