עבר עריכה על ידי אהבה. בתאריך ו' באדר ב תשפ"ב 06:43
אפשר להתנקות בכל מיני דרכים: אפשר לעשות אמבטיה טובה עם סבונים וקצף ובועות ואפשר לשבת על המיטה בעיניים עצומות ולבכות כמה שעות או כמה ימים או שנה אפילו, עד שהכל יוצא, עד שהכל מתנקה. עד שלא נשאר אפילו גרגר קטן של כעס או פחד רק עצב פתור ומדיד, עצב שיש בו תשובה.עצב שמביא ריפוי.
הריקנות מקורה בשכלתנות. אין שום הגיון שאשב על המיטה כמה שעות או ימים ואבכה. אין שום היגיון בלב.
לא נבכה.
לא נבכה.
נתנתק.
הכי קל לחיות בניתוק. אתה לא צריך לאהוב ואתה לא צריך לכאוב ובכללי אתה משתמש יותר ויותר במילה צ ר י ך.
אני רוצה להיות מחוברת ברמת הלבכות בלי סיבה הנראית לעין כמה שהלב מדבר אלי בלי לכעוס על עצמי שאני לא נורמלית, בלי לכעוס על העולם הזה, בלי לכעוס על אלוהים.
להבין עם כל דמעה כמה הלב צריך ניקוי וכמה רפואה אפשר לרפא במו ידי, במו הקריאה הפנימית שלי שאמרה לי: שבי. אל תחשבי על כלום.
כנראה שלא צריך לחשוב על כלום עכשיו.
אני מאמינה לעצמי שאם זה מה שהרגשתי זה מה שנכון לי. אני מרפאה את עצמי.
אני לא צ ר י כ ה שום דבר.
אני רוצה,
אני משתוקקת ומתאווה וכמהה וכוספת ומבקשת ורוצה רוצה רוצה
ואם אני כל כך רוצה אני אקבל. לא משנה אם זה קפה על הבוקר או אהבת אמת נצחית.
אני ר ו צ ה להיות מחוברת גם כשזה אומר להתרסק על צלילים ולבכות בקול. נהמות כאלה של חיה.
גם אם זה אומר להכנס לרגעים מנופצים, לשתות עארק, לדבר איתו. לדבר איתה.
לאהוב ולהיות נאהבת. זה כל מה שאני רוצה בעולם הזה,
ואני לא רק רוצה
אני משתוקקת ומתאווה וכמהה ונפשי יוצאת בדברו, ואקבל. אקבל את כל הטוב שיש בעולם הזה.
רק, שצריך לפעמים להסתפק במועט וללמוד קצת ענווה... הלוואי הלוואי (לא דברתי על ההמשך, רק על חלק מסוים ממה שכתבת... כאמור)
