זה לא בחירה שלי.
זה לא אידיאל או עיקרון.
אני פשוט לא מסוגלת לעזוב את הארץ.
הדרך פתוחה,
אין שום מכשול,
אבל הרצון שלי לא מוכן להקשיב לי.
אני לא מצליחה לרצות את זה.
זה לא משהו מודע או רצוני.
בשכל אני רוצה,
אבל הלב מסרב להתחבר.
לא יכולה.
מה עשית לי, ארץ ישראל?
איך הצלחת לכבול אותי אלייך ככה?
זה כאילו משהו עמוק בתוכי אומר לא.
חלק בי שאני לא מכירה, ואין לו שם,
שאומר שאסור לי.
שאני לא יכולה להיות בארץ אחרת, במקום אחר.
מתי ארץ ישראל נכנסה כ"כ עמוק לתוכי?