קחו למשל את השיר: "לולא היותך" של ישי ריבו..
מטורף המילים שלו..
אצרף אותו בתגובה הבאה,
ומוזמנים לשתף גם בטקסט + השיר שנוגע בכם
וברור שאולי יש שירים שיש להם כמה פרשנויות.. נגיד שזה בכלל לא בהקשר של לנ"ו אלא בכלל על התורה..
אני רודף אחר חוקיך, מחד
מאידך תשוקתי אותי רודפת
בוש ונכנע אבוא בשעריך
והלילות הארוכים והבדידות והשנים
והלב הזה שלא ידע מרגוע
עד שישקוט הים, עד שינוסו הצללים
לאן אלך, אנה אפנה, כשעיניך מביטות בי
איכה אברח, איך לא אפנה?
בין אמת לאמת, בין הלכה למעשה
בין הימים ההם לזמן הזה
בין הנסתר לנגלה, בין העולם הבא לעולם הזה
רודף אחר חוקיך
מאידך תשוקתי אותי שורפת
עזה כמוות איומה כנדגלות
הלילות הארוכים והבדידות והשנים
והלב הזה שלא ידע מרגוע
עד שישקוט הים, עד שינוסו הצללים, השיבני!
לאן אלך, אנה אפנה, כשעיניך מביטות בי
איכה אברח, איך לא אפנה?
בין אמת לאמת, בין הלכה למעשה
בין הימים ההם לזמן הזה
בין הנסתר לנגלה, בין העולם הבא לעולם הזה
בין הנסתר לנגלה, בין העולם הבא לעולם הזה
אני רודף אחר חוקיך
אני חושב ששירה זה כמו נבואה קטנה קטנה
לדעתי זה גם מתקשר לסיבה שבשביל להתנבאות הנביאים היו צריכים לשיר ולשמוח
כל פעם שאני נכנס לפורום כתיבה ושירה אז אני מרגיש את הבום
יש שם ניקים שפשוט-להתאהב בעומק שזולג מהם זה מדהים ממש בעיני
וכן ישי ריבו אחד הזמרים הנדירים
וב"ה שכולם מתחברים וצמאים לשירים שלו זה אומר המון על הדור שלנו
אני הכי התחברתי לשיר: "קול פעמונים"
קול פעמונים
גם המחוג נסוג אחור
ונדמה חלום
טרם ימים פונים
שעון החול שבת היום
שבּת היום
פזמון:
בת קול
דממה דקה עולה
משום מקום והיא ישנה
רחל האם
האִם עודך מבכה
שאי עיניים מחי דמעה
קול המלאכים
שרפים חיות ואופנים
ונדמה חזון
הנה ימים באים
אל היכלו ישוב אדון
יום כיפור עוון
רחל רחל
הרחיבי מקום אוהלך
את מפתן ביתך
בנים שבים לגבולך
כל עדר הרחלים
עולים לקראתך
שכולה אין בהם
כולם בנייך הם
טלית שֶׁכולה
שַׁכולה אין בהם
כולם בנייך אֵם..
אנונימית בלנ"ווברור שיש לו עוד המון שירים מושלמים
אבל לזה הכי התחברתי

אנונימית בלנ"ו
אנונימית בלנ"ו
אנונימית בלנ"ו
אנונימית בלנ"וואני לא אשים פה ביצוע כי שירת נשים וכל זה...
אבל המילים: (של רחל שפירא, האגדית)
לו ידעת איך כל נים שבי ירא.
אני רואה את השדות סופגים גשמים,
אני שואלת את עצמי
מתי מתי יבוא יומי
להיקרא.
על מצע האדמה
תשוקה שלי הונחה.
אני שואלת את נפשי להיות ברוכה.
נותר גופי בצמאונו.
אתה יודע את חומו ותמהונו
ועוצם עלבונו.
מכל נבט ועלעל נוטף הטל
ובתוכי ממתין לו בכי מיוחל.
אני נמשכת לתלמים,
אני הופכת רחמים ותחנונים -
חיים שלמים
כל נים שבי ירא.
אנונימית בלנ"והשירים הכי עצובים שאני מתחבר אליהם - גם בהקשר שמוזכר כאן - הם הרבה יותר שמחים ומוארים מאשר השירים הכי שמחים שיש כאן.
נקודת מבט ששווה לראות.
אנונימית בלנ"ו
אנונימית בלנ"ו
אנונימית בלנ"וכבר שנים שאני לא דומעת
כבר שנים שבלי סיבה
אני מוצאת עצמי מתגעגעת
מחפשת לי תשובה
תראה אותי, תתן לי יד
אני אחת שמוכנה להשתנות
תבוא, תאיר לי את ימיי
באור יפה גנוז כמעט מיליון דורות
ואז אני אהיה כמו שמש לעולם
אהיה כמו ציפור נודדת במרחב
אתה, אתה תהיה לי מלך לעולם
מודה אני לך על דרך שנשבעת לי
ועכשיו כשיש קצת אור בחדר
ועכשיו כשיש אותך
אני פתאום בוכה ומתפללת
מפחדת שתשכח
תראה אותי, תתן לי יד
אני אחת שמוכנה להשתנות
תבוא, תאיר לי את ימיי
באור יפה גנוז כמעט מיליון דורות
ואז אני אהיה כמו שמש לעולם
אהיה כמו ציפור נודדת במרחב
אתה, אתה תהיה לי מלך לעולם
מודה אני לך על דרך שנשבעת לי
קח ת'זמן, אני לא ממהרת
ונשארת לעמוד
ואנגן כאן על מפתן הדלת
עד שתצא אחר כבוד
ותקח אותי, תתן לי יד
אתה אחד שמסוגל להתגלות
תבוא, תאיר לי את ימיי
באור יפה גנוז כמעט מיליון דורות
ואז אני אהיה כמו שמש לעולם
אהיה כמו ציפור נודדת חופשייה
אתה, אתה תהיה לי מלך לעולם
אהיה כמו ציפור נודדת חופשייה
אתה, אתה תהיה לי מלך לעולם
מודה אני לך על דרך שנשבעת לי
בסוף זה הלחן ולא המילים
כי מילים די מהר את שוכחת
כולם בעיתון את קוראת תהילים
ובסוף האמת מנצחת
גם את כבר יודעת שאין פתרון
שהכל מעורבב אור וחושך
מתי כבר נפסיק לחפש הגיון
ונמצא בגבולות את החופש
בסוף זה אני ואת
אני ואת
לא משנה לאן
נמשיך לנסוע
לאן
עוד רגע הסוף וכולם עייפים
רק אצלך עוד מוצא את הנחת
כי גם אם השקר מתוק לפעמים
בסוף רק האמת משמחת
בסוף זה אני ואת
אני ואת
לא משנה לאן
נמשיך לנסוע
בסוף זה אני ואת
רק אני ואת
גם אם עוד לא יודעים לאן
נמשיך לנסוע
לאן
או או או לאן לאן לאן
בסוף גם הנצח כולו רגעים
נשמה בתוך גוף היא אורחת
תגידי מה יש בסוף שכולם מפחדים
זה נגמר ואז שוב שנינו יחד
אם אבוא לאוהל ביתי
אם אעלה על ערש יצועי
אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה
עד אמצא מקום לה'
ובלב עולה התפילה
עד מתי גולה וסורה!
שובי בת מלך אל עיר מלוכה
מתוך ההפיכה
אור גדול יבקע
שועלים טיפסו על ההר
איך היה נווה למדבר
גם ציפור בנתה ביתה
ובת ציון שנותרה
לבדה בשדה עזובה
ובלב עולה התפילה...
כי בחר ה' בציון אוה למושב לו
פה אשב זאת מנוחתי
כי אוויתיה
ובלב עולה התפילה...
אֱלָהָא דִּי לֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא
פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפֻּם אַרְיָוָתָא
וְאַפֵּיק יַת עַמָּךְ מִגּוֹ גָּלוּתָא
עַמָּךְ דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא
לְמִקְדָּשָׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין
אֲתַר דִּי בֵיהּ יֶחֱדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין
וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרֲחֲשִׁין
בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשֻׁפְרַיָּא
קָרָאתִי שִׁמְךָ ה', מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת.
קוֹלִי, שָׁמָעְתָּ: אַל-תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַווחָתִי, לְשַׁוְעָתִי.
קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ, אָמַרְתָּ אַל-תִּירָא.
רַבְתָּ ה' רִיבֵי נַפְשִׁי, גָּאַלְתָּ חַיָּי.
אור הירח על ההר
לילה לבן בשדות בית לחם
תן מילל בקול נשבר
אנה פנה עדרי ללכת
אח לנשר ולעיט
אין לי שם ואין לי בית
הי חלילי ילל, ילל חלילי
עד ליל אוסיף ללכת
עם תרמיל רועים על שכם
הי חלילי ילל, ילל חלילי
אבן מוטלת על לבי
כאבנים בשדות בית לחם
רוח עובר בעשבים
אנה פנה עדרי ללכת
אי שם בסוף הדרך
התחכי עד רדת ערב
הי חלילי ילל, ילל חלילי
התחכי להלך
עם הלחם והמלח
הי חלילי ילל, ילל חלילי
אור הירח על ההר
לילה לבן בשדות בית לחם
והיום הוא יום שמח
מתגשם לו עוד חלום
החתן נושא עיניים
ותפילה אל המרום
הכלה כבר מקודשת
בטבעת מהחתן
בשעה טובה נשברת
כוס לזכר המקדש.
נברך את החתן, נברך את הכלה
במזל והצלחה בית ומשפחה
שידעו תמיד רק אושר בדרכם החדשה.
שיהיה הרבה במזל טוב!
שיהיה הרבה בסימן טוב!
חתונה גדולה הלילה, השמחה רבה לא די לה.
שיהיה הרבה במזל טוב!
שיהיה הרבה בסימן טוב!
חתונה גדולה הלילה, שמח הלב שמח.
מוכרחים להיות שמח
בשמחת החתונה
ורוקד גם הירח
לצלילי המנגינה
כי היום הלב יודע
קול ששון וקול שמחה
היום כל איש שומע
קול חתן וקול כלה
נברך את החתן, נברך את הכלה
במזל והצלחה בית ומשפחה
שידעו תמיד רק אושר בדרכם החדשה.
שיהיה הרבה במזל טוב...
היום זה היום שהנשמות יורדות ומתמזגות שוב לאחד כמו פעם
היום זה היום שכה חיכינו לו בו החליט האל שנהיה ביחד
ביחד לנצח ביחד עד הסוף
ריבונו של עולם זה הרגע שחיכינו כל כך הרבה זמן
עד שלבסוף מצאנו כלה וחתן ומלאכים בלבן
שומרים עלינו כל חיינו לעולם.
אלוקים ברך אותנו שלעולם לעולם נהיה אחד
אלוקים ברך אותנו שאף פעם לא נהיה לבד
ביחד לנצח ביחד עד הסוף
אנונימית בלנ"ו1)זה שיר שממש מרגש אותי
2)גם זה שיר נדיר
3)וזה, גם שיר עמוק לדעתי
וואי אני ממש אוהבת את השיר הזה.
הוא קצת קשור וקצת לא.
נר קטן דולק רועד
מועד בחשיכה
זעקה יוצאת מלב
נשמעת בלחישה
יד בוטחת בו נגעה
אפוף תוגה אך הוא ידע
התקווה עדיין לא נמוגה
ריח חריף מרעיף כאב
קולות וצעדים
בית חולים הוא לא מקום מתאים לילדים
המלאך רפאל
אם רוצים אז הוא גואל
האם רוצה אתה ילדי
אני אותך שואל
יש אמונה לא אכנע
אשא אל שמים תפילה
כמו פרח קמל שנפתח ועלה
אתחיל את הכל הכל מהתחלה
בחוץ מטר סוחף
ומתופף על הפחים
אולי זה סתם מטר
אולי זה בכי מלאכים
פרח קטן שלי ילדי
השאר כאן לצידי
רק תאמין שגם אתה יכול להיות בריא.
יש אמונה..
אני לא מוותר יש אמונה
לא אכנע
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?
ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.
אין כמו מילים על נייר כתוב
תתן לעט להוביל
בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה 
מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר
איזה, בהצלחה רבה 
ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.
אתה מדהים בכל מקרה
לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"
אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…
ואתה מרגש אותי
השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?
זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.
מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?
כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו
בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק
לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.
פחות בדברים פוליטיים...
לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא
וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת
חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו
לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)
מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.
מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.
בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.
ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.