אתמול פתחתי שרשור על איפה להיות בליל הסדר.

היום כבר ברור לי שאהיה בבית...

מכל השיקולים ןגם מכך שחמותי עצבנה אותי ממש עכשיו!!!

בתחילת שבוע היא שאלה אם נבוא אליהם שבת.

לא היינו שם 3 חודשים בערך מכל מיני אילוצים (שבת חתן*4, שבת חופש...)

זה לא חסר לי בכלל, במיוחד שבמשך השבוע אנחנו מתראים לפחות פעמיים.

הסכמנו לבוא בגלל שתארתי לעצמי שאם גם לשבת וגם לליל הסדר לא נבוא זה כבר מוגזם...

בבוקר בעלי הודיע לחמותי שנבוא ושאל מי יהיה.

היא אמרה שרק אנחנו ושאלה אםלהזמין את גיסתי.

הוא אמר לה שלא, כי כבר הרבה זמן לא היינו אצלם לבד.

בצהריים היא אומרת לו שגם גיסתי תבוא! ושאלה אם אפשר להזמין עוד איזה בן דוד...

עכשיו, כאילו מה??? לא היה מספיק ברור?

למה חייבים להיות ביחד ולהצטופף?

אני רותחת מעצבים!

אני מבינה שהנחת שלהם זה לראות את כולם ביחד, אבל זה פשוט מעצבן וחסר התחשבות!

וזה לא שאנחנו לא מתראים ביומיום... אנחנו גרים ממש קרוב ונפגשים המון!!!

אמרתי לבעלי שיגיד לה שאנחנו לא באים, כי אין ךנו כח לצפיפות. הוא אומר שהיא תפגע

(שתפגע! בצדק! ולי אין מילה?)

המעצבן הוא שאני יודעת שמשך כך הארוחה חמותי רק תקטר כמה היה לה קשה להתארגן לשבת, ואיך היא עייפה, ויש לארגן פסח...

כאילו, בואי! לא רצינו לבוא! עשינו את זה בשביל הנחת שלך...

כפרת עוונות!

בעלי אומר שנכוון לשם מצוות כיבוד הורים,נוריד את הראש. ובליל הסדר נהיה בבית...

(ממש בא לי שהילדים שלי יעשו בלאגן בשבת, כדי שגם להם לא יהיה חשק לארח אותנו... ())

סוף פריקה. 

אשמח שתעזרו לי לדון אותה לכף זכות...

די מלחיץ אותי,

שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן 

תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?

ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?

כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊

אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..

אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה.. 

הוא בן 6,

ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.

אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.

הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.

אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,

כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.

הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.

הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,

הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.

אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,

היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,

ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.

הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,

הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..

אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?

מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.

אז יש מתוקי בם כמעט שנה וחצי

הוא פוצע אותי בשיניים בזמן ההנקה. זה לא נשיכה, פשוט נהיה פצע.

יש לי פצע ממש כואב בצד אחד שלא מאפשר להניק

ופתאום ראיתי שהתחיל משהו בצד השני גם..

ההנקה היא יותר לצורך הרגשי, לפני השינה, להוריד את העוררות ולהירגע...

רציתי נורא להמשיך, יש דרך שהוא יפסיק לפצוע אותי?

כרגע אני לא יכולה להניק כי יש בצד אחד פצע ולא רוצה ךהניק כק מצד אחד בגלל חשש מחוסר סימטריה

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

אנחנו נשואים כמעט שנתיים ונמצאים בטיפולים. בקיצור רב, עכשיו הכיוון הוא IVF עם בררת עוברים בגלל עניין גנטי שעוד מבררים במשפחה. ובגלל שבעלי עשה תיקון יש סיכוי להריון טבעי, אז הרופאה רשמה לי מניעה גלולות זואלי.

חוץ מזה שזה הדבר האחרון שבא לי עכשיו, מפחידות אותי תופעות הלוואי. הרופאה טענה שהגלולה הזו עם הכי פחות תופעות, וכשלקחתי פרי מולונט נור סביב החתונה לא היו לי תופעות חריגות (חוץ מזה שהוא בקושי החזיק לשבוע) אז אני אמורה להיות בסדר.

עדיין מפחיד אותי דימומים לא סדירים, חוסר חשק, מצב רוח דכאוני, ובעיקר לבלגן את המערכת שגם ככה לא קלטה עד עכשיו הריון למרות שלכאורה הכל תקין.

גם יש עניין חיבור החפיסות. אנחנו רוצים לצאת לחופשה סביב החודש הבא בזמן שאני אמורה לקבל. הרופאה אמרה שאני יכולה לדלג על הכדורים הצהובים ולקחת לבנים מחפיסה חדשה, ואז כשמסתייימת החופשה לחזור לצהובים ולקבל מחזור. בעיקרון היא לא ממליצה לחבר חפיסות על הפעם הראשונה, אבל זה אפשרי אם אני רוצה.

ממש אשמח לטיפים ועצות איך להתנהל עם זה.

כמה מהר חוזרים לפוריות? מה תופעות הלוואי? איך מחברים חפיסות והאם זה לא גורם לאיזה נזק? הרופאה אמרה שאם אני אקבע תור מחר בבוקר למעבדות IVF כנראה שתור הפנוי יהיה באוקטובר. וזה רק פתיחת תיק ולא התחלת הטיפולים. זה המון זמן!