איך יודעים להיות הורים טובים?מטילדה
הגדול שלנו מתחיל לגדול (עוד שבוע יומולדת 5)
והצרכים שלו הם כבר הרבה מעבר לטכנים ופיזים
(ברור שגם אצל קטנים זה לא רק טכני
אבל אני מסתדרת טוב מאד עם הטכני הזה של להחליף טיטול, אוכל, מקלחת, וכו' וככל שהם גדלים אני יותר חוששת, מפחדת מאד מגיל ההתבגרות נגיד...)

איך יודעים לזהות את הכוחות של הילד, ולהעצים אותם?
לזהות את החולשות ולעבוד עליהם, לחזק אותו?
איך יוצרים אצל הילדים תחושת ביטחון בנו ההורים, שהם יכולים לסמוך עלינו, ולדבר איתנו על הכל?
איך בכלל מצליחים לגרום להם שיהיה שיח בבית, שידברו על רגשות, שישתפו במה שעובר עליהם? מטוב ועד רע (ועוד בינתיים כולם בנים אצלנו)

יש כאן מלא חכמות שאני אוהבת לקרוא
אז לא מתייגת אף אחת אבל ממש ממש אשמח לשמוע מכן כל מה שיש לכן להגיד לי♥️

חושבת מהר בקול בדקה וחצי שיש לימיואשת******
לדבר איתם על דברים בגובה העיניים
לשתף בחוויות שלך בחיים בעבודה
לספר גם על כשלונות ותחושות עצב ולא רק טרילילי טרהלהלה
להקשיב. ממש להקשיב. לכל שטות שהם מספרים ולהביע ענין (קשההה)
להיות בטוחה בעצמך ובהורות שלך ובזה שאת האמא הכי טובה בשבילו אברררררר
תודה♥️מטילדה
אם יתחשק לך להרחיב עוד כשיהיה לך זמן אני תמיד אשמח
צריך להסתכלoo
על התנהגות הילד בפרספקטיבה רחבה ולאורך זמן, כשהתנהגויות חיוביות/ שליליות חוזרות על עצמן, צריך לנתח ולהבין מאיזה חוזקות/ חולשות הן מגיעות.

איך מעצימים ילד? מביעים הערכה באופן כנה. איך מחזקים חולשות? נותנים כלים ולא לוחצים על הילד לישם או להתגבר על החולשות, נותנים לו את הזמן לגדול באיזי.

תחושת ביטחון בהורים ושיח פתוח- צריך להקשיב לילד בזמן שהוא בוחר לשתף בקצב שלו, ולא ללחוץ עליו לשתף. והכי חשוב הפידבק שנותנים לילד, צריך להיות עם 0 שיפוטיות.
תודה♥️מטילדה
לגבי הפרספקטיבה לאורך זמן
תודה שכתבת על זה
זה גרם לי לחשוב להתחיל לרשום דברים שאני שמה לב כדי שתהיה לי באמת את ההסתכלות הרחבה הזאת מול העיניים כי אני לא תמיד זוכרת...
לא לשקרלמה לא123

לפעמים להסביר דרך חשיבה, למשל את מלמדת זכות על מישהו- תגידי בקול:תעזור לי ללמד זכות עליה.

זה מראה לו עבודת מידות, שזה לא מובן מאליו, ואת עובדת על זה..

 

כשקשה לו, דבר ראשון, להקשיב לו, לתת לו להביע רגשות ולשאול אותו אם יש לו פירון ואם לא, לשאול אותו אם הוא רוצה לחשוב יחד על פתרון, זה מחזק אותו שהוא יכול להגיע לפתרון לבד ואם לא, תהיה לו עזרה ממך.

 

להקשיב באמת- לא תוך כדי הסחות דעת, כמו:פלאפון לדוג'

 

זה מה שעולה לי כרגע לראש

תודה♥️מטילדה
אהבתי את מה שכתבת על הפתרון...


והפלאפון... אוי אוי כמה שהוא מסיח את דעתי ולוקח את המקום שלהם.☹️
עובדת על זה
אם הייתה לזה נוסחה אחת, החיים היו הרבה יותר קלים לכולם..פלספנית

בעזהי"ת

 

ולכן, לצערי, התשובה היא שאין לזה תשובה ואין לזה נוסחה. מה שעובד אצל אחת לא יעבוד אצל השניה. כי הכל 'חנוך לנער על פי דרכו'.. 

ולפעמים אפילו באותה משפחה

ישלי אחת שכשאני מציעה 'תחרות סידורים' היא עפה ומתקתקת ומרגישה בשמיים, ואחת שכשאני מציעה תחרות סידורים- הופכת לנינג'ה מופרעת. 

ישלי אחת ששאלות מאתגרות ומדעיות- גורמות לה לביטחון עצום, ושניה שעל כל שאלה טיפה מאתגרת- פורצת בבכי וחסרת אונים.. 

פשוט אין לזה נוסחה.

 

כן קווי היסוד בעיני הם:

עין טובה- לראות את הילד בעין טובה, לזכור שגם כשהוא לא 'מאה' זה בגלל גורמים חיצוניים ולהאמין בטוב שבו כל הזמן.

להמנע מקטלוגים!! אף פעם לא להגיד 'הוא ילד כזה וכזה', לא לכאן ולא לכאן. לא לרעה כי זה מקבע לנו את המחשבה עליו ולא מאפשר לו להשתנות, ולא לטובה כי זה מייצר ציפיה שמייצרת תסכול ואכזבה..

 

אני חושבת שהתפקיד שלנו כהורים ב'לזהות את החולשות ולעבוד עליהם' הוא מאוד מאוד מינורי. מאוד. עדיף בכלל לא להכנס לזה. כמובן אם יש קושי אובייקטיבי של הילד- לתת מענה, אבל לא להתחיל לאבחן את החולשות שלו ובו נעבוד על הקושי שלך ב---. זה יבוא מהם. 

 

שיח בבית- לדבר על זה בעצמנו. לשתף ברגשות של עצמנו.. לא לפחד להגיד 'אני עצובה', 'היה לי יום קשה', לבכות ליד הילדים- כמובן עם הסבר ותיווך כדי שלא ייבהלו, וגם בדברים שמחים כמובן- זה מאוד מרגש אותי מה שציירת פה, נעים לי שאת מבקשת בצורה כזאת נעימה וכן הלאה.

 

חיזוקים- כמה שיותר קונקרטיים. פחות 'ווואייי איזה ילד מדהיםםםם' ויותר 'וואו, אני ממש מעריכה את הנדיבות שלך לאחים שלך', 'כל הכבוד שוויתרת על משהו שחשוב לך' ו'איזה כיף ששמת לב לרגשות של החבר שלך! בטח הוא ממש שמח מזה.'

 

ובעיקר לזכור שאפשר לשים בהם את השמן ולהיטיב הפתילות, אבל מכאן זה רק תפילות, רק תפילות.. 

אהבתי מאוד מה שכתבת ובמיוחד הקטעדפני11
עם החיזוקים.
אני מהטיפוסים שמתלהבים כמו הסוג הראשון שכתבת.... ולאחרונה התחדש לי כמה זה חשוב לחזק מדוייק על משהו, ולתת לזה שמות והבנה ממה בדיוק התפעלתי...
אז חיזקת לי. תודה!
תודה♥️מטילדה
אהבתי את מה שכתבת


לגבי התפילות
מה אני יעשה שאני לא טיפוס מתפלל?
כל הזמן בכל מקום מדברים/כותבים
על תפילות על הילדים
ואני מנסה
וזה פשוט לא הולך לי
אני לא כזאת
והייתי רוצה
מקווה רק שזה לא פוגע בילדים שלנו
שאני בקושי מתפללת עליהם
(טוב, נראה לי זאת הייתה פריקה לשרשור נפרד)
גם לי קשה לתת תפילה "פתאומית" מהלב סתם ככהמתואמת
אז עשיתי לעצמי רשימה מפורטת של תפילות, גם על אנשים אחרים (רפואה, זיווג וכו') וגם על בני המשפחה. כתוב בה למשל: "ואת בתי איקס בת וואי ברך בשמחה ובהצלחה בחייה, שתרגיש סיפוק ממעשה ידיה" (דוגמה לא אמיתית ).
ואז את הרשימה הזו אני קוראת בהזדמנויות מתאימות - בהדלקת נרות, אם אני מפרישה חלה, כשאני מתפללת בכותל...
אולי זה יכול לעזור גם לך?
רעיון טוב! תודה!מטילדה
אני חושבת שלפני הכול - צריך להכיר בעובדת היותנו בני אדםמתואמת
ולדעת שכן - ככל הנראה נעשה גם טעויות בגידול ילדינו... ועדיין, לרוב אין זה אומר שאנחנו הורים לא טובים.
אבל כדי לעשות את כל המאמצים להיות הורים טובים, צריך אכן לפתוח שרשורים כאלה
כתבו לך פה דברים ממש חכמים - לשתף בעצמנו את הילדים ברגשותינו, לראות אותם בעין טובה, להעצים בהם כל דבר טוב, ולו הקטן ביותר...
אני מוסיפה טיפ (שלצערי לרוב שוכחת להשתמש בו...) - לזכור את עצמנו כילדים, ולנהוג בהתאם עם הילדים שלנו, בהכלה נכונה (בלי להתיילד ולרדת לרמה שלהם, כמובן).
דוגמה טרייה לזה (לצערי ממקרה שכשלתי בו ):
ביום חמישי בעת סידור הבית החלטתי שהגיע זמנה של בת השבע למיין את כל חפציה לקראת ניקיונות פסח. (האחים שלה עשו את זה יום קודם). שפכתי את תכולת המגירות שלה על המיטה, קראתי לה, ואז התחלתי למיין - אבל בקשיחות רבה מדי. כמעט כל דבר שלישי החלטתי שמקומו בפח - ציורים, יצירות בלתי גמורות, חלקי משחקים... את הציורים צילמתי למזכרת בפלאפון, אבל השלכתי הכול לפח בלי רחמים...
והיא פשוט בכתה נורא... ממש התאבלה... וכעסה עליי למשך כמה שעות אחר-כך...
בדיעבד חשבתי שהיו לי שתי טעויות פה:
1. שעשיתי את כל זה מתוך לחץ בזמן לחוץ שתכננתי להקדיש לסדר כולל בבית (לקראת שבת ופורים).
2. שלא חשבתי לעומק על הצער שלה באובדן הדברים האלו שהשקיעה בהם כל כך... אני באתי בראש של לרוקן כמה שיותר דברים מהבית (גם בשאר הבית עשיתי את זה) - אבל שכחתי איך אני עצמי הייתי כילדה, ואיך אני הייתי נקשרת כל-כך לכל יצירה קטנה שיצרתי ולכל מתנה פצפונת שקיבלתי...
אם הייתי זוכרת את זה בזמן - הייתי יכולה לבוא אליה בצורה יותר מכילה, להסביר למה כמה זה קשה להיפרד מחפצים, אבל כמה זה חשוב לניקיון פסח כמו גם לנפש...

חפרתי קצת (הסיפור הזה פשוט יושב עליי עדיין...)

רק אחפור עוד קצת על ההעצמה לכל ילד:
כדאי לנסות לזהות את נקודות החוזקה של כל ילד - בלי השוואה לאחיו - ולהעצים ולדבר עליהן בכל הזדמנות. בין אם מדובר בכישרון ("אתה מצייר מדהים! איזה כיף לנו שהבית מקושט בציורים שלך!"), ובין אם מדובר בתכונת אופי ("היכולת שלך לעבוד על המידות בצורה כזו היא מיוחדת ממש. אל תרפי מזה - את תראי הצלחות!")
אפילו למצוא איפה כל אחד חזק בתחומי הבית - זו אופה נהדר, וזה "אלוף הסדר", הוא מצוין עם האחים הקטנים, והיא תורמת לבית בעליזות שלה.
זה מעשיר מאוד את המשפחה כולה, לא רק את הילד הספציפי...

שנזכה...
תודה ♥️מטילדה
קודם כל חיבוק על האכזבה מעצמך
מול הילדה והיצירות שלה
תסתכלי במשפט הראשון שכתבת לי
את טובה למרות מה שקרה...

לגבי זיהוי החוזקות של הילד
באיזה גיל בערך אתן מתחילות לזהות אותם?
אצל הבכור אני דווקא מוצאת כמה
אבל אצל השני, בן 3.5 חוץ מזה שהוא באמת מתוק בצורה יוצאת דופן אין איזה משהו שאני מצליחה לשים עליו את האצבע...
זה באמת מתחיל יותר בסביבות גיל חמש, אני חושבת מתואמת
וגם זה הגיל שבו באמת מתחילים לחפש חיזוקים...
אז בהצלחה עם זה
הוא באמת קטן עדיין...בת 30
הטיפ הכי טוב שליבארץ אהבתי
זה להשקיע בזה.
ללמוד, לקרוא, להתייעץ. כשיש קושי - לעצור ולחשוב מה עושים עם זה.
פתיחת השרשור כאן זה צעד מעולה בכיוון, וכתבו פה דברים ממש חכמים.
אבל העיקר הוא שזה לא ייגמר פה. שתמשיכי ללמוד ולברר, לעבוד ולהשתנות. וכמובן - להתפלל.

משתפת בבלוג שגיליתי בזמן האחרון (בעקבות @תיתי2 שהפנתה אותי..), שיש בו המון מה לקרוא וללמוד.
הבלוג - חזרה ללב ההורות
תודה ♥️מטילדה
תודה על השיתוף של הבלוג. אסתכל
אם את שואלת את השאלה הזאתבת 30
אז קודם כל זה ברור שאת אמא טובה וגם כשהם יגדלו את תהיי אמא טובה.
אני חושבת שהבסיס זה באמת להכיר את הילדים שלנו.
את התכונות שלהם, את הנקודות הרגישות שלהם, את המתיחויות ביניהם, את העומק שלהם.
נניח, היו מבקשים ממך לכתוב על כל ילד חמישה משפטים שמתארים אותו. אבל חמישה משפטים שהם יחודיים, לא רק '' חכם , מתוק וחברותי''.
אם את מצליחה אז כנראה שאת מכירה היטב את הילדים שלך. וככל שהם יגדלו ככה תכירי יותר ויותר.

אם יש בסיס של הכרות פנימית עם הילדים, אז השלב הבא, נראה לי, זה כל מה שקשור להכוונה שלהם.
זה טווח ענק של דברים, החל מהקשבה, עצה, אמפטיה, מתן כלים להתמודדות, דרך רישום לחוגים מתאימים שיחזקו את הכישרונות והתכונות הטובות שלהם, ועד לשיחות, עם גדולים יותר, על בחירה, ואיך בוחרים נכון, ונתינת יסודות חזקים באמונה וביראת שמיים, ואהבת ה' ואהבת התורה וכו'.

בנוסף, נראה לי שכשאנחנו עושות עם הילדים דברים שאנחנו נהנות מהם ושאנחנו אוהבות אותם זה נהדר לקשר עם ילדים.
החל מהליכה משותפת, ציור, נגינה, שירה, תחומי ענין שונים וכו'.

מבחינת לתת להם הרגשה שהם יכולים לדבר על הכל...קודם כל ברור שאם ילד מספר משהו מהלב אז לעולם לעולם לא לתקוף אותו או לבקר אותו. שנית, וזה משהו שאני ממש משתדלת להקפיד עליו- שאם אני רואה שילדה נמצאת בברוגז כזה או שעובר עליה משהו, אני לא מוותרת לה. בסוף היא תהיה חייבת לבוא ולדבר איתי או עם בעלי או עם שנינו.
אני לא רוצה שישמרו תסכולים בבטן.

עוד דבר לגבי שיחה על רגשות. כמעט כל דבר שילד מספר אפשר לשאול אותו ''ואיך אתה הרגשת כשזה קרה''? וללמוד, לאט לאט לתת שם לרגשות השונים.
לפעמים תכל'ס מה שהם רוצים זה לספר לנו מה הם מרגישים ולא מה קרה...ולא תמיד יודעים איך לעשות את זה.
חשוב לדעתי גם להראות לילדים שלך יש את אותם רגשות. כעס, תסכול, אכזבה, שמחה, התרגשות, מבוכה, וכו'.
נניח, אתמול היתה לי שיחה עם בת הכמעט 12 שלי על משהו שהיא ממש התנגדה אליו. אמרתי לה בואי, ננסה להבין מה בדיוק מפריע לך. עשתה פרצופים מפה ועד ניו יורק, אבל לא ויתרתי ובסוף עלינו על הנקודה שמפריעה לה, ועל הרגש שזה מעורר בה. אז אמרתי לה שגם לי יש רגש כזה לפעמים...אמנם בסיטואציות אחרות ממה שיש לה, אבל אני מבינה את הרגש הזה שלה. והשיחה הזאת, שלקחה בסך הכל 7 דקות, תוך כדי נסיעה, ממש שחררה אותה.

ומעבר לכל הדברים - אם את אמא שלהם אז את האמא הכי טובה שיכולה להיות להם. וגם את, כמו כולנו, בלמידה מתמדת.
אז אל תפחדי משום דבר.
תני אמון מלא בעצמך שאם ה' הפקיד אותם בידייך אז סימן שאת מסוגלת.
ותני אמון מלא בהם שהם יגדלו ויהיו נהדרים ובקשר מצוין איתכם.
תודה ♥️מטילדה
לגבי הפסקה הראשונה
שם בדיוק טמון החשש שלי
אני לא חושבת שאצלי לכתוב על כל אחד מהם חמש משפטים כמו שאמרת☹️
לא יודעת אם זה בגלל שהם קטנים עדיין או בגלל
שאני לא בן אדם כזה שמזהה דברים, שחופר לעמוק
אני בן אדם פשוט. פשוט חיה.
(על פני השטח כזה... אף םעם לא הייתי מזהה תהליכים ודברים שקורים נגיד בכיתה,עם חברות, רק אחרי שהיו משתפים אותי... )
אבל לא בא לי שזה יהיה ככה עם הילדים...

ותודה על החיזוק שאני הכי טובה בשבילם

המממ...בת 30
אני גם כמוך.
בעלי הפוך.
הוא יכול לזהות סיטואציה עוד לפני שהיא התחילה.
והוא קולט אנשים עוד לפני שהם פותחים את הפה.
אבל אני לא חושבת שזה ימנע ממך להכיר את הילדים שלך בצורה עמוקה.
אולי חמישה משפטים זה הרבה לקטנים...לכי על 3...
אני לא חושבת שזה מה שישנה את החיים ש״ך הילדים שלךמיואשת******
דווקא אם אנחנו שמים תבניות (הוא טוב באחד שתים שלו) זה יכול לקבע לפעמים
תאמיני בילדים שלך שהם הכי טובים הכי חכמים הכי מוצלחים בעולם תשדרי להם שאין כמוהם
הם ימצאו את החוזקות שלהם בעצמם ויפתחו אותם כי הם ישעו שמאמינים בהם ושאין כמוהם בעולם
אני אומרת לילדות שלי שכל מה שהן תרצינה הן תצלחנה. הכל ענין של רצון (גם לעוף אמא? כן. האחים רייט רצו לעוף והמציאו מטוס. גם אתן יכולות )
זה טוב להכיר ביכולות מסוימות אבל לא חובה
תודה על זה❣️מטילדה
תשלחי לי אותן 🙈😄מיואשת******
בכיף.נעשה החלפות -אני מחפשת כאלה שאוהבות לנקותאחתפלוס
יש לך משהו כזה?
לא… יש לי כאלו שאוהבות לקרוא 🤣🤣מיואשת******
הן יכולות לקרוא הוראות ניקוי וגם ספרי בישול
חחח.תכל'ס אין על לקרוא.אחתפלוס
מסכימה איתן.
אני חושבתoo
שזה מאד חשוב לדעת לזהות תהליכים וסיטואציות. כשאני מצליחה לנתח סיטואציה בזמן אמת, אני יכולה יותר לשלוט בה ולהגיב בצורה שאני רוצה להגיב.

גמני בעבר הרבה פעמים לא הצלחתי להבין סיטואציות בזמן שהן מתרחשות, זה מאד הפריע לי. אחרי כל מקרה כזה הייתי מנתחת את הסיבה שלא הבנתי, ומנסה ללמוד לפעם הבאה.

דרכים להבין סיטואציות: לקרוא שפת גוף, להסתכל בעיניים, להשוות למקרים דומים בעבר, לדבר פחות ולהקשיב יותר.

כבר בגיל קטן אפשר לראות על תינוק חוזקות וחולשות מניתוח סיטואציות איתו אורך זמן, זה עוזר לי להבין את בן השנתיים שלי טוב יותר, ומונע תיסכולים ממנו וממני.
עוקבתדפני11
יש מלא רעיונותפרצוף כרית

השאלה למה יש לך כח

1) לתת להם הרבה מחמאות , להשתדל לפחות כמה כל יום, בזמן קבוע (כדי שלא תשכחי) נגיד לפני שהולכים לישון או בארוחת ערב 

2) לספר להם סיפורים , אמיתיים או מומצאים

3) להכין אותם למה שהולך לקרות - למשל חגים - שבפסח יש בגדים חדשים נגיד ולא אוכלים חמץ והולכים לליל הסדר לדודה איקס , ואוכלים מצה מרובעת

4) להסביר להם דברים סתם, נגיד מה ההבדל בין מצה עגולה למרובעת, זה ממש מענין אותם

5) חשיבות של וויתור ועזרה לשני, בהקשר של אחים ואחיות - להחמיא לילד שמוותר לאחות שלו, שיבינו כמה חשוב

6) חיבוקים 

7) לספר להם בדיחות

8) סיפורים על עצמך כשהיית ילדה, שהם יכולים להזדהות איתם, ובאיזה גיל היית, זה מאוד מענין אותם

9)  אם קורה להם מקרה עם חברה/שכנה שהם מאוכזבים/נעלבו - אחרי שמחבקים ומבינים אותם, לנסות להסביר להם איך אפשר לדון לכף זכות ושאולי החברה תחזור בתשובה ותבקש סליחה ואולי היא לא ידעה או לא התכוונה..... (זה מרגיל אותם לחיים בכללי לדון לכף זכות וגם נותן הרגשה שאכפת לך מהם שאת מקדישה להם זמן)

10) משחקים לשחק איתם מדי פעם אם יש לך כח, ריצות או קפיצות, תחרויות וכאלה

11) יש אמהות שמצליחות לשתף את הילדים בלעזור בארוחת ערב בצורה כיפית, נגיד להביא לה ירקות מהמקרר או לערוך שולחן, תלוי בך ובילדייך מה מתאים לכם..

12) לשיר שירים ולרקוד

13) אפשר להמציא שיר עליהם 

14) לספר סיפורים עליהם כשהם היו קטנים, זה מצחיק אותם , נגיד שהם שרו שיר מסוים או אמרו מילה בצורה מצחיקה או הלכו בצורה מצחיקה וכו' 

 

ברור שלא הכל ביום אחד , אבל מגוון רעיונות... השתדלתי להביא כאלו שלא דורשים ממך הרבה הכנה - כמו יצירות , כדי שבאמת יהיה יותר מעשי

בהצלחה

תודה ♥️מטילדה
להיות יותרבשורות משמחות
מעורים בחוויות שלהם ובשפה שלהם, במעגלי החברה שלהם. להיות בקשר עם הצוות החינוכי, משפחה ומכרים. לא בקטע של מעקב אחרי הילד, אלא לקרוא בין השורות משיחות מסביב איפה האתגרים בהם הילד מתקשה, ולנסות למצוא פתרונות. ככה את כבר יודעת מה תחומי העניין שלו, מה השפה שלו ותדעי גם איך לגשת אליו ולהעמיק איתו את הקשר.
תודה ♥️מטילדה
אני חושבת שמה שאת מבקשת זהתיתי2
ליצור
אינטימיות
עם כל אחד מהילדים

אינטימיות = הרגשה שהילד "מוכר וידוע" (שאת מרגישה כך כלפיו, והוא מרגיש שכך מרגישים כלפיו)
שיש התרחשות פנימית ביניכם שהיא ייחודית לכם
שבה את המגדלור שלו לחיים - לא כי את מטיפה, מחנכת, אומרת משהו. אלא כי אתם כל כך בקרבה ובקשר, שזה קורה מאליו.
הוא מתבונן בך ורואה איך את מתמודדת עם חולשות, עם אתגרים, עם רגשות, ולומד
ואת מעצימה אותו בעצם הידיעה הפנימית האמיתית שלך את כוחותיו ועולמו הפנימי.

ובשביל להגיע לשם,
הייתי שמה דגש תמידי על מערכת היחסים,
על הקשר.
כל יום "לראות אותו"
ולא רק אותו, גם את אחיו הצעירים.
במשחק משותף, בשיחה, בזמן איכות, בקשר עם הגן.
להיות נוכחת בחייו, ולראות אותו. כפי שהוא. כבן אדם.
להניח רגע (או שניים, או שלוש) בצד את החלק התפעולי והמשימתי של ההורות... ולהיות.

אפשר עוד לפרט על ההיבטים השונים בבניית קשר אינטימי עם ילד, אבל כתבו לך כאן כבר המון, ואני לא רוצה להאריך.

העיקר, שאת תופסת את העניין בזמן, את לגמרי צודקת
כדי להגיע לגיל ההתבגרות במצב יחסית טוב ומוכן לאתגר - צריך להשקיע בקשר... וגיל 5 הוא גיל יפה להתחיל (אפשר גם קודם, כמובן).
תודה ♥️מטילדה
וואו עלה לי גם ממש תחשוה כזו לאחרונה,עוקבת לקרוא..אוהבת את השבת
וואו נושא חשוב ולא פשוטפליונקה
לגבי קשר עם ילדים. אז אם רוצים שילדים ישתפו קודם כל לא צריכים להיות דמות מאיימת מדי או פגיעה מדי.
ודבר שני לבנות קשר. להקשיב, להתעניין, לדבר על מה שמעניין אותם.
לגבי חולשות וחוזקות דעתי כל עוד זה לא משהו שדורש טיפול , פשוט להניח לזה. לכולנו יש חולשות, לכולנו יש חוזקות. לרב חיים מאזנים ומכוונים.
אם מכירים מישהו טוב אז מכירים גם חולשות וחוזקות שלו.
תודה♥️מטילדהאחרונה
אהבתי את מה שכתבת
בפשטות
בלי להסתבך
רעיון למתנה לגיל שנה? שאלו אותנו מה אנחנו רוציםאנמונימי

אשמח לרעיונות

מזל טוב!! תשאלי בפורום הריון ולידהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לשם מתאימות שאלות על הגיל הזה.

פורום אמהות מיועד לגילאי בית ספר ומעלה.

מקווה שזה פורום מתאים, אבל אני קרובה מידי למאה.שימושית

וזה לא מאה שמח כי זה מאה קילו

אז חשבתי אולי לפתוח שרשור דיאטה יעזור לי, ובשרשור הזה נשתף-

שעשינו פעילות גופנית

שאכלנו בהתאם לרצוי

נשתף/ נבקש רעיונות לפתירת אתגרים שעומדים בדרכינו

וניתן כח ועידוד להתמיד בשינוי ולהפוך את הדיאטה לאורח חיים.

משתדלתשימושית

מה איתך היום?

שאלה חרושה- יום בירושליםמתיכון ועד מעון

נהיה שבוע הבא באחד הימים בירושלים, רק אנחנו ו4 הקטנים (12-4)

אחה"צ נהיה אצל חברים, אבל רציתי להגיע בבוקר מאוחר או צהריים מוקדם, להספיק להגיע לכותל.

כמה עמוס בצהריים התחילת אלול בכותל, הקטנה שלנו פחות אוהבת המון (והגדול ביותר מרחף ברמות ...)?

ומה עוד כדאי לעשות או באיזור הרובע או במקום אחר עם חנייה נגישה ללא עלות או בעלות נמוכה/ הנחות אשמורת?

אנחנו היינו שבוע שעבר בירושלים עם בני 4-11 ותינוקמותק 27

והלכנו בערב המאוחר לכותל....

אמנם לפני אלול, לא היה כזה מפוצץ..

היינו במופע הללויה אש ומים בעיר דוד ולאחר מכן לכותל... היה נחמד.

לפני זה עשינו איתם סיבוב בשוק מחניודה וקצת בעיר...

למחרת נסענו איתם למוזיאון המדע, גם נחמד ממש. ובערב טיילנו איתם בגאולה

לגבי חניה- לנו היה הכי מוצלח לחנות בחניון נחל צופיטארקו

ומשם לקחת רכבת

לכותל ירדנו ברגל, בחזור לקחנו אוטובוס לרכבת כי כבר היו עייפים(וזה גם ככה עם המעבר)

מבחינת עומס לדעתי יהיה מלא רגיל אבל לא עמוס מאוד.. סיורי סליחות וכאלה הם בדכ בערב ויותר סמוך לר"ה.

בעיקרון בשעות הצהריים לא עמוס כל כךמתואמת

אפשר לטייל סתם בעיר העתיקה. אנחנו עשינו לפני כשבועיים מסלול חווייתי ואתגרי עם משימות בדרך. אם תרצי, אשלח לך את הדפים שהכנו בשביל זה.

אני אשמח! יתאים גם לסוכות?רחללי

כן, יכול להתאים (איכשהו פספסתי את ההודעה שלך)מתואמת

שולחת לך באישי. (תצטרכו לעשות בו התאמות למשפחה שלכם, כי זה מיועד למשפחה עם שמונה ילדים שיודעים לדבר)

מתאים גם למשפחות קטנות? (3 ילדים מדברים)שימושית

אפשר לנסות להתאים את זהמתואמת

הרעיון שבנינו הוא שעוברים בשמונה תחנות, ובכל תחנה אנחנו לוחשים לאחד הילדים מילה מתוך פסוק. בסיום מחברים בין המילים ויוצרים יחד את הפסוק השלם.

אז אפשר ללחוש לכל ילד כמה מילים מהפסוק, ואפשר גם לבחור פסוק או משפט אחר שקשור לירושלים וללחוש את המילים שלו רק בחלק מהתחנות.

מקווה שמובן...

נשמע רעיון יפה!שימושית

המילים שלחשתם כל אחד זכר עד התחנה האחרונה? ואני אשמח לשמוע על התחנות

כן, הם זכרו יפה, אפילו בת הארבעמתואמת

כמובן, הבאנו לה מילה קלה...

התחנות: כיכר ספרא, מגדל דוד, הקארדו, בית כנסת החורבה, החומה הרחבה, כיכר בתי מחסה, גן בית השלום, הכותל.

אפשר אולי, באותו רעיון, לתת פתקיראת גאולה

נכון (אף שזה רק למי שיודע לקרוא)מתואמת

זה גם אתגר - לשמור את הפתק בשלמותו עד הסוף

(ואולי זה דווקא טוב שהם לא יסתכלו בפתק כשמקבלים אותו - אצלנו הבן הגדול ניחש די מהר את הפסוק הסופי רק בעזרת המילה שקיבל...)

רעיון ממש מוצלחשימושית

אפשר גם להחביא בכל תחנה את הפתק והילדים צריכים למצוא ולהכניס למעטפה.

בסוכות אנחנו אוהבים ללכת לכותל ועם התחנות האלה זה יוצא טיול מושלם

נשמע מקסים!אר

אשמח גם אם מתאים לך

שולחת לך.מתואמת

גם אני אשמחguest

תודה

שולחת לך.מתואמת

אני אשמח גם, נשמע ממש מעניין.ד' הוא האלוקים

שולחת לך.מתואמתאחרונה

באלול העומס מתחיל רק בערברקאני

מהבחינה הזאת תהיי רגועה

האמת לא כדאי להגיע לשם עם רכב

אם כן אז חניון בתשלום קרתא או ממילא

יש גם את הר ציון אבל קשה למצוא שם חניות

אבל הכי טוב כמו שטארקו אמרה

לחנות בנחל צופים ולקחת רכבת

מכון המקדש או עיר דוד (נקבת השילוח)שוקולד לבן

לא רכבאנוני.מית

להשאיר את האוטו בשולי הרכבת הקלה (יש כמה חניונים שהם בחינם) ומשם ברק"ל. אם הילדים שלכם אוהבים רכבת זה אטרקציה בפני עצמה.

טקס בת מצווהגלי מטר

שלום לכן!

אנחנו לקראת בת מצווה ראשונה ב"ה ואשמח לשמוע רעיונות לתוכן משמעותי. הכוונה היא לא הפעלה אלא טקס מרגש שבו יש תוכן משמעותי שעוסק במהות היום.

עלה לי רעיון לבקש מהדודים שכל אחד יבחר איזו מצווה ויכתוב עליה קטע קצר שבו הוא מסביר מה מיוחד בעיניו במצווה הזו ומברך את בת המצווה שתתחבר אליה ותזכה לעסוק בה. ואולי יתן איזו מתנה סמלית שקשורה לעניין.

הרעיון מוצא חן בעיניי אבל אני לא בטוחה שזה יעבוד טוב כי ב"ה יש 9 דודים ועוד סבא וסבתא משני הצדדים, זה יוצא כבר 11 אנשים שידברו וזה נשמע לי כבד וארוך מדי, ומצד שני אי אפשר להזמין רק חלק מהדודים לברך.

אני מציינת שבמסיבה יהיו משפחה וחברות.

אם יש לכם רעיונות איך לשכלל את הקונספט הזה ולהתאים אותו או שיש לכן רעיונות אחרים לטקס משמעותי ומעניין אני ממש אשמח לשמוע.

אני מרגישה בצורך בטקס כזה כי לא יהיו ריקודים, הילדה לא רוצה. תהיה יצירה בהתחלה שמיועדת לכולם, אז חשוב לי שחוץ מזה ומאוכל יהיה משהו משמעותי מורגש.

תודה מראש!

אולי לפי אותיות השם?מאוהבת בילדי

למשל שרה-

ש- שלום

ר- ראיית הטוב

ה- התמדה

ואז לקרוא לדודים להקריא ברכה ולתת מתנה.

ובטח שאת יכולה לקרוא רק לחלק מהדודים.- נגיד את הדוד הגדול או נציג מכל צד, אולי רק סבא וסבתא.

תלוי כמה אותיות או רעיונות יש לך

אהבתי את ההצעה שלך 👍שימושית

זה רעיון נחמד אבל קצר לנו מדיגלי מטר

יש לה רק 3 אותיות בשם ורציתי שהחלק הזה יהיה יותר מ5 דקות. אז אפשר את זה ועוד משהו בנוסף, או ללכת לכיוון אחר...

תודה על ההצעה!

אשמח לשמוע עוד רעיונות

אפשר עם שם המשפחה..טארקו

הייתי בבת מצוה שהיה קליפ יפהפהשימושית

שהסריטו את נערת בת המצוה ב'מסע גילוי' איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את ה'

לא זוכרת מה בדיוק היה בסרטון, אבל היה שיחה של הבת עם סבים- סבתות שלה, המורה בבית ספר, חברה, דודים אחים

וכן הסרטה שלה אורזת מצרכים בארגון חסד, ועורכת שולחן שבת, זה היה מיוחד.

כיוון מעניין, תודה!גלי מטר

לחשוב איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את השם. הבת שלי ממש תתפדח אם נרצה לעשות לה סרטון כזה, היא לא תשתף פעולה, אבל אפשר אולי לכתוב ברכות ולתת מתנה סמלית לפי כל תכונה.

אני חושבת יחד אתכן, אולי להכין מצגת ולחפש סרטון קצרצר או תוכן אחר לפי כל תכונה ואז להסביר איך זה מחבר אותה למצוות

היא תתפדח מהרעיון שהיא מסורטת או מהתוכן?שימושית

עם התוכן היא תסתדרגלי מטר

היא פשוט לא תרצה להסריט את עצמה. אבל אולי אפשר להסריט את הדודים שידברו על מצווה מסויימת ויחברו אותה אליה, בסרטון נוכל לעשות את זה קליל וככה כל הדודים יוכלו לקחת חלק. נשמע שאפשר לפתח את הכיוון הזה

אולי אפשרעוד מעט פסח

שהיא רק תקריא טקסט, ושבסרטון עצמו יראו דברים אחרים (שקשורים לטקסט, אבל לא רוצה עצמה)?

עוד רעיון של סרטון שעשינו לשבע ברכותשימושית

אבל יכול להתאים גם לבת מצוה, הסרטנו דודים ובני דודים שנזרק אליהם אליהם דף מכווצץ לכדור, וכשהם פותחים את זה יש הודעה שאיקס- וואי מתחתנים (להמיר את זה שלאיקסית יש בת מצוה)

ואז הם מאחלים משהו בצורה חמודה (נניח אחד רץ מהר הביתה לקרוא לאשתו ולילדים, והקריא בצורה דרמטית את ההודעה ואז כולם הסתכלו אחד על השני כאילו הם ממש בשוק ואמרו במקהלה- זה סופי? אז נשאר לנו רק לאחל מזל טוב ושהבית שתבנו יחד יהיה מלא בצחוק, בחום ואהבה!)

איזה מושקעגלי מטר

נשמע מאוד חמוד, תודה

עשו לנו משהו כזה לקראת החתונהחושבת בקופסא

אבל בלי הודעה שמתחתנים. כל קרוב משפחה טפס בסרטון נייר מקומט, פתח אותו, והיה כתוב שם מילה או משפט עם גימטריה שזהה לשם שלנו ולפיה היה צריך לברך. בסוף הברכה המברך קימט של הדף וזרק לצד השני, ככה שבסרטון הבא נראה כאילו הם תפסו את אותו הדף מהמברך הקודם.

זה היה ממש חמוד, והגימטריות היו מעניינות וחלקן הזויות.

דווקא לבת מצווה נראה לי שטקס ארוך ומיגע עם דבר תורה ארוך מכל הדודים יכול לא להתאים לקהל של הבנות. אולי באמת אם משלבים את זה בקלילות והומור בלי לאבד את התוכן?

מסכימהגלי מטר

בזכות הרעיונות שלכן הבנתי שלהכין סרטון ערכי מהדודים זה הרבה יותר מתאים

אולי ליצור מזה סרטון?יעל...

כלומר, שלא בכל פעם יקום דוד וידבר. אלא להסריט מראש. לערוך את זה באופן יפה וכייפי. ככה גם מקצרים ומדייקים את הנאמר.. אפשר להוסיף תמונות שלה או סרטון שקשור למצווה שנאמרה..

נשמע מגניב, גם אני בדיוק חשבתי על זהגלי מטר

באמת יש כאן הרבה אפשרויות כשהופכים את זה לסרטון. אני מחפשת איך לעשות את זה קליל ולהוסיף אולי גם הומור וקטעים מיוחדים.

איזה כיף שאתם עוזרות לי, כל הצעה נוספת בכיוון תתקבל בברכה!

מה שאנחנו עשינופלספנית

בעזהי"ת

בסרטון.

עשינו בסגנון 'סליחה על השאלה': כתבנו מראש כמה שאלות- חלקן נוגעות לילדה (מה אתם מאחלים לה, איזה תכונה טובה אתם רואים בה, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים עליה) וחלקן נוגעות בתוכן של האירוע (למשל אם זה על חסד- איפה החסד פוגש אותך ביומיום, אם זה על הודיה- על מה אתה מודה בחיים שלך, אם זה על שמחה- מה הדבר שמשמח אותך, אם זה על תפילה- לאיזה חלק בתפילה אתה הכי מחובר.. כאלה).

את הסבים והסבתות הסרטתי בעצמי עונים על כל 6 השאלות. מהדודים ביקשתי שמי שרוצה ישלח סרטון קצר שבו הם עונים על שאלה אחת או שתיים מתוך הרשימה, לבחירתם, והזמנתי גם לצלם בני דודים/אחיינים עונים על שאלה אחת, אפשר גם בזוגות.

בגלל האופי של הסרטון הזה, יש לך שליטה על האורך והטקסט. למשל אם מישהו ענה תשובה ארוכה, את יכולה לחתוך רק קטע קצר.. ככה בסופו של דבר יצא סרטון של נגיד 7 דקות (לשש שאלות), אבל משתתפים בו 6 סבים וסבתות באופן משמעותי, ועוד 4 דודים, ועוד 3 אחים של ילדת בת המצווה, ועוד 16 בני דודים משתי הצדדים, וגם נתתי אופציה לכוווווווווולם פשוט לא כולם ניצלו את ההזדמנות. אבל אין פה עניין של להעלב כי בסוף כולם קיבלו הזדמנות.

רעיון ממש מיוחד, תודה!גלי מטר

אנחנו נתנו למשפחה ערכיםמתיכון ועד מעון

כל אחד בחר ערך ונתן עליו מתנה קטנה והסבר קצר, היה יפה לטעמי

בבר מצווה שהייתיעוד מעט פסח

ביקשו מכל דוד לתת מתנה סביב ערך מסוים שההורים רצו.

ואז בשבת כל אחד הביא את המתנה והסבירו איך היא מתקשרת.

אבל בגלל שזה היה שבת, פיצלו את זה ל-3 חלקים. כי באמת יש אנשים שלא יודעים לקצר ומטריחים את הציבור...

הייתי מציעה רק לסבא ולסבתארינת 24אחרונה

4 זה מספר מעולה.

והרעיון הזה מקסים!!!

(אם בכל זאת את רוצה גם דודים את יכולה לרשום בוואטסאפ המשפחתי שאת מחפשת 2-3 מתנדבים ואז זה לא יוצא "לא נעים" שלא הזמנת מישהו)

מקווה וילדים גדוליםשימושית

שלום,

אני מתחילה את שלב ההתבגרות של הילדים (לא גדולים ממש אבל 8-10) וזה ממש מאתגר אותי ביום של המקוה.

השינה המאוחרת, הנוכחות שלהם כל הזמן שאני מתארגנת והשאלות למה אני יוצאת וכו'

בהתחלה עניתי שאני הולכת לסידורים, אבל זה רק מסקרן אותם יותר (והם רוצים לבוא איתי, ותלכי בדרך לפה ולשם...) ויוצר לי מתח פנימי ועצבנות.

אשמח לעצות איך מתנהלים נכון איתם ועם זמנים שצריך פרטיות ומרחב אישי גם בלי להינעל בחדר.

(אין לנו יחידת הורים אז כל ההכנות אני מרגישה שיש לי שותפים ועוקבים)

תודה.

הרגלתי אותם שלפעמים אני יוצאת בערבפרח חדש

לסידורים אישיים שלי

לפעמים זה ארוע

לפעמים התעמלות

לפעמים קניות

ולפעמים מקווה

ואני לא מרחיבה כל פעם לאן בדיוק יצאתי

שנים לא הייתי פה...מחפשת רעיונות למתנות...בת 30

הגדולה יוצאת לשנת שירות, השניה יוצאת לחווה, בא לי לתת להן משהו קטן , לא יקר, אבל שימושי ושיתן תחושה של אבא ואמא אוהבים אותך

אשמח לרעיונות!

תודה לכן

איזה שלב מרגש!יראת גאולה

אולי משהו רקום, מגבת או חלוק מגבת, כרית / ציפית עם הדפס של תמונה וכיתוב,

בחנויות של הדפסות ומתנות יש הרבה דברים כאלו, החל מדובי, שעון, מעמד למכשירי כתיבה, או חריטה על נגן, עט ...

איזה מרגשנברשת

בקבוק חם (הכי כיף עם כיסוי פרוותי)

כרבולית מפנקת אפשר עם שרוולים וכובע

חלוק מגבת

קפוצון עם הדפסה של משפט וציור שקשור למשפחה.

תלוי באופי של הילדה וההרגלים.

אם מתאים לה אז יומן ועט לכתוב חוויות

או כוסות קפה (טבולות!) עם מלא שוקולדים לשעות הקטנות של הלילה עם החברות

או סט כלים למטבח אם היא מחובבות הבישול

בלוק עץ עם תמונה משפחתיתחילזון 123

שקית כביסה עם תמונה

קופסא לעוגיות מהבית עם משפט כלשהו

כל דבר שימושי כמו מצעים, מגבת, חלוק, בקבוק חם וכו'

אני עשיתי לבת שלימתיכון ועד מעון

קולאז של תמונות מהמשפחה, יצא ממש יפה.

עשיתי אותו דבר לבת קודמת שיצאה

הי לך 🙂oo

טוב לראות אותך

אני אוהבת לקנות חפצים שימושיים

כי זה כיף להשתמש במתנה באופן יומיומי

לבנים קניתי ארנק/ מזוודה/ מצעים

לבנות אפשר גם

או תכשיט / תיק

היי, ברוכה השבה!מתואמת

אצלי השנה (לראשונה!) יוצאים שלושה ילדים מהבית (אחת למדרשה ושניים לישיבה קטנה), והאמת שלא ממש חשבתי על הרעיון של צ'ופר כזה🙈

ברגע האחרון, ביום שבו התאומים שלי יצאו לישיבה (זה היה אתמול, אבל כבר נראה לפני נצח), קניתי להם חבילת עטים סמלית והדבקתי פתק: "עת לחבוק ועט לרחוק מחבק - שתזכה להרגיש את חיבוקה של התורה, וגם את חיבוקם של אבא ואמא".

אבל אולי באמת לבת שלי (שנוסעת בעוד כשבועיים) כדאי שאשקיע יותר... אז אעקוב פה אחר הרעיונות...

יופי, תודה לכן!!בת 30

שק כביסה זה רעיון נחמד מאוד! וגם עוד דברים פה נתנו לי כיוון. תודה יקירותי!! (ניפגש עוד כמה שנים...)

משהו עם הדפסתהילה 3>אחרונה

כרית, מנורת לילה, בקבוק שווה, תחשבי מה יהיה להן שימושי. לי עזר בזמנו להסתכל באתר של מוצרים להדפסה שהיה נגיש לי ולבחור משהו

הי, אשמח לתמונות של שולחן בת מצווה מי שהכינהמותק 27

מתכוונת לשולחן קינוחים,

לא שולחן ממתקים..

תודה מראש

מקפיצה לך. אולי בגוגל יש רעיונות?יעל מהדרום

בפרוג יש הרבה רעיונותבית פרטיאחרונה

מתכונים ותמונות

חפשי 'בר מתוקים בר/בת מצווה פרוג' ויהיו לך הרבה תוצאות

מזל טוב ובהצלחה!

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (או גם פחות קטנים) ושימושיים (חשוב) לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

שלום, לפי הכרטיס אתה גבר, וזה פורום אמהותיעל מהדרום

לק"י

אז נבקש שלא תכתוב פה בבקשה.

ואם טעיתי וזה ניק של שני בני זוג או משהו, אז תכתבו לי באישי ואשחרר את ההודעה.

מזל טוב!

מנסהטארקואחרונה

בגדול כל דבר אפשר לקשר אז מציעה לקפוץ לסטוק עם תקציב מסוים ולזרום עם זה..

אבל בכל זאת כמה רעיונות-

כלי לסבון

ספלים

מחבת

תבנית, אפשר בצורות ולקשר לצורה

סמרטוט מגב דלי וכו

מגבות, מצעים

שלט שאפשר לעשות לדלת

צידנית קטנה

מחצלת

משחקי קופסא

אולי יעניין אותך