מכתב לח"כ לשעבר יוסף פריצקי:

השבוע, בעודי צם את צום ט' באב ומהרהר בענייני הצום, לא יכולתי שלא לחשוב על המילה "סליחה", ומייד לאחר מכן עליך. מדוע? הסכת ושמע.

כידוע לך, עמינו נמצא כעת במלחמה קשה כנגד מרצחי החיזבאללה. המון פוליטיקאים התראיינו לטלוויזיה העברית, האירופאית והאמריקאית בניסיון להסביר את המלחמה, אך הריאיון שהדהים אותי יותר מכולם היה עם ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד ברק, ברשת הטלוויזיה BBC. בראיון נשאל ברק האם הנסיגה מלבנון היא זו שגרמה ללחימה. תשובתו הייתה שבהחלט לא. הנסיגה מלבנון הייתה נחוצה והכרחית, שכן בזכות אותה נסיגה חסכנו לעצמנו כ-25 הרוגים מידי שנה. הוא סירב בכל תוקף להודות בכך שהנסיגה הזו היא הגורם לפרוץ המלחמה. הוא עוד יותר סירב להודות בכך שעובדת אי-הימצאותו של צד"ל בלבנון, גרמה לכך שחיזבאללה הצליח לחמש ולשכלל את כוחותיו באין מפריע במשך שש השנים האחרונות. הוא סירב לקחת אחריות על מעשים שעשה, סירב לומר את המילה הפשוטה: "סליחה".

אך נוכל לומר שמדובר בעשב שוטה, לא משהו נפוץ במדינה, מישהו שפשוט איבד את שפיות דעתו. היינו יכולים לומר כך, אבל הדבר לא אפשרי, מכיוון שראש ממשלת ישראל הנוכחי יודע גם הוא להפגין טיפשות ובורות בכל מה שנוגע לבריחה מחבל עזה, הוא וכל מי שהיה אחראי לתוכנית הגירוש המתועבת. אע"פ שהם רואים במו עיניהם שטילי קסאם נופלים כמו גשם על אזרחי ישראל, הם עדיין אומרים שה"התנתקות", כלשונם, הייתה דבר הכרחי וטוב למדינת ישראל. הם ממשיכים וטוענים, שההוכחה הטובה ביותר לכך היא הירידה הדרסטית במספר ההרוגים מאז הנסיגה. הם מסרבים להודות בכך, שהעובדה שלא נהרגים אנשים מפגיעות הקסאם הינה נס מתמשך, וגם הם מסרבים להודות ולומר: "טעינו, סליחה".

ואולי בגלל זה אני מכבד אותך כל כך. העובדה שאתה היית הפוליטיקאי הראשון שידע לבקש סליחה ולא להתחמק בעזרת תירוצים קלושים ועורך דין מקרטע, היא זו הגורמת לי לחוש את מעט הכבוד שיש לי כלפיך. אני חייב לומר לך, שאינני מסכים עם דרכיך ודעותיך, בוודאי ובוודאי שלא עם מעשה החתירה שעשית מאחורי גבו של חבר כנסת. אלו מעשים שלפי דעתי יש להוקיעם מהחברה אחת ולתמיד, ואינני חושב שצדקת במעשיך ודעותיך אלו, הן כלפי הדתיים והן כלפי חברך למפלגה. אך לעולם לא אשכח את אותו ערב בו התגלית כאדם שונה משאר הפוליטיקאים. איך באותה מהדורת "מבט" ששידרה הקלטות המפלילות אותך, ידעת בשידור חי לכופף את ראשך בפני המצלמה ולומר לעיני מיליוני צופים: "חבר יקר, אני מבקש סליחה". התגלית כפוליטיקאי הראשון שידע להודות במעשיו הרעים, ולכן אני חושב שאתה עולה בהרבה על כל אותם מרעין בישין. לא משנה לי אם עשית זאת מתוך רצון לחזור למפלגה ולכנסת. העובדה שידעת לבטא את המילה הזאת על אף שיכולת להכחיש את ההאשמות נגדך, והחלטת לבוא לאולפן ולבקש סליחה, מגלה עוצמה פנימית לא קטנה. לכן אני מעריך אותך כל כך.

אלעזר דהן

יש למישו אולי?

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

תודה רבה!