לא זאת לא טעות כתיב חח
פומו או באנגלית (fear of missing out)
הנה: הסבר
כמובן שיש לזה דרגות החל מהדחף הגדול להביט בפלאפון על הודעת ווצאפ שהרגע קיבלנו
וכלה במחשבות של "מה אם הייתי נולד חילוני..?"
אנחנו בתור דתיים נמנעים מכל מיני מצבים חברתיים מסוימים מפאת גבולות ההלכה.
אבל גם אנחנו בני אדם אחרי הכל.. כן כן גם קוסמים הם בני אדם לא רק המוגלגים(
)
אשמח לתובנות איך אתם מתמודדים עם כל מיני מצבים כאלו?
מניע:
בעיקר בדור האייפון וכל המדיה שמקיפה את העולם התופעה הזאת מתפרצת
"חרדת ההחמצה מעודדת לצרוך טלוויזיה בקצב מהיר יותר על מנת להיות חלק משיח תרבותי רלוונטי"
במובן מסוים אפילו הצורך של חלקנו כאן בפורום להיות מעורבים בשירשורים גם נובע מהתופעה הזאת.
אז סרטים, חדשות, אפליקציות חברתיות פורומים.. כולם מוסיפים כביכול שמן למדורה
האם לדעתכם מוצדק אם כן להתנזר כמה שאפשר מהמדיה החברתית מהסיבה הזאת?
תיוגים:
)
יש לך זיכרון צילומי לניקים …