מאיפה מוצאים מוטיבציה וכוח? (לניקיונות פסח)מתואמת
בכל פעם שאני רוצה לקום כדי לעשות משהו לקראת פסח - אני מרגישה כאילו משקולת מחוברת אליי ומשאירה אותי על הספה. וגם כשאני קמה - אני מרגישה לא מרוכזת מספיק בשביל לעבוד יותר מחמש דקות ברצף.
בדיקות הדם שלי תקינות, משכב הלידה של אחרי קיסרי מסתיים רשמית היום - ועדיין אני לא מסוגלת לפעול. אולי כי בתת מודע אני חוששת מהרגע שבו הקטנה תתעורר במפתיע ותקטע לי את רצף העבודה, או שאולי כבר התרגלתי ל"רביצה" (עוד מההיריון).
מה עושים? עוד שבועיים וקצת פסח ושום דבר עוד לא נקי לפסח!

וסתם אנקדוטה: ברוב ייאושי שאלתי את גוגל "איך מנקים את הבית לפסח בשבועיים?" ומה הייתה אחת מתשובותיו?
איך מתארגנים לפסח אחרי לידה 7 ילדים... - הריון ולידה
ומסתבר שאפילו אני עצמי הגבתי שם ונתתי עצות... אולי אני צריכה להקשיב לעצמי
חיבוקDove
אם יש לך אופציה לקחת עזרה חיצונית רוצי על זה
אם לא, להתחיל בקטנה ולעשות רק את המינימום של המינימום
אם עוזר לך רשימות מטלות תעשי רשימה של הדברים שצריך לנקות ותחלקי למשימות קטנות, את יכולה לחלק את זה לפי ימים
אחותי תבוא לעזור לנו יום אחד בשבוע הבאמתואמת
מקווה שהיא תעזור להריץ עניינים...
ועכשיו דיברתי עם בעלי, והחלטנו שחדר אחד (חדר שלא ישנים בו והוא החדר הכי עמוס ומבולגן בבית) - לא ננקה. וככה גם נוכל לדחוס לתוכו חפצים שאין זמן לנקות. בע"ה...
חחחחח האגת אותי עם השרשורחגהבגה
גם אני ככה.
מה שעוזר לי זה שאני מצלמת כדי חכשות סרטום זה נותר לי מוטיבציה.
אבל תינוק שהחליט לא לרשת מהידיים,
ילדה עם קורונה
ילדה עם ווירוס
תינוק עם אינהלציות ושיעול שה' ירחם
ועוד אחת שאני רוצה לגמול, לא מסייעים בעניין

גם לא הסעל שהוא אחרי ניצוח בכתף ובכלל ניגש למבין ברבנות 🤣
גם בעלי ניגש למבחן ברבנות... (לא שהיה לו זמן ללמוד)מתואמת
אבל הוא גם אחרי ניתוח? "ניצחת"...
יהיה טוב, נכון? (ככה בעלי אומר לי כל הזמן...)
בטח יהיה נהדרחגהבגה
נסתכל אחורה ונהיה גאות בעצמנו שעשינו הכל
הכול - זה בטוח לא יקרה אצלי...מתואמת
אבל מקווה שבכוחות משותפים עם בעלי, הילדים, אחותי/אחיי וגם בחורים בתשלום - נגיע איכשהו לפסח כשר...
(ואם לא - תמיד אפשר לעשות קמפינג בכל פסח... סתם, נלך להורים שלי, כמה שזה יהיה קשה...)
עכשיו אני רואה שאת חרוצה כי את מצלמת.לפניו ברננה!
שובבה
תייגתי אותך למטה לפני שקראתי תגובות
אולי אפתח ערוץ יוטיוב בשביל שדברים יזוזו בבית הזה
ביום ראשון צילמתי לחברה את מצב הבית כדי שזה יתן לי מוטיבציה לשלוח סרטון של בית נקי ומסודר
ולא עשיתי כלום כל אותו הערב בסוף. יותר מדוייק עשיתי בהחלט - אבל מעט מאוד מזה היה לטובת הבית.. (באשמת @בארץ אהבתי 😅)
אנימרגישה שלא מגיעה לשוטף, אז לפסח אני לא מדמיינת כרגע 🙄
😁😁חגהבגה
נכסתי לקישןר ששמתבתנועה מתמדת
ואי יש שם כמה ניקיות שאהבתי ממש, איך הן חסרות! תודה על הנוסטלגיה🙃
ורק מראה שלהרבה נשים יש פסח כזה מתישהו בחיים שעושים מינימום, ולזכור שזה זמני.
אני שנה שעברה הייתי ממש לקראת לידה, בקושי ניקיתי ומה שלא חמץ-כמו ארונות בגדים שלנו וכו- דחיתי לקיץ לסוף החופשת לידה. והשנה ב"ה כבר בלי תינוק פיצי ולא בהיריון ויכולה לעוף על הבית לפסח. אבל חשוב לזכור שיש תקופות כאלה ותקופות כאלה..

וחיבוק על התחושות❤ בטח מכניס למתח ולחץ...
תודה!מתואמת
אני באמת כל הזמן משווה לפסח של לפני חמש שנים, שאז הייתי לפני לידה (ילדתי אחרי פסח, אבל הייתי בלחץ מלידה בפסח או לפניו, בזמן הניקיונות) - ואז כן הצלחנו בסוף לנקות את כל הבית...
אבל כנראה שבכל זאת אחרי לידה זה קשה יותר מהיריון 🤷‍♀️

וכן, גם לי השרשור הזה היה נוסטלגי
משכב לידה זה המלצת מינימום 😉 עם תינוקת קטנה אפשר להוריד רףמיקי מאוס
אפשר לעשות רק מה שחייב לבית כשר
לא חייבים לנקות הכל
לא צריך לאבק ארונות או למיין בגדים
למעשה כל מה שהוא לא מטבח-חדר אוכל-משחקים אפשר לעשות בבדיקת חמץ ארוכה וזהו
אם אין כוחות- אז לא.

אחרי שברור לך מה את רוצה לעשות ומה לא תפרקי לקוביות קטנות קטנות קטנות...כאלה שאפשר לעשות בזמן קצר
הבעיה היא שאצלנו בכל פינה אפשר למצוא חמץמתואמת
ובעלי גם ככה עושה בדיקת חמץ במשך ארבע-חמש שעות
אבל לאט לאט הוא מבין שהשנה צריך להוריד קצת מרף החומרות...
מקווה שנצליח!
רק אצלנופרצוף כרית

עושים בדיקת חמץ כביכול בחפיף?

מרגישה לא מספיק דתיה

כי זה בעצם רק סוג של מנהג, באמת את החמץ מחפשים הרבה לפני בדיקת חמץ ,... בנקיונות.. 

זה סוג של "משחק" הבדיקת חמץ - למצוא את ה-10 פירורים וקצת יותר וזהו..

איפה שניקית ומאז שמרת מחמץ באמת לא חייבים לבדוקמיקי מאוס
אז בדיקת חמץ זה או במקום לנקות מראש
או כדי לוודא שלא שכחנו מקומות רלוונטיים שלא ניקינו או שמישהו הספיק לדחוף משהו אחר כך

בדיקת חמץ היא מאוד חשובה! אבל מה שבפועל קורה ברוב בתי ישראל היא שפורסים אותה מפורים ועד פסח כי מנקים ונזהרים ואז בליל בדיקת חמץ זה רק לסמן ווי...
אצלנו למשל חלק גדול מהבית לא זוכה לשום נקיון לקראת פסח🙈
אז בחלק מהמקומות עושים בדיקת חמץ יסודית
וחלק לא בודקים בכלל כי ידוע לנו שאין סיכוי לחמץ
בעלי מחמיר גדול בדברים האלו, הוא לא דוגמה...מתואמת
לצורך ההדגמה - להורים של בעלי יש בית גדול פי שלושה בערך משלנו, וחמי בודק במשך חצי שעה-שעה... (אבל כמובן, אין להם ילדים קטנים שמסתובבים בכל הבית. מעניין אם בעלי יוריד סטנדרטים כשלא יהיו לנו ילדים קטנים... אבל בטח אז הוא יחשוש מהנכדים )
מה בעצם הבעיה עם זה? שיבדוק שעות , ימצא, ויוציאמיואשת******
הפוך אם הוא בודק הרבה זאת אומרת שצריך לחשוש פחות כי הוא ימצא מה שיש. תני לו חבילת מגבונים כל מה שמוצא מנגב וזהו. דווקא לא רע. מקסימום יקח לו עוד שעה
זה באמת רעיון... הוא יצטרך שקית בשביל כל מה שימצאמתואמת
ויצטרך לישון טוב בלילה שלפני (הלוואי...) כי גם ליל הסדר מסתיים מאוחר - אבל אולי באמת זה יהיה ניקיון הפסח שלנו...
❤️😘 שקית גדולה זה קל 😂מיואשת******
אמא שלי מספרת שהיתה שנה שהם עשו ככהבארץ אהבתי
אני הייתי תינוקת צרחנית ורציתי כל היום ידיים (עד שגילו למה אני רגישה, אבל זה לקח הרבה זמן..), אבא שלי היה עסוק ולא היה לו זמן לעזור מספיק (ואולי גם לא מספיק היה מודע לכמה עזרה אמא שלי צריכה). את בדיקת חמץ הם סיימו ב-3 לפנות בוקר..
אולי גם אנחנו נעשה ככה? בא לימיואשת******
האמת שהיא מספרת את זה קצת בתור טראומה...🙊בארץ אהבתי
אבל זה לא שהיא החליטה מראש לעשות ככה. היא רצתה לנקות ולא עמדה במשימה.
אולי אם מחליטים ככה מראש זה יכול לעבוד טוב.. ואם גם ככה בבדיקת חמץ באמת בודקים את כל הבית במשך כמה שעות, אז זה אפילו הגיוני לעשות ככה..🙂
במקום לחץ של חודש 24 שעות קשות , נשמע לי תחליף הוגן 😄מיואשת******
וואו...מתואמת
למה היית רגישה? אם אפשר לשאול...
מקווה שלנו לא תישאר טראומה מזה... או לילדים...

אבל עכשיו פתאום הבת הבכורה שלי התמלאה בכוח ומרץ (אחרי שלא הרגישה טוב בימים האחרונים...) והודיעה לבנות שהיום מנקים את כל החדר שלהן לפסח!
וגם התאומים מנקים עכשיו את החדר שלהם.
(לא משנה ששני החדרים מבולגנים ומלוכלכים בדברים שלא קשורים לחמץ, והם כרגע לא טורחים לסדר אותם...)
בכל אופן - אני משחררת עכשיו לגמרי. מאחלת להם בהצלחה ולא מתערבת כי אין לי כוח לנהל אותם...
נראה כמה הם יספיקו ויצליחו
ומקסימום את כל החמץ שהם יפספסו בעלי ימצא בבדיקת חמץ...
יופי! זאת הגישה! מהממת!! ❤️❤️מיואשת******
שנה שעברה עשינומאוהבת בילדי

בדיקת חמץ ב4 בבוקר... הייתי אחרי לידה. עשינו את המינימום האפשרי, ובכל זאת...

ועוד בעלי קם בנץ.

טוב שהיה שבת לפני ליל הסדר... אחרת הוא היה קורס

בעלי כל שנה עושה בדיקת חמץ בשעות האלההמקורית
אני לא נשארת ערה כדי לספר כמובן
גם אצלנו הבדיקת חמץ ממש מהירה...אחתפלוס
וואי כל כךךךךילד בכור
אני התייאשתי כבר ויש לי רק ילד אחד ולך הרבה יותר ואת אחרי לידה. אנחנו לא מגיעים ללשטוף את הכלים בכיור אז לנקות לפסח? אני בתחילת הריון ועובדת משרה מלאה ובעלי סטודנט שלומד עד ערב פסח והבן שלי כבר שבוע משלשל ונמצא בבית יום כן יום לא. גם בשעה הפנויה שיש לי בערב אני נרדמת ולא מצליחה להקים את עצמי. בעלי אתמול אמר לי שיש שלבים בחיים שנקיון לפסח זה רק מה שחובה, זה מבאס כי בא לי לנקות את הבית יסודי אבל זה לא יקרה השנה.
וואי, ממש מאתגר!מתואמת
אני מעולם לא עבדתי במשרה מלאה, אז מעריצה את כל אלה שכן, במיוחד בערב פסח... ותחילת היריון זה ממש משבית! ועוד ילד שחולה הרבה... (גם אני הרבה פעמים עם בת השלוש בבית - או שהיא כמה מאוחר מדי או שהיא לא מרגישה טוב. אבל היא דווקא יודעת לרוב להעסיק את עצמה, אז לא היא הבעיה...)
שאלה טובה. גם שלי אבדה לה איפשהוהמקורית
אולי נמצא אותה בבדיקת חמץ מתואמת
רק שזה יהיה מאוחר מדי...
אין סיכוי. אני מנקה בחוסר חשק מוחלט כשהבית סביבי מבולגןהמקורית
והשוטף והטיפול בילדים מעמיסים מאוד גם כן. אבל יש עוד זמן. תנסי להיעזר בילדים איכשהו
בשביל בית כשר לפסח אני חושבת ששבועיים יספיקו
אמן. מקווה שאכן כך...מתואמת
עזרהההה ורק להכשיר. לא לעשות ניקיון אביב.אורוש3
את יולדת. לגמרי.
מי מדבר על ניקיון אביב?מתואמת
לפני כמה ימים השכנה מעלינו התקשרה: "ניקיתם כבר את החלונות בחדר שלכם? כי כדאי שתסגרו שם את התריסים - אני מנקה את שלנו עכשיו."
🙈🙈😅
אז לא, גם בשנים רגילות אני לא מנקה חלונות
מה שכן קצת נגררתי אליו השנה זה מיונים. פשוט לא מצליחה לחשוב איך אפשר לנקות בלי לסדר ולמיין קודם. אבל מקווה שאצליח להיגמל מהמחשבה הזו, כי זה נגרר יותר מדי...
(וב"ה יש לנו מטבחון פסח, אז לפחות לא צריך להכשיר...)
מי דיבר על חלונות. גם למיין לא קשור להכשרהאורוש3
ונשמע שזה לא בכוחות שלך. ולגמרי מובן. אז תוותרי כרגע. ולמה חייב למיין לפני ניקיון? בארונות בגדים אין סיבה לגעת. משחקים לבדוק שאין כזית חמץ. כנ''ל מקומות שילדים מסתובבים עם אוכל. מטבח ופינת אוכל לנקות.
בארון הבגדים של הבנות מצאתי לפני כמה ימים חתיכת קורנפלקס...מתואמת
במשחקים - סיכוי גדול שיהיו מציאות כאלה ואף גדולות יותר, כי המיקום שלהם קרוב לשולחן האוכל שבסלון.
מה לעשות, כמה שאנחנו עובדים איתם על כך שלא מכניסים אוכל לחדרים או לפינת משחקים - זה לא תמיד עובד...
(אבל משחקים - מה שלא נספיק לנקות ייסגר בחדר שנשאמר לא נקי. יש לנו משחקים שמיועדים לפסח, והם יוכחו להסתדר עם זה...)
צריך לבדוק שאין כזית חמץ כלומר לשפוך ולהחזיראורוש3
במשחקים. ולדאוג שלא יגיעו לשולחן אוכל. מה שכן יעלה על השולחן באמת צריך לנקות.
נכון, צודקת... גם זו עבודה, אבל באמת פחות.מתואמת
אולי תקחי עזרה??מזלטוב
קשה אחרי לידה.. מה לעשות
כן, אנחנו מחפשים בחורים שיבואו לעזור, מקווה שנמצא.מתואמת
בעלי יצטרך להיות איתם, בכל מקרה... אני לא רואה את עצמי מנהלת כרגע עוזרים או עוזרות. מקווה שאצליח "לנהל" את אחותי כשתבוא לעזור לנו...
כותבת מה עוזר לי לגייס את עצמי לעבודבארץ אהבתי
לא בהכרח זה יעזור לך. אחרי לידה הכל יותר קשה. וגם יש תינוקת לטפל בה, וזה בהחלט מוסיף לאתגר.
אבל אולי בכל זאת יהיו פה כיוונים שיוכלו לעזור, לך או לאחרות…

קודם כל, אני אוהבת להתחיל מבניית לו"ז.
מצד אחד אני לא אוהבת שהלו"ז מידי מחייב, כי אני אוהבת לאפשר לעצמי גם גמישות, להתאים לעצמי כך יום מה שנכון לי באותו יום.
וחשוב לי דם להפריד בין דברים שחייבים להספיק לעשות, לבין דברים שאני רוצה להספיק אבל לא באמת חובה לפני פסח.
אז בדרך כלל אני מתחילה את הרשימה מהסוף - כל הדברים שחייבים לנקות לפני פסח, ושאני גם לא רוצה לנקות מוקדם מידי, כי אחרי שניקינו צריך לשמור על הכל נקי מחמץ. אז אני מתחילה מלשבץ את הכשרת המטבח ביום שאני רוצה (יום בדיקת חמץ, בשנה שעשינו את ליל הסדר בבית הקדמנו את הכשרת המטבח ביום כדי שיהיה לי זמן לבשל בנחת). ומשבצת בימים שלפני את המקרר, תנור, מיקרוגל, ארונות מטבח, וכו'.
בימים לפני זה אני לא ממש משבצת משימות לכל יום, אלא כותבת את כל מה שאני רוצה להספיק, ומארגנת לי בצורה של סדר עדיפויות, שברור לי על מה אני יכולה לוותר אם אני לא מספיקה.
אני גם משתדלת לחלק את המשימות לחלקים. למשל ארונות בגדים - לא חייבים לעשות הכל ביום אחד, אפשר לעשות כל פעם מדף של אחד הילדים.
השנה עשינו לוח לקראת פסח על בלוק ציור גדול שתלינו על הדלת. בצד כתובות כל המשימות, ובאמצע יש משבצות כמו בלוח שנה של שלושת השבועות עד פסח, ואנחנו משבצים את המשימות תוך כדי (אני מכניסה לרשימת משימות גם קניות אוכל, קניות בגדים, מכירת חמץ, לפעמים גם איזה אוכל אני מכינה - בימים ממש לקראת פסח שאין הרבה מה ואיפה להכין).
וכדי להתחיל בפועל לעבוד - לי עוזר להדליק מוסיקה של פסח (יש לנו כמה דיסקים נוסטלגיים שגם בתור ילדה היינו מנקים לפסח תוך כדי ששומעים אותם - ר' אלתר לפסח, חבורת פסח - לא מוסיקה אבל עדיין כיף. ולפעמים פשוט שמים שירי פסח ביוטיוב, או דיסק של חיליק פרנק לפסח).

אני אוהבת להכניס לתוך הלו"ז גם יום אחד של טיול - בדרך כלל לפני הנקיונות הסופיים, ואחרי הנקיונות המקדימים. זה ממש כיף למשפחה, הכל פנוי (בחוה"מ אני פחות אוהבת לטייל בגלל העומס בכל מקום), וגם ממריץ לנסות להספיק כמה שיותר עד הטיול. (מניחה שאחרי לידה זה לא ממש ישמח אותך ורק יתיש יותר. אבל אולי דווקא יתאים לך לשלוח את הבעל עם הילדים לטיול, ולקחת לך יום מנוחה בבית בלי משימות…)

בכל מה שכתבתי לא התייחסתי למי עושה את כל הניקיונות. אצלי ב"ה בעלי לוקח על עצמו די הרבה בבין הזמנים, וזה מאוד מקל.
אבל באמת פה זה שונה בין משפחות שונות. כשיש ילדים גדולים אפשר גם לשתף אותם, ולהיעזר בכל מיני מבצעים כדי לגייס לעזרה.
אנחנו בתור ילדים מאוד אהבנו את מבצעי פסח. לכל משימה היה ניקוד, והיינו צוברים נקודות כדי לקבל פרסים. היו שנים שהניקוד והפרסים היו אישיים, והיו שנים שצברנו נקודות משפחתיות, והפרס היה משהו גדול לכולם.
וכמובן - לקחת עזרה חיצונית איפה שצריך.

בהצלחה רבה!
תןדה רבה, מקסימה!מתואמת
באמת גם אנחנו עושים כל שנה טבלה עם לו"ז ניקיונות - אבל השנה פשוט לא הצלחנו לכמוד בלו"ז...
בעלי יוצא לבין הזמנים בשבוע הבא, אבל זה רק בבקרים (אחר הצהריים הוא עובד/לומד מקצוע)
והבנים שלי מסיימים את הלימודים רק בט-י בניסן... מקווה שהם יצליחו להתגייס לעבודה בשעות הצהריים והלאה. (הבת הבכורה מסיימת קודם, אבל היא לא כל כך במיטבה לאחרונה... והקטנים כנראה יוכחו לנקות רק צעצועים)
על טיול אני לא בונה... מקווה שבע"ה בחול המועד
אני רק מזדהה 😁לפניו ברננה!

ואני כבר 4 חודשים אחרי לידה
ראיתי היום את הסרטון האחרון של @חגהבגה והופתעתי מהחריצות. הגברת מנקה כיריים!!!
כשאני בקושי מזיזה את עצמי לכביסה וסדר בסיסי וכלים אם בעלי לא יכול.
חגה, תדעי שבזכותך שטפתי הלילה כלים
אז אני מבינה שלא כדאי לי לראות את הסרטון שלה מתואמת
אחרת הקנאה תנזל ממני על הכיריים שלי. והן כבר מספיק מלוכלות גם ככה...
חחח עוד מעט פסח, הן יהיו מבריקות. סומכת עלייך♥️לפניו ברננה!
אם כבר תסמכי על בעלי/ על הבחורים שיבואו לנקות...מתואמת
אבל לא בטוח שנטרח להבריק אותן. יש לנו כיריים חשמליות בשביל פסח...
אוי חח משום מה חשבתי שמיואשת כתבה את זהלפניו ברננה!
את לא מרימה כפפה, שמעת אותי?!
הכיריים של פסח יהיו נקיות וזה מספיק
חחחחחח. הכיריים שלי!!! ???? חחחחח. בדיחה מעולהמיואשת******
שאלה לי, זה רק לפסח?מיואשת******
ההרגשה הזו שאין לך כח לקום מהספה ולא מסוגלת להתרכז יותר מחמש דקות?
או שאולי הידיעה שתכף פסח מונעת ממך לעשות
שום דבר אחר שכן בא לך?
תעצמי עיניים רגע ותדמייני שעבר פסח. עכשיו סתם יום. עושה לך חשק לעשות משהו נחמד? או שעדיין לא בא לך לקום?
לא, לצערי אני לא מסוגלת לעשות כלום גם בלי קשר לפסח...מתואמת
בימי שישי איכשהו אוזרת כוחות, אבל בשאר השבוע - ממש עוד לא חזרתי לשגרה והפעילות...
אם לא היה פסח דופק בדלת - הייתי מאפשרת לי זמן להתאושש. אבל ככה - פשוט אין אפשרות...
ממש מקווה שכוחות הגוף והנפש והריכוז יחזרו אליי במהרה. כי אחרת חלילה עלול להתפתח לי דיכאון אחרי לידה, שאני לצערי כבר מכירה...
כותבת לך באישי ❤️מיואשת******
תשמרי על עצמך יקרהאורוש3
תעשי מה שאת חייבת לפסח לאט. הרגע ילדת!!! את מצפה מעצמך ליותר מדי. ואחרי החג בבקשה תנסי להרים את עצמך. סיבוב קצר עם הקטנה. מנוחה. ספרים חדשים. לקנות משהו שעושה לך טוב. מוזיקה. אל תתני לעצמך לשקוע.
הכי הגיוני שלא חזרו לך עדיין כוחות גוף ונפש! את קצת מחמירה גם בציפיה שלך להתאושש. את כבר לא בת 20 וזו לא לידה ראשונה. חייבים לקחת את זה בחשבון.
קחי גם ויטמינים.
לפני החג!לפניו ברננה!
השבוע מזג אוויר מקסים, נקווה שגם שבוע הבא
חצי שעה של טיול כל יום.
מפגש עם חברה
דחוף יותר מניקיון לפסח!
ניתן לשלם על זה מחיר כבד.
כשתופסים את הרגשות האלו בזמן (מה שאת מתחילה לתאר) הרבה יותר קל לצאת מזה!!
מסכימה לגמרי. רק ניסיתי להיות ריאליתאורוש3
שלא יהיה לה גם מצפון שהיא לא מצליחה לצאת. צריך איזון לכל כיוון
האמת שבשבועיים הקודמים יצאתי פעמיים החוצהמתואמת
(גם בשביל לקנות כל מיני דברים)
עכשיו יש לי איזשהו פחד... (פיגועים )
מקווה שבפסח עצמו נוכל לטייל ביחד ושאחרי פסח בעלי ואני נספיק לעשות את הטיול המסורתי שלנו של בין הזמנים...
😒לפניו ברננה!


רק אומרת שהשפיות הנפשית שלך חשובה מאוד מאוד!!
למדנו את זה מהקורונה. אי אפשר להיות סגורה מהבית בגלל הפחד. זה יכול לעלות לך ביוקר. ברור בזהירות ומתוך מחשבה לאן ללכת, אבל לצאת מהר קירות האלו
אווי איך באמת לא כתבתי על בי12מיואשת******
@מתואמת מותק את לוקחת בי12?
כן, לוקחת. בעיקרון, כשאני זוכרת...מתואמת
מעצבן אותי שהרופאים אומרים שהערכים שהיו לי בהיריון הם בסדר גמור, למרות שהם קרובים לטווח הנמוך, ולא מסכימים לתת לי לבדוק שוב...
אם הייתי יודעת בוודאות שחסר לי - הייתה לי יותר מוטיבציה לקחת...
אם בהריון היה למטה הגיוני לגמרי שחסר. קחיאורוש3
זה יורד אחרי לידה? כמו ברזל? (שאצלי, אגב, דווקא עולה)מתואמת
שאלתי שתי רופאות משפחה, רופאה אנדוקרינולוגית ורופאת נשים, וכולן טענו שהערך שהיה לי לפני הלידה (280) הוא בסדר גמור, ואין צורך לקחת B12 וכמובן שאין צורך לבדוק אם ירד עוד...
אוף
הגיוני לי שכןאורוש3
אבל לא יודעת בוודאות. כל הגוף בטלטלה. אני לא מבינה מספיק בערכים. אבל אם זה בטווח התחתון לא נראה לי שיזיק לקחת לאיזה חודש.
אז אשתדל לקחת...מתואמת
זה לא נוראי אבל נמוך. וכדאי לתגברמיואשת******
לפני הלידה או לפני ההריון?
ההריון מכסח לזה את הצורה
וגם אחרי לידה ובהנקה זה יורד
את אוכלת בעיקר חלבי נכון? אז אין לך שום מקור מן החי לקבל את זה ממנו
את חייבת ממש ממש ממש חייבת לקחת קבוע. קחי עכשיו חודש שתי כדורים ליום ואז תורידי לאחד אבל תקפידי ❣️
בדקתי בתחילת ההיריון ובסוף ההיריוןמתואמת
היה פחות או יותר ככה כל הזמן... (בעבר היה לי ממש גבוה דווקא)
עכשיו אני דווקא לא אוכלת מוצרי חלב כן חלב עזים, וגם ביצים... אקח בע"ה. תודה על החיזוק!
בחלב כמעט אין בכלל. בביצים יש קצתמיואשת******
גם לא שים רגילים שאוכלים בשר אין מספיק
קחי קחי
זה חשוב כל כך
תודה!מתואמת
מה שמצחיק שכל השנים, כשהייתי אומרת שאני צמחונית והיו שואלים אותי איך ה-B12 שלי, הייתי מספרת בגאווה שהוא דווקא גבוה.
אבל כנראה שלוקח לזה כמה שנים, אפילו 35 שנים, עד שהצמחונות משפיעה על ה-B12... (או שזה בגלל שבשנים האחרונות אני אוכלת פחות דגני בוקר, שמועשרים ב-B12 😅)
😆 לכי תדעי…מיואשת******
אני רחוקה מאד מצמחונית והוא תמיד נמוך מאז הלידה השלישית. אולי יש מאגרים 🤷🏼‍♀️
אני חושבת שאחרי שבוע שתקחי - כבר תרגישי כמה שזה היה נחוץיראת גאולה
וזה יתן לך מוטיבציה להמשיך 😏
כן? אמורים להרגיש שיפור כל כך מהר?מתואמת
אני מרגישה שיפור תוך יומיים שלושהיראת גאולה
(אבל לא יודעת אם ספציפית הb12... כשאני מתאמצת לקחת, כבר לוקחת ביחד פריג'נטלי, ויטמין די, ויטמין סי ובי12)
לא באמת. יותר טווח של שלושה שבועותמיואשת******
שימי תזכורת בטלפון לשעה שנוח לך. מאז התזכורת בטלפוןלפניו ברננה!
אני באמת לוקחת כל יום ורק פעמים בודדות שוכחת
זה ליד המיטה שלי, אני סתם מתעצלת...מתואמת
אז העובדה שאני צריכה לכבות את הצלצול גורמת לי לקחת כבר, כילפניו ברננה!
אחרת יש נודניק 😅
אז זה באמת רעיון טוב מתואמת
כן, לגמרי בונה על אחרי פסח בשביל להתאושש...מתואמת
בעיקר מקווה לחזור לכתיבה וליצירה. זה מה שהכי מחייה אותי. מקווה שהריכוז יחזור לי בשביל זה...
אבל זה לגמרי הגיוני שהריכוז פחות בשלב הזה יקרהאורוש3
שבועיים זה מלא זמןבת 30
לא נראה לי שאי פעם התחלתי לנקות לפני ר''ח ניסן...
יש לך גדולים, הם יכולים לעזור...
וכמובן, עצת הזהב- תעשי מינימום.
תתחילי מההכרחי ותעברי לפחות הכרחי וגם תעשי כל יום משהו לא הכרחי שמשמח אותך (אותי למשל משמח לכבס וילונות...ולצחצח פמוטות)
באמת משמח אותך לכבס וילונות ולצחצח פמוטות? מתואמת
אותי משמח לראות את הבית נקי - אבל לא לנקות אותו
ואני יחסית נהנית מהמיונים שנדרשים לפני הניקיונות, כי מוצאים כל מיני זיכרונות ומצליחים להיפטר מדברים, אבל השנה אין זמן לזה...
ספרי לי: איך את מספחקה לנקות את הבית בשבועיים? כמה חדרים יש בו?
ככהבת 30
הבת שלי מצחצחת פמוטות וזה אכן משמח אותי שהם מצוחצחים...
לגבי וילונות, זה די בקטנה, אין לי המון חלונות בבית...וזה עושה הרגשה ממש טובה כשהוילונות נקיים. במיוחד כשהן במצב הנוכחי שלהם...
לגבי נקיון הבית. עכשיו אנחנו גרים בבית קטן ממש. לפני כן גרנו בבית גדול יותר.
אבל זה לא כ''כ משנה.
תכל'ס העיקר זה המטבח.
אני לא יודעת איך אני עושה. אבל משחקי ילדים, נניח, אני כבר שנים פשוט מוציאה מהבית או מכסה, וככה אני לא טורחת לנקות אותם. קונים משחק או שניים חדשים.
תנור אני לא מנקה. יש תנור פסח. עושה את התנור הרגיל רק מבחוץ שיראה יפה 🙂.
ארונות מטבח כל יום שניים שלושה. לא לוקח המון זמן...
מקרר ומקפיא אני עושה עם הגדולות. יום אחד מקרר יום אחד מקפיא. מבצע אבל לוקח שעתיים שלוש.
חדרים - עושים סדר יסודי שוטפים ואז לא מכניסים חמץ.
תיקים ומעילים מכבסים.
כסאות של פינת האוכל מנקים היטב.
את הרכב בעלי עושה עם הילדים והם נרטבים ומבסוטים.
ספריה בעלי עושה.
ספרית ילדים הילדים עושים.
ברור שיומיים לפני עמוס. והכשרת המטבח זה לוקח זמן. אני משתדלת לעשות את זה בלילה כשכולם ישנים ואז יש לי שקט ורצף עשיה.
זהו, לא?

וחוצמזה!!!!!
שלפני חמש שנים נולד לנו בן והברית היתה בערב פסח.
הכל
הכל
הכל
הכל
הכל
הכל
מתגמד לעומת הפסח ההוא
שהכשרתי בו את המטבח בשלוש לפנות בוקר לילה לפני הברית
ואז הכנתי פשטידות לברית
ולא ישנתי מאחת בלילה עד הבוקר
ועוד הרבה אטרקציות.
ובכל זאת פסח הגיע והבית היה כשר.
לא נקי במיוחד, אבל כשר.


חשבתי על זה .
נראה לי שאני עושה דברים יחסית בזריזות, אם אין לי הפרעות . אולי לכן.
🙈🙈 אם זה משמח אותך יש גם אצלי 🤣מיואשת******
תביאיבת 30
חחחח. שאני אוריד וילונות? שירדו לבד 😆מיואשת******
תשמעיבת 30
עד כאן גבולות השירות שלי
יש לך גבולות? 😅😘מיואשת******
עובדת על זה ..בת 30
..דפני11אחרונה
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !