מרגישה כאילו כל כך השתנינו ואני אפילו לא מצליחה להגיד לו את זה.
מרגישה כל כך רחוקה ממנו בימים האחרונים וכאילו יש בינינו חומה שהוא מידי פעם מנסה לשבור אותה עם חיבוק ורמיזה לכך שכן הוא אוהב אותי אבל בפועל לא זאת האהבה שאני מחפשת וזה מסתכל כי הוא כאילו לא מקשיב לי.
או שהוא מקשיב ובוחר להתעלם כי יש לו עכשיו דברים יותר חשובים בחיים כמו מקום חדש להגיע בו להשיגים גבוהים כמו שהוא אוהב.
מרגיז אותי שבלימודים הוא רוצה להיות מושלם ובבית הכל פשרות.
נשואים כמעט שלוש שניים ולנופש אחד לא יצאנו כי תמיד יש מבחן.. מועד ב... משהו חשוב שלא יודעת מה....
מעניין אותי מה עובר לו בראש.. מתה להכנס לשם.. מה הוא חושב שאני פשוט יעמוד פה דום ואחכה לו שיתנפנה?
בינתיים זה מה שקורה ואני מרגישה נרמסת ובזוגויות רחוקה ממה שדמיינתי כשאני מסתכלת על אחים שלי וחברים שלנו.
מסתכל מתסכל ומתסכל.
חודש אדר שמח...
ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...