אמ. כן.

בסוף הכל נכון,

נתחיל בעניין ההלכתי.

יש גמרא במסכת כתובות (סה,א), "אין פוסקין יינות לאישה", שלא נותנים לה יין במזונות שהיא צריכה לקבל, מטעמי צניעות. והגמרא דנה - שהרי יש הבדל בין אם היא רגילה בשתיית יין, או שבעלה לידה. ובלשון הגמרא:

"תנא: כוס אחד יפה לאשה, שנים ניוול הוא, שלשה תובעת בפה, ארבעה אפילו חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת. אמר רבא לא שנו אלא שאין בעלה עמה אבל בעלה עמה לית לן בה [=אין את הדין הזה]"

וכן, יש בזה בעיה של צניעות.. זה לא מכובד..

וכן, יש דברים שאולי לבנים מתאימים ולבנות לא. יש הבדל בין בנים לבנות..

למעשה ראיתי בעבר בילקוט יוסף, והוא גם בשם ר' חיים קנייבסקי שבפורים מי שרוצה שתשתה מעט, אבל תיזהר מאוד מלהגיע לשכרות. אבל... לא אתפלא על פוסקים שיאסרו את זה בכל תוקף בשום מצב שיהיה שלא לשתות בכלל.

אם אנשים משתכרים ברמה שצריך מישהו שישיגיח.. אז כן, צריך מישהו שיישאר פיקח בבית.

כשהייתי בשיעור א בישיבה אני הייתי הפיקח האחראי בכיתה כי קצת הגעיל אותי כל הסיפור.. אז שתיתי כמובן וזה.. אבל ברמה שיכולתי להיות אחראי.

האם זאת מוסכמה חברתית? אמ. כן. האם היא רעה? לאיודע.

בסוף.. גם בכללי, אלכוהול פחות מדבר לבנות. כמובן שזה הכללה, ואני בעצמי לא נוגע באלכוהול חוץ מפורים. וגם אז אני לא שותה עד להימרח על הרצפה. פשוט הרבה בנות פחות רוצות את זה. אם זה מצד המוסכמה החברתית, אם זה מצד החינוך לצניעות. שהוא לא רע. וגם מי שרוצה לשתות.. כאילו זה די ברור לכולן שעניין השתיה בפורים לאו דווקא מדבר גם לבנות.

ואני לא מדבר בחוץ, במקום שיכול להיות שייגרם מכך מכשול. אני מדבר על מקומות נפרדים בין גברים לנשים. במקום מעורב.. גם לגברים הייתי אומר לא לשתות (טוב, הייתי אומר להם שעדיף בכלל לא להיות שם..)

[זה לא ככ קשור, אבל יש המון דברים שמשפיעים על "עד כמה מהר אתה משתכר", בין היתר - גנים, האם אכלת לפני, משקל, עד כמה אתה "ותיק" בתחום, ומין. כמובן שזה שכלול של הכל ביחד, וזה לא כזה מופרך שתהיה בן שישתכר יותר מהר מבנות.. רק שזה קשור..]

אני רוצה להגיד עוד משהו, מי אמר שיש חיוב להשתכר בפורים? גם לבנים. ה"חייב איניש לבסומי" לא מתקבל כפשוטו בהרבה פוסקים. ובאמת פוסקים דנים האם בכלל ועד כמה. האם "להשתכר" או "להתבשם". הכל זהדיונים בפוסקים. לא רק בדרושים ובעלי מוסר. אבל אם כבר דרושים - הרעיון זה להגיע לשמחה ברמה שלא היית מצליח לשמוח בה כל השנה, ע"י האלכוהול. וזה יעבוד רק ביום פורים, ורק עם אלכוהול. לא תצליח להגיע לרמת שמחה הזאת בלי זה..

יכול להיות ובאמת, יש לנשים מעלה שהן יכולות להגיע למעלה גדולה מאוד בפורים שגברים לא יכולים לולא האלכוהול. שיותר מחוברת לרגש ולפנימיות. אני פתאום נזכר שהבא"ח מביא שהארת פורים יותר חזקה בנשים מאצל האנשים.

מקווה שכתבתי ברור

סליחה על האורך..

ואני שמחה שבהרחבה שלך בסוף יותר נגעת במה שכוונתי אליו ואני רואה שלא ממש הצלחתי להסביר קודם:

למה זאת כזאת חובה על בנים וכזה איסור על בנות?

אמ. בשמחה..

זה לא חובה על בנים. זה לא חובה בשומצב. למרות הלשון של הגמרא "חייב איניש", הפוסקים, ואפילו הראשונים על הגמרא הגיעו למסקנה שזה לא חובה לגמרי. מכל מיני סיבות, אולי לא כרגע המקום להאריך בזה.. אבל זה לא חובה.

בנוסף גם דנו, על עד כמה.

ואגיד לך את האמת? גם אני לא מעריץ יותר מידי אנשים שיכורים ברחוב שנמרחים על כל דבר וכמעט מתים בכביש.

הרב שלי אמר לי פעם מה זה היה מבחינתו פורים בישיבה, שהוא ראה מישהו יוצא מהשירותים ומתחיל לברך אשר יצר (בקול רם מאוד כמובן ) ומנסה, ומתבלבל, ואז מתחיל שוב לברך, ומתבלבל. ואז הוא התחיל לבכות שהוא לא מצליח לברך אשר יצר כי הוא רוצה להתקרב לקב"ה והוא לא יכול.

חח חמוד, לא?

הרעיון בזה (אחד הרעיונות, מנסתם יש המון. גם המקובלים נתנו בזה טעם) זה להוציא איזה משהו בפנים שלא יוצא.. משהו בשמחה, באמיתות והכנות, שלא יוצא בדכ.. אלא רק עי אלכוהול. (ושוב, רק בפורים).

אדם שאם הוא ישתה, יצאו קללות, מכות או ח"ו הטרדות וגרוע יותר - אסור לו לשתות.

וזה בדיוק הקטע - כי את תמיד רואים שיכורים בפורים? את בחורי הישיבות! ברור שרק אותם נראה שיכורים! כי מבחורי הישיבות יוצא (או לפחות אמור. אני לאיודע.. בטוח יש יוצאים מן הכלל..) דברים טובים.

למה בנות לא?

את באמת רואה שזה מכובד? בהמון המון מובנים כבודה של האישה נשמר הרבה יותר משל האיש. בין אם זה שעדיף שהיא לא תחזר על הפתחים לבקש צדקה אלא האחים שלה ילכו (זו משנה במסכת כתובות), בין אם זה בענייני עדות, שזה אחד הטעמים שהיא פסולה לעדות. ועוד המון דוגמאות. באמת המון.

וגם, לולא הטעם של כבוד.. ההבדל בין לבנים לבנות כאן הוא ברור. הוא פשוט ברור. המציאות צורחת את ההבדלים. זה פחות מתאים. המוסכמה החברתית הזאת לא הגיעה סתם. יש בה היגיון. גם במקומות של גויים יש בזה הבדל בין בנים לבנות ביחס לאכוהול.. במוסכמה החברתית הזאת יש בה מימד עצום של צניעות. וכן, כידוע צניעות זה אורח חיים ולא רק בגדים. זה אחד הדברים היותר משמעותיים. לשמור על הכבוד והצניעות.

[ואני מעלה עוד שאלה, יש מקום לבדוק, אצל כל מי שאולי רוצה לשתות. האם זה מגיע ממקום של התקרבות לקב"ה, או שזה מגיע ממקום של חיקוי של גברים.. יש ויש.]

סבבה, לא חובה. 

אבל למה כשמדובר על גברים זאת התעלות רוחנית ואצל נשים זה חוסר כבוד? יותר מפריע לי שאם זה כל כך בעייתי לנשים, למה אין בזה בעיה לגברים ואפילו מביא לקרבה ל-ה'?

שכרות כשלעצמה: זה דבר בעייתי ולא מכובד, או מקרב ל-ה'?

אם נשים אישה בסיטואציה שתיארת עם אשר יצר, אתה רואה פה פיחות מהכבוד שלה או לא?

אז למה כשגבר הולך היום עם חצאית הוא עובר על לאו דאורייתא?

כי יש הבדלים בין בנים לבנות.

[אם כי הדוגמא לא הכי דומה למקרה שלנו, היא מעבירה את הרעיון..]

כולנו בני מלכים, וצריכים לשמור על כבודנו. השאלה היא עד כמה.

מטעמים מובנים - הכבוד של האישה תופס מקום הרבה יותר גדול מאשר כבוד של גבר

כמו למשל - צניעות של אישה זה דבר שתופס הרבה יותר מקום מאשר צניעות לגבר, למרות ששניהם מאוד חשובים.

ניתן דוגמא הפוכה - לימוד תורה של גבר תופס מקום הרבה יותר גדול מאשר לימוד תורה של אישה.

שכרות כשלעצמה היא דבר לא טוב. דבר שמסמל תאווה ובריחה מהעולם הזה להנאה מדומיינת.

אבל גם בה יש משהו טוב. ובפורים אנחנו מצליחים להוציא את הנקודה הטובה בתוך הדבר הזה.

אם יקרה מקרה של אישה בדוגמא של האשר יצר. כן. בהחלט אני רואה בזה דבר פחות טוב מאשר לגבר.

זה ודאי דבר חמוד, ומעיד עליו/עליה דברים טובים מאוד, שזה הדברים האמיתיים שהוא/היא בוכה עליהם.

ובכז, זה שונה.

אמרתי גם את דעתי, אני לא בעד שגברים ימרחו על הרצפה. אני כן רואה דבר טוב בשתיה שמוציאה את האמת מבפנים.. אבל לא ברמה של להתעלף. (אמנם זה קצת קשה לדבר ככה באוויר כשזו סוגיא שמורכבת גם מפוסקים, ולא רק מרעיונות).

מצד אחד, אם עושים את זה נכון, זה מקרב לה' ונותן כוחות לנפש

מצד שני, יש בזה התבזות מסוימת (כל אחד לפי עניינו...) של האדם, וזה מחיר שמשלמים על אותן מעלות של השכרות. מחיר שיכול להיות מאד יקר. ולכן יש אדם שעבורו המחיר הזה יקר מדי.

לכאורה לא.

הרי.. השאלה היא פה לגבי המצווה, האם נכון לבנות לשתות, או לא.

ולכן, אנחנו נשקול פה שיקולים הלכתיים ותורניים כדי לברר איפה יש מצווה ואיפה אין..

לא בהכרח צריכות אלכוהול

ואפילו אם תאמר שכן, (ונראלי שזה מיעוט שבמיעוט) רביעית יין (כמשכ ילקוי ור' חיים קנייבסקי) בוודאי תעזור

בסך הכל שאלתי שאלה.

הדיבור שראיתי הוא "בנים שמחים בפורים דרך אלכוהול, ולבנות אמנם אין את זה אבל אולי בלה בלה בלה"

רק רציתי לדעת למה.

וגם אני ממש לא מעריצה את השיכורים שזרוקים ברחוב. אני לא חושבת שאם אלו היו בנות רמת הדחייה הייתה שונה.

אולי שאלה יותר מדויקת תהיה: למה זה כזה חשוב לבנים וכזה אסור לבנות?

הניגוד הזה פשוט מתמיה אותי.

אולי בגלל שבנים הם פחות רוחניים מבנות

ועל מנת לשמוח על משהו רוחני הם צריכים גורם חיצוני שבמקרה הזה יין

ובנות בגלל שהן כבר שם אז הן לא צריכות את זה

~זו סתם השערה ויש מצב שזה לא קשור בכלל~

(חח ואתה יכול היות מורה בסמינר, ככה בדיוק הן נשמעות)

גם מה הקשר בין "לא צריכות" ל"אסור"? אלו שני דברים שונים לגמרי.

אני גם בכללי לא ממש מתחברת לכל הסברי "האישה יותר טובה מהגבר" בדיוק כמו הסברי "הגבר יותר טוב מהאישה"

ברור שאנחנו שונים וטובים בתחומים שונים, אבל לשים את זה במונחים של תחרות מרגיש קצת חלול ומתנשא.

תודה על התגובה שלך בכל מקרה.

שהסיבה ששותים זה כדי להגיע למשהו עמוק.

כיון שבאמת לנשים זה יותר קל - לא צריך את זה. ואני מוסיף מה שאמרתי בתשובה שלי למעלה שהבן איש חי כותב עפ הקבלה, שהארת פורים מאירה יותר בנשים מאשר בגברים.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

ככה גם הגבר לא צריך לפגוע כשהוא שיכור. גם לזה יש השלכות.
 

ואומר שזה אפילו עד "העוסק במצוה פטור מן המצווה"

שתוי, יתפלל - כי קייל כדעת הרמבם שמותר להיכנס לאונס לכתחילה, והעוסק במצווה פטור מן המצווה.

צריך לדעת שזה רק בשתוי ששתה רביעית יין, אך אם אינו יכול לעמוד לפני מלך גם הרב קוק מודה בזה

לפי מה שאני יודע, ההשפעה של אלכוהול על נשים היא חריפה הרבה יותר מאשר על גברים. ולכן מסוכנת הרבה יותר.

אם ניקח גם את הנזק לנשים בהריון, אז בעצם כל אשה שעלולה להיות בהריון צריכה להזהר. ואולי כדי לא ליצור לחץ על נשים בהריון שלא רוצות לספר על ההריון, אז טוב שיש נורמה כזאת.

אני מניח שגם מבחינת הצניעות, האפשרות לפגיעה בצניעות אצל בנות היא אפשרות קרובה יותר מאשר אצל בנים.

וזה בלי להתייחס לשאלה האם השכרות בפורים היא בכלל טובה או רעה, גם עבור בנים...

פשוט הדיבור שאני ראיתי הוא "כל הקטע של פורים זה להשתכר, אבל בנות צריכות למצוא דרכים אחרות אז אולי אפשר..."

כלומר שהאידאל של החג אסור לבנות, אז הן צריכות למצוא איזה תחליף עלוב.

האידיאל של החג זה להתקרב לקבה מתוך שמחה

לא עד דלא ידע | הרב דב ליאור פוסק - "לא ראוי לנשים להשתכר" | ערוץ ７

שהיהדות ככלל לא רואה שכרות בעין יפה, בין לגברים ובין לנשים. אכן לנשים יש הסתייגות מעט גדולה יותר ובהחלט מובנת. לא בעין יפה עד כדי רבים מהפוסקים שפירשו את דברי רבא חייב איניש שלא כפשוטם כלל.

ויש גם מקום ביהדות שרואה מעט אחרת, בייחוד בפורים. החסידות גם היא בניהם ומתוכה גם הרחיקו לכת כמו בחב"ד לתת מקום לשכרות גם בשמחות מצווה נוספות כטישים ועוד. ובאמת אין איסור שאני מכיר לאישה להשתכר, כמו גם לגבר, אולי מלבד דברי האחרונים. והסתייגויות משכרות יש לא מעט, לשניהם.

ולפעמים גם הדעות חופפות, שמי שלא ישלול שכרות מכל וכל יתן לה גם מקום לנשים. כמובן בצורה ובדרך הנכונה, ממש כמו לגברים. רק שלהן מורכב מעט יותר ליצור מקום שכזה. והמוסכמה, נראית לי טבעית. שנשים פחות רוצות בכך (אולי מלבד הסקרנות) ופחות מתאים להן בכך.

"אכן לנשים יש הסתייגות מעט גדולה יותר", הגמרא אינה אוסרת שכרות לנשים.

ומנגד גינויים רבים לשכרות מהנביאים דרך חז"ל והרמב"ם ועד ימינו. למשל, אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: לא תרתח ולא תחטי (רש"י: לא תכעוס שמתוך הכעס אתה בא לידי חטא) לא תרוי (רש"י: לא תשתכר ביין) ולא תחטי (ד.מ. שמתוך שכרות אתה בא לידי חטא), וכשאתה יוצא לדרך - הִמָלֵך בקונך וצא.

בת, גם כשהיא שיכורה במינון "נמוך" זה ממש בזוי. ההיפך הגמור מכבודה.

אצל בנים, גם יכול להיות כך. אבל עד רמה מסויימת, זה יותר מחויך, כשמדובר בפורים.

ומי שאינו יכול לשלוט על רמת השתיה אחרי שכבר התחיל, וגם לא על התנהלותו, מוטב שיוותר על זה. יסמוך על השיטות ש"עד דלא ידע", זה קצת יותר ממה שרגיל, באופן שיירדם אח"כ ולא ידע מתוך שנתו (שיטת רבינו אפרים).

מחוץ לפורים - גם לגביהם גרוע מאד.

נגיד הסיטואציה שתוארה על בחור ישיבה שמנסה להגיד אשר יצר, מתבלבל ומתחיל לבכות. ואז התגובה "איזה חמוד שאלו הרצונות האמיתיים שלו"

אם זאת הרמה של שכרות טובה שרצויה בפורים ואלו הדברים שהיא אמורה להוציא, איפה *בדיוק* הנקודה הבעייתית אם שמים אישה בסיטואציה הזאת?

באופן אישי ממש לא הייתי רוצה להיות בשום מצב שבו אני עושה משהו מטופש ומישהו מסתכל מהצד ואומר "איזה חמודה". אז למה אצל גברים זה דבר טוב ומהות החג?

גם לא אצל גברים (לא קראתי את הסיטואציה שתיארת. עניתי על השאלה, בלי לקרוא מה שקודם).

פורים הוא זמן של שמחה על הצלת עם ישראל. יד ה' בתוך מערכות הטבע עצמן.

יש מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, סעודת פורים.

לגבי ה"לבשומי", שבאופן מקורי הוא בכלל שייך לסעודת פורים, יש דעות לגבי גדרו. ממש, או באופן שיביא לנמנום שבו "לא ידע". ומוסכם שאם יביא לזלזול במצוות, אין לו מקום.

נכון שבמקומות מסויימים זה נהיה כאילו "הווי היום", אבל אין הלכה כזו.

לגבי ההבדל:

במצב של שתיה מופרזת, ההתנהלות עלולה להיות לא בדיוק בשליטה רגילה (ואין דבר כזה שזה "בדיוק" הסיטואציה שתיארת וזהו. יתכן גם סתם בלבול והבל..). אז אם בחור ייראה כך, זה בוודאי לא משהו משובח, אבל נו....

אבל אם בחורה תיראה כך, זה מופקר וזול.

לא ראית פעם ברחוב בפורים חבר'ה שהולכים מבוסמים/שיכורים?..  נו, נראה לך שאם היית רואה כך בחורות זה היה נראה לך נורמלי, או זול, מגעיל, הפקרות?...  למה? רואים שזה ככה גם בלי לנסח בדיוק במילים. אולי "כבוד בת מלך פנימה", אולי הקונטרסט לצניעות שיש בהתבזות כזו..

ויש להוסיף עוד משהו.. שבחור שבאמת שוקד על תלמודו רוב-ככל הזמן, שלושה סדרים בישיבה בהתמדה, וכל מעייניו בתורה (זה לא כל אחד), אז גם כששותה מעֵבֶר לכוסית, זה מה שיוצא ממנו. מי שלא כך - כולל בחורות שבד"כ זה לא עיסוקן - אז סביר שמה שיצא לא יהיו דברי תורה, אלא שטויות והבלים....

סלח לי, הפסקה האחרונה פשוט מגעילה ולא נכונה.

כמובן, מרמה מסויימת של שתיה ואילך.

וזה, כפי שכתבתי, כולל בחורים שהם לא כאלה.

שזה גם לא מומלץ לבנים בכלל.

רק הפסקה בסוף נשמעת כאילו בחורי הישיבה הקדושים יכולים "להתקרב ל-ה' דרך שכרות" והבנות הטמאות לא.

אולי הכוונה הייתה אחרת אבל הניסוח לא משהו.

ועוד טיפ ניסוח קטן: לרוב הבנות שאני מכירה (כולל אני) יש פריחה משימוש במשפט "כל כבודה בת מלך פנימה" כהצדקה, גם הכי דוסיות וצנועות בעולם.

והסיפור הזה לא אני המצאתי, אלא @עברי אנכי פה חח - צעירים מעל עשרים

חס ושלום.

לא יעלה על הדעת שאני אומר את שני הדברים:

גם לא "שבחורי הישיבה הקדושים יכולים להתקרב לה' דרך שכרות".. (אם כי כמו כל מצוה, אם מישהו מקיים את דברי התלמוד "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" ולא עושה אגב זה דברים אחרים שאינם ראויים, אז הוא "מתקרב לה' " בעצם זה שמקיים דברי חז"ל. "מתקרב לה' " זה לא ענין של "הרגשות" דווקא... לפעמים גם יוצאים ממנו דברי תורה וביטויי נפש אמיתיים ונוגעים)

ובוודאי שחס ושלום ומגעיל לומר ש"הבנות..." וכו', אני אפילו לא מסוגל לחזור על מה שכתבת - ובאמת לא יודע מהיכן זה לקוח.

אמרתי דבר פשוט, שכל מי שמכיר את המציאות הזו מקרוב, יודע שזה כך: אדם שעמל  בתורה כל היום, מבקר עד לילה, ובראש נקי ולשם שמיים, אז זה באמת מה שממלא אותו. ועל כן, גם בזמן של אי שליטה בדיוק על דיבוריו, יצאו ממנו הדברים שכל הזמן ממלאים אותו. בדיוק כמו שהוא גם יכול לחלום בלילה עליהם...

אדם שאינו כך, או בנות שעל פי רוב אינן עוסקות בתורה באינטנסיביות כזו (וגם אינן מחוייבות, וקרבתן לה' היא באופנים אחרים וחשוב לא פחות, "גדולה הבטחה שהבטיח הקב"ה לנשים יותר מן האנשים"), אז סביר שכאשר ישתה בכמות מופרזת, ידבר שטויות...

כמובן שלא צריך כלל "לענות" על דברים שלא עלה בדעתי לומר ומזעזע אותי לחשוב שמישהי יכלה "להבין" כך - אבל לכיוון השני, הרי הדגשתי שדווקא בגלל ערך צניעותן וכבודן, גם השכרות הלא-ממש-נשלטת, מבזה אצלן יותר מאשר אצל בנים.

לגבי ה"פריחה" מהביטוי (פסוק בתהילים..), "כל כבודה בת מלך פנימה".. אני יכול להבין ממה זה בא, כי משַמש לעיתים לדברים מוקצנים במקומות מסויימים. אבל זה אמיתי. ונכתב כפשוטו. ואני לא הולך לפי "אופנות" שמזדעזעות מזה, כי זה אמיתי, וחכמים משתמשים בו. וזה מבטא דבר פשוט: אם בנותינו היו זולות, אז שכרות היתה אולי ממש "הולמת" אותן... בהיות שהן ההיפך - אז זה ההיפך. פשוט ביותר.

זה לחלוטין לא קשור ל"תוך עם ישראל הצדיקים".... 

הצדיקות של כל אדם מישראל, ובוודאי של כלל ישראל, היא משהו סגולי, פנימי.

ובוודאי שבעין טובה נוכל למצוא התנוצצות של זה בכל אחד.

אבל בגלל זה לחשוב ששכרות תוציא ממנו רק דברים טובים ודיבורים טובים - זה סוג של "פרשנות" לא נכונה של מושג הקדושה הזו. לצערנו, הרי אנחנו רואים שלמרות הצדיקות הגנוזה בנשמת כל אדם מישראל, עדיין יש ל"ע עבירות חמורות מאד. אז אצל כאלה אין נשמה קדושה? יש - וצריך לעבוד על הופעתה בצור הראויה. כדאי לעיין מחדש בסוגיא הזאת.

ונכון, ב"ה, שלפעמים אנחנו רואים גם בתוך מצבים קשים, גם של שכרות וכד', שמתגלים דברים חמודים ששייכים לטוּב של אדם מישראל. אבל אני מאד מציע להיזהר מהאמירות הללו. אתה אומר שאתה "רואה שכרות לא רק בפורים".. לצערי, אני כבר שמעתי על שיכורים שעשו דברים איומים ונוראים. מתוך שכרותם. לא בפורים ולא מתוך שתיה פורימית. סתם.

ומה שרבך אמר, זו באמת דרשה נחמדה, אבל אין דברי הגמרא יוצאים מידי פשוטם. וכן כתב הרמב"ם (אגב, בהלכות סעודת פורים, שאז הזמן המכוון לכתחילה לגבי השתיה) "ושותה יין עד שישתכר ויירדם בשיכרות". כלומרף מסביר ש"לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" מתוך שיישן.

נכון שיש כמה וכמה דרשות לגבי"איבוד הדעת". המהר"ל מסביר שזה כפשוטו, אדרבה, להראות שקדושת ישראל אינה תלויה בחיצוניות (כלומר, לאו דווקא שהם יגידו דברים נשגבים מתוך זה... אלא שבכל מצב הם עם ה'). 

וגם הרב אומר לגבי תפילה, שיתכן שגם תפילה אפשר במצב שכל השנה אינו מתאים, כי זה חלק ממצוות היום. אבל מסייג, "זולתי שיכור גמור שצ"ע אם הוא מהמצוה".

ומזכיר מקורות פנימיים, שממשיכים ע"י השתיה, כלומר דווקא ע"י "למעלה מהדעת", הארות עליונות.

אבל יש סיוג לכל זה - והוא צורת ההתנהלות. 

פעם הגיע הרצי"ה זצ"ל למסיבת פורים בליל פורים בישיבת מרכז הרב, והיו כמה שהתנהגו כשיכורים... ולא אמרו משהו "לא בסדר". הרצי"ה הביע זעזוע מזה. אמר למישהו לידו, "מרגיש כמו במסיבת שיכורים".

הקיצור, וכל מעשיך יהיו לשם שמיים. מי ששותים הרבה ונשארים בהתנהגות סבירה ביחס למצב, יש להם על מה לסמוך. מי ששותים הרבה ומתוך שכל הזמן עמלים בדברי תורה, זה מה שיוצא מהם - יש להם בוודאי על מה לסמוך. מי ששותים ונרדמים מתוך שתייתם כדי לקיים "עד דלא ידע", עושים כדברי הרמב"ם. מי ששותים "יותר מלימודם" ונזהרים לא להגיע למצב לא ראוי, בוודאי שיש להם על מי לסמוך...

מי שמבזים או מתבזים, ובוודאי בנות שמבזות את כבודן, ע"י שתיה בכמות מופרשת - אינני  חושב שיש להם על מי לסמוך.

לא משום כבודי שאינו, אלא מפאת רוחב טענותך. אך לא באתי עבור זה ע"כ אכתוב בקיצור.

א. מנהגי להשתדל לא לשמוע שמועות כלשון הרע ובודאי הוצאת שם רע ויותר מכך על עמ"י. ומילא, דיברתי על המשתכרים בפורים כדברי ההלכה ולא על שכרות בקפריסין במסיבה. לצערי שמעתי גם כן שמועות קשות על עמ"י במגוון תחומים. אך לשמחתי, אני מאמין, לא כך ה' יתברך רואנו. אני דובר מתוך עיניי - זו אינה פרשנות, שמועה, הוכחה או טענה אלא חוויה. 

ב. המשהו הסגולי-הפנימי אותו הזכרת הוא הוא היוצא לענ"ד עיניי מתוך עמ"י. מוזמן בחום להצטרף לסעודת פורים ולראות בעינייך ממה עמ"י עשוי ולאן הוא שואף. לשימחתי הגדולה עבודת ה' מקיפה את כל תחומי החיים.

ג. חוששני שרבא אינו מובן כל צורכו אם הינך חושב שהרמב"ם כיוון יותר לדבריו. פשט דברי רבא זה ודאי לא, אחרת היה כותב זאת. וכמובן אינני מוריד מדברי הרמב"ם כמלוא הנימה שמספיק להם להיתלות בר' משה עצמו. וכדבריו הפשוטים של סדר היום.

ד. בפסקתך האחרונה נעלם ממך לתת אישור לאלו הנוהגים ע"פ פשט ההלכה והשו"ע. מעט מצער שכך הוצאת דווקא את ההולכים בדברי ההלכה מחוץ לתחום.

את הערתי הראשונה כתבתי ואינני מרגיש צורך להוסיף עליה. אם תראה לנכון להמשיך לדון במעשה הנכון לרצון ה' יתברך אשאר כאן, אך אין בי רצון לכך כי החג נחגג בדרכים רבות. חלילה לא כתבתי דבר נגד החושבים והנוהגים אחרת בעניין אלא רק כאבתי את המבט על עמ"י שאיננו זכאי לו לענ"ד.

על כאלה ש"משתכרים כל השנה" ולא רק בפורים, הגבתי על כאלה. כתבתי מפורש "לא בפורים ולא מתוך שתיה פורימית".

ב. אני מניח שאתה מבין שכבר הספקתי לראות בחיי  כמה סעודות פורים עם דברים טובים וחשובים...

לא קשור ל"ממה עם ישראל עשוי", אם כי זו בוודאי הופעה של קדושת ישראל אצלם. אבל, כפי שכבר רמזת גם אתה, "עם ישראל" זה לא רק הם. הכלל, אנשים שמשתכרים בפורים לשם מצוה ויש להם יכולת לשמור על רמה בסיסית של התנהלות, יפה. מי שלא, אז לא (משתכרים לא רק בישיבות..). ואם לא לאלה כיוונת, אז אין בעיה.

ג. את דברי רבא על חייב איניש לבסומי, הזכרתי בהקשר לדרשה שהבאת מרבך, שלא יתכן שיהודי "לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". אז אמרתי שזה נחמד, אבל לא פשט הדברים. בוודאי דברי הרמב"ם שמסביר אופציה ל"עד דלא ידע" ממש, קרובה יותר מזה.

ד. בפיסקתי האחרונה הזכרתי מפורש (כמו גם בהסבר המהר"ל שהבאתי קודם לכן, וגם במה שמובא ממקורות פנימיים), "מי ששותים הרבה ונשארים בהתנהגות סבירה ביחס למצב".. דהיינו, אלה המקיימים את ההלכה כפשוטה.

אם אתה חושב שההלכה כפשוטה היא שאפשר ע"י השתיה "לבזות ולהתבזות, ובפרט בנות" - שזה הדבר ששללתי - אז אכן, אנחנו חולקים לגבי ההלכה. לא עושים מצוה ע"י עבירה.

ה. איך ש"ה' רואה אותנו", גם במצבים לא פשוטים, אינו ענין להדרכה איך עלינו להתנהג.

ו. ולגבי ה"מבט על עם ישראל".. אני ממש מציע להניח לכך. לא קשור לנושא הנידון. אם יש כאלה בעם ישראל שלא נוהגים כשורה, זה לא "מבט על עם ישראל", אלא הכרת מציאות מצערת אצל יחידים, שצריך לרצות לתקנה, ללא סתירה לאמונה בסגולתם הפנימית. אדרבה, מתוך כך.

אבל מכל מקום, מה שאתה נתלית בו, כדי "לכאוב על המבט על עם ישראל"... היה מה שהערתי אגב דברי, שבמי שלומד כל היום, סביר שמה שיצא ממנו בדיבוריו יהיו דברים ממה שמעסיק אותו. ומי שלא לומד, סביר שאם ישתה בצורה מופרזת, יֵצאו ממנו שטויות... שטויות זה כמובן לא חייב להיות משהו מושחת; יכול להיות משהו חביב, ויכול גם שלא. ואמרתי שלגבי בנים שהולכים בפורים ברחוב שיכורים, ניחא... (כל זמן שלא מדובר בדברים רעים). אבל לגבי בנות, זה ממש ההיפך מכבודן.

אני אומר, במתינות, שאין לכך כל קשר ל"מבט על עם ישראל".... מציע שאולי לפני אמירה כזו, לקרוא שוב את הדברים, ולתַרגל עליהם את המבט החיובי שאתה מעונין בו..

בשו"ט

א. אני הוא שהגבתי לדבריך על פורים ולא להפך. לאורך הדרך הדגשתי שמדובר על החג, מלבד הערה שעיניי רואות אמת זו גם מחוץ לחג, ואף אותה סייגתי שעל החג הדיון. לא על כך הגבתי ולא על זה הבאתי ראיות וגם אתה לא הגבת לשאר השנה. מצער ניסיון הסתת הדיון.

ב. תגובתך "לא קשור" ללא הסבר מדוע מעט חסרה. וסברתך לבסוף חלוקה על השו"ע ושאר פוסקים. יש לה על מה להסתמך כדברי הרמב"ם, כך להציגה כעובדה מוגמרת זוהי לא מעבר לדעתך האישית. השו"ע לא חילק בין "רמה בסיסית של התנהלות" וכך גם לא רבא ושאר צדיקי הדורות.

אדרבה חלקם הדגישו בפירוש שאין חילוק כזה בפורים :
בעולת ראיה שהזכרתי : "ונראה שמתוך כך מלמעלה, האדם נשמר אז מכל קלקול, כיון שהוא עסוק בשמחת פורים... ואף כי בכל ימי השנה הוא כעובד עבודה זרה... אבל ביום זה... המצוה אז לבסומי... מבואר בדברי האריז"ל". וכן המהר"ל שהזכרת : "וכמו שאמרו צריך לבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כלומר... לכך צריך שיהיו נמשכים לגמרי אחר הנאת הגוף עד שיסולק השכל לגמרי" ורבים רבים מספור.

ג. פשט רבא לא מורכב: "ובענין היין אמרו חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, ולרוב הפוסקים הדברים כפשטן... והאמת הוא כפשוטו שצריך ששכלו יתבלבל כל כך עד שלא ידע לכוין אם יאמרו ברוך לארור שיאמר אינו ברוך אלא ארור, וכן בהיפך שכנגדו." בפשטות, 'חייב אדם להתבסם/להשתכר עד שלא ידע/יבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי', ולא עד שלא ישן. אותו צדיק רק הסביר לדעתו מדוע רבא אומר את שאומר ולא שינה את פשטו כמלוא הנימה. אמרתי שדברי הרמב"ם רחוקים מן הפשט ואין דבר פשוט מזה. 

ד. מצטער, זה לא "ההלכה כפשוטה", זו דעתך. פשט ההלכה הוא "חייב איניש לבסומי". מאמין שכבר הרחבתי בעניין. אפשר כמובן ללכת אחרי הפוסקים אחרת, אבל אין רחוק מלומר שמי שנוהג כפשט עושה הפך ההלכה.

ה. נכון, זה עניין להשקפה כיצד להביט בעולם, דרך עיניי ה' יתברך. וכדברי חז"ל להידבק במידותיו. ועל כך הצער, המבט השלילי והלא נכון לדעתי על עמ"י.

ו. הצעתך ראויה אך מעט מצחיקה. כל תגובתי מתחילה היה לכך וזו תגובתך, "מציע להניח לזה. לא קשור לנושא הנידון"? והרי זה זה הנושא הנידון מתחילה. ולאלו שהזכרתי נראה הפוך מדבריך, שאין כאלה יחידים בעמ"י שפנימיותם טובה בפורים אלא כולם. 

ולסיפא, אכן אלו דבריך. ואכן עליהם אני כואב, שכך מביטים יהודים טובים על עמ"י. וזוהי לא טרוניא כלפיך ולא ניסיון לשכנעך אחרת מדבריך. זו תגובה של מבט כואב שמאמין ורואה אחרת במציאות וביהדות.

@ימח שם עראפת

כבר כמה שנים טובות

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

מהכבשים?

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כולם פה חאפרים

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

זה נראה לי רק יגביר לי

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

בערב

אז אפשר לומר שכן.

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

שואף ליותר בע"ה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

תודה רבה על העדכון המשמח

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

איזה היתרים יש?

עשיתי בגוגל - שאל את הרב מכון כושר מעורב

נכנסתי ל-5 תוצאות בעמוד הראשון של התוצאות

כולם כתבו שאסור