אין לי מילים.
טיפה של אנושיות בתוך ים של חרא.
באלי לבכות את הימים האחרונים.
כמה רוע אלוהים.
והכל בגללה. אני שונאת אותה בחיי.
אני צריכה חיבוק.
(על דף ועט פרקתי תסכולים
כעס וכאב משתוללים
לילות על ספסלים
חבר של המילים
יושב עם אוזניות בין הצללים עם הצלילים
הקור והבושה, הצלקות שלי
תסתכל עמוק, תשמע ת'צעקות שלי)