מרגישה שהכל גדול עלייDove
לא יודעת אם זה נורמלי וכל הנשים עוברות את זה אחרי לידה ראשונה או שלא
אבל חושבת לעצמי כל כך הרבה פעמים שאולי עשיתי טעות. אולי בכלל לא הייתי צריכה להתחתן וללדת. אולי אני לא מתאימה להיות אמא.
קשה לי מידי. בא לי לברוח ולהיעלם. לא יכולה עם התלות הזאת בי.
לא רואה את עצמי עוברת את זה שוב פעם וחושבת שאם הייתי יכולה הייתי קושרת חצוצרות עכשיו.

מרגישה שהרסתי לעצמי את החיים ואולי גם לילדה שלי כי איזה מן אמא היא מקבלת. אני משתדלת שהקושי שלי לא ישפיע על הטיפול שלי בה, אבל מן הסתם זה משפיע וישפיע.
ומרגישה גם כל כך כפוית טובה. כי ב"ה זכיתי בילדה בריאה וב"ה יש לי מה שהיום אנשים חולמים ומתפללים עליו אז איזה זכות יש לי להתלונן.
ואו אהובהאהבתחינם
ככה מרגישים בלידה ראשונה, בילד הראשון
הכל חדש!!! האמהות זה דבר מאתגר אבל הכי שמח בעולם..
בטוחה שאת ממש יולדת טרייה
עוד קצת והכל יתאזן ותתחילי להנות
גם הזוגיות עוברת משברים אחרי כל לידה ולידה.. בעיקר בראשונה!!
אבל סבלנות ולאט לאט
בטוחה שאת אמא מהממת!!!!
תודה ❤️Dove
אז זהו שאני לא מרגישה שמחה או סיפוק בכלל. אני מאוד אוהבת את הילדה שלי ודואגת לה אבל זה לא גורם לי אושר.
אני חודשיים אחרי לידה, לא יודעת כמה טריה זה נחשב.
וכן, ידעתי שזה יהיה קשה ושיש משברים אבל לא ידעתי עד כמה זה יהיה לי קשה.
ואולי זה מטומטם לחשוב על זה עכשיו אבל אני פשוט בחרדות ממחשבה על עוד ילדים ומבחינתי זה ילדה ראשונה ואחרונה ואני לא מרגישה שזה ישתנה אי פעם ושאני ארצה עוד ילדים.
בטח שחודשיים זה טריה!ריבוזום
אני חושבת שהיו לי תחושות דומות. התלות הטוטלית הזו היתה לי קשה מאוד. אהבתי את הבת שלי מאוד מאוד והשתדלתי להשקיע בה ולתת לה ככל יכולתי, אבל היה לי קשה להיות סביבה ואתה כל יום כל היום. ובאמת המחשבות על עוד ילדים היו איומות ומלחיצות ולא הבנתי איך אפשר בכלל. אני זוכרת שעזר לי לקרוא בספרים על השלבים הראשונים עם תינוק - לא את כל העצות וההסברים על אוכל, שינה וכו' אלא את הקטעים המעטים שעסקו ברגשות של אמהות טריות - זה ממש עזר לי להירגע ולהרגיש נורמלית. בזמנים קשים פתחתי שוב ושוב את אותם קטעים (ספציפית אצלי היו הלוחשת לתינוקות ששאלנו מהספרייה ועוד ספר ישן מאמא שלי). ככל שהזמן עבר דברים נכנסו לאיזון, ונרגעו, והרגשתי הרבה יותר טוב. וב"ה הגיע גם הרבה סיפוק מהאמהות (היום לשני מתוקים ב"ה).

אני מאחלת לך רגיעה ושלווה ושמחה שיחלחלו אל לבך עד שיקנו בו מקום של קבע. אפשר ורצוי לעזור לרגשות: לא להיות כל הזמן רק בבית. לצאת החוצה, לנשום אוויר, לראות אנשים. לשוחח. בהמשך אולי למצוא לך זמנים קבועים שהם רק שלך (להיעזר בבעל, משפחה).
כרגע הכל נשמע לי ממש נורמלי. כמובן שאם את מרגישה שזה יותר מדי בשבילך או אם יעבור עוד זמן משמעותי ותרגישי שאין שום שיפור אפשר לחפש יותר עזרה. ובכל מקרה את לא לבד.

מזל טוב
תודה רבה ❤️Dove
זה מעודד והלוואי באמת שהרגשות האלה עוברים בסוף
אחרי הלידה אמרתי לבעליילד בכור
שמינימום חמש שנים מחכים עד שמביאים עוד ילד. וגם זה פרגנתי לו כי לא רציתי שילחץ. היום שנה וחצי אחרי ואני מאד רוצה עוד ילד. חודשיים אחרי לידה זה כלום כלום כלום. לידה ראשונה זה הלם של החיים, זה עייפות מטורפתתת, ואתה לא יודע מה מחכה לך ואיזה אושר זה. לי לקח הרבה זמן להנות מההורות ולהתחבר לילד שלי והיום אני מאוהבת בו. החיים השתנו בבום, לוקח זמן להתחיל להסתגל לחיים החדשים. חיבוק!
אני אמרתי עכשיו לבעלי שאין עוד 😁בוקר אור
מקובל לחשובoo
שאמהות מביאה איתה שמחה וסיפוק. אבל האמת שהאמהות מביאה איתה קשיים, חרדות ואכזבות בעיקר, ומעט אושר.

אני אמא כ18 שנה, אני לא יודעת אם אני מאד שונה או פשוט כנה עם התחושות שלי ולא מיפה אותן.

רק שהבנתי שאין מה לחפש את האושר הגדול באמהות, השלמתי עם הקשיים ולמדתי לחפש פתרונות להקל על עצמי בכל דרך, התחלתי לראות גם את האושר.
זה טרי ממש ממשבשורות משמחות
אפילו עדיין אומרים לך מזל טוב ;)
אני לא חושבת שזה קשור רק לילד ראשון ושהכל חדש ומפחיד לעשות איזה נזק, באופן כללי טיפול בתינוק קטן במיוחד בגילים שאת עכשיו מתמודדת הם מעייפים ומטריפים ומאוד מאוד אינטנסיביים עד שהם מתבגרים ומתחילים להיות עצמאים ומתחילים ללכת בערך בגיל שנה+
יקרה איזה אומץ שאת ככה מןדעת לה ופותחת את זהאוהבת את השבת
אני זוכרת שהיו לי גם מחשבות כאלה לפעמים.. ובטח שיש לי הרבה פעמים מחשבות של וואו למה עשיתי את זה?
למרות אני באמת ממש מאוהבת בהם..

אבל ראיתי שאצלי ה מגיע מתוך איה שהוא עומס מסויים שצריך קצת לאוורר- יותר לשים אצל מטפלת/ יותר לצאת מהבית בעצמי/ יותר להיות בעשייה ומימוש אישי, כל מיני דברים שגורמים לי לתחושות מחנק שמתוכה אני מרגישה ככה.. וצריך לטפל בהם.
ומתוך המודעות לתחושות ולא בהדחקה, מצליחים להתקדם..

ונראלי בילד ראשון התחושות האלו עוד יותר חזקות כי זה פשוט שינוי דרסטי וקצת מערער את כל היציבות והביטחון שלהו בחיים (מצד אחד, ומצד שני מתנה ענקית!..)

הגיוני הדרסטי הזה מבחורה ללא דאגות לאמא שצריכה לדאוג לקטן/ה 24/7 זה באמת הופך את העולם והגיוני שיביא איתו קשת של תחושות והצגות, וחשוב לתת להם מקום ולא להדחיק..
וכמובן להשתמש במניעה טובה ..

מקווה שיעזור לך.. חיבוק ענק ענק!!

תודה!Dove
באמת חסר לי זמן לעצמי ואני עדיין לא כ"כ יודעת איך ליצור אותו
מאמוש.. זה קלאסי קלאסי לידה ראשונהפרח לשימוח🌷
את תיהיה אמא נהדרת בעזרת השם. זה ממש קורה להמון. זה הגיוני. אינטנסיבי. מעייף. קשוח ובעיקר אין לך להחזיר לאמא שלו שהיא בוכה כי זה את.
קחי לעצמך פיסקי זמן. שימי ביביסיטר ותצאי עם חברות. אפילו עם התינוקת. תשתדלי לעשות כל יום משהו אחד בשביל עצמך. תשימי מוזיקה כיפית. זה מתאזן. זה עובר. מבטיחה לך ....
גם לי היה ככה אחרי לידה ראשונה ואני עכשיו בהריון 5. מבטיחה מבטיחה שזה ניהיה יותר קל ..
ואם את צריכה תביאי עזרה. שתיהיה איתך. שתקפל כביסה. שתרים. שתלך לחצי שעה סיבוב בחוץ ותוכלי להניח ראש קצת בשקט. אני הבאתי מישהי קבועה. קבוע. כל יום יותר מחצי שנה

חיבוקקקקקק❤️❤️❤️❤️❤️
הלוואי שאת צודקתDove
זה ממש מעודד
והלוואי שהקושי יעבור כבר ואני אצליח גם להנות מהאמהות
קרה לי את זה אחרי הלידה השניהסמיילי12
ואחרי הלידה הראשונה היו לי פיקים של שבירה קשים מאד.
את נורמלית. וכמה שזה נשמע רחוק אבל זה יעבור לך ואת תרצי עוד.
ולאט לאט תלמדי את ההורות ואת הילדה ותהני מזה.
הלוואי! תודה ❤️Dove
אני בדיוק עם אותן מחשבותLana423
רק בנוסף מחשבות על זה שאני לא מגדלת אותה כמו שצריך ושאני בכלל לא יודעת מה עושים עם תינוקת ושהיא תהיה דפוקה בגללי 😕

אז כנראה נורמלי 😅
חיבוקDove
וטוב לדעת שאני לא היחידה
אבל לפי ההודעות שלך פה את אמא מושלמת!
נשמה! גם את! מדמיינת אותך כאישה מדהימה, בטוחה שאתLana423
כזאת
המעבר להורות הוא מאוד תובענידבורית
מותר לך להרגיש את כל הרגשות בעולם
אל תהיי קשה עם עצמך
התלות באמת לא קלה
אבל היא לאט לאט פוחתת
ואז חוזרת שוב השגרה
לא כמו שהיית רווקה ואדון לעצמך
אבל בהחלט משהו שחיים איתו בטוב
את נשמעת מאוד מותשת ושחוקה
את צריכה למצוא לעצמך את הזמנים שאת מפנקת את עצמך, שאת עושה דברים שאת אוהבת ומתאווררת
רק ככה אפשר לחיות עם האמהות בשמחה
תודה!Dove
זהו שממש קשה לי למצוא זמן פנוי לעצמי, יותר נכון בלתי אפשרי. וזה מתסכל
כי את חודשיים אחרי לידהדבורית
כרגע ציפייה מתאימה לזמן פנוי לעצמך זה מקלחת
בהמשך זה יגדל
ציפיות לא מותאמות יוצרות תסכול ואכזבה
המחשבות האלה מאד נפוצות אחרי לידה, בעיקר ראשונה.סופי123
זוכרת את עצמי אחרי לידת הבכור חושבת שאני פשוט רוצה לרדת מהרכבת הזאת, אבל אי אפשר.
אצלי המחשבות האלה התפתחו לדיכאון קל אחרי לידה, שחלף בינתיים (אני בהריון חמישי כרגע...) אבל בהחלט הצריך עצירה וטיפול והתייחסות, שמאד הועילה עבור ההתקשרות שלי לתינוק ועבור איכות החיים שלי ושל האיש שלי.
בקיצור, מה שעובר עלייך הוא לחלוטין נורמלי, אבל מציעה לך לקבל עזרה כדי לעבור את זה טוב יותר.
יהיה בסדר!
תודה ❤️Dove
מדד האושר שלך השתנה😊אם מאושרת
כן,בהחלט "הרסת " לעצמך את החיים הקודמים. וטוב שכך.
מה ייעודנו בחיים? מה תפקידנו בעולם?
איזה אושר זה שכבר אנחנו לא יכולות לצאת לבלות כבעבר, אנחנו לא חופשיות לעצמנו, אחרים תלויים בנו. זה שיא האושר! חלמתי על זה מגיל קטן, יש משהו עצוב ב"להנות" מהחיים במובן הילדותי של המילה. ילד נולד אגואיסט כי כך בונה את עצמו. אבל כשנהיה מבוגר - העבודה שלנו בעולם הזה- זה לתת לאחרים כדי לצאת מהחשיבה האוגואיסטית.
זכית ויש לך שותף לחיים- זה הרבה יותר "קשה" מלהיות לבד.אבל ברור שזה הרבה יותר אושר!!!
זכית והבאת חיים חדשים לעולם- זה "קשה" אבל האושר הכי גדול שיש.

( רק מסייגת את מה שכתבתי - דכאון אחרי לידה לא מנצחים בצורת חשיבה שכתבתי בכלל בכלל!!! חייבים עזרה חיצונית,אז כן כדאי לבדוק עם דמות חיצונית מקצועית שאת לא חווה דכאון אחרי לידה)
מסכימה חלקיתDove
באופן אישי לא ממש חלמתי להיות אמא וזה לא היה פסגת השאיפות שלי בכלל. אולי לכן אני מרגישה שהקושי שלי גדול יותר.
אוויי יקרה אחתשירה_11

אפשר להבין את המצוקה שלך מבין המילים,

זה שאת כותבת את זה ר קמוכיח שאת באמת האמא הכי נהדרת לילדה שלך!!!

בע"ה המשבר הזה אחרי הלידה יעבור, גם אם ייקח קצת זמן, ואת תתגברי תתחזקי מהקשיים האלה שהן מנת חלקך עכשיו,

הילדה תחכה שאמא שלה תקבל כוחות ותעניקי לה (כמו עכשיו) את כל מה שאת יכולה וגם רוצה בע"ה

מתפללת עלייך ומאחלת לך רק טוב

שתצאי מהקושי הזה מהר מהר  ותרגישי מספיק חזקה ויציבה נפשית ופיזית להביא עוד ילדים לעולם.

3>

אמן תודה ❤️Dove
כל כך כל כך נורמליתוהה לי
אני הייתי סופרת באובססיביות משפחות עם יותר מילד אחד. זה מה שהייתי רואה כשהלכתי ברחוב, ילדים ילדים, ולא מבינה איך ולמה האמהות האלו כל כך סובלות. וכדי שזה לא יגרום לי לחרדות שאני גם אצטרך ללשת עוד ילד בקרוב הייתי כל הזמן צריכה להזכיר לעצמי שאני לא חייבת ללדת עוד ילד בשנים הקרובות..
בהצלחה יקרה, תדאגי לישון טוב לפעמים.. חיבוק
חחחח ממש כמוניהמקורית
עד היום אפילו
וואי לגמריDove
תודה ❤️
וואי יקרהההה!!! ככה הייתי בול אחרי הלידה הראשונה,שגרה ברוכה
כאילו אני כתבתי.. זוכרת את התקופה הזו כמו היום(היום אני אמא לארבעה)
היה לי קשה קשה קשה
הרגתשי שלעולם לא אחזור להינות מהחיים, לצאת, לעשות דברים בשבילי. כאילו נגמר החופש הפנימי שלי ואני כבולה

רק יכולה לומר שזה ישתפר ממשששש בעזה עוד מעט. כשהילד ישן יותר וקצת משחק לעצמו וכו'
ולקחת עזרה כמה שיותר. שמישו ישחרר אותך קצת לדברים בשבילך. אבל באמת באמת שעוג חודשיים תראי הבדל שמים וארץ.
את אמא מהממת. זה לא אומר כלום על האמהות שלך
בהצלחה רבה!
תודה רבהDove
באמת קשה לי לשחרר ולקבל עזרה, אוהבת לעשות הכל בעצמי..
בול אני, זה הדבר העיקרי שאני מנסה לעבוד עליו כי זהאוהבת את השבת
הכי משנה חיים לדעתי

זה ולא לנסות לעשות מושלם, להיפך במה שאפשר לעשות רק את המינימום..
כ"כ מוכר!שלומית.

את לגמרי נורמלית.

רק לומר שלאט לאט זה משתפר (כמובם עם עליות ומורדות...)

וממש ממש חשוב לשמור על ההנאות שלך ולהשאיר זמן פנוי לעצמך.

א. לקחת עזרה- ביביסיטר, עבודות בית וכו'

ב. לעשות דברים שאת אוהבת, אפשר גם איתה (לצאת למקומות, לפגוש חברות, לטייל קצת... מה שעושה לך טוב)

וממליצה מאוד להצטרףשלומית.

ל"מעגל אמהות" אם יש באזור שלך.

(תשאלי בטיפת חלב)

מנסה תודהDove
באמת שלצאת איתה זה די מבצע ומרגישה שההנקה נורא מגבילה אותי בלצאת החוצה
וואי כל כך הייתי אני בלידה הראשונה שלי...דפני11
והאמת לא רק ראשונה, זה קורה לי בכל לידה רק שהיום אני מודעת לזה ופחות נלחצת....
עד שלושה וחצי חודשים זה פשוט קשה כל כך. הכל קשה קשה קשה.
אחר כך זה הולך ונהיה טוב יותר יותר, קל יותר, מוכר יותר..
תנשמי עמוק.
תשתדלי לפגוש חברות או לדבר עם מישהו. לראות אנשים. לא להשאר עם זה לבד. חשוב שמישהו בעולם האמיתי גם ידע שקשה לך....
זה כל כך עוזר השיתוף והתמיכה (בדכ נשים שעברו הריון ולידה יבינו יותר).
נסי למצוא חברה של אמהות צעירות וצאי להפגש איתן פעם בשבוע שבועיים.
אם את לא מוצאת משהו ייעודי אז אפילו לצאת לגן שעשועים רק לרבע שעה, 20 דקות. ולנסות לפתוח שיחה עם מישהי. זה כל כך עוזר. מבטיחה לך.
העיקר לא להשאר כל הזמן לבד ותחזיקי חזק, עוד מעט והשלב הקשה הזה מאחורייך. תזכרי מה שרני אומרת לך, מגיל שלושה ארבעה חודשים זה מתחיל להיות יותר קל❤
תודה ❤️Dove
אוי איזה קשהפרצוף כרית

זה קצת נורמלי להרגיש ככה בהתחלה, השאלה כמה זמן

אם את עדיין בחופשת לידה, עוד בסדר - לוקח זמן לעכל שאת הופכת לאמא

אם עובר כבר יותר מזה ואת עדיין קשה לך להיות אמהות -צריכה למצוא לזה פתרון איך להתגבר על ההרגשות האלו ולהיות שמחה מהאמהות שלך ולהתרגל לתפקיד החדש - ללכת לחוג עם חברות, לעבוד, לעשות משהו בלי קשר לתינוקת שישמח אותך וימלא אותך במשמעות וברצון לקום כל בקר מחדש, וממילא תשמחי גם לטפל בתינוק החמוד

תזכרי שגם בהתחלה קשה לטפל בהם כי הם כל הזמן בוכים, לאט לאט הם נהיים בני אדם - ואז יותר קל - הם מחייכים אליך, מחבקים אותך, בהמשך גם מדברים - וזה נהיה ממש קשר!!! אז תזכרי שזה זמני שהתינוקת קטנה ו"אין עם מי לדבר" שהיא כמו בובה רק להאכיל ולחתל בעיקר   מזל טוב!!!!

תודהDove
אני חודשיים אחרי הלידה, אבל לא עובדת
באמת השיתוף וההזדהות נורא מקל.
במציאות אני די לבד, אין לי חברות קרובות אבל זה ששיתפתי פה ממש עזר לי.
אוי באסה אבל אל תדאגיפרצוף כריתאחרונה

יסתדר בסוף, לאט לאט מכירים אנשים ואני מאמינה ומקווה שבסוף תמצאי לפחות חברה אחת טובה (או יותר) - וגם זה הרבה!

דרך המעון או הגן יש סיכוי להכיר יותר אמהות..

אולי את יכולה גם  ללכת לבית כנסת בשבתות וככה אחרי התפילה להכיר חברות בקהילה/שכונה...

 

אני ממש מבינה אותך, קשה להיות עם תינוק/ת (שאי אפשר לדבר איתו) כל הזמן

אולי כבר הציעו את זה לא קראתי הכלמומו100
אבל אולי תנסי להוריד מעל עצמך כמה "משימות", אם נגיד את רק מניקה ומרגישה משועבדת, אולי תנסי לשלב גם תמ"ל ככה עוד מישהו יוכל להאכיל אותה. אני אצל הגדולה הנקתי כל חצי שעה )הייתה לה לשון קשורה( וזה היה סיוט, אולי שווה לך לישקול

לתת לבעל לעשות את הגרעפס אחרי האוכל,
להעיר אותו בלילה שירדים את התינוק אחרי שסיים לאכול

לבקש ממישהו להשגיח על התינוק ולצאת לאיזה שעה איוורור

וזה הכי מצחיק אבל עבד אצלי, לחפש "תחביבים" אחרים שאפשר לעשות עם תינוק בבית
סתם דוגמא, במקום לצאת לשופינג לחפש באתרי קניות וכאלה, לא מספק באותה מידה אבל בערך חחח

אני גם אחרי הבכורה אמרתי אני מחכה עכשיו מינימום 3 שנים, אם בכלל, ב"ה שה' יודע מה טוב לי ושלח לי עוד תינוקת, אחרי השניה זה היה כ"כ אחרת שרציתי ישר כבר עוד 😆 ועכשיו אחרי השלישי רוצה לחכות כמה שנים, אז זה ממש תלוי. מקווה שתרגישי מה הכי טוב לך ותפעלי לפי זה! מקווה שתרגישי שיפור בהרגשה 😁
חג שמח!
מנסה באמתDove
תודה!
וואו 3 ילדים, מבחינתי את גיבורת על
נשמה 🤍קמה ש.
בס״ד

ההתחלה יכולה להיות קשה ממש!

הכאבים אחרי הלידה
כאבי תחילת ההנקה
החוסר המטורף בשעות השינה
החופש שנלקח!!!

ואין הפסקה, אין ימים חופשיים, אין חזרה לאחור...

התחושות שלך ממש רגילות ומובנות 🤗



שלושה דברים שאני רוצה להגיד לך:

1) חודשיים זה עדיין קטן ממש ואינטנסיבי ביותר. בע״ה עוד כמה חודשים זה אמור להירגע. זה לא יישאר תמיד ברמה הזאת של עומס וטוטאליות. עכשיו זה כמו ״תקופת מבחנים״. זה עובר בסוף!!


2) איך אומר עקיבא בשיר החדש שלו?
״ כאילו אין מחר, לחיות היום
תחזיק רק להיום״

יש תורה של רבי נחמן על זה, על המילים ״היום אם בקולו תשמעו״ שאומרים בקבלת שבת.

כשאנחנו מסתכלים מדי קדימה (וכולנו עושים את זה), הכל נראה הר, מפחיד, בלתי אפשרי, מעבר למה שאנחנו מסוגלים.

הסוד הוא להחזיר את עצמינו להיום, לרגע הזה. כי זה כל מה שעלינו לעבור באמת. הרגע הזה.

כל-כך הרבה יכול לקרות עד הרגע הבא, שאין באמת טעם להשליך את עצמינו לשם. ברגע הבא, את כבר תהיי אדם אחר. קל וחומר בעוד שנה או בעוד שנתיים או בעוד חמש שנים. ממה תהיי מסוגלת אז? ממה תהיי עשויה אז? כמה תגדלי עד אז? לעולם אי אפשר לדעת 🙂

אני יודעת שזה לא בא לנו בטביעות, אבל תנסי לא לחשוב מדי על הנושא הזה של ״עוד ילדים״. זה לא רלוונטי לעכשיו וזה סתם מעמיס ומפחיד בשבילך כרגע. כמה שתוכלי, עזבי את זה ותתמקדי רק בשאלה ״איך לעבור את היום הזה בצורה הכי שמחה שיש?״


2) וזה מביא אותי לנקודה הבאה. נכון, תינוק זה דבר ענק. נכון, זה תופס המון מקום! בלב, בבית (פיזית - אם כל הציוד שזה דורש), בלו״ז...

ועדיין, החיים האלה הם שלך
ואנחנו רוצות שתחיי אותם בצורה הכי נעימה וטובה ❤️

מה את יכולה לעשות כדי שבנתונים הקיימים, יהיה לך הכי כיף
הכי רגוע
הכי מהנה
והכי שמח שאפשר?

איזה דיוקים ושינויים אתם יכולים להכניס כדי שזה יקרה?

שאלות שאולי תעזרו לך לשים את האצבע על מה שאת זקוקה כעת:

* מתי בכל זאת נעים / כיף / שמח לך? במשך אלה פעולות?
* מתי קשה לך?
* מה במיוחד מתיש אותך?
* האם יש דברים מסוימים שאת בכלל לא סובלת? מהם?
* למה את מתגעגעת הכי הרבה? (נסי למנות דבדים מוחשיים. נגיד במקום לענות ״החופש שלי״, תנסי לדייק לכמה שיותר דברים טכניים כמו ״לשתות קפה לבד בבית קפה במשך שעה״ / ״לצאת להליכה רק אני לבד״ וכו׳)

תתבונני במה שענית ותנסו לחשוב, את ובעלך, מה את יכולה לעשות כדי שיהיו לך כמה שיותר פעולות ורגעים כיפיים וכמה שפחות פעולות רגעים מחלישים. מה אפשר לשנות בחלוקת התפקידים שלכם? מי או מה יכול לעזור ולהקל עלייך? על מה ניתן לוותר? מה אפשר להוסיף?

סיור מוחות כזה עשוי להוות מפתח חשוב ממש כדי לעבור תקופות כאלה בפרט וכדי להיות במקום שבריא לנו נפשית בכלל 🙏🏻



המון המון הצלחה יקרה!!!!
מזל טוב וכל הנחת בעולם בע״ה 🧡🧡🧡
ומקדישה לך ❤️:קמה ש.
בס״ד

תודה רבה!Dove
כתבת דברים ממש נכונים וחכמים. מקווה שאצליח ליישם
את מהממת! יש בך הכל ומאמינה בך מאד! ❤️❤️קמה ש.
וואו תחושות שלי בול אחרי הבכור! בת כמה הבת שלך?טליה כ
שולחת לך חיבוק גדול והבנה שלהיות אמא זה תפקיד מורכב- מדברים קשים כמו תלות אינסופית ומדברים קסומים כמו אושר עילאי שאין לו תחליף והסיבה של החיים
זה מגיע ביחד ולאט לאט תיווכחי ותראי, בנתיים קבלי גם את התחושות השליליות האלה
בת חודשיים. תודה! ❤️Dove
חיבוק. אולי כדאי לקבל עזרהכמהכמה
קראתי פעם ראיון עם פסיכולוגית שמתעסקת בדיכאון אחרי לידה, שאמרה שם של-10-15% מהנשים יש דיכאון אחרי לידה, ולעוד בערך 70% איזשהו סוג של ״בייבי בלוז״, ובקיצור שמי ששמחה ומאושרת אחרי לידה הן ה״לא נורמליות״ והן המיעוט.

בכל זאת, מנסיון עם חברות ומשפחה, כדאי בעיני לבקש שאלון בטיפת חלב ולראות אם שווה לפנות לעזרה או טיפול כלשהו שיכול מאוד לעזור, גם אם זה לא נשמע שאת במצב קיצוני. יש היום המון סוגי טיפולים וחבל לסבול סתם.

התחושות שלך מובנות!!
מכירה את הנתונים דווקא והכנתי את עצמי לזהDove
אני מתמודדת עם דיכאון הרבה שנים לפני הלידה.
וכן מילאתי את השאלון של טיפת חלב וכנראה יצאתי שם מאוד בדיכאון אז הם שלחו מישהי מקסימה והבטיחו עזרה למצוא טיפול. מקווה שזה יעזור
מצטערת לשמועכמהכמה
התמודדות לא קלה. את גיבורה שאת מטפלת ככה בבת שלך ולא רק שוקעת.

אם את מהמרכז שמעתי דברים מאוד טובים על מרפאת חווה בשיבא.

כתבת איפשהו שבעלך עובד המון שעות - אז את כל הזמן לבד עם הילדה? אין לך עזרה, משפחה, חברות? כי אם זה המצב אז על אחת כמה וכמה הקושי שלך מובן. אולי יש באיזור שלך קבוצות כאלה כמו מעגל אמהות או משהו שאפשר להצטרף אליו?
בדיוק אני אחרי לידה ראשונהלהשתמח
קחי את הזמן לעכל, תדעי שזה נורמלי, ולאט לאט לאט מגלים איך לחיות בתור אמא.
חיבוק גדול!!!
תודה ❤️Dove
לגמרי נורמלי אחרי לידה ראשונהאורוש3
זה השינוי הכי מטורף בחיים. הכי.
אין שום סיבה שבעולם לחשוב עכשיו על עוד ילדים.
עכשיו את דואגת לתא המשפחתי הנוכחי. שזה את , הקטנה, הזוגיות. לאט לאט ובהדרגה.
אני זוכרת שרק אחרי חצי שנה אמרתי לבעלי. יאוו פתאום אני יותר שמחה ויצאתי קצת מההלם.
זה בסדר.
אבל. אם את מרגישה שזה מוגזם. שזה דיכאון. שאת רק עצובה ממש כל הזמן.
לכי ותבדקי את כיוון הדיכאון אחרי לידה ותטפלי!! חשוב מאוד.
אבל קושי, תחושת מחנק, הלם ודכדוך קל הם ממש הגיוניים. תכף היא יותר תחייך ותתקשר. תכף יהיה טיפ טיפה איזון יותר. וזה ישתפר בצעדים קטנים עם כל חודש שעובר. אל תדאגי. בסוף שוב תרגישי עצמך.
וואי לגמרי! השלב הזה שהם עוד לא מתקשריםאוהבת את השבת
לי הוא ממש קשה..
תודה!Dove
אני מתמודדת עם דיכאון בלי קשר ללידה, ועם הקושי של אחרי הלידה זה כנראה מחמיר את הדיכאון. מקווה שאצליח לטפל בזה כמו שצריך
אההה אז לגמרי הגיוני. זה ממש טריגר גם ללא רקעאורוש3
בבקשה אל תזניחי ותטפלי!! תגידי למי שסובב שיעזור לך טכנית וביצועית ותלכי לטפל.
אבל באמת תדעי שהקושי מאוד מוכר ומאוד לגיטימי. ואת בסדר גמור. רק תדאגי לעצמך. חיבוק גדול על כל ההתמודדויות.
הי יקרהממשיכה לחלום
זה כל כך כל כך מובן
בא לי לתת לך חיבוק חזק חזק
הגיבו לך מדהים
רוצה להתווסף לכל אלו שכתבו לך לצאת לבד
אני חושבת שזמן אישי שלך, שאת יכולה לעשות בומה שאת רוצה, לבד ובלי לחץ יכול מאור לעזור
אם אפשר לדאוג לזה באופן יומיומי זה הכי טוב

אם אפשר שכל יום מישהו ישמור עליה לזמן מסוים ואת תנצלי את הזמן לעשות משהו שאת אוהבת, משהו שעשית לפני האמהות.
ואם יש משהו שממש חסר לך שהיית עושה פעם, לנסות לחשוב איך את מאפשרת לעצמך.
יש נשים שלא עוזבות את התינוק/ת שלהן עד גיל מבוגר.. זה לא נכון לכולן. תעשי רק את השיקולים שנכונים לך!

אני הרגשתי שמאז שילדתי התווספה לי זהות, של אמא. ומאז הלידה עד היום יש תהליך כזה שהזהות של מי שהייתי קודם מתאחדת עם האמהות שבי. זה לוקח זמן אבל זה קורה לאט לאט.
תודה רבה ❤️Dove
ביום יום היחיד שיכול לשמור עליה זה בעלי והוא עובד הרבה שעות אז פחות מעשי כרגע
הרגשתי את זה המון!!!עטרת ראשי
אחרי שילדתי את הבת שלי היה לי דיכאון אחרי לידה וזה ממש מה שהרגשתי שהכל כל כך גדול עלי והרסתי לעצמי את החיים שפעם הייתי שמחה ובלי מחוייבות והרגשתי שאני הולכת ונעלמת ורק בעלי והילדה נשארים ועבדתי מאד קשה להחלים וברוך ה זה הולך ונעלם ההרגשות האלה
יש המון בדידות- בעיקר חופשת לידה ראשונהצועקת לך

בדידות, קושי, עייפות וחיים שהשתנו מקצה לקצב - ברור שככה את מרגישה!

אצלי לקח עד ש"חזרתי" מחופשת לידה לעבודה אז חזרתי קצת להרגיש כמו עצמי הקודמת.

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

טכנאי מכשירי חשמללפניו ברננה!

מייעץ לקניות כאלה תמורת תשלום סמלי..

הופך בתים לבתים חכמים..

לא חייב דווקא מהנדס חשמל..

רק ללמוד תעודת חשמלאי כדי שיהיה מותר לו להתעסק עם מערכת חשמל (בבית בכיף עושים את זה בלי תעודה אבל כדי לא להיות חשוף לתביעות חלילה כדאי שיהיה מסודר כמה שניתן..)

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

אולימתיכון ועד מעון

אם כסף זה לא בעיה לקחת את הלימון להפוך ללימונדה

להשקיע ולקנות אוכל טעים ומפנק לחג, למצוא חברה שגם לבד ולקבוע איתה לסעודה

להכין אוכל שבעלך לא אוהב ואת כן

מנחלה שאת תמצאי דרך להנות מהמצב יהיה לך תחושה טובה יותר ותצליחי גם לסלוח.

אני חושבת שבהרבה סיטואציות יש לנו בחירה איך להתנהל במצב, זה המצב שלך כרגע, איך את הופכת אותו להכי נפלא שיש

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

נראה לגמרי חיוביהשקט הזהאחרונה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!

על חשבונך?

אי אפשר לצעריחמדמדה

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

כל חול המועד או חלק?שלומית.

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

כל הימים…חמדמדה

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדש

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

זה רעיון לפעם הבאה שאחפש…חמדמדה

לא נעים לי לבקש חריגנ כלשהי

גם ככה אני יולדת תשעה חודשים אחרי שנכנסתי לעבודה

גם ככה אני כבר במינוס של יומיים וקצת

אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור

אמממ..כבת שבעים

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

אי אפשר להכנס למינוס?רינת 24

גיליתי את זה כי נכנסתי למיניס חחחחחמדמדה

ממש ממש מבעס😐יעל מהדרום

אפשר לנצל"ש?אפרסקה

מה אם יש מספיק ימי חופש והבוס לא מאשר? 🤦‍♀️

חישבתי את ימי החופש שלי באדיקות שיספיקו לי לימים באוגוסט, חול המועד ונופש שבעלי קבע, ועכשיו הבוס אומר שהוא לא מאשר לי את החופש לנופש 🤦‍♀️

למרות שהודעתי לו כבר באוגוסט, הוא אמר שהוא לא זוכר. חבל שלא שלחתי לו מייל מסודר. הוא אמר שהוא לא חייב לאשר כל חופש, והוא צודק, אבל זה ממש מעצבן. ולא תגידו שאני הולכת מחר, זה עוד חודש, ובכל זאת זה לא מספיק לו כי יש עבודה חשובה

אמ אני לא יודעת באיזה תחום אתחמדמדה

אני בהייטק ואם הרשצ היתה לא מאשרת כשיש לי ימים הייתי מתעקשת…

זה ימים שלי לפי חוק סליחה

בול מה שאמרתי לואפרסקה

שרציתי לקחת חופש ארוך יותר באוגוסט אבל שמרתי את הימים לנופש, ואם הייתי יודעת שלא יאשר הייתי לוקחת חופש יותר באוגוסט.

וזה לגמרי חוק. אמרתי לו שהרי גם אם אני נגיד ואדחה את זה לחודש אח"כ, הוא עדיין יגיד שאין לו אפשרות כי יש עבודה (אני עובדת יחידה). אבל הוא לא ממש אכפת לו.

בקיצור עוד לא יודעת מה ומתי להגיד לו

אני הייתי אומרת לו בבוקר שאני חולהאונמר

מה זה החוסר התחשבות הזה. אין לו שום בעיה להגיד לך שהוא לא שם עלייך ומבחינתו תתאבדי על העבודה.

וואלה לא תקין.

יש לך ימים שחשבת בזכותך לבקש חופש. לא נותן כי לא באלו?

סבבה על הבוקר של הנופש מרימה טלפון צרוד שלום אני חולה. שולחת באפליקציה לקבל אישור רופא וכל טוב.

מי שעושה לי דווקא לא ירוויח מיזה.

וכל מי שלא נעים לה לראות שלי סבבה לעשות ימי מחלה ככה שתדלג. לא צריכה שלימדו אותי אם זה סבבה או לא. מבחינתי אויר לנשימה הוא לגמרי ימי מחלה.

אני גם…חמדמדה

אני שוקלת לעשות את זהאפרסקה

ברצינות.

אני מבינה שיש עבודה, אבל אם אתה לא מתחשב פשוט לא תהיה עובדת שתעשה את העבודה 🤷‍♀️

תעשי. זה קו אדום. הוא לא נותן לך את הבסיספרח חדש

שמגיע לך

ונשמע שאין לך מה להפסיד ממנו

אז אל תחששי ממה יגיד ואיך יגיב

אם אני זוכרת נכון המעסיק שלך בעייתיהמקורית

יש מצב שגמני הייתי מוציאה מחלה במצב כזה

ואגב - כן ! לתעד כל דבר! עד שתמצאי משו אחר נורמלי בעז"ה

זוכרת נכוןאפרסקה

יש מקום שאני מתראיינת אליו וגם שם יש חסרונות קלים לא הכל מושלם אבל האנשים נראים ונשמעים חביבים אז אני ממש ממש מקווה להתקבל. תתפללו עליי 🙏

עכשיו נזכרתי שכתבת עליו כבר בעברטארקו

בעיני אם לא יאשר אז די זה סימן משמיים להתפטר..

את עובדת שלו, לא עבד..

תודה לךאפרסקה

אני באמת מרגישה שכלו כל הקיצין.

ואיזה נחמד זה שזכרת

וואי אחותירקאני

אני שונאת את הבוס שלך בלי להכיר אותו

רק ממה ששיתפת כאן הוא נשמע בנאדם נורא

תקחי את החופש הזה על אפו וחמתו

פשוט תוציאי ימי מחלה

חי בסרט

חחח מהממת שאתאפרסקה

אני מרגישה כמו אישה מוכה, בבוקר הוא זורק עליי אלף מטלות ואומר לי שהוא לא מאשר לי חופש, ועכשיו אחרי צהריים הוא שלח לי גיפטקארד לראש השנה 😂

הוא רואה את העולם בצורה מאוד מוזרה, הוא מבין בתוך תוכו שהוא צריך שאני ארצה להישאר כי הוא תלוי בי, מצד שני הוא חייב לסחוט אותי, אז הוא מוצא לו כל מיני דרכים 🤷‍♀️

גם אם זה שלך יש ךמעסיק זכות לסרבהמקורית

יותר מזה הוא יכול להודיע לך שבועיים מראש על חופשה בת שבוע מימי החופש שלך

וגם להחליט מראש באיזה ימים תצאי לחופש אם נהוג שיש חופשה מרוכזת

אני יודעתאפרסקה

זה מעצבן אבל. אבל בסדר ה' גדול מי יודע מה יהיה איתנו בעוד חודש, העיקר להיות רגועים החיים יפים והעבודה לא שווה את הלחץ והעצבים

לי פעם הבוס לא אישר חופש בפוריםדיאן ד.

הוצאתי לו ולמנהלת המקבילה מייל רשמי שאני מבקשת את החופש

שאני מצידי עושה את מירב המאמצים לעמוד ביעדים ולהספיק את כל העבודה בדד ליינים לחוצים

ואני מצפה שהם יבואו לקראתי בזמנים שחשוב לי.

אז הם אמרו לי שהם מסכימים לחופש בתנאי שאני עושה להם תכנית עבודה מדויקת על הדקות איך אני מספיקה את כל המשימות לפני החופש.

בתגובה, יום לפני פורים התפטרתי ולקחתי חופש...

גדולאפרסקה

לצערי אין לי מנהלת מקבילה, ולבוס שלי אין בוס, ומשאבי אנוש ממש לא בצד של העובדים.

ואני כבר היום מכינה לו לוז"ים ברמת הדקות שזה מחרפן 🤦‍♀️

בכל מקרה אני כבר מחפשת מקום אחר, מקווה להגיע לנופש הזה עם מכתב התפטרות ביד ומקום חדש באופק. ואם לא, נראה, או שאתפטר באמת או שאמצא איזה תירוץ/ פשרה לא יודעת

רק לידיעה - יום פורים הוא יום בחירההמקורית

שאסור למעסיק לסרב לתת בו חופש

במידה והחופש התבקש שבועיים לפני, אם אני זוכרת נכוןכורסא ירוקה.

בימים שהם לא יום בחירה זה באמת להחלטת המנהל.

נכון וגם אמרתי את זה, לא עזר...דיאן ד.

והודעתי על החופש חודש מראש.

כשזה מעסיק דורסני אין לך באמת מה לעשות חוץ מפשוט להתפטר.

היום לא הייתי מתפטרת כ"כ מהר, בכל זאת צריכה לפרנס בית. אז הייתי רווקה.

למה לא לקחת לעצמך את החופשאפונה

בלי להתפטר?

במקרה הכי גרוע הוא יפטר אותך, יצא לך יותר טוב

אממ זה ממש עניין דתי האמתכנה שנטעה

יש בעיה לעבוד בחוהמ בגלל מגבלות דתיות, חד וחלק, פשוט מאוד... אני תמיד בחופש בחוהמ כי זה נורא מסובך לדעת מה מותר לעשות ומה לא. לדוגמא אסור לכתוב, גם במחשב אם זה משהו שנשאר, ויש גדרים מה מותר ומה אסור. אני בתור לא בקיאה פשוט לא נכנסת לזה, מודיעה שאני לא עובדת בחוהמ, לא יכולה. לא יודעת באיזו סביבה את עובדת וכמה זה מתקבל אבל לדעתי זה חובה של מעסיק לכבד את הדת של העובד שלו.. אני עובדת בחברה חילונית לחלוטין וזה עובר חלק.

עכשיו הבנתי שבלבלתי בינך לבין הפותחת חח סוריכנה שנטעה

הייתי קובעת פגישה ועושה סוג של שיחת יחסינו לאןמקרמה

לעבור מפוזיציה של אחד מול השני

לאינטרסים משותפים

לשניכם יש ענין שיהיה לך טוב

שתרצי לתת את המקסימום שיש לך

לעבור למדוד תפוקה ולא שעות עבודה או ימים

לעבור לשיח של אמון ואחריות

בעיני בוס שלא סומך עלי ונותן בי אמון מינימלי - אין לי מה לחפש אצלו

שיתן לך דד לין של תפוקה (בגדר הסביר.. לא עכשיו משו לא מציאותי) ואת אחראית עד החופש לעמוד בו

שהוא לא ירגיש שהוא מפסיד מהחופש שלך

ואם הוא לא מסוגל לזה- שישחרר אותך ויגיד לך בי

תחתמי אבטלה ותמצאי עבודה אחרת

אבל הבסיס לזה הוא שאת צריכה להעריך את עצמך

לצערי זה כבר נעשה..אפרסקהאחרונה

עוד לפני אוגוסט ישבנו וליבנו את הדברים, חלק קצת השתנה לטובה חלק החמיר והתקבע.

אין מבחינתו עבודה בגדר הסביר, הוא לא מצליח להבין כמה זמן דברים לוקחים, והוא מסוג הטיפוסים האלה שאם נשאר עוד יום עוד חצי שעה עוד דקה אז נדחוף עוד משהו קטן

ואני מתנצלת @חמדמדה שהשתלטתי פה על חצי מהשרשור 🫣

יש לי ימי חופשעדינה אבל בשטח

ואני עובדת בחול המועד כמה ימים כי ככה ביקשו ..

שומרת הערים האבודותחזקה בעורף

יותר מתאים לפורום אמהות השלב הבא, אבל פה יותר פעיל🤪🫣

מישהי במקרה מכירה לעומק? קראה את הסדרה?

הבת שלי התחילה והיא ממש על זה. שמעתי ממישהי שהיא מרשה לבת שלה עד ספר 3 כי בהמשך הסדרה מוזכרות גם מערכות יחסים חד-מיניות, אבל זוכרת ממי שמעתי.

אשמח אם יש מישהי שיכולה להפריך או לאמת לי את המידע הזה😳

קראתידרקונית ירוקה

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

תודה על המענה!חזקה בעורף

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

הוא קליל לאורך כל הסדרהדרקונית ירוקה

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

דווקא יש לי רגישות גדולה לדברים שכתובים בAIאמהלה

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

מענייןדרקונית ירוקה

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

גם התרגום של הספרים נכתב לפני הAIאמהלה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

קראתי, זה סדרה די ממכרת, דווקא לא זכור לי סצנותאמהלה

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

תודה על המענה!חזקה בעורף

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

קראתי הכל... לצערי התמכרתי ומחכה להמשךאמהלה

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

רגע,מה? זה מעניין גם למבוגרים? חשבתי זה לנוער צעירמרגול

אני צעירה..... וכן, אני אהבתי מאדאמהלה

אמא שלי גם קוראתמתיכון ועד מעון

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא קראתי את הנל אבל ספרי נוער זה הספרים הכי נחמדיםחילזון 123

גם אני הכי אוהבתשיפור

אני לא חושבת שיש בה יחסים חד מינייםטארקו

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

ובכללי הוא מקוטלג בספריה אצלנו לז-חטארקו

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

ווי אין לי מושגאפונה

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

קראתי הרוב, עצרתי באיזשהו שלבענבליתאחרונה

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקית

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

אומרים שכשאין תקיעת שופר ביוט ראשוןכי כל פה

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

לא לעקוב אחרי החדשותהשקט הזהאחרונה

עושה מאד טוב לנפש.

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

^^^מוריהאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

ממש משמח!אפונה

את יודעת, הקשר בין ההורים לצוות כל כך חשוב,

עצם הדיבור שלכן (אפילו שלא הרגשת שהמסר הועבר כפי שרצית) כבר השפיע על החיבור של הילד לגן.

כדאי להגיד או לכתוב לגננת על השינוי שראית בבית - גם כי הפידבק הזה ממריץ ומשמח, ובעיקר כדי להשאיר את הערוץ הזה פתוח.

שימשיך ככה בע"ה!

אולי יעניין אותך