תקשיבו ללב של הצעירים (עדיף תינוק) ולשכל של המבוגרים (עדיף זקן).
ילדים הם עם טיפש כשזה מגיע למה צריך לעשות בעולם,
מבוגרים הם עם בלי רגשות כשזה מגיע למה האחר מרגיש,
תקשיבו ללב של הצעירים (עדיף תינוק) ולשכל של המבוגרים (עדיף זקן).
ילדים הם עם טיפש כשזה מגיע למה צריך לעשות בעולם,
מבוגרים הם עם בלי רגשות כשזה מגיע למה האחר מרגיש,
ארצ'יבלדגבר סובל כאבי ראש כי הוא מרגיש. תתנו לה להרגיש בשבילכם.
אישה סובלת מבחילות כי היא חושבת, תתנו לו לחשוב בשבילכן.
זוג מוותר על הרגשות ומחשבות לה' ברוך הוא, כי אין את האמת הסופית שביכולת הגבר להשיג ולא את האמת הרגשית (סובייקטיבית מהמקום שלה) שהיא תוכל להשיג.
אז מוותרים על האידיאל לה' האוהב ומבין, וחיים ברגע הנוכחי.
בשכל שלו, ברגש שלה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן, נִטְּלָה נְבוּאָה מִן הַנְּבִיאִים וְנִתְּנָה לְשׁוֹטִים וּלְתִינוֹקוֹת.
אבל תינוק לא מדבר.
אבל הוא מקרין עלינו רגשות והוא משדר לנו דרך הגל הזה- כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.
הוא משדר רק רגש. אין לו שכל. תינוק הוא דפוק.
המַהֲרַ"ל מַסְבִּיר, כִּי לְשׁוֹטִים וּלְתִינוֹקוֹת יֵשׁ מַעֲלָה שֶׁאֵין לַאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי דֵּעָה בּוֹגְרִים, וְהִיא: הֶעְדֵּר הַדֵּעָה. כְּלוֹמַר: מַעֲלַת הָאֲנָשִׁים הִיא הִיא חֶסְרוֹנָם. בַּעַל דֵּעָה עַצְמִית עָלוּל לְעָרֵב אֶת דַּעְתּוֹ בְּחֶזְיוֹן הַנְּבוּאָה וְלֹא יָבִיא אֶת דְּבַר ה' לָעוֹלָם. הַקָּטָן וְהַשּׁוֹטֶה מַה שֶּׁחָזוּ חָזוּ, וְלֹא יוֹסִיפוּ מְאוּמָה מִדַּעְתָּם.
לילד יש פשטות ואמת יסודית שהיא למעלה מרגש ושכל.
לפעמים צריך להקשיב להם גם בשביל לדעת מה לעשות בעולם
ואולי כי מה שצריך בעולם זה להרגיש את האחר?
ואהבה לא מתגמלת פחד
מי שרוצה הכל צריך להביא הכל
או כלום
אם לא היית מרוצה לגמרי
פשוט נתחיל הכל מהתחלה
לא קרו מעולם
אף אחד לא עף
ולא חי מתחת למים
לא החיה מתים
ולא חי לעולם
ועם כל זה שמיתוסים לא קרו אף פעם
הם לא מפסיקים לקרות
זה מסובך
לתפוס את זה לחשוב על זה
זה כל כך מסובך שהיא רוצה להקיא את הסיבוך ממנה
פיזית
ואין כלום
לא יוצא כלום
ואולי באמת אנחנו כלום
סתם שמים לעצמנו רגל
דחיה
לא דחיה כזאת דחיה כזאת
להזיז הצידה
אני דוחה דברים
אבל יש גבול
יש דברים שאדחה הכל בשבילם
כשהיא באה ואומרת לי שהחגורה רופפת וצריך להוסיף עוד חור
ישר ארגז כלים
ריכוז
מוודא שהכל ישב בול
שהכל יצא מתאים עד המילימטר
כלי עבודה
וחושב על זה שלפעמים צריך הרבה כח
משהו אגרסיבי
מפתח צינורות מאסיבי כזה כבד
להפעיל כח בשביל להגיע לשחרור
שהכל יזרום
אין תחליף לתזמון שיודע מתי להדק ומתי לשחרר
או בסבלנות
בדרך כלל הקסם האמיתי קורה בדרך
בהמתנה
רגעים קטנים בשקט שקורה בהם משהו שאתה מזהה רק אחרי שהתקדמת הלאה.
אתה אומר לעצמך וואלה היה שם משהו
מתחבר לאט
ריח ממלא את החדר
בסוף זה הפרטים הקטנים
אני צריך לצאת לטיול
לא כזה שיקרע אותי
משהו שישהה במקום
שיפתח את ההסתכלות פנימה קצת
כמו יציאה לכביש פתוח בלילה
בלי מטרה או יעד
בלי מוזיקה
רק הידיעה שאני שולט במכונה
יכול לכוון
כמו בעקידה
הוא לא רצה שיצחק ימות
הוא רצה לדעת האם תהיה מוכן לעשות את זה
בסוף העולם לא השתנה
כלום לא קרה
אבל הכל קרה
יש קצב מסוים לנסיעה כזאת
הרמוניה
זה לא רק ענין של כח זה ענין של רגש
להחזיק חומר ביד ולעצב אותו
להרגיש איפה יש התנגדות
איפה הוא נכנע
לפעמים נגיעה קלה פותחת הכל
רק להתרכז
Giniאחרונהאני כל כך מצטער שאת צריכה לסבול את הכאב הזה, ואין מילים נכונות שיכולות לתקן את התחושה או למחוק את מה שהיה 🌹❤️🌹
משהו מצמר גדול שאוכל להיכנס לתוכה
מחממת
מה צריך יותר מזה
באמצע היום
בלי הסבר
משהו מתהילים או לא משנה
לא אחשוב על זה משהו רע
בסוף המדבר יש ים
שתהיה לי מישהי לרוץ איתה
נתקלתי בספר הזה כבר כמה פעמים השבוע וכל פעם מכיוון אחר
לא בטוח מה זה מסמן לי
בר בלפר נפטרה
שיחקה שם יפה
הספר פשוט
נחמד
לא מתיימר
לא וואו ולא רע
סיפור פשוט
כמו החיים
פשוט להמשיך לרוץ
איתה או בלעדיה