לא רציתי להיכנס לפה
חשבתי שאצליח בלי
אבל כנראה שלא.
ביקשתי ממנה להדליק שירים בבוקסה הגדולה,אולי זה קצת יכניס לי שמחה אכשהו,אני לא מצליחה פתאום לשמוח.
מאז שהוא נפטר,יש לי עננה כזאת בחיים ואני מדחיקה את ההלוויה ואת השבעה ואת כל מה שקרה,מה שהוא היה(ועדיין) בשבילי.
אבל בימים שאני נפגשת עם המציאות,שהוא כבר לא פה,אני פשוט מתחילה לבכות.
מרגישה רע,כל כך.
אני שונאת את הפלאפון.
שונאת אותי.
שונאת אותי המכורה,המזוכיסטית,הרעה,הביקורתית.
אני הרבה זמן מחפשת משמעות לחיים שלי,לא ככ מצליחה למצוא.
אומרים לי ואני גם יודעת שתורה ומצוות זה משמעות של יהודי.
אני יודעת.אבל מרוב עייפות וכבדות,אני לא מצליחה להתפלל או סתם,איזשהו קשר למשהו ואני מרגישה כל כך ריקה.
אני נוסעת באוטובוס,חושבת על הקטע הזה שאנשים קמים בבוקר בשביל לישון בלילה ולקום מחר שוב.עוד שנה יצטרף למעגל הזה גם ילד.נו,וזה לא יסתיים לעולם.
באלי לצעוק מה לעזאזל המשמעות.מה,המשמעות,.
מה.
אני חיה בריקנות כל כך.
באלי נוקיה,כל כך הרבה זמן.אי אפשר עם הקליטה פה.
ואולי זה כן הסתדר,אולי אני רק צריכה לקנות אותו והשם יכניס לי קליטה לתוכו.
אבל רוצה שהבחירה הזאת תיעשה בצורה טובה,בריאה,חיובית.
אני אוהבת את פורים רק כשאני מרגישה בתוך השמחה ולא מחוצה לה.
לא מרגישה שאני יכולה לשמוח השנה.
מרגישה שנמתח לי החבל שוב,שאני ריקה כל כך מתחושות,אין לי חברות,אני לא באמת עם משהו.
וכששואלים אותי אם אני רוצה אהבה עכשיו,אני עונה לעצמי בלב שלא,אין לי כוחות לזה.
עדיף לבד.
כואב.
חח בקרוב אצלך,לא רוצה עכשיו...לא.
אדם לא עושה כלום
מעפר וסופו לעפר
גם לא ציירתי הרבה מאוד זמן,הם הזמינו ציור ואני לא מצליחה לצייר אותו
(נו,מאז שהוא נפטר.)
למה אצלי הכל כל כך מסובך,כל כך עמוק,כל כך מחוספס ולא יציב.
למה אני ככה.
ומצד שני,אני כל כך מתקדמת,אני לומדת נהיגה,מצליחה בתואר,עובדת,טסה.
לאן כל זה הולך.
איפה המשמעות נעלמה לי פתאום.איפה.
מרגישה שעד עכשיו חייתי בהישרדות.עכשיו גיליתי את החיים.ביחד עם זה שגיליתי את החיים,אני מחפשת בשביל מה שווה לחיות אותם.ובנתיים אני לא מוצאת וזה מתסכל.
באלי שארגיש את הפורים או שלא ארגיש אותו בכלל רק שיעבור מהר,בבקשה,בבקשה.
לא יודעת מה מפחיד אותי פתאום.
אולי זה שנשארתי לבד,אולי זה שבאמת אין לי אף אחד וגם היא,זה לא נכון.
אתמול הלכתי לישון בתשע וחצי,הרגשתי רע שאני הולכת לישון בכזאת שעה.מה עשיתי משמעותי שאני יכולה ללכת לישון?מה עשיתי היום?
לא מצליחה להרגיש.
אני מחוספסת.
באלי ללכת לאדמה,לבכות.
(מי שמזהה אותי,
אשמח שיקרא.)
חשבתי שאצליח בלי
אבל כנראה שלא.
ביקשתי ממנה להדליק שירים בבוקסה הגדולה,אולי זה קצת יכניס לי שמחה אכשהו,אני לא מצליחה פתאום לשמוח.
מאז שהוא נפטר,יש לי עננה כזאת בחיים ואני מדחיקה את ההלוויה ואת השבעה ואת כל מה שקרה,מה שהוא היה(ועדיין) בשבילי.
אבל בימים שאני נפגשת עם המציאות,שהוא כבר לא פה,אני פשוט מתחילה לבכות.
מרגישה רע,כל כך.
אני שונאת את הפלאפון.
שונאת אותי.
שונאת אותי המכורה,המזוכיסטית,הרעה,הביקורתית.
אני הרבה זמן מחפשת משמעות לחיים שלי,לא ככ מצליחה למצוא.
אומרים לי ואני גם יודעת שתורה ומצוות זה משמעות של יהודי.
אני יודעת.אבל מרוב עייפות וכבדות,אני לא מצליחה להתפלל או סתם,איזשהו קשר למשהו ואני מרגישה כל כך ריקה.
אני נוסעת באוטובוס,חושבת על הקטע הזה שאנשים קמים בבוקר בשביל לישון בלילה ולקום מחר שוב.עוד שנה יצטרף למעגל הזה גם ילד.נו,וזה לא יסתיים לעולם.
באלי לצעוק מה לעזאזל המשמעות.מה,המשמעות,.
מה.
אני חיה בריקנות כל כך.
באלי נוקיה,כל כך הרבה זמן.אי אפשר עם הקליטה פה.
ואולי זה כן הסתדר,אולי אני רק צריכה לקנות אותו והשם יכניס לי קליטה לתוכו.
אבל רוצה שהבחירה הזאת תיעשה בצורה טובה,בריאה,חיובית.
אני אוהבת את פורים רק כשאני מרגישה בתוך השמחה ולא מחוצה לה.
לא מרגישה שאני יכולה לשמוח השנה.
מרגישה שנמתח לי החבל שוב,שאני ריקה כל כך מתחושות,אין לי חברות,אני לא באמת עם משהו.
וכששואלים אותי אם אני רוצה אהבה עכשיו,אני עונה לעצמי בלב שלא,אין לי כוחות לזה.
עדיף לבד.
כואב.
חח בקרוב אצלך,לא רוצה עכשיו...לא.
אדם לא עושה כלום
מעפר וסופו לעפר
גם לא ציירתי הרבה מאוד זמן,הם הזמינו ציור ואני לא מצליחה לצייר אותו
(נו,מאז שהוא נפטר.)
למה אצלי הכל כל כך מסובך,כל כך עמוק,כל כך מחוספס ולא יציב.
למה אני ככה.
ומצד שני,אני כל כך מתקדמת,אני לומדת נהיגה,מצליחה בתואר,עובדת,טסה.
לאן כל זה הולך.
איפה המשמעות נעלמה לי פתאום.איפה.
מרגישה שעד עכשיו חייתי בהישרדות.עכשיו גיליתי את החיים.ביחד עם זה שגיליתי את החיים,אני מחפשת בשביל מה שווה לחיות אותם.ובנתיים אני לא מוצאת וזה מתסכל.
באלי שארגיש את הפורים או שלא ארגיש אותו בכלל רק שיעבור מהר,בבקשה,בבקשה.
לא יודעת מה מפחיד אותי פתאום.
אולי זה שנשארתי לבד,אולי זה שבאמת אין לי אף אחד וגם היא,זה לא נכון.
אתמול הלכתי לישון בתשע וחצי,הרגשתי רע שאני הולכת לישון בכזאת שעה.מה עשיתי משמעותי שאני יכולה ללכת לישון?מה עשיתי היום?
לא מצליחה להרגיש.
אני מחוספסת.
באלי ללכת לאדמה,לבכות.
(מי שמזהה אותי,
אשמח שיקרא.)
