ואני חושבת שזה לא דווקא בהקשר זוגי.

אני באמצע לחקור קצת את הנושא הזה מכל מיני סיבות...ורוצה לשמוע את דעותיכם

לא רוצה "לאנטג" אבל זה נושא שמעסיק אותי במסגרת מסויימת.

זו המציאות שתוארה לי ואין לי דרך להשיג פרטים נוספים.

היה אחד כזה...

זה: אנשים תלותיים זה סוחטטטטט - צעירים מעל עשרים

שאדם "נדלק" על מישהו אחר (אגב  לאו דווקא בהקשר רומנטי או זוגי) חושב עליו יומם ולילה, אבל משחק אותה עסקים כרגיל.

ז"א יכול להיות שהוא מבין שלממש את הקשר בעוצמות שהוא מרגיש בתוכו יהיה מרתיע אז הוא מצליח לווסת. אני חושבת שמן הסתם יש פה אלמנט של פחד מדחייה (מוצדק לעיתים קרובות) שגורם לאדם לתפוס מרחק ממושא אהבתו.

ואיך זה משפיע עליו? בעיקר מכניס אותו למתח וחוסר איזון פנימי.

תודה על השאלות שלך, חידדת לי את אלמנט הפחד מדחייה שייתכן וקיים בסיטואציה.

יש מן איזה ציור של השלמה בדמיון בדמות שבה התלות. לכן התאהבות זאת דוגמא קלאסית.

נראלי שאנשים מפונטזים (ואני אחד מהם, אז מדבר משיא הנסיון) הם תלותיים במשהו שיוציא אותם מהרגע הנוכחי.

לפנטז זה לאו דווקא בזוגיות או על מישהי. זה הרבה יותר עמוק מזה. לפנטז זה להרצות מול קהל שעות בראש שלך. לשחק משחקי יריות או כדורגל. יש לזה הרבה צורות.

וזה נקודה חשובה, מכיוון שאדם שלא חיי בדברים שבפועל הוא צריך לעשות, ממלא את זה בראש שלו ששם אין חוסר אונים כי הוא עושה את זה איך שבא לו. שם הוא לא מוגבל.

בפנטזיה הוא עונה לאנשים בקהל על כל שאלה (שאלות שהמפנטז בעצם מעלה מעצמו..), ויכול אפילו לענות שהוא לא יודע בלי להתמודד מהמבוכה, אפילו להפך, כולם מחזיקים ממנו כאדם שמודה על האמת.

ברומן היא חיה בסרט, משהו שם ממלא אותה מבחינה רגשית. זה תלוי בנקודות המפונטזות שחוזרות על עצמן. גם בפנטזיה יש עיקר וטפל.

לכן, פעמים שהפנטזיה אפשרית. פעמים שלא.

זה תלוי מה הפנטזיה, מה הצורה שהיא בורחת מהרגע הנוכחי.

אלו שמפנטזים שהם סופרמן זה לא אפשרי;

יש גם פנטזיות חולניות, לא שפויות. הן אפשריות, אבל כשמתייצבים וחוזרים לרגע הנוכחי, ליום הנוכחי כבר לא רוצים אותם.

נ.ב. אנשים מפונטזים חיים מאוד בראש של עצמם. בצורה קיצונית. תחשבי על המשמעות של זה ביחס לפנטזיות.

יש פרק בdr phill על מישהי שיש לה מושא רומנטי. ממליץ לראות את זה.

חידדת לי ממש

זו תופעה שנובעת מהיעדר אהבה לדעתי.
ויש בהן גם התאהבות וגם תלותיות, היעדר האהבה בגיל הזה הוא נושא כ"כ לא מדובר כך שיש בנות שהאהבה מתחברת להן עם תלותיות. זה קורה גם אצל חילונים אבל באופן שונה, נניח חיזור סטוקינג אובססיבי אחרי מישהו שמוצא חן בעיני.

בהנחה שאת אכן מדברת על מה שאני הבנתי..

בעגה החרדית? ("מתוסבכת עליה"?)

כך זה גם נשמע לי.

אבל אני מנסה לרדת לעומק התופעה.

האמת שיצא לי לחשוב על זה קצת הרבה עקב סיפורים מוזרים שקרו אצלינו...
אם תרצי שארחיב מוזמנת בפרטי.

לא ימבמבם ולא שיערות סבתא.

אה. רק עכשיו אני קולטת שאשכרה דיברת על ימבמבם.🤭

כבר חשבתי שזה גם מושג סמינרי שאני לא מכירה, וכמה אני זקנה ורחוקה מהעולם הזה...

אני עוד צעירה ורעננה ואצלינו זה היה 'מתוסבכות'

בהנחה שזה הופך להתמכרות... אבל זה תלוי בהמון דברים.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים