ותודה ל@גלויה המהממת, על ההשראה לשם הסיפור...
היא גם הראשונה ששמעה את הרעיון שלי: לכתוב את סיפור הלידה האחרונה שלי בתור שיר בחרוזים. במשך יותר מחודשיים הרגשתי שאני לא מסוגלת להתמודד איתו ולכתוב אותו כמו שעשיתי בלידות הקודמות (רק שתי הראשונות לא תועדו בפרוטרוט - סתם כי עוד לא הייתי מודעת לכוח המרפא שבכתיבת סיפור הלידה). ובסוף חשבתי שבצורה עקיפה שכזו, בדרכו של שיר, אצליח להתמודד עם בליל התחושות מאז.
היום הייתי עם הקטנים בגינת השעשועים (בזמן שבעלי והגדולים ניקו את הבית בעזרתו של בחור בתשלום
) - ופתאום הרגשתי שאני מסוגלת לכתוב את זה. וישבתי, וכתבתי, כמעט ברצף (בין לבין הנקות ועזרה במגלשות) - והתוצאה מוגשת לפניכן.
מתנצלת מראש על הטעויות...
רְבִיעִי בַּבֹּקֶר. אַתְּ קָמָה, בִּטְנֵךְ לְפָנַיִךְ -
חָשָׁה רְטִיבוּת. אֲשֶׁר יָגֹרְתְּ בָּא אֵלַיִךְ.
אָצָה לַשֵּׁרוּתִים, בּוֹחֶנֶת מַצָּב
לֹא בָּרוּר בִּכְלָל, אַךְ לִבֵּךְ כְּבָר נֶעֱצַב.
מְעַדְכֶּנֶת בַּחֲשָׁשׁ בַּעַל וְאָב,
שְׁנֵיכֶם תּוֹהִים: מָה עוֹשִׂים עַכְשָׁו?
טוֹב שֶׁיֵּשׁ דּוּלוֹת בָּעוֹלָם.
אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּ הָרִאשׁוֹנָה מִכֻּלָּם.
וְהִיא, שֶׁאַתְּ אֲמוּרָה לְפוֹגְשָׁהּ בְּהֶמְשֵׁךְ הַיּוֹם
אוֹמֶרֶת שֶׁתַּמְשִׁיכִי לַעֲקֹב, כִּי כָּרֶגַע אֵין הַמַּצָּב אָיֹם.
בְּקֹשִׁי רָגִיל אַתֶּם מְעִירִים הַיְּלָדִים
מַצְלִיחִים בְּחֶסֶד ה' לִשְׁלֹחַ אֶת כֻּלָּם לַלִּמּוּדִים.
אַתְּ נִשְׁאֶרֶת לְבַדֵּךְ, כֻּלְּךָ דְּקוּרָה קוֹצִים
מְחַכָּה לַדּוּלָה שֶׁתָּבוֹא אֵלַיִךְ, שֶׁאֶת כּוֹחוֹתַיִךְ תַּעֲצִים.
"עִסּוּי פְּטָמוֹת, חֲשִׁיבָה חִיּוּבִית וְגִיּוּס אֱמוּנָה מִתְּהוֹמוֹת" -
אַתְּ כְּבָר מַכִּירָה אֶת הַפְּרוֹטוֹקוֹל שֶׁלָּהּ מֵהַלֵּדוֹת הַקּוֹדְמוֹת.
אַתְּ מְנַסָּה אֶת כָּל הַשִּׁיטוֹת, אֲבָל לִבֵּךְ כְּבָר יוֹדֵעַ -
כְּכָל הַנִּרְאֶה הַטִּפְטוּף יַמְשִׁיךְ בָּךְ לְתַעְתֵּעַ.
רְבִיעִי לְעֵת עֶרֶב. הַמַּצָּב כְּבָר דֵּי מִתְבַּהֵר.
שׁוֹלַחַת הוֹדָעָה לְרוֹפְאָה, שֶׁתַּחְלִיט בְּמָה יֵשׁ לְהַרְהֵר.
בֵּין לְבֵין מָסָךְ הַסֵּלוֹלָרִי שֶׁלְּךָ מְהַבְהֵב נוֹאָשׁוֹת -
הוּא לֹא הָיָה מְרֻצֶּה מִכָּךְ שֶׁאֶתְמוֹל נָפַל וְ"נִפְצַע" אֲנוּשׁוֹת.
בִּידִיעָה מְעֻרְפֶּלֶת שֶׁ"מָחָר הוּא הַיּוֹם"
אַתְּ שׁוֹלַחַת אֶת הַבַּעַל לְסִבּוּב קְנִיּוֹת שֶׁל פִּתְאוֹם:
טֵלֵפוֹן חָדָשׁ וְתַחְפֹּשֶׂת פַּרְפַּר לַיַּלְדָּה
וְגַם פְּרָס לַיֶּלֶד "מֶלֶךְ הָאוֹת", שֶׁתַּפְקִידוֹ הַיּוֹם נוֹדַע.
בֵּין רְבִיעִי לַחֲמִישִׁי. אֶת מְהַפֶּכֶת בִּטְנֵךְ מִצַּד לְצַד
יוֹדַעַת שֶׁעָלַיִךְ לִישֹׁן, לְמַלֵּא עַצְמֵךְ בְּכוֹחוֹת קְצָת.
"תַּגִּיעוּ עַל הַבֹּקֶר," כָּךְ כָּתְבָה הָרוֹפְאָה,
"וְאָז כְּבָר נֵדַע אֵיךְ הַמַּצָּב נִרְאָה."
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר כָּךְ לִישֹׁן, כְּשֶׁמֵּימַיִךְ מַמְשִׁיכִים לְטַפְטֵף?
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר כָּךְ לָנוּם, כְּשֶׁגּוֹרָלֵךְ בְּיוֹם הַמָּחָר נִקְשַׁר וְהִתְעַטֵּף?
מַשְׁמִיעָה לְעַצְמְךָ פְּלֶיְלִיסְט לֵדָה, שֶׁהוּכַן לִפְנֵי לֵדוֹתַיִּים
וְלֹא בָּא לִידֵי שִׁמּוּשׁ - בֵּין טִפְטוּף דָּם לְטִפְטוּף מַיִם.
"יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ, בְּיָדְךָ, לְבַד",
מַקְשִׁיבָה, נֶעֱטֶפֶת, מַצְלִיחָה לִמְצֹא אֶת הָרֹגַע שֶׁאָבַד.
"אֲנִי בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ, ה'," חוֹשֶׁבֶת, מְחַבֶּקֶת יָדַיִם.
"מָה שֶׁתַּחְלִיט יִהְיֶה טוֹב." וּבְרֹגַע עוֹצֶמֶת עֵינַיִם.
חֲמִישִׁי בַּבֹּקֶר. לַחַץ וְרֹגַע מְשַׁמְּשִׁים יַחַד לִקְרַאת הַלֹּא נוֹדַע.
מְעִירִים אֶת כֻּלָּם, מְעַדְכְּנִים אֶת הַבְּכוֹרָה בְּאֶפְשָׁרוּת הַלֵּדָה.
נוֹסְעִים לְבִקּוּר חוֹלִים, מוֹנִית סוֹחֶבֶת אֶת הַכְּבֻדָּה
בַּעַל, אִשָּׁה בְּהֵרָיוֹן וְתִיק עָמוּס לִקְרַאת לֵדָה.
הָרוֹפְאָה הַצַּדִּיקָה מְקַבֶּלֶת אֶת פָּנֵינוּ בַּכְּנִיסָה
מַכְנִיסָה אוֹתָנוּ פְּנִימָה, אוּלְטְרָסָאוּנְד עוֹשָׂה.
"מִצְטַעֶרֶת," הִיא אוֹמֶרֶת בְּכֵנוּת מְלֵאַת צַעַר,
"בֶּאֱמֶת אֵין מַיִם. אֲפִלּוּ פְּתִיחָה אֵין, אֵין שַׁעַר."
אֵין פְּתִיחָה. נִסְגַּר הַשַּׁעַר. הוֹלֵם בָּךְ בַּפָּנִים.
אַתְּ מַרְגִּישָׁה אֶת הַכִּוּוּץ, עוֹצֶרֶת אוֹתוֹ בִּפְנִים.
"אָז מָה אַתֶּם רוֹצִים?" הִיא מַנִּיחָה יָד עַל כָּתֵף,
"נִתּוּחַ פֹּה, אוֹ בְּשַׁעֲרֵי צֶדֶק?" מַבָּטָהּ מִשְׁתַּתֵּף.
הַלֵּב פּוֹעֵם בְּקֶצֶב, מְסָרֵב לְקַבֵּל הַגְּזֵרָה
אַתֶּם יוֹצְאִים לְהֵרָגַע בַּחוּץ, לְקַבֵּל הַחְלָטָה בַּ"צָרָה".
וְשָׁם, בַּחוּץ, פִּתְאוֹם הָאֶשֶׁד מִתְפָּרֵץ
עָלוּ הַמַּיִם אֶל עֵינַיִךְ, נִגְזַר הַגּוֹרָל הַחוֹרֵץ.
"כָּל כָּךְ רָצִיתִי לֵדָה רְגִילָה הַפַּעַם!" אַתְּ בּוֹכָה,
וְאִישֵׁךְ שׁוֹתֵק, מַבָּטוֹ מְשַׁדֵּר תְּמִיכָה.
אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁזֶּהוּ, נִגְזָר הַגּוֹרָל הַדַּל,
מִלֵּדָה זוֹ וָהָלְאָה, קֵיסָרִי זֶה הַמֶּחְדָּל.
"רוֹצָה לַחְזֹר הַבַּיְתָה," אַתְּ מְיַבֶּבֶת בְּלִי הִגָּיוֹן.
"שֶׁתִּשָּׁאֵר שָׁם בִּפְנִים, שֶׁאֶהְיֶה לָנֶצַח בְּהֵרָיוֹן."
חֲמִישִׁי, אֶמְצַע הַבֹּקֶר. אַתֶּם שׁוּב עַל מוֹנִית
שַׁעֲרֵי צֶדֶק, רוֹפְאָה חֲדָשָׁה וְנִתּוּחַ - זוֹ הַתָּכְנִית.
הָעֵינַיִם כְּבָר יְבֵשׁוֹת, הָרֶחֶם גַּם
רַק הַלֵּב עוֹד זוֹכֵר, וַעֲדַיִן נֶעֱגַם.
פּוֹגְשִׁים רוֹפְאָה צַדִּיקָה מִסְפַּר שְׁתַּיִם
בַּעֲלֵךְ הוֹלֵךְ לְהַסְדִּיר הַתַּשְׁלוּם בֵּינְתַיִם.
וּמִכָּאן הַדְּבָרִים מַתְחִילִים לָרוּץ
וְלִבֵּךְ הַפּוֹעֵם בְּקֹשִׁי מַסְפִּיק לִהְיוֹת לָחוּץ.
הֲכָנָה לְנִתּוּחַ, לֹא נְעִימָה, נִסְבֶּלֶת
וְהִנֵּה - כְּבָר אַתְּ עַל אֲלֻנְקָה מוּבֶלֶת.
כָּל-כָּךְ רָצִיתָ לִהְיוֹת שֻׁתָּפָה
לְהוֹלִיד בְּעַצְמֵךְ אֶת הַנְּשָׁמָה הַיָּפָה -
אֲבָל כָּעֵת אֶת מְצַוָּה עַל נִשְׁמָתֵךְ לְהַרְפּוֹת,
לֹא מַרְשָׁה לִתְחוּשׁוֹת הָאֵבֶל אוֹתָהּ לִלְפֹּת.
אַחֲרֵי דִּין וּדְבָרִים קָצָר וּמֵכִיל עִם הַצֶּוֶת
בַּעֲלֵךְ נִכְנַס לַחֲדַר הַנִּתּוּחַ, וְהַתְּחוּשָׁה בְּךָ מִתְקָרֶבֶת.
וּכְבָר אַתְּ מֻרְדֶּמֶת בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל גּוּפֵךְ
(אֵין בְּרֵרָה, גְּבָרִים נִמְצָאִים כָּאן - וּבְכָל זֹאת אֵין זֶה סוֹפֵךְ)
"הִנְנִי בְּיָדְךָ," אַתְּ נִזְכֶּרֶת וּבְתוֹכֵךְ לוֹחֶשֶׁת
וּתְחוּשַׁת הַבִּטָּחוֹן אֶת תְּחוּשַׁת הַחֲשִׂיפָה מְאַלְחֶשֶׁת.
וְהָרוֹפְאוֹת, בְּקִיאוֹת, מִתְעַסְּקוֹת מֵעֵבֶר לַוִּילוֹן -
וְהִנֵּה הִיא בִּתֵּךְ! וְלִבֵּךְ מִתְנַפֵּחַ כְּבָלוֹן.
בְּכִי מָתוֹק וּשְׁקִילָה מְהִירָה שֶׁמְּבַצַּעַת הַמְּיַלֶּדֶת
וְהִנֵּה הִיא מוּבֵאת אֵלַיִךְ - וְלִבֵּךְ מְסָרֵב לָרֶדֶת.
פּוֹעֵם בְּרִגְשָׁהּ, נוֹצֵר הַמַּגָּע
אוּלַי כָּל זֶה שָׁוֶה - מַשֶּׁהוּ בּוֹ נִרְגַּע.
וְאָז - פְּרֵדָה. כֵּן, מִזֶּה הֲכִי חָשַׁשְׁתְּ
הִיא וְהוּא עוֹזְבִים אוֹתָךְ, עוֹד בְּטֶרֶם הִתְאוֹשַׁשְׁתְּ.
וְשׁוּב מוּבֶלֶת עַל אֲלֻנְקָה
וְשׁוּב בְּנִשְׁמָתֵךְ מְבַעְבַּעַת הַמּוּעָקָה,
וַחֲדַר הִתְאוֹשְׁשׁוּת רוֹעֵשׁ וְזָר -
לָמָּה בְּדִידוּת הִיא דָּבָר כָּזֶה אַכְזָר?
וּכְשֶׁאַתְּ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מִבַּעֲלֵךְ מְקַבֶּלֶת,
אַתְּ לוֹקַחַת אֶת הַתִּיק שֶׁהֶעֱבִיר לָךְ וְאֶת הַטֵּלֵפוֹן נוֹטֶלֶת:
אָזְנִיּוֹת בָּאָזְנַיִם, וְשׁוּב אוֹתוֹ פְּלֶיְלִיסְט לֵדָה,
כֵּן, הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד, זֶה כְּבָר לָךְ נוֹדַע.
עוֹצֶמֶת עֵינַיִם, מַעֲלָה דְּמוּתָהּ בְּעֵינַיִךְ -
כֵּן, תֶּכֶף, עוֹד רֶגַע, גַּם הִיא תִּהְיֶה בְּיָדַיִךְ.
חֲמִישִׁי צָהֳרַיִם. סוֹף-סוֹף אַתֵּן יַחַד
מְשֻׁכֶּכֶת מִכְּאֵבִים, כְּרֶגַע לֹא חָשָׁה פַּחַד.
מְצַלֶּמֶת תְּמוּנָה, מְבַשֶּׂרֶת לָעוֹלָם
"בַּת לִי נוֹלְדָה!" כִּמְעַט כְּמוֹ שֶׁלָּךְ נֶחְלַם.
דִּמְיַנְתְּ שֶׁתִּכְתְּבִי שֶׁיָּלַדְתְּ אוֹתָהּ בְּעַצְמֵךְ
אֲבָל כָּךְ רָצָה בּוֹרְאֵךְ, וְכָךְ הוּא מְנַחֲמֵךְ.
וְאָז, בְּעוֹדֵךְ עֲדַיִן חֲצִי רְדוּמָה
בַּעֲלֵךְ, שֶׁעָזַב בְּמַפְתִּיעַ, מִתְקַשֵּׁר עִם בְּשׂוֹרָה עֲגוּמָה:
בַּת הַשֶּׁבַע חָזְרָה מֵהַלִּמּוּדִים חוֹלָה וּמְקִיאָה.
"אוּלַי זוֹ קוֹרוֹנָה?" אַתְּ בְּהִסּוּס מַצִּיעָה.
אַחֲרֵי הַשִּׂיחָה אַתְּ לְעַצְמֵךְ חוֹשֶׁבֶת:
אוּלַי לֹא כְּדַאי שֶׁתִּבָּדֵק וְתֵצֵא מְחֻיֶּבֶת,
וְתִכָּנֵס לְבִידוּד וְכָךְ גַּם אַתְּ -
בִּידוּד בְּבֵית חוֹלִים הוּא מְסֻבָּךְ לֹא מְעַט...
אַךְ עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתְּ מִבַּעֲלֵךְ לְבַקֵּשׁ וּלְהַשְׁבִּית -
הוּא אֵלַיִךְ חוֹזֵר: "הַיַּלְדָּה חִיּוּבִית..."
הַבְּכִי שׁוּב עוֹלֶה, אַתְּ קוֹרֵאת לָאָחוֹת
הִיא שׁוֹמַעַת, רַק קְצָת נִלְחֶצֶת - שֶׁיִּהְיֶה זֶה לְפָחוֹת...
בְּדִיקַת קוֹרוֹנָה לָךְ מְבֻצַּעַת
וּבְמֶתַח אַתְּ מְחַכָּה עַד שֶׁכִּשְׁלִילִית אַתְּ נוֹדַעַת.
חֲמִישִׁי בַּלַּיְלָה. אַתְּ כָּל-כָּךְ לְבַדֵּךְ
מְיַחֶלֶת לַתִּינֹקֶת שֶׁלְּךָ לְצִדֵּךְ
אָחוֹת חֲמוּרָה לוֹקַחַת אֶת הָעֲרִיסָה
מַבְטִיחָה לְהַחֲזִירָהּ, וּבְכָל זֹאת אַתְּ כְּעוּסָה
וּכְשֶׁהַתִּינֹקֶת אֵלַיִךְ לֹא חוֹזֶרֶת -
אַתְּ שׁוּב בִּבְכִי מְמָרֶרֶת...
שִׁשִּׁי בֹּקֶר. שׁוּב הַקְּטַנְטֹנֶת אִתָּךְ.
מְדַבֶּרֶת עִם בַּעֲלֵךְ, וּסְכֹר דִּמְעוֹתַיִךְ נִפְתַּח.
וְהוּא - חֲסַר אוֹנִים - מְתַמְרֵן בֵּין טֵלֵפוֹן לְבַיִת,
וְשַׁבָּת דּוֹפֶקֶת בַּפֶּתַח - מִי יוֹבִיל סְפִינָתָהּ כִּבְשַׁיִט?
שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם. כְּבָר קַמְתְּ מֵהַמִּטָּה.
סוֹף-סוֹף אַתְּ עוֹבֶרֶת מֵהַמַּחְלָקָה שֶׁאוֹתָךְ מַבְעִיתָה.
מַחְלֶקֶת בִּיּוּת - אָנוּ אֵלַיִךְ בָּאוֹת!
וְהִיא מְקַבֶּלֶת פְּנֵיכֶן בְּמַצָּב דֵּי נָאוֹת.
וְאָחִיךְ מַגִּיעַ לְבַקֵּר - סוֹף-סוֹף בֶּן מִשְׁפָּחָה!
מֵבִיא לְךָ נִיחוֹחַ שֶׁל בַּיִת וּמִשְׁלוֹחַ שֶׁל שִׂמְחָה.
לֵיל שַׁבָּת. אֵשֶׁת חַיִל בּוֹדְדָה
שָׁרָה לְעַצְמָהּ בַּחֹשֶׁךְ, אֲבוּדָה
וּקְצָת לַחְמָנִיּוֹת וּקְצָת סָלָט קָצוּץ -
הוֹדָיָה לְבַעֲלֵךְ מַתְחִילָה בָּךְ לָצוּץ.
וּבַלַּיְלָה - הַדִּמְיוֹנוֹת נוֹתְנִים בָּךְ כְּנָפַיִם שֶׁל פְּחָדִים
וְאַתְּ רוֹצָה לָעוּף הַבַּיְתָה - לִרְאוֹת אוֹתוֹ, אֶת הַיְּלָדִים.
שַׁבָּת אֲרֻכָּה. כַּמָּה לְבַד אֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ
אֵין אֶחָד שֶׁמְּבַקֵּר, אֵין קָרוֹב שֶׁלָּךְ נָגִישׁ.
אַתְּ מְחַבֶּקֶת אֶת הַקְּטַנָּה, שֶׁעֲדַיִן קְצָת זָרָה
מַרְגִּישָׁה גַּם אוֹתוֹ, חָשָׁה אֶת הָעֶזְרָה.
הִנְנִי בְּיָדְךָ גַּם כָּאן, בַּבְּדִידוּת הַצּוֹרֶבֶת
קוֹרֵאת, לוֹמֶדֶת אֶת תּוֹרָתְךָ - מַרְגִּישָׁה נֶאֱהֶבֶת.
בְּתוֹךְ הַכְּאֵבִים וּבְתוֹךְ הַחֻלְשָׁה -
כַּמָּה מַפְתִּיעַ: אַתְּ חָשָׁה קְדֻשָּׁה.
שַׁבָּת שֶׁכָּזוֹ עוֹד טֶרֶם חָוִית
וְאַתְּ רוֹאָה אֵיךְ בָּךְ נוֹצְרָה עוֹד זָוִית:
שֶׁל קִרְבָה חֲדָשָׁה, קִרְבַת אֱלֹקִים מְתוּקָה
קִרְבָה שֶׁבָּךְ נוֹתֶנֶת כּוֹחַ וּתְשׁוּקָה.
מוֹצָאֵי שַׁבָּת. סוֹף-סוֹף הַטֵּלֵפוֹן פּוֹעֵל
שׁוֹמַעַת סִפּוּרִים מֵהַבַּיִת, מְנַסָּה לָחוּשׁ אֶת הַגּוֹאֵל.
כּוֹתֶבֶת שִׁירִים שֶׁהִתְהַוּוּ בָּךְ בְּשַׁבָּת
וְשׁוּב מְחַבֶּקֶת בְּמִלִּים אֶת הַתִּינֹקֶת וְהַבַּת.
וְאֶת אוֹתָהּ תְּחוּשָׁה שֶׁל בְּדִידוּת אֱלוֹקִית קְרוֹבָה -
הַאִם לֹא תִּשְׁכָּחִיהָ כְּשֶׁתִּהְיִי מֻקֶּפֶת שׁוּב בְּאַהֲבָה?
עוֹד נָכוֹנוּ לָךְ יָמִים, בּוֹדְדִים, מֻטְרָפִים.
עוֹד נָכוֹנוּ לָךְ דְּמָעוֹת, וְגַם כְּאֵבִים מְעִיפִים.
עוֹד תַּעֲלִי עַל רַכֶּבֶת שֶׁל רְגָשׁוֹת
עוֹד תִּפְּלִי וְתָקוּמִי מִכָּל אֵלֶּה הַתְּחוּשׁוֹת.
וְכָל אוֹתָן הָעִתִּים - אֱלוֹקַיִךְ עָלַיִךְ יַבִּיט:
הַאִם תִּזְכְּרִי אֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה הַחִיּוּבִית?
הַאִם תָּחוּשִׁי תָּמִיד אֶת יָדַי הָעוֹטְפוֹת?
הַאִם תִּרְאִי אֶת "צָרוֹתַיִךְ" כְּיָפוֹת?
וְאַתְּ - אַתְּ רוֹצָה לְהַנְהֵן, רוֹצָה לְהַבְטִיחַ.
וְאוּלַי אִם תִּגְאֲלִי עַצְמֵךְ בָּזֹאת - תָּחוּשִׁי מְעַט
מֵרוּחוֹ
שֶׁל
מָשִׁיחַ.
היא גם הראשונה ששמעה את הרעיון שלי: לכתוב את סיפור הלידה האחרונה שלי בתור שיר בחרוזים. במשך יותר מחודשיים הרגשתי שאני לא מסוגלת להתמודד איתו ולכתוב אותו כמו שעשיתי בלידות הקודמות (רק שתי הראשונות לא תועדו בפרוטרוט - סתם כי עוד לא הייתי מודעת לכוח המרפא שבכתיבת סיפור הלידה). ובסוף חשבתי שבצורה עקיפה שכזו, בדרכו של שיר, אצליח להתמודד עם בליל התחושות מאז.
היום הייתי עם הקטנים בגינת השעשועים (בזמן שבעלי והגדולים ניקו את הבית בעזרתו של בחור בתשלום
) - ופתאום הרגשתי שאני מסוגלת לכתוב את זה. וישבתי, וכתבתי, כמעט ברצף (בין לבין הנקות ועזרה במגלשות) - והתוצאה מוגשת לפניכן.מתנצלת מראש על הטעויות...
רְבִיעִי בַּבֹּקֶר. אַתְּ קָמָה, בִּטְנֵךְ לְפָנַיִךְ -
חָשָׁה רְטִיבוּת. אֲשֶׁר יָגֹרְתְּ בָּא אֵלַיִךְ.
אָצָה לַשֵּׁרוּתִים, בּוֹחֶנֶת מַצָּב
לֹא בָּרוּר בִּכְלָל, אַךְ לִבֵּךְ כְּבָר נֶעֱצַב.
מְעַדְכֶּנֶת בַּחֲשָׁשׁ בַּעַל וְאָב,
שְׁנֵיכֶם תּוֹהִים: מָה עוֹשִׂים עַכְשָׁו?
טוֹב שֶׁיֵּשׁ דּוּלוֹת בָּעוֹלָם.
אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּ הָרִאשׁוֹנָה מִכֻּלָּם.
וְהִיא, שֶׁאַתְּ אֲמוּרָה לְפוֹגְשָׁהּ בְּהֶמְשֵׁךְ הַיּוֹם
אוֹמֶרֶת שֶׁתַּמְשִׁיכִי לַעֲקֹב, כִּי כָּרֶגַע אֵין הַמַּצָּב אָיֹם.
בְּקֹשִׁי רָגִיל אַתֶּם מְעִירִים הַיְּלָדִים
מַצְלִיחִים בְּחֶסֶד ה' לִשְׁלֹחַ אֶת כֻּלָּם לַלִּמּוּדִים.
אַתְּ נִשְׁאֶרֶת לְבַדֵּךְ, כֻּלְּךָ דְּקוּרָה קוֹצִים
מְחַכָּה לַדּוּלָה שֶׁתָּבוֹא אֵלַיִךְ, שֶׁאֶת כּוֹחוֹתַיִךְ תַּעֲצִים.
"עִסּוּי פְּטָמוֹת, חֲשִׁיבָה חִיּוּבִית וְגִיּוּס אֱמוּנָה מִתְּהוֹמוֹת" -
אַתְּ כְּבָר מַכִּירָה אֶת הַפְּרוֹטוֹקוֹל שֶׁלָּהּ מֵהַלֵּדוֹת הַקּוֹדְמוֹת.
אַתְּ מְנַסָּה אֶת כָּל הַשִּׁיטוֹת, אֲבָל לִבֵּךְ כְּבָר יוֹדֵעַ -
כְּכָל הַנִּרְאֶה הַטִּפְטוּף יַמְשִׁיךְ בָּךְ לְתַעְתֵּעַ.
רְבִיעִי לְעֵת עֶרֶב. הַמַּצָּב כְּבָר דֵּי מִתְבַּהֵר.
שׁוֹלַחַת הוֹדָעָה לְרוֹפְאָה, שֶׁתַּחְלִיט בְּמָה יֵשׁ לְהַרְהֵר.
בֵּין לְבֵין מָסָךְ הַסֵּלוֹלָרִי שֶׁלְּךָ מְהַבְהֵב נוֹאָשׁוֹת -
הוּא לֹא הָיָה מְרֻצֶּה מִכָּךְ שֶׁאֶתְמוֹל נָפַל וְ"נִפְצַע" אֲנוּשׁוֹת.
בִּידִיעָה מְעֻרְפֶּלֶת שֶׁ"מָחָר הוּא הַיּוֹם"
אַתְּ שׁוֹלַחַת אֶת הַבַּעַל לְסִבּוּב קְנִיּוֹת שֶׁל פִּתְאוֹם:
טֵלֵפוֹן חָדָשׁ וְתַחְפֹּשֶׂת פַּרְפַּר לַיַּלְדָּה
וְגַם פְּרָס לַיֶּלֶד "מֶלֶךְ הָאוֹת", שֶׁתַּפְקִידוֹ הַיּוֹם נוֹדַע.
בֵּין רְבִיעִי לַחֲמִישִׁי. אֶת מְהַפֶּכֶת בִּטְנֵךְ מִצַּד לְצַד
יוֹדַעַת שֶׁעָלַיִךְ לִישֹׁן, לְמַלֵּא עַצְמֵךְ בְּכוֹחוֹת קְצָת.
"תַּגִּיעוּ עַל הַבֹּקֶר," כָּךְ כָּתְבָה הָרוֹפְאָה,
"וְאָז כְּבָר נֵדַע אֵיךְ הַמַּצָּב נִרְאָה."
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר כָּךְ לִישֹׁן, כְּשֶׁמֵּימַיִךְ מַמְשִׁיכִים לְטַפְטֵף?
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר כָּךְ לָנוּם, כְּשֶׁגּוֹרָלֵךְ בְּיוֹם הַמָּחָר נִקְשַׁר וְהִתְעַטֵּף?
מַשְׁמִיעָה לְעַצְמְךָ פְּלֶיְלִיסְט לֵדָה, שֶׁהוּכַן לִפְנֵי לֵדוֹתַיִּים
וְלֹא בָּא לִידֵי שִׁמּוּשׁ - בֵּין טִפְטוּף דָּם לְטִפְטוּף מַיִם.
"יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ, בְּיָדְךָ, לְבַד",
מַקְשִׁיבָה, נֶעֱטֶפֶת, מַצְלִיחָה לִמְצֹא אֶת הָרֹגַע שֶׁאָבַד.
"אֲנִי בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ, ה'," חוֹשֶׁבֶת, מְחַבֶּקֶת יָדַיִם.
"מָה שֶׁתַּחְלִיט יִהְיֶה טוֹב." וּבְרֹגַע עוֹצֶמֶת עֵינַיִם.
חֲמִישִׁי בַּבֹּקֶר. לַחַץ וְרֹגַע מְשַׁמְּשִׁים יַחַד לִקְרַאת הַלֹּא נוֹדַע.
מְעִירִים אֶת כֻּלָּם, מְעַדְכְּנִים אֶת הַבְּכוֹרָה בְּאֶפְשָׁרוּת הַלֵּדָה.
נוֹסְעִים לְבִקּוּר חוֹלִים, מוֹנִית סוֹחֶבֶת אֶת הַכְּבֻדָּה
בַּעַל, אִשָּׁה בְּהֵרָיוֹן וְתִיק עָמוּס לִקְרַאת לֵדָה.
הָרוֹפְאָה הַצַּדִּיקָה מְקַבֶּלֶת אֶת פָּנֵינוּ בַּכְּנִיסָה
מַכְנִיסָה אוֹתָנוּ פְּנִימָה, אוּלְטְרָסָאוּנְד עוֹשָׂה.
"מִצְטַעֶרֶת," הִיא אוֹמֶרֶת בְּכֵנוּת מְלֵאַת צַעַר,
"בֶּאֱמֶת אֵין מַיִם. אֲפִלּוּ פְּתִיחָה אֵין, אֵין שַׁעַר."
אֵין פְּתִיחָה. נִסְגַּר הַשַּׁעַר. הוֹלֵם בָּךְ בַּפָּנִים.
אַתְּ מַרְגִּישָׁה אֶת הַכִּוּוּץ, עוֹצֶרֶת אוֹתוֹ בִּפְנִים.
"אָז מָה אַתֶּם רוֹצִים?" הִיא מַנִּיחָה יָד עַל כָּתֵף,
"נִתּוּחַ פֹּה, אוֹ בְּשַׁעֲרֵי צֶדֶק?" מַבָּטָהּ מִשְׁתַּתֵּף.
הַלֵּב פּוֹעֵם בְּקֶצֶב, מְסָרֵב לְקַבֵּל הַגְּזֵרָה
אַתֶּם יוֹצְאִים לְהֵרָגַע בַּחוּץ, לְקַבֵּל הַחְלָטָה בַּ"צָרָה".
וְשָׁם, בַּחוּץ, פִּתְאוֹם הָאֶשֶׁד מִתְפָּרֵץ
עָלוּ הַמַּיִם אֶל עֵינַיִךְ, נִגְזַר הַגּוֹרָל הַחוֹרֵץ.
"כָּל כָּךְ רָצִיתִי לֵדָה רְגִילָה הַפַּעַם!" אַתְּ בּוֹכָה,
וְאִישֵׁךְ שׁוֹתֵק, מַבָּטוֹ מְשַׁדֵּר תְּמִיכָה.
אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁזֶּהוּ, נִגְזָר הַגּוֹרָל הַדַּל,
מִלֵּדָה זוֹ וָהָלְאָה, קֵיסָרִי זֶה הַמֶּחְדָּל.
"רוֹצָה לַחְזֹר הַבַּיְתָה," אַתְּ מְיַבֶּבֶת בְּלִי הִגָּיוֹן.
"שֶׁתִּשָּׁאֵר שָׁם בִּפְנִים, שֶׁאֶהְיֶה לָנֶצַח בְּהֵרָיוֹן."
חֲמִישִׁי, אֶמְצַע הַבֹּקֶר. אַתֶּם שׁוּב עַל מוֹנִית
שַׁעֲרֵי צֶדֶק, רוֹפְאָה חֲדָשָׁה וְנִתּוּחַ - זוֹ הַתָּכְנִית.
הָעֵינַיִם כְּבָר יְבֵשׁוֹת, הָרֶחֶם גַּם
רַק הַלֵּב עוֹד זוֹכֵר, וַעֲדַיִן נֶעֱגַם.
פּוֹגְשִׁים רוֹפְאָה צַדִּיקָה מִסְפַּר שְׁתַּיִם
בַּעֲלֵךְ הוֹלֵךְ לְהַסְדִּיר הַתַּשְׁלוּם בֵּינְתַיִם.
וּמִכָּאן הַדְּבָרִים מַתְחִילִים לָרוּץ
וְלִבֵּךְ הַפּוֹעֵם בְּקֹשִׁי מַסְפִּיק לִהְיוֹת לָחוּץ.
הֲכָנָה לְנִתּוּחַ, לֹא נְעִימָה, נִסְבֶּלֶת
וְהִנֵּה - כְּבָר אַתְּ עַל אֲלֻנְקָה מוּבֶלֶת.
כָּל-כָּךְ רָצִיתָ לִהְיוֹת שֻׁתָּפָה
לְהוֹלִיד בְּעַצְמֵךְ אֶת הַנְּשָׁמָה הַיָּפָה -
אֲבָל כָּעֵת אֶת מְצַוָּה עַל נִשְׁמָתֵךְ לְהַרְפּוֹת,
לֹא מַרְשָׁה לִתְחוּשׁוֹת הָאֵבֶל אוֹתָהּ לִלְפֹּת.
אַחֲרֵי דִּין וּדְבָרִים קָצָר וּמֵכִיל עִם הַצֶּוֶת
בַּעֲלֵךְ נִכְנַס לַחֲדַר הַנִּתּוּחַ, וְהַתְּחוּשָׁה בְּךָ מִתְקָרֶבֶת.
וּכְבָר אַתְּ מֻרְדֶּמֶת בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל גּוּפֵךְ
(אֵין בְּרֵרָה, גְּבָרִים נִמְצָאִים כָּאן - וּבְכָל זֹאת אֵין זֶה סוֹפֵךְ)
"הִנְנִי בְּיָדְךָ," אַתְּ נִזְכֶּרֶת וּבְתוֹכֵךְ לוֹחֶשֶׁת
וּתְחוּשַׁת הַבִּטָּחוֹן אֶת תְּחוּשַׁת הַחֲשִׂיפָה מְאַלְחֶשֶׁת.
וְהָרוֹפְאוֹת, בְּקִיאוֹת, מִתְעַסְּקוֹת מֵעֵבֶר לַוִּילוֹן -
וְהִנֵּה הִיא בִּתֵּךְ! וְלִבֵּךְ מִתְנַפֵּחַ כְּבָלוֹן.
בְּכִי מָתוֹק וּשְׁקִילָה מְהִירָה שֶׁמְּבַצַּעַת הַמְּיַלֶּדֶת
וְהִנֵּה הִיא מוּבֵאת אֵלַיִךְ - וְלִבֵּךְ מְסָרֵב לָרֶדֶת.
פּוֹעֵם בְּרִגְשָׁהּ, נוֹצֵר הַמַּגָּע
אוּלַי כָּל זֶה שָׁוֶה - מַשֶּׁהוּ בּוֹ נִרְגַּע.
וְאָז - פְּרֵדָה. כֵּן, מִזֶּה הֲכִי חָשַׁשְׁתְּ
הִיא וְהוּא עוֹזְבִים אוֹתָךְ, עוֹד בְּטֶרֶם הִתְאוֹשַׁשְׁתְּ.
וְשׁוּב מוּבֶלֶת עַל אֲלֻנְקָה
וְשׁוּב בְּנִשְׁמָתֵךְ מְבַעְבַּעַת הַמּוּעָקָה,
וַחֲדַר הִתְאוֹשְׁשׁוּת רוֹעֵשׁ וְזָר -
לָמָּה בְּדִידוּת הִיא דָּבָר כָּזֶה אַכְזָר?
וּכְשֶׁאַתְּ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מִבַּעֲלֵךְ מְקַבֶּלֶת,
אַתְּ לוֹקַחַת אֶת הַתִּיק שֶׁהֶעֱבִיר לָךְ וְאֶת הַטֵּלֵפוֹן נוֹטֶלֶת:
אָזְנִיּוֹת בָּאָזְנַיִם, וְשׁוּב אוֹתוֹ פְּלֶיְלִיסְט לֵדָה,
כֵּן, הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד, זֶה כְּבָר לָךְ נוֹדַע.
עוֹצֶמֶת עֵינַיִם, מַעֲלָה דְּמוּתָהּ בְּעֵינַיִךְ -
כֵּן, תֶּכֶף, עוֹד רֶגַע, גַּם הִיא תִּהְיֶה בְּיָדַיִךְ.
חֲמִישִׁי צָהֳרַיִם. סוֹף-סוֹף אַתֵּן יַחַד
מְשֻׁכֶּכֶת מִכְּאֵבִים, כְּרֶגַע לֹא חָשָׁה פַּחַד.
מְצַלֶּמֶת תְּמוּנָה, מְבַשֶּׂרֶת לָעוֹלָם
"בַּת לִי נוֹלְדָה!" כִּמְעַט כְּמוֹ שֶׁלָּךְ נֶחְלַם.
דִּמְיַנְתְּ שֶׁתִּכְתְּבִי שֶׁיָּלַדְתְּ אוֹתָהּ בְּעַצְמֵךְ
אֲבָל כָּךְ רָצָה בּוֹרְאֵךְ, וְכָךְ הוּא מְנַחֲמֵךְ.
וְאָז, בְּעוֹדֵךְ עֲדַיִן חֲצִי רְדוּמָה
בַּעֲלֵךְ, שֶׁעָזַב בְּמַפְתִּיעַ, מִתְקַשֵּׁר עִם בְּשׂוֹרָה עֲגוּמָה:
בַּת הַשֶּׁבַע חָזְרָה מֵהַלִּמּוּדִים חוֹלָה וּמְקִיאָה.
"אוּלַי זוֹ קוֹרוֹנָה?" אַתְּ בְּהִסּוּס מַצִּיעָה.
אַחֲרֵי הַשִּׂיחָה אַתְּ לְעַצְמֵךְ חוֹשֶׁבֶת:
אוּלַי לֹא כְּדַאי שֶׁתִּבָּדֵק וְתֵצֵא מְחֻיֶּבֶת,
וְתִכָּנֵס לְבִידוּד וְכָךְ גַּם אַתְּ -
בִּידוּד בְּבֵית חוֹלִים הוּא מְסֻבָּךְ לֹא מְעַט...
אַךְ עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתְּ מִבַּעֲלֵךְ לְבַקֵּשׁ וּלְהַשְׁבִּית -
הוּא אֵלַיִךְ חוֹזֵר: "הַיַּלְדָּה חִיּוּבִית..."
הַבְּכִי שׁוּב עוֹלֶה, אַתְּ קוֹרֵאת לָאָחוֹת
הִיא שׁוֹמַעַת, רַק קְצָת נִלְחֶצֶת - שֶׁיִּהְיֶה זֶה לְפָחוֹת...
בְּדִיקַת קוֹרוֹנָה לָךְ מְבֻצַּעַת
וּבְמֶתַח אַתְּ מְחַכָּה עַד שֶׁכִּשְׁלִילִית אַתְּ נוֹדַעַת.
חֲמִישִׁי בַּלַּיְלָה. אַתְּ כָּל-כָּךְ לְבַדֵּךְ
מְיַחֶלֶת לַתִּינֹקֶת שֶׁלְּךָ לְצִדֵּךְ
אָחוֹת חֲמוּרָה לוֹקַחַת אֶת הָעֲרִיסָה
מַבְטִיחָה לְהַחֲזִירָהּ, וּבְכָל זֹאת אַתְּ כְּעוּסָה
וּכְשֶׁהַתִּינֹקֶת אֵלַיִךְ לֹא חוֹזֶרֶת -
אַתְּ שׁוּב בִּבְכִי מְמָרֶרֶת...
שִׁשִּׁי בֹּקֶר. שׁוּב הַקְּטַנְטֹנֶת אִתָּךְ.
מְדַבֶּרֶת עִם בַּעֲלֵךְ, וּסְכֹר דִּמְעוֹתַיִךְ נִפְתַּח.
וְהוּא - חֲסַר אוֹנִים - מְתַמְרֵן בֵּין טֵלֵפוֹן לְבַיִת,
וְשַׁבָּת דּוֹפֶקֶת בַּפֶּתַח - מִי יוֹבִיל סְפִינָתָהּ כִּבְשַׁיִט?
שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם. כְּבָר קַמְתְּ מֵהַמִּטָּה.
סוֹף-סוֹף אַתְּ עוֹבֶרֶת מֵהַמַּחְלָקָה שֶׁאוֹתָךְ מַבְעִיתָה.
מַחְלֶקֶת בִּיּוּת - אָנוּ אֵלַיִךְ בָּאוֹת!
וְהִיא מְקַבֶּלֶת פְּנֵיכֶן בְּמַצָּב דֵּי נָאוֹת.
וְאָחִיךְ מַגִּיעַ לְבַקֵּר - סוֹף-סוֹף בֶּן מִשְׁפָּחָה!
מֵבִיא לְךָ נִיחוֹחַ שֶׁל בַּיִת וּמִשְׁלוֹחַ שֶׁל שִׂמְחָה.
לֵיל שַׁבָּת. אֵשֶׁת חַיִל בּוֹדְדָה
שָׁרָה לְעַצְמָהּ בַּחֹשֶׁךְ, אֲבוּדָה
וּקְצָת לַחְמָנִיּוֹת וּקְצָת סָלָט קָצוּץ -
הוֹדָיָה לְבַעֲלֵךְ מַתְחִילָה בָּךְ לָצוּץ.
וּבַלַּיְלָה - הַדִּמְיוֹנוֹת נוֹתְנִים בָּךְ כְּנָפַיִם שֶׁל פְּחָדִים
וְאַתְּ רוֹצָה לָעוּף הַבַּיְתָה - לִרְאוֹת אוֹתוֹ, אֶת הַיְּלָדִים.
שַׁבָּת אֲרֻכָּה. כַּמָּה לְבַד אֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ
אֵין אֶחָד שֶׁמְּבַקֵּר, אֵין קָרוֹב שֶׁלָּךְ נָגִישׁ.
אַתְּ מְחַבֶּקֶת אֶת הַקְּטַנָּה, שֶׁעֲדַיִן קְצָת זָרָה
מַרְגִּישָׁה גַּם אוֹתוֹ, חָשָׁה אֶת הָעֶזְרָה.
הִנְנִי בְּיָדְךָ גַּם כָּאן, בַּבְּדִידוּת הַצּוֹרֶבֶת
קוֹרֵאת, לוֹמֶדֶת אֶת תּוֹרָתְךָ - מַרְגִּישָׁה נֶאֱהֶבֶת.
בְּתוֹךְ הַכְּאֵבִים וּבְתוֹךְ הַחֻלְשָׁה -
כַּמָּה מַפְתִּיעַ: אַתְּ חָשָׁה קְדֻשָּׁה.
שַׁבָּת שֶׁכָּזוֹ עוֹד טֶרֶם חָוִית
וְאַתְּ רוֹאָה אֵיךְ בָּךְ נוֹצְרָה עוֹד זָוִית:
שֶׁל קִרְבָה חֲדָשָׁה, קִרְבַת אֱלֹקִים מְתוּקָה
קִרְבָה שֶׁבָּךְ נוֹתֶנֶת כּוֹחַ וּתְשׁוּקָה.
מוֹצָאֵי שַׁבָּת. סוֹף-סוֹף הַטֵּלֵפוֹן פּוֹעֵל
שׁוֹמַעַת סִפּוּרִים מֵהַבַּיִת, מְנַסָּה לָחוּשׁ אֶת הַגּוֹאֵל.
כּוֹתֶבֶת שִׁירִים שֶׁהִתְהַוּוּ בָּךְ בְּשַׁבָּת
וְשׁוּב מְחַבֶּקֶת בְּמִלִּים אֶת הַתִּינֹקֶת וְהַבַּת.
וְאֶת אוֹתָהּ תְּחוּשָׁה שֶׁל בְּדִידוּת אֱלוֹקִית קְרוֹבָה -
הַאִם לֹא תִּשְׁכָּחִיהָ כְּשֶׁתִּהְיִי מֻקֶּפֶת שׁוּב בְּאַהֲבָה?
עוֹד נָכוֹנוּ לָךְ יָמִים, בּוֹדְדִים, מֻטְרָפִים.
עוֹד נָכוֹנוּ לָךְ דְּמָעוֹת, וְגַם כְּאֵבִים מְעִיפִים.
עוֹד תַּעֲלִי עַל רַכֶּבֶת שֶׁל רְגָשׁוֹת
עוֹד תִּפְּלִי וְתָקוּמִי מִכָּל אֵלֶּה הַתְּחוּשׁוֹת.
וְכָל אוֹתָן הָעִתִּים - אֱלוֹקַיִךְ עָלַיִךְ יַבִּיט:
הַאִם תִּזְכְּרִי אֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה הַחִיּוּבִית?
הַאִם תָּחוּשִׁי תָּמִיד אֶת יָדַי הָעוֹטְפוֹת?
הַאִם תִּרְאִי אֶת "צָרוֹתַיִךְ" כְּיָפוֹת?
וְאַתְּ - אַתְּ רוֹצָה לְהַנְהֵן, רוֹצָה לְהַבְטִיחַ.
וְאוּלַי אִם תִּגְאֲלִי עַצְמֵךְ בָּזֹאת - תָּחוּשִׁי מְעַט
מֵרוּחוֹ
שֶׁל
מָשִׁיחַ.
חמודה את...
מקווה שבאמת זה יחזק אותם בזה...
בכל אופן, הגיוני שהזדהית...
איזו חוויה לא נעימה
יש יותר מדי פרטים ודברים שצריך לשים לב אליהם, שאין לי כוח…