אמ. כן.

בסוף הכל נכון,

נתחיל בעניין ההלכתי.

יש גמרא במסכת כתובות (סה,א), "אין פוסקין יינות לאישה", שלא נותנים לה יין במזונות שהיא צריכה לקבל, מטעמי צניעות. והגמרא דנה - שהרי יש הבדל בין אם היא רגילה בשתיית יין, או שבעלה לידה. ובלשון הגמרא:

"תנא: כוס אחד יפה לאשה, שנים ניוול הוא, שלשה תובעת בפה, ארבעה אפילו חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת. אמר רבא לא שנו אלא שאין בעלה עמה אבל בעלה עמה לית לן בה [=אין את הדין הזה]"

וכן, יש בזה בעיה של צניעות.. זה לא מכובד..

וכן, יש דברים שאולי לבנים מתאימים ולבנות לא. יש הבדל בין בנים לבנות..

למעשה ראיתי בעבר בילקוט יוסף, והוא גם בשם ר' חיים קנייבסקי שבפורים מי שרוצה שתשתה מעט, אבל תיזהר מאוד מלהגיע לשכרות. אבל... לא אתפלא על פוסקים שיאסרו את זה בכל תוקף בשום מצב שיהיה שלא לשתות בכלל.

אם אנשים משתכרים ברמה שצריך מישהו שישיגיח.. אז כן, צריך מישהו שיישאר פיקח בבית.

כשהייתי בשיעור א בישיבה אני הייתי הפיקח האחראי בכיתה כי קצת הגעיל אותי כל הסיפור.. אז שתיתי כמובן וזה.. אבל ברמה שיכולתי להיות אחראי.

האם זאת מוסכמה חברתית? אמ. כן. האם היא רעה? לאיודע.

בסוף.. גם בכללי, אלכוהול פחות מדבר לבנות. כמובן שזה הכללה, ואני בעצמי לא נוגע באלכוהול חוץ מפורים. וגם אז אני לא שותה עד להימרח על הרצפה. פשוט הרבה בנות פחות רוצות את זה. אם זה מצד המוסכמה החברתית, אם זה מצד החינוך לצניעות. שהוא לא רע. וגם מי שרוצה לשתות.. כאילו זה די ברור לכולן שעניין השתיה בפורים לאו דווקא מדבר גם לבנות.

ואני לא מדבר בחוץ, במקום שיכול להיות שייגרם מכך מכשול. אני מדבר על מקומות נפרדים בין גברים לנשים. במקום מעורב.. גם לגברים הייתי אומר לא לשתות (טוב, הייתי אומר להם שעדיף בכלל לא להיות שם..)

[זה לא ככ קשור, אבל יש המון דברים שמשפיעים על "עד כמה מהר אתה משתכר", בין היתר - גנים, האם אכלת לפני, משקל, עד כמה אתה "ותיק" בתחום, ומין. כמובן שזה שכלול של הכל ביחד, וזה לא כזה מופרך שתהיה בן שישתכר יותר מהר מבנות.. רק שזה קשור..]

אני רוצה להגיד עוד משהו, מי אמר שיש חיוב להשתכר בפורים? גם לבנים. ה"חייב איניש לבסומי" לא מתקבל כפשוטו בהרבה פוסקים. ובאמת פוסקים דנים האם בכלל ועד כמה. האם "להשתכר" או "להתבשם". הכל זהדיונים בפוסקים. לא רק בדרושים ובעלי מוסר. אבל אם כבר דרושים - הרעיון זה להגיע לשמחה ברמה שלא היית מצליח לשמוח בה כל השנה, ע"י האלכוהול. וזה יעבוד רק ביום פורים, ורק עם אלכוהול. לא תצליח להגיע לרמת שמחה הזאת בלי זה..

יכול להיות ובאמת, יש לנשים מעלה שהן יכולות להגיע למעלה גדולה מאוד בפורים שגברים לא יכולים לולא האלכוהול. שיותר מחוברת לרגש ולפנימיות. אני פתאום נזכר שהבא"ח מביא שהארת פורים יותר חזקה בנשים מאצל האנשים.

מקווה שכתבתי ברור

סליחה על האורך..

ואני שמחה שבהרחבה שלך בסוף יותר נגעת במה שכוונתי אליו ואני רואה שלא ממש הצלחתי להסביר קודם:

למה זאת כזאת חובה על בנים וכזה איסור על בנות?

אמ. בשמחה..

זה לא חובה על בנים. זה לא חובה בשומצב. למרות הלשון של הגמרא "חייב איניש", הפוסקים, ואפילו הראשונים על הגמרא הגיעו למסקנה שזה לא חובה לגמרי. מכל מיני סיבות, אולי לא כרגע המקום להאריך בזה.. אבל זה לא חובה.

בנוסף גם דנו, על עד כמה.

ואגיד לך את האמת? גם אני לא מעריץ יותר מידי אנשים שיכורים ברחוב שנמרחים על כל דבר וכמעט מתים בכביש.

הרב שלי אמר לי פעם מה זה היה מבחינתו פורים בישיבה, שהוא ראה מישהו יוצא מהשירותים ומתחיל לברך אשר יצר (בקול רם מאוד כמובן ) ומנסה, ומתבלבל, ואז מתחיל שוב לברך, ומתבלבל. ואז הוא התחיל לבכות שהוא לא מצליח לברך אשר יצר כי הוא רוצה להתקרב לקב"ה והוא לא יכול.

חח חמוד, לא?

הרעיון בזה (אחד הרעיונות, מנסתם יש המון. גם המקובלים נתנו בזה טעם) זה להוציא איזה משהו בפנים שלא יוצא.. משהו בשמחה, באמיתות והכנות, שלא יוצא בדכ.. אלא רק עי אלכוהול. (ושוב, רק בפורים).

אדם שאם הוא ישתה, יצאו קללות, מכות או ח"ו הטרדות וגרוע יותר - אסור לו לשתות.

וזה בדיוק הקטע - כי את תמיד רואים שיכורים בפורים? את בחורי הישיבות! ברור שרק אותם נראה שיכורים! כי מבחורי הישיבות יוצא (או לפחות אמור. אני לאיודע.. בטוח יש יוצאים מן הכלל..) דברים טובים.

למה בנות לא?

את באמת רואה שזה מכובד? בהמון המון מובנים כבודה של האישה נשמר הרבה יותר משל האיש. בין אם זה שעדיף שהיא לא תחזר על הפתחים לבקש צדקה אלא האחים שלה ילכו (זו משנה במסכת כתובות), בין אם זה בענייני עדות, שזה אחד הטעמים שהיא פסולה לעדות. ועוד המון דוגמאות. באמת המון.

וגם, לולא הטעם של כבוד.. ההבדל בין לבנים לבנות כאן הוא ברור. הוא פשוט ברור. המציאות צורחת את ההבדלים. זה פחות מתאים. המוסכמה החברתית הזאת לא הגיעה סתם. יש בה היגיון. גם במקומות של גויים יש בזה הבדל בין בנים לבנות ביחס לאכוהול.. במוסכמה החברתית הזאת יש בה מימד עצום של צניעות. וכן, כידוע צניעות זה אורח חיים ולא רק בגדים. זה אחד הדברים היותר משמעותיים. לשמור על הכבוד והצניעות.

[ואני מעלה עוד שאלה, יש מקום לבדוק, אצל כל מי שאולי רוצה לשתות. האם זה מגיע ממקום של התקרבות לקב"ה, או שזה מגיע ממקום של חיקוי של גברים.. יש ויש.]

סבבה, לא חובה. 

אבל למה כשמדובר על גברים זאת התעלות רוחנית ואצל נשים זה חוסר כבוד? יותר מפריע לי שאם זה כל כך בעייתי לנשים, למה אין בזה בעיה לגברים ואפילו מביא לקרבה ל-ה'?

שכרות כשלעצמה: זה דבר בעייתי ולא מכובד, או מקרב ל-ה'?

אם נשים אישה בסיטואציה שתיארת עם אשר יצר, אתה רואה פה פיחות מהכבוד שלה או לא?

אז למה כשגבר הולך היום עם חצאית הוא עובר על לאו דאורייתא?

כי יש הבדלים בין בנים לבנות.

[אם כי הדוגמא לא הכי דומה למקרה שלנו, היא מעבירה את הרעיון..]

כולנו בני מלכים, וצריכים לשמור על כבודנו. השאלה היא עד כמה.

מטעמים מובנים - הכבוד של האישה תופס מקום הרבה יותר גדול מאשר כבוד של גבר

כמו למשל - צניעות של אישה זה דבר שתופס הרבה יותר מקום מאשר צניעות לגבר, למרות ששניהם מאוד חשובים.

ניתן דוגמא הפוכה - לימוד תורה של גבר תופס מקום הרבה יותר גדול מאשר לימוד תורה של אישה.

שכרות כשלעצמה היא דבר לא טוב. דבר שמסמל תאווה ובריחה מהעולם הזה להנאה מדומיינת.

אבל גם בה יש משהו טוב. ובפורים אנחנו מצליחים להוציא את הנקודה הטובה בתוך הדבר הזה.

אם יקרה מקרה של אישה בדוגמא של האשר יצר. כן. בהחלט אני רואה בזה דבר פחות טוב מאשר לגבר.

זה ודאי דבר חמוד, ומעיד עליו/עליה דברים טובים מאוד, שזה הדברים האמיתיים שהוא/היא בוכה עליהם.

ובכז, זה שונה.

אמרתי גם את דעתי, אני לא בעד שגברים ימרחו על הרצפה. אני כן רואה דבר טוב בשתיה שמוציאה את האמת מבפנים.. אבל לא ברמה של להתעלף. (אמנם זה קצת קשה לדבר ככה באוויר כשזו סוגיא שמורכבת גם מפוסקים, ולא רק מרעיונות).

מצד אחד, אם עושים את זה נכון, זה מקרב לה' ונותן כוחות לנפש

מצד שני, יש בזה התבזות מסוימת (כל אחד לפי עניינו...) של האדם, וזה מחיר שמשלמים על אותן מעלות של השכרות. מחיר שיכול להיות מאד יקר. ולכן יש אדם שעבורו המחיר הזה יקר מדי.

לכאורה לא.

הרי.. השאלה היא פה לגבי המצווה, האם נכון לבנות לשתות, או לא.

ולכן, אנחנו נשקול פה שיקולים הלכתיים ותורניים כדי לברר איפה יש מצווה ואיפה אין..

לא בהכרח צריכות אלכוהול

ואפילו אם תאמר שכן, (ונראלי שזה מיעוט שבמיעוט) רביעית יין (כמשכ ילקוי ור' חיים קנייבסקי) בוודאי תעזור

בסך הכל שאלתי שאלה.

הדיבור שראיתי הוא "בנים שמחים בפורים דרך אלכוהול, ולבנות אמנם אין את זה אבל אולי בלה בלה בלה"

רק רציתי לדעת למה.

וגם אני ממש לא מעריצה את השיכורים שזרוקים ברחוב. אני לא חושבת שאם אלו היו בנות רמת הדחייה הייתה שונה.

אולי שאלה יותר מדויקת תהיה: למה זה כזה חשוב לבנים וכזה אסור לבנות?

הניגוד הזה פשוט מתמיה אותי.

אולי בגלל שבנים הם פחות רוחניים מבנות

ועל מנת לשמוח על משהו רוחני הם צריכים גורם חיצוני שבמקרה הזה יין

ובנות בגלל שהן כבר שם אז הן לא צריכות את זה

~זו סתם השערה ויש מצב שזה לא קשור בכלל~

(חח ואתה יכול היות מורה בסמינר, ככה בדיוק הן נשמעות)

גם מה הקשר בין "לא צריכות" ל"אסור"? אלו שני דברים שונים לגמרי.

אני גם בכללי לא ממש מתחברת לכל הסברי "האישה יותר טובה מהגבר" בדיוק כמו הסברי "הגבר יותר טוב מהאישה"

ברור שאנחנו שונים וטובים בתחומים שונים, אבל לשים את זה במונחים של תחרות מרגיש קצת חלול ומתנשא.

תודה על התגובה שלך בכל מקרה.

שהסיבה ששותים זה כדי להגיע למשהו עמוק.

כיון שבאמת לנשים זה יותר קל - לא צריך את זה. ואני מוסיף מה שאמרתי בתשובה שלי למעלה שהבן איש חי כותב עפ הקבלה, שהארת פורים מאירה יותר בנשים מאשר בגברים.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

ככה גם הגבר לא צריך לפגוע כשהוא שיכור. גם לזה יש השלכות.
 

ואומר שזה אפילו עד "העוסק במצוה פטור מן המצווה"

שתוי, יתפלל - כי קייל כדעת הרמבם שמותר להיכנס לאונס לכתחילה, והעוסק במצווה פטור מן המצווה.

צריך לדעת שזה רק בשתוי ששתה רביעית יין, אך אם אינו יכול לעמוד לפני מלך גם הרב קוק מודה בזה

לפי מה שאני יודע, ההשפעה של אלכוהול על נשים היא חריפה הרבה יותר מאשר על גברים. ולכן מסוכנת הרבה יותר.

אם ניקח גם את הנזק לנשים בהריון, אז בעצם כל אשה שעלולה להיות בהריון צריכה להזהר. ואולי כדי לא ליצור לחץ על נשים בהריון שלא רוצות לספר על ההריון, אז טוב שיש נורמה כזאת.

אני מניח שגם מבחינת הצניעות, האפשרות לפגיעה בצניעות אצל בנות היא אפשרות קרובה יותר מאשר אצל בנים.

וזה בלי להתייחס לשאלה האם השכרות בפורים היא בכלל טובה או רעה, גם עבור בנים...

פשוט הדיבור שאני ראיתי הוא "כל הקטע של פורים זה להשתכר, אבל בנות צריכות למצוא דרכים אחרות אז אולי אפשר..."

כלומר שהאידאל של החג אסור לבנות, אז הן צריכות למצוא איזה תחליף עלוב.

האידיאל של החג זה להתקרב לקבה מתוך שמחה

לא עד דלא ידע | הרב דב ליאור פוסק - "לא ראוי לנשים להשתכר" | ערוץ ７

שהיהדות ככלל לא רואה שכרות בעין יפה, בין לגברים ובין לנשים. אכן לנשים יש הסתייגות מעט גדולה יותר ובהחלט מובנת. לא בעין יפה עד כדי רבים מהפוסקים שפירשו את דברי רבא חייב איניש שלא כפשוטם כלל.

ויש גם מקום ביהדות שרואה מעט אחרת, בייחוד בפורים. החסידות גם היא בניהם ומתוכה גם הרחיקו לכת כמו בחב"ד לתת מקום לשכרות גם בשמחות מצווה נוספות כטישים ועוד. ובאמת אין איסור שאני מכיר לאישה להשתכר, כמו גם לגבר, אולי מלבד דברי האחרונים. והסתייגויות משכרות יש לא מעט, לשניהם.

ולפעמים גם הדעות חופפות, שמי שלא ישלול שכרות מכל וכל יתן לה גם מקום לנשים. כמובן בצורה ובדרך הנכונה, ממש כמו לגברים. רק שלהן מורכב מעט יותר ליצור מקום שכזה. והמוסכמה, נראית לי טבעית. שנשים פחות רוצות בכך (אולי מלבד הסקרנות) ופחות מתאים להן בכך.

"אכן לנשים יש הסתייגות מעט גדולה יותר", הגמרא אינה אוסרת שכרות לנשים.

ומנגד גינויים רבים לשכרות מהנביאים דרך חז"ל והרמב"ם ועד ימינו. למשל, אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: לא תרתח ולא תחטי (רש"י: לא תכעוס שמתוך הכעס אתה בא לידי חטא) לא תרוי (רש"י: לא תשתכר ביין) ולא תחטי (ד.מ. שמתוך שכרות אתה בא לידי חטא), וכשאתה יוצא לדרך - הִמָלֵך בקונך וצא.

בת, גם כשהיא שיכורה במינון "נמוך" זה ממש בזוי. ההיפך הגמור מכבודה.

אצל בנים, גם יכול להיות כך. אבל עד רמה מסויימת, זה יותר מחויך, כשמדובר בפורים.

ומי שאינו יכול לשלוט על רמת השתיה אחרי שכבר התחיל, וגם לא על התנהלותו, מוטב שיוותר על זה. יסמוך על השיטות ש"עד דלא ידע", זה קצת יותר ממה שרגיל, באופן שיירדם אח"כ ולא ידע מתוך שנתו (שיטת רבינו אפרים).

מחוץ לפורים - גם לגביהם גרוע מאד.

נגיד הסיטואציה שתוארה על בחור ישיבה שמנסה להגיד אשר יצר, מתבלבל ומתחיל לבכות. ואז התגובה "איזה חמוד שאלו הרצונות האמיתיים שלו"

אם זאת הרמה של שכרות טובה שרצויה בפורים ואלו הדברים שהיא אמורה להוציא, איפה *בדיוק* הנקודה הבעייתית אם שמים אישה בסיטואציה הזאת?

באופן אישי ממש לא הייתי רוצה להיות בשום מצב שבו אני עושה משהו מטופש ומישהו מסתכל מהצד ואומר "איזה חמודה". אז למה אצל גברים זה דבר טוב ומהות החג?

גם לא אצל גברים (לא קראתי את הסיטואציה שתיארת. עניתי על השאלה, בלי לקרוא מה שקודם).

פורים הוא זמן של שמחה על הצלת עם ישראל. יד ה' בתוך מערכות הטבע עצמן.

יש מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, סעודת פורים.

לגבי ה"לבשומי", שבאופן מקורי הוא בכלל שייך לסעודת פורים, יש דעות לגבי גדרו. ממש, או באופן שיביא לנמנום שבו "לא ידע". ומוסכם שאם יביא לזלזול במצוות, אין לו מקום.

נכון שבמקומות מסויימים זה נהיה כאילו "הווי היום", אבל אין הלכה כזו.

לגבי ההבדל:

במצב של שתיה מופרזת, ההתנהלות עלולה להיות לא בדיוק בשליטה רגילה (ואין דבר כזה שזה "בדיוק" הסיטואציה שתיארת וזהו. יתכן גם סתם בלבול והבל..). אז אם בחור ייראה כך, זה בוודאי לא משהו משובח, אבל נו....

אבל אם בחורה תיראה כך, זה מופקר וזול.

לא ראית פעם ברחוב בפורים חבר'ה שהולכים מבוסמים/שיכורים?..  נו, נראה לך שאם היית רואה כך בחורות זה היה נראה לך נורמלי, או זול, מגעיל, הפקרות?...  למה? רואים שזה ככה גם בלי לנסח בדיוק במילים. אולי "כבוד בת מלך פנימה", אולי הקונטרסט לצניעות שיש בהתבזות כזו..

ויש להוסיף עוד משהו.. שבחור שבאמת שוקד על תלמודו רוב-ככל הזמן, שלושה סדרים בישיבה בהתמדה, וכל מעייניו בתורה (זה לא כל אחד), אז גם כששותה מעֵבֶר לכוסית, זה מה שיוצא ממנו. מי שלא כך - כולל בחורות שבד"כ זה לא עיסוקן - אז סביר שמה שיצא לא יהיו דברי תורה, אלא שטויות והבלים....

סלח לי, הפסקה האחרונה פשוט מגעילה ולא נכונה.

כמובן, מרמה מסויימת של שתיה ואילך.

וזה, כפי שכתבתי, כולל בחורים שהם לא כאלה.

שזה גם לא מומלץ לבנים בכלל.

רק הפסקה בסוף נשמעת כאילו בחורי הישיבה הקדושים יכולים "להתקרב ל-ה' דרך שכרות" והבנות הטמאות לא.

אולי הכוונה הייתה אחרת אבל הניסוח לא משהו.

ועוד טיפ ניסוח קטן: לרוב הבנות שאני מכירה (כולל אני) יש פריחה משימוש במשפט "כל כבודה בת מלך פנימה" כהצדקה, גם הכי דוסיות וצנועות בעולם.

והסיפור הזה לא אני המצאתי, אלא @עברי אנכי פה חח - צעירים מעל עשרים

חס ושלום.

לא יעלה על הדעת שאני אומר את שני הדברים:

גם לא "שבחורי הישיבה הקדושים יכולים להתקרב לה' דרך שכרות".. (אם כי כמו כל מצוה, אם מישהו מקיים את דברי התלמוד "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" ולא עושה אגב זה דברים אחרים שאינם ראויים, אז הוא "מתקרב לה' " בעצם זה שמקיים דברי חז"ל. "מתקרב לה' " זה לא ענין של "הרגשות" דווקא... לפעמים גם יוצאים ממנו דברי תורה וביטויי נפש אמיתיים ונוגעים)

ובוודאי שחס ושלום ומגעיל לומר ש"הבנות..." וכו', אני אפילו לא מסוגל לחזור על מה שכתבת - ובאמת לא יודע מהיכן זה לקוח.

אמרתי דבר פשוט, שכל מי שמכיר את המציאות הזו מקרוב, יודע שזה כך: אדם שעמל  בתורה כל היום, מבקר עד לילה, ובראש נקי ולשם שמיים, אז זה באמת מה שממלא אותו. ועל כן, גם בזמן של אי שליטה בדיוק על דיבוריו, יצאו ממנו הדברים שכל הזמן ממלאים אותו. בדיוק כמו שהוא גם יכול לחלום בלילה עליהם...

אדם שאינו כך, או בנות שעל פי רוב אינן עוסקות בתורה באינטנסיביות כזו (וגם אינן מחוייבות, וקרבתן לה' היא באופנים אחרים וחשוב לא פחות, "גדולה הבטחה שהבטיח הקב"ה לנשים יותר מן האנשים"), אז סביר שכאשר ישתה בכמות מופרזת, ידבר שטויות...

כמובן שלא צריך כלל "לענות" על דברים שלא עלה בדעתי לומר ומזעזע אותי לחשוב שמישהי יכלה "להבין" כך - אבל לכיוון השני, הרי הדגשתי שדווקא בגלל ערך צניעותן וכבודן, גם השכרות הלא-ממש-נשלטת, מבזה אצלן יותר מאשר אצל בנים.

לגבי ה"פריחה" מהביטוי (פסוק בתהילים..), "כל כבודה בת מלך פנימה".. אני יכול להבין ממה זה בא, כי משַמש לעיתים לדברים מוקצנים במקומות מסויימים. אבל זה אמיתי. ונכתב כפשוטו. ואני לא הולך לפי "אופנות" שמזדעזעות מזה, כי זה אמיתי, וחכמים משתמשים בו. וזה מבטא דבר פשוט: אם בנותינו היו זולות, אז שכרות היתה אולי ממש "הולמת" אותן... בהיות שהן ההיפך - אז זה ההיפך. פשוט ביותר.

זה לחלוטין לא קשור ל"תוך עם ישראל הצדיקים".... 

הצדיקות של כל אדם מישראל, ובוודאי של כלל ישראל, היא משהו סגולי, פנימי.

ובוודאי שבעין טובה נוכל למצוא התנוצצות של זה בכל אחד.

אבל בגלל זה לחשוב ששכרות תוציא ממנו רק דברים טובים ודיבורים טובים - זה סוג של "פרשנות" לא נכונה של מושג הקדושה הזו. לצערנו, הרי אנחנו רואים שלמרות הצדיקות הגנוזה בנשמת כל אדם מישראל, עדיין יש ל"ע עבירות חמורות מאד. אז אצל כאלה אין נשמה קדושה? יש - וצריך לעבוד על הופעתה בצור הראויה. כדאי לעיין מחדש בסוגיא הזאת.

ונכון, ב"ה, שלפעמים אנחנו רואים גם בתוך מצבים קשים, גם של שכרות וכד', שמתגלים דברים חמודים ששייכים לטוּב של אדם מישראל. אבל אני מאד מציע להיזהר מהאמירות הללו. אתה אומר שאתה "רואה שכרות לא רק בפורים".. לצערי, אני כבר שמעתי על שיכורים שעשו דברים איומים ונוראים. מתוך שכרותם. לא בפורים ולא מתוך שתיה פורימית. סתם.

ומה שרבך אמר, זו באמת דרשה נחמדה, אבל אין דברי הגמרא יוצאים מידי פשוטם. וכן כתב הרמב"ם (אגב, בהלכות סעודת פורים, שאז הזמן המכוון לכתחילה לגבי השתיה) "ושותה יין עד שישתכר ויירדם בשיכרות". כלומרף מסביר ש"לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" מתוך שיישן.

נכון שיש כמה וכמה דרשות לגבי"איבוד הדעת". המהר"ל מסביר שזה כפשוטו, אדרבה, להראות שקדושת ישראל אינה תלויה בחיצוניות (כלומר, לאו דווקא שהם יגידו דברים נשגבים מתוך זה... אלא שבכל מצב הם עם ה'). 

וגם הרב אומר לגבי תפילה, שיתכן שגם תפילה אפשר במצב שכל השנה אינו מתאים, כי זה חלק ממצוות היום. אבל מסייג, "זולתי שיכור גמור שצ"ע אם הוא מהמצוה".

ומזכיר מקורות פנימיים, שממשיכים ע"י השתיה, כלומר דווקא ע"י "למעלה מהדעת", הארות עליונות.

אבל יש סיוג לכל זה - והוא צורת ההתנהלות. 

פעם הגיע הרצי"ה זצ"ל למסיבת פורים בליל פורים בישיבת מרכז הרב, והיו כמה שהתנהגו כשיכורים... ולא אמרו משהו "לא בסדר". הרצי"ה הביע זעזוע מזה. אמר למישהו לידו, "מרגיש כמו במסיבת שיכורים".

הקיצור, וכל מעשיך יהיו לשם שמיים. מי ששותים הרבה ונשארים בהתנהגות סבירה ביחס למצב, יש להם על מה לסמוך. מי ששותים הרבה ומתוך שכל הזמן עמלים בדברי תורה, זה מה שיוצא מהם - יש להם בוודאי על מה לסמוך. מי ששותים ונרדמים מתוך שתייתם כדי לקיים "עד דלא ידע", עושים כדברי הרמב"ם. מי ששותים "יותר מלימודם" ונזהרים לא להגיע למצב לא ראוי, בוודאי שיש להם על מי לסמוך...

מי שמבזים או מתבזים, ובוודאי בנות שמבזות את כבודן, ע"י שתיה בכמות מופרשת - אינני  חושב שיש להם על מי לסמוך.

לא משום כבודי שאינו, אלא מפאת רוחב טענותך. אך לא באתי עבור זה ע"כ אכתוב בקיצור.

א. מנהגי להשתדל לא לשמוע שמועות כלשון הרע ובודאי הוצאת שם רע ויותר מכך על עמ"י. ומילא, דיברתי על המשתכרים בפורים כדברי ההלכה ולא על שכרות בקפריסין במסיבה. לצערי שמעתי גם כן שמועות קשות על עמ"י במגוון תחומים. אך לשמחתי, אני מאמין, לא כך ה' יתברך רואנו. אני דובר מתוך עיניי - זו אינה פרשנות, שמועה, הוכחה או טענה אלא חוויה. 

ב. המשהו הסגולי-הפנימי אותו הזכרת הוא הוא היוצא לענ"ד עיניי מתוך עמ"י. מוזמן בחום להצטרף לסעודת פורים ולראות בעינייך ממה עמ"י עשוי ולאן הוא שואף. לשימחתי הגדולה עבודת ה' מקיפה את כל תחומי החיים.

ג. חוששני שרבא אינו מובן כל צורכו אם הינך חושב שהרמב"ם כיוון יותר לדבריו. פשט דברי רבא זה ודאי לא, אחרת היה כותב זאת. וכמובן אינני מוריד מדברי הרמב"ם כמלוא הנימה שמספיק להם להיתלות בר' משה עצמו. וכדבריו הפשוטים של סדר היום.

ד. בפסקתך האחרונה נעלם ממך לתת אישור לאלו הנוהגים ע"פ פשט ההלכה והשו"ע. מעט מצער שכך הוצאת דווקא את ההולכים בדברי ההלכה מחוץ לתחום.

את הערתי הראשונה כתבתי ואינני מרגיש צורך להוסיף עליה. אם תראה לנכון להמשיך לדון במעשה הנכון לרצון ה' יתברך אשאר כאן, אך אין בי רצון לכך כי החג נחגג בדרכים רבות. חלילה לא כתבתי דבר נגד החושבים והנוהגים אחרת בעניין אלא רק כאבתי את המבט על עמ"י שאיננו זכאי לו לענ"ד.

על כאלה ש"משתכרים כל השנה" ולא רק בפורים, הגבתי על כאלה. כתבתי מפורש "לא בפורים ולא מתוך שתיה פורימית".

ב. אני מניח שאתה מבין שכבר הספקתי לראות בחיי  כמה סעודות פורים עם דברים טובים וחשובים...

לא קשור ל"ממה עם ישראל עשוי", אם כי זו בוודאי הופעה של קדושת ישראל אצלם. אבל, כפי שכבר רמזת גם אתה, "עם ישראל" זה לא רק הם. הכלל, אנשים שמשתכרים בפורים לשם מצוה ויש להם יכולת לשמור על רמה בסיסית של התנהלות, יפה. מי שלא, אז לא (משתכרים לא רק בישיבות..). ואם לא לאלה כיוונת, אז אין בעיה.

ג. את דברי רבא על חייב איניש לבסומי, הזכרתי בהקשר לדרשה שהבאת מרבך, שלא יתכן שיהודי "לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". אז אמרתי שזה נחמד, אבל לא פשט הדברים. בוודאי דברי הרמב"ם שמסביר אופציה ל"עד דלא ידע" ממש, קרובה יותר מזה.

ד. בפיסקתי האחרונה הזכרתי מפורש (כמו גם בהסבר המהר"ל שהבאתי קודם לכן, וגם במה שמובא ממקורות פנימיים), "מי ששותים הרבה ונשארים בהתנהגות סבירה ביחס למצב".. דהיינו, אלה המקיימים את ההלכה כפשוטה.

אם אתה חושב שההלכה כפשוטה היא שאפשר ע"י השתיה "לבזות ולהתבזות, ובפרט בנות" - שזה הדבר ששללתי - אז אכן, אנחנו חולקים לגבי ההלכה. לא עושים מצוה ע"י עבירה.

ה. איך ש"ה' רואה אותנו", גם במצבים לא פשוטים, אינו ענין להדרכה איך עלינו להתנהג.

ו. ולגבי ה"מבט על עם ישראל".. אני ממש מציע להניח לכך. לא קשור לנושא הנידון. אם יש כאלה בעם ישראל שלא נוהגים כשורה, זה לא "מבט על עם ישראל", אלא הכרת מציאות מצערת אצל יחידים, שצריך לרצות לתקנה, ללא סתירה לאמונה בסגולתם הפנימית. אדרבה, מתוך כך.

אבל מכל מקום, מה שאתה נתלית בו, כדי "לכאוב על המבט על עם ישראל"... היה מה שהערתי אגב דברי, שבמי שלומד כל היום, סביר שמה שיצא ממנו בדיבוריו יהיו דברים ממה שמעסיק אותו. ומי שלא לומד, סביר שאם ישתה בצורה מופרזת, יֵצאו ממנו שטויות... שטויות זה כמובן לא חייב להיות משהו מושחת; יכול להיות משהו חביב, ויכול גם שלא. ואמרתי שלגבי בנים שהולכים בפורים ברחוב שיכורים, ניחא... (כל זמן שלא מדובר בדברים רעים). אבל לגבי בנות, זה ממש ההיפך מכבודן.

אני אומר, במתינות, שאין לכך כל קשר ל"מבט על עם ישראל".... מציע שאולי לפני אמירה כזו, לקרוא שוב את הדברים, ולתַרגל עליהם את המבט החיובי שאתה מעונין בו..

בשו"ט

א. אני הוא שהגבתי לדבריך על פורים ולא להפך. לאורך הדרך הדגשתי שמדובר על החג, מלבד הערה שעיניי רואות אמת זו גם מחוץ לחג, ואף אותה סייגתי שעל החג הדיון. לא על כך הגבתי ולא על זה הבאתי ראיות וגם אתה לא הגבת לשאר השנה. מצער ניסיון הסתת הדיון.

ב. תגובתך "לא קשור" ללא הסבר מדוע מעט חסרה. וסברתך לבסוף חלוקה על השו"ע ושאר פוסקים. יש לה על מה להסתמך כדברי הרמב"ם, כך להציגה כעובדה מוגמרת זוהי לא מעבר לדעתך האישית. השו"ע לא חילק בין "רמה בסיסית של התנהלות" וכך גם לא רבא ושאר צדיקי הדורות.

אדרבה חלקם הדגישו בפירוש שאין חילוק כזה בפורים :
בעולת ראיה שהזכרתי : "ונראה שמתוך כך מלמעלה, האדם נשמר אז מכל קלקול, כיון שהוא עסוק בשמחת פורים... ואף כי בכל ימי השנה הוא כעובד עבודה זרה... אבל ביום זה... המצוה אז לבסומי... מבואר בדברי האריז"ל". וכן המהר"ל שהזכרת : "וכמו שאמרו צריך לבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כלומר... לכך צריך שיהיו נמשכים לגמרי אחר הנאת הגוף עד שיסולק השכל לגמרי" ורבים רבים מספור.

ג. פשט רבא לא מורכב: "ובענין היין אמרו חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, ולרוב הפוסקים הדברים כפשטן... והאמת הוא כפשוטו שצריך ששכלו יתבלבל כל כך עד שלא ידע לכוין אם יאמרו ברוך לארור שיאמר אינו ברוך אלא ארור, וכן בהיפך שכנגדו." בפשטות, 'חייב אדם להתבסם/להשתכר עד שלא ידע/יבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי', ולא עד שלא ישן. אותו צדיק רק הסביר לדעתו מדוע רבא אומר את שאומר ולא שינה את פשטו כמלוא הנימה. אמרתי שדברי הרמב"ם רחוקים מן הפשט ואין דבר פשוט מזה. 

ד. מצטער, זה לא "ההלכה כפשוטה", זו דעתך. פשט ההלכה הוא "חייב איניש לבסומי". מאמין שכבר הרחבתי בעניין. אפשר כמובן ללכת אחרי הפוסקים אחרת, אבל אין רחוק מלומר שמי שנוהג כפשט עושה הפך ההלכה.

ה. נכון, זה עניין להשקפה כיצד להביט בעולם, דרך עיניי ה' יתברך. וכדברי חז"ל להידבק במידותיו. ועל כך הצער, המבט השלילי והלא נכון לדעתי על עמ"י.

ו. הצעתך ראויה אך מעט מצחיקה. כל תגובתי מתחילה היה לכך וזו תגובתך, "מציע להניח לזה. לא קשור לנושא הנידון"? והרי זה זה הנושא הנידון מתחילה. ולאלו שהזכרתי נראה הפוך מדבריך, שאין כאלה יחידים בעמ"י שפנימיותם טובה בפורים אלא כולם. 

ולסיפא, אכן אלו דבריך. ואכן עליהם אני כואב, שכך מביטים יהודים טובים על עמ"י. וזוהי לא טרוניא כלפיך ולא ניסיון לשכנעך אחרת מדבריך. זו תגובה של מבט כואב שמאמין ורואה אחרת במציאות וביהדות.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡