בנוגע לתפילות על עבודת המידות והתעלות רוחנית-
לפעמים אנחנו מתפללים לעזרה בנוגע לתיקון המידות שלנו
ובתפילות האלו יכולה להיות מחשבה שברגע שהתפללנו
יקרה הקסם, כלומר, פעולת התפילה תהיה שפשוט יקרה קסם
ופתאום ניהיה פחות כועסים אולי, או שהעבודה תהיה קלה יותר...
ולפעמים באמת עם הזמן יש סיוע מלמעלה בעבודה ויש הקלה בדרך
אבל לפעמים קבלת התפילה היא ע"י זה שנכנסים למסע
מסע שעלול להיות לא פשוט בכלל, ובמסע הזה אם נקשיב טוב למסרים,
נהיה סבלניים, ונמשיך בעבודה בעקשנות נשיג את מה שרצינו בעניין עבודת המידות.
אבל הרעיון הוא שהמסע הזה הוא הפירות של התפילה.
כלומר עצם זה שהכניסו אותך לתוך מסלול של תיקון זה כבר קבלת התפילה.
ובנוגע למידת הזהירות-
לפעמים מזלזלים במידה הזאת. כי לא נעים להזהר, יש בזה משהו מגביל,
אולי אפילו משעמם. מזה להזהר? ילדים קטנים נזהרים. אני גדול, אני יודע מה נכון.
וחוץ מזה ממה כבר יש להזהר, מי יישמע.
אבל המילה זהירות, יש בה עדינות מופלאה שטומנת בחובה את שורש יראת השם של היהודי.
כשאדם נכנס לתודעה של זהירות- זהירות שלא להגיע לדבר עבירה,
הוא שקול יותר, הוא ירא יותר,
הוא לא רק לא עושה עבירה,
אלא הוא חושב כמה וכמה צעדים מראש שלא להגיע לדבר עבירה.
וגם בזה צריך הרבה התבוננות ומחשבה.
ושם טמון גם היופי שבמידה הזאת.
מידת הזהירות זה שמירה והגנה על החלקים העדינים שבנשמה היהודית.
היום ראיתי כמה יפה ויקרה המידה הזאת. וכמה הייתי שמחה לאמץ אותה יותר.
שנזכה.
