מאיפה מוצאים מוטיבציה וכוח? (לניקיונות פסח)מתואמת
בכל פעם שאני רוצה לקום כדי לעשות משהו לקראת פסח - אני מרגישה כאילו משקולת מחוברת אליי ומשאירה אותי על הספה. וגם כשאני קמה - אני מרגישה לא מרוכזת מספיק בשביל לעבוד יותר מחמש דקות ברצף.
בדיקות הדם שלי תקינות, משכב הלידה של אחרי קיסרי מסתיים רשמית היום - ועדיין אני לא מסוגלת לפעול. אולי כי בתת מודע אני חוששת מהרגע שבו הקטנה תתעורר במפתיע ותקטע לי את רצף העבודה, או שאולי כבר התרגלתי ל"רביצה" (עוד מההיריון).
מה עושים? עוד שבועיים וקצת פסח ושום דבר עוד לא נקי לפסח!

וסתם אנקדוטה: ברוב ייאושי שאלתי את גוגל "איך מנקים את הבית לפסח בשבועיים?" ומה הייתה אחת מתשובותיו?
איך מתארגנים לפסח אחרי לידה 7 ילדים... - הריון ולידה
ומסתבר שאפילו אני עצמי הגבתי שם ונתתי עצות... אולי אני צריכה להקשיב לעצמי
חיבוקDove
אם יש לך אופציה לקחת עזרה חיצונית רוצי על זה
אם לא, להתחיל בקטנה ולעשות רק את המינימום של המינימום
אם עוזר לך רשימות מטלות תעשי רשימה של הדברים שצריך לנקות ותחלקי למשימות קטנות, את יכולה לחלק את זה לפי ימים
אחותי תבוא לעזור לנו יום אחד בשבוע הבאמתואמת
מקווה שהיא תעזור להריץ עניינים...
ועכשיו דיברתי עם בעלי, והחלטנו שחדר אחד (חדר שלא ישנים בו והוא החדר הכי עמוס ומבולגן בבית) - לא ננקה. וככה גם נוכל לדחוס לתוכו חפצים שאין זמן לנקות. בע"ה...
חחחחח האגת אותי עם השרשורחגהבגה
גם אני ככה.
מה שעוזר לי זה שאני מצלמת כדי חכשות סרטום זה נותר לי מוטיבציה.
אבל תינוק שהחליט לא לרשת מהידיים,
ילדה עם קורונה
ילדה עם ווירוס
תינוק עם אינהלציות ושיעול שה' ירחם
ועוד אחת שאני רוצה לגמול, לא מסייעים בעניין

גם לא הסעל שהוא אחרי ניצוח בכתף ובכלל ניגש למבין ברבנות 🤣
גם בעלי ניגש למבחן ברבנות... (לא שהיה לו זמן ללמוד)מתואמת
אבל הוא גם אחרי ניתוח? "ניצחת"...
יהיה טוב, נכון? (ככה בעלי אומר לי כל הזמן...)
בטח יהיה נהדרחגהבגה
נסתכל אחורה ונהיה גאות בעצמנו שעשינו הכל
הכול - זה בטוח לא יקרה אצלי...מתואמת
אבל מקווה שבכוחות משותפים עם בעלי, הילדים, אחותי/אחיי וגם בחורים בתשלום - נגיע איכשהו לפסח כשר...
(ואם לא - תמיד אפשר לעשות קמפינג בכל פסח... סתם, נלך להורים שלי, כמה שזה יהיה קשה...)
עכשיו אני רואה שאת חרוצה כי את מצלמת.לפניו ברננה!
שובבה
תייגתי אותך למטה לפני שקראתי תגובות
אולי אפתח ערוץ יוטיוב בשביל שדברים יזוזו בבית הזה
ביום ראשון צילמתי לחברה את מצב הבית כדי שזה יתן לי מוטיבציה לשלוח סרטון של בית נקי ומסודר
ולא עשיתי כלום כל אותו הערב בסוף. יותר מדוייק עשיתי בהחלט - אבל מעט מאוד מזה היה לטובת הבית.. (באשמת @בארץ אהבתי 😅)
אנימרגישה שלא מגיעה לשוטף, אז לפסח אני לא מדמיינת כרגע 🙄
😁😁חגהבגה
נכסתי לקישןר ששמתבתנועה מתמדת
ואי יש שם כמה ניקיות שאהבתי ממש, איך הן חסרות! תודה על הנוסטלגיה🙃
ורק מראה שלהרבה נשים יש פסח כזה מתישהו בחיים שעושים מינימום, ולזכור שזה זמני.
אני שנה שעברה הייתי ממש לקראת לידה, בקושי ניקיתי ומה שלא חמץ-כמו ארונות בגדים שלנו וכו- דחיתי לקיץ לסוף החופשת לידה. והשנה ב"ה כבר בלי תינוק פיצי ולא בהיריון ויכולה לעוף על הבית לפסח. אבל חשוב לזכור שיש תקופות כאלה ותקופות כאלה..

וחיבוק על התחושות❤ בטח מכניס למתח ולחץ...
תודה!מתואמת
אני באמת כל הזמן משווה לפסח של לפני חמש שנים, שאז הייתי לפני לידה (ילדתי אחרי פסח, אבל הייתי בלחץ מלידה בפסח או לפניו, בזמן הניקיונות) - ואז כן הצלחנו בסוף לנקות את כל הבית...
אבל כנראה שבכל זאת אחרי לידה זה קשה יותר מהיריון 🤷‍♀️

וכן, גם לי השרשור הזה היה נוסטלגי
משכב לידה זה המלצת מינימום 😉 עם תינוקת קטנה אפשר להוריד רףמיקי מאוס
אפשר לעשות רק מה שחייב לבית כשר
לא חייבים לנקות הכל
לא צריך לאבק ארונות או למיין בגדים
למעשה כל מה שהוא לא מטבח-חדר אוכל-משחקים אפשר לעשות בבדיקת חמץ ארוכה וזהו
אם אין כוחות- אז לא.

אחרי שברור לך מה את רוצה לעשות ומה לא תפרקי לקוביות קטנות קטנות קטנות...כאלה שאפשר לעשות בזמן קצר
הבעיה היא שאצלנו בכל פינה אפשר למצוא חמץמתואמת
ובעלי גם ככה עושה בדיקת חמץ במשך ארבע-חמש שעות
אבל לאט לאט הוא מבין שהשנה צריך להוריד קצת מרף החומרות...
מקווה שנצליח!
רק אצלנופרצוף כרית

עושים בדיקת חמץ כביכול בחפיף?

מרגישה לא מספיק דתיה

כי זה בעצם רק סוג של מנהג, באמת את החמץ מחפשים הרבה לפני בדיקת חמץ ,... בנקיונות.. 

זה סוג של "משחק" הבדיקת חמץ - למצוא את ה-10 פירורים וקצת יותר וזהו..

איפה שניקית ומאז שמרת מחמץ באמת לא חייבים לבדוקמיקי מאוס
אז בדיקת חמץ זה או במקום לנקות מראש
או כדי לוודא שלא שכחנו מקומות רלוונטיים שלא ניקינו או שמישהו הספיק לדחוף משהו אחר כך

בדיקת חמץ היא מאוד חשובה! אבל מה שבפועל קורה ברוב בתי ישראל היא שפורסים אותה מפורים ועד פסח כי מנקים ונזהרים ואז בליל בדיקת חמץ זה רק לסמן ווי...
אצלנו למשל חלק גדול מהבית לא זוכה לשום נקיון לקראת פסח🙈
אז בחלק מהמקומות עושים בדיקת חמץ יסודית
וחלק לא בודקים בכלל כי ידוע לנו שאין סיכוי לחמץ
בעלי מחמיר גדול בדברים האלו, הוא לא דוגמה...מתואמת
לצורך ההדגמה - להורים של בעלי יש בית גדול פי שלושה בערך משלנו, וחמי בודק במשך חצי שעה-שעה... (אבל כמובן, אין להם ילדים קטנים שמסתובבים בכל הבית. מעניין אם בעלי יוריד סטנדרטים כשלא יהיו לנו ילדים קטנים... אבל בטח אז הוא יחשוש מהנכדים )
מה בעצם הבעיה עם זה? שיבדוק שעות , ימצא, ויוציאמיואשת******
הפוך אם הוא בודק הרבה זאת אומרת שצריך לחשוש פחות כי הוא ימצא מה שיש. תני לו חבילת מגבונים כל מה שמוצא מנגב וזהו. דווקא לא רע. מקסימום יקח לו עוד שעה
זה באמת רעיון... הוא יצטרך שקית בשביל כל מה שימצאמתואמת
ויצטרך לישון טוב בלילה שלפני (הלוואי...) כי גם ליל הסדר מסתיים מאוחר - אבל אולי באמת זה יהיה ניקיון הפסח שלנו...
❤️😘 שקית גדולה זה קל 😂מיואשת******
אמא שלי מספרת שהיתה שנה שהם עשו ככהבארץ אהבתי
אני הייתי תינוקת צרחנית ורציתי כל היום ידיים (עד שגילו למה אני רגישה, אבל זה לקח הרבה זמן..), אבא שלי היה עסוק ולא היה לו זמן לעזור מספיק (ואולי גם לא מספיק היה מודע לכמה עזרה אמא שלי צריכה). את בדיקת חמץ הם סיימו ב-3 לפנות בוקר..
אולי גם אנחנו נעשה ככה? בא לימיואשת******
האמת שהיא מספרת את זה קצת בתור טראומה...🙊בארץ אהבתי
אבל זה לא שהיא החליטה מראש לעשות ככה. היא רצתה לנקות ולא עמדה במשימה.
אולי אם מחליטים ככה מראש זה יכול לעבוד טוב.. ואם גם ככה בבדיקת חמץ באמת בודקים את כל הבית במשך כמה שעות, אז זה אפילו הגיוני לעשות ככה..🙂
במקום לחץ של חודש 24 שעות קשות , נשמע לי תחליף הוגן 😄מיואשת******
וואו...מתואמת
למה היית רגישה? אם אפשר לשאול...
מקווה שלנו לא תישאר טראומה מזה... או לילדים...

אבל עכשיו פתאום הבת הבכורה שלי התמלאה בכוח ומרץ (אחרי שלא הרגישה טוב בימים האחרונים...) והודיעה לבנות שהיום מנקים את כל החדר שלהן לפסח!
וגם התאומים מנקים עכשיו את החדר שלהם.
(לא משנה ששני החדרים מבולגנים ומלוכלכים בדברים שלא קשורים לחמץ, והם כרגע לא טורחים לסדר אותם...)
בכל אופן - אני משחררת עכשיו לגמרי. מאחלת להם בהצלחה ולא מתערבת כי אין לי כוח לנהל אותם...
נראה כמה הם יספיקו ויצליחו
ומקסימום את כל החמץ שהם יפספסו בעלי ימצא בבדיקת חמץ...
יופי! זאת הגישה! מהממת!! ❤️❤️מיואשת******
שנה שעברה עשינומאוהבת בילדי

בדיקת חמץ ב4 בבוקר... הייתי אחרי לידה. עשינו את המינימום האפשרי, ובכל זאת...

ועוד בעלי קם בנץ.

טוב שהיה שבת לפני ליל הסדר... אחרת הוא היה קורס

בעלי כל שנה עושה בדיקת חמץ בשעות האלההמקורית
אני לא נשארת ערה כדי לספר כמובן
גם אצלנו הבדיקת חמץ ממש מהירה...אחתפלוס
וואי כל כךךךךילד בכור
אני התייאשתי כבר ויש לי רק ילד אחד ולך הרבה יותר ואת אחרי לידה. אנחנו לא מגיעים ללשטוף את הכלים בכיור אז לנקות לפסח? אני בתחילת הריון ועובדת משרה מלאה ובעלי סטודנט שלומד עד ערב פסח והבן שלי כבר שבוע משלשל ונמצא בבית יום כן יום לא. גם בשעה הפנויה שיש לי בערב אני נרדמת ולא מצליחה להקים את עצמי. בעלי אתמול אמר לי שיש שלבים בחיים שנקיון לפסח זה רק מה שחובה, זה מבאס כי בא לי לנקות את הבית יסודי אבל זה לא יקרה השנה.
וואי, ממש מאתגר!מתואמת
אני מעולם לא עבדתי במשרה מלאה, אז מעריצה את כל אלה שכן, במיוחד בערב פסח... ותחילת היריון זה ממש משבית! ועוד ילד שחולה הרבה... (גם אני הרבה פעמים עם בת השלוש בבית - או שהיא כמה מאוחר מדי או שהיא לא מרגישה טוב. אבל היא דווקא יודעת לרוב להעסיק את עצמה, אז לא היא הבעיה...)
שאלה טובה. גם שלי אבדה לה איפשהוהמקורית
אולי נמצא אותה בבדיקת חמץ מתואמת
רק שזה יהיה מאוחר מדי...
אין סיכוי. אני מנקה בחוסר חשק מוחלט כשהבית סביבי מבולגןהמקורית
והשוטף והטיפול בילדים מעמיסים מאוד גם כן. אבל יש עוד זמן. תנסי להיעזר בילדים איכשהו
בשביל בית כשר לפסח אני חושבת ששבועיים יספיקו
אמן. מקווה שאכן כך...מתואמת
עזרהההה ורק להכשיר. לא לעשות ניקיון אביב.אורוש3
את יולדת. לגמרי.
מי מדבר על ניקיון אביב?מתואמת
לפני כמה ימים השכנה מעלינו התקשרה: "ניקיתם כבר את החלונות בחדר שלכם? כי כדאי שתסגרו שם את התריסים - אני מנקה את שלנו עכשיו."
🙈🙈😅
אז לא, גם בשנים רגילות אני לא מנקה חלונות
מה שכן קצת נגררתי אליו השנה זה מיונים. פשוט לא מצליחה לחשוב איך אפשר לנקות בלי לסדר ולמיין קודם. אבל מקווה שאצליח להיגמל מהמחשבה הזו, כי זה נגרר יותר מדי...
(וב"ה יש לנו מטבחון פסח, אז לפחות לא צריך להכשיר...)
מי דיבר על חלונות. גם למיין לא קשור להכשרהאורוש3
ונשמע שזה לא בכוחות שלך. ולגמרי מובן. אז תוותרי כרגע. ולמה חייב למיין לפני ניקיון? בארונות בגדים אין סיבה לגעת. משחקים לבדוק שאין כזית חמץ. כנ''ל מקומות שילדים מסתובבים עם אוכל. מטבח ופינת אוכל לנקות.
בארון הבגדים של הבנות מצאתי לפני כמה ימים חתיכת קורנפלקס...מתואמת
במשחקים - סיכוי גדול שיהיו מציאות כאלה ואף גדולות יותר, כי המיקום שלהם קרוב לשולחן האוכל שבסלון.
מה לעשות, כמה שאנחנו עובדים איתם על כך שלא מכניסים אוכל לחדרים או לפינת משחקים - זה לא תמיד עובד...
(אבל משחקים - מה שלא נספיק לנקות ייסגר בחדר שנשאמר לא נקי. יש לנו משחקים שמיועדים לפסח, והם יוכחו להסתדר עם זה...)
צריך לבדוק שאין כזית חמץ כלומר לשפוך ולהחזיראורוש3
במשחקים. ולדאוג שלא יגיעו לשולחן אוכל. מה שכן יעלה על השולחן באמת צריך לנקות.
נכון, צודקת... גם זו עבודה, אבל באמת פחות.מתואמת
אולי תקחי עזרה??מזלטוב
קשה אחרי לידה.. מה לעשות
כן, אנחנו מחפשים בחורים שיבואו לעזור, מקווה שנמצא.מתואמת
בעלי יצטרך להיות איתם, בכל מקרה... אני לא רואה את עצמי מנהלת כרגע עוזרים או עוזרות. מקווה שאצליח "לנהל" את אחותי כשתבוא לעזור לנו...
כותבת מה עוזר לי לגייס את עצמי לעבודבארץ אהבתי
לא בהכרח זה יעזור לך. אחרי לידה הכל יותר קשה. וגם יש תינוקת לטפל בה, וזה בהחלט מוסיף לאתגר.
אבל אולי בכל זאת יהיו פה כיוונים שיוכלו לעזור, לך או לאחרות…

קודם כל, אני אוהבת להתחיל מבניית לו"ז.
מצד אחד אני לא אוהבת שהלו"ז מידי מחייב, כי אני אוהבת לאפשר לעצמי גם גמישות, להתאים לעצמי כך יום מה שנכון לי באותו יום.
וחשוב לי דם להפריד בין דברים שחייבים להספיק לעשות, לבין דברים שאני רוצה להספיק אבל לא באמת חובה לפני פסח.
אז בדרך כלל אני מתחילה את הרשימה מהסוף - כל הדברים שחייבים לנקות לפני פסח, ושאני גם לא רוצה לנקות מוקדם מידי, כי אחרי שניקינו צריך לשמור על הכל נקי מחמץ. אז אני מתחילה מלשבץ את הכשרת המטבח ביום שאני רוצה (יום בדיקת חמץ, בשנה שעשינו את ליל הסדר בבית הקדמנו את הכשרת המטבח ביום כדי שיהיה לי זמן לבשל בנחת). ומשבצת בימים שלפני את המקרר, תנור, מיקרוגל, ארונות מטבח, וכו'.
בימים לפני זה אני לא ממש משבצת משימות לכל יום, אלא כותבת את כל מה שאני רוצה להספיק, ומארגנת לי בצורה של סדר עדיפויות, שברור לי על מה אני יכולה לוותר אם אני לא מספיקה.
אני גם משתדלת לחלק את המשימות לחלקים. למשל ארונות בגדים - לא חייבים לעשות הכל ביום אחד, אפשר לעשות כל פעם מדף של אחד הילדים.
השנה עשינו לוח לקראת פסח על בלוק ציור גדול שתלינו על הדלת. בצד כתובות כל המשימות, ובאמצע יש משבצות כמו בלוח שנה של שלושת השבועות עד פסח, ואנחנו משבצים את המשימות תוך כדי (אני מכניסה לרשימת משימות גם קניות אוכל, קניות בגדים, מכירת חמץ, לפעמים גם איזה אוכל אני מכינה - בימים ממש לקראת פסח שאין הרבה מה ואיפה להכין).
וכדי להתחיל בפועל לעבוד - לי עוזר להדליק מוסיקה של פסח (יש לנו כמה דיסקים נוסטלגיים שגם בתור ילדה היינו מנקים לפסח תוך כדי ששומעים אותם - ר' אלתר לפסח, חבורת פסח - לא מוסיקה אבל עדיין כיף. ולפעמים פשוט שמים שירי פסח ביוטיוב, או דיסק של חיליק פרנק לפסח).

אני אוהבת להכניס לתוך הלו"ז גם יום אחד של טיול - בדרך כלל לפני הנקיונות הסופיים, ואחרי הנקיונות המקדימים. זה ממש כיף למשפחה, הכל פנוי (בחוה"מ אני פחות אוהבת לטייל בגלל העומס בכל מקום), וגם ממריץ לנסות להספיק כמה שיותר עד הטיול. (מניחה שאחרי לידה זה לא ממש ישמח אותך ורק יתיש יותר. אבל אולי דווקא יתאים לך לשלוח את הבעל עם הילדים לטיול, ולקחת לך יום מנוחה בבית בלי משימות…)

בכל מה שכתבתי לא התייחסתי למי עושה את כל הניקיונות. אצלי ב"ה בעלי לוקח על עצמו די הרבה בבין הזמנים, וזה מאוד מקל.
אבל באמת פה זה שונה בין משפחות שונות. כשיש ילדים גדולים אפשר גם לשתף אותם, ולהיעזר בכל מיני מבצעים כדי לגייס לעזרה.
אנחנו בתור ילדים מאוד אהבנו את מבצעי פסח. לכל משימה היה ניקוד, והיינו צוברים נקודות כדי לקבל פרסים. היו שנים שהניקוד והפרסים היו אישיים, והיו שנים שצברנו נקודות משפחתיות, והפרס היה משהו גדול לכולם.
וכמובן - לקחת עזרה חיצונית איפה שצריך.

בהצלחה רבה!
תןדה רבה, מקסימה!מתואמת
באמת גם אנחנו עושים כל שנה טבלה עם לו"ז ניקיונות - אבל השנה פשוט לא הצלחנו לכמוד בלו"ז...
בעלי יוצא לבין הזמנים בשבוע הבא, אבל זה רק בבקרים (אחר הצהריים הוא עובד/לומד מקצוע)
והבנים שלי מסיימים את הלימודים רק בט-י בניסן... מקווה שהם יצליחו להתגייס לעבודה בשעות הצהריים והלאה. (הבת הבכורה מסיימת קודם, אבל היא לא כל כך במיטבה לאחרונה... והקטנים כנראה יוכחו לנקות רק צעצועים)
על טיול אני לא בונה... מקווה שבע"ה בחול המועד
אני רק מזדהה 😁לפניו ברננה!

ואני כבר 4 חודשים אחרי לידה
ראיתי היום את הסרטון האחרון של @חגהבגה והופתעתי מהחריצות. הגברת מנקה כיריים!!!
כשאני בקושי מזיזה את עצמי לכביסה וסדר בסיסי וכלים אם בעלי לא יכול.
חגה, תדעי שבזכותך שטפתי הלילה כלים
אז אני מבינה שלא כדאי לי לראות את הסרטון שלה מתואמת
אחרת הקנאה תנזל ממני על הכיריים שלי. והן כבר מספיק מלוכלות גם ככה...
חחח עוד מעט פסח, הן יהיו מבריקות. סומכת עלייך♥️לפניו ברננה!
אם כבר תסמכי על בעלי/ על הבחורים שיבואו לנקות...מתואמת
אבל לא בטוח שנטרח להבריק אותן. יש לנו כיריים חשמליות בשביל פסח...
אוי חח משום מה חשבתי שמיואשת כתבה את זהלפניו ברננה!
את לא מרימה כפפה, שמעת אותי?!
הכיריים של פסח יהיו נקיות וזה מספיק
חחחחחח. הכיריים שלי!!! ???? חחחחח. בדיחה מעולהמיואשת******
שאלה לי, זה רק לפסח?מיואשת******
ההרגשה הזו שאין לך כח לקום מהספה ולא מסוגלת להתרכז יותר מחמש דקות?
או שאולי הידיעה שתכף פסח מונעת ממך לעשות
שום דבר אחר שכן בא לך?
תעצמי עיניים רגע ותדמייני שעבר פסח. עכשיו סתם יום. עושה לך חשק לעשות משהו נחמד? או שעדיין לא בא לך לקום?
לא, לצערי אני לא מסוגלת לעשות כלום גם בלי קשר לפסח...מתואמת
בימי שישי איכשהו אוזרת כוחות, אבל בשאר השבוע - ממש עוד לא חזרתי לשגרה והפעילות...
אם לא היה פסח דופק בדלת - הייתי מאפשרת לי זמן להתאושש. אבל ככה - פשוט אין אפשרות...
ממש מקווה שכוחות הגוף והנפש והריכוז יחזרו אליי במהרה. כי אחרת חלילה עלול להתפתח לי דיכאון אחרי לידה, שאני לצערי כבר מכירה...
כותבת לך באישי ❤️מיואשת******
תשמרי על עצמך יקרהאורוש3
תעשי מה שאת חייבת לפסח לאט. הרגע ילדת!!! את מצפה מעצמך ליותר מדי. ואחרי החג בבקשה תנסי להרים את עצמך. סיבוב קצר עם הקטנה. מנוחה. ספרים חדשים. לקנות משהו שעושה לך טוב. מוזיקה. אל תתני לעצמך לשקוע.
הכי הגיוני שלא חזרו לך עדיין כוחות גוף ונפש! את קצת מחמירה גם בציפיה שלך להתאושש. את כבר לא בת 20 וזו לא לידה ראשונה. חייבים לקחת את זה בחשבון.
קחי גם ויטמינים.
לפני החג!לפניו ברננה!
השבוע מזג אוויר מקסים, נקווה שגם שבוע הבא
חצי שעה של טיול כל יום.
מפגש עם חברה
דחוף יותר מניקיון לפסח!
ניתן לשלם על זה מחיר כבד.
כשתופסים את הרגשות האלו בזמן (מה שאת מתחילה לתאר) הרבה יותר קל לצאת מזה!!
מסכימה לגמרי. רק ניסיתי להיות ריאליתאורוש3
שלא יהיה לה גם מצפון שהיא לא מצליחה לצאת. צריך איזון לכל כיוון
האמת שבשבועיים הקודמים יצאתי פעמיים החוצהמתואמת
(גם בשביל לקנות כל מיני דברים)
עכשיו יש לי איזשהו פחד... (פיגועים )
מקווה שבפסח עצמו נוכל לטייל ביחד ושאחרי פסח בעלי ואני נספיק לעשות את הטיול המסורתי שלנו של בין הזמנים...
😒לפניו ברננה!


רק אומרת שהשפיות הנפשית שלך חשובה מאוד מאוד!!
למדנו את זה מהקורונה. אי אפשר להיות סגורה מהבית בגלל הפחד. זה יכול לעלות לך ביוקר. ברור בזהירות ומתוך מחשבה לאן ללכת, אבל לצאת מהר קירות האלו
אווי איך באמת לא כתבתי על בי12מיואשת******
@מתואמת מותק את לוקחת בי12?
כן, לוקחת. בעיקרון, כשאני זוכרת...מתואמת
מעצבן אותי שהרופאים אומרים שהערכים שהיו לי בהיריון הם בסדר גמור, למרות שהם קרובים לטווח הנמוך, ולא מסכימים לתת לי לבדוק שוב...
אם הייתי יודעת בוודאות שחסר לי - הייתה לי יותר מוטיבציה לקחת...
אם בהריון היה למטה הגיוני לגמרי שחסר. קחיאורוש3
זה יורד אחרי לידה? כמו ברזל? (שאצלי, אגב, דווקא עולה)מתואמת
שאלתי שתי רופאות משפחה, רופאה אנדוקרינולוגית ורופאת נשים, וכולן טענו שהערך שהיה לי לפני הלידה (280) הוא בסדר גמור, ואין צורך לקחת B12 וכמובן שאין צורך לבדוק אם ירד עוד...
אוף
הגיוני לי שכןאורוש3
אבל לא יודעת בוודאות. כל הגוף בטלטלה. אני לא מבינה מספיק בערכים. אבל אם זה בטווח התחתון לא נראה לי שיזיק לקחת לאיזה חודש.
אז אשתדל לקחת...מתואמת
זה לא נוראי אבל נמוך. וכדאי לתגברמיואשת******
לפני הלידה או לפני ההריון?
ההריון מכסח לזה את הצורה
וגם אחרי לידה ובהנקה זה יורד
את אוכלת בעיקר חלבי נכון? אז אין לך שום מקור מן החי לקבל את זה ממנו
את חייבת ממש ממש ממש חייבת לקחת קבוע. קחי עכשיו חודש שתי כדורים ליום ואז תורידי לאחד אבל תקפידי ❣️
בדקתי בתחילת ההיריון ובסוף ההיריוןמתואמת
היה פחות או יותר ככה כל הזמן... (בעבר היה לי ממש גבוה דווקא)
עכשיו אני דווקא לא אוכלת מוצרי חלב כן חלב עזים, וגם ביצים... אקח בע"ה. תודה על החיזוק!
בחלב כמעט אין בכלל. בביצים יש קצתמיואשת******
גם לא שים רגילים שאוכלים בשר אין מספיק
קחי קחי
זה חשוב כל כך
תודה!מתואמת
מה שמצחיק שכל השנים, כשהייתי אומרת שאני צמחונית והיו שואלים אותי איך ה-B12 שלי, הייתי מספרת בגאווה שהוא דווקא גבוה.
אבל כנראה שלוקח לזה כמה שנים, אפילו 35 שנים, עד שהצמחונות משפיעה על ה-B12... (או שזה בגלל שבשנים האחרונות אני אוכלת פחות דגני בוקר, שמועשרים ב-B12 😅)
😆 לכי תדעי…מיואשת******
אני רחוקה מאד מצמחונית והוא תמיד נמוך מאז הלידה השלישית. אולי יש מאגרים 🤷🏼‍♀️
אני חושבת שאחרי שבוע שתקחי - כבר תרגישי כמה שזה היה נחוץיראת גאולה
וזה יתן לך מוטיבציה להמשיך 😏
כן? אמורים להרגיש שיפור כל כך מהר?מתואמת
אני מרגישה שיפור תוך יומיים שלושהיראת גאולה
(אבל לא יודעת אם ספציפית הb12... כשאני מתאמצת לקחת, כבר לוקחת ביחד פריג'נטלי, ויטמין די, ויטמין סי ובי12)
לא באמת. יותר טווח של שלושה שבועותמיואשת******
שימי תזכורת בטלפון לשעה שנוח לך. מאז התזכורת בטלפוןלפניו ברננה!
אני באמת לוקחת כל יום ורק פעמים בודדות שוכחת
זה ליד המיטה שלי, אני סתם מתעצלת...מתואמת
אז העובדה שאני צריכה לכבות את הצלצול גורמת לי לקחת כבר, כילפניו ברננה!
אחרת יש נודניק 😅
אז זה באמת רעיון טוב מתואמת
כן, לגמרי בונה על אחרי פסח בשביל להתאושש...מתואמת
בעיקר מקווה לחזור לכתיבה וליצירה. זה מה שהכי מחייה אותי. מקווה שהריכוז יחזור לי בשביל זה...
אבל זה לגמרי הגיוני שהריכוז פחות בשלב הזה יקרהאורוש3
שבועיים זה מלא זמןבת 30
לא נראה לי שאי פעם התחלתי לנקות לפני ר''ח ניסן...
יש לך גדולים, הם יכולים לעזור...
וכמובן, עצת הזהב- תעשי מינימום.
תתחילי מההכרחי ותעברי לפחות הכרחי וגם תעשי כל יום משהו לא הכרחי שמשמח אותך (אותי למשל משמח לכבס וילונות...ולצחצח פמוטות)
באמת משמח אותך לכבס וילונות ולצחצח פמוטות? מתואמת
אותי משמח לראות את הבית נקי - אבל לא לנקות אותו
ואני יחסית נהנית מהמיונים שנדרשים לפני הניקיונות, כי מוצאים כל מיני זיכרונות ומצליחים להיפטר מדברים, אבל השנה אין זמן לזה...
ספרי לי: איך את מספחקה לנקות את הבית בשבועיים? כמה חדרים יש בו?
ככהבת 30
הבת שלי מצחצחת פמוטות וזה אכן משמח אותי שהם מצוחצחים...
לגבי וילונות, זה די בקטנה, אין לי המון חלונות בבית...וזה עושה הרגשה ממש טובה כשהוילונות נקיים. במיוחד כשהן במצב הנוכחי שלהם...
לגבי נקיון הבית. עכשיו אנחנו גרים בבית קטן ממש. לפני כן גרנו בבית גדול יותר.
אבל זה לא כ''כ משנה.
תכל'ס העיקר זה המטבח.
אני לא יודעת איך אני עושה. אבל משחקי ילדים, נניח, אני כבר שנים פשוט מוציאה מהבית או מכסה, וככה אני לא טורחת לנקות אותם. קונים משחק או שניים חדשים.
תנור אני לא מנקה. יש תנור פסח. עושה את התנור הרגיל רק מבחוץ שיראה יפה 🙂.
ארונות מטבח כל יום שניים שלושה. לא לוקח המון זמן...
מקרר ומקפיא אני עושה עם הגדולות. יום אחד מקרר יום אחד מקפיא. מבצע אבל לוקח שעתיים שלוש.
חדרים - עושים סדר יסודי שוטפים ואז לא מכניסים חמץ.
תיקים ומעילים מכבסים.
כסאות של פינת האוכל מנקים היטב.
את הרכב בעלי עושה עם הילדים והם נרטבים ומבסוטים.
ספריה בעלי עושה.
ספרית ילדים הילדים עושים.
ברור שיומיים לפני עמוס. והכשרת המטבח זה לוקח זמן. אני משתדלת לעשות את זה בלילה כשכולם ישנים ואז יש לי שקט ורצף עשיה.
זהו, לא?

וחוצמזה!!!!!
שלפני חמש שנים נולד לנו בן והברית היתה בערב פסח.
הכל
הכל
הכל
הכל
הכל
הכל
מתגמד לעומת הפסח ההוא
שהכשרתי בו את המטבח בשלוש לפנות בוקר לילה לפני הברית
ואז הכנתי פשטידות לברית
ולא ישנתי מאחת בלילה עד הבוקר
ועוד הרבה אטרקציות.
ובכל זאת פסח הגיע והבית היה כשר.
לא נקי במיוחד, אבל כשר.


חשבתי על זה .
נראה לי שאני עושה דברים יחסית בזריזות, אם אין לי הפרעות . אולי לכן.
🙈🙈 אם זה משמח אותך יש גם אצלי 🤣מיואשת******
תביאיבת 30
חחחח. שאני אוריד וילונות? שירדו לבד 😆מיואשת******
תשמעיבת 30
עד כאן גבולות השירות שלי
יש לך גבולות? 😅😘מיואשת******
עובדת על זה ..בת 30
..דפני11אחרונה
אני אחרי לידה, אחרי הריון לא פשוט נפשית ורגשיתאנונימית בהו"ל

הילדים אצל ההורים שלי כי אין מישהו אחר שיהיה איתם

בעלי איתי

הילדים כמובן במסגרות ואחהצ ההורים מוציאים אותם ומתארגנים למקלחת ושינה


אני כל הזמן מקבלת טלפונים של צעקות, בכי, ריבים, ויכוחים, הבת שלי לא מסתדרת עם אמא שלי

אני פשוט יושבת פה ובוכה

בעלי ייסע לשם אבל הנזק כבר נעשה

הילדים בוכים

אמא שלי צרחה עליי שהיא לא מוכנה יותר לשמור עליהם

ואני עצובה כל כך


רואה פה נשים שיש להן 9 ילדים בבית שנשארו עם ההורים ואצלי אף פעם אין מי שישמור עליהם

הלכתי ללדת, כן?


איפה בדיוק הייתי אמורה להשאיר אותם??????

נכון...אורי8
בלידה התשיעית שלי , הבת הגגולה שמרה על כולם. וגם אז בעלי לא נשאר כל האשפוז. היא היצה צריכה לחזור לאולפנא ויש לה לימודים. 
לגיטימי לתקן לאנשים דברים בבית?לומדת כעת

ביקשו ממנו את הבית לשבת

אני בחודש תשיעי. בעיני לא לגיטימי בכלל לבקש דבר כזה מאישה בחודש תשיעי אבל סבבה. רציתי גם ככה לנקות את הבית והסכמתי.


היה לנו טפטוף קל בשירותים בצינור שמוביל לניאגרה אז רק עדכנו אותם כי אנחנו שמים שם סמרטוטים כל הזמן. זהו.


אנחנו חוזרים הביתה ואני מגלה שהם תיקנו את הטפטוף והחליפו לי בטריה לשעון הגדול בסלון שהיה צריך להחליף לו בטריה.

אני פשוט בהלם מהקונספט של להגיע לבית זר ולהתחיל לתקן בו דברים

בעלי אומר שהם עשו את זה מכוונה טובה

והוא צודק

אבל אני פשוט בהלם. אפילו בעצבים על זה.


הייתן מתקנות דברים כאלו בבית שאתן מתארחות בו? אני תוהה לעצמי אם אני מגזימה או שבאמת זה לחצות כל גבול.

הייתי מצפה שישאלו לפני שמתקניםבתאל1
קצת לא יפה העניין. 
עבודה וחיים בכלליקדם
אשמח לשמוע את דעתכן- אני עובדת בתחום החינוך, 4 ימים בשבוע עם משכורת טובה (כ12k), והאמת שממש נמאס לי... הייתי רוצה לעבוד למשל רק יומיים בשבוע או משהו עם פחות אחריות, יותר טכני אולי, הבעיה שבכל עבודה אחרת מסתבר שארוויח הרבה פחות וזה לא אפשרי מבחינה משפחתית. איך משכנעים את עצמי להמשיך?? 
לא ידעתי שאפשר להרוויח ככה בחינוךשירה_11
מחנכות/ מנהלות גן בחנמ מקבלות ככה...ואילו פינו

גם בחינוך..

אני עובדת 4 וחצי ימים (יום לסירוגין, שבוע כן שבוע לא)

ומקבלת ככה..

עם ותק של 7 שנים... 

כל הכבודשירה_11
עבודה אמיתית נשמע קשוח
וואי, שאלה טובה..ואילו פינו

אולי לנסות לדייק מה הקושי כרגע ולנסות למצוא לזה פתרונות/עזרה חיצונית?

את רוצה דווקא עבודה בחינוך? 

תודה!קדם
לא, דווקא הייתי רוצה משהו שלא קשור בכלל, אבל לא יכולה לאפשר לעצמי לרדת במשכורת. מצד שני גם לעבוד עם מחשבות כאלה כל היום זה קשוח ומקשה עוד יותר
וואי.. לא יודעת מה להגיד לך..ואילו פינו

חיבוק גדול ♥️

אם רלוונטי לך ללמוד משהו שאפשר לעבוד בו כעצמאית (קוסמטיקה עיסויים וכדו) לפעמים אפשר להגיע למשכורת מכובדת אבל זה דורש למידה ושיווק ועוד.. 

אולי תפקיד ניהולי יותר בתוך מערכת החינוך?מרגול

נניח בפיקוח או הנהלה או משהו. לא בממשק עם תלמידים…

זה עדיין בתחום החינוך, אבל העבודה היומיומית יכולה להיות מאודדדד שונה

וגם מניחה שישמרו לך על הותק…

יש פה כמה דברים שוניםכורסא ירוקה

תחום אחר

פחות אחריות

פחות ימים


כל אחד מהדברים האלה שונה.


לעבוד חצי מהזמן ולקבל אותה משכורת ידרוש ממך הסבה למקצוע שמרוויחים בו משמעותית יותר וגם אז זה יקרה רק אחרי כמה שנות לימוד+התמחות (גם אם אין התמחות רשמית, נגיד בפיתוח תוכנה יש דרגות שונות לפי ותק והמשכורת בהתאם). יכול להיות שכבעלת עסק כן תוכלי להרוויח יותר, לא מכירה את השדה הזה


מקצוע אחר או עם פחות אחריות יכול לתת לך את אותו שכר, אבל לרוב עם משרה מלאה אמיתית - כלומר 5 ימים בשבוע ובלי החופשים וההטבות של התחום שלך.


נראה לי שאם את רוצה פחות ימים בלי לפגוע בתנאים האחרים שלך הכי סביר זה להתקדם בתוך התחום - בין אם להפוך לעצמאית (מורה מתקנת פרטית, מאבחנת וכו) או לעבור למקצוע נוח יותר בתוך המערכת כמו יועצת וכו.

הגישה שלי- לא משכנעיםתהילנהאחרונה

מה את יודעת לעשות?

מה את אוהבת?

מה החלום שלך?

אולי הגיע הזמן לצאת לעצמאות?

זורקת פה שאלות, תנסי לראות מה רלוונטי עבורך

בעלי לא מאמין במשכב לידהאנונימית בהו"ל

אפילו הכותרת נשמעת מוזרה אבל זאת האמת.

בעלי הגישה שלו היא שהדרך להחלמה = עשייה.

ככה הוא מתנהג עם עצמו ומצפה ממני לאותו דבר.

בעיקרון הוא צודק, לשכב כל היום במיטה זה גרוע, אבל הוא לא מבין שאחרי לידה זה שונה לגמרי לגמרי!!!


וככה אני אחרי לידות קמה בשש וחצי, מארגנת את הילדים, מכינה ארוחת בוקר לכולם.

אם אין ארוחת צהריים חמה הוא מתבאס.

ביומיום הכללי אני עושה הרוב בתחזוקה של הבית אז גם אחרי לידה אני שוטפת כלים, כביסות, מטאטאת, שוטפת.

אחהצ יוצאת לגינה.


אני גמורה מזה. זה מתיש.

מילא הגוף מתאושש בסוף, אחרי הרבה זמן.

אבל הנפש פצועה.

אני מוצאת את עצמי הרבה זמן אחרי הלידה האחרונה ופשוט כועסת כועסת כועסת עליו. זה כל הזמן מנקר לי בראש.

הוא לא נתן לי לנוח.


כלומר, הוא האמין שהוא עושה את הכי טוב בשבילי בזה שהוא מכניס אותי לתלם של עשייה.

זאת הדרך חיים שלו וגם שלי, באופן כללי.


אבל אחרי לידה זה לא כמו שאר הזמנים ורק עכשיו אני מבינה את זה כועסת עליו שבגללו אני סמרטוט ובגללו אני בדיכאון אחרי לידה.


ברור שיש לי בחירה חופשית בהכל וברור שזה תלוי בי.

אבל מכירות את זה שלפעמים בוחרים בדרך עקומה בשביל שקט תעשייתי? אז ככה הייתי, לא היה לי כוחות נפשיים לריב או להיות בלי התמיכה הנפשית שלו ובחרתי לשטוף כלים ישר כשאני חוזרת מהבית חולים. 

וואי נשמע מאוד לא פשוטפרח חדש

והאמת שאני לא מסכימה איתך שאת מסתכלת על זה במבט חיובי במידה מסויימת (שהוא רוצה את טובתך ושתבריאי יותר מהר), זאת דרך מניפולטיבית לגרום לבן אדם אחר לעשות מה שהוא רוצה ולא נותן ברירות לשני.

בעיני זה קו רגע לפני אדום- ואולי קו אדום. לא רוצה להיות נחרצת כי לא מכירה את כל התמונה.

האם יש עוד תחומים בחיים שהוא ככה לא נותן לך מרחב? 

קודם כל חיבוק🫂❤️ כאב לי לקרוא את התיאור שלךסטודנטית אלופה
ובעיניי זה קצת קו אדום, אבל מקווה שיבואו החכמות ממני וידעו לתת עצה טובה
הוא קרא אי פעם מאמרים שמסבירים על משכב לידה?מתואמת

האמת שגם בסתם חולי - צריך לתת לגוף לנוח לפני שמאיצים בו להחלים בעזרת עשייה...

ובכל אופן, מה שנכון לו לא בהכרח נכון לך, בכל תחום בחיים, לא רק בבריאות, והוא צריך ללמוד לתת לך את המקום שלך ולא ליישר אותך למקום שהוא חושב לנכון...

בכל אופן, אם זה יושב עלייך כל כך הרבה זמן, נשמע שלא נכון להדחיק את זה, אלא לטפל במקום הנפשי שנוצר לך, וגם לפתוח את זה מולו, אולי בליווי מקצועי.

חיבוק❤️

מתבאסת בשבילךהמקורית

שאת צריכה לעמוד בפני הסיטואציה הזו ולהמשיך לרצות

הכעס שלך מוצדק, אבל השנקל שלי לגבי ריצוי מנסיון עם עצמי - הכעס הוא קודם כל פנימי שלנו בינינו לבין עצמנו. ש- למה הסכמתי שיתייחסו אלי ככה/ למה אני לא מספיק חזקה לעמוד על שלי, והוא מושלך החוצה הרבה פעמים

נשמע שיש לך עבודה פנימית לעשות של לעמוד על שלך ולא להימנע מעימותים. אני מאמינה שאם הגעת למצב כזה אחרי לידה,זה עניין שחולש על כל תחומי החיים מולו ומול אנשים נוספים גם, כולל ילדים, וזה משהו שכדאי לפתור אותו


רק שתדעי אגב, שמבחינת בעלך - עצם זה שהסכמת זה אומר שהפתרון הזה טוב לך כביכול והוא צודק ועשה לטובתך. הוא לא יבין את הבעייתיות אלא אם תעמדי על שלך


שולחת חיבוק❤️

מסכימהאפונה
זה נכון שלא טוב לשכב כל היוםמתיכון ועד מעון

וצריך קצת לקום להסתובב, לנשום אוויר וזה מסייע בהחלמה.

אבל מפה ועד לעשות את מה שאת מתארת המרחק גדול, זה לא טוב לרצפת האגן של אשה אחרי לידה לעמוד הרבה, לאמץ את הגוף יותר מדי, הגוף עבר טראומה הן פיזית הן הורמונלית והן נפשית והוא צריך מנוחה פיזית וגם להתארגנות נפשית אחרת.

יכול להיות שהוא באמת לא מבין כי הוא לא חווה את זה, אבל צריך להציב גבול, מה מתאים לך ומה לא.

לי אישית אחרי לידה כן זורם לקום מוקדם כי גם ככה אני בד"כ ערה בשעות האלה, אבל אח"כ אני ישנה עד הצהריים ולא עושה שום פעילות שדורשת עמידה ממושכת ובטח לא הרמת משאות כמו בספונג'ה

סליחה שאני אומרתבורות המים

אבל בעיני יש פה דינמיקה  בעייתית מאוד ...

ויש לי תחושה שהמשעב לידה זה רק ביטוי של דפוס שלם שבו הוא מחליט ונותן את הקו ואת מרצה ולוקחת על עצמך כי חוששת מעימות

ומקווה שלא מעבר


משהו במה שתארת נשמע לי לא תקין בכלל

ומחייב טיפול זוגי מקצועי ..

גם אם הוא לא מוכן תלכי את


^^ מסכימה עם זהיערת דבש

כתבת במקומי ;)


יש פה נורה אדומה בוהקת

טיפול ויפה שעה אחת קודם 

אני אכתוב משהו קשההבוקר יעלה

אבל זה אפילו מרגיש לי על גבול האלימות.

אלא אם כן לא הבנתי אותך נכון.

הוא מפעיל מניפולציות עד שאת עושה מה שהוא רוצה וזה ממש קו אדום. 

נשמה… לידה זה לא הצטננות. יותר דומה לניתוחמרגול

מבחינה פיזית…

גם אם ילדת לידה הכי "רגילה" שיש

להיות עם גוף של אחרי ניתוח, ועוד לקום לבייבי כמה פעמים בלילה (וגם ביום🙃) זה די והותר בתחום העשיה


לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה, אבל התפיסה מעוותת.

מה גם שמאמץ פיזי (גם "מתון" של כביסות, לטאטא, לשטוף) זה מסוכן בעיניי וזה לדחוף את הגוף לקצה


ואת מתארת שגם את הנפש… זו הבריאות שלך. מאוד בסיסי בעיניי לעשות מאמצים בשביל הבריאות של בני המשפחה (של עצמך, עבורו בשביל אשתו, הילדים שלו…)

אמרת לו פעם שזה קשה לך?רוצה לשאול שאלהאחרונה

או שרק הראית שאת מסכימה שזה מה שטוב לך?

אני לא מבינה בזה אם זה נחשב קו אדום או לא,

אבל חייב להיות הידברות ביניכם בקטע הזה ואם קשה לך את חייבת להגיד, כי אולי הוא כן רצה בטובתך ולא יודע שכ"כ קשה לך (מאיך שכתבת את זה זה כן מדליק נורת אזהרה אבל יכול להיות שהבנתי לא נכון)

מישהי ערכה ברית בבית?אנונימית בהו"ל

בחורף

אין חצר או מרפסת

סלון סטנדרטי


מה דעתכן? כדאי?

למה לשים לב?


תודה!

לא עשינו את זה אבל שקלנו...שמש בשמיים

אצלינו המקום היה הסיבה המרכזית למה לא. תחשבו כמה אנשים בערך יבואו, וכמה מ"ר פנוי מרהיטים יש לכם בסלון, המקסימום שאפשר להכניס אני חושבת זה אדם בכל מטר נניח יש לכם סלון של 30 מ"ר אז המקסימום זה 30 אנשים (וזה יהיה צפוף, אבל אפשרי)

חוץ מזה צריך לחשוב איך את מושיבה את כולם לאכול, אם זה אפשרי מצד המקום והמבנה.

 

ואם את הולכת על זה אז ממש חשוב שתהיה לכם עזרה גם בארגון ובניקיון של הבית לפני הברית שיהיה נעים לארח בו (ושאת היולדת לא תנקפי אצבע בשביל זה) וגם בארגון ובניקיון של הבית אחרי האירוע. שלא הכל יפול על בעלך כי זה מאוד מתיש.

חשבנו לסדר שולחן פינת אוכל וכיסאות סביבאנונימית בהו"ל

כל הסלון, כל אחד ייקח לעצמו ויישב

מה דעתך?

נשמע מעולהשמש בשמיים
נשמע לי מעולהדיאט ספרייט

אנחנו לא עשינו ברית אבל ימי הולדת אנחנו עושים עם משפחה די גדולה אצלנו בבית באופן די דומה. מעמידה שולחן כמו בופה צמוד לקיר וכיסאות סביב כל הסלון וילדים משחקים באמצע. כל אחד לוקח משהו וחוזר לשבת במקום שלו או אחר. זה לא כזה רשמי.

מה שכן, אני מרגישה צורך להבריק את הבית לפני מפני האורחים ואחרי בגללנו, אז השאלה אם יש מישהו שיכול לעזור לך בזה סמוך ללידה. 

השאלה כמה אורחים יש וכמה מקומות ישיבהיעל מהדרום


נקודה חשובה הניקיוןתהילנהאחרונה
אני הבאתי עוזרת לפני ואחרי
הייתי באירוע כזהשומשומ

ממש אהבתי את הקונספט

הברית עצמה הייתה במבואה של הכניסה לבית

היה שם קצת כיבוד קנוי - עוגיות ושתיה

התחילו בדוק בזמן

ואז כל האורחים הרחוקים יותר הלכו ונשארו רק המשפחה המצומצמת


פתחו בר מגשי אירוח חלביים

וכמובן שכולם עזרו בפירוק האירוע 

אנחנו עשינו בקורונה אצל ההוריםשמעונה
הייתי בכזאת. אם אין הרבה אנשים זה מהמםמרגול

תדחפי את השולחן של פינת האוכל לקיר, תשימי עליו את האוכל (בופה), וכיסאות בסלון כזה, באמת בופה ומי שרוצה שישב


אם אין הרבה אנשים זה מושלם

אם יש המון יכול להיות קצת צפוף


ואני חושבת שיש בזה הרבה נוחות לאמא… יש לך במרחק פסיעה חדר פרטי להניק, לנוח, לטפל בתינוקי…


אולי תביאי מישהי שתעזור בארגון הפרקטי של האוכל וזה? אפשר סתם נערות או אחייניות, לא צריך להשתגע

גם אנחנו בקורונהאבי גיל

אצל ההורים

היה סופר מצומצם

השכנים נורא רצו לברך וריגשו אותנו


אבל...

בקושי היה כיבוד, המשפחה הקרובה כולם מיהרו ללכת

מה שהיה מאוד נחמד כי הייתי מותשת ורציתי להניק בשקט

היינו בשתי בריתות בבית לאחרונהיעל מהדרום

לק"י


א. צריך לדאוג שיהיה מסודר. (נניח הבית שלנו הפוך, ולא הייתי רוצה להצטרך לסדר אותו לכבוד אורחים אחרי לידה).

אז אם אתם עושים בבית, מציעה לדאוג למי שיסדר לפני ואחרי.

ב. לדאוג למספיק מקומות ישיבה. (בבריתות שהיינו לא היה מספיק מקום. אז לצעירים זה אולי מתאים לעמוד חלק מהזמן. למבוגרים/ נשים בהריון- פחות).

עשיתיעוד מעט פסח

אבל בקיץ, ויש לנו חצר, אז זה שונה ממש.

אבל כן היה כיף נורא שיכלתי להניק בשקט בחדר שלי, ובכלל שלא צריך לטרטר את עצמי ואת הילדים הגדולים שהרגישו מאוד בנוח.

הזמנתי נערות שינקו את הבית לפני ואחרי, ולי זו היתה חוויה נהדרת.

אני עשיתי. סעודה ל30 איש. הכנו אוכל פשוט ובסיסיאמהלה

כלומר בעלי והבכורה הכינו וערכו וסדרו לפני ואחרי ואני יותר הייתי על תקן מעודדת ומכוונת מהצד.

זה היה מרגש וכיף גדול להיות עם הבייבי אחרי הברית בחדר בנוחות שלי.

היה צפוף מאד אבל משפחתי, חם ושמח

הבאתם צלם?אנונימית בהו"ל
נשמע מקסים. אני אוהבת אירועים פשוטים. אצלינופלפלונת
הברית היתה בביהכ וסעודה בבית רק בעלי ואני עם הילדים וההורים. 
אנחנו עשינו ברית בבית כנסת בבוקרתהילנה

וסעודה בבית עם מניין. בעלי בישל, היה מקסים ממש ומרגש ואוירה מיוחדת.

(בלי משפחה בכלל אבל, מניחה שאצלכם זה לא המצב)

ירידה בשמיעה וביטוח לאומיshiran30005

משני ניסתה לתבןע את ביטוח לאומי בגלל ירידה בשמיעה?

עשינו בדיקה ויצא לנו 40-45 דציבל , בפועל כל היום הילדון אומר "מה? מה? מה? " קשה להתנהל איתו בבית כבר. בדיקה קודמת היה ירידה אבל לא ככה.

הבודקת אמרה לנו לבדוק את הזכויות שלנו.

מקבל טיפול של קלינאית תקשורת בגלל עיכוב בדיבור.

מה הסיכוי שימהרו לנתח מהר? ידוע על נוזלים מהחצי שנה האחרונה בלי דלקות אוזניים

בן 2.10 עם אסתמה קשה ברקע

הכוונה שרטרו זה מגיל 3 + מזמן האבחוןהריון ולידה
ומוגבל ל12 ח' רטרו
סקר קצר על כיסוי ראשoo

לְמה אתן מתאימות את כיסוי הראש

לחולצה/ לחצאית/ משהו אחר?

כיסוי ראש חלק/ עם דוגמה?


עד עכשיו הלכתי עם חלק בצבע של החולצה/ סווטשירט

עכשיו אני עושה שינוי בכיסוי הראש

ורוצה לשמוע על סוגי התאמות 

כמו לשאול על כל פריט אקססוריזחנוקה

צעיף/שרשרת.

אני בדר"כ לובשת משהו שמתאים אבל *לא* בצבע של החולצה/בגד

כך זה מוסיף לי צבעוניות.

אם הפריט מקושקש- אז מטפחת חלקה

ואם הבגד חלק

אז דוקא המטפחת זה מקום להוסיף בו צבע ועניין ומקושקש יכול ללכת טוב.

בסופו של דבר יש לי מלא מטפחות (צעיפים וקושרת אותם)

ויש את הכמה שחוזרים על עצמם כי הכי מתאימים *לי* 

מחמיאים לי לפנים לצבע העיניים,

כמו תכשיטים שיש לי די הרבה אבל בסופו של דבר משתמשת ב2-3 פריטים קבועים..

אצליהשם שלי
ביום חול בדרך כלל לחולצה או לסוודר. החצאית בצבע ניטרלי. יכול להיות חלק או מקושקש, החולצות לרוב חלקות.


בשבת אני מתאימה לחצאית או לשמלה, עם חולצה לבנה. מטפחת בדרך כלל בצבע אחיד, יכול להיות עם דוגמא בבד, אבל פחות צבעוני.


אני לא משתוללת בהתאמות.

אני לא טובה בזה כ"כואני שר

אז כשהבגד צבעוני בד"כ שמה מטפחת חלקה באחד הצבעים שיש בבגד

כשהבגד חלק שמה מטפחת יותר צבעונית - או שיש שם את הצבע החלק או משהו שהולך עם הכל כמו מנומר.

וכמובן מטפחת שחורה לכל מה שאני לא יודעת מה להתאים לו.

מתאימה לכל המראה ביחדניגון של הלב

לא רק לחולצה/חצאית אלא לשניהם

לא בצבע של הבגדים, אבל כן בצבע שמשתלב יפה או אם זה מטפחת מקושקשת אז שיש בה את הצבע של החולצה/חצאית

בכללי לובשת חלק עם מקושקש ומקושקש עם חלק, אבל לפעמים יוצא לי גם חלק עם חלק או מקושקש עם מקושקש אם זה מתאים ומשתלב ביחד

וואו משתנהאמונה :)

יותר פרקטי לי מטפחת חלקה כי פחות מסובך לי להתאים אותה ומתאימה ליותר דברים

או שהיא חלקה באחד הצבעים של שמלה מקושקשת

או בצבע של חולצה/חצאית- אבל זה פחות

 

אני שמתי לבבאתי מפעם

שאני ממש אוהבת שחור וצבעוני.

אז נגיד חצאית צבעונית, חולצה שחורה, והמטפחת מתאימה לחצאית.

או חצאית שחורה, חולצה בורדו והמטפחת ירוק זית. (זה דווקא שילוב יפה).

הנקודה לא ללבוש יותר משלושה צבעים בכל הלבוש.

ו ממש לא אוהבת בלאגן בעיניים, אני לא אשים מטפחת מקושקשת אם יש איזה פריט מקושקש, גם לא מקושקש עדין. מטפחת מקושקשת רק אם הכל חלק.

לכל אחת יש צבעים שמתאימים לה לפנים ומחמיאים לה, לראות מה הצבעים שלך.

אני בדרכ לא מתלבשת צבעוניהמקורית

זאת אומרת רוב החולצות שלי לבנות או שחורות

חצאיות בצבעים ניטרליים (רובן שחורות)


ככה שלרוב כל כיסוי שאשים יתאים

עכשיו בחורף יש לי קרדיגנים צבעוניים אז אני כן שמה כיסוי שיתאים לצבעים ששילבתי


אבל כמו שניתן לראות יש לי בעיית צבעים אז לא בטוח שאני עוזרת לך

תודה לכןoo

תגובות מעניינות ופותחות את הראש

אני בדרך להתגבש על מתודיקה מגוונת של התאמות

לחולצה ולחצאית/שמלההשם גדולל

אם אלבש בגד מקושקש אשים מטפחת חלקה עם אחד מגווני הבגד ולהפך...

אם אשים חולצה חלקה וחצאית מקושקשת או להיפך אשים בהתאם לאחד מהם...

חלקשירה_11

צבעים נטרליים שמתאימים ללוק הכללי

לחולצה בעיקר

לא אוהבת קשקושים

ללוק השלםהשקט הזה

לרוב מטפחות מקושקשות עם חולצה חלקה ומטפחות חלקות עם חולצה מקושקשת אבל ישלי גם שילובים מעניינים של חולצות פסים נגיד עם מטפחת מקושקשת..

או שמלות לא חלקות עם מטפחת מעוצבת..


אני בדכ עם שמלות חלקותטארקו
ואז מטפחת מקושקשת שמתאימה, לאו דווקא שיש בה ממש את הצבע של השמלה.


בכל מקרה המראה השלם צריך להיות משתלב והרמוני.

מתאימה לחולצהתוהה לעצמי
כי החצאיות שלי לא מעניינות


אם החולצה חלקה שמה מקושקש ואם מקושקשת שמה חלק. צבעים מתאימים אבל לא בהכרח זהים למה שיש בחולצה.

אנישיפוראחרונה

לרוב שמה מטפחת מקושקשת עם חולצה חלקה, לפעמים מטפחת חלקה או עם דגם עדין מאוד עם חולצה מקושקשת.

אני או מתאימה שהגוונים יהיו דומים לבגדים, או צבע הופכי- נגיד בגדים כחולים-ירוקים עם מטפחת בורדו

ילד בן שנה וחצי ושוקולדאמא לאוצר❤

התייעצות קצת מצחיקה אולי..

הקטן שלנו ממש ממש אוהב שוקולד.

ממש.

כל הזמן מחפש שוקולד,  מטפס לארונות כדי לקחת מגבוה, כל בוקר מבקש ממש אובססיבי כאילו אם רוצה שוקולד ולא יתנו לו אז זה צרחות ארוכות והגזמה טוטאלית ממש כאילו הוא מכור לשוקולד 🙈🫣 ואם הוא מצליח למצוא שוקולד בלי ששמתי לב אז הוא ממש תוך כמה דקות יכול לאכול חפיסה...


עכשיו האמת היא שלא ברור לי איך זה קרה.

זה לא שהוא מקבל שוקולד על בסיס קבוע בכלל לא! בכלל אין כזה הרבה שוקולד בבית, פעם פה ושם קיבל קוביה הפתעה בחנוכה ביס מהאחים שלו משו נורמלי לגמרי והוא כאילו התאהב🤦


עכשיו לא בא לי תשובות כמו אז שלא יהיה שוקולד בבית, או למה הוא אי פעם טעם שוקולד בגילו או משהו כזה 🙈

אני לא מתכננת להוציא את השוקולד מהבית לגמרי ונראה לי כל מי שיש לה יותר מילד שתיים מכירה ומבינה שזה לא כזה קל להגביל רק את הקטן....


כן אשמח לשמוע אם מישהי התמודדה עם משהו דומה מה עזר לה מה אפשר להציע במקום שיתן מענה כי כל מה שאני מנסה לא מספיק..

בכלל איך להתנהג מול זה💓 תודה!

אולי להגדיר את הזמנים שבהם הוא יכול לקבלטיוטה

לדוגמא - כלל שמקבלים שוקולד רק כשמסיימים להתארגן בבוקר או רק כשאוספים את כל הצעצועים בסוף היום. או משהו שקורה בתדירות יותר נמוכה - נגיד שוקולד מקבלים בכניסת שבת.

אפשר משהו שתלוי בו )הצליח לבד לעשות × כמו לאסוף צעצועים, לבחור בגדים( או תלוי בזמן מסוים כמו כניסת שבת, בוקר או צהרים. מאוד עוזר בגילאים האלו להבין מתי כן אפשר.

כמובן שהוא יבדוק את הגבול ברגע שיהיה כזה, אבל אחרי כמה פעמים שהוא יראה שזה מתקיים זה יכול להרגיע את הדחף... 

זהו שלא מוכנה שזה יהיה קבועאמא לאוצר❤

שבת יותר הגיוני אולי אבל לא חושבת שיספק אותו🫣

עכשיו שלא יובן מזה שאני חושבת שהוא צריך לקבל את כל מה שהוא רוצה ממש לא וברור שאני מחליטה ושאם מבחינתנו לא מקבל שוקולד אז הוא לא יקבל לפחות כל זה בשליטתנו ...

פשוט מרגישה שזה כל הזמן מאבק כל הזמן מחפש את זה ורוצה את זה...

ורוצה למצוא דרך להרגיע את הדחף ולא רק להתעקש איתו ולהיות איתו במאבק כל הזמן

המאבק הוא בגלל שזה לא קבועאוזן הפיל
אם הוא יודע שיש גבול ברור, שהוא יכול להבין בגילו. אז הוא פחות ינסה. אם זה משהו לא קבוע הוא יפעיל את כל כלי הנשק כי יש סיכוי שזה יצליח.
אולי להחליף בשוקולד מריר 80%?רק טוב!

וגם למצוא את הזמנים שכן מקבל. בלי שיחפש.

נניח ממתק שבת. ראש חודש. קינוח בשבת וכו. 

תודה! האמת מעניין לנסות עם מריראמא לאוצר❤

למרות שגם זה לא יכול להיות קבוע מבחינתי אבל כשכן את צודקת שזה עדיף...

אין לי בעיה שיקבל פעם ב אבל זה לא מספיק לו הוא כל יום מחפש ורוצה ומבקש 🤦

זה רעיון ה80% אפילו 100%טרכיאדה

טעמתי פעם קובית שוקולד של 100% שוקולד, זה טעם נוראי ממש עד בלתי אכיל,

יכול להיות שאם יטעם כמה פעמים שוקולד מר ממש כבר יאבד את החשק לחפש את זה

חחחח זה רעיון🤣על זה לא חשבתי, רק בקטע שזה עדיףאמא לאוצר❤
אם הוא יתרגל לזה דווקא זה אחלה טעםנקודה טובה

מניסיון

וגם באמת שוקולד ולא סוכר


 

הבת שלי אכלה עיסת קקאו ככה בגיל שנה

👍 תודה!אמא לאוצר❤
רק שימי לב שבשוקולד איכותי יש יותר קפאיןיום שני
אז לא מומלץ לתת הרבה לילדים קטנים
אם יש לך זמן להשקיעוהרי החדשה

אפשר להכין שוקולד מקקאו ושמן קוקוס (אם אוהב חמאת בוטנים אפשר להוסיף גם)

בשמים את זה בתבניות סיליקון וקיבלת ממתק סופר בריא וטעים!


אפשר להכין כמות גדולה ולשמור בקופסא במקפיא 

אשקול😅תודה💓💓אמא לאוצר❤
כן יכול להיותבשורות משמחות

שהוא נמשך למתוק כי יש צורך לגוף באנרגיה

אז לנסות אולי להציע יותר פירות מתוקים במקום כאלו פתרונות

שוקולד אפשר להכין בבית כזה שאני נותנת לילדים בלי חשש משוקולד רגיל והחומרים שבו

שמן קוקוס, אבקת חרובים/קקאו, סילאן, מחית אגוזים/שקדיה

ממיסים הכל בבן מארי ויוצקים לתבניות, מעבירים להקפאה מוכן לאכילה תוך 20 דק'

אולי להכין איתו כדורי שוקולד?דיאן ד.

ואת יכולה לעשות שלא יהיה מידי מתוק

קודם כל זה לא שוקולד באמת אלא סוכר וקקאו ואפשר לשים קצת פחות סוכר או להפחית לאט לאט

ואפשר גם לעשות תחליפים של כדורים מתמרים וכדו'

ואז זה גם טעים וגם לא ממכר כל כך

 

ואני מאוד מזדהה עם הילדון שלך

גם לי בא לחסל חפיסת שוקולד כל יום 😂

רק אומרת שגם אנחנו מתמודדים עם זה🙈מתואמת

בת שנה ורבע שלגמרי למדה לזהות מה מתוק, ודוחה מעלחה את כל מה שלא... (היא עוד לא מטפסת לגובה, אבל אם איכשהו אריזת שוקולד תתגלגל לידיה היא בהחלט תצליח לפתוח אותה ולאכול...)

אני בנקיפות מצפון נוראיות, אבל אני גם לא מסוגלת להוציא את השוקולד מהבית...

כרגע משתדלת להחביא ממנה כמה שאפשר, ולתת לה לפעמים בקבוק מטרנה במקום (לצערי הנקה בקושי מושכת אותה). לעתים רחוקות מצליחה להסיח את דעתה בשירים וכדומה, אבל לרוב היא פורצת בבכי קורע לב ומחריש אוזניים כשמרחיקים ממנה את השוקולד...

בהצלחה לשתינו😏🥴

חייבת לומר שאני ממש מבינה אותו ממתקית

אני גם כזו, וגם הקטן שלי.
גורר כיסא למקרר פותח ומחפש עוגה (בן 3 אוטוטו) מאוד קשה לי להתמודד עם התופעה הזו.
וגם עם עצמי.
אהבתי מה שהציעו לקנות שוקולד 80 אחוז.
או להכין לבד בבית

איזה חמוד חחח... שובב קטןבאתי מפעםאחרונה

אולי כדאי להחליט על זמן קבוע נגיד כשקמים משנ"צ, לתת לו כל יום קוביה (עדיף מריר).

ככה שיקבל את הצורך באיזון ולא יצפה כל הזמן אלא לאט לאט יבין שזה מועד קבוע. 

אולי יעניין אותך