הציבור החרדי ולימוד אמונה ונסתר.צע
אקדים שממש ממש אין כוננתי לדבר בגנות הציבור החרדי אלא לברר נק ספציפית..
בבית המדרש שבו למדתי להבנתי השתמע שבעבר וייתכו וגם היום הציבור החרדי לא למד אמונה בניגוד למה שמקובל במרכז הרב ובנותיה.. רציתי לשאול מה לדעתכם נכון או על כל פנים שכיח יותר..?

א. שהציבור החרדי ברובו אכן לא לומד אמונה ולכן יש בינם לבינינו הבדלים בהשקפה. ואילו היו לומדים אכן היו מסכימים עם תלמידי חכמים בציבור הדתי לאומי..
ב. או שמא שהציבור החרדי כן לומד לא מעט מקורות שגם אנו לומדים כמו זוהר חסידות רמחל וכו אבל מגיע למסקנות שונות.. כמו שבספרות הנגלית יש מסקנות שונות ומחלוקות איך להבין מקורות שונים..
מנחש שככללטיפות של אור
בציבור החרדי פחות לומדים ספרי מחשבת ישראל
אבל לא לימוד הספרים האלו יוצר את ההבדלים בהשקפה
האמת שאלה שממש מסקרנת גם אותיבן מכיר
ושכחת להוסיף את העובדה שהם לא לומדים את ספר הספרים.
מסופר שהרב בוצ׳קו שאל את אבא שלו (שגם הוא היה הרב בוצ׳קו בעצמו) איך הוא נהיה ציוני, אז. אביו ענה לו "למדתי כל יום פרק בתנ"ך מתחת לשמיכה"
...מבקש אמונה

כאחד שלמד בישיבה שחורה בעבר, ומכיר כאלה שלמדו..

נראה לי שבקושי לומדים אמונה אם בכלל.  אצלנו בכלל לא למדו אמונה.

 

אבל אני לא חושב שזה סיבת המחלוקת וזה היה משנה משהו

כי גם רבנים גדולים שכן למדו אמונה חלקו על דרך הדתי לאומי

ב.אלפיניסטית

ההבדלים בהשקפה והדרך השונה לא נובע מבורות וחסר בלימוד אמונה אלא פרשנות שונה.

לחרדי אין פחות בקיאות בתנ"ך או בספרי מוסר למרות שבאופן כללי בתוכנית הלימוד בישיבות יש יותר דגש על תושב"ע ופחות על תנ"ך (לא יודעת כמה פחות ביחס לדת"ל)

אוו נואו, את חיה בסרטהָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך כ' באדר ב תשפ"ב 20:00
לספר לך שבחורי ישיבות ליטאיים לא יודעים איפה מוצאים בארון את חזקיהו כ"ו פסוק ט' או למה מישהו העלים כבר שלושה ימים את שופטים ב'?
לספר לך שבחור חרדי ממוצע לא יודע אם המהר"ל כתב את גבורות ישראל ותפארת ה' או את תפארת ישראל וגבורות ה'?
אין לאנשים מושג כמה מאמרים יש בכוזרי, מה הראיה שלו לאמיתות היהדות, מה מסביר המהר"ל על עם ישראל ומי ירש את המלוכה משלמה
כמעט אף אחד לא פותח בכלל. לא תנך, לא אמונה, לא כלום. מסל"ש וחובת הלבבות בקושי, וגם זה רק הצולים שלומדים בסדר מוסר....
על מה את מדברת, ריבונו של טבריה?
..אלפיניסטית

באותה מידה שאתה מספר על כל הבחורים החרדים הממוצעים שפגשת ולא ידעו מאיזה כיוון לפתוח את גבורות ה' או מה אורך תיבת נוח, כך אני יכולה לספר לך על הבחורים החרדים שאני מכירה ובקיאים בתנ"ך וספרי מוסר.

 

אבל אם האמונה שהחרדים אוחזים בהשקפתם מתוך בורות בתנ"ך ובספרי הגות תורמת לרוגע הנפשי שלך, תהנה.

אני מכיר משהו כמו פי מאה בחורים חרדיים ממךהָיוֹ הָיָה
ומכיר גם את הישיבות החרדיות עם הקישקעס שלהן. הוכחתי את זה מספיק פעמים כאן.

כדאי שתנחתי ותכירי קצת גם בחסרונות של הציבור המוששששלם שלך


(אגב, עצם החיבור שאת עושה בטבעיות בין "מוסר" ל"אמונה" מוכיח כמה אתם לא בעניינים בכלללללל)
קודם כלאלפיניסטית

אני לא ראיתי הוכחה להיכרות שלך עם הציבור החרדי למעט זה שאתה טוען כך.

דבר שני זו יוהרה לחשוב לרגע שאתה מכיר ציבור יותר טוב ממי שנולד והתחנך בו.

ולא טענתי שאף אחד מושלם ואני מודעת לחסרונות (שישנם), אבל זה פשוט לא נכון שהשקפה של החרדים נובעת מבורות, וכולם מסתובבים שם בלי ידיעת תנ"ך ומוסר ורק עוסקים בגמרא בלי להבין להכיר את הבסיס של האמונה היהודית.

 

 

כנראה לא עקבת מספיק אחרי התגובות שלי...הָיוֹ הָיָה
אבל תיוגים של כמה שיכולים להעיד: @כבר לא ישיבישער, @נוגע, לא נוגע, @נחשון מהרחברון, ו@ברוקולי.

את חושבת שזו יוהרא, כי את לא יודעת כלום על הסיבות להיכרותי. כל אחד מהנ"ל יוכל להעיד שאני מכיר היטב היטב ושזו לא יוהרא מצידי (בלי אינטוגים כמובן).
(אגב, גם העובדה שאת מתעקשת לא להכיר בחילוק בין חסידים לליטאים מטופשת. את ממש לא "נולדת והתחנכת" בציבור הליטאי, אני מסופק אם את יודעת מה ההבדל בין פוניבז' לחברון ומי ה"וולפסון" שעל שמו נקראת ישיבת וולפסון ומהו שמה האמיתי...)

שלישית, לא אמרתי שההשקפה החרדית נובעת מבורות. אמרתי שכעובדה, מה שכתבת לא נכון, בעולם הישיבות החרדי לא נלמדים בכלל ספרי אמונה ותנ"ך.
הישיבה החרדית היחידה (!) שיש בה לימוד אמונה כלשהוא, זו בית מתתיהו (ביס מת'ס) בה המשגיח ר' שליימה ברויאר (אדם מקסים, אגב) מוסר "ועד" בכוזרי למספר בחורים מצומצם.
(אגב, את התיאור הזה את יכולה לקחת כאינדיקציה נוספת להיכרות הפרטנית שלי... אם תרצי גם את היום והשעה בה מתקיים הועד הזה, רק תאמרי)

ואגב, את שוב מערבבת בין מוסר לאמונה, מדהים כמה את מדברת על דברים שאין לך מושג בהם בניסיון להוכיח בדיוק את הטענה שאתם כן מבינים בזה 😅
אני חושבת שלא רק שלא לומדיםלמה לא123

אלא נלחמים על זה שלא ילמדו

למשל נביא, כי זה מעורר שאלות

 

קרתי פעם כתבה על איך הרב שך זצ"ל נלחם נגד מישהו שהעז להכניס לישיבה משהו קצת שונה ממה שהיו רגילים ללמוד

 

לטעמי זה פשע, פשוט פשע, גם שאין ידיעות מינימליות בתנ"ך שזהו הבסיס

וגם כי זה קשה ללמוד רק גמרא 12 שעות ביממה, צריך קצת גיוון עם מוסר, נביא, מחשבת ישראל וכו' 

יישר כח, אכן. כואבהָיוֹ הָיָה
בדיוק מה שכתבתי.שפרינצא בוזגלו


אחרי ששלחתי ראיתי שכתבת גם כןלמה לא123


כחרדית לצערי אתה ממש צודקלמה לא123

לומדים גמרא מ9 בבוקר ועד 9 בערב

פה ושם קצת הלכה ומוסר

וזהו..

..מגובלת-
עבר עריכה על ידי מגובלת- בתאריך כ"א באדר ב תשפ"ב 11:53


לא נכון.שפרינצא בוזגלו

בתור בחורות סמינר אולי אנחנו לא באמת יכולות להעיד על זה כי לא באמת מלמדים משו עקרוני חוץ משיעורי השקפה עד כדי חנק.
אבל אצל בחורי ישיבה לומדים כל היום רק גמרא. יותר מכך, תבדקי האם בחיידרים לומדים ספרי נביאים, תופתעי לגלות שבהרבה מאד לא לומדים נביאים, הנימוק לכך שיש שם הרבה סיפורים שיכולים לגרום לנו לפקפק בצדיקות הנביאים והמלכים וכו'. 
הלאה, נעבור לישיבות, אנחנו הבנות עוקפות אותם בהליכה בידע הלכתי פרקטי, מה עוד? אמונה, אני מציעה לך לחפש שאלה מהותית באמונה, ולגשת לבחור ישיבה קלאסי שיענה לך, הקלאסיים פשוט יגידו שכשנגמר השכל מתחילה האמונה או משו כזה. 
ואני מדברת איתך מניסיון, אני חובבת דיונים מושבעת, יצא לי לדון עם הרבה אנשים, וגם לגדול בחברה הזו כאמור, והאמת שיש נושאים תורניים שאני יכולה בקלות לבחור ישיבה שאני צודקת והוא טועה. 


והאמת שהחוסר חיפוש הזה הוא לא מקרי. 
הוא תוצאה של חינוך ושל רצון, למנוע חיפוש בשביל למנוע זליגות.
ואיך לומר? זה דיי עובד.

שוב פעםאלפיניסטית

לא טענתי שבישיבות מלמדים אמונה. ע"ע תגובתי הראשונה. טענתי שהידע שהציבור החרדי באופן כללי בקיא ולומד ספרי אמונה. גם אם בישיבות זה לא חלק מהמערכת

אם הם לא לומדים בישיבות אז איפה כן?שפרינצא בוזגלו

המערכת= הישיבות ושאר המוסדות.
אם שם לא מלמדים ולומדים אז איפה כן?

בבית. בין הסדרים. בין הזמנים. בשבת. חברותא עם חבראלפיניסטית


למה נראלך שלמישהו יש רצון ללמוד אמונה בין הסדריםשפרינצא בוזגלו

אם היחס שנותנים ללימוד האמונה בסדרים עצמם הוא כלום ושומדבר?

כי אני מכירה אותם מקרוב והם חיים איתי בביתאלפיניסטית


אבל הבית שלך כמו ששמעתי ממך הוא לא מיינסטרים.שפרינצא בוזגלו

אני לא רוצה לאנטג אותך, אבל הבית שלך הוא לא הוכחה למה שקורא בישיבות הנחשבות.

לא מעוניינת להתאנטג פהאלפיניסטית

אבל אם את רוצה את מוזמנת לשאול אותי באיזה ישיבה אחי לומד

בואי נאמר שביליתי שבתות עם יותר בחורים משאת בילית...הָיוֹ הָיָה
--- ---רב שמואל
הטרול הכופר בוחן את תוכן הלימוד (הספרים שמכילים מילים ומימרות כך וכך, מתייחסים למקורות כך וכך) לפי אמות-מידה ישיבתיות. ואת צורת הלימוד, איכות הלימוד, כמות הלימוד, וכולי, כל הדברים שצריך לבחור האדם (או הישיבה) בעצמם (ולכן זה מעיד על הגישה הדתית הבחירית,) - את זה הוא מודד לפי אמות-מידה מדעיות.

אמרו חז"ל:
כמה טיפשאי הני אינשי, דקמו מקמי ספר תורה, ולא קמו מקמי גברא רבא.
יש אברכים ורבנים שכן לומדים ובקיאיםקונז


יש גם שלומדים קבלה, ובלשנות, ואסטרופיזיקה.הָיוֹ הָיָה
האם זה הופך את זה לדבר מצוי בציבור? כמובן שלא
צריך להגיב על זה ?קונז
אם אתה מעוניין...הָיוֹ הָיָה
אני לא מבינה למה להכחיש את המציאותלמה לא123

אני חרדית ואוהבת את החיים שלי כחרדית

יחד עם זאת מודעת למגרעות המגזר שלי, זו לא בושה

ועם זאת, לא אחליף מגזר, כי לטעמי היתרונות עולים על החסרונות

 

אני מסכיםכבר לא ישיבישער

שיש באוויר תחושה כזאת של ידע. ואם תתפוס אברך סטנדרטי בשנות חייו האמצעיות והוא ידע לצטט כל מיני מקורות שנותנים תחושה של בקיאות. 

אבל זה סוג של אשליה. כשמשהו לא נלמד בצורה שיטתית ומסודרת זה לא ידע אמיתי.

וואללה סיקרנתכבר לא ישיבישער

הכוונה לנושאים שבחורי ישיבה *יטעו* כשאת תצדקי, או נושאים שהם פשוט לא ידעו\יכירו?

זה נובע מחוסר ידעשפרינצא בוזגלו

וזה לא אומר שהם לא בטוחים שהם יודעים.
כלומר ישנם מקורות שהם לא יעיינו בהם בגלל שזה מחוץ לתחום ש'מותר'/מקובל (לוידעת איך לקרוא למגמת ההסתרה הזו) וכך התמונה שמתגבשת בעיניהם היא מסויימת ביותר ושהם כמובן יודעים וצודקים בעוד זה לא נכון כי יש עוד הרבה מקורות שהם לא התחשבו בהם בכלל. וכל זה כמו שאמרתי- לא מונע מהם להיות נפוחים ולחשוב שהם יודעים יותר מכולם בעוד חסרים להם הרבה פרטים ומידע.

את יודעת, יש רבנים גדוליםלמה לא123

חרדים שיודעים קצת יותר ממך, ועדיין נשארו חרדים

ועדיין מאמינים בדרך הישיבתית הקיימת

לא צריך לכתוב בזלזול

את לא מאמינה בדרך הזו, זו זכותך

אבל יש גם עניין לא ללמוד אמונה, והיו רבנים גדולים שהיו נגד זה, כי זה באמת יכול לערער הרבה אנשים,

ויעיד על כך הציבור הדתי

שום רב לא היה נגד לימוד אמונה. היו נגד לימוד פילוסופיההָיוֹ הָיָה
נראה מי יעיז לומר שאסור ללמוד מהר"ל, או יטען שזה מערער.

האמירה "יעיד הציבור הדתי" היא מטופשת ממש, סליחה. בנויה על סיסמא תלושה מהמציאות שחלק מהמטיפים החרדיים אוהבים לתחזק. מוטב היה לה שלא תאמר.
אז תסביר לי אתלמה לא123

מה שקורה בציבור הדתי, מבחינת חזרה בשאלה

מה ההסבר לזה?

רק רגע, לפני כן, את חושבת שאנשים חזרו בשאלה כי למדו מהר"ל?הָיוֹ הָיָה
נשמע לך סביר? הגיוני?

את חושבת שבאמת אחוזי החוזרים בשאלה הם גבוהים דווקא בקרב אלו שישבו ולמדו לעומק את הרמח"ל?
לאלמה לא123

חושבת שזה עורר אצלם שאלות

או שאולי לא הבינו נכון את הנכתב

 

שאלה: למה יש שאוסרים ללמוד מורה נבוכים?

מורה נבוכים זה פילוסופיה.הָיוֹ הָיָה
שמעי, אני מכיר כמות נאה של לומדי אמונה, וכמות נאה של יוצאים בשאלה. אין שום חפיפה ביניהם.

רק מטומטם ייצא בשאלה בגלל "שאלה" שתתעורר לו במהר"ל. וכנראה זה יהיה תירוץ לתאייועס, ובכל מקרה הוא היה מוצא תירוץ.
--- ---רב שמואל
אתה אומר דברים כל כך שטותיים שמוטב היית יושב ספון בביתך ושותק
שימי לב לאיזו הודעה הוא הגיב לי.שפרינצא בוזגלו
עבר עריכה על ידי שפרינצא בוזגלו בתאריך כ"א באדר ב תשפ"ב 14:08

דיברנו על בחורי ישיבות ולא על רבנים- שבבירור יודעים הרבה פחות מרבנים.


 

יש משהו בדבריך..מגובלת-

אבל לגבי הכרות עם בחורי ישיבה שיודעים או לא יודעים באמונה...

אולי דברת עם בחורים מסוימים..

בכל מקרה בחור נרמאלי לא יסתכל עליך ק"ו לא ידבר איתך...

אוי התמימות 🤦‍♀️שפרינצא בוזגלו

בתקופה של אינטרנט ופייסבוק וכל הזבל הזה יש להרבה מאד בחורים שיח עם נשים.
זה לא שאני רואה איזה בחור בלונדיני ברחוב עוצרת אותו ואומרת לו 'היי חתיך, למה אתה חושב שיש אלוקים?'...
יש קונטקסט וסיבה וסביבה לדיונים כאלו. 
והלוואי שהדבר הכי חמור שבחורי ישיבות עושים זה לדון בענייני אמונה עם איזו מישי. את קצת חיה בסרט.

ממממגובלת-

אני תוהה אם את באמת מכירה את המגזר...

אם את לא מבינה שהבחורים שידונו איתך בפייסבוק וכו' הם הבחורים ביוצאי דופן , אז את בבעיה!!

אני לא דיברתי עליהם.שפרינצא בוזגלו

נתתי דוגמא לכמה קל לבחור ישיבה לדבר עם אישה. זה הכל.
את הפכת את השיח עם נשים לדבר מסובך. ואת לא צודקת, בעידן שלנו מאד מאד קל ליצור שיח עם מי שרק רוצים.

אולי צריך קצת לחדדכבר לא ישיבישער

ולהבדיל בין אמונה, מחשבה, מוסר, השקפה, לימודי נביא וכו'.

 

להבנתי ההבדלים בהשקפה בין המגזרים לא קשורים למה שהם לומדים או לא.

לימודי מחשבה באמת לא קיימים בישיבות. כן אפשר למצוא בכל מקום בחורים שמתעניינים ומתעסקים בזה. @נשמה כללית כבר היה לנו דיון בעבר לגבי כמה התופעה הזאת קיימת...

לגבי אמונה - זה משהו שאצל הדת"ל לומדים בצורה שיטתית ומעמיקה? חוקרים ומבררים מהיסודות?

מוסר - דווקא כן קיים בצורה ממוסדת ומסודרת, אבל זה כבר אינדווידואלי אצל כל בחור כמה הוא מתייחס חזה ברצינות. מאמין שהרוב יהנו לשמוע שיחות חיזוק פה ושם..

תנ"ך - יש חיידרים שלומדים, כנראה שברוב המקומות לא. אבל אני לא משוכנע שבאמת יש התנגדות כ"כ עקרונית ונחרצת ללימוד כזה. 

נכון, הערתי כבר על העירבוב בין מוסר לאמונההָיוֹ הָיָה
אכן יש בחורים שמתעניינים, אבל הם לא רבים ובוודאי שלא ממוסדים (אא"כ אוריה זה מיסוד 😜)
אכן התווכחנו על הכמות המדוייקת, אבל שנינו מסכימים על טווח מסויים, והוא ממש לא הטווח שבעולם הציוני דתי.
גם מוסר זה כבר דבר חבול, מסכן ר' גרשון כמה הוא מנסה לשכנע... איך נראה ביהמ"ד בסדר מוסר?
תנ"ך - הרב שך התנגד נחרצות, ובהתאם - לא קיים בישיבות, יש אפילו התייחסות של בוז
תנ"ך לומדים בת"תלמה לא123


ברובם רק חלקים מועטים מאודהָיוֹ הָיָה
נביאים ראשונים מקסימום
ב"זכרו" ילמדו גם חלק מנביאים אחרונים וספר או שניים מהכתובים
ב"זילברמן" לומדים הכל, וזכור אותו האיש לטובה ור' יצחק שלמה הוא. שאלמלא הוא אין ילדי ישראל יודעין צורתו של תנ"ך מה היא.
בוא נלמד זכותלמה לא123

אצל החרדים לומדים הכי הרבה גמרא

אני ממש לא באתי לכאן כדי להסביר שהחרדים רעים.הָיוֹ הָיָה
אלא להעמיד עובדות על דיוקן.


אכן, לימוד גמרא זה דבר נפלא וחשוב. רבינו הרצי"ה היה משנן: "יהודי זה יהודי של ש"ס"
אני בטוחה שלאלמה לא123


--- ---רב שמואל
(יהודים של ש"ס לא חזרו בשאלה-)
(?!)
רק מעיר: אצל דתיים לאומיים לומדים אמונה בצורה מסודרתארץ השוקולד
בישיבה התיכונית ובישיבה הגבוהה/הסדר/מכינה.

הדיון מרתק לדעתי
לא הייתי חותם על האמירה הזאתמבקש אמונה

לא בא להכליל, אבל בטח לא כולם.

 

אחרי הישיבה השחורה הייתי בישיבה תיכונית, לא למדו שם אמונה בצורה מסודרת

ממש בקושי וגם זה הקטעים שמסתדרים עם האג'נדה

 

 

בישיבה תיכונית? לא. בשאר כן, ברמות משתנותהָיוֹ הָיָה
ההבדל הוא פשוטsimple man
שאצל חרדים לומדים השקפה לעומת אצל דת"ל שלומדים מחשבה.
אצל דת"ל לומדים אמונה ואצל החרדים מחשבה..קונז


אוהו כמה אפשר לדבר על לימודי ההשקפה החרדיתחושבת בקופסא

אני בטוחה ש @שפרינצא בוזגלו תשמח לספר על זה. מצד הבנות אמנם אבל עדיין מראה תמונה על העומק של הדיון.

 

(אגב, זאת שאלה שמטרידה אותי: מה לומדים בסמינרים כל היום? לא לימודי ליבה, לא תורה, לא נ"ך, לא אמונה, לא מחשבת ישראל, לא גמרא, לא תושב"ע, אז מה כן?)

מה לומדים בסמינר?מגובלת-

אז ככה:

תורה בקיאות, תורה עיון, נביא, השקפה, דינים, פיוט, משלי, תהילים, שמונה פרקים ועוד...

מתמטיקה, דקדוק, הבנת הנקרא, אנגלית, היסטוריה, תוי , וכו'

 

תאמיני לי שיש מה...

יש כמה ספרים שנכנסים באותו שיעור, אבל לא נהרוס לך שפרינצא בוזגלו


לא הבנתי...תסבירי!מגובלת-


מוזמנים לשעת סיפור באישי, קפה ומאפה עליכם 😌שפרינצא בוזגלו

מה לומדים? בעיקר איך להיות אמא טובה להרבה ילדים, איך להיות אישה טובה לבעל אברך, איך לא להרוויח כסף כי אקדמיה זה מוקצה, מה עוד? אהה, הרבה שעות מתמטיקה, באמת לומדים ברמה גבוהה מאד. אנגלית, היסטוריה (השיעור היחיד שלא ישנתי בו), יחידה אחת של מדעים בכדי לקבל תקציבים ממשרד החינוך ולמנוע מאיתנו לפתוח תיק אקסטרני.

וכמו ש@מגובלת- אמרה, הרבה מאד תנך שממש משתדלים להמאיס עלינו.
תגידי מוגי, בשיא הכנות, אני מנסה להבין אם רק אצלינו היה נראה שעושים מאמץ עילאי שנשנא שיעורי תנך, גם בסמינר שלך היה ככה?
 

את לא מצחיקה.מגובלת-

אני לא אומרת שעם כל מה שלמדו תמיד הסכמתי...

אבל לכתוב ככה בציניות , אולי זה יוצא מפוצץ, אבל בטח שלא משקף..

אני לא יודעת מה היה בסמינר שלך... אבל בואי נאמר את האמת אני למדתי בסמינר יותר ממ , לא יודעת איך להגדיר את זה, יותר אותנטי חרדי לטאי, בכל מקרה, אני לא הייתי מהלמדניות.. רק לפני מבחן 🤦‍♀️.

ולא אני לא מבינה , לא עשו לנו שום מאמץ שנשנא תנ"ך , אני מאוד אהבתי את כל השיעורים בסמינר והרבה ממה שאני זה בזכות הסמינר עם הצוות שבתוכו ...

נכון שיש דברים שאולי את והרבה אחרים לא יסכימו עם זה , אבל זאת הדרך, מי שלא מתאים שלא יתקרב... (בכל מקרה לא יקבלו אותו😅), אבל בכללי, בסמינר לומדים יופייי..

ודווקא אם כבר יש משהו שלא לומדים ברמה גבוהה לפחות אצלינו שעד היום אני מקללת זה מתמטיקה...

אצלינו למדו מתמטיקה ברמה מאד גבוהה. יותר מהרמה הנדרשת לחוץ.שפרינצא בוזגלו

אין לי מושג עד היום למה...

וואלה?מגובלת-

השאלה מזה רמה גבוהה?

גם אצלינו למדו רמה גבוהה, בכל הדברים שלא צריך...

בכל מקרה לחוץ אני לא למדתי (אבל קודם כל השנים כן)

והוצאתי מעל 90 לא יודעת כמה בדיוק...

זה מעיד על הרמה, כי חרשו איתנו את החומר שניםם

אבל, בחדווא למשל לא נגענו,...

למדתם?

לוידעת, עזבתי מוקדם כזכור.שפרינצא בוזגלו

אבל עכשיו אני ב4 יחל, וסיימנו את הנושאים, והיו הרבה דברים שבסמינר למדנו יותר לעומק.
ואין לי דוגמא.

קצת נשמע שאת בכוח מנסה למצוא רעלמה לא123

אני ממש אהבתי שיעורי נביא

ושכחת את כול מקצועות העברית

 

 

מסכימה לגמרימגובלת-


אני חושבת שכדאי להפסיק את הדיוןלמה לא123

סתם ללכלך מגזרים

איזה טוב יוצא מזה?  מזכיר לי וויכוחים מטופשים בין נשים לגברים.

כוחנו באחדותינו

 

לפעמים מלכלכים על אחרים בכדי להרים לעצמינו, צריך ללמוד לאהוב את הדרך שלנו בזכות עצמו ולא ע"י דריכה על אחרים

לא מנסה למצוא רע, אני מספרת את החוויה שלי.שפרינצא בוזגלו

הגיוני ביותר שהחוויה שלך היתה טובה יותר.

נכון, באמת שכחתי. 
אהבתי גם את שיעור ספרות.
לא את מה שניתחנו, אבל כל המושגים שלמדנו נתנו לי להינות יותר מקריאה...

כתבת ברביםלמה לא123

למה השניאו עלינו שיעורי תנ"ך?

תדברי ביחיד, זה יהיה ברור יותר שזו חוויה שלך בלבד

אהבתי את "לא לימודי ליבה"למה לא123

אז אני אגלה לך בסוד מה שהרבה חילונים לא יודעים

בנות חרדיות לומדות לימודי ליבה ואפילו רובן עושות בגרויות/מבחני חוץ

 

ובהרבה ת"ת גם לומדים ליבה, ובהרבה לא-אני לא מכחישה

בישיבות לומדים בעיקר גמרא

 

ניפצתי לך איזשהי סטיגמה??

אוי לא! הבסת אותי- החילונית הגויה המרשעת! מה אני אעשה?! חושבת בקופסא

שומעים את הטון המרוצה מעצמו שלך עד לכאן.

תרגיעי.

 

לימודי ליבה הם בכלל תוכנית של בתי ספר יסודיים של משרד החינוך, שמוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי מחויבים רק למלא 75% ממנה, שגם את זה הם לא עושים ברוב המקרים, או שאת רוצה לומר לי שלמדת בסמינר שמלמד "אורח חיים במדינה יהודית ודמוקרטית"?

 

ברוב הסמינרים עושים מבחני חוץ ששווים רק כבגרות חלקית במיוחד כדי שלא לתת לבנות ללמוד באקדמיה. יש מיעוט של סמינרים שבהן כן נבחנים בגרות מלאה, אבל זה באמת מיעוט.

 

ואם הבנות בוחרות להשלים בגרויות באופן עצמאי, זה לא קשור למוסד שהן למדו בו ולכן לא רלוונטי לנושא.

למה תמיד משתמשים פה בציניות? מגובלת-


ואת דיברת בטון מרוצה מעצמו ומתנשאחושבת בקופסא

כל אחת לא מרוצה מהטון שהשנייה משתמשת בו- אז הגענו לשוויון?

אמאל'הלמה לא123

ממש נבהלתי

להזכירך, את רשמת, "מה לומדים בסמינר (שזה גיל תיכון)? לא לימודי ליבה וכו'"

חוץ מזה, בויכוחים כשמדברים על לימודי ליבה, מתכוונים ללימודי בסיס, אף אחד לא נכנס להגדרה המדויקת

ולזה התכוונתי

יש לי בנים ובנות ב"ה בכל הגילאים ואני יודעת בדיוק מה הם לומדים, את לא צריכה לספר לי.

הבנות לומדות די והותר

את הבנים הייתי שמחה שהיו מלמדים קצת יותר לימודי חול, אני חושבת שזה גם היה עושה להם חשק להשקיע בלימודי קודש יותר, אפילו רק מעצם הגיוון.

 אני מוסיפה להם שיעורים פרטיים מכספי וזה ממש חבל.

וסתם לידיעה, לפני הרבה שנים כשהייתי תלמידה, הכרתי ממש מעט תיכונים/סמינרים שעשו בגרויות, זה נכנס היום יותר ויותר.

 

 

וח"ו את לא גויה חילונית מרשעת, איך הגעת למסקנה הזו?

הכותרת ההיא הייתה בציניותחושבת בקופסא

וגם לא השקעתי בכלל בהודעה הראשונה. לא ניסיתי לקבוע לאף אחד עובדות ואם היה אפשר הייתי מוחקת את ההודעה.

אני יודעת שזה לא נכון ולא מדייק. אין צורך להיבהל.

אוקיילמה לא123

שונאת את הויכוחים המיותרים הללו, שיורדים לפסים אישיים

סליחה אם נפגעת

לא יודע אם יש כל כך הרבה לדברsimple man
זה נשמע לי די ממוחזר בגדול
הודאת בעל דין במכתב הרב שך>>אריאל יוסף
הנושא הוא סוגיית הבחירה החופשית.
ניתן לראות את המו"מ השלם בקישור (הקישור ישירות למכתב. הדיון מתחיל שלושה עמודים לפניו): 
 
 
 
--- ---רב שמואלאחרונה
מספרים בשמו שהוא גם "הודה" שבסעודת שבת הוא מיהר לסיים את הסעודה כדי לרוץ לבית המדרש כדי שלא יהיה "ביטול תורה", והוא אמר את זה כהסבר למה בניו לא המשיכו בדרכיו.

האם גם לזה תקרא "הודאת בעל דין"?
סוגית "פרסום הנס" האם....סיעתא דשמייא1
יש תמימות דעים לגבי הסוגיה הזאת או לכל מגזר יש את דרך המחשבה שלו בנושא?????
רק אם באלך.. תוכל להסביר יותר את שאלתך?צע
מה הצווי ההלכתי בנוגע לסוגית פרסום הנס בכלל.סיעתא דשמייא1
עיין כאןנקדימון
פניני הלכה - חנוכה


פרק זמנים - פניני הלכה

בטח הכוונה לזה:טיפות של אוראחרונה
"ופורקן כהיום הזה" הכוונה לעצמאות מדינית או סתםקעלעברימבאר
הצלה?


פורקן במובן של פריקת עול מצווארינו של שעבוד מלכויות, או במובן של פדות והצלה מאסון?


או שמא "מסרת גיבורים ביד חלשים וכו' " מדבר על העצמאות?

גם בפורים אומרים "על הנסים ועל הפורקן"טיפות של אור
פורקן זה מילה נרדפת לפדות,קעלעברימבאר

לפרוק בארמית זה לפדות. לפדות זה לגאול.

 

גאולה בתנך זה גם הצלה מצרה, וגם הוצאת דבר משעבודו (גאולה משעבוד מלכויות, גאולת שדה, גאולת עבד). גאולה קלאסית בדברי חז"ל זה יציאה משעבוד מלכויות. עם זאת ברכת גאולה ב18 עוסקת בגאולה מצרה, ויציאה משעבוד מלכויות זה בתקע בשופר גדול לחרותינו. כך שלא ברור מתי פורקן משמש כהצלה מצרה ומתי כיציאה משעבוד מלכויות.


 

אם באמת פורקן כהיום הזה בעל הניסים זה גאולה מצרה. אז השאלה האם איפשהו בעל הניסים של חנוכה מוזכרת עצמאות פוליטית או רמז שחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה עד החורבן? (בדברי חז"ל זה מפורש, שהרי חזל אומרים שהלל אומרים רק עם הנס קרה כשלא היינו משועבדים לאומות, שנאמר הללויה הללו עבדי ה', ולכן בפורים לא אומרים הלל ש"אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ובפסיקתא רבתי דחנוכה (פרשה ב'): משאין אומרין הלל אלא על מפלתה של מלכות... הללו עבדי ה' ולא עבדי אנטיוכוס" ).

 

השאלה אם "מסרת גיבורים ביש חלשים וכו' זה אזכור ליציאה משעבוד מלכויות. שהרי אם מלכות יוון נמסרה ביד ישראל, משמע יצאנו משעבודה, אחרת לא שייך לומר "מסרת משעבד ביד משועבד".

 

כמובן זה לא הסיבה העיקרית לחנוכה, אלא הסיבה העיקרית היא שניצלה התורה מכליון, כדברי על הניסים "כשעמדה מלכות יוון על עמך ישראל להשמידם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם" כמו נוסח פורים "כשעמד המן הרשע ביקש להשמיד את כל היהודים ואתה ברחמיך הפרת את עצתו"

פורקן זה המילה בארמית לישועהטיפות של אור
"וגאל את ממכר אחיו" תרגום אונקלוס:קעלעברימבאראחרונה

וְיִפרוֹק יָת זְבִינֵי דַאֲחוּהִי.

 

גאולה פה זה הוצאת השדה משעבוד זר (שלא של המשפחה).

 

אבל כמובן אתה צודק וגאולה עצמה יכולה להיות הצלה מצרה גם, כמו "קרבה אל נפשי גאלה" בתהילים ודגמאות רבות, וברכת גאולה ב18).

 

אבל למשל "אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים...ברוך גאל ישראל" בברכת גאולה בפסח, זה יציאה מעבדות לחירות (משעבוד מלכויות לעצמאות)

לדעתי זה משהו כללי שמתייחס לכל הישועות "בזמן הזה"זיויק
כלומר מאז ימי החשמונאים ועד היום בכל התקופות
השאלה היתה על המילה פורקן השניה בתוךקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 8:35

 

 

על הניסים של חנוכה "ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה".

 

אגב "בזמן הזה" הכוונה - בתאריך הזה, כלומר על הניסים שעשית לנו בימים(בשנים) ההם לפני אלפיים מאתיים שנה, בזמן הזה בתאריך הזה של כה בכסלו. "שעשית *לאבותינו* בימים ההם בזמן הזה" - אבותינו לא חיים בהווה.

 

"בימים ההם (ו)בזמן הזה" במובן של בעבר ובהווה, זה דרשה על המשפט. וזה אחד המקרים שמרוב פרסום הדרשה, נשכח הפשט הפשוט של המשפט...

 

כמובן הדרש גנוז בפשט, כי הרי הימים ההם (השנים ההם) כבר לא יחזרו, אבל "הזמן הזה" כלומר התאריך הזה, חוזר כל שנה ושנה, ומביא את התנוצצות העבר כל שנה מחדש בהווה באותו תאריך, ובמילא זה גם רלוונטי להווה. אבל צריך להבדיל בין פשט מובן של ברכה לבין דרש.

 

למרות שבדקתי עכשיו וזה לא לגמרי כך, הנה נגיד דברי הרב מרדכי אליהו:

 

"מאי מברך? שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
ומדקדקים בלשון הברכה שאין לומר "ובזמן הזה" בו"ו עיין כה"ח
תרע"ו ס"ק ה' ומש"ב ס"ק א' אולם עיין בשלמי חגיגה הלכות
חנוכה שהביא משם הלבוש שיש לאמר "ובזמן" והפירוש עשה
לאבותינו אז ובזמן הזה עושה עמנו נסים ונפלאות גלויים ונסתרים.
אבל כאמור אומרים בזמן והכוונה נסים לאבותינו בתקופה הזאת".

 

ועוד ממקור אחר:

 

 

 

 

 

 

בימים ההם בזמן הזה, ולא ובזמן הזה בתוספת וא"ו. דהנה הט"ז סק"ג הביא מה שכתב הלבוש שי"ל ובזמן הזה כדי לכלול כל הניסים שעשה לאבותינו ולפרוט אותו הנס דעכשיו מעין המאורע, שבכל יום עושה לנו ניסים גלוים ונסתרים כמו שעשה לאבותינו ג"כ גלוים ונסתרים ע"כ. וכתב ע"ז הט"ז ולא נראה לי כן, דא"כ קשה ל"ל לומר בימים ההם, ודאי היה בימים ההם, ובשלמא להנוסחא בלא אות וא"ו הוכרח לומר כן, דאל"כ הוה המשמעות שבזמן הזה שאנו קיימים בו נעשה נס לאבותינו, ע"כ צ"ל בימים ההם בזמן הזה, כאלו אומר בימים ההם בכ"ה לחודש. וכו' ע"ש. (ואכן כך הוא הנוסח והפירושגם בברכת שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.)"

 

שאלה לפרשת מקץ - למה יוסף לא מדווח ליעקב כל שנותקעלעברימבאר

שלטונו, ולמה הוא עשה את מעשה גביע בנימין?


 

(אין לי תשובה בעניין. יש רק 2 אפשרויות שאי אפשר להכריע ביניהם)


 

האם מפני שהוא סבר שרק בני רחל ימשיכו את עם ישראל ושאר האחים מופרשים ממנו כמו ישמעאל ועשיו, ולכן הוא רצה לחטוף את בנימין ולשכנעו להשאר איתו מתוך מחשבה שרק על בני רחל נגזר "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" במצרים?


 

זו אפשרות א'.


 

מצד אחד יש לזה ראיה: "כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי" נשני השכיחני, כלומר יוסף אומר שה' השכיח ממנו את בית אביו. וגם הכתוב אומר "ולא יכול יוסף להתאפק... ויאמר אני יוסף" כלומר הסיבה היחידה שיוסף נגלה לאחיו כי הוא נשבר מהתרגשות באמצע התכנית לחטוף את בנימין כי ראה את מסירות הנפש של יהודה, ושינה את דעתו על האחים.


 

מצד שני למה הוא לא הודיע ליעקב? האם כי חשש שיעקב חושב שכל האחים הם עם ישראל והוא ימנע ממנו לקחת רק את בנימין? או שמא ההפרדות מהאחים מחייבת הפרדות של יוסף מיעקב אביהם?


 

אפשרות ב' זה שיוסף מראש תכנן שהאחים יבואו ברעב למצרים והוא תכנן לחטוף את בנימין כדי לעשות ניסיון/תיקון לאחים  שיימסרו את נפשם על בנימין כדי לבדוק/לרפא את השנאה בין בני רחל ללאה ולבחון האם הם מוכנים למסור את עצמם על בנימין.  ואז "ולא יכל להתאפק" זה אולי שהוא תכנן ממש לאסור את יהודה ולבדוק את שאר האחים ורק אז להתגלות אליהם, אלא שהוא נשבר באמצע.  ו"נשני אלוקים את עמלי ואת כל בית אבי" הכוונה השכחני את כל הצרות שהיו לי בבית אבי. אבל גם על פירוש זה קשה.

 

ואם יש למישהו פירוש שלישי גם יהיה מעניין לשמוע

 

אפשרות שלישית ופחות סבירה:קעלעברימבאר

יוסף חשב שהוא הופרש מעם ישראל החוצה "נשני אלוקים את עמלי וכל בית אבי" בית אבי כולל יעקב עצמו. "הפרני אלוקים בארץ עניי" - זה המקום שלי כמצרי ולא כיהודי.

ואז יוצא שיוסף סבר שתפקידו זה לקדש את ה' דווקא בתוך הגויים ולא כחלק מעם ישראל ושה' הוציא אותו מכלל ישראל כמו ישמעאל ועשיו, ומינה אותו להיות שליט מצרים שימשיך קדושה למצרים והאומות. ולכן הוא מנתק קשר עם יעקב.


ורק כשיוסף פוגש את אחיו משתחווים לו ונזכר בחלומות, הוא משנה את דעתו ומבין שהוא יהודי ואז מתכנן את כל גביע בנימין כדי לתקן את הקרע בין האחים כנ"ל.

מפנה למחלוקת המפורסמת בין הרב יואל בן נון והרב מדןטיפות של אור
אז ככה:קעלעברימבאר
ההסבר שכל המהלך של יוסף 9 שנים היה רק כדי לאמר ליעקב " אמרתי לך שהחלומות נכונים ואתה תשחווה לי" תמוה שהוא הפשט. אם יוסף חשוב לו להוכיח שהוא נביא, תמיד יכול לומר לאביו על פתרון חלום השרים ופרעה במצרים. מה גם שהחלום ייתגשם, שהרי יעקב היה כפוף פוליטית ליוסף במצרים, כלומר השתחווה לו או מעיין זה.


לגבי הפירוש שיוסף רוצה לנקום/להעניש את האחים - לא ברור אז למה הוא שם את כספם באמתחותיהם ואחר כך אומר "שלום לכם אל תיראו" אקט של חיבה ולא עונש, שעוד יכול לעורר חשד אצל האחים שיוסף בכוונת תחילה משתיל להם כלי כסף כמו גביע בשקיהם.


הטיעון שיוסף חשד שמא אביו שלח אותו בכוונה כדי שימכרו אותו, נשמע קצת קונספרטיבי במחילה, ומזכיר לי את הטיעונים הקונספרטיבים על כך שצרציל וסטלין תכננו במכוון את מלחמת העולם השניה. הרי יעקב לפני שניה אהב אותו ונתן לו כתונת פסים! מה גם שאין סיבה שיוסף יחשוד שאף אחד לא חיפש אותו. בעולם העתיק ללא טלפון בלתי אפשרי לחפש עבד שנמכר לארץ אחרת.


מצד שני גם קשה על הפירוש הראשון והשלישי שהבאתי, כיקעלעברימבאר

גם אם יוסף הופרש מעם ישראל/האחים הופרשו לפי מחשבתו  האם זה מצדיק לצער את אביו ולא להודיע לו שהוא חי? או שמא גורל האומה חשוב ליוסף יותר מצער אביו והגעגועים אליו?

שאלה שקשורה לעניין היא-קעלעברימבאר
האם ה' הודיע ליעקב שכל בניו ימשיכו אותו?


ואם לא, אז ממתי זה נודע, רק בברכות יעקב בסוף ימיו?


(כי "ולזרעך אחריך אתן את הארץ" יכול להתפרש כמו ההבטחה ליצחק "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל" שזה רק חלק מזרעו)

לא הבנתי את דברי הרב בן נון -קעלעברימבאר

יוסף חשב שהוא הופרש מעם ישראל וגם חשב שבנימין הופרש מעם ישראל? (וצריך לזכור שהוא גם ידע שה' מינהו לשליט מצרים לא במקרה)

זה מזכיר את השאלה למה יעקב נשאר במצרים אחרי הרעבנוגע, לא נוגע

כנראה שבשני המקרים ה' גלגל שיהיה איזה הכרח שאנחנו לא מודעים אליו.

יתכן שיוסף חשש לשלוח שליח לאביו, כדי שזה לא יתפס כמרידה במלכות או משהו כזה (שהוא עדיין קשור לעבריות. אפשר למצוא רמז לזה במה שנאמר בסופו של דבר- וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו- משמע שהייתה הו"א שזה בעייתי).

אבל אז השאלה היא למה כשהאחים באו אל יוסף הוא לא סיפר להם מייד שהוא יוסף ואמר להם לבשר לאביו שהוא חי כשהם חוזרים.

נראה לומר ככה:

וַיִּזְכֹּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת הַֽחֲלֹמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְא֛וֹת אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם.

יוסף נזכר בזה אז (כי לא כתוב "ויוסף זכר"). לכן מסתבר שהגעת האחים הייתה שינוי כיוון בשביל יוסף, והוא הבין שהוא צריך להביא להתגשמות החלומות, כנביא שהוטלה עליו משימה (זו לא הייתה נבואה ממש, לכן יוסף ההיה יכול להתעלם מהחלומות עד הגעת האחים (ואולי לחשוב שהם רק היו הגורם לכך שהאחים ימכרוהו והוא יגיע למצרים)).

יוסף מבין שהתגשמות החלומות זה לא השתחוויה של כבוד, אלא של הסכמה- שהאחים יבינו את תפקידו וחשיבותו ושילכו בדרך שהוא מתווה. זה מסומל בערבותם בעבור בני רחל. ולכן הוא מתכנן את כל העניין עם בנימין. כמובן שלא שייך לספר ליעקב עד שהמשימה תושלם.


מה שנשאר להבין זה מה חשב יוסף עד שהאחים באו למצרים, ואולי זו גם תהיה סיבה נכונה יותר למה הוא לא הודיע ליעקב שהוא חי.

אם ניכנס ל"ראש" של יוסף, ונסתכל על דברים מתוך מבטו (האמוני, כפי שאנו נוכחים לדעת בפרשה זו ובפרשה הבאה)- ה' גלגל אותי למצרים וניתק אותי ממשפחתי, נמכרתי לעבד ואז ה' העלה אותי, ואז שוב הפיל אותי לבור תרתי משמע והעלה אותי משם למקום הכי גבוה שאפשר.

השתלשלות האירועים מראה שמי שפועל פה זה ה' ואסור לי לנסות שום דבר שהוא לא חלק מהתכנית שה' מתווה לי. אם אני מודיע לאבי שאני חי, זה יחבר שוב את המשפחה, וזה יגרור שינוי מהותי כלשהו, ולכן אסור לי לעשות זאת. אני עדיין מאמין בדרך של יעקב אבא, ואולי מה שיקרה בסוף זה שאני אתקן את מצרים (מבני חם ש"עבד עבדים יהיה לאחיו"), או לפחות אהיה הנשיא העברי המכובד של מצרים והתפקיד יעבור לבניי, בד בבד עם זה שאחיי וזרעם יבנו את שלטונם בארץ ישראל. בסופו של דבר נתחבר יחד ונשפיע על כל העולם (תפקידו של אברהם).


קשה על זה ממה שכתבת לגבי ברית בין הבתרים. אבל מי אמר שהם חשבו שזה יתקיים בדורם או בדורות הסמוכים אליהם ולא הרבה זמן אחרי?  (אגב, מה ההכרח לומר שהם בכלל ידעו על ברית בין הבתרים? אי אפשר לומר שאברהם לא גילה זאת לאף אחד?)  

לגבי יעקב זה פשוט: ה' אומר לו "כי לגוי גדול אשימךקעלעברימבאר
שם". אל תרא מרדה מצרימה.


"ויוסף ישית ידו על עניך" כלומר יעצום את עיניך כשתמות.


ויעקב ידע על כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם

לא מוכרחנוגע, לא נוגע

בנ"י פרו ורבו מאוד עוד לפני פטירתו של יעקב:

וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃ וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃


רשב"ם-  ישית ידו על עיניך: על ענייניך וצרכיך, ישתדל לעשותם, כדכתיב ישית ידו על שנינו.


הפירושים שאנחנו קוראים מבוססים בד"כ על מה שקרה בפועל, לא בטוח שככה יעקב הבין את הדברים בשעה שהם נאמרו לו.

בפשטות יעקב חשב- אנוכי ארד עמך מצרימה, ואנוכי אעלך גם עלה (בעודך חי), ויוסף ישית ידו על עיניך (כפירוש הרשב"ם דלעיל).

ולגבי הידיעה על הגלותנוגע, לא נוגע
רבינו בחיי- וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן- ונראה בפשט הכתוב הזה כי לפי שהיה יודע יעקב אבינו ירידתם למצרים סבת הגלות לזרעו, וכי יתחיל בו עתה, מפני זה יאמר וישב ישראל כלומר נתישב שם, לא כמחשבת בניו שאמרו לפרעה לגור בארץ באנו כי היו סבורים לחזור לארץ כנען ככלות הרעב מיד וע"כ אמרו לגור ולא להתישב.


הוא אומר שהשבטים לא ידעו על הגלות (או לא ידעו שהיא מתחילה עכשיו). לפי"ז אפשר לומר שגם יוסף לא ידע.

גוי גדול זה גוי גדול, לא אלפי איש.קעלעברימבאר

ואנכי אעלך בתור גופה.

 

יוסף אומר פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי

יעקב לא חשב שיפטר בגיל 147נוגע, לא נוגע
לכן אין מניעה לומר שבעת ששמע את הדברים הוא חשב שזה יקרה בחייו.


ואנוכי אעלך בתוך גופה זה פירוש למפרע של הדברים. יתכן שיעקב חשב גם על הפירוש הזה כשהדברים נאמרו לו, אבל הוא לא חשב שזה הפירוש היחידי.


כי יוסף שמע את זה מיעקב לפני פטירתו

תראה את תוספות השלםנוגע, לא נוגע

אפשר לפרש גםקעלעברימבאר
ש"אנכי אעלך גם עלה" מוסב על "לגוי גדול אשימך שם".


כלומר תהפוך לגוי גדול, ואתה (כלומר הגוי הגדול) תעלה ממצרים.


חוץ מזה שאדם צריך לעשות את ההשתדלות שלו ולהשביע את יוסף, גם אם ה' הבטיח

זה לא מסתדר עם שאר הפסוקנוגע, לא נוגע
שמדבר על יעקב עצמו.


אבל מה שבאתי להוכיח מדבריהם זה שההסבר שלי (שיעקב הבין בהתחלה שהוא עצמו יעלה חזרה) לא מופקע ובלתי מתקבל בגלל החידוש שבו.

כן אבל זה נשמע פסוק פיוטי שעיקרוקעלעברימבאר
שה' משרה את שכינתו בישראל גם בגלותם ויעלה אותם משם "אנכי ארד עמך מצרימה"
הא בהא תליאנוגע, לא נוגע
זה בגלל שיעקב מסמל את עם ישראל
בכל מקרה עד שיעקב לאקעלעברימבאר

הפך לגוי גדול הוא מנוע מלצאת ממצרים כאדם חי.

ואם תאמר שב17 שנה הם כבר הפכו לאלפי איש (מה שלא סביר, וזה עדיין לא "גוי גדול"). אז אולי יעקב חשש שהכנענים כבר לא יסכימו לקבל אלפי איש בארץ כנען, בעוד שפרעה נתן להם מקום. מה גם שהיה להם מקום מרעה משובח, בעוד שבכנען ייתכן שאין מקום למקנה כל כך גדול שכבר גדל מאז שהם התיישבו

יעקב מן הסתם הניח שהוא יחיה 180 שנהנוגע, לא נוגע

שבסופם הוא כבר יהיה גוי גדול (או לפחות עם בסיס איתן להפוך לכזה אחרי לא הרבה זמן) שיכול לחזור.

כשהוא הגיע לגיל 147 והרגיש שהוא עומד למות, הוא הבין למפרע אחרת את דברי ה' אליו.



אז ענית על התשובה למה יעקב לא חזר לארץקעלעברימבאר
נכון..נוגע, לא נוגעאחרונה
הפיקניק שבני יעקב עשו בזמן שיוסף מתחנן על חייוכְּקֶדֶם
הציל את העולם כולו כך אומרים חז"ל.


שתפו עוד דוגמאות של מדרשים עם רעיונות רדיקלים 

איפה זה כתוב?אדם פרו+

שהפיקניק הציל את העולם?

ממש לא נראה לי שזה היה עניין הפיקניק בדווקא


 

היה עניין אלוקי שיעקב ירד למצרים.


 

הם נענשו על זה שמכרו את יוסף


 

והיה את 10 הרוגי מלכות כעונש שעם ישראל קיבל

על מכירת יוסף.

...כְּקֶדֶם
א"ר אחוה בר זעירא עבירתן של שבטים זכורה היא לעולם תקווה היא לעולם וישבו לאכל לחם מאכיל לחם לכל באי עולם
הכוונה הפשוטה זהקעלעברימבאר

לא שההשגחה סידרה שיאכלו לחם כדי שימכרוהו לישמעאלים כדי שיוסף יכלכל את האחים ואת כל העולם ברעב?

 

ייתכן גם בעומק שהאחים זרקו את יוסף כפשע אידאליסטי, כי חשבו שהתנשאותו תזיק למשפחה ולעם ישראל המתפתח "ביקשו עליו נכלי דתות להמיתו". ואז בעצם בתוך העבירה יש נקודת אמת. אולי האכילת לחם זה כמו שהרמבם אומר שכשרשע גדול מת אז משפחתו צריכה ללבוש לבן ולעשות חגיגה, והאחים סברו בחטאם שיוסף רשע ומזיק לאומה

(במקבילות למדרש המסר הוא לכאורה מעלתם של בני יעקב)טיפות של אור
'הסיבה אחת שישבו השבטים ונטלו עצה על יוסף למוכרו זיכה את כל העולם כולו, שנמכר למצרים וכלכל את כל העולם בשני הרעב. וישבו לאכל לחם - להאכיל לחם לכל העולם. ואם עבירתם שלהם גרמה לכל העולם שיחיו, זכותם על אחת כמה וכמה'


'בא וראה חבתן של ישראל, שעבירותיהן מביאין לידי מעלות גדולות. אם עבירותיהן כך, זכיותיהן על אחת כמה וכמה... ישיבה אחת שישבו השבטים בעצה אחת למכור את יוסף, כלכלה את העולם שבע שנים בשני רעבון. אם עבירותיהן כלכלה והעמיד את העולם, זכיותיהן על אחת כמה וכמה'

אז על אחת כמה וכמה אם הם היו עושים סעודת סולחה עםנוגע, לא נוגעאחרונה

יוסף..

לענ"ד כוונת המדרש היא שהתכנית של ה' לעמ"י ותפקידו הם הבסיס לקיום עולם, ולכן בין כך ובין כך הם מביאים לקיום העולם.

אם הצעירים רוצים לבנות את בית המקדשטיפות של אור

אסור להקשיב להם

מדרש מענייןקעלעברימבאר
מישהו יודע לתרץ את הסתירה הזו?הודעה1

בבא בתרא טז: ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה, אמר רבא עפרא לפומיה דאיוב איהו באחרניתא אברהם אפילו בדידיה לא איסתכל דכתיב "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את", מכלל דמעיקרא לא הוה ידע לה.

מכאן משמע שהוא לא היה מודע ליופיה. וברור שעשה זאת כחלק מעבודת ה'.

 

לעומת זאת יש מדרש שאומר שה' נתן שכר לאבות שיהנו מהיופי של נשותיהן. משמע שה' רוצה שיהנה מהיופי הזה:

מישהו יודע לתרץ סתירה זו?

הכוונה שאברהם תמיד אהב את שרה בתור נפש, ואףקעלעברימבאר
על פי שנהנה מיופיה, מעולם לא שם לב שניתן להסתכל על יופיה במנותק מהנפש.


וכשהגיע למצרים היה חייב לשים לב אם היא יפה גם במנותק מהנפש ואם המצרים יראו אותה כיפה או לא.


הרי מעולם לא מצאנו שום חומרא שאדם לא יהנה מיופי אשתו, ואפילו התנא אבא חילקיה המלומד במופתים, אשתו היתה יוצאת מקושטת לקראתו שלא יתן עיניו באשה אחרת

הרבה פעמים יש מחלוקות בין מדרשיםטיפות של אור
^^^^הסטורי
ופשוט שהגמ' בבבא בתרא אינה לפי הפשט, כמו שרש"י על התורה כותב כשמביא את הגמ'.
נכון שזה לא הפשט. אבל מה המסר?קעלעברימבאר
יש צד בצדקות כזאת ויש בגמרא כמה מימרות כאלוהסטורי
"כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו" וכד'.


נכון שיש גם לא מעט אמירות אחרות בש"ס ובמדרשים ובד"כ לא זאת ההדרכה. יש מקום לעיין האם זו הדרכה של גלות והילקוט שהובא הוא הדרכה של ארץ ישראל.

אם זה היה כתובקעלעברימבאר

על משה אז היה מובן. שהרי נבואתו היתה ללא כוח מדמה ובלי קשר לחושים והיה צריך לפרוש מאשתו, וכל עולמו היה רוחני עם מיעוט בגשמיות (שזה עצמו גם ייתרון, אבל גם חסרון לעומת זיהרא עלאא דאדם הראשון ששם הכוח המדמה לא מעכב שום רוחניות, כפי שמתאר הרב קוק ב8 קבצים).

 

אבל מוזר שמתארים את זה דווקא על האבות, שכל עולמם היה קדושה בגשמיות.

 

אבל אולי זה קשור לזה שאברהם עדיין היה אברם ערל, ולא אברהם מהול (ויש קשר בין מילה לבין קדושת הבשר וקדושת הארץ), ועדיין לא נכרתו איתו כל הבריתות על הארץ, אז עדיין הגשמיות אצלו היתה חסרון. ייתכן שכשנאמר ששרה חזרה בזקנתה ליופי נעוריה, זה בחינת יופי חדש שלא סותר את הקדושה, לעומת היופי של שרי

1. נראה שהמדרש רבה חולק ב'אשה יפתחסדי הים
מראה את'. 2. יש גירסה במדרש ש'לא' יהיו מתרפקות. 3. גם לפי הגירסה שלנו, זה כדי שיהיה להן ביטחון ביופי שלהן להתרפק על בעליהן, זה לא אומר שבעליהן יסתכלו על יופין.
אבל ר' מאיר אמר "כדי שיהנו בעליהן בנויין" (שה''ש)הודעה1
זה אותו תירוץ שלישי. במיוחד שהגירסהחסדי הים

המקורית 'ומתעובת' לא 'ומתועבת'. היא עושה את זה לעצמה כשהיא מתעברת. זה פסיכולוגי. ההנאה של האבות זה לא מעצם הנוי אלא ההנאה מהתחושה שזה יוצר בבית כשאשה מרגישה יפה, לכן גם המדרש מביא שכאשר היא מתעברת יש עצב.

(אני לא מאה אחוז בתירוץ הזה, אבל יש גם את התירוץ הראשון שכתבתי לעיל שזה פשוט מחלוקת)

בדומה חשבתי על קושיה ותירוץ ל2 הדעות האחרונותקעלעברימבאר

במדרש.


 

דעה 2 במחילה נשמעת כאילו נכתבה על ידי מירב מיכאלי, כאילו האשה ממשת את עצמה ללא ילדים וברגע שיש לה ילדים משועבדת. דעה 3 מייצגת את דעת למך שלקח לו אשה לפריה ורביה ואשה לנוי (הפרדה בין הרומנטיקה הזוגית לבין הולדת ילדים, כמקובל בתרבות המערבית כיום).

עד כאן הקושיה.


 

התירוץ: לדעתי 3 התשובות אומרות שהאמהות היו עקרות כדי שישקיעו את מלוא האיכות ביצירת הילד שיוולד להן, כי אצל העקרות האמהות זה לא כמות ריבוי הילדים אלא האיכות, וכל חייהן הוקדשו בשביל התוצר הסופי שהוא הילד שיוולד: שרה ילדה רק את יצחק, רבקה התוצר הטוב שלה רק יעקב, רחל זה יוסף (ובנימין). לאה שלא היתה עקרה יש לה 6ילדים , לא אחד.

דעה 2 אומרת שמכיוון שכל אשה שיולדת צריכה להקריב מעצמה משהו (למרות שזה המימוש הכי גדול שלה) ומשועבדת לבנה, אז כדי שיצחק יצא הכי איכותי שיש , שרה כדי להכין אותו היתה צריכה 90 שנה לממש עצמה בחירות ללא ילד כדי שבנה בסוף יצא הכי איכותי שיש, כמו רופא שמוטב שידחה את רפואתו 7 שנים של לימוד כדי שיצא רופא מעולה, או כמו טייס שהצבא מוכן להשקיע כמה שנים רק בהכשרתו כדי שיצא בסוף טייס מעולה.

כנל תירוץ 3 - למרות שמימטש הזוגיות הכי גדול שיש זה הולדת ילד משותף, זה בא על חשבון משהו. אז מוטב היה שהאבות והאמהות יהיו שנים רבות ללא ילדים כדי שיתמקדו בזוגיות רק זה בזו ללא ילד ש"יפריע", וכל זה הכנה והכשרה לנשמה הענקית שהם יולידו בסוף, ואז מתברר שכל שנות הזוגיות היו הכנה להולדת הילד

כן אני מסכים אוסיף שחז"ל אמרו שבצורהחסדי הים

פיזית בהתחלה לא יכלו להוליד ילדים בגמרא ביבמות סד אעתיק חלק עיקרי מהסוגיא: "אמר רבי אמי אברהם ושרה טומטמין היו שנאמר (ישעיהו נא, א) הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם וכתיב (ישעיהו נא, ב) הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה שרה אמנו אילונית היתה שנאמר (בראשית יא, ל) ותהי שרי עקרה אין לה ולד אפי' בית ולד אין לה"

אני מבין את הסוגיה כפשוטו. ברגע שיש לך מניעות פיזיולוגיות כאלו, אז אתה פחות עסוק בתאווה הגשמית.


אני כן יכול לקבל את המדרש של @הודעה1 כפשוטו, אבל לפי דעתי זו דעה פחות מרכזית בחז"ל וגם בפשט הפסוקים עצמם. לכן הצעתי הסברים אחרים.

לא התכוונתי שלא היו להם תאוות גשמיות, אלאקעלעברימבאר
שעד שנולדו הילדים הם היו עסוקים בזוגיות בקשר בין זה לזו (כולל המימדים הגשמיים, כולל היופי), ללא ילד שיסיח את הדעת , וזה עצמו היה ההכנה הכי איכותית לילד שעתיד להיוולד.


תרצתי את המדרש שהובא, לא את המדרש השני על זה שאברהם לא הביט בשרה


להפתעתי מצאתי תירוץ ברמב"ם!הודעה1

בפירוש המשנה אבות ה,יט הוא כתב שאברהם מעולם לא הסתכל עליה "הסתכלות שלמה" עד אז. כלומר הוא לא התבונן בגופה עד אז, אלא רק על פניה.

 

ישר כח למי שניסה לתרץ

חשבתי על תירוץ -קעלעברימבאר
החילוק הוא בין אברהם לפני הברית מילה לאחריה. לפני המילה הוא לא יכל לקדש את הגשמיות ואת הגוף.


כי מצאנו חילוקים במדרש בין לפני מילתו לאחריה. למשל שלפני מילתו הוא היה קורס ונופל כשקיבל נבואה כי הטומאה של הערלה לא אפשרה לו לעמוד מול ה' בנבואה (רשי על ויפל אברהם על פניו וידבר איתו אלוקים לאמר)

הבנה מוטעית. צורתה זו פניה כמבואר בפיהמ"שחסדי הים
סנהדרין ז, ד והלכות עבודה זרה פרק ג בסוף.
איפה המדרש השני שהבאת?דרור אל
תן מקור
לא חייבים ליישב, אבל אפשר לומר שהתורה בכוונהנוגע, לא נוגעאחרונה

מתנסחת בצורה שאפשר להבין אותה ביותר ממשמעות אחת (פה זה ההוספה של המילה "נא". מצד אחד פשוטו של מקרא זה לא כמו הדרשה בגמ' (כפי שאומר רש"י), מצד שני לפי פשוטו של מקרא היינו מבינים אותו דבר גם בלי המילה "נא").

היא רוצה לומר לנו- אתה צריך לקרוא בכמה אופנים, וללמוד את המסר מכ"א מהם. מה קרה בפועל תשאל אח"כ, אחרי שהפנמת את כל המסרים.


ואז בפשטות יוצא- החיבור של אברהם לשרה היה פנימי ועמוק מאוד. לא רק מעל המגע, אלא גם מעל הראיה/מראה. אחרי שיודעים את זה, מבינים שזה שאברהם כן הכיר את יופייה של שרה, ואף נהנה ממנו, לא פגע בכהוא זה בחיבורו הפנימי אליה (ומן הסתם אף העצים אותו).



ספרי הלכה אונליין בעיצוב נח עם חיפוש והערות אישיותעיתים לתורה

מצרף קישורים לספרי הלכה ידועים שזמינים בעיצוב מקסים ונח לשימוש, עם יכולת חיפוש בתוך הספר וכתיבת הערות אישיות לחזרה עתידית:

 

בן איש חי

 

משנה ברורה

 

כף החיים אורח חיים

 

כף החיים יורה דעה 

 

ילקוט יוסף

 

יישר כח!שלג דאשתקדאחרונה
נראה אתר ממש טוב ומושקע
שאלה על קטע במעשה בחכם ותםצע

דברי ר' נחמן גבהו גבוה מעל גבוה.. ובכל זאת אמרתי אגרוס בפשט את הדברים. בגרסא בסהכ הבנתי עד שהגעתי לחלק המצורף מטה, ארשום את שאלותי ואסיים בהבאת הקטע.


1.  בפשט, למה התם סולד מליצנות? הייתי חושב שהחכם יהיה מזוהה יותר עם תכונה זו?

2. מה הפשט "יותר לא היה רוצה להעמיק לחשב חכמות, שגם זה בעצמו ליצנות"? למה העמקה אף היא ליצנות?

3. בדומה ל2, למה כשמתלוצצים עם התם, הוא משיב "וכשתהיה חכם ממני, אדרבא, אזי תהיה שוטה" וגם מה ביאור המשפט הנל?


תודה רבה לעונים!!.


הקטע:

"ואצל העולם היה (התם) ללעג. והשיגו תאותם בו, שמצאו ממי להתלוצץ כרצונם, כי היה נדמה למשגע, והיו באים בני אדם, והתחילו בכונה לדבר עמו בשביל להתלוצץ. והיה אותו התם אומר: רק בלי ליצנות. ותכף שהשיבו לו: בלי ליצנות, קבל דבריהם, והתחיל לדבר עמם, כי יותר לא היה רוצה להעמיק לחשב חכמות, שגם זה בעצמו ליצנות, כי היה איש תם; וכשהיה רואה שכונתם לליצנות, היה אומר: מה יהיה כשתהיה חכם ממני הלא אזי תהיה שוטה, כי מה אני נחשב. וכשתהיה חכם ממני, אדרבא, אזי תהיה שוטה.".

ליצנות זה ציניות, דווקאקעלעברימבאר

החכם נוקט בגישה קרה וצינית על העולם שכלל אין מלך, ואילו התם נעדר ציניות. כמו שלילד בן 3 אין כלל ציניות, כי כל ציניות היא הסתכלות קרה מעוטת רגש על העולם, שמזלזלת בכל דבר ולא רואה את החיוניות שבו, ומציגה זאת בתחפושת של הומור

 

 

זה ענין עמוק אבל יש שני סוגי ליצנות. ישחסדי הים

ליצנות יותר שטחית ורדודה שמזוהה עם פלשתים כדברי הגר"א בחבקוק.

הקטע בר' נחמן מתייחס לליצנות שבאה מתוך חכמה. החכם מתחכם ומעוות ומזלזל עושה שחוק מכל דבר דרך השכל שלו. זה הבחינה של אחוריים דחכמה שמזוהה עם עשיו ועמלק, כדברי הפנים יפות בסוף וישלח.

מחשבות לא לפי הסדר בעקבות השאלותהנפש חיה.אחרונה

 להיות חכם ולהתלוצץ על משהו זה לפספס את הנקודת עומק שיש בכל דבר.

בשביל להבין את העומק בשכל יש להסתכל באמת ולא בליצנות. "רק בלי ליצנות" מבקש לשמור את רובד הייחודיות של העומק שבדבר כדי לא לפספס אותו.

"כי איש הישראלי צריך *להסתכל בשכל של כל דבר* ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל *להתקרב להשי"ת על ידי אותו הדבר*"  השכל משמש לעבודת ה' בשמחה ובמלוא המיצוי שלה.

התם סולד מליצנות כי החכמה והקרירות מרחיקות מעבודת ה' בעמקות ובלב חם ...


 

העמקה מביאה חשבונות ו"פנקסנות" כזאת אולי כלפי שמייא, וזה יוצר ריחוק קריר   ללא שמחה פשוטה שמחברת תמיד בקלות לרבש"ע.

בערך כמו ביקור נימוסין לעומת כיפים וזרימה.

 

ובגלל זה התם אמר לו שאדרבה- יהיה שוטה,

 כי אם החכם כל הזמן יעמיק, זה הפוך-

גם הליצנות תקרר אותו 

וגם הוא יפסיד את קרבת ה לי טוב, וזה בסוף יגרום לו לאבד אותה. שבאמת פקפק בכלל במציאות המלך.... ואז רע לו בחיים.

שוטה זה מי שיש לו משהו ביד ומאבד אותו (כתוב בגמרא לא יודעת איפה) 

לחכם יש עבודת ה ביד, במקום לנצל אותה לקרבת ה הוא מתלוצץ ממי שכן עובד ה בשלמות וממילא מפסיד אותה.

 

שאלה לפרשת וישב - למה האחים שנאו את יוסף? (אני לאקעלעברימבאר

יודע את התשובה)


 

האם בגלל שיעקב אהב אותו מכל אחיו? ואז כל האחים שנאו אותו?

או בגלל שהוא בן רחל והם בני לאה?

מה פשר הפסוק הראשון בפרשה "והוא נער את בני בלהה וזלפה ויבא יוסף את דבתם"?

האם הכוונה שהביא את דיבת בני לאה שדיברו על בני השפחות, ואז יוצא שאחיו ששנאו אותו זה בני לאה?

או שהביא את דיבת בני השפחות ואז יוצא שבני השפחות שנאו אותו "על דבריו" כלומר על הדיבה, ובני לאה "על חלומותיו"?

והאם יהודה מוכר את יוסף כי הוא נציג בני לאה ולכן שונא אותו יותר מכולם והשאר רק בכעסם זרקו אותו לבור אבל לא היו מעיזים להרגו ויהודה היחיד שיזם נזק? או שמא  יהודה (חוץ מראובן) הוא האחראי היחיד מבין האחים שלוקח אחריות וממיר מוות במכירה?

 

ואם כל אחיו שנאו אותו בשווה כולל בני השפחות, איך הניסיון עם בנימין אמור לעזור? האם זה מבחן לבני לאה במסירותם על בן רחל, או מבחן על מסירות האחים על אח השני האהוב יותר על יעקב מהשאר?

לגבי בני השפחות זה מחלוקת רש"י רמב"ן.חסדי הים

על כל פנים, עיקר השנאה כמפורש בכתוב: "וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת-יוֹסֵף֙ מִכָּל-בָּנָ֔יו כִּֽי-בֶן-זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים: וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי-אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכָּל-אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם"

בנימין גם כלול בסיבת השנאה הזאת במידה מסויימת.

אם הבנתי נכוןטיפות של אור

ברצף השאלות אתה מביא כל פעם שתי אפשרויות: אחת שמעמידה את יוסף מול שאר האחים, והשניה שתולה הכל במאבק בין בני רחל לבני לאה

 

אני בצד הראשון, חושב שזה פשטות הפסוקים, וחושד שהדרך השניה נובעת מתפיסה שגויה של המציאות והתורה שמחפשת סמלים בכל מקום

אתה צודק שזה הפשט. מצד שני אי אפשרקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ז בכסלו תשפ"ו 13:35

 

 

 

 

 

להתעלם מהפסוק הראשון העמום "והוא נער את בני בלהה וזלפה".

 

אי אפשר להתעלם מהמיקריות שב"מקרה" יהודה מוכר את יוסף, שבמקרה שמעון נאסר, שבנימין מוצג כאהוב דווקא בגלל היותו בן רחל (אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי), מזה שנראה שיוסף אהוב על יעקב מכל אחיו כי הוא בן רחל, מהניסיון שיוסף מנסה את האחים דווקא עם בנימין בן רחל, מהתיקון שדווקא יהודה בן לאה ערב לו (והמקריות ההיסטורית ששבט בנימין הולך דווקא עם ממלכת יהודה ולא ממלכת אפרים), מהחלוקה ההיסטורית בין יהודה לישראל ממלכת אפרים, בין היות 2 השבטים החשובים בישראל יוסף ויהודה, ומההדגשה של התורה מכל בני יעקב את יוסף ויהודה בספר בראשית. (ואם נוסיף את דברי חזל - אז מי שיזמו להרגו זה שמעון ולוי).


 

אפשר גם להעלאות השערה שזה לא בני לאה מול רחל, אלא סיעת יהודה מול סיעת יוסף ללא קשר לאמהות (ואז זה מסתדר למה רוב השבטים כולל בני לאה התרכזו סביב יוסף בפילוג הממלכה נגד יהודה). וכתבתי על זה בתגובה למי האיש הח"ח, פה למעלה).

 

מצד שני יוסף מוצג כמיוחד גם לעומת בנימין, ללא קשר מובהק להיותו בן רחל. הוא נזיר אחיו, דווקא הוא מתברך ב2 שבטים ובשכם אחד על אחיו,  רק בו יתברך ישראל, שרק לו יגיעו ברכות האבות מכל השבטים, רק אותו יברך דווקא המלאך הגואל מכל רע ולא מלאך אחר, הוא זה שישלוט באחיו, הוא השבט היחיד שכל ישראל מכונה על שמו "נוהג כצאן יוסף", "עדות ביהוסף שמו". יוסף מוצג בבראשית כחצי אב חצי בן, כמעיין אב רביעי שסביבו האחים מתלכדים. בניגוד לבנימין.
 

לא בא להתווכח, רק לשאול שאלות

לשאלה באורך ורוחב שכאלומי האיש? הח"ח!

רק רבי ברוך רוזנבלום שליט"א יכול להשיב

זה שאלה קצרה שפורטה פשוט לסעיפיה, השאלהקעלעברימבאר
פשוטה - האם עיקר שנאת האחים זה כי יוסף אהוב מכולם, או שעיקר שנאת האחים זה שנאת בני לאה את בני רחל?


עוד תוספת מעניינת , זה שבשאר ההיסטוריה זה די הפוך - רוב השבטים מתפלגים מיהודה ונאספים סביב יוסף, בחלוקה בין יהודה לישראל (למעט שמעון ולוי. כך שזה חצי קושיא חצי חיזוק, שהרי ההארד קור של בני לאה זה 4 הראשונים, וראובן לא מצטרף או כי הוא בעד יוסף או כי יש קשר בין ראובן ליוסף שהרי שניהם בכורים, או כי ראובן שבט שלא מקבל מרות(כמו אצל דתן ואבירם או פלגות ראובן). וגם יששכר וזבולון יש בהם משהו קצת רחלי, שהרי נולדו בזכות מכירת רחל ללאה את התור. ומה אם גד ואשר בני שפחת לאה?) 

אולי איפשהוא יוסף הפך למודר-משהו באופן קאנונימי האיש? הח"ח!

אולי בברכת יעקב, אולי בברכת משה, ואולי זה חרה לחלק מהמחנות, צ"ע

אתה מתכוון לימי יעקב או לשאר ההיסטוריה?קעלעברימבאר

יוסף כתוב במפורש שהוא מיוחד משאר אחיו.


לגבי הסיבה שיעקב אהב אותו - בפשט כתוב כי הוא בן זקונים.


השאלה מה זה בכלל בן זקונים בפשט, ואם זה דבר בחירי, אז למה יעקב בחר דווקא בו.

עד סוף ספר בראשית רואים שיוסף מיוחד לא רק עקב היותו בן זקונים, אלא כי התברך  בברכות מיוחדות משאר האחים (החצי הראשון של ויחי)

לולי דמסתפינא הייתי מגדיר את זה אנדרדוגמי האיש? הח"ח!

וזה כאילו שירידת יוסף ממשנה למלך במצרים, למעין כינור שני למלוכה ולמשיחיות (בן יוסף רק כקדימון לבן דויד), עשתה את ביתו לאנדרדוג שאיתו הפכו להזדהות כל מי שחשו מודרים או נפגעים משלטון שלמה וכמובן המזדעזעים מלשונו ומתקיפותו הילדותית של רחבעם (קוטני עבה ממתני אבי)

בתקופת השופטים שבט יוסף היהקעלעברימבאר

השבט המרכזי ככתוב "בני אפרים הפכו ביום קרב...ויטש משכן שילה...וימאס בשבט אפרים". יהושע לא במקרה היה משבט אפרים.

 

בימי ממלכת ישראל שבט יוסף היה המרכזח בממלכה.


 

גם בימי רחבעם באים ישראל להמליך אותו בשכם, וכן רוב ישראל תומכים בירבעם כבר בימי שלמה. ואסף שחי בימי דוד מכנה את כל ישראל בשם יוסף. וגם ירמיהו 150 שנה אחרי חורבן ממלכת ישראל מכנה את ישראל בשם אפרים (למרות שאולי שם זה התיחסות רק לגולי 10 השבטים ממלכת ישראל). נראה שסמלית ותרבותית מרכזיותו של שבט יוסף נשמרה תמיד, גם אם לא פוליטית. 

 

כמובן שיוסף עצמו שלט על מצרים ועל אחיו, כלכל אותם במצרים, ויוסף ישית ידו על עיניך. 20 שנה אמנם היה מרוחק מהם, אבל 70 שנה הנותרות הנהיג את העם במצרים.

השאלה היא אם זה בגלל "לתתא" או "לעילא"מי האיש? הח"ח!

יעקב אומר "לא יסור שבט מיהודה", משה אומר "ואל עמו תביאנו". לכאורה הלעילא הוא על צד יהודה וממילא בית דויד הוא הנבחר להימשח לדורות. אבל משהו בעם זורם אל יוסף היפה תואר ויפה מראה (כמובן בפנימיות בהקשר שלנו, אבל גם בעצם במראה החיצוני - שמגרה גם את "הדוב" כפי שמפרשים בפרשתנו הקרובה - ובסופו של דבר באיזה אופן טבעי הוא שמולבש בכתונת הפסים "המשגעת" כפי שבעולם החילוני של דורנו זה מוגדר). אז יש צד לומר שגם הלתתא הוא אמירה שיש לה מקום.

אני חושב שיש שני רבדים בעם:קעלעברימבאר

הרובד הלאומי מרכזו שבט יוסף והוא הנציג של 3 האבות בישראל.

 

הרובד הפוליטי מרכזו שבט יהודה והוא הנציג של קדושת בית דוד כמלכי ישראל.

 

דווקא נראה שהלעילא זה יוסף, מידת היסוד שנוגעת-אינה-נוגעת במציאות הגשמית, בניגוד ליהודה ששם הקדושה כבר יורדת ממש לגשמיות למידת המלכות

נראה שלעילא ולתתא משמשים בשני הקשרים מנוגדיםמי האיש? הח"ח!

תיארתי הקשר של דבר תורה מול דבר העם; אתה מתאר הקשר של פשט/דרש מול רמז/סוד.
מכל מקום בנוגע לתירוץ שהצגתי בנוגע למקומם של בית יוסף ובית דויד, אולי מכאן השמות הסמליים בפילוג הממלכה: רחבעם בעצם דורש שיראו את רוחב היריעה והתמונה - הייעוד, החובה, האתגר - וייכנעו בפניה מול יהודה, ירושלים, המקדש. ירבעם דורש שהמלוכה תראה את כמיהת וערגת העם אל ימי הקדם ממש, טרם היות כל זה, אולי אפילו טרם מכירת יוסף ("והוא נער" - אולי זה באמת רמז, שמבקשים לחזור אל הנער שהיינו, טרם נמכרנו לעולם החיצוני והושלכנו מבית ההורים לבור).

זה לא רק סוד אלא פשט. יוסףקעלעברימבאר

שולט ביצרו הוא צדיק גמור, כלומר מתנשא מעל המציאות ופחות נוגע בה, כמידת היסוד.

יהודה ודוד הם בעלי תשובה , מכירים את כל המשברים של המציאות הגשמית ודווקא מתוך כך מתעלים וזדונות נהפכות להם לזכויות ומקדשים את קרבי המציאות, כלומר את מידת המלכות (פרץ וזרח נולדו מהזינות עם תמר, שלמה מבת שבע).


 

המימד הלאומי הוא עדיין תרבות מופשטת המתנשאת מעל המציאות, המימד הפוליטי הוא יישום התרבות בשטח ממש.


 

לעניין התורה: יוסף דווקא בתורה מקבל יותר מקום מיהודה - אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, המלאך הגואל אותי, בך יברך ישראל ישימך כאפרים ומנשה, שכם אחד על אחיך, ברכות אביך תהיינה לראש יוסף נזיר אחיו, הבכורה ליוסף.  ליהודה זה רק לא יסור. יהושע מאפרים והוא חשוב מכלב או נחשון. גם בברכות משה ברכת יוסף ארוכה הרבה יותר מברכת יהודה (רק לוי ויוסף מקבלים ברכות ארוכות) וגם שם הוא מכונה נזיר אחיו, כלומר הנישא על אחיו.

רק מהברית עם דוד והלאה מתברר יחודו המלא של שבט יהודה, כמו שכתוב בתהילים "ויטוש משכן שילה...וימאס בשבט אפרים ובאהל יוסף, ויבחר בשבט יהודה בהר ציון אשר אהב...ויבחר בדוד עבדו".


 

לגבי ירבעם, נראה שהוא רוצה לחזור למצב ימי השופטים בהם שבט יוסף היה המרכזי.


 

 

מכל מקום פיצול המלוכה הוא לא פתרוןמי האיש? הח"ח!

ברור לגמרי שהמקרא מותח את הקו בעניין להסביר שכבר אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה: פילוג הממלכה לא הישרה על עשרת השבטים רוח טהורה יותר מאשר זו של ממלכת יהודה (כולל שבטי לוי, בנימין ושמעון שנאספו אליה), אלא פורר לאבק כל תקווה להשיג יותר ממה שאליו כבר הגיע דויד ושלמה וסיימו את מלאכת הרועים.

פילוג המלוכה נעשה במצוות אחיה הנביא,קעלעברימבאראחרונה
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך י"ז בכסלו תשפ"ו 23:53

כנראה ללא הפילוג היה גרוע יותר. כמובן שזה פילוג זמני.

 

ממלכת יהודה חטאה בסוף ימיה יותר "ושומרון כחצי חטואתיך חטאה" "צדקה משובה ישראל מבוגדה יהודה".


 

כמובן שהתכנון של אחיה היה ש10 השבטים ימשחכו לעלות לרגל לירושלים למרות הפילוג הפוליטי, וירבעם הרס הכל עם העגלים. אבל כנראה עדיין ללא הפילוג היה גרוע יותר, עובדה ששום נביא לא אומר לאחד מחדש אחרי עגלי ירבעם, וכנראה שללא הפילוג רחבעם היה נושא נשים נכריות שהיו מדרדרות את המצב גרוע יותר.


 

אבל נראה שגם בימי דוד ושלמה, שבט יוסף היה חשוב יותר משבט יהודה למעט בית דוד המולך. הבירה בגבול יהודה ובנימין, וערי המסכנות 2 מהם בנחלת יוסף - גזר ומגידו. לדוד יש גיבורים רבים מבנימין, וירבעם איש חשוב בימי שלמה, ונראה ששכם היתה חשובה, וירושלים עדיין היתה עיר קטנה בימי שלמה. היו בה הרבה מבני ציבור, אבל ייתכן שהיא היתה קריית המלוכה והמקדש ולא הרבה מעבר. על חברון מרכז שבט יהודה כלל לא שומעים ברגע שדןד מולך על כל ישראל ועובר לירושלים

אסכם את 4 האפשרויות (או שילוב שלהם):קעלעברימבאר

א. שנאת האחים את יוסף

ב. שנאת סיעת לאה את סיעת רחל

ג. שנאת בני שאר האמהות את בני רחל (חיזוק לזה הוא שיעקב לא אומר לדן ונפתלי להשאר כשבנימין הולך למצרים, למרות שהיה אפשר לחשוב שמעדיף שאם בנימין ימות, ישארו 2 בנים שרחל קראה בשמם).

ד. שנאת סיעת יהודה את סיעת יוסף

אולי יעניין אותך