כישלון.
לא כישלון מר...
לא כישלון מפואר...
כישלון מיותר.
עכשיו החיים שלי אחרים
שונים.
זאת עובדה.
ירדתי ליגה
וזה עצוב.
אני בורח ממה שנועדתי אליו
זאת ההרגשה.
כי אני מפחד,
זה התירוץ הלא מספק.
איך אפשר לתאר את מה שאני מרגיש עכשיו?
מציאות מעורערת. נפש מתפוררת.
פחד. כאב. ייאוש.
אני מרגיש כל כך פגיע שאין כבר היגיון לפגוע בעצמי יותר.
הבטן שלי מתהפכת בתוכי,
ההליכה שלי לא יציבה,
החושים משדרים רק כאב.
חוסר ההיגיון בחיים שלי הוא הגורם המרכזי.
אחריו השקרים שלי, וחוסר היכולת להתמודד עם אמת,
להגיד אותה בקול.
פשוט כי היא... נעדרת.
)
