מאיפה מוצאים מוטיבציה וכוח? (לניקיונות פסח)מתואמת
בכל פעם שאני רוצה לקום כדי לעשות משהו לקראת פסח - אני מרגישה כאילו משקולת מחוברת אליי ומשאירה אותי על הספה. וגם כשאני קמה - אני מרגישה לא מרוכזת מספיק בשביל לעבוד יותר מחמש דקות ברצף.
בדיקות הדם שלי תקינות, משכב הלידה של אחרי קיסרי מסתיים רשמית היום - ועדיין אני לא מסוגלת לפעול. אולי כי בתת מודע אני חוששת מהרגע שבו הקטנה תתעורר במפתיע ותקטע לי את רצף העבודה, או שאולי כבר התרגלתי ל"רביצה" (עוד מההיריון).
מה עושים? עוד שבועיים וקצת פסח ושום דבר עוד לא נקי לפסח!

וסתם אנקדוטה: ברוב ייאושי שאלתי את גוגל "איך מנקים את הבית לפסח בשבועיים?" ומה הייתה אחת מתשובותיו?
איך מתארגנים לפסח אחרי לידה 7 ילדים... - הריון ולידה
ומסתבר שאפילו אני עצמי הגבתי שם ונתתי עצות... אולי אני צריכה להקשיב לעצמי
חיבוקDove
אם יש לך אופציה לקחת עזרה חיצונית רוצי על זה
אם לא, להתחיל בקטנה ולעשות רק את המינימום של המינימום
אם עוזר לך רשימות מטלות תעשי רשימה של הדברים שצריך לנקות ותחלקי למשימות קטנות, את יכולה לחלק את זה לפי ימים
אחותי תבוא לעזור לנו יום אחד בשבוע הבאמתואמת
מקווה שהיא תעזור להריץ עניינים...
ועכשיו דיברתי עם בעלי, והחלטנו שחדר אחד (חדר שלא ישנים בו והוא החדר הכי עמוס ומבולגן בבית) - לא ננקה. וככה גם נוכל לדחוס לתוכו חפצים שאין זמן לנקות. בע"ה...
חחחחח האגת אותי עם השרשורחגהבגה
גם אני ככה.
מה שעוזר לי זה שאני מצלמת כדי חכשות סרטום זה נותר לי מוטיבציה.
אבל תינוק שהחליט לא לרשת מהידיים,
ילדה עם קורונה
ילדה עם ווירוס
תינוק עם אינהלציות ושיעול שה' ירחם
ועוד אחת שאני רוצה לגמול, לא מסייעים בעניין

גם לא הסעל שהוא אחרי ניצוח בכתף ובכלל ניגש למבין ברבנות 🤣
גם בעלי ניגש למבחן ברבנות... (לא שהיה לו זמן ללמוד)מתואמת
אבל הוא גם אחרי ניתוח? "ניצחת"...
יהיה טוב, נכון? (ככה בעלי אומר לי כל הזמן...)
בטח יהיה נהדרחגהבגה
נסתכל אחורה ונהיה גאות בעצמנו שעשינו הכל
הכול - זה בטוח לא יקרה אצלי...מתואמת
אבל מקווה שבכוחות משותפים עם בעלי, הילדים, אחותי/אחיי וגם בחורים בתשלום - נגיע איכשהו לפסח כשר...
(ואם לא - תמיד אפשר לעשות קמפינג בכל פסח... סתם, נלך להורים שלי, כמה שזה יהיה קשה...)
עכשיו אני רואה שאת חרוצה כי את מצלמת.לפניו ברננה!
שובבה
תייגתי אותך למטה לפני שקראתי תגובות
אולי אפתח ערוץ יוטיוב בשביל שדברים יזוזו בבית הזה
ביום ראשון צילמתי לחברה את מצב הבית כדי שזה יתן לי מוטיבציה לשלוח סרטון של בית נקי ומסודר
ולא עשיתי כלום כל אותו הערב בסוף. יותר מדוייק עשיתי בהחלט - אבל מעט מאוד מזה היה לטובת הבית.. (באשמת @בארץ אהבתי 😅)
אנימרגישה שלא מגיעה לשוטף, אז לפסח אני לא מדמיינת כרגע 🙄
😁😁חגהבגה
נכסתי לקישןר ששמתבתנועה מתמדת
ואי יש שם כמה ניקיות שאהבתי ממש, איך הן חסרות! תודה על הנוסטלגיה🙃
ורק מראה שלהרבה נשים יש פסח כזה מתישהו בחיים שעושים מינימום, ולזכור שזה זמני.
אני שנה שעברה הייתי ממש לקראת לידה, בקושי ניקיתי ומה שלא חמץ-כמו ארונות בגדים שלנו וכו- דחיתי לקיץ לסוף החופשת לידה. והשנה ב"ה כבר בלי תינוק פיצי ולא בהיריון ויכולה לעוף על הבית לפסח. אבל חשוב לזכור שיש תקופות כאלה ותקופות כאלה..

וחיבוק על התחושות❤ בטח מכניס למתח ולחץ...
תודה!מתואמת
אני באמת כל הזמן משווה לפסח של לפני חמש שנים, שאז הייתי לפני לידה (ילדתי אחרי פסח, אבל הייתי בלחץ מלידה בפסח או לפניו, בזמן הניקיונות) - ואז כן הצלחנו בסוף לנקות את כל הבית...
אבל כנראה שבכל זאת אחרי לידה זה קשה יותר מהיריון 🤷‍♀️

וכן, גם לי השרשור הזה היה נוסטלגי
משכב לידה זה המלצת מינימום 😉 עם תינוקת קטנה אפשר להוריד רףמיקי מאוס
אפשר לעשות רק מה שחייב לבית כשר
לא חייבים לנקות הכל
לא צריך לאבק ארונות או למיין בגדים
למעשה כל מה שהוא לא מטבח-חדר אוכל-משחקים אפשר לעשות בבדיקת חמץ ארוכה וזהו
אם אין כוחות- אז לא.

אחרי שברור לך מה את רוצה לעשות ומה לא תפרקי לקוביות קטנות קטנות קטנות...כאלה שאפשר לעשות בזמן קצר
הבעיה היא שאצלנו בכל פינה אפשר למצוא חמץמתואמת
ובעלי גם ככה עושה בדיקת חמץ במשך ארבע-חמש שעות
אבל לאט לאט הוא מבין שהשנה צריך להוריד קצת מרף החומרות...
מקווה שנצליח!
רק אצלנופרצוף כרית

עושים בדיקת חמץ כביכול בחפיף?

מרגישה לא מספיק דתיה

כי זה בעצם רק סוג של מנהג, באמת את החמץ מחפשים הרבה לפני בדיקת חמץ ,... בנקיונות.. 

זה סוג של "משחק" הבדיקת חמץ - למצוא את ה-10 פירורים וקצת יותר וזהו..

איפה שניקית ומאז שמרת מחמץ באמת לא חייבים לבדוקמיקי מאוס
אז בדיקת חמץ זה או במקום לנקות מראש
או כדי לוודא שלא שכחנו מקומות רלוונטיים שלא ניקינו או שמישהו הספיק לדחוף משהו אחר כך

בדיקת חמץ היא מאוד חשובה! אבל מה שבפועל קורה ברוב בתי ישראל היא שפורסים אותה מפורים ועד פסח כי מנקים ונזהרים ואז בליל בדיקת חמץ זה רק לסמן ווי...
אצלנו למשל חלק גדול מהבית לא זוכה לשום נקיון לקראת פסח🙈
אז בחלק מהמקומות עושים בדיקת חמץ יסודית
וחלק לא בודקים בכלל כי ידוע לנו שאין סיכוי לחמץ
בעלי מחמיר גדול בדברים האלו, הוא לא דוגמה...מתואמת
לצורך ההדגמה - להורים של בעלי יש בית גדול פי שלושה בערך משלנו, וחמי בודק במשך חצי שעה-שעה... (אבל כמובן, אין להם ילדים קטנים שמסתובבים בכל הבית. מעניין אם בעלי יוריד סטנדרטים כשלא יהיו לנו ילדים קטנים... אבל בטח אז הוא יחשוש מהנכדים )
מה בעצם הבעיה עם זה? שיבדוק שעות , ימצא, ויוציאמיואשת******
הפוך אם הוא בודק הרבה זאת אומרת שצריך לחשוש פחות כי הוא ימצא מה שיש. תני לו חבילת מגבונים כל מה שמוצא מנגב וזהו. דווקא לא רע. מקסימום יקח לו עוד שעה
זה באמת רעיון... הוא יצטרך שקית בשביל כל מה שימצאמתואמת
ויצטרך לישון טוב בלילה שלפני (הלוואי...) כי גם ליל הסדר מסתיים מאוחר - אבל אולי באמת זה יהיה ניקיון הפסח שלנו...
❤️😘 שקית גדולה זה קל 😂מיואשת******
אמא שלי מספרת שהיתה שנה שהם עשו ככהבארץ אהבתי
אני הייתי תינוקת צרחנית ורציתי כל היום ידיים (עד שגילו למה אני רגישה, אבל זה לקח הרבה זמן..), אבא שלי היה עסוק ולא היה לו זמן לעזור מספיק (ואולי גם לא מספיק היה מודע לכמה עזרה אמא שלי צריכה). את בדיקת חמץ הם סיימו ב-3 לפנות בוקר..
אולי גם אנחנו נעשה ככה? בא לימיואשת******
האמת שהיא מספרת את זה קצת בתור טראומה...🙊בארץ אהבתי
אבל זה לא שהיא החליטה מראש לעשות ככה. היא רצתה לנקות ולא עמדה במשימה.
אולי אם מחליטים ככה מראש זה יכול לעבוד טוב.. ואם גם ככה בבדיקת חמץ באמת בודקים את כל הבית במשך כמה שעות, אז זה אפילו הגיוני לעשות ככה..🙂
במקום לחץ של חודש 24 שעות קשות , נשמע לי תחליף הוגן 😄מיואשת******
וואו...מתואמת
למה היית רגישה? אם אפשר לשאול...
מקווה שלנו לא תישאר טראומה מזה... או לילדים...

אבל עכשיו פתאום הבת הבכורה שלי התמלאה בכוח ומרץ (אחרי שלא הרגישה טוב בימים האחרונים...) והודיעה לבנות שהיום מנקים את כל החדר שלהן לפסח!
וגם התאומים מנקים עכשיו את החדר שלהם.
(לא משנה ששני החדרים מבולגנים ומלוכלכים בדברים שלא קשורים לחמץ, והם כרגע לא טורחים לסדר אותם...)
בכל אופן - אני משחררת עכשיו לגמרי. מאחלת להם בהצלחה ולא מתערבת כי אין לי כוח לנהל אותם...
נראה כמה הם יספיקו ויצליחו
ומקסימום את כל החמץ שהם יפספסו בעלי ימצא בבדיקת חמץ...
יופי! זאת הגישה! מהממת!! ❤️❤️מיואשת******
שנה שעברה עשינומאוהבת בילדי

בדיקת חמץ ב4 בבוקר... הייתי אחרי לידה. עשינו את המינימום האפשרי, ובכל זאת...

ועוד בעלי קם בנץ.

טוב שהיה שבת לפני ליל הסדר... אחרת הוא היה קורס

בעלי כל שנה עושה בדיקת חמץ בשעות האלההמקורית
אני לא נשארת ערה כדי לספר כמובן
גם אצלנו הבדיקת חמץ ממש מהירה...אחתפלוס
וואי כל כךךךךילד בכור
אני התייאשתי כבר ויש לי רק ילד אחד ולך הרבה יותר ואת אחרי לידה. אנחנו לא מגיעים ללשטוף את הכלים בכיור אז לנקות לפסח? אני בתחילת הריון ועובדת משרה מלאה ובעלי סטודנט שלומד עד ערב פסח והבן שלי כבר שבוע משלשל ונמצא בבית יום כן יום לא. גם בשעה הפנויה שיש לי בערב אני נרדמת ולא מצליחה להקים את עצמי. בעלי אתמול אמר לי שיש שלבים בחיים שנקיון לפסח זה רק מה שחובה, זה מבאס כי בא לי לנקות את הבית יסודי אבל זה לא יקרה השנה.
וואי, ממש מאתגר!מתואמת
אני מעולם לא עבדתי במשרה מלאה, אז מעריצה את כל אלה שכן, במיוחד בערב פסח... ותחילת היריון זה ממש משבית! ועוד ילד שחולה הרבה... (גם אני הרבה פעמים עם בת השלוש בבית - או שהיא כמה מאוחר מדי או שהיא לא מרגישה טוב. אבל היא דווקא יודעת לרוב להעסיק את עצמה, אז לא היא הבעיה...)
שאלה טובה. גם שלי אבדה לה איפשהוהמקורית
אולי נמצא אותה בבדיקת חמץ מתואמת
רק שזה יהיה מאוחר מדי...
אין סיכוי. אני מנקה בחוסר חשק מוחלט כשהבית סביבי מבולגןהמקורית
והשוטף והטיפול בילדים מעמיסים מאוד גם כן. אבל יש עוד זמן. תנסי להיעזר בילדים איכשהו
בשביל בית כשר לפסח אני חושבת ששבועיים יספיקו
אמן. מקווה שאכן כך...מתואמת
עזרהההה ורק להכשיר. לא לעשות ניקיון אביב.אורוש3
את יולדת. לגמרי.
מי מדבר על ניקיון אביב?מתואמת
לפני כמה ימים השכנה מעלינו התקשרה: "ניקיתם כבר את החלונות בחדר שלכם? כי כדאי שתסגרו שם את התריסים - אני מנקה את שלנו עכשיו."
🙈🙈😅
אז לא, גם בשנים רגילות אני לא מנקה חלונות
מה שכן קצת נגררתי אליו השנה זה מיונים. פשוט לא מצליחה לחשוב איך אפשר לנקות בלי לסדר ולמיין קודם. אבל מקווה שאצליח להיגמל מהמחשבה הזו, כי זה נגרר יותר מדי...
(וב"ה יש לנו מטבחון פסח, אז לפחות לא צריך להכשיר...)
מי דיבר על חלונות. גם למיין לא קשור להכשרהאורוש3
ונשמע שזה לא בכוחות שלך. ולגמרי מובן. אז תוותרי כרגע. ולמה חייב למיין לפני ניקיון? בארונות בגדים אין סיבה לגעת. משחקים לבדוק שאין כזית חמץ. כנ''ל מקומות שילדים מסתובבים עם אוכל. מטבח ופינת אוכל לנקות.
בארון הבגדים של הבנות מצאתי לפני כמה ימים חתיכת קורנפלקס...מתואמת
במשחקים - סיכוי גדול שיהיו מציאות כאלה ואף גדולות יותר, כי המיקום שלהם קרוב לשולחן האוכל שבסלון.
מה לעשות, כמה שאנחנו עובדים איתם על כך שלא מכניסים אוכל לחדרים או לפינת משחקים - זה לא תמיד עובד...
(אבל משחקים - מה שלא נספיק לנקות ייסגר בחדר שנשאמר לא נקי. יש לנו משחקים שמיועדים לפסח, והם יוכחו להסתדר עם זה...)
צריך לבדוק שאין כזית חמץ כלומר לשפוך ולהחזיראורוש3
במשחקים. ולדאוג שלא יגיעו לשולחן אוכל. מה שכן יעלה על השולחן באמת צריך לנקות.
נכון, צודקת... גם זו עבודה, אבל באמת פחות.מתואמת
אולי תקחי עזרה??מזלטוב
קשה אחרי לידה.. מה לעשות
כן, אנחנו מחפשים בחורים שיבואו לעזור, מקווה שנמצא.מתואמת
בעלי יצטרך להיות איתם, בכל מקרה... אני לא רואה את עצמי מנהלת כרגע עוזרים או עוזרות. מקווה שאצליח "לנהל" את אחותי כשתבוא לעזור לנו...
כותבת מה עוזר לי לגייס את עצמי לעבודבארץ אהבתי
לא בהכרח זה יעזור לך. אחרי לידה הכל יותר קשה. וגם יש תינוקת לטפל בה, וזה בהחלט מוסיף לאתגר.
אבל אולי בכל זאת יהיו פה כיוונים שיוכלו לעזור, לך או לאחרות…

קודם כל, אני אוהבת להתחיל מבניית לו"ז.
מצד אחד אני לא אוהבת שהלו"ז מידי מחייב, כי אני אוהבת לאפשר לעצמי גם גמישות, להתאים לעצמי כך יום מה שנכון לי באותו יום.
וחשוב לי דם להפריד בין דברים שחייבים להספיק לעשות, לבין דברים שאני רוצה להספיק אבל לא באמת חובה לפני פסח.
אז בדרך כלל אני מתחילה את הרשימה מהסוף - כל הדברים שחייבים לנקות לפני פסח, ושאני גם לא רוצה לנקות מוקדם מידי, כי אחרי שניקינו צריך לשמור על הכל נקי מחמץ. אז אני מתחילה מלשבץ את הכשרת המטבח ביום שאני רוצה (יום בדיקת חמץ, בשנה שעשינו את ליל הסדר בבית הקדמנו את הכשרת המטבח ביום כדי שיהיה לי זמן לבשל בנחת). ומשבצת בימים שלפני את המקרר, תנור, מיקרוגל, ארונות מטבח, וכו'.
בימים לפני זה אני לא ממש משבצת משימות לכל יום, אלא כותבת את כל מה שאני רוצה להספיק, ומארגנת לי בצורה של סדר עדיפויות, שברור לי על מה אני יכולה לוותר אם אני לא מספיקה.
אני גם משתדלת לחלק את המשימות לחלקים. למשל ארונות בגדים - לא חייבים לעשות הכל ביום אחד, אפשר לעשות כל פעם מדף של אחד הילדים.
השנה עשינו לוח לקראת פסח על בלוק ציור גדול שתלינו על הדלת. בצד כתובות כל המשימות, ובאמצע יש משבצות כמו בלוח שנה של שלושת השבועות עד פסח, ואנחנו משבצים את המשימות תוך כדי (אני מכניסה לרשימת משימות גם קניות אוכל, קניות בגדים, מכירת חמץ, לפעמים גם איזה אוכל אני מכינה - בימים ממש לקראת פסח שאין הרבה מה ואיפה להכין).
וכדי להתחיל בפועל לעבוד - לי עוזר להדליק מוסיקה של פסח (יש לנו כמה דיסקים נוסטלגיים שגם בתור ילדה היינו מנקים לפסח תוך כדי ששומעים אותם - ר' אלתר לפסח, חבורת פסח - לא מוסיקה אבל עדיין כיף. ולפעמים פשוט שמים שירי פסח ביוטיוב, או דיסק של חיליק פרנק לפסח).

אני אוהבת להכניס לתוך הלו"ז גם יום אחד של טיול - בדרך כלל לפני הנקיונות הסופיים, ואחרי הנקיונות המקדימים. זה ממש כיף למשפחה, הכל פנוי (בחוה"מ אני פחות אוהבת לטייל בגלל העומס בכל מקום), וגם ממריץ לנסות להספיק כמה שיותר עד הטיול. (מניחה שאחרי לידה זה לא ממש ישמח אותך ורק יתיש יותר. אבל אולי דווקא יתאים לך לשלוח את הבעל עם הילדים לטיול, ולקחת לך יום מנוחה בבית בלי משימות…)

בכל מה שכתבתי לא התייחסתי למי עושה את כל הניקיונות. אצלי ב"ה בעלי לוקח על עצמו די הרבה בבין הזמנים, וזה מאוד מקל.
אבל באמת פה זה שונה בין משפחות שונות. כשיש ילדים גדולים אפשר גם לשתף אותם, ולהיעזר בכל מיני מבצעים כדי לגייס לעזרה.
אנחנו בתור ילדים מאוד אהבנו את מבצעי פסח. לכל משימה היה ניקוד, והיינו צוברים נקודות כדי לקבל פרסים. היו שנים שהניקוד והפרסים היו אישיים, והיו שנים שצברנו נקודות משפחתיות, והפרס היה משהו גדול לכולם.
וכמובן - לקחת עזרה חיצונית איפה שצריך.

בהצלחה רבה!
תןדה רבה, מקסימה!מתואמת
באמת גם אנחנו עושים כל שנה טבלה עם לו"ז ניקיונות - אבל השנה פשוט לא הצלחנו לכמוד בלו"ז...
בעלי יוצא לבין הזמנים בשבוע הבא, אבל זה רק בבקרים (אחר הצהריים הוא עובד/לומד מקצוע)
והבנים שלי מסיימים את הלימודים רק בט-י בניסן... מקווה שהם יצליחו להתגייס לעבודה בשעות הצהריים והלאה. (הבת הבכורה מסיימת קודם, אבל היא לא כל כך במיטבה לאחרונה... והקטנים כנראה יוכחו לנקות רק צעצועים)
על טיול אני לא בונה... מקווה שבע"ה בחול המועד
אני רק מזדהה 😁לפניו ברננה!

ואני כבר 4 חודשים אחרי לידה
ראיתי היום את הסרטון האחרון של @חגהבגה והופתעתי מהחריצות. הגברת מנקה כיריים!!!
כשאני בקושי מזיזה את עצמי לכביסה וסדר בסיסי וכלים אם בעלי לא יכול.
חגה, תדעי שבזכותך שטפתי הלילה כלים
אז אני מבינה שלא כדאי לי לראות את הסרטון שלה מתואמת
אחרת הקנאה תנזל ממני על הכיריים שלי. והן כבר מספיק מלוכלות גם ככה...
חחח עוד מעט פסח, הן יהיו מבריקות. סומכת עלייך♥️לפניו ברננה!
אם כבר תסמכי על בעלי/ על הבחורים שיבואו לנקות...מתואמת
אבל לא בטוח שנטרח להבריק אותן. יש לנו כיריים חשמליות בשביל פסח...
אוי חח משום מה חשבתי שמיואשת כתבה את זהלפניו ברננה!
את לא מרימה כפפה, שמעת אותי?!
הכיריים של פסח יהיו נקיות וזה מספיק
חחחחחח. הכיריים שלי!!! ???? חחחחח. בדיחה מעולהמיואשת******
שאלה לי, זה רק לפסח?מיואשת******
ההרגשה הזו שאין לך כח לקום מהספה ולא מסוגלת להתרכז יותר מחמש דקות?
או שאולי הידיעה שתכף פסח מונעת ממך לעשות
שום דבר אחר שכן בא לך?
תעצמי עיניים רגע ותדמייני שעבר פסח. עכשיו סתם יום. עושה לך חשק לעשות משהו נחמד? או שעדיין לא בא לך לקום?
לא, לצערי אני לא מסוגלת לעשות כלום גם בלי קשר לפסח...מתואמת
בימי שישי איכשהו אוזרת כוחות, אבל בשאר השבוע - ממש עוד לא חזרתי לשגרה והפעילות...
אם לא היה פסח דופק בדלת - הייתי מאפשרת לי זמן להתאושש. אבל ככה - פשוט אין אפשרות...
ממש מקווה שכוחות הגוף והנפש והריכוז יחזרו אליי במהרה. כי אחרת חלילה עלול להתפתח לי דיכאון אחרי לידה, שאני לצערי כבר מכירה...
כותבת לך באישי ❤️מיואשת******
תשמרי על עצמך יקרהאורוש3
תעשי מה שאת חייבת לפסח לאט. הרגע ילדת!!! את מצפה מעצמך ליותר מדי. ואחרי החג בבקשה תנסי להרים את עצמך. סיבוב קצר עם הקטנה. מנוחה. ספרים חדשים. לקנות משהו שעושה לך טוב. מוזיקה. אל תתני לעצמך לשקוע.
הכי הגיוני שלא חזרו לך עדיין כוחות גוף ונפש! את קצת מחמירה גם בציפיה שלך להתאושש. את כבר לא בת 20 וזו לא לידה ראשונה. חייבים לקחת את זה בחשבון.
קחי גם ויטמינים.
לפני החג!לפניו ברננה!
השבוע מזג אוויר מקסים, נקווה שגם שבוע הבא
חצי שעה של טיול כל יום.
מפגש עם חברה
דחוף יותר מניקיון לפסח!
ניתן לשלם על זה מחיר כבד.
כשתופסים את הרגשות האלו בזמן (מה שאת מתחילה לתאר) הרבה יותר קל לצאת מזה!!
מסכימה לגמרי. רק ניסיתי להיות ריאליתאורוש3
שלא יהיה לה גם מצפון שהיא לא מצליחה לצאת. צריך איזון לכל כיוון
האמת שבשבועיים הקודמים יצאתי פעמיים החוצהמתואמת
(גם בשביל לקנות כל מיני דברים)
עכשיו יש לי איזשהו פחד... (פיגועים )
מקווה שבפסח עצמו נוכל לטייל ביחד ושאחרי פסח בעלי ואני נספיק לעשות את הטיול המסורתי שלנו של בין הזמנים...
😒לפניו ברננה!


רק אומרת שהשפיות הנפשית שלך חשובה מאוד מאוד!!
למדנו את זה מהקורונה. אי אפשר להיות סגורה מהבית בגלל הפחד. זה יכול לעלות לך ביוקר. ברור בזהירות ומתוך מחשבה לאן ללכת, אבל לצאת מהר קירות האלו
אווי איך באמת לא כתבתי על בי12מיואשת******
@מתואמת מותק את לוקחת בי12?
כן, לוקחת. בעיקרון, כשאני זוכרת...מתואמת
מעצבן אותי שהרופאים אומרים שהערכים שהיו לי בהיריון הם בסדר גמור, למרות שהם קרובים לטווח הנמוך, ולא מסכימים לתת לי לבדוק שוב...
אם הייתי יודעת בוודאות שחסר לי - הייתה לי יותר מוטיבציה לקחת...
אם בהריון היה למטה הגיוני לגמרי שחסר. קחיאורוש3
זה יורד אחרי לידה? כמו ברזל? (שאצלי, אגב, דווקא עולה)מתואמת
שאלתי שתי רופאות משפחה, רופאה אנדוקרינולוגית ורופאת נשים, וכולן טענו שהערך שהיה לי לפני הלידה (280) הוא בסדר גמור, ואין צורך לקחת B12 וכמובן שאין צורך לבדוק אם ירד עוד...
אוף
הגיוני לי שכןאורוש3
אבל לא יודעת בוודאות. כל הגוף בטלטלה. אני לא מבינה מספיק בערכים. אבל אם זה בטווח התחתון לא נראה לי שיזיק לקחת לאיזה חודש.
אז אשתדל לקחת...מתואמת
זה לא נוראי אבל נמוך. וכדאי לתגברמיואשת******
לפני הלידה או לפני ההריון?
ההריון מכסח לזה את הצורה
וגם אחרי לידה ובהנקה זה יורד
את אוכלת בעיקר חלבי נכון? אז אין לך שום מקור מן החי לקבל את זה ממנו
את חייבת ממש ממש ממש חייבת לקחת קבוע. קחי עכשיו חודש שתי כדורים ליום ואז תורידי לאחד אבל תקפידי ❣️
בדקתי בתחילת ההיריון ובסוף ההיריוןמתואמת
היה פחות או יותר ככה כל הזמן... (בעבר היה לי ממש גבוה דווקא)
עכשיו אני דווקא לא אוכלת מוצרי חלב כן חלב עזים, וגם ביצים... אקח בע"ה. תודה על החיזוק!
בחלב כמעט אין בכלל. בביצים יש קצתמיואשת******
גם לא שים רגילים שאוכלים בשר אין מספיק
קחי קחי
זה חשוב כל כך
תודה!מתואמת
מה שמצחיק שכל השנים, כשהייתי אומרת שאני צמחונית והיו שואלים אותי איך ה-B12 שלי, הייתי מספרת בגאווה שהוא דווקא גבוה.
אבל כנראה שלוקח לזה כמה שנים, אפילו 35 שנים, עד שהצמחונות משפיעה על ה-B12... (או שזה בגלל שבשנים האחרונות אני אוכלת פחות דגני בוקר, שמועשרים ב-B12 😅)
😆 לכי תדעי…מיואשת******
אני רחוקה מאד מצמחונית והוא תמיד נמוך מאז הלידה השלישית. אולי יש מאגרים 🤷🏼‍♀️
אני חושבת שאחרי שבוע שתקחי - כבר תרגישי כמה שזה היה נחוץיראת גאולה
וזה יתן לך מוטיבציה להמשיך 😏
כן? אמורים להרגיש שיפור כל כך מהר?מתואמת
אני מרגישה שיפור תוך יומיים שלושהיראת גאולה
(אבל לא יודעת אם ספציפית הb12... כשאני מתאמצת לקחת, כבר לוקחת ביחד פריג'נטלי, ויטמין די, ויטמין סי ובי12)
לא באמת. יותר טווח של שלושה שבועותמיואשת******
שימי תזכורת בטלפון לשעה שנוח לך. מאז התזכורת בטלפוןלפניו ברננה!
אני באמת לוקחת כל יום ורק פעמים בודדות שוכחת
זה ליד המיטה שלי, אני סתם מתעצלת...מתואמת
אז העובדה שאני צריכה לכבות את הצלצול גורמת לי לקחת כבר, כילפניו ברננה!
אחרת יש נודניק 😅
אז זה באמת רעיון טוב מתואמת
כן, לגמרי בונה על אחרי פסח בשביל להתאושש...מתואמת
בעיקר מקווה לחזור לכתיבה וליצירה. זה מה שהכי מחייה אותי. מקווה שהריכוז יחזור לי בשביל זה...
אבל זה לגמרי הגיוני שהריכוז פחות בשלב הזה יקרהאורוש3
שבועיים זה מלא זמןבת 30
לא נראה לי שאי פעם התחלתי לנקות לפני ר''ח ניסן...
יש לך גדולים, הם יכולים לעזור...
וכמובן, עצת הזהב- תעשי מינימום.
תתחילי מההכרחי ותעברי לפחות הכרחי וגם תעשי כל יום משהו לא הכרחי שמשמח אותך (אותי למשל משמח לכבס וילונות...ולצחצח פמוטות)
באמת משמח אותך לכבס וילונות ולצחצח פמוטות? מתואמת
אותי משמח לראות את הבית נקי - אבל לא לנקות אותו
ואני יחסית נהנית מהמיונים שנדרשים לפני הניקיונות, כי מוצאים כל מיני זיכרונות ומצליחים להיפטר מדברים, אבל השנה אין זמן לזה...
ספרי לי: איך את מספחקה לנקות את הבית בשבועיים? כמה חדרים יש בו?
ככהבת 30
הבת שלי מצחצחת פמוטות וזה אכן משמח אותי שהם מצוחצחים...
לגבי וילונות, זה די בקטנה, אין לי המון חלונות בבית...וזה עושה הרגשה ממש טובה כשהוילונות נקיים. במיוחד כשהן במצב הנוכחי שלהם...
לגבי נקיון הבית. עכשיו אנחנו גרים בבית קטן ממש. לפני כן גרנו בבית גדול יותר.
אבל זה לא כ''כ משנה.
תכל'ס העיקר זה המטבח.
אני לא יודעת איך אני עושה. אבל משחקי ילדים, נניח, אני כבר שנים פשוט מוציאה מהבית או מכסה, וככה אני לא טורחת לנקות אותם. קונים משחק או שניים חדשים.
תנור אני לא מנקה. יש תנור פסח. עושה את התנור הרגיל רק מבחוץ שיראה יפה 🙂.
ארונות מטבח כל יום שניים שלושה. לא לוקח המון זמן...
מקרר ומקפיא אני עושה עם הגדולות. יום אחד מקרר יום אחד מקפיא. מבצע אבל לוקח שעתיים שלוש.
חדרים - עושים סדר יסודי שוטפים ואז לא מכניסים חמץ.
תיקים ומעילים מכבסים.
כסאות של פינת האוכל מנקים היטב.
את הרכב בעלי עושה עם הילדים והם נרטבים ומבסוטים.
ספריה בעלי עושה.
ספרית ילדים הילדים עושים.
ברור שיומיים לפני עמוס. והכשרת המטבח זה לוקח זמן. אני משתדלת לעשות את זה בלילה כשכולם ישנים ואז יש לי שקט ורצף עשיה.
זהו, לא?

וחוצמזה!!!!!
שלפני חמש שנים נולד לנו בן והברית היתה בערב פסח.
הכל
הכל
הכל
הכל
הכל
הכל
מתגמד לעומת הפסח ההוא
שהכשרתי בו את המטבח בשלוש לפנות בוקר לילה לפני הברית
ואז הכנתי פשטידות לברית
ולא ישנתי מאחת בלילה עד הבוקר
ועוד הרבה אטרקציות.
ובכל זאת פסח הגיע והבית היה כשר.
לא נקי במיוחד, אבל כשר.


חשבתי על זה .
נראה לי שאני עושה דברים יחסית בזריזות, אם אין לי הפרעות . אולי לכן.
🙈🙈 אם זה משמח אותך יש גם אצלי 🤣מיואשת******
תביאיבת 30
חחחח. שאני אוריד וילונות? שירדו לבד 😆מיואשת******
תשמעיבת 30
עד כאן גבולות השירות שלי
יש לך גבולות? 😅😘מיואשת******
עובדת על זה ..בת 30
..דפני11אחרונה
נראלי שאני על סף גירושים...אלסה

גילויים קשים על בעלי לצערי..

קשים מאוד מאוד.

ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.

הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.

הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...

מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.

וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.

במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.

שולחת לך חיבוק🩷ניק חדש2

לא פשוט בכלל להגיע לכזו הבנה.

מקווה שתמצאו איזו דרך אמצע.

אני לא חושבת שיש סיבה לסמוךאיזמרגד1

אם הוא לא מוכיח שיש סיבה לסמוך עליו, שהוא מבין שעשה טעות ומוכן לעבוד כדי לתקן אותה. וכן, ללכת לטיפול זה חלק מלתקן.

ואם הוא לא מוכן ללכת לטיפול, כדאי לך ללכת לטיפול אישי. שתוכלי להבין מה את עושה הלאה.

אם הוא פגע כל כך והוא לא מבין שהוא צריך להתאמץעל הנס

בעצמו לצאת מתוך עצמו ולהוכיח נאמנות בצןרה הכי ברורה שיש,גם בדברים הקטנים והוא לא מרגיש אפילו צורך להתנצל,סליחה שאני בוטה כל כך לא בטוח לי שהוא הבין את הפגיעה או לא מוכן לקחת אחריות על זה,

וסליחה שאני נחרצת לא בטוח לי שטיפול יעזור כאן,ומה שצריך להיות לו ברור שאת מכתיבה את הכלים וחובת ההוכחה היא עליו.

ומגיע לך הרבה יותר טוב מזה.

ותתעקשי על שלך

שולחת לך המון המון כוחות🌹

כן מציינת שאני כבר חודש+ אחרי שגיליתיאלסה

גילתי בעצמי מהפלאפון שלו, הוא התנצל, ענה על שאלות שלי

ומאז לא מוכן לפתוח את הנושא, אומר שמתבייש במה שעשה..

מבחינתו הקושי באמון הוא בעיה שלי. הוא רוצה להשאיר את הדברים מאחור ולשכוח מהם. ואני מציפה לו את זה כל פעם מחדש.

הוא לא מעוניין בטיפול. אני הבעייתית שלא משחררת מבחינתו.

לא מסוגלת להסתכל עליו.

הדברים לא עוזבים אותי.

ועוד יותר כועסת שהוא אשכרה מציק לי בבית ומעצבן אותי סתם.

אבל מפחדת כל כך להתגרש אבל יודעת שזה לא מגיע לי. פשוט לא מגיע לי

לא ציינת מה גילית שםעל הנס

אבל אם זה נשאר בראש באיזה מקום ולא משהו שהוא מעבר לפנטזיה,צפייה או משהו כזה,

הייתי הולכת לטיפול.

זו התמודדות שיש אותה להרבה מאד גברים והיא דיי נורמלית.

אם זה יותר מכך הייתי מתייעצת אם זה שווה בכלל טיפול,כי אם זה הרבה יותר חמור מזה מגיע לך גם הרבה יותר בתמורה לזה.

חמור מאוד. לא צפייה. על זה הייתי מצליחה לסלוח.אלסה

קשה לי לפרט כי זה באמת הזוי.

הוא מתמודד עם הימורים כבר כמה שנים. וחשבתי שזהו הוא היה בטיפול ועברנו את זה.

מסתדר שהוא מצא דרך להמר בלי שאדע. דרך מזעזעת.

כן בגידה רצינית באמון שלי. ובגידה בזוגיות ובהיותו בן אדם דתי. כן זה כלל מגע גם.

האמת במקרה כזהשלומית.

הייתי מציבה אולטימטום.

או טיפול אישי דחוף ( וכדאי גם טיפול זוגי וטיפול אישי בשבילך)

או גירושין.

לא חושבת שנכון להמרח עם זה ולהכנס לתסביכים מעבר למה שכבר קיים

הימורים ומגע?הבוקר יעלה

לא כ"כ הבנתי למה התכוונת

יש לי חברה שבעלה התמודד עם הימורים והם הצליחו להתגבר על כך עם הרבה עבודה קשה.

אני לא רוצה לפרט כל כךאלסה

אבל השורה התחתונה היא שהוא היה במגע פיזי מיני.

אני ממש מצטערת בשבילךהבוקר יעלה

באופן אישי לא הייתי מצליחה לסלוח על כזה דבר.

מאחלת לך החלטות טובות ושה' ינחה אותך לדרך הנכונה

ובע"ה תעברי את התקופה הזאת

לא יודעת מה גילית. אבל נראה לי שנכוןאורוש3

להתייעץ בעצמך עם איש מקצוע אם הוא לא מוכן. חיבוק גדול!!

נשמע כמו מנגנון הדחקה שלוהמקורית

ועל הדרך גזלייטינג

זו לא את שלא בסדר, שיהיה ברור.

מציעה לך לדבוק בזה שילך לטיפול. ברמת האולטימטום

ותדאגי להפרדת רכוש לדעתי

אפשר היום גם לעשות הסכם שלום בית חלף גירושין (משו כזה)

תתייעצי!

וחיבוק♥️

אתן צודקות כל כך. אבלאלסה

כל כך מפחדת לעשות צעד של גירושים. הוא לא ילך לטיפול. מבחינתו הוא לא רוצה לפתוח את זה עם אף אחד הוא מתבייש. אבל גם איתי הוא לא פותח את הדברים.

ואני הבעייתית עם האמון מבחינתו, אני צריכה לשחרר. כן היה חודש קשוח בבית בלי הרבה שיח. אבל גם אז הוא לא ניסה לפייס אותי. פשוט נתן לי להתהלך בבית בשקט ועצובה. אמר שרצה לתת לי מקום ולא ידע איך לגשת. מפחדת לפרק אבל באמת שאין לי מה לעשות פה בלי שיטפל בעצמו.

הוא הבטיח שיעשה כמה צעדים כדי להתמודד, התחיל והפסיק, דברים שיעזרו לי לתת אמון בו. (גם את זה שהוא הפסיק גיליתי לבד)

איך מתחילים בכלל בפירוק בית..? פשוט עצובה.

מציעה לערב את ההורים שלךהמקורית

אל תישארי עם זה לבד♥️

חיבוק! נשמע לא פשוטדיאן ד.

יש פה באתר פורום של גרושים גרושות

אולי כדאי לך להתייעץ שם עם בעלי ניסיון

לפחות לגבי השלבים הראשונים מה עושים ולמי פונים.

חיבוק ושיהיו החלטות טובות!

תודה לכולן על העזרה והחיבוקאלסה

אז החלטתי לדבר איתו היום, והעלתי את השאלה האם הוא מוכן לעבוד על עצמו, ללכת לטיפול, לשבת ולשוחח איתי על איזה צעדים עושים בזוגיות, איך משתפרים איך מתקנים את המצב.

אז לצערי כמובן שהוא התבאס שהנושא עלה שוב

אמרתי לו שכל עוד לא נטפל בזה, זה לא יעלם.

ביקשתי ממנו שיחשוב עד מחר בבוקר האם הוא מוכן להילחם על הזוגיות ולתקן את מה שנהרס.

במידה וכן הוא מתחיל לפעול. במידה ולא, אני אורזת ונוסעת להורים ליומיים כמובן עם תירוץ סתמי למה הגעתי ולא את הסיבה האמיתית

הוא ישאר בבית יומיים ויחליט אם הוא רוצה שזה יהיה הסוף. ברגע שאני אורזת ונוסעת מבחינתי זה הסוף. והכדור במגרש שלו.

הייתי חייבת להוציא את זה ממני. נראה מה יהיה.

קצת עצובה שבמקום להילחם הוא שתק ואמר לי טוב, לילה טוב.

עצובה אבל שלמה בתוכי.מגיע לי זוגיות טובה יותר. נמאס לי להילחם לבד.

אמן שיהיה טוב. תודה לכן.

כן מציינת שאם המשפחות שלנו לא היו חברות הייתי ממזמן עוזבת. רק הפחד מכל מה שיקרה מהפרידה משתק אותי

קודם כל, חיבוק! זו תחושה כואבת לגלות דבר כזהטוענת רבנית

והאמון שנשבר הוא הכי מובן שבעולם.

כל הכבוד לך שהעלית שוב את הנושא ולא וויתרת עליך ועל מה שחשוב לך.

עצם זה שאת לוקחת את השליטה לידיים שלך זו כבר אמירה והתחלה טובה..

רק אומרת בזהירות, מכיוון שזה נושא סופר רגיש ויש לו השלכות לגביך ולמעגלים נוספים, צריך לחשוב טוב טוב איך לנהוג הלאה..

מזמינה אותך להתייעץ לגבי הצעדים הבאים.

עם כל הכבוד לחברות בין המשפחותהמקורית

אני די בטוחה שברגע שתפתחי את זה מול ההורים שלך ותסםרי להם מה את עוברת, הם ישימו את החברות בצד ועדאגו לאינטרסים שלך.

זה לא מה שאמור למנוע ממך לפעול לטובתך

וואו. את גיבורה!שוקולד פרה.

וכל הכבוד לך שאת מוכנה ככה לפעול באומץ ולזעזע את המערכת.

כי זה אומר שאת שמת גבול חזק מאוד, ושאת לא מוכנה לחיות בחוסר כבוד כזה.

מחזקת אותך.

וחושבת יחד איתך, מה התוצאות שאת רוצה לראות בסוף?

שהוא לא מתקרב להימורים?

שהוא הולך למכון גמילה?.שהוא מפצה אותך בענק על המגע המיני?

נראה לי שכדאי שתנסחילעצמך מה העתיד הטוב שאת רואה, כדי שגם הוא יידע מה הציפיות...

חיבוק גדול.

כל זה לא פשוט בכלל.

כל הכבוד!שלומית.

אני חושבת, שאת צריכה לחזק בתוכך את העניין שגירושים זה לא סוף העולם, ובסיטואציה שלך, יכול להיות שזה אפילו עדיף.

כי ברגע שהוא רואה שאת מאוד מפחדת מגירושין, ומוכנה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה, אז אין לו עניין להתאמץ.

תשקיעי בעצמך, להתחזק שאת שווה ומגיע לך יותר, ותבואי מולו בעמדת כח עם אולטימטום ברור.

ומצטרפת ל@שוקולד פרה שחשוב שתגדירי לעצמך יעד, מה זה בשבילך להיות במקום טוב.

ואלופה שעשית את הצעד הראשון!

ובבקשה ממך, אל תחשבי לרגע שאת הבעייתיות פה

שולחת לך כוחות המון כוחות.על הנס

ממליצה בלי קשר להפרדת רכוש,ועכשיו.

אין סיבה שהוא יגרור אותך לבור שיפיל את כל המשפחה אחריו.

ואת ממש צודקת,אם אין נכונות לעבודה וחובת ההוכחה היא עליו ועליו בלבד,אין לך הרבה מה לעשות עם זה.

אני לא חןשבת שלקחת בחשבון את המשפחות המורחבות זה נכון אף אחד מהם לא חי עם זה באותו בית.

טוב שאת שלמה עם עצמך כי ככה בעצם שמת גבול ממש ברור,שיתבאס כמה שבא לו מובן שהוא מבואס אבל הןא צריך להיות אחראי על תוצאות המעשים שלו.

כן ממליצה לך להתייעץ עם אנשי מקצוע מהתחום ולשתף את ההורים או את מי שייתן לך כוח ותמיכה

שיהיה לך המון בהצלחה🌹🙏

תודה לכן.אלסה

כן קשוח מאוד, ומקווה שיהיה בסדר.

בקשר למשפחות הקשר הוא מאוד מאוד קרוב, מכירים מילדות, וזה מפחיד אותי הבאלגן שיהיה מסביב..

תודה, אני משתדלת לחזק את עצמי שאני שווה יותר, ובאמת הזוגיות כמו שהיא עכשיו לא שווה את המאמצים שלי, לבקש ממני לשכוח בלי צעדים ועבודה שלו לא יתקנו כלום. כמה שניסיתי זה צף אין ברירה.

פרידה מפחידה אותי אבל יהיה טוב. זו בחירה שלו עכשיו, אני סיימתי להילחם לבד.

ומבחינתי תיקון זה אומר שיושבים וחושבים איך משפרים את הקשר איך הוא יהיה גלוי כלפיי, איך לא אצטרך לחשוש ובנוסף לזה טיפול זוגי.

כמובן לא הכל ביחד אבל כן צעדים.

בסוף ההתנהלות פה שלו לא תקינה בכלל לצערי.

תודה רבה לכן על התמיכה מקווה לעדכן בבשורות טובות.

כן אגיד שלצערי ההתמכרות להימורים גורמת לו לעשות דברים שהוא עצמו לא דמיין בחיים. וזו מחלה קשה..

בהצלחהנעומית

אין לי מילים, בטוחה שזה משבר גדול

מאחלת שיהיה לך טוב

ממה שאני מכירה לגבי הימוריםגלסגולכהה

ממליצים לספר להורים שלו.

בעיני כדאי גם להתייעץ עם רטורנו או משהו בסגנון

התמכרות להימורים זו ההתמכרות הכי קשהזמינה

אם הוא ילך על טיפול זה מצריך טיפול מאדם שמבין בתחום (יש אפשרות לבדוק ביחידת ההתמכרויות במחלקת הרווחה העירונית שלכם)

ומצטרפת לעצה שתדאגי לעצמך גם בתחום הכלכלי אם הוא רימה אותך פעם אחר פעם כשהייתם ביחד אז אם תחליטי להפרד הוא מסוגל לשכלל את פעולותיו

שולחת כוחות

חיבוק גדול והרבה כוח! יש ילדים בתמונה?קנקן שבור

אם אין ילדים בתמונהוהרי החדשה

אני חושבת שאת לא צריכה לחכות למה שיחליטו אלא עכשיו לנסוע להורים שלך. לספר להם הכול ולספר גם להורים שלו.

אחר כך תלכו לאיש מקצוע ושיעזור לך לקבל החלטות שתהיי שלמה איתן.

וכמובן לפני הכול - למנוע הריון.

נשמע ממש כואב וקשה ולא הוגן כלפייך שאת בסיטואציה הקשה הזאת. חיבוק גדול ושה' ייתן לך כוחות

אני יודעת שקשה לקרוא מה שאני אומרת אבל לפעמים כדאי פיצוץ אחד גדול ואפילו גירושין כדי לצאת לדרך חדשה וטובה יותר. במקום לחיות את כל החיים בהסתרה ריחוק וכאב...

שולחת לך כוחות וריפוי

מצטרפת ומוסיפההשם גדולל

שהייתי נמנעת מכל מגע מיני, כי לכי תדעי אם הוא נחשף למחלות מין כאלה ואחרות...

מקווה שתשימי את עצמך בעדיפות ראשונה גם אם זה במחיר של ריחוק המשפחות..

כי תחשבי על זה שאם להבדיל היו 2 משפחות שמכירות שנים עוד כשהילדים היו קטנים ומישהו מהמשפחה אחת היה פוגע מינית באחד או כמה מהילדים מהמשפחה השניה, גם הייתי חושבת על החברות בין המשפחות, כשהיא באה על חשבון נפש של ילד?

בכל אופן מקווה שתצליחי להחזיק ראש בכל המצב הזה, לשמור על עצמך, ולהרחיק את מה שלא עושה לך טוב!

חיבוק!

מאמיבאתי מפעם
עבר עריכה על ידי באתי מפעם בתאריך י' באב תשפ"ו 13:16

לא מגיעה לאף אישה נשואה ששומרת על עצמה לבעלה שיתנהגו אליה ככה!

אל תהיי טובה ומתחשבת מידי, החברים, במשפחה, בסוף זה החיים שלך.

הוא עבר את הקו הכי אדום שאדם יכול לעבור בנישואין.

תקחי את עצמך, תדאגי לעצמך, כי אף אחד בעולם לא ידאג לך חוץ ממך.

תשתפי את ההורים, תתיעצו עם אנשי מקצוע איך לעבור את זה עם כמה שפחות נזק.

את עוד תעברי את זה ובע"ה שבעתיד תזכי לזוגיות טובה אוהבת ומכבדת.

שולחת לך ים כוחות! תדברי עם ה' כל הזמן, זה תמיד עוזר❤️

ועכשיו עברתי על הודעות קודמות שלך, זה קצת נשמע שיש לו נטיות הפוכות או איזה סטיה מינית . תראי, הוא אפילו לא מראה טיפת נכונות להתקדם הלאה ולחזןר בתשובה, לא הייתי נותנת אמון עוד דקה.

תודה רבה לכןאלסה

כן, בהודעות הקודמות כתבתי על מה שהוא עשה בעבר, לצערי זה גם קשור להימורים. אין לו נטיות הפוכות.

לצערי הוא מעניש אותי עכשיו בשתיקה בבית בדיבור חסר סבלנות ובפרצופים אבל יהיה בסדר.

מקסימום אלך בלי לחכות לתגובה שלו

אני לא רוצה עוד לספר להורים שלנו למקרה שיש סיכוי לתיקון.. יש לנו 2 ילדים קטנים

אני הגעתי למצב שאני מבינה באמת שמגיע לי יותר. שמגיע לי טוב יותר

תודה לכן על החיזוקים

אני חושבת שדווקא בגלל שהמשפחות חברות, כדאי לגייסאמהלה

אותם לעניין.

הדבר שהכי עוזר בהתמכרויות זה תמיכה משפחתית.

אם את מעוניינת להמשיך לחיות איתו על אף מה שהוא עשה,

את חייבת לשתף אותם.

מבינה את הקושי בשיתוף, אבל הוא יצטרך לעמוד מול המשפחה שלו.....ושלך

לדעתי זה הכלי היחיד שיכול לסייע לך להביא אותו לכדי טיפול.

וכמובן-לפנות בהקדם האפשרי לרטורנו.

חיבוק ענק ואוהב

מעריצה אותך ששיתפת אותנו

הלוואי שנוכל לתת לך כח

אני מקווה שאת שמה דד ליין להתעוררות שלוהמקורית

הי כתבו הרבה דברים נכוניםרק רגע קט

מצרפת קישור לפודקאסט עם מישהו שהיה מכור להימורים, נגמל והיום הוא מטפל במכורים.

מקווה שזה יעזור.

חיבוק.

לצאת משעבוד, לנצח את ההתמכרות | עם יעקב ישראל אשר

מתייגת אתאנונימית בהו"לאחרונה
מעבד מזוןאפרסקה

היי בנות,

למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-

סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100

סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480

למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?

אשמח לתובנות 🙏

אני לא סובלת מכשירים גדולים ומסורבליםהלוואייי

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

אני גםאפרסקה

תודה על הזווית ראיה

לרוב המחירים הם לא באמת המחירים שהמוצררק לרגע 1

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

אז זהו שהמחיריםאפרסקה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

מנסיוני המוצאים של סמוראי טובים אבל איןהמקורית

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לי יש מעבד מזון של סמוראי והוא מצויןשקדי מרק

לא יודעת לגבי הדגם

לי יש סאוטר כבר הרבה שניםDoughnut

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

תודה!אפרסקה

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

פה באתר שלהםDoughnut

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

תודה רבה לךאפרסקהאחרונה

עזרת לי מאוד

הילד המתוק שנעלם באשקלוןשושנושי

מאז שקראתי על הידיעה הזאת, אני בחרדות שדבר כזה עלול לקרות גם לי.

אני לפני טיסה לחול (מקווה שלא יתבטל), קניתי רצועות לילדים ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. כולי מזיעה ועצבנית רק מהמחשבה על זה. עצוב וכואב. בשורות טובות בקרוב!!!!

מאוד עצוב. אבל לא צריך להסיק מידפרח חדש

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

באמת עצוב ומלחיץקופצת רגע

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

את עושה אץ ההיערכות הנדרשתאמאשוני

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם רכב חלק מהזמןשושנושי

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ממש מלחיץהבוקר יעלה

ומעניין באמת איך זה קרה.

זה באמת פחד אלוהיםכורסא ירוקה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

אני רוצה שעון אבל לא מצאתי אחד שמתחבר לשיאומישושנושי

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

אולי תשאילי נייד לטיסה?אמאשוני

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

שמעתם שמצאו אותו חי ושלם? ב"ה!קופצת רגע

כן הרגע ראיתיאפרסקה

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

נמצא ב''ה. והאמת שזה סיפור מאוד מאוד לא ברוראורוש3

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

הוא נמצא בשיחיםoo

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

אבל איך הגיע את ה7 ק"מ עד אליהם?מרגול

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ראיתי צילום אוירי שמראה שזה 3.5 קמ מרחקפרח חדשאחרונה

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי

חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות

כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים

הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).

בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב

אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.

קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח

באלי שיגדלו כבר

אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי

לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.

חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים

אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן

רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל

אצליאיזמרגד1

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

זהoo

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

וואי איזה קשוחצלולה

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

פה בשביל להגידטוט

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

מזכירה לךקדם

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...


בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימיאחרונה

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

חלומות על ילד נוסףshiran30005

כולם מסביבי יולדים, לנו יש 4 ילדים 2 גדולים 14-15 ו 2 קטנים 3 וחצי- שנתיים וחצי, מבחינתי אני סיימתי. ילדים פגים שדורשים המון השקעה , בדיקות אני בעצמי חלשלושית כזאת וחסרת כוחות, הריונות בסיכון גבוה מאוד לא פשוט

אבל ממש בוער בי להביא עוד ילד,להיות בהריון עם כל המשתמע מכך, אשפוזים ארוכים, דימומים, צירים מוקדמים, עובר קטן ומלא מלא מעקבים ועדיין ממש ממש בא לי לחוות את זה שוב

עבורי זה די לא מומלץ מבחינת הרפואה אז חושבת שסיימתי, אבל איך מתנתקים מהמחשבה? חולמת מלא מלא שאני שוב שוב בהריון, רק אתמול חלמתי שילדתי שוב וככ נהנהתי מהחלום

איך מצליחים לעשות קאט ולהבין שזהו?

אני בת 36 ועם ההסטוריה שלי כל שנה פה משחקת לרעתי...

אם יש סכנהניק חדש2

מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.

עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.

כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.

אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.

אז נהנית מהם ככה.

תחפשי חלומות אחריםoo

לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה

שלווה

תחביבים

טיולים בטבע

קשרים חברתיים

בילויים וחוויות משפחתיות

תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה

'כולם מסביבי יולדים'

ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד

מאוד מובן הרצון והחלומותפרח חדש

שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה

ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא

וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד

אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?

לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר

שייטיב איתך ועם משפחתך

מסכימההמקורית

אני רק אומרת שאת מדהימהמתואמת

שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️

מעריכה אותך מאוד!

מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...

ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)

ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.

מתפללת בשבילך לטוב❤️

אני גם עם ארבעהאמאשוני

וכפי הנראה סיימנו.

בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.

אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..

הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,

כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק

ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..

רק אתם תחליטו אבל לי זה נשמעאורוש3אחרונה

פחות...

הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.

פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.

יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.

ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.

מעתיקה גם לשרשור חדש למענה רחב יותרהריון ולידה

לילה אחרי צום בהנקה שנשבר בערב

שעתיים וחצי שינה

בוקר סיוטי

מצאתי מטרנה פגת תוקף לפני חודש

ובעיקר- בעלי בלתי נסבל

לא מכיל , מנסה רק להאשים אותי שלא ישנתי כי "הראש שלך היה תקוע בטלפון"

בן אדם מנותק לחלוטין. גם כשביקשתי ממנו עזרה הוא ישן או נדנד בכוח את העגלה עד שלקחתי ממנו. או כשישן הוא לא היה מודע שביקשתי ממנו ושכ"כ הרבה פעמים אני ויתרתי על לנסות לישון בצרחות של התינוק בשביל לקום ולנסות להרדים אותו בלעדיו כי פשוט אין עם מי לדבר.

בא לי לזרוק את בעלי מהבית. הוא לא שווה אותי!!

ודבר אחרון אני יודעת שזה מעייפות שלו ושבלילה הוא קצת בן אדם אחר

אבל אני לא מסוגלת. אני גם בן אדם ומרגישה לפעמים שאני עם בן אדם משוגע

ומה לעשות עם זה שבשביל שיחזור חלב אני צריכה גם לישון?? במיוחד כשיש לי פטריה בשד וכואב לי להניק לנצח.

ושהשינה שלי קלה מידי???

השם תציל אותי כבר

תודה מראש קוראת כל אחת

חוזרת לניק

אוף ממש מתסכל לפעמים רמת ההבנה שלהםעל הנס

שינה היא יותר בסיסית מאוכל,אדם יכול לא לאכול כמה ימים והכל יהיה בסדר אבל אם הוא לא יישן יומיים ברצף יתחילו לו שיבושים במח.

זה יותר חשוב אפילו משתיה.

וכשעייפים בטח שרואים הכל שחור פי עשר.

הייתי מדברת איתו בצורה אחרת,אומרת לו אני זקוקה לכך וכך כדי להיות בכלל,אני לא אצא מהמצב בלי לישון ובלי העזרה שלך,מציבה בתור עובדה.

שולחת לך חיבוק כמה קשה להיות בתוך ענן עייפות הזה.

חיבוקפילה

אולי תזמיני בייביסיטר שתעשה סיבוב עם עגלה ותוכלי לישון קצת.

עכשיו בעל לא יכול לתת לך קצת לישון ?

ישנתי חצי שעההריון ולידה

ואז הוא יצא לשחרית למרות שביקשתי שלא

הוא לא מסוגל לא להתפלל במניין

אבל כבר לא אחזור לישון

תודה 🙏🏼

ומה אם עכשיו תבקשי ממנו לישון?איזמרגד1

תגידי לו שבקושי ישנת, תבקשי שישמור על התינוק ותיכנסי לישון לשעתיים. זה כבר יעשה הבדל משמעותי...

כאילו אם הוא בלילה בנאדם אחר, תנצלי את היום פשוט...

לקח את הילדים והשאיר את התינוק אז לא ישנההריון ולידהאחרונה

אז נכון שרק 9 עכשיוהריון ולידה

אבל בעלי כלכךעצבני שקמתי עם מגרנה ולא נתתי לו להתפלל במניין

הראש פטישים איומים, לקחתי כדור בלי מים והוא לא השפיע.

מפחדת על הגוף שלי כי אני כבר תקופה לוקחת כל יום כדור לכאב ראש

בלילה קמתי המון לילדים, לפעמים הערתי אותו אבל זה לא ממש פשוט כשהוא לא מתעורר וכשאסור לגעת בו בשביל זה.

בא לפה לכעוס עלי שאני כפוית טובה (כי לא בקלות אמרתילו שאני מנתרת מהמיטה כדי להיות איתם שיתפלל פה וכי הוא איתם כבר משעה מוקדמת) וש"אז מה כל יום את עם מגרנה" (הטענה הכי הזויה שלו) כל זה כשהם באו לטפס עלי ולצרוח בחדר שלי

אה וגם יש לי פטריה בשד משלשום וכואב להניק

קודם כל חיבוקשמ"פ

כמה זמן יש לך מיגרנה ?

היה לי כמה ימים ברצף ואז התחיל לי כאב ראש וגרון חזק וזה היה דלקת בגרון אז מניחה את זה פה.

גם אם את ממש סובלת את נראה לי בגדר של חולה שאין בו סכנה ולא בהכרח את צריכה לצום - אני לא פוסקת אבל כדאי תשאלי רב

תודה אהובההריון ולידה

זה כבר שבועיים כזה לפחות. החמיר יותר ביומיים שלושה האחרונים

מרגישה שהמערכת חיסונית שלי נוראית לאחרונה אבל לא גרון עכשיו, היה לפני כחודש תחושה כזו שעברה בלי אנטיביוטיקהכי כנראה היה ויראלי

אוי קשוחשמ"פ

סתם ככה שתדעי שאני מכירה מישהי שהיה לה התקף מיגרנה כמה ימים לפני הצום והרב אמר לה לא לצום בכלל

אז לא הייתי מתמהמהת מלשאול ...

חוץ מזה אם זה באמת משהו שקורה הרבה אולי כן שווה להתיעץ עם נוירולוג. חמותי סובלת הרבה והיא אמרה שיש דברים שמותר בהנקה ( היא בדיוק לוחצת עלי ללכת חחח )

כי יש תקופות שיש לי כמה ימים ברצף אבל נשמע שפחות חמור משלך

בהצלחה ותרגישי טוב

הנוירולוג אמר לי שזה מבוי סתום לפני כמה שניםהריון ולידה

מעניין תודה!

ואיך יעזור לא לצום? הלוואי שזה היה פותר את המיגרנה

שואלת גם אותך

@קנקן שבור

חיבוק גדול קודם כלקנקן שבור

מהר למצוא רב שזמין לשאלה, אני כמעט בטוחה שתחזרי לספר פה שפסק לך שאת לא צריכה לצום (מכירה מקרוב לאחותי שפסקו ככה, בתקופהשהיתה סובלת המון ממיגרנות)

ואז נשימה עמוקה, לנסות להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי בעלך

לזכור את היום הזה שאנחנו נמצאים בו, ושהשטן מנסה יותר מהרגיל

(יש אצלכם אולי נערות שעושות קייטנות תשעה באב לילדים? אולי שווה לשקול לשלוח, אפילו חלק, את אלה הדורשים יותר)

מיגרנותיהושבעט7

למיגרנות יש טיפולים טובים.

גם לטיפול בזמן התקף וגם למניעה.

נוירולוג/נוירולוגית עם תת התמחות בכאבים ראש.

יתן מענה מיטבי.

הרבה בריאות.

תודה אשמח שרק נשים יענוהריון ולידה

ואם היית אישה היית יודע שזה לא רלוונטי בהריונות והנקות

מיגרנותיהושבעט7

קודם כל אומר שאני אישה.

יש תרופות אחרות ייעודיות למיגרנות.

רופא משפחה הוא הכתובת/לטיפול מונע נוירולוג.

חבל לסבול.

מחילההריון ולידה

דבר שני כבר הגענו למיצוי הטיפולים כמובן גם מול רופא משפחה ואז מול הנוירולוג

תודה! המיגרנות לא מהצוםהריון ולידה

ולא יודעת איך יעזור לי לא לצום כי המגרנה חזקה בזה

זה שאוכל /אשתה לא יפתור אותה

נראה כשיתמעט החלב אמשיך לרב אולי

כן הבנתי את זה ממה שכתבתקנקן שבור

כשאחותי שאלה רב זה היה לפני הצום

אחרי כמה ימים שהיה לה התקפי מיגרנות חזקות

שווה לשאול לדעתי

רוצה שאעלה את הפסק של הרב שלנו לגבי זה?פרח חדש

רב פוסק ידוע בציבור החרדי.

אם כן תגידי לי ואשים פה

ונראה לי תביני מה את צריכה לעשות

אשמח תודה רבההריון ולידה

מציינת שעכשיו עם.ינון מלא של אקמול ונורופן אני מרגישה שיפור. עדיין יש כאב ראש אבל עמום

הנהפרח חדש

זה חלק מחוברת פסקי הלכות של הרב עמרם פריד

תסתכלי איפה שכתוב 'חולים הפטורים מהצום'

ממה שאני מבינה זה לא מחייב שעם תאכלי ותשתי תרגישי יותר טוב

אבל עצם המצב הזה פוטר מהצום

תודה יקרה. אני ברגע זה לא צריכה להיות במיטההריון ולידה

הייתי בה עד לפני חצי שעה ומאז קצת יותר טוב וכבר לא במיטה

אם את מרגישה שזה בסדר אז תמשיכיפרח חדש

הלוואי שזה יהיה צום 9 באב האחרון שלנו

ששנה הבאה נאכל בזמן הזה בשרים יינות ומעדנים

באמת הלוואי. עכשיו כבר מסוחררתהריון ולידה

אז תקראי שם שוב 😉פרח חדש

יש שם גם התייחסות לסחרחורת

לא יודעת מה ההגדרה של חזקות. לא רואה שחור עדייןהריון ולידה

חזקות שצריך רק לשכבפרח חדש

ככה אני מבינה מהכתוב

לדעתי אם הגעת לסחרחורת את יכולת לשבור ממזמןשמ"פ

גם לי זה היה ממש קשה לשבור

אני עם סטרפ ורק בחצות שברתי ויש לי ממש מצפון אפילו שהרב אמר שבתשעה באב מקבילים

וואי ממש מתלבטתהריון ולידה

תודה

לגבי המגרנותרק טוב!

יש מאכלים שגורמים לזה.

הבת שלי שנים סבלה מכאבי ראש. עד שנירולוג אמרה לה להימנע מרשימת מאכלים: קקאו כולל חמאת קקאו, גבינה צהובה, סויה, משקאות מוגזים ואולי עוד דברים. הקפידה על זה ומאז אין כאבי ראש אלא אם אכלה את הדברים הבעיתיים לה.

תודה שמעתי על זההריון ולידה

מעדכנתהריון ולידהאחרונה

בדקתי בערב והרב אמר שבוודאי שאני חייבת לשבור

אז אמנם שברתי כמעט בסוף הצום אבל טוב ששברתי

שרשור תעסוקות למחר לקטניםאמאשוני

איך מעבירים את היום עם הקטנים מחר?

בעדיפות לפעילויות בתוך הבית במזגן וללא מים.

רעיונות שלי:

להשמיע סיפורים מתוך פודקאסט ברמקול שמחובר בבלוטוס לנייד של ההורה.

הרמקול ליד הילדים, הפלאפון ליד ההורה.

פודקאסטים מומלצים:

סיפורי אגדה של אמיתי המספר

זמן סיפור של משפחה

מן הסתם יהיה פה גם זמן מסך.

מי שמציעה יצירות, אשמח לרעיונות ספציפיים.

ואשמח גם לחידוד מה מותר ומה אסור לעשות עם הילדים מבחינת אבלות, יש לי בלקאאוט.

נגיד לבשל, לנקות, לעסוק בנושאים של ביהמ"ק וכו', מניחה שיש מנהגים ובכל זאת אשמח לחידוד.

רעיון יפה פודקאסט.ממתקית

ואצלנו החל מחצות היום מבשלים, כל הקטנים ואני במטבח

ומאמינים ומקווים שעוד רגע נארוז כל מה שהכנו בצידנית גדולה ונעלה לבית המקדש.

לי אישית ממש מעביר את הזמן...

ונהוג אצלנו ב 9 באב לבנות אוהלים בסלון יחד עם המזרונים מהלילה(כי הבנים ובעלי ישנים בסלון במזרונים בערב 9 באב בגלל דיני אבלות) ולילדים שלי זה ממש כיף...הם מאוד יצירתיים עם זה בבוקר, ואחר כך משחקים כאילו זה הבית שלהם...ואני נחה לי על הספה.

רעיון מעולהאמאשוני

יש לך סטוק או חנות שקל ליד הבית?כורסא ירוקה.

יש כאלה ערכות כמו של הדפי מדבקה ששופכים חולות צבעוניים אבל כזה עם דפים צבעוניים במקום חול. הרבה יותר נקי וממש כיף.

יש גם ערכות של מדבקות שמדביקים על ציור ויוצרים תמונה. זה כאילו מדבקות שגזורות ספציפית לציור. ההסבר הכי גרוע אבר אבל אם מענין אותך אחפש תמונה.

אפשר לבקש מהצאט לייצר כרטיסים למשחק זיכרון או רביעיות, לתת לילדים לצבוע לגזור להדביק על בריסטולים, זה בעצמו תופס כמה שעות ואז משחקים בזה עוד זמן זה נחמד.

משחקי דף ועט כמו איקס עיגול, או משחקי קלפים בסגנון דאבל. כל משחק שאין לך תבקשי מהצאט לייצר לך..

אפשר להכין כרטיסי שנה טובה לשלוח לפני ראש השנה, או קישוט לסוכה.

אם הם גדולים ואחראיים מספיק או שלך יש כוח אז אחהצ אפשר להכין עוגה בחושה לסוף הצום או כדורי שוקולד לשבת.

רעיונות טוביםאמאשוני

ושאלה:

בשבת אנחנו חוגגים יומולדת במשפחה,

שייך להעסיק אותם בקשר לזהאו פחות מתאים?

כדורי שוקולד יהיה מעולה לסוף הצום.

סוםרים פתוחים מחר, נכון?

כי אין לי כלום בבית..

הסופרים פתוחים בדכ בט באבכורסא ירוקה.

אני הייתי כן נותנת להכין דברים לשבת, אבל תלוי מה. דברים שפשוט יקלו עלייך כמו נגיד להכין משהו טעים נראה לי סבבה. להכין משחק על השנה של ילד יום ההולדת שזה ממש פעילות כיפית נראה לי טיפה פחות. אבל אם יש משהו יותר פרווה כמו הכנת משחק בכללי נראה לי יותר הגיוני.

יותר ענין של תחושה לדעתי, וגם כמה הם מתאמצים במחשבה על הדבר או יותר עושים את החלק הטכני (הדפסת כרטיסים, גזירה, צביעה)

חשבתי על ציורים וברכות..אמאשוני

אה נשמע הכי מתאיםכורסא ירוקה.

פעילות שקטה ורגועה סהכ.. מה עדיתם בסוף?

בסוף שמרתי את זה ליום שישיאמאשוניאחרונה

הם עכשיו נחים צהריים, כשיקומו יכינו את הציורים וינפחו כבר בלונים.

תכלס גם שישי ארוך וצריל להלהיב אותם על משהו..

זה גם דירבן אותם לעזור לנקות היום.

חשבתי להזמין להן חברות לפההשקט הזה

שיעסיקו את עצמן ואני תוהה לעצמי אם זה חכם או מטופש😅

מעבר לזה נראה לי ברבצק, דפים צבעים ומדבקות ושיחשבו לבד מה ליצור

וזהו, בגדול מתכננת יום של רביצה וכאוס של הבית בסיום היום🙊

נכון ברבצק גם אצלי אוהביםאמאשוני

צריכה לבדוק אם נשאר משהו בבית או להכין להם במיקסר.

אצלימאוהבת בילדי

הם מחכים לבנות את בית המקדש ממגנטים

אז יהיה מגנטים וקפלה ובובות וחיות... (לא הכל ביחד)

יש פלסטלינה וקליי

ביקשתי מבת ה9 וחצי שלי שתהיה מדריכה בקיטנה לאחים שלה- היא כבר הכינה להם הצגה...

מקווה שיקומו מאוחר

מנסה לחשוב מה אני יכולה להכין להם לאכול בלי הרבה התעסקות, בלי לחם ובלי מתוק. אולי סיר פסטה ושימזגו לעצמם

וירקות ופירות הם יודעים לחתוך לעצמם.

בעיקר אני חושבת איך לא להתעצבן עליהם, כי היום כבר מיציתי את החופש... שיהיו בריאים בקשות ותלונות בלי סוף.

לדעתי מחר בעלי לא יהיה מאד נוכח ועוד נצטרך לשמור בשבילו על השקט

אני גם חוששת שהחלב יגמר לי סופית, גם ככה התמעט לי לאחרונה.

יצא קצת פריקה... סליחה על הנצלוש

טוסטים לבוקר. שניצל צירס ופסטה לצהרייםאמאשוני

למה בלי לחם?

מבחינת מתוק, קטשופ נגיד נשמע לי בסדר.

בהצלחה רבה לך!

כי הם לא אוהבים לחם...מאוהבת בילדי

וגם לא שניצל תירס

הכנתי עכשיו פסטה- נחמם מחר ואולי נוסיף מלוואח עם ביצה קשה

אני אמרתי לבת השבע וחצי שלי להכין קייטנה לקטנותמתואמת

היא הכינה ארבעה רעיונות ליצירות וגם משחק אחד. (ב"ה היא ילדה יצירתית מאוד כשהיא במצב רוח טוב)

בכל אופן, דפי צביעה בהמוניהם זו התעסוקה הכי קלה להכנה. אפשר גם לבקש מהבינה המלאכותית ליצור דפים שקשורים לתשעה באב.

ויש לי גם קובץ סיפורים לילדים שכתבתי פעם לתשעה באב, אז אם יהיה לי כוח אקריא להם, אם לא אז אבקש מהקוראים הצעירים להקריא.

ויש גם סרטונים שממחישים את חורבן בית המקדש, של מכון מגלי"ם ושל ענפים לילדים. רק צריך לשים לב שזה לא מפחיד מדי...

היו שנים שהילדים הגדולים הפעילו קיר של מעשים טובים - בכל פעם שילד עשה מעשה טוב, כתבו אותו על "לבנה" מנייר והדביקו על הקיר במסקינגטייפ מאחור. בסוף הצום היה יפה לראות כמה מעשים טובים הם השתדלו לעשות.

בכל אופן, אני מאוד מקווה שנצלח את תשעה באב השנה, עם שתי קטנות שובבות ודביקיות ועם עוד ילדים שעלולים ליפול לעצבים בתוך שניות...

למזלנו יש לנו ילדה שהיא רגע לפני הגיל שהיא כבר צריכה לצום, ואני מקווה שהיא תהיה במצב רוח טוב מספיק בשביל להיות אחראית על הקטנים ממנה...

אצלנו הילדים עוד קטנים, הגדולה 6.5בוקר אור

קניתי חוברות צביעה ויש לה ספרי ספריה חדשים

הבעה תהיה עם הקטן הזוחל😅

מתכננת להעלות למעלה את כל המשחקים עפ יותר מידי חלקים ולהוציא לו כמה משחקים שכבר מזמן לא הוצאנו

אני מתוכננת בעיקר בהקשר לאוכל🤣יש פירות חתוכים לבוקר, אח"כ יאכלו בעשר קורנפלקס

לצהרים לחם עם ממרחים ירקות חתוכים וביצה קשה שכבר מחכים במקרר

לערב טונה מקופסא, צ'יפס בתנור ופסטה לבנה (למי שלא אוהב צ'יפס ) שכבר מוכנים

לא יודעת עם מה אנחנו נשבור את הצום🤣אבל זה כבר פחות קריטי

מישהי מכירה סרטון מתאים לילדים?מכחול

רוצה משהו שקשור לתשעה באב, לגילאי 8-10, ובלי מוזיקה!

ממש מפריע לי שהרבה סרטונים בנושא תשעה באב הם עם מוזיקת רקע!

מצורף סרטוןDoughnut

לא יודעת אבל לגבי מוזיקה

גם לי זה ממש מפריע...לכן לא מראים סרטונים כאלהמתואמת

בעיקרון, חוץ מלילד שעלול להשתגע אם לא...

(לקטנות אנחנו מראים בימים אלה סרטים בלי קול.הן זורמות ב"ה...)

תודה!מכחול

וואלה בעיניי עם מחבר לאווירת היום או למקדששיפור

אז המוזיקה היא חלק מהחיבור ולא רואה בזה בעיה.

אולי יעניין אותך